רבי יעקב כּוּלִי (ה'תמ"ט 1689 לערך - י"ט באב ה'תצ"ב 1732) היה רב, מחבר ועורך ספרים, מחכמי ירושלים ושד"ריה.תולדותיו
רבי יעקב נולד בירושלים לרבי מכיר, שהיה חתנו של רבי משה בן חביב. אביו חינכו מילדותו לחיי נזירות, הסתפקות במועט ומיעוט שינה. בשנת ה'תע"ד נסע רבי יעקב לקושטא (קונסטנטינופול) כדי להדפיס את ספרי סבו רבי משה בן חביב לאחר שערכם בצפת, ושם הכיר את רבי יהודה רוזאניס, שמינה אותו לדיין בבית הדין. לאחר מותו של רבי יהודה, ערך את כתביו והוציאם לאור. בספר של רבי יהודה משנה למלך אף צירף את הגהותיו, והם מצוינות שם על שם "אמר המגיה". להערכה רבה זכה רבי יעקב מגדולי הדורות, ורבה הייתה השפעתו על ההתפתחות התורנית והספרותית של יהדות טורקיה והבלקן. רבי חיים יוסף דוד אזולאי כתב עליו: והכרתי תוקף פעולת צדיק מהר"י כולי ז"ל הפלא ופלא, כי היה סופר מהיר ובקי בש"ס ובפוסקים ומפרשים, וכנראה בספר "מעם לועז" אשר חיבר לזכות את הרבים, אשריו ואשרי חלקו.
ספריו
רבי יעקב כולי יזם והוציא לאור את היצירה "ילקוט מעם לועז" בשפת הלאדינו, אך לא זכה להשלימה. בהיותו בקושטא נתוודע לרבי יהודה מזרחי שהיה עשיר מופלג ואוהב תורה, שהסכים לממן את הוצאת ילקוט מעם לועז על ספר בראשית, והדפיס 1,000 עותקים של חלק זה.
תנאי התנה עמו רבי יהודה מזרחי, שמרווחי מכירת הספרים יקבל רבי יעקב שכר טרחו כשד"ר, והשאר למטרות מסוימות של צדקה. כמה מתשובותיו ודרשותיו נדפסו יחד עם ספרי זקנו רבי משה בן חביב.
חיבר גם את סימנים דאורייתא, אך חיבור זה לא נדפס.