לא יודע מי כתב קיבלתי בווטסאפבשבת הקרובה נקרא בעז"ה בפרשת משפטים, המהווה את פרשת היסוד של המשפט
העברי. הפרשה פותחת בפסוק "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". ועל כך אומר
רש"י בשם המדרש: לפניהם, ולא לפני גוים, ואפילו שהאומות דנים בדין ישראל.
אומר הכלי יקר שאמירה זו מחייבת ביאור. מה פשר האבחנה הזו, ומדוע לא
יוכלו הגויים ליהנות מערכי "הצדק והמוסר" של תורתנו הקדושה?
עונה ה"כלי יקר" בתשובה ארוכה, ומקדים בסיפור כסאו המיוחד של המלך שלמה,
החכם באדם: שבכסא שלמה היו שש מעלות, בראשונה כתוב : לא תטה משפט, בשנית-
לא תכיר פנים, בשלישית- לא תיקח שוחד, רביעית- לא תטע לך אשרה, חמישית-לא
תקים לך מצבה ובשישית- לא תזבח לה' א-לוהיך שור ושה אשר יהיה בו מום.
ושואל הכלי יקר: כל משכיל ישתומם: מה קשר 3 הראשונות ל- 3 האחרונות, וכי
בעבור שהם סמוכים בתורה, ייסמכו בכיסא? ומדוע לא כתב: לא ירבה לו נשים
ולא ירבה לו סוסים, וכסף וזהב לא ירבה לו מאוד.
אלא ששלמה למד זה מענין סמיכות המזבח לפרשת משפטים, כדי לומר שכל הפוסל
במזבח, פוסל בסנהדרין.
ומשל הוא למלך שהיה לו בנים הרבה, ואהב את הקטן יותר מכולם, והיה לו
פרדס יפה שאהב מכל אשר לו, לפיכך נתן לבנו הקטן את הפרדס שאהב. כך הקב"ה
אוהב את ישראל מכל האומות, ואוהב ה' את המשפט, שנאמר אוהב ה' משפט, לפיכך
נתן את המשפט לישראל. ולא רק מכל העמים אהב את ישראל, אלא גם בישראל יש
מדרגות, שמכל ישראל אוהב ה' את הקטן, זה המקטין עצמו לפני המקום, והוא מה
שנאמר: כי נער ישראל ואוהבהו"- בזמן שעושים עצמם כנער.
המשפט העברי, הוא אהבתו הגדולה של הקב"ה. בתפילת 18 ברכת המשפט מסתיימת
בחתימה מיוחד: "מלך אוהב צדקה ומשפט". המשפט אינו רק אמצעי להשלטת חוק
וסדר, כמו במשפטי אומות העולם, אלא מטרה בפני עצמה, אמצעי לחיבור בין
האדם לבין "האינסוף ברוך הוא".
בימים אלו בהם ראינו ישוב שלם חרב וכוחות צה"ל נערכים להרוס בתים בלב
הישוב עפרה, ללא כל מטרה של עשיית צדק, או קידום חזון שיבת עם ישראל
לארצו, כמה צריכים אנו לכוון בתפילתנו: השיבה שופטינו כבראשונה, ויועצינו
(המשפטיים) כבתחילה, והסר ממנו יגון ואנחה. "ציון במשפט תיפדה ושביה
בצדקה.
עד כאן להשבוע - שבת שלום
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
