המנהיגות האמיתית שלנו / החלק היומי / סיון רהב מאיר:  

לא רק מנהיגות פוליטית משפיעה וקובעת. הרב יוני לביא שלח לי את הקטע הבא לקראת הערב, ז' אדר, יום פטירתו של ה-מנהיג, משה רבנו. הוא איתנו אלפי שנים אחורה, לפני תיק 1000 ו-4000, וגם אלפי שנים קדימה. הנה מה שהרב לביא כתב עליו:
"משה רבנו. האיש שהיה כבד פה וכבד לשון, ובכל זאת אמר לנו כל כך הרבה.
האיש שהיה יכול לחיות כנסיך בארמון המלך, אבל העדיף לצאת אל אחיו ולראות בסבלותם.
האיש שכאשר בישרו לו שזכה בשררה ובתפקיד הנהגה, התחמק בצניעות והציע שיתנו את הכבוד לאחיו.
האיש שהעז לעמוד מול מלך אדיר ואכזר ולדרוש ממנו את מה שלא העז שום אדם לפניו: 'שלח את עמי'.
האיש שכתינוק ניצל מן המוות כשנמשה מן המים, ומאז הקדיש את חייו כדי למשות את אחיו מתוך ים העבדות ולהוביל אותם לעתיד טוב יותר.
האיש שעלה אל הר סיני כדי להביא לנו תורה, אך היה מוכן לשבור את לוחותיה לרסיסים כשהדבר היה נחוץ כדי לזעזע את העם.
האיש שנשא בסבלנות של אב אוהב ארבעים שנה את כל התלונות, הקיטורים והמרידות, ולמרות שהיה לו על מה לכעוס נפרד מהם באחרית ימיו במילים של אהבה וברכה: 'וזאת הברכה אשר ברך משה את בני ישראל'.
האיש שכל כך אהב את הארץ המובטחת, שחלם עליה ועשה את הכול כדי שאנחנו נהיה בה, אבל בעצמו זכה רק להביט בה בערגה ולראותה מרחוק.
האיש שהיה לו כל כך הרבה במה להתגאות ובכל זאת נשאר העניו באדם.
האיש שהיינו רוצים לעלות על קברו, להתרפק על האבן הקרה ולהרטיב אותה בדמעה חמה של געגועים, אבל לא נוכל לעשות זאת כי 'מקום קבורתו לא נודע'. מדוע? אולי כדי לומר לנו שהקשר אליו – אינו דרך המוות. הוא חייב להיות דרך החיים. עלינו לנצור אותו בליבנו ולהטמיע את רוחו הגדולה בחיינו, כדי שנזכה ללכת בדרכיו של האיש שעד היום מכונה, פשוט, רבנו".