חידושים ל-פורים מבית מדרשו של הרב נתן בוקובזה זצ''ל  

חודש אדר - פורים (-:




חידושים,פסוקים לחודש אדר ופורים


בס"ד

כתוב בספר "קו הישר" פרק צ"ז:

"וכל מי שצריך רחמים על איזה דבר שהוא צריך להתפלל
יקח פנאי לעצמו ביום התענית אסתר ויאמר תחלה מזמור כ"ב בספר תהלים "אילת השחר",
ודרשו רז"ל דאסתר היתה נקראת אילת השחר
ואח"כ ישפוך שיחו לפני ה'
ויבקש בקשתו
ויזכיר זכות מרדכי ואסתר אשר בזכותם יעתר לו הקב"ה ויפתח לו שערי רחמים ותקובל תפלתו ברצון,
מכל זה רואים כמה גדול יום תענית אסתר ופורים שצריכים להתפלל על הכל, ולהתעקש
וע"י זה יזכה לכט"ס."

ידוע ומקובל מפי גדולי הצדיקים, תלמידי הבעש"ט זצוקללה"ה זיע"א -

שסגולה בפורים להשכים בבוקר, ולהרבות בתפילה ובבקשה לפני ה' ית' על כל דבר- בניי, חיי ומזוני ועל שאר דברים, ועל כל קרוביו. כי באותו יום פורים) עת רצון מאוד, וכל העולמות המה בשמחה וברצון. ועל זה אמרו רבותינו ז"ל: "כל הפושט יד- נותנין לו".

• "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" (אסתר ג', ח'). "מפוזר" - בין העמים, "מפורד" - בינו לבין עצמו.
(מנחת הלוי)

• "ודתיהם שונות מכל עם" (אסתר ג', ח'). "ודתיהם" - מצוות דתם מחייבות את היהודים להיות "שונות מכל עם" - להיות שונים בהנהגתם מכל העמים האחרים.
(רבי בונם מפשיסחה זיע"א)

• "אם מזרע היהודים... נפול תיפול לפניו" (אסתר ו', יג'). אם מרדכי מתנהג כפי שיהודי צריך להתנהג - "לא יכרע ולא ישתחווה" - אז ודאי "נפול תיפול לפניו"
(שיחות קודש)

• "כי המן בן-המדתא האגגי צורר כל היהודים" (אסתר ט', כד'). "צורר" במשמעות של קשר. המן, על-ידי גזֵרותיו, גרם שכל היהודים יהיו קשורים, התעורר בהם רגש של אחדות ונעשה מצב של "כנוס את כל היהודים".
(הרב צבי מיכלזון זצ"ל)

• "ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" (אסתר ט', כב'). מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים מטרתן לתקן את הקטרוג שהיה על עם-ישראל. הטענה הייתה שהוא "מפוזר ומפורד", אך על-ידי משלוח מנות ומתנות לאביונים מבטאים את היותו של עם-ישראל עם מאוחד.
(הרבי מליובאוויטש זיע"א)

• נותן צדקה עלול לחשוב שהוא נותן משלו. לכן הפסוק מקדים ואומר "איש לרעהו"; לאמור: האביון הוא חברך, והוא כמוך בדיוק, וכשאתה נותן לו צדקה אתה מחזיר לו פיקדון מהקב"ה שהיה אצלך.
(לקוטי שיחות)

• "רעהו" זה הקב"ה. המצווה היא לשלוח מנות לקב"ה, על-ידי קיום התורה והמצוות, ואז גם הוא יקיים את המצווה וישלח לכל יהודי כל מה שהוא צריך ובריבוי רב.
(שיחות קודש)

• "מחוייב איניש לבסומי בפורייא (מגילה ז'). לא נאמר "מחוייב איניש לבסומי ביין", אלא "לבסומי בפוריא". יהודי חייב לשמוח ולהתלהב מן הנס של פורים, שזה עצמו יביאו לידי כך שלא ידע "בין ארור המן לברוך מרדכי".
(אור הנר)

• מגילת אסתר שונה משאר ספרי-הקודש בזה שאין שם ה' מוזכר בה כלל. טעם הדבר: משום שהפרסים העתיקוה והיא נכתבה בדברי-הימים של מלכיהם, והם היו עובדי גילולים, ותחת השם הנכבד והנורא היו כותבים שם תועבותם. לפיכך כבוד ה' הוא שלא יזכירוהו במגילה.
(אבן-עזרא)

• בפנימיות הדברים באה אי-הזכרת שם ה' במגילה לרמז, שעניין המגילה קשור לדרגה גבוהה של אלוקות, הנעלית מהשמות הקדושים, דרגה שאינה נתפסת ונרמזת בשם. (לקוטי שיחות)

• "הפיל פור... מיום ליום ומחודש לחודש" (אסתר ג', ז'). בתלמוד הירושלמי נאמר שאותה שנה הייתה מעוברת, והיו בה שני אדרים. הדבר נרמז בדברי המגילה "ומחודש לחודש".
(פני משה)

• "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" (אסתר ג', ח'). טענתו של המן הייתה, שמלבד העובדה שבני-ישראל מפוזרים בין העמים, הם גם מפורדים ביניהם ואינם חיים באחדות.
(שפת-אמת)

• מדוע נתקנה בפורים דווקא מצוות מתנות לאביונים? לפי שאחשוורוש נתן רשות ליהודים לבוז בז אבל ישראל לא השתמשו בזכות זו, אלא "ובביזה לא שלחו את ידם" - היה בכך ניסיון גדול לעניים. לכן תיקנו להם בפורים את מצוות מתנות לאביונים.
(רבי אברהם-מרדכי מגור זיע"א)

• "אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה" (אסתר ט', כה'). הארי ז"ל התפלל תמיד מתוך סידור-תפילה. תלמידיו מסרו בשמו שלהתפלל מתוך הסידור זו סגולה להינצל ממחשבות המבלבלות בשעת התפילה. רמז לזה בפסוק הנ"ל: "עם הספר" - על-ידי התפילה מתוך הספר, "ישוב מחשבתו הרעה".
(רבי פינחס מקוריץ זיע"א)

• ניסי פורים, אף שהיו מופלאים ביותר, התלבשו בלבושי הטבע: אסתר נעשית מלכה, מרדכי יושב בשער המלך וכו'. זהו משום שהנסים המלובשים בדרכי הטבע מקורם באור נעלה ביותר, שאינו יכול לבוא לידי גילוי, ולכן הוא מוסתר בתוך לבושי הטבע.
(שערי אורה)

• נס המלובש בטבע מלמד, שההנהגה הניסית מלמעלה אינה מוגבלת להופיע דווקא בדרך על-טבעית, אלא הארה זו יכולה להופיע ולהתלבש גם בתוך חוקי הטבע, בתוך ההנהגה הטבעית היום-יומית.
(לקוטי שיחות)

• שאל כומר את רבי יהונתן אייבשיץ: "אצלכם, היהודים, כל חג מתקדש בליל החג, שאז אתם מקדשים על היין ועושים סעודה חגיגית. רק בפורים אתם הופכים את הסדר ועורכים את סעודת החג העיקרית ביום הפורים. מה הסיבה לשינוי הזה?".
השיבו רבי יהונתן: "אף אני אשאל אותך שאלה דומה על מנהגי דתכם. אתם נוהגים לחגוג את כל חגיכם בלילה שאחרי יום החג, ואולם את סעודת חג-המולד אתם עושים בלילה שלפניו. מה פשר השינוי?".
שתק הכומר ורבי יהונתן המשיך: "אלא שתי השאלות מתורצות זו בזו - פורים בא לנו בגלל גוי, ולכן אנו עושים 'ונהפוך הוא' ונוהגים מנהג גויים, ואילו חג-המולד שלכם בא לכם על-ידי יהודי, ולכן אתם עושים כמנהג היהודים"...

• "מרבין בשמחה"- "בשמחה" בגימטרייה "שנה" (355). רוצה לומר שהשמחה המתעוררת אז באדם ממשכת שמחה וחדווה לכל השנה.
(אוהב ישראל)

• "והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור" (אסתר ט', כח'). פירשו הקדמונים ז"ל כי ע"י זיכרון הניסים והנפלאות הגדולים והנוראים אשר עשה עימנו הבורא ית', ע"י זה נעשה ונתעורר ההארה הגדולה שהיה אז בזמן הנס- להיעשות נס כזה גם כן בכל דור ודור לפי הצורך. וכן יה"ר אמן.
(אוהב ישראל)

• בסעודת פורים אמר איש אחד להרה"ק רבי יצחק מסקווירא זצוק"ל שאומרים בשם הרה"ק מרוז'ין זצוק"ל אשר בפורים יכולים לפעול אצל השי"ת כל מה שרוצים. (ספר "מאורי אור")

• בספר "בינת ישראל" דן על עניין של פורים לעומת יום הכיפורים. בסוף הוא אומר: וכל שכן שפורים מכפר על חטאים כמו יום הכיפורים.

• בבית אהרון כתוב: שצדיקים אומרים שהם מסתכלים בהמגילה כל מה שיהיה בכל שנה.

• בספר "מאור ושמש" (ברמזי פורים) כתב: ע"י קריאת המגילה יכולין הצדיקים לבטל כל גזירות רעות מחמת שנפתחין אורות הקדושים והמשכת החסדים כמו שהיה בימי מרדכי ואסתר שנעשה להם ניסים. וזה היה בקשתה (של אסתר) "כתבוני לדורות"- שגם לדורות יהיו יכולים להמתיק הגבורות ולהמשיך בחסדים ואורות הקדושים על כנסת ישראל ע"י קריאת המגילה בימי פורים.

• ב"אור החמה" על מגילת אסתר כתוב שה"אמרי חיים" אמר שמי שמקריאת המגילה ניתן לשאוב לכל השנה.

• הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנה זיע"א אמר שמי שגומר כל תהילים בפורים- מובטח לו שתפילתו לא תשוב ריקם.

• מסורת בידי זקני ירושלים שהדברים הכי קשים רח"ל אפשר לפעול בפורים ובפרט על יד הכותל המערבי.

• ידוע שהרבה צדיקים אמרו שאת הקויטלך (פתקאות) הכי קשים הם יכולים לפעול עבורם ביום הפורים.

• היו צדיקים שאמרו שיבואו אליהם בשעת קריאת המגילה שאז כוחם גדול מאוד לקרוע רוע הגזירה ולהעתיר ישועה ורחמים, היו צדיקים שאמרו שבמשתה היין כוחם גדול והיו צדיקים שכל הפורים בירכו והבטיחו ישועות.

• פורים- כל הפושט יד נותנים לו. בגשמיות וברוחניות.

• בספר "סגולות ישראל" כתב- שסגולה בפורים להשכים בבוקר ולהרבות בתפילה ובקשה לפני ה' ית' על כל דבר- בני, חיי ומזוני והן על שאר דברים ועל כל קרוביו כי באותו יום עת רצון מאוד וכל העולמות המה בשמחה וברצון. ועל זה אמרו כל הפושט יד נותנין לו. וכן הוא מקובל מפי גדולי הצדיקים תלמידי הבעש"ט.