רכילות : שמיעה
פרסום ברבים ושתיקה חשודה
אסור להאמין לדברי רכילות אפילו כשסופרו בריש גלי
העובדה שאדם אינו חושש לספר בפומבי דברים שיש בהם כדי לעורר שנאה ומדנים איננה ראיה לאמיתותם של הדברים ובודאי שלא לדיוקם.
יתרה מזו אפילו כשמאשימים אדם בפניו והנאשם אינו מגיב אסור לפרש את שתיקתו כאילו הוא מודה בדברים ומפליל את עצמו.
יתכן שהוא המום ואינו מסוגל להגיב ויתכן שהוא מעדיף לשתוק מאשר לגרום להחרפת המחלוקת.
ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 174 , כה' אדר