הפתגם היומי מספר 'היום יום'  

http://imagizer.imageshack.com/img922/8093/7cLLjQ.jpg

יום רביעי כג כסלו ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: וישב, רביעי עם פירש"י.
תהלים: קח-קיב.
תניא: והנה אחר ... אמרים הנ"ל.

משיחות אאזמו"ר - אלול תרל"ה: ג' ימים קודם השבת הוא הכנה לשבת. אויף שבת זאגט ער אין זהר דמיני' מתברכין כולהו יומין. כולהו יומין איז כל ששת ימי השבוע, וואס אויף דעם האט דער אויבערשטער געגעבען א ברכה כללית וברכך ה"א בכל אשר תעשה, איז די ברכת השבת מלפניו ומלאחריו, די הכנה צו שבת איז מיום ד', און דער אנזאג איז דער קליינער לכו נרננה, וואס איז ג' פסוקים.

_____

יש את הספר *"היום יום"*
- בו יש פתגם יומי לכל יום -
שהיה לעיני נשיא דורנו.

וכפי שהוא הסביר: שיהיה
היום יום... שכל יום יהיה
כפי שהוא צריך להיות!

http://imagizer.imageshack.com/img923/4135/8cq7xa.jpg

שיעורים:
חומש: מקץ, שלישי עם פירש"י.
תהלים: קמ-קנ.
תניא: פרק ד. ועוד יש ... ־ח־ לא תעשה

חטאי היהודים ה(בזמן היונים) היו: ההתידדות עם היוונים, הלימוד תרבותם, חילול שבת ומועד, האכילת טריפות ואי שמירת הטהרה היהודית. מכת-העונש היתה בחורבנו הרוחני של בית המקדש, הריגה ושעבוד בגלות. על-ידי תשובה ומסירות נפש באה ישועת הפלא האלוקית הגדולה - נס חנוכה.

שיעורים:
חומש: מקץ, חמישי עם פירש"י.
תהלים: י-יז.
תניא: ולכן נמשלה ... ־ט־ ומצותי'.

מלחמת היונים היתה "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" וכמאמר כתבו כו' שאין לכם חלק באלקי ישראל. כל המלחמה היתה נגד אלקות, זאל מען לערנען תורה, זאל מען מקיים זיין מצות המשפטים והעדות, רק שלא להזכיר שהיא תורת ה' ושהמצות הם חקי רצונו יתברך, ניט דערמאנען אין תומ"צ דעם ענין פון ג-טלכקייט.

_____

שיעורים:
חומש: מקץ, שביעי עם פירש"י.
תהלים: כג-כח.
תניא: פרק ה. ולתוספת ... בפע"ח.

שיעורים:
חומש: ויגש, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: כט-לד.
תניא: פרק ו. והנה ... ־20־ דרוחא כו'.

ווען משיח וועט קומען, וועט מען זעהן די מעלה פון הודאה און תמימות, וואס אלע גלויבען באמונה טהורה אין ג-ט ב"ה און אין זיין תורה ומצות. תלמוד - פארשטאנד - איז דער גרעסטער פארשטאנד האט א גרעניץ. אבער הודאה - גלויבען - גלויבען איז א געפיהל אהן א גרעניץ. מלך המשיח וועט געבען צו פארשטעהן דעם מעשה גדול פון דער תמימות - הארציגער ערענסטער עבודה.

_____

http://imagizer.imageshack.com/img924/5720/B0qzLu.jpg

תענית, סליחות, אבינו מלכנו.

שיעורים:
חומש: ויגש, שישי עם פירש"י.
תהלים: נה-נט.
תניא: אך החיות ... בשר ודם.

מענה הצ"צ על יחידות: כתיב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו גו'. און הוא מלשון און בחולם, שפירושו כח ועוז. וכשם דיעזוב רשע דרכו זהו דבר המוכרח, אשר בלא תשובה אי אפשר לגשת אל הקדש, הנה כמו כן צריך האיש און, כלומר איש החזק בדעת עצמו, לעזוב מחשבותיו, ולא יאמר איך זאג אזוי, איך האלט אזוי, כי כל "איך" ומציאות הוא מקור הרע וגורם פירוד לבבות.

_____

שיעורים:
חומש: ויגש, שביעי עם פירש"י.
תהלים: ס-סה.
תניא: פרק ח. ועוד זאת ... שעסקו בהן.

http://imagizer.imageshack.com/img922/1193/BPuMiU.jpg

יום שלישי יד טבת ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: ויחי, שלישי עם פירש"י.
תהלים: עב-עו.
תניא: והיא הנקראת ... שבזה"ק.

הסבא משפאלע - דער שפאלער זיידע - היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד. בביקורו בליאדי אצל רבינו הזקן - שנת תקס"ט או תק"ע - סיפר, אשר בהיותו בן שלש שנים ראה את הבעש"ט "און ער האט מיר ארויפגעלייגט די הייליגע האנט אויפ'ן הארצען און פון יעמאלט אן איז מיר ווארעם".
תנועת צדיק, ומכל שכן ראיה או שמיעת קול, צריך לפעול שלא ישכח לעד.

_____

שיעורים:
חומש: ויחי, שביעי עם פירש"י.
תהלים: פח-פט.
תניא: פרק יא. וזה לעומת ... שריא.

http://imagizer.imageshack.com/img922/4849/HFCFlT.jpg

שיעורים:
חומש: שמות, רביעי עם פירש"י.
תהלים: קו-קז.
תניא: ואעפ"כ ... ־34־ תפלה כו'.

הכרזת אאמו"ר באחת ההתועדות: אט אזוי ווי הנחת תפילין בכל יום איז א מצוה דאורייתא אויף יעדען אידען, אהן א חילוק צי א גדול בתורה, צי א איש פשוט, אזוי איז א חוב גמור אויף יעדען אידען צו טראכטען יעדען טאג א האלבע שעה וועגן דעם חנוך פון קינדער, און טאן אלץ, וואס עס איז בכוחו צו טאן און יתר מכפי כחו, זעהן פועל זיין ביי די קינדער, אז זיי זאלען געהן אין דעם דרך וואס מען איז זיי מדריך.

_____

שיעורים:
חומש: שמות, שישי עם פירש"י.
תהלים: קיג-קיח.
תניא: יג. ובזה ... החשך כנ"ל.

הסתלקות אדמו"ר הזקן בכפר פיענא במוצאי שבת קדש פרשת שמות תקע"ג. ומ"כ בעיר האדיץ.
אאזמו"ר שאל את הצ"צ : וואס האט דער זיידע געוואלט מיט דרכי החסידות, און וואס האט ער געוואלט מיט חסידות. ויענהו הצ"צ: דרכי החסידות איז, אז אלע חסידים זאלען זיין ווי איין משפחה ע"פ התורה באהבה. חסידות איז חיות. אריינטראגען א חיות און באלייכטען אלץ, אויך דעם לא טוב, מען זאל וויסען פון דעם אייגענעם רע ווי ער איז, אויף מתקן זיין עס.

_____

מברכים ר"ח שבט, אמירת כל התהלים בהשכמה, יום התוועדות. הפטורה: הבאים: ישרש.

שיעורים:
חומש: שמות, שביעי עם פירש"י.
תהלים: קיט, אשרי...מצותך מאד.
תניא: אך מאחר ... כנגד כולן.

משיחות אאמו"ר : יציאת מצרים איז דער ארויסגעהן פון מצרים וגבולים, און חסידות איז אויף ארויסגעהן פון די מצרים און גבולים פון וועלט.עס איז פאראן א הפרש: יצי"מ איז א ענין פון שבירה און עזיבה, דערפאר איז מען אוועק פון מצרים. יצי"מ פון חסידות איז בירור און תקון, יציאה פון מצרים און גבולים פון וועלט אבער אין וועלט. ד. ה. זייענדיג אין וועלט באדארפען זיין אין א יציאה פון מיצר וגבול פון וועלט. אראפנעהמען דעם מיצר וגבול און דערהערען דעם אמת, אז וועלט אליין איז באמת גוט, ווייל דאס איז דאך רצונו יתברך, איז דאס דורך עבודה פון חסידות.

_____

http://imagizer.imageshack.com/img923/9823/1jgLDD.jpg

http://imagizer.imageshack.com/img923/4254/Gz01so.jpg

שיעורים:
חומש: וארא, רביעי עם פירש"י.
תהלים: קמ-קנ.
תניא: פרק טו. ובזה ... ־40־ חלל בקרבו.

אנן פועלי דיממא אנן. יום הוא אור, עבודתנו היא עבודת האור, מאכען ליכטיג די וועלט באור תורה. ומלבד כי צריכים לעמוד במעמד ומצב טוב בעז"ה בעצמו - אליין דארף מען זיין ווי עס דארף צו זיין - הנה כל העבודה היא לזכות להעמיד תלמידים גרונטיקע מענשען, אשר יהיו מסורים בלבם ודעתם אל הכוונה הפנימית. שאינו מספיק למוד תורה הנגלית וחבוב הקודש בשמירת המצות, כי אם צריכים גם עבודה שבלב.

_____

שיעורים:
חומש: וארא, שישי עם פירש"י.
תהלים: י-יז.
תניא: ובזה יובן ... עבודתו כלל.

אאמו"ר סיפר: הדרוש וארא גו' ושמי ד' גו' המדבר בענין כי לא ידח ממנו נדח (אינו הנדפס בתו"א ), קנה לו שם "דער פרומער וארא", והיה רגיל רבינו הזקן לחזור אותו אחת לשלש שנים, ובכל פעם ופעם כמעט שהיה אומר אותו כלשונו. ואמר הצ"צ : יעדער מאל איז געווען א אור חדש. האט דער טאטע געזאגט: א אור איז אלע מאל גלייך, אבער מאור איז אלעמאל ווי א דבר חדש.

_____

שיעורים:
חומש: וארא, שביעי עם פירש"י.
תהלים: יח-כב.
תניא: פרק טז. וזה ... באריכות.

שיעורים:
חומש: בא, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: כג-כח.
תניא: פרק יז. ובזה ... ־כג־ מצוותיו ותורתו.

מצרים הוא לשון מיצר וגבול. גלות מצרים ברוחניות הוא מה שנפש הבהמית מגבלת ומסתרת על הנפש האלקית, עד שנפה"א מתצמצמת כל כך שנעשה בקטנות והעלם. ויציאת מצרים הוא הסרת המיצר והגבול. והיינו דהשכל שבמוח מאיר בלב במדות טובות בפועל ממש.

http://imagizer.imageshack.com/img922/4766/zBOWv1.jpg

http://imagizer.imageshack.com/img921/7898/dfQ446.jpg

שיעורים:
חומש: בא, שביעי עם פירש"י.
תהלים: נה-נט.
תניא: פרק יט. ולתוספת ... בלב כלל.

תו"א ד"ה למען תהי' סוף סעיף המתחיל אמנם, "לא ישבות יומם מלראות" צ"ל "לא ישבות יומם ולילה מלרצות".
אמי זקנתי (הרבנית מרת רבקה נ"ע ) בהיותה כבת שמונה עשרה שנה - בשנת תרי"א - חלתה, וציוה הרופא אשר תאכל תיכף בקומה משנתה, אמנם היא לא חפצה לטעום קודם התפלה, והיתה מתפללת בהשכמה, ואחר התפלה היתה אוכלת פת שחרית. כשנודע הדבר לחותנה אדמו"ר הצ"צ , אמר לה: א איד דארף זיין געזונד און א בעל כח. אויף מצות שטייט וחי בהם, איז דער טייטש וחי בהם, מען דארף אריינבריינגען א חיות אין מצות. בכדי אז מען זאל קענען אריינבריינגען א חיות אין מצות, מוז מען זיין א בעל כח און זיין בשמחה. וסיים: דו דארפסט ניט זיין קיין ניכטערע. בעסער עסען צוליב דאווענען ווי דאווענען צוליב עסען. ובירכה באריכות ימים, - (נולדה בשנת תקצ"ג ונפטרה י' שבט תרע"ד).-
מאמר זה אמר אאמו"ר לאחד על יחידות, והוסיף: און מען דארף עס טאן בשמחה.

_____

http://imagizer.imageshack.com/img921/8679/9ZZYsq.jpg

שיעורים:
חומש: בשלח, רביעי עם פירש"י.
תהלים: עב-עו.
תניא: פרק כ"א. והנה '52' ... נבואתם.

במנחה אין אומרים תחנון.
בא כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים, איז, לבד דער ענין פון התעוררות רחמים אויף די מקושרים, געווען א עבודה פון דערמאנען בינו לבין עצמו די מקושרים, און אריינטראכטן בענין אהבתם והתקשרותם כמים הפנים, וואס דאס איז מעורר די כחות פנימים פון דעם וואס מ'טראכט וועגען עם, ווי מיר זעהען במוחש, אז מ'קוקט שטארק אויף איינעם מוז ער א קוק טאן, ווייל די הבטה פנימית איז מעורר דעם עצם הנפש, און אזוי איז אויך אין דעם כח המחשבה.

_____

עומדין בעת קריאת השירה. הפטורה: ודבורה אשה נביאה.

שיעורים:
חומש: בשלח, שביעי עם פירש"י.
תהלים: פג-פז.
תניא: פרק כב. רק ... תמיד.

עס איז א מנהג צו עסן שווארצע קאשע.
שבת בשלח שנת תרכ"א אמר הצ"צ המאמר ראו כי ה' הנדפס בלקו"ת . וסיפר אח"כ לבנו אאזמו"ר : שבת בשלח שנת תקס"ה אמר אאזמו"ר זה המאמר. אח"כ קרא אותי וסיפר לי, אשר בשנת תקכ"ט בהיותו במעזריטש, קרא אותו הה"מ לחדרו וא"ל : שבת בשלח שנת תקט"ז אמר הבעש"ט מאמר ע"פ וישב הים לפנות בוקר לאיתנו, לתנאו כמארז"ל . בשנת תקכ"א (שנה אחרי הסתלקות הבעש"ט ) הי' אצלי - המשיך דבריו הה"מ - רבי (הבעש"ט ) ואמר המאמר והוסיף ביאור בענין עושין רצונו - ולא דברו - של מקום. והיום הי' אצלי מורי לחזור המאמר. ואמר הה"מ המאמר לפני אדמוה"ז , והוסיף ביאור בענין גנאי נהרא שזהו כענין קריעת ים סוף.
וסיים הצ"צ : היום היו אצלי הבעש"ט הה"מ ואאזמו"ר , וכל אחד אמר לי המאמר בסגנונו. - כעבור איזה שעות קרא הצ"צ את אאזמו"ר עוד הפעם ואמר לפניו ביאור על המאמר.

_____

שיעורים:
חומש: יתרו, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: פח-פט.
תניא: פרק כג. ועם ... ־כח־ בעולמות.

הצ"צ ספר לבנו אאזמו"ר , אשר הדרוש ומראיהם ומעשיהם - תורה אור פ' יתרו - הוא דרוש הראשון שאמר הרב המגיד ממעזריטש בשעת קבלו את הנשיאות - חג השבועות תקכ"א, - כפי אשר שמעו רבינו הזקן מפי הרמ"מ מהאראדאק - בעל פרי הארץ - שהי' באותו מעמד, רק שרבינו ביאר הדרוש ע"פ סגנונו.

_____

http://imagizer.imageshack.com/img921/7600/0go8jE.jpg

שיעורים:
חומש: יתרו, חמישי עם פירש"י.
תהלים: קו-קז.
תניא: ומאחר שרצון ... בלא"ה.

עס זיינען דא צווייערליי חוקים: א) א געזעץ וועלכער שאפט לעבען ב) א געזעץ וועלכער ווערט באשאפען פון לעבען. מענשליכע געזעצען זיינען געשאפען פון לעבען, דערפאר זיינען זיי אין יעדער לאנד פארשידען, לויט די תנאים פון לאנד. תורת ה', איז דער ג-טליכער געזעץ וועלכער שאפט א לעבען. תורת ה' איז תורת אמת, די תורה איז אין אלע ערטער און אין אלע צייטען גלייך, תורה איז נצחית.

תרגום:

שיעורים:
חומש: יתרו, שישי עם פירש"י.
תהלים: קח-קיב.
תניא: ומזה יוכל ... כמ"ש לקמן.

אמאל ארויסגייענדיק פון זיין חדר, האט דער אלטער רבי אנגעטראפען, ווי די רביצין זאגט צו עטליכע פרויען: "מיינער זאגט".
האט דער רבי געזאגט: מיט איין מצוה בין איך דיינער, מיט מצות וויפל איז מען דעם אויבערשטען'ס. און איז געפאלען אויף דער פריטעלקע און האט זיך פארדבק'עט. אויפכאפענדיג זיך פון דבקות, האט ער געזאגט: צאינה וראינה - אויף ארויסגיין פון זיך און זעהן אלקות, ווערט דאס פון - בנות ציון, מלכות מעוררת ז"א , לעתיד לבוא וועט זיין אשת חיל עטרת בעלה.

תרגום
_____

בשעת קריאת עשרת הדברות עומדים ופניהם אל הספר תורה. הפטורה: בשנת … מצבתה.

שיעורים:
חומש: יתרו, שביעי עם פירש"י.
תהלים: קיג-קיח.
תניא: פרק כד. וזה ... כנודע.

וירא העם וינועו, אז זיי האבען דערזעהן ג-טליכקייט איז שוין וינועו, עס איז געווארען א תנועת חיים.
אלו ידעתם - אמר אדמו"ר הצמח צדק - כחם של פסוקי תהלים ופעולתם בשמי רום, הייתם אומרים אותם בכל עת. תדעו שמזמורי תהלים שוברים כל המחיצות, ועולים בעילוי אחר עילוי בלי שום הפרעה, ומשתטחים לפני אדון עולמים ופועלים פעולתם בחסד וברחמים.

_____
תרגום

http://imagizer.imageshack.com/img922/2102/nTjlOv.jpg

http://imagizer.imageshack.com/img922/2369/QDQrGv.jpg

שיעורים:
חומש: משפטים, שביעי עם פירש"י.
תהלים: א-ט.
תניא: פרק כו. ברם ... העצם כנ"ל.

שיעורים:
חומש: תרומה, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: י-יז.
תניא: פרק כז. ואם ... ־לד־ עשה ממש.

רבינו הגדול - הזקן - סידר לפני אנ"ש העבודה במוח ולחפש את האמת, לבקר כל תנועה, שתהיה רק כפי האמת ובאה ע"י עבודה.
ועבודה זו אינה כמו שטועים בזה טעות גמור לחשוב שצריך לפרק הרים ולשבר סלעים, איבערקערען די וועלט. האמת הגמור הוא, אשר כל עבודה ופועל, איזה שיהיו, בכוונה אמיתית די ומספיק: א ברכה בכוונה, דעם ווארט אין דאוונען כדבעי בהכנת הלב ובידיעה לפני מי אתה עומד, א פסוק חומש בידיעה שהוא דבר ה', א פסוק תהלים, ומדה טובה לקרב לבו של חברו באהבה וחבה.
אמת הדבר, אשר בכדי להגיע לזה צריכים יגיעת רבה ועצומה, פשוט לערנען א רבוי און פארשטיין - כל אחד לפי ערכו - ואז ה' בעזרו שיהי' כפי האמת.

_____
תרגום מאידית

שיעורים:
חומש: תרומה, שני עם פירש"י.
תהלים: יח-כב.
תניא: ואדרבא ... ־לד־ ידים כנ"ל.

רבינו הזקן אמר: מצות אהבת ישראל הוא ליליד עם ישראל אשר מעולם לא ראה אותו, ומכל שכן לחבר עדת ישראל אשר במקום מגורו, שהוא בן או בת עדתו.

יום שלישי ד אדר א ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: תרומה, שלישי עם פירש"י.
תהלים: כג-כח.
תניא: ובכל דחי' ... ־לד־ צדיקים.

ראשית ההכנה להתעסקות בשכלים עיונים, ובשכל אלקי בפרט, הוא א) יגיעת בשר להסיר הטוב טעם מעניני עולם ב) יגיעת נפש לעורר הטוב טעם במושכלות בכלל, ובעניני אלקות בפרט.

שבת שלום.

שיעורים:
חומש: תרומה, חמישי עם פירש"י.
תהלים: לה-לח.
תניא: ולא עוד ... ־68־ לעילא הרבה.

משיחות אאמו"ר : עס איז א מעלה נפלאה, וואס דער אויבערשטער ב"ה איז מזכה און מען קריגט א חוש מיט א געשמאק א אידען א טובה טאן, ביז אז יענער ווערט בא אים טייערער ווי ער בא זיך, ווארום אויף זיך קען ער געפינען כמה טעמים פאר וואס עס קומט אים זאל, ח"ו , זיין ניט גוט, אבער אויף דעם אנדערען איז דאס ניט שייך כלל.

_____
תרגום מאידית

שיעורים:
חומש: תרומה, שביעי עם פירש"י.
תהלים: מד-מח.
תניא: פרק כח. ואפילו ... ממש עמו.

דער אלטער רבי האט אמאל אריינגערופען א יונגערמאן פון דעם מגיד'ס תלמידים, און האט איהם געזאגט - מיט א ניגון, כדרכו -: "איך האב א מצוה פון ולמדתם אותם את בניכם, דו האסט א מצוה פון זן ומפרנס בני ביתו, לאמיר זיך בייטען: איך וועל דיר געבען דו זאלסט קענען מקיים זיין דיין מצוה, און דו לערען מיט מיין זון - דאס איז געווען דער מיטעלער רבי -. און האט איהם מבאר געווען סדר הלימוד: דאס ערשטע לערענט מען אותיות א. ב... וואס איז אן אלף - א פינטעלע פון אויבען, א פינטעלע פון אונטען, א קו באמצע - דאס איז אן אלף. א קינד מוז וויסען, אז דער אלף פון תורה איז דער יוד פון אויבען דער יוד פון אונטען מיט דעם קו פון אמונה וואס באהעפט זיי. נאך א נוסחא איז דא: "א יוד למעלה דאס איז די נשמה, א איד למטה דאס איז דער גוף און א קו של יראת שמים באמצע".

תרגום מאידית:

http://imagizer.imageshack.com/img921/8295/jGeVeq.jpg