רבי יצחק אבולעפיה (ה'תקפ"ד, 1824 - ט"ז באדר ב' ה'תר"ע, 27 במרץ 1910) היה רב ודיין בטבריה ובדמשק, מחבר סדרת ספרי השו"ת "פני יצחק".ביוגרפיה
נולד בירושלים לרב משה אבולעפיה, למד בישיבות ירושלים ובשנת 1842 (ה'תר"ב) עם מלאת לו 18 שנים התמנה כחבר בית הדין בטבריה ועבר להתגורר בה.
בשנת 1870 (תר"ל) התמנה כרבה של דמשק.
פסק ההלכה שלו משנת 1904 שבו התיר לקראית להינשא ליהודי ב"קבלת חברות" (התחייבות לקיום ההלכה הרבנית) בלבד, בלי הליך גיור, עורר פולמוס גדול בעולם ההלכה ונתקל בהתנגדות קשה של רבני ירושלים הספרדים, בראשם של רבי שלמה אליעזר אלפנדרי, רבי יעקב שאול אלישר ורבי אהרן אלחדיף. הרב יוסף מרדכי ידיד הלוי מצפת העביר את תמיכתו לצד רבני ירושלים למרות שבתחילת הדרך פסק אף הוא להיתר. הפולמוס הסתיים כאשר חזר בו גם הרב אבולעפיה מן ההיתר המעשי.
בסוף ימיו חזר לירושלים. הוא נפטר ביום ראשון ט"ז באדר ב' ה'תר"ע, 27 במרץ 1910, ונקבר בטבריה.
כתביו
לב נשבר, פלפולים. איזמיר תרל"ח
סדרת "פני יצחק"
פני יצחק - חלק א, ליוורנו תרל"א
פני יצחק - חלק ב, ליוורנו תרמ"ו
פני יצחק - חלקים ג-ד, איזמיר תרמ"ז
פני יצחק - חלק ה, איזמיר תרנ"ח
פני יצחק - חלק ששי, ירושלים תרס"ג