גדולי ישראל - רבי שלום שכנא מלובלין  

הרב שלום שכנא מלובלין (1495 (השערה) - 1558) היה תלמידו של רבי יעקב פולק יוצר שיטת הפלפול, והחליפו כראש ישיבה בלובלין. ממפתחי שיטת לימוד המכונה "חילוקים" ששימשה כשיטת לימוד מועדפת במשך שנים אחריו.

היה רבם של רבי שלמה לוריא (מהרש"ל), של רבי חיים בן בצלאל (אחיו של המהר"ל מפראג) ושל הרמ"א (שהיה גם חתנו). לא ידוע על חיבורים הלכתיים או פסקי הלכה שהשאיר אחריו.

ביוגרפיה
נולד לגולדה (נפטרה ב-1532) וליוסף, מוכס במקצועו, שקיבל היתר מזיגמונד הראשון מלך פולין, לגור בין חומות העיר לובלין ולנהל בה את עסקיו.
בערך בשנת 1520 התמנה רבי שלום שכנא לרבה של לובלין וגלילותיה, ועמד בראש ישיבה שמנתה תלמידים רבים. שמו התפרסם על ידי תלמידיו במזרח אירופה, והיו שכינו אותו "מאור הגולה". רבי שלום שכנא לא השאיר אחריו חיבורים, הוא נימק זאת בין השאר בכך ש"אין רצוני שיסמכו העולם על הוראותי". על עותק התלמוד הבבלי שלו כתב הגהות, וכשהדפיסו בלובלין מהדורה חדשה של הש"ס, הדפיסו על פי הגהותיו. בנו רבי ישראל כיהן אחריו בראשות הישיבה בלובלין.
על פי צו מלכותי שחייב את הקהילות באישור הממשל לכל מינוי של רב ורושם נישואין, הוא מונה בשנת 1542 כאחד משני "רב כולל וזקן היהודים" ליהודי פולין,ונשאר בתפקיד הרב הראשי ללובלין גם כאשר בוטל הצו, עד שהחליפו בתפקיד הרב יהודה בן אהרן.