בס"ד *🔥�אור החיים יומי🔥�*
*מתורת רבינו חיים בן עטר הקדוש זצוקללה"ה*
*☆בוקר טוב, ושבוע מבורך ומוצלח, יום ראשון, ראש חודש, ג' סיון☆*
*יחיד שחוטא, גורם פגם וחסרון שפע לכל ישראל*
בפרשתינו נאמר על מי שנשבע לשקר *'אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה' וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ'.*
שואל *רבנו האור החיים הקדוש*, מדוע יש שינויים בלשון הפסוקים, שמתחיל בלשון רבים *'כי יעשו'*, ולאחר מכן בלשון יחיד *'ואשמה הנפש ההוא'*, ושוב חוזר לאמר בלשון רבים *'והתוודו את חטאתם'*.
ומתרץ רבנו הקדוש, שכוונת הפסוק לומר שעל ידי חטאו של אדם יחיד שנשבע בה' לשקר, הפגם ההוא עושה רושם למקור כל נשמות ונפשות בני ישראל. ולכן מתחיל הפסוק בלשון רבים, ועובר ליחיד, ומסיים בלשון רבים, לרמז לנו שכל חטא של יחיד, זה פוגע ברבים, כלומר בכל כלל ישראל.
ובפרשת ויקרא מפרש רבנו הקדוש, את הפסוק *'נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה' וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ'* בדרך זה, שכשהאדם חוטא נחסר מאור נשמתו הטהורה, ובכך ממעט ומשנה את השפע האלקי הנשפע לנשמתו, ומטה את השפע למקום החיצונים חס ושלום. שעל ידי מעשיו הרעים החיצונים שולטים בו ונוטלים השפע ממנו. ולא רק לעצמו הוא גורם רעה, אלא לכל ישראל, כי כל הנשמות תלויים באילן אחד, וכשענף אחד מתקלקל בשורש, גורם רעה לכל הענפים, והוא גוזל את כנסת ישראל שלא תקבל את מידת השפע הראויה לבוא אליה.
וכך מתפרש הפסוק: *'נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא'* לשון חסרון, שנחסר ונחשך חלק מאור הנפש , *'וּמָעֲלָה מַעַל בַּה''* שהוא גורם שינוי ומעילה בשפע שלא ירד לנשמתו אלא לחיצונים חס ושלום, *'וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ'* שגורם רעה גם לכל עם ישראל, כי כולם מחוברים לשורש אחד, וכשענף אחד המחובר לשורש אחד מתקלקל, אזי משפיע על כל הענפים, וגורם חס ושלום, הכחשה ופגם בכוחם של כל ישראל.
**
*היום שבעה וארבעים יום לעומר, שהם ששה שבועות וחמשה ימים*
*☀התענוג היומי שלי☀*
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
