פתיחת כביש מספר אחת – אין לך קץ מגולה מזהבספר אוצרות אחרית הימים ח"ב מובא סיפור על הרב מבריסק זצ"ל שבאחד הפעמים שהה בביתו תלמיד חכם אורח ונשמע קול צפירת הרכבת שהחלה באותה תקופה לנסוע לירושלים. שאל רבי יהושע ליב דיסקין: מה פשר הצפירה? כשהסבירו לו שהצפירה מגיעה מהרכבת החדשה לירושלים. הוא אמר: אהה! כבר מפנים את הדרכים! זמן הגאולה קרב!
הרב מבריסק שהיה תלמיד חכם גדול הסתמך על הנאמר ב"פרקי דרבי אליעזר" (כט) בשם רבי ישמעאל שחמשה עשר דברים עתידין בני ישראל לעשות בארץ באחרית הימים. אחד מהם הוא פינוי הדרכים וסלילת הכבישים.
רבי ישמעאל מסתמך על האמור בספר ישעיה (נז יד) "וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָרֶךְ הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי". תיקון הדרכים הזה מתאים לעם ישראל. ולכן נאמר בו מִדֶּרֶךְ עַמִּי.
אבל כנראה שסלילת הכביש הזה לא תספיק ולכן חוזר ישעיהו בפרק סב ואומר: "פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן הָרִימוּ נֵס עַל הָעַמִּים". מסביר לנו ישעיהו כי הכבישים הראשונים לא יספיקו כי צריכים לבא אנשים מכל העולם לירושלים לראות את הפלא הזה. לראות את יופיה ולספוג את אורה. ואלה כבישים עם הרבה יותר מסלולים.
לדעתי צריך לומר תודה לה' לפחות בפעם הראשונה שנוסעים בכביש החדש הזה.
"תודה לך ה' שזיכית אותנו לראות את בנין ירושלים ואת סלילת הכבישים בארץ ישראל. שזיכית אותנו לראות את ארץ ישראל נושבת ובניה חוזרים אליה. בנה ביתך כבתחילה כונן מקדשך על מכונו הראנו בבנינו ושמחנו בתיקונו.
אמן ואמן.