גדולי ישראל - רבי חיים הלברשטאם מצאנז  

(מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז, ומגדולי ומנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו.

תולדות חייו
נולד בשנת תקנ"ז בעיר טרנוגרוד שבגליציה למרים, בתו של משולם זלמן אשכנזי ולרבי אריה ליבוש. כבר בצעירותו נודע כעילוי, ובגיל 13 נלקח כחתן לרחל פיגא בתו של ר' ברוך פרנקל-תאומים, בעל ה"ברוך טעם". התחתן אחר כך עוד שלוש פעמים, בשנית עם אחות אשתו הראשונה, בשלישית עם בתו של הרב יחיאל צבי הירש אונגר מטרנוב (בנו של רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה) וברביעית עם בתו של הרב אלימלך טארים (בנו של רבי נתן לייב בנו של רבי מנחם מנדל מרימנוב). מנשותיו הראשונה והשלישית (שאף שמה היה רחל) נולדו לו שמונה בנים ושבע בנות.
רבותיו בחסידות היו רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב. הוסמך להוראה על ידי הרב אפרים זלמן מרגליות מברודי. רבי חיים היה ידוע בדורו כאחד מגדולי הדור, כפי שניתן ללמוד מהתכתבויות שהיו לו עם גדולי רבני דורו. עוד בזמנו כללה חסידות צאנז אלפי חסידים.
נפטר בכ"ה בניסן ה'תרל"ו.

רוב בניו וחתניו שימשו באדמורו"ת, כשהמפורסם שבהם הוא בנו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה. אחד מבניו, רבי אהרן, מונה על ידו לכהן ברבנות צאנז. צאצאיו הנהיגו חצרות חסידיות רבות. החצרות הממשיכות את שושלת צאנז היום הן: צאנז-קלויזנבורג, צאנז-ז'מיגראד, באבוב, סטרופקוב, צאנז-גריבוב.

שיטתו בלימוד והלכה
שיטתו של רבי חיים מצאנז הייתה מבוססת על חריפות לימודית המבוססת בעיקרה על בקיאות רבה. אמר שאין להורות הלכה בהלכות שבת אלא למי שבקי במסכת שבת בעל פה. אף שהיה אדמו"ר חסידי לא היה מהמעודדים פרסום קבלה ברבים כחסידויות אחרות (ראה חסידות). זו גם הייתה דרכו בשיחותיו שעיקרן כלל שיחות מוסר וביאורים בגמרא ולא כלל קבלה בדבריו. דוגמה לדבר מספרים ששני ילדים הגיעו אליו לקבל ממנו ברכה לקראת הבר מצווה שלהם. רבי חיים בירכם ואמר להם שיעסקו בגפ"ת ורק אחרי שיסיימו את הש"ס יחזרו אליו.

בהלכה ידועה בייחוד שיטתו בנוגע להנחת תפילין שאין להקפיד על מקומם בראש בדיוק. כמו כן שיטתו בהלכות מקואות נחשבת בין המחמירות. התנגד בחריפות לשימוש במצות שנאפו במכונה, וללבישת ציצית שנטוותה במכונה. כמה מפסיקותיו ההלכתיות הסעירו את העולם החסידי, ביניהם הפסיקה כי על בחורים לא נשואים להניח תפילין בחול המועד (בניגוד למנהג המקובל) והפסיקה כי האדמו"רות אינה אמורה לעבור בירושה. מספר ניכר של ממשיכי ופרשני שיטתו ההלכתית פעלו בגאליציה ובהונגריה.

הנהגה ופעילות ציבורית
בזמנו התפתחה מחלוקת בין שתי החצרות החסידיות זו של סדיגורה וזו של צאנז לגבי דרך התנהגותם של חסידים, וכמו כן על התנהגותו של רבי דוב בער מליווא אחיו של הרבי מסדיגורה (בנו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין).
רבי חיים פעל בוויכוח הגדול שהיה בקרב יהדות הונגריה סביב מבנה הקהילות, ויכוח שהביא להיפרדות החרדים והקמת קהילות אורתודוקסיות נפרדות ביהדות הונגריה.
במיוחד יצא שמעו בצדקת פזרונו המופלג. היה מחלק סכומי עתק לעניים ונצרכים.

מתלמידיו הבולטים
רבי ישעיה שטיינר
רבי שמואל וינברג מסלונים
רבי ישעיה נפתלי הירץ שפירא
רבי נתן דוד רבינוביץ' (שידלובצה)
רבי צבי הירש שפירא
רבי שלמה זלמן אהרנרייך
רבי יהודה הורוביץ ממעליץ
רבי שמואל פרנקל מדאראג

משפחתו
רבי חיים נישא כאמור ארבע פעמים, נשותיו היו הרבניות: רחל פייגא, אחותה של רחל פייגא, רעכיל דבורה ורבקה.
חמשת בניו הגדולים ושלוש בנותיו הגדולות היו מזיווג ראשון. השאר מזיווג שלישי.
בניו
בנו הגדול, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובא. משושלתו יצאה חסידות סטרופקוב.
בנו השני, רבי דוד הלברשטאם, מייסד חסידות קשאנוב.
בנו השלישי, רבי מאיר נתן הלברשטאם, (אביו של רבי שלמה הלברשטאם מייסד חסידות באבוב).
בנו הרביעי, רבי אהרון הלברשטאם, ממלא מקומו ברבנות צאנז. משושלתו יצאה חסידות גריבוב.
בנו החמישי, רבי ברוך הלברשטאם מרודניק, מייסד חסידות גורליץ, משושלתו התפצלו בין היתר: חסידות צאנז-ז'מיגראד, חסידות טשאקאווא וחסידות צאנז-קלויזנבורג.
בנו האחד עשר, אריה לייביש הלברשטאם. נפטר בגיל 7.
בנו השנים עשר, רבי שלום אליעזר הלברשטאם, מייסד חסידות ראצפרט נרצח על ידי הנאצים בשואה.
בנו השלושה עשר, רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשכויב, נרצח על ידי הנאצים בשואה.
חתניו
רבי משה אונגר מדומברובה, בעלה של מרים (בתו השישית).
רבי אליעזר ירוחם בארון מקראקא. בנו של רבי ישראל יצחק מרדושיץ. בעלה של יוטא (בתו השביעית).
רבי מרדכי דב טברסקי מייסד חסידות הורניסטייפול. בעלה של רייצא (בתו השמינית).
הרב יצחק טוביה רובין מצאנז. בעלה של נחמה (בתו התשיעית).
רבי אהרן הורוויץ מדז'יקוב-בייטש. בעלה של טילא (בתו העשירית).
רבי אלעזר רוזנפלד מאושפיצין, בנו של רבי יהושע מקמינקא. בעלה של פראדיל (בתו הארבע עשרה).
רבי בצלאל יהושע מושקוביץ מגלינא. בעלה של גיטשא (בתו החמש עשרה).
כמו כן גידל את בתו החורגת, הינדא רחמה (בת אשתו רבקה והרב נפתלי צבי פרנס) שנישאה לרבי מאיר מלינסק. רבי מאיר גר אצלו לאחר חתונתו ושימש כדיין בבית דינו.

מספריו
ספריו של רבי חיים נקראו בשם "דברי חיים" הנושאים עליהם כתב:
שו"ת
פירוש על התורה
רעיונות על מועדים
מקוואות
פירוש על בבא מציעא
בירורים בשמות גיטין.
כמו כן יצאו במהלך השנים:
תהלת חיים, ליקוט אמרות ואגרות לבית צאנז, בעריכת הרב צבי בריננער, בני ברק תשנ"ג
ספר תהלים-תהלת חיים, אוסף דברי-תורה על ספר תהלים, בעריכת הרב בריננער, בני ברק תשנ"ג
קונטרס מעיין החיים, פסקים ומנהגים מה"דברי חיים" מצאנז ומה"חתם סופר", בעריכת הרב בריננער, בני ברק תשנ"ד
ספרי אורות חיים ודברי חיים על חנוכה, בעריכת הרב בריננער, בני ברק תשנ"ו