אפליקציית אייפון לפורום סקופים  |  אפליקציית אנדרואיד לפורום סקופים  |  אפליקציית WindowsPhone לפורום סקופים

גירסת הדפסה          
קבוצות דיון בית המדרש נושא #19161 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 19161   
חגי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 28.4.08
6507 הודעות, 120 מדרגים, 240 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון י''ז בטבת תשע''ז    20:30   15.01.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

יום פטירתו של רבי משה כלפון הכהן אברי''ש זצ''ל  

 
ערכתי לאחרונה בתאריך 16.01.17 בשעה 10:25 בברכה, חגי
 
יום פטירתו של רבי משה כלפון הכהן אברי"ש זצ"ל
מקורhttp://www.tunisia.co.il/?p=1525

רבי משה כלפון הכהן היה מגדולי חכמי האי ג'רבה אשר זכה לארבעה כתרים:

"כתר כהונה" – היה ממשפחה מיוחסת שבכהונה, נצר לרבי שאול הכהן.

"כתר תורה" – כפי שידוע מאלפי השו"ת שחיבר, וכן ממספר הספרים הגדול שכתב.

"כתר מלכות" – שהיה ראש רבני ג'רבה.

"כתר שם טוב" – עולה על כולם,

רבי משה כלפון הכהן איש ענו וצנוע, צדיק ודובר מישרים. לא היה איש אשר יוכל להתלונן עליו, ויושרו היה לשם דבר בכל מדינת תוניסיה.

רבי משה למד אצל רבי יוסף ברבי זצ"ל, אשר העמיד תלמידי חכמים רבים בדורו. את תורת הדקדוק למד אצל רבי משה עידאן זצ"ל.
על גדולתו בתורה ידוע כי כבר בגיל כ"ה שנים הוצע לו לשמש כחבר בבית הדין הרבני בג'רבה אך סירב, משום שרצה להתפרנס מיגיע כפיו. רק בהיותו בן מ"ג שנים הסכים לקבל עליו את משרת הדיין. משישב לדין היו גם הגויים באים לדין בפניו בראותם את יושרו.
רבי משה כלפון הכהן החדיר את לימוד ההלכה בקרב בחורי הישיבה, אשר לפני כן למדו גמרא בלבד. הוא הנהיג שיטת לימוד מיוחדת ללימוד הלכה וכן לימד כיצד לדעת לפסוק הלכה.

בהסכמה מיום ז' שנת תרפ"ו-1926 לספר "אורח חיים" לרבי כמוס חדאד זצ"ל ג'רבה תרפ"ו-1926:"חתומים: ע"ה ציון דר' שושן כהן ס"ט, ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א, ע"ה מרדכי כמוס אמייס דר' יצחק הכהן ס"ט, הצעיר ע"ה חיים חורי ס"ט.

רבי משה חיבר מספר רב של ספרים, המפורסמים מבין ספריו הם,

"ברית כהונה" בארבעה חלקים

ברית כהונה - אבן העזר - הכהן, משה כלפון בן שלום דניאל יהודה, 1874-1950

"שואל ונשאל" בענייני מנהגים והלכות.

שואל ונשאל - חלק א - הכהן, משה כלפון בן שלום דניאל יהודה, 1874-1950

רבי משה היה ידוע כציוני גדול ובכל דרשותיו נאמרו דברים בשבחה של ארץ ישראל. בספרו "דרכי משה" – רעיונות על פרשיות השבוע מביא רבי משה מאמר בשם "שלום ירושלים" העוסק בחוקי העלייה לארץ ישראל.

רבי משה כלפון הכהן נפטר ביום י"ח לחודש טבת שנת תש"י-1950(מלכי תרשיש דף ש"י- לוח הנצחה)

ליקט וערך יוסי פרי

י
כלפון
רבי משה כלפון הכהן זצ"ל

רבי משה כלפון הכהן

חזונו הציוני של רב ימשה כלפון הכהן זצ"ל.
רבי אלעזר בין עזריה אומר:
"אם אין תורה אין דרך ארץ,
אם אין דרך ארץ אין תורה"
כלומר: לולא התורה לא השגנו דרך לארץ ישראל
ואם לא נשית לבנו ללכת לארץ ישראל אין תורה
כי אי אפשר לקיים התורה כיאות בחוצה לארץ.

מתוך ספרו "זכות משה" קונטרס "מטה משה" דרוש ה' לאתחלתא דגאולה עמ' נ"ג

מתוך הספר "זכות משה" קונטרס "גאולת משה" עמודים 32-37

מצב אחינו באיזה ארצות והפּרעות היומיים… מטילים חובה גדולה ומצווה רבה להשתדל בכל עוז ותעצומה בבניין ביתנו הלאומי במהירות האפשרית. כמו שכן מטילים חובה ומצווה על כל איש פרטי ועל כל איש כללי (ראש איזה אגודה ישראלית) להתעניין בדבר הזה, אולי ימצא דרך סלולה ובטוחה, ככתוב: ותשועה ברוב יועץ (משלי, יא יד; כד ו).
ומזה, גם אנכי הדל הקדשתי לי איזה עתים להתעניין בזה, אולי יש תקווה.ואשר שם ה' בפי הנני כותב לזיכרון, ועל הממונים לקרב לרחק ולתקן;

א) ראוי לתת רשיון בלתי כל גבול ותנאי לכל איש מישראל הבא לסייר את הארץ (תייר) לזמן מוגבל, לא יותר מחודש ימים, ואחר כך ישוב. ומזה יוקל על כל מטיף ציוני בעירו להלהיב לבב אחיו לעזור אל הציונים, בהציעו לפניהם עד ראיה מבני עירו בכל הנעשה. וכן מזה יוקל לכל בעל משפחה לראות איזה דרך תובילהו למטרתו לדור בארץ, בראותו בעין חודרת מצב האוויר והפרנסה ועוד. וכן מזה יהיו כמעט כל ישראל מוכנים ועוזרים בכל לב ועין חודרת בהתרת השאלות העומדות על הפרק, בהיות להם לב חדש ומוכשר לזה. ותהיה אגודה ממונה על זה לא פחות מג' אנשים מומחים, אשר יקציעו את הסוג הזה ותנאיו בייחוד להם לבוא אל כל תכונותיו הכלליים והפרטיים.

ב) ראוי לעמוד בדיוק על מידת הארץ לאורכה ורוחבה, ובזה יבורר גם כן (חלק) מה ממנה ביד היחידים מאז; (וחלק) מה ממנה לציונים הנחוץ אל הכללות (עניינים ציבוריים); ומה ממנה המוכשר לבנין ערים ובתים לשבת; ומה ממנה לשדות לתבואות; ומה ממנה לגני ירק. ואחרי היות זה מצומצם על פי מוהנדסי'ם מומחים במידה קצובה, כך וכך מיתרוא'ת לזה, וכך וכך מיתרוא'ת לזה, יחולקו העניינים ביד חברות ואגודות. …

ג) ראוי להשתדל בתרומה ונדבה הראויה מכל אחינו בית ישראל לקנות 12 אוניות קיטור, 3 משמשים למזרח ו- 3 למערב ו- 3 לדרום ו- 3 לצפון. והם ישמשו בתור מביאי תבואות וקוני מחיה ושאר חומרים הדרושים לבניין הארץ. וכן להביא את אחינו הרוצים לסייר (לתייר) את הארץ במחיר לא רב… וכל זה גם כן יהיה תחת רשיון אגודה ממונה על זה.

ד) דרוש מאוד מאוד להיות לנו שפה עברית שלמה ומלאה… עד כי כל כותב מכתב ודובר דבר לא יהיה סומך על שולחנה של איזו שפה אחרת. …

ה) דרוש מאוד מאוד אגודה המתעניינת בכל התנאים והמשטרים המביאים לידי שליטת הצדק והאמת בארץ באופן היותר נעלה. וכן בהסרת כל מיני עוול וחמס, שוד וגניבות ורצח במלוא מובנם האמיתי. עד אשר לב כל דר שם יהיה נכון בטוח בכל אופני הביטחון. …

ו)נחוץ עוד מאוד מאוד אגודה המתעניינת בהסרת כל מיני דברים המביאים לידי מחלה, ובנתינת חוקי בריאות בכל מקום כפי הראוי לו, ורופאים מומחים ומנוסים בפרטות לדברים כאלה, להיות הם הם האחראים והערבנים לההנהלה הדרושה…

ז) אגודה אשר תשמש בהפרחת המלאכות והתעשיות… הן לדיירי הארץ הן למכור בשאר עיירות של הארץ ושל חוצה לארץ. ובכלל זה להמציא מיני מכונות ופאבריקא'ת ועובדים ומנהיגים ומשרתים הן לעבוד הן ללמד…

ח) … הפרחת המסחר בארץ הן בלימודי דרכי המסחר… הן בהודעות מהפרטים והאנשים הדרושים, הן בהקלת מציאות הכסף הדרוש לסוחר והתחלקות תשלומים קלים באופן בטוח ובלתי שום ריבית וכיוצא.

ט) … הפרחת עבודת האדמה.

ו'ד) אגודה מומחית ובקיאה בהעמדת נשיא וסגנים ופקידים כפי צורך העיר והעת. ובכלל זה שופטים ושוטרים ומשרתיהם וכיוצא.

י"א) אגודה הממונה על מציאות חיילים וגדודי צבא הדרושים.

י"ב) אגודה הממונה להרבות תושבים מאחינו אשר בחוצה לארץ הבאים להשתקע, להמציא להם המכשורים והתנאים הדרושות לזה.

י"ג) אגודה הממונה להכנסת כסף להקופה הכללית לההוצאה הכללית והפרטית מכל הנזכר, ומזה יהיו בנקים לסעיפים, ועל כולם הבנק הכללי באופן היותר בטוח מכל אחריות, ואז בלתי ספק רבים מאחינו ישלחו לו איזה מכספם, ורבים ידרשו רק הקרן בשעה הדרושה להם.

י"ד) ראוי להיות שם לשכה לסנהדרין של שבעים ואחד, ומטרתם להשיב תשובה לכל שואל דבר ה' בדבר דת ודין, להלכה ולמעשה…

ט"ו) ראוי להיות כנזכר לשכת הרופאים, להשיב על כל מין שאלה ברפואה…

ט"ז) ראוי להיות כנזכר לשכת החכמים, להשיב על כל מין שאלה בכל מין משבעת חכמות…

טו"ב) ראוי להיות כנזכר לשכת סוחרים, להשיב לכל שואל בדבר המחיר של איזה דבר או איזה הודעה מה למלאכה ולמסחר, מקנה וקנין.

ח"י) לפתוח בנק גדול, אשר ימשכן קרקעות לאחינו שבחוצה לארץ באיזה תנאים, למען יוכלו באותו כסף לרכוש קרקעות ומקנה וקנין בארץ ישראל, ויהיו תנאים אשר ירחיקו כל מין ספק ורמאות ועוול.

י"ט) ימנה ועד שמטרתו להביא השלום בין אדם לחברו; בין בן ברית בין שאינובן ברית.

ך') יהיה חוק, שכל שטח אדמה שאינה נעבדת מבעליה תעובד על ידי הממשלה. והבעלים יקחו רק שכירות של תשע שנים וכיוצא, לפי ערך מה שלקחוה וכיוצא מאלה התנאים.

כ"א) תהיה השתדלות לצרכי היושר והצדק לכל אדם ואדם, ולהיות תמיד הולך ומתנהג כן, עד כי לא יבוא הוא וחברו לידי מחלוקת. וזה על ידי החינוך מנוער.

כ"ב) גם כן תהיה הנהגה וחינוך מוסרי. למשל למידת הבושה, ולכבד מי שגדול וכיוצא.

כ"ג) לבטל כל מיני צידת נפשות כמו שעושים המיסיון לצודד נפשות בכספם והנאתם של העניים ממש או העניים בדעתם רחמנא ליצלן;

כ"ד) הגם כי חוקי החופש והדרור יהיו בארץ, מכל מקום יותן כבוד לבורא עולם. וגם אלה הכופרים והמתפקרים ענוש יענשו על החירוף והגידוף. וזה יהיה לחוק ממשלתי בקנס ועונש גלותי אשר לא ידרכו עוד רגליו על במותי הארץ לגבולותיה סביב. …

כ"ה) החינוך לכל בית ישראל יהיה על פי הדת והדין עד צאתם מבית הספר על פי שלומי אמוני ישראל.

כ"ו) בדבר שכל ישראל או רובם של תושבי העיר אוסרים אין לו ליחיד או למיעוטים לעבור בפרהסיה, קבל עם. כי גם אם החופש ירשהו על זה, עם כל פנים מצד היישוב המדיני כן צריך להיות, שלא לעבור בפרהסיא, כי זה גורם שנאה וקנאה ותחרות וחסרון היישוב המדיני.

כ"ז) השתדלות החלטית בשלושה דברים: שבת, ראש חודש, מילה. כי שלושה עיקרים גדולים הם. השבת לאמונה ולהתקשרות הלאום, וזה נגד חלק הממוני. ראש חודש הוא חלק הנפשי, שהוא סימן ליציאת מצרים: "החודש הזה לכם" וגו' (שמות, יב ב). ובכלל זה כל החגים וכל זיכרון הנסים ונתינת התורה והארץ וכל עניני ישראל. המילה נגד חלק הגופני, שהיא אות וסימן לאומי בגוף ממש. באופן כי שלושתם יש בהם שייכות רוחנית לאמונה – מצד הגוף הממון והנפש, כמו שביארנו; וכן יש בהם מצד הגוף והנפש והממון שייכות ללאומיות ישראל כמו שביארנו.

כ"ח) בנייני בתים, וכל בית לפניו גן, ולחלקם בין, למשל, מלכות תוניס לפי צרכיה, על פי התנאים והכשרונות, וכן על זה הדרך. באופן כי לתקופת עשר שנים תהיה הארץ להקונה, או להקרן הלאומית להשכירם, ולשלוח לבעלים הדמים של השכירות אחרי ההוצאות.

כ"ט) לבי אומר לי, כי אם תתייסד חברה בשם 'בנין ציון' בארץ ישראל בירושלים תיבנה ותיכונן תחת השגחת הממשלה ירום הודה תביא פירות הרבה אל הארץ לבניינה ושכלולה וכלכלתה. וכן תעשיר

אתר "ערוץ מאיר" האתר של ישיבת מכון מאיר העלה מספר הרצאות על משנתו של רבי משה כלפון הכהן זצ"ל..
להלן הקישורים:

www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp

www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp
מתוך החכם היומי

היום ח"י בטבת, יום פקידת החכם כַלְפוֹן משה הכהן נולד בשנת תרל"ד (1874) בג'רבה. בשנת תרנ"א (1891), בהיותו בן 17 עבר עם הוריו לעיר זרזיס ונתמנה לשוחט. לאחר זמן חלה ונפגע בעיניו. הוא חזר לג'רבה, להמשיך בלימודיו, אך הפגיעה בעיניו, הקשתה עליו ללמוד כבעבר. שנים רבות סירב למלא משרות רבניות, אך בשנת תרע"ז (1917), עת נפטר חכם משה זקן מאזוז, הסכים למלא מקומו ונתמנה לחבר בית הדין בג'רבה. בשנת תרצ"ה (1935) ועד מותו שימש כראש אב בתי הדין. היה ידוע בצניעותו והזדהותו עם עניי הקהילה. הוא אף נמנע מלאכול בשר בימי החול וסירב בכל תוקף ליהנות ממעמד מיוחד בתפקידיו הציבוריים. בשנת תרע"ט (1919) היה ממקימי תנועת 'עטרת ציון', שדגלה בעלייה לארץ-ישראל, תמכה במוסדות היישוב ובהוראת השפה העברית. הוא גם רכש דונם אדמה בבית הכרם בירושלים. בחיבורו 'גאולת משה' הוא מציע הצעות מפורטות למבנה מדינת ישראל, לכשתוקם. החכם התכתב עם הנציב העליון הבריטי, והיה בקשר רצוף עם ראשי התנועה הציונית בעולם. לימים, כשקמה המדינה, התקין לחגוג את יום עצמאותה בג'רבה במשך שלושה ימים.
בשנת תש"ג (1943) פלשו הנאצים לג'רבה. אף שהנאצים הובסו, המלחמה דרדרה את מצבו הבריאותי. בשנת תש"ט (1949), החכם שלח את בנו שושן לתוניס להסדיר את אישורי עלייתם ארצה, אך עקב החמרה במצב בריאותו, בוטלה עלייתו לארץ. חכם כַלְפוֹן משה הכהן חיבר כארבעים חיבורים, חלקם יצאו לאור עוד בחייו, חלקם אחר פטירתו, חלקם עדיין בכתב יד. מחיבוריו הנודעים והחשובים: שו"ת 'שואל ונשאל' - ט' חלקים, 'ברית כהונה' - ד' חלקים חידושים על השולחן ערוך ואוסף מנהגים, 'דרש משה' - דרושים, 'יד משה' - על התורה.
חכם כַלְפוֹן משה הכהן נפטר ביום שבת בי"ח בטבת תש"י (1950) ונקבר בג'רבה. בז' בחשוון תשס"ו (2005), 55 שנה לאחר פטירתו, הועלו עצמותיו לישראל, והוא נקבר בהר המנוחות בירושלים.
הבאנו דברי קודשו להורות על אחווה בין הברואים: מראוי ונכון לנו להכיר את ערך האדם, כי בצלם א-לוהים ברא את האדם, ואין ראוי להיות במחלוקת עם שום נברא, בין ישראלי ואחיו הישראלי, או בין ישראלי ונוצרי, או בין ישראלי וישמעאלי. כי בנוגע אל האנושיות ויישוב העולם אחים אנחנו, אך בנוגע אל הדת והדין הם ילכו להם באשר יחפצו, ואנחנו נלך בשם ה' ובתורתו הקדושה הכתובה והמסורה, ואין לכל הממשלות מבוא במה שנוגע אל הנפשות. כי רק הגופים נידונים לפניהם, ולכן הרשונו לעשות כתורה וכמצווה.
זכות משה , דרוש ז', לאתחלתא דגאולה, הודפס בתוך מטה משה, עמ' סד', תרע"ט (1918)



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  זכותו תגן עלינו אמן ! mendeli 16.01.17 11:27 1
  יישר כח , תודה גבעתי 19.01.17 05:29 2

     
mendeli לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 20.7.14
1937 הודעות, 26 מדרגים, 50 נקודות.  ראה משוב
יום שני י''ח בטבת תשע''ז    11:27   16.01.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. זכותו תגן עלינו אמן !  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   תבורך על המידע.


"יוציאם מחושך וצלמוות ומוסרותיהם ינתק"


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גבעתי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 19.5.04
30407 הודעות, 190 מדרגים, 357 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי כ''א בטבת תשע''ז    05:29   19.01.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. יישר כח , תודה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות