למי שמעונין שווה להכנס ולעיין שם באשכולות ישנים (ראוי כמובן
לפתוח גם חדשים)

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7996&forum=torah&viewmode=all&keywords=בן סורר

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7998&forum=torah&viewmode=all&keywords=בן סורר

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7118&forum=torah&viewmode=all&keywords=בן סורר

יש כמובן עוד.

ארשה לעצמי להתייחס לתחום זה בגוון אקטואלי ואישי .

לפני מס' שבועות קרתה תאונה איומה בנתניה שבה נהרגו 3 נשים
שהלכו על מעבר חציה . התאונה התפרסמה מאד וכל הארץ בחשה בה.

אותו אדם נבזה שגרם לתאונה (לכאורה למען הסרת אפשרות לתביעות)
משפחתו מוכרת לי . אביו ואני מיודדים הרבה שנים , נהגנו להתפלל
באותו בית כנסת כשגרתי באותו איזור. המשפחה הגרעינית כולה נורמטיבית
לחלוטין. רק אותו שושן הם קוראים לו הכבשה השחורה יצא לתרבות רעה
וירד לפשע. הוא דוגמא ומופת בעיני לבן סורר ומורה.
כשמוטיב המפתח בפרשה (כפי שהעירה בצורה יפה שיק) הוא "איננו שומע"
כלומר, אין עליו מורא הורים ואינו מתייחס אליהם כסמכות משמעתית
כלשהי הקשורה בחינוכו.

הכתוב מבקר את גישתו של דוד המלך בענין אדוניה בן חגית (אחי אבשלום)
שסיגל לעצמו גינוני מלכות . ונאמר שם : ולא עצבו אביו מימיו לאמור
מדוע ככה עשית?? כלומר יתכן שאם אביו היה מעיר לו היה נמנע מלנהוג כך
אבל אביו לא טרח לכוונו.

גם במקרה בן סורר ומורה מוטל על ההורים לבוא ולהעיד בפני בית הדין
על כשלונם בחינוך הילד למשמעת. בעדותם על בנם הם גם מעידים על עצמם
ועל כשלונם.

אני חוזר למקרהו של שושן ברבי הנ"ל. בגלל שהיתה לו בעיה רפואית
כלשהי בילדותו ההורים לא אמרו לו חצי מילה על התנהגותו הרעה ומשם
רק הלך והתדרדר וכפי שמציין רש"י מעיד על סופו (שיעמוד וילסטם
את הבריות) כ"כ מדויק.