הלכה היומית - מצווה להציל ממון חבירו / מידת הכעס  

הרואה גנב שהולך לגנוב רכוש או ממון מחבירו, חובה עליו לפעול בכל יכולתו על מנת לסכל את הגניבה. מובן שאין כאן מצווה למסור את הנפש כדי להציל את ממון חבירו, ולכן אין לעמוד בידיים חשופות מול שודדים חמושים. אבל יחד עם זאת אסור לפחד יותר מדי, ויש לעשות את מה שאפשר כדי למנוע את הגניבה. אדם שיש בכוחו לעצור את הגנב לבדו, מצווה עליו לעשות כן. ואם אינו יכול, מצווה עליו להשתדל לצעוק בכל כוחו "גנב", כדי להזעיק אנשים נוספים כדי להרתיע ולהבריח את הגנב.

- ליקוטים

- מידת הכעס

מידת הכעס מידה רעה מאוד. ואמרו חכמים שהכועס דומה לעובד עבודה זרה. "המקרע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו, והמפזר מעותיו בחמתו - יהא בעיניך כעובד עבודה זרה; שכך אומנתו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך. עד שאומר לו עבוד עבודה זרה, והולך ועובד". אמר שם רבי אבין שהמקור לכך מהפסוק (תהלים פא, י): "לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר", איזהו אל זר שיש בגופו של אדם? - הוי אומר זה יצר הרע (שבת קה, ב).