רבי ישכר בער לייפר (ר' בערטשע או בערצ'י, ) תקס"ז, 1807 - ג' באלול תר"ח, 1848 היה אדמו"ר במאה ה-19,
כיהן בנדבורנה שבמזרח גליציה, סמוך הרי הקרפטים. מייסד חסידות נדבורנה.ביוגרפיה
נולד לרבי יצחק מקאליש, בן רבי ארון לייב מפרמישלאן, בנו של רבי מאיר 'הגדול' מפרמישלאן. גדל אצל סבו רבי אהרן לייב שהתבטא עליו שהוא "בוער ככבשן לעבודת ה'".
נשא בזווג ראשון את בת רבי אהרן מברוצ'וב, ובזווג שני נישא לרחל בתו של רבי אברהם לייב בלוך מנדבורנה.
הוא הראשון במשפחת אדמו"רי פרמישלאן שכינה את שם משפחתו "לייפר", וממנו ואילך נקראו כך כל צאצאיו, למעט צאצאי בית קרעטשניף. על פי המסורת החסידית הוא כונה לייפר על שם שנהג לרוץ ולמהר לעבודת ה' (לייפר-רץ ביידיש).
את רוב תורתו קנה מרבי יצחק מראדוויל, בנו של המגיד מזלוטשוב, ואף תורת הקבלה למד מפיו. כמו כן נסע לרבי אורי מסטרליסק. עם זאת ברח מן השררה, ובחר בדרכי הצניעות, ומחמת כן היה משמש בתחילה כעוזר למלמד דרדקי. עד שהכריחו דודו רבי מאיר מפרמישליאן, להתחיל בהנהגה, ורבים נהרו לחצרו.
תפילתו הייתה מלווה בשאגות אדירות, ובקולות עזים שנשמעו למרחוק, עד מחוץ לעיר, כדרכו של רבו מסטרליסק. מדי יום ביומו, כשהיה מגיע לקריאת שמע היה נופל ומתעלף מרוב דבקות, וכך שוכב היה על הארץ אין-אונים זמן רב, ומששבה אליו רוחו שב היה וממשיך.
בשנת תר"ח פרצה בסביבות נדבורנה מגפת חולירה, הוא נדבק במחלה ונפטר. על פי המסורת בחסידות, במותו הוא כיפר על בני העיר והמגפה נעצרה
בספר "מאמר מרדכי" של בנו רבי מרדכי, מודפסים דברי תורתו של אביו בחלק בשם "סתרי תורה".
בנו רבי אהרן לייב כיהן במקומו בנדבורנה. בנו השני, רבי מרדכי, כיהן בהתחלה בנדבורנה ובהמשך בקיווישאד, חוסט ובושטינא. בן נוסף היה רבי יוסף מבורשה שסירב לכהן כאדמו"ר, ומצאצאיו יצאה שושלת טמשוואר-אראד.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
