להורדת אפליקציה:
פורום גילוי מסמכים אשכול 20103

ליה 20.09.1021:48

אקספרס של חצות והתקשורת הישראלית

[anchor:אשכול עוגן מתאריך 01.01.15 בשעה  12:02  על-ידי פילוביץ שחף, (מפקח)]אשכול זה ימקד את הדיון הציבורי בהתנהלותה החמורה של התקשורת הישראלית שאינה משרתת את הציבור,שאינה מדווחת את המציאות,ושמייצרת מציאות וירטואלית בתקווה שהציבור הרחב יקנה את השקר ויקבלו כאמת.

בפועל מתעב הציבור את התקשורת הישראלית,ואינו קונה דבר מכל מרכולתה הרקובה.

מה שהתקשורת הצליחה ליצור זה הרבה הרבה אנטישמיות נגד ישראל ואזרחיה היהודים,ופעילות כלל עולמית נגדה המקבלת הדרכה מדוייקת כיצד ניתן לפעול נגד ישראל בצורה הכי אפקטיבית.

הציבור הרחב מחכה להקמת ערוץ טלביזיה לאומי שייצגו וישרתו כראוי.ערוץ תואם פוקס ניוז הוא הכרח המציאות בישראל 2010.

באשכול זה אציג את מעשיה ועיוותיה של מפלגת התקשורת הישראלית,כפי שמכנה אותה בדייקנות ד"ר גיא בכור.

אפתח במאמר של בכור שכאשר קראתי אותו בפעם הראשונה נדהמתי מעוצמתו ומדיוקו הפלאי.

מכאן עלינו לקיים דיון ציבורי גובר והולך שיוביל בהמשך לפתיחת התקשורת בארץ לגורמים נוספים הקיימים בציבור,על מנת לספק את המידע למרבית הציבור,מתוך נקודת הראייה והעמדה הלאומית יהודית ישראלית האוהדת,שתחליף את אספקת המידע העויינת החולנית המחליאה והמניפולטיבית המתבצעת במדינה החטופה שלנו מזה עשורים רבים.

ליה


ליה 22.09.1010:09
1. כיצד איבדתי את האמון בתקשורת הישראלית בתגובה להודעה מספר 0
כיצד איבדתי את האמון בתקשורת הישראלית,ומה עושים?

מאת ד"ר גיא בכור

התהליכים עליהם כבר כתבתי במאמר הקודם,התאשרו בחודשים האחרונים,אך עם העלמותו הכמעט מוחלטת של השמאל בישראל,לאחר הבחירות האחרונות,צעדה התקשורת הישראלית צעד אחד קדימה.

כתבתי כבר שבעבר היא החלה ממלאת את מקומו של השמאל,שהתכווץ בחיים הציבוריים והחברתיים בישראל.כיום היא נוטלת חלק פעיל באילוץ הציבור להחזיר את השמאל לשלטון.

כיצד זה נעשה?

בדרך מתוחכמת,מקצועית כביכול,ללא הרבה טביעות אצבעות,אך כשמחברים עריכה לעריכה,ידיעה לידיעה,כותרת לכותרת,מרואיין למרואיין,התמונה מתבהרת.

כאשר אנו מדברים על "התקשורת",מדובר על קבוצה סגורה של כחמישים איש,"גורואים" בעיני עצמם,השולטים בתעשייה של עבדים בלירה ושכירי עט.רובם ככולם יושבים בערוצים הממסדיים,הציבוריים,וה"ממלכתיים",אך גם בעיתונות היומית כולה.טלביזיה "חינוכית" ?הם שם.גלי צה"ל? קול ישראל?ערוץ 2? ערוץ 10?כולם מוברגים שם היטב,במשכורות שמנות ובכוח השפעה חסר תקדים בכל דמוקרטיה אחרת בעולם.

לא לחינם נקראת אחת מתוכניות הדגל הללו :"סדר יום".לצערי התופעה קיימת גם באינטרנט המימסדי.אין מפלט.

לאחר הבחירות האחרונות,ותבוסת השמאל עד כדי היעלמותו,החלה התקשורת להשתמש בכלי שבידה,והוא העברת המידע,כדי להעניש את הציבור החוטא,הפרימיטיבי,שבחר בימין הנורא.לחנך אותו שהוא עשה טעות איומה, שעליו להיענש,עד שיחזור בתשובה ויבחר "נכון".

ואיך עושים זאת?

בהמאסת החיים על הציבור,בהטלת פאניקה יומית שמחר בבוקר נחוסל,שהכל גרוע,שהכל קורס,ומרגע הבחירות אין תקוות זולת אחת:לחזור אל האור,ולבחור מחדש באליטות השמאל הישן.

יום יום שעה שעה אנו שטופים באיומים מכל הסוגים.כולם כמובן קיומיים,חרדתיים,קטסטרופות איומות ונוראות המתרגשות עלינו,והכל בגלל שהציבור הטיפש בחר בימין.מראיין ידוע מגלי צה"ל,שאל היום בעל דוכן בשוק על המע"מ לירקות,וכמובן נופף כלפיו בסוף באצבעו:אתה הצבעת ביבי, נכון?תרגום שלי:טיפש שכמוך,הבאת את זה על עצמך,ועלינו.וזה ברדיו הא-פוליטי של "החיילים".

אני מבקש אתכם מעכשיו לקרוא בעין ביקורתית את הכותרות הראשיות של טבלואידי-הקטסטרופה.שימו לב לזה בעצמכם.תמיד רק איומים,רק אסונות מתרגשים(שאף פעם לא מתממשים,אבל זה לא חשוב)תמיד אותה שיטה:"חשש בישראל".חשש של מי?

אובמה? מוצג כאיום קיומי למדינה.

האו"ם יחקור את עופרת יצוקה (טוב,אז לא).

ההתנחלויות (שתקשורת הקטסטרופה רק בזה מתעסקת מבוקר עד ערב)יחריבו אותנו.

אירן ? שואה.

פקיסטאן? שואה מחר.

הנכבה? איך אפשר בלי הנכבה,אותו אסון שהפלסטינים הביאו על עצמם,והתקשורת שלנו דורשת שאנחנו נכפר עליו?

צפון קוריאה? הלקח שמחכה רק לנו.

סוריה? אסד מאיים ושוב מאיים,בסוף ממילא ישמיד אותנו.

חיזבאללה? עוד רגע יכבוש את כולנו.

החינוך? כבר מת.

הפוליטיקאים השולטים? כולם מושחתים,זבל של בני אדם.

המערכת הכלכלית? בצווחות של טלה נשחט זעקו כאן כתבים כלכליים שמיקרופון בידם,נגד כל שינוי.ואם צריך להיות שינוי,הרי הוא חייב להיות סוציאליסטי.בואו נהרוג את העשירים,הבה נגרש את היזמים.הבה נגילה.

החיים שלנו כאן? עינוי מתמשך,עדיף לחתוך וגמרנו.מדובר במדינה שכולה "אקספרס של חצות"!

זהו תהליך מסוכן,שכן הוא יכול להביא את מקבלי ההחלטות אצלנו לקבל החלטות שגויות, על סמך הלכי הרוח האלה ב"ציבור" כביכול.כך הנבואה עוד תגשים את עצמה.

**************

Depressing Midnight Express Music

http://www.youtube.com/watch?v=S251...

אז מי ישמור עלינו? איך נימלט אל החופש? מתוך הסרט "אקספרס של חצות"
1978 ,בילי הייז,גיבור הסרט הנכלא - אלה אנחנו.

**************

מי שמקשיב או קורא את טבלואידי-הקטסטרופה (וזה נכון גם לתקשורת האלקטרונית,כמובן) מסיק שזה המקום הנורא ביותר בעולם,שממילא יושמד בתוך פרק זמן כלשהו.ימים שלמים אין אפילו ידיעה חיובית אחת בעיתון שלם,במהדורת חדשות שלמה.רק אסונות,מעשי חורבן שאם עוד לא הגיעו,אז יגיעו מחר.מישהו הרי עורך את העיתונים הללו,את מהדורות החדשות,את היומנים.כך הוא רצה שהדברים יופיעו.

כאילו לא מדובר בפלא עולמי,מדינה שב-60 שנה הצליחה להיות בין 24 המדינות העשירות בעולם,נס טכנולוגי מדהים,שניה לטכנולוגיית המידע לארצות הברית בלבד,שכלכלתה איתנה מכלכלת ארה"ב והמערב,שמתמודדת מול איומים אמיתיים ומדומים,במידה מרשימה של הצלחה.מדינה נעימה מאד לחיים,מלאה תרבות,יצירה ושמחה.

כל אלה הם הרי מחוץ ל"סדר יום",שנקבע על ידי אותה קבוצה סגורה של 50 אנשים שאינם נבחרים,אינם מתמודדים,ואינם נושאים בשום אחריות.מערכות קורסות,ביורוקרטיה נוראה,שחיתות בכל מקום,מה אתם יודעים.יש רק מערכת אחת בריאה,אין בה טיפת שחיתות,ואסור לעולם לסקר או לבקר אותה,התקשורת עצמה.

אין בתקשורת הזאת הזו חמלה אמיתית כלפי מי שקורא אותה,אין אמפטיה,אין אהבה.התקשורת הזו שונאת את הצרכנים שלה,מענישה אותם,מצליפה בהם יום יום,כמה מצבם גרוע,ועוד מצפה שישלמו על כך מכספם.

היא תמיד תדבר בשם העשוקים,המסכנים וה"פריפריה",אך היא עצמה אליטה חזקה,מקושרת,שקשה לפגוע בה;היא הון וגם שלטון.אז מה אם הטלביזיה הלימודית אינה מלמדת ואינה מחנכת.העיקר שהיא מספקת פתרונות תעסוקה ל"טאלנטים" מהשמאל,שנמצאים במעבר בין כלי תקשורת לכלי תקשורת,ואבוי לפוליטיקאי שיעיז לגעת בה.אך מה לזה ולחינוך? לבחינות הבגרות שחצי מילדי ישראל לא מגיעים אליהן בכלל ?

האם לא עדיף היה לקחת את טובי המורים שיכינו את הפריפריה לבחינות הבגרות באמצעות השידורים?

אה,זה לא.

אז מה אם גלי צה"ל הפכה לתחנת מעבר ל"טאלנטים" במעבר,כולם מאותה גישה פוליטית,מאותו צבע,מאותו זן,מאותו מוצא.אך מה לזה ולחיילים?

כך משדרת אליטה ברורה לצבא שרובו מורכב כבר מה"פריפריה".אנחנו נלמד אותם מה טוב,ונייסר אותם אם צריך,כדי שבפעם הבאה יצביעו נכון.

אלו תהליכים הרסניים לחברה שלנו,שיקריים ובלתי דמוקרטיים.

ברגע שאני פותח עיתון,לוחץ על כפתור הרדיו,מיד מזנקת עלי האג'נדה המייסרת,הנושכת,הממיתה,המחריבה כל פטריוטיות ושמחת חיים.כאילו שום דבר חיובי לא קורה במדינה הזו,תחת הממשלה הזו,כשפרשנים לעינייני "בטחון" מתפייטים על סוגי הטילים שיגיעו לכאן,וכמות הנפגעים מהם,כמו שהתפייטו על "פצצות המימן" של סדאם חוסיין.

בחמת זעם צדקנית וצבועה זועקים תקשורתנים למען החלשים והמסכנים,וסופרים אחר כך בשקט את הכסף בחברות ההפקה שהקימו,בזכות המאבק הקדוש.



***

אני לא מקבל את המסרים החד-צדדים המוטים פוליטית,ואת פרשנויות ההבל.אני לא מוכן עוד לקבל את החרבת השמחה היומית שלי,ואני לא מזוכיסט.

מה לעשות.אני לא שונא את עצמי,לא את המדינה שלי,ולא את הממשלה שלי,כל ממשלה שתהיה.

אני נאלץ לקבוע בצער שאיבדתי אמון בתקשורת הישראלית הזו,שאין לה דבר עם אתיקה מקצועית,גאווה עיתונאית ואובייקטיביות.זוהי זכותו של הציבור לקבל תקשורת אובייקטיבית במדינה דמוקרטית,מסקרת ולא יוצרת,תקשורת שאין לה אינטרס פוליטי או אישי.תקשורת.

ברצותי לשמור על עצמי ועל בריאותי הנפשית,אני משתדל לא לקרוא את התקשורת הזו,משתדל לא להאזין לה,או לצפות בה.המקום היחידי בו אני רואה טלביזיה ישראלית הוא חדר הכושר הציבורי,וגם אז אני מעביר מיד לערוץ בינלאומי.במכונית אני שומע מוזיקה בלבד.אבל לפעמים אין ברירה.

אם נעשה כך כולנו היא תבין,ותחזור אל המקום המרכזי הראוי לה בחברה דמוקרטית:תקשורת חופשית שיש בה מוביליות מקצועית ושעריה פתוחים לכל,ולא עוד מפלגה פוליטית סגורה.

לא תבין-תישא במחיר מעשיה.

http://www.gplanet.co.il/prodetails...








ליה 24.09.1011:27
2. אבישר:''עיתונאים - שכבה חזקה יותר מבעלי ההון'' בתגובה להודעה מספר 1
יו"ר הרשות השנייה: "עיתונאים - שכבה חזקה יותר מבעלי ההון"

אילן אבישר, היו"ר החדש של מועצת הרשות השנייה: "לא מרגיש נוח להגיד על עצמי שאני תימני. לזהות על-פי מוצא ומראה חיצוני נראה לי גזעני" "ערוץ 10 מצטייר כאליטיסטי ושמאלני, והתוצאה היא שחלק מהציבור לא שש להתחבר אליו" "3 שעות שבועיות ל'כוכב נולד' זה מעט מדי".

ד"ר אילן אבישר היה יועץ תוכן במכרז השני של ערוץ 2 בשנת 2005. תפקידו היה לקרוא את הצעות התוכן של 4 הקבוצות המתמודדות ולהעניק ציונים. את הציון הגבוה ביותר, הוא מספר היום, נתן לרשת. "הפילוסופיה שעליה היא הצהירה הייתה לבחון מה הקהל רוצה, ולהיענות לו", הוא מספר. הרעיון הזה מצא חן בעיני אבישר. הוא לא קנה את כל קשקושי "ערכיות המסך" ואת אלה שהתחייבו למתן את "המסך הוולגרי".

5 שנים אחרי, ואבישר הפך להיות יו"ר מועצת הרשות השנייה, הגוף שאמור לפקח על התנהלות הטלוויזיה המסחרית. סיור קצר במשרדי הזכייניות, בתוקף תפקידו החדש, הראה לו שכמה דברים השתנו.

"אנשי קשת אמרו שהרגע הכי דרמטי שלהם ביום הוא ב-9:01, אחרי שמגיעים נתוני הרייטינג. שעם זה הם עובדים", אומר אבישר ל"פירמה" בראיון עם כניסתו לתפקיד, "זה היה ביטוי של ענווה מסוימת. הם סיפרו שהיו פרוייקטים שהם היו משוכנעים שהם נכונים ואיכותיים, אבל הקהל לא אהב. לעומת זאת, ברשת הבהירו כי הכל עובר דרך הפריזמה של 'הערכים' שלהם. ההרגשה היתה כאילו הם אומרים את זה בכוונה לרגולטור".

- אבל האם זה לא תפקיד הרגולטור לדאוג שרייטינג לא יהיה חזות הכל?

"ממש לא. זה לא הכל בחיים, כי עיקר האחריות שלנו היא לוודא שיש תמהיל נכון ולתת תשומת-לב גם יותר לאיכות. אז נכון שיש את הדברים הזולים והוולגריים, אבל המיינסטרים מתרכז מאחורי הדברים שלא בהכרח פונים לנמוך ביותר, לפעמים המיינסטרים והפופולרי הוא גם העמוק ביותר. לא צריך לבטל את האספקטים החיוביים של תרבות ההמונים, כשאתה מזהה משהו אותנטי מבחינת הקהל".


מרשת נמסר בתגובה: "קצת מפליא לשמוע דברים אלה מיו"ר הרשות השנייה, שמתוקף תפקידה אמונה על שמירה על הערכים התרבותיים, החברתיים והישראלים. בכל אופן, ולמען הסר ספק, רשת תמשיך לפעול על-פי סט ערכיה, כשהרייטינג ודרישת הקהל תמיד לנגד עיניה".

טון דיבורו של אבישר, מרצה לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, נעים ושליו. לא אחת הוא מחייך במה שנראה כמבוכה, אבל אם מקשיבים היטב לעמדותיו מוצאים שהן בטוחות בעצמן וכלל לא ביישניות. כך למשל, השפעה של בעלי הון על תוכניות אקטואליה זה לא משהו שהוא סבור שקיים בכלל.

"הגורם החזק ביותר בעולם שלנו זה הדמויות התקשורתיות, הכתבים והעיתונאים", הוא קובע, "היתה הדוגמה של ישראייר ומוזי ורטהיים, וראית איך כופפו אותו מהר מאוד. אם אני צריך לדאוג יותר מעודף כוח, זה יותר מאילנה דיין מאשר ממוזי ורטהיים. העוצמה והביטחון שלה יכולים להוביל אותה לתביעות מאוד גדולות, ואולי אנחנו כרגולטור פספסנו שם משהו, היינו צריכים לזהות בעיה".

- זה חלק מתפקידך לרסן את העיתונאים?

"לא לרסן, אבל למנוע התלהמות, השמצה או דברים שחורגים מאחריות. הפיתוי להיות סנסציוני ופרובוקטיבי הוא גדול לעומת ערך האמת. אני חושב שדיין משלמת מחיר, ויש כבר חוגים חשדניים כלפי המהימנות שלה. זו שכבה יותר חזקה בעולם התקשורת מבעלי ההון, ולא שמענו פרט לסיפור ההוא (של ישראייר) ניסיון להתערב".

- אליך כבר הגיעו לחצים?

"בכלל לא".



האתגר: יותר ערוצי ברודקאסט



לתפקיד הגיע אבישר במקרה. אחרי שכבר סגרו את רשימת המועמדים למועצת הרשות החדשה, שמו עלה והוא נכנס בדקה ה-90. לאור עברו כחבר מועצת הכבלים והלוויין ויועץ לרשות השנייה, הוא עבר במהירות את ועדת שפניץ ומונה למשנה ליו"ר, אמנון נדב. אלא שכעבור חודשים מעטים נדב נאלץ לוותר על מקומו, לאחר שנקבע כי העובדה שבתו עובדת ברדיו האזורי מעמידה אותו בניגוד עניינים. שר התקשורת, משה כחלון, ביקש מאבישר לקחת את התפקיד.

"עניתי בשלילה", מגלה אבישר, "אחרי זה ישנתי על זה, דיברו אתי שוב, ונעניתי. בסך-הכול היה תהליך של אי-ודאות שנמשך זמן מה. זה עדיין חומר עצום ללמוד, עם אתגרים מאוד גדולים, ואני מסתכל על החומר בענווה ולומד אותו".

- מה האתגר הכי משמעותי לדעתך?

"להגיע למצב שיהיו לנו יותר ערוצי ברודקאסט. ישראל מתקדמת כמעט בכל התחומים הטכנולוגיים, ועדיין אנחנו תקועים עם שני ערוצי ברודקאסט - אחד מדשדש ואחד מחולק בצורה אנומלית לשתי זכייניות. הצופה הישראלי צריך להגיע למקום שבו הוא אמור לבחור בין 4-3 ערוצים שמציעים תוכניות שמתחרות עליו. אם נגיע לזה, זה יהיה אופטימלי".

- איך אתה רואה את זה קורה?

"אני מניח שקשת ורשת יתפצלו, ככה כבר יהיו לנו 3 ערוצים. יש את טלעד, שעדיין קיימת במוטציה מסוימת, ואין סיבה שלא תתאושש. התרשמתי אז, כיועץ למכרז, שמבחינת טאלנטים, תפיסה, גורמי עבודה מקצועיים וגם הון, היו 4 קבוצות מאוד חזקות. מאז עברנו עוד כל מיני טלטלות, מתוכן משבר אחד מאוד חריף שנראה שיצאנו ממנו. ההערכה שלי היא שזו שאיפה מאוד ריאלית".

למרות שהערוץ האהוב עליו הוא דווקא MEZZO, מתברר כי "כוכב נולד" היא אחת התוכניות האהובות על אבישר. הוא אף נוהג להפתיע את הסטודנטים שלו בבקיאות באשר לתוכנית ולהזכיר אותה בשיעוריו.

באחרונה גזרה הרשות השנייה נטילה של 37 דקות פרסום מהפריים-טיים של קשת, מהלך שמשמעותו קנס של כ-5 מיליון שקל, לאחר שהזכיינית שידרה פעם שלישית באותו שבוע פרק בתוכנית המובילה. כעת, אבישר מתייצב דווקא לצד קשת.

"יש מקום להתיר לתוכנית חריגה", הוא אומר, "בדקתי את זה, ובהחלט אשקול לפתוח את החריגה. המגבלה באה בתקופה שהריאליטי שטף את הטלוויזיה, ומישהו החליט לעצור את זה. כרגע נראה לי ש-3 שעות שבועיות זה מעט מדי, אני חייב להודות. יכולתי לראות שיש מקום לקצת יותר שעות שידור בשבוע. אנחנו רוצים להיות קשובים לציבור, אבל אם מדובר על 3 או 4 שעות, נכון לפתוח את זה".

- מה מושך אותך בתוכנית?

"אני חושב שהערך של המפגש עם מוזיקה ישראלית לגווניה, יחד עם פורמט מאוד פופולרי שהכי קרוב למה שאפשר לקרוא מדורת השבט. מפוליקר ועד נעמי שמר ואביהו מדינה, הם די מקיפים את המוזיקה הישראלית על גווניה. יש משהו מרגש ויפה בכישרונות צעירים שמנסים את כוחם ומציעים עיבודים חדשים, יש משהו יפה בתחרותיות ובזה שהקהל בוחר ולא יחצנות, מזל או עורך מוזיקה. יש אלמנט סינדרלה שכולם זוכרים עם נינט. אלה אלמנטים חיוביים מבחינה תרבותית".

- ומה לגבי "האח הגדול"?

"אין לי הסבר. אני מוריד את הכובע, אני רואה שזה עובד, אבל זה לא תופס אותי. אבל גם אם אין לי הסבר, אני לא מוכן לגנות את זה. אם זה עובד, אז יופי".



העדה: תימני, אז מה



אבישר היה הראשון שנולד בבית-החולים הקריה בתל אביב לפני 59 שנה. ידיעה על כך אף התפרסמה בעיתון אז. משפחות הוריו הגיעו מתימן בשנות ה-30 ויושבו בדרום תל אביב.

אבישר, ששם משפחתו הקודם הוא שרעבי, בוחר לא לזהות את עצמו כתימני. "אני לא מרגיש נוח להגיד על עצמי שאני תימני", הוא אומר, "זו רק הגנטיקה, זו לא הזהות שלי. זהות עדתית זה תוצאה של בחירה ונסיבות חיים מסוימות. לזהות על-פי מוצא ומראה חיצוני, זה נראה לי גזעני".

בנעוריו נשלח אבישר על-ידי משפחתו לפנימיית בויאר, ה"איטון" (פנימייה בריטית יוקרתית, ל"א) הישראלית, לדבריו. הוא דוחה טענות שנפוצו במשך השנים על כפייה תרבותית בבית-הספר היוקרתי בירושלמים.

"המהלך של לשלוח נער לפנימייה היה יותר מקובל בחברה. הייתה בארץ פנימייה צבאית, היו אירופיות ואנגלית, זה לא נחשב מסגרת לפליטי חברה. התפיסה של בויאר הייתה 'נוכל לבחור אותם מהשוליים ומהפריפריה, וכך נוכל להצמיח אליטה'. לא היה קל לעזוב את הבית, אבל זה לא היה טראומטי".

הקושי הרב יותר היה של חבריו למחזור. "הייתי תל אביבי, וזה בלט, רוב האנשים הגיעו מעיירות הפיתוח. ההורים שלי היו כמעט ילידי הארץ, קיבלתי חינוך ישראלי, עירוני, הייתי יותר פתוח והיינו דור של הסיקסטיז, התרבות הייתה מאוד עשירה. חלילה, אני לא רוצה לומר שהם היו חסרי תרבות, אבל התרבות שאפיינה אותם מבית הייתה פחות מחוברת למיינסטרים הישראלי. אצלי זה היה מקרה קצת שונה".



ההשקפה: ימני, בלי להתנצל



כשאבישר שב ארצה, הוא לא זכה לקבלת-פנים חמה מהאקדמיה הישראלית. "חזרתי עם תווית די ברורה של חוקר מוביל בתחום של ייצוג השואה בקולנוע, ומצאתי בארץ התייחסויות של 'מה לך ולשואה?'. ראו בזה משהו שהוא נחלתו של מי שזה קשור אליו אישית", הוא מספר בחמיצות ומכוון לגזענות כלפיו. "ההנחה שמי שעסוק בשואה חייב להיות ממשפחה של ניצולים זו גישה פסולה. דווקא כי זה נושא כל כך מרכזי בהוויה שלנו".

- ואיך זה להיות איש ימין במקום שמאלני כמו המחלקה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב?

"אני לא כופר בכך שאני איש ימין, אני דבק ושלם בעמדות הציוניות שלי. זה לא הפריע לי להיות ראש החוג לקולנוע וטלוויזיה, ואני כבר קרוב לשנתיים ראש ועדת הקבלה של הפקולטה. יש אווירה, אבל יש כבוד הדדי. אני מזהה את זה פחות במסדרונות, ויותר בעצומות שאני קורא, למשל עצומת התמיכה באמנים שמחרימים את אריאל".

- כחבר סגל אתה מרגיש שהאקדמיה סביבך לא מאוזנת?

"אני מרגיש שיש הטיה שנובעת מהרכב מסוים, אבל הוא לא בכוונת מכוון, באותם מקומות שזה 90%. לא פעם אתה שומע אנשים צעירים שאומרים 'אני לא רוצה להגיד כך וכך שמא יאונה לי'. ובדרך -לל אני זועם על אותו בחור צעיר, כי הוא בשלב בחייו שבו צריך להיות אומץ, וצריך להיאבק".

- בסביבתך אתה חש כלפיך בחוסר איזון?

"נתקלתי באמירות כאלה מפעם לפעם, אבל הן היו קוריוזיות ולא איפיינו את המיינסטרים. במקומות שבהם אני מסתובב, בדרך-כלל שיקול הדעת ענייני".

- הטלוויזיה שלנו יותר מאוזנת מהבחינה הזו, היא ציונית פטריוטית בעיניך?

"ערוץ 2 די מאוזן. אבל ההטיה של הממסד התרבותי היא דבר מוכר וידוע בכל העולם, והצופה המתוחכם מבין את זה".

- אתה אומר שערוץ 2 מאוזן, זה אומר שערוץ 10 פחות?

"כן. הוא בהחלט פחות. אין לי בעיה עם זה, אני חושב שהם עושים שם בחירה, והם משלמים מחיר על בחירה זו. אני חושב שערוץ 10 מצטייר כגירסה של עיתון 'הארץ', אליטיסטי יותר, מתמקד יותר בחדשות. כל אנשי החדשות שם מחזיקים בזהות כזו של שמאלה מהמרכז. זו זכותם, והתוצאה היא שחלק מהציבור לא שש להתחבר אליהם".

לדבריו, באחרונה אף העיר למנכ"ל ערוץ 10, יוסי ורשבסקי, לאחר אמירה לגבי השר אלי ישי בתוכנית "השבוע" של מיקי רוזנטל, ואמר לו: "זה כבר לא עיתון 'הארץ', זה כבר 'כל העיר'".

- זה משהו שאתה מתכוון לשנות?

"לא, אלא אם אזהה מצבים שבהם דיווח תקשורתי יכול להוות מפגע אסטרטגי. היינו קרובים לזה בסיקור המשט. זה נבע יותר מהיסטריה, מאשר מכוונת זדון פוליטית. אני לא רואה פה מקום להתערבות רגולטורית".


בערוץ 10 סירבו להגיב לדברים.

באשר לפרק הנכבה של "עבודה ערבית" בקשת, אומר אבישר: "קשת מאוד מתוחכמים. הם לא עושים את זה מהיצמדות לקו אידיאולוגי. הם מזהים את הפרובוקציה ומקווים שזה יגביר את העניין. יש לנו יעדים מוגדרים ברשות השנייה - הם כוללים פלורליזם, רב-תרבותיות, ערכי אדם וגם מורשת יהודית וציונות, ונכון פשוט לבדוק את הפרופורציות.

"הלכנו יותר מדי לכיוון של רב-תרבותיות והזר החריג, החלש והאחר של החברה, וזה חשוב, אבל אני חושב שהציבור רוצה לראות גם יותר ביטויים של הקולקטיבי בתרבות הישראלית. מעניין כמה תשומת-לב נותנים לנכבה, לעומת ההתייחסויות למלחמת העצמאות ולמערכה שהובילה להקמת מדינת ישראל".


מקשת לא הגיעה תגובה לדברים עד לירידת הגיליון לדפוס.

http://www.news1.co.il/Archive/0024...

תגובית:

בעלי ההון "מגייסים" עיתונאים = מיטיבים עימם, מזמינים אותם למסיבות, אולי גם לכתיבת כתבות שדרושות,ונותנים להם לשם כך טיסות לחו"ל.זאת כדי לסכל ולנטרל בעתיד ,משרת ציבור הגון ,שעשוי לעמוד בדרכם לעושר על חשבון הציבור,ולהבטיח שמעשיהם יוותרו ללא בקרה.
ליה 28.09.1007:50
3. הרדיו של החיילים נחטף על ידי הקרן /ליבסקינד בתגובה להודעה מספר 2

ערכתי לאחרונה בתאריך 28.09.10 בשעה 08:11 בברכה, ליה

בכל פעם שבגל"צ נתקלים בסקר פוליטי המספרים מתבלבלים

בשבועות האחרונים פורסמו כמה סקרים שבדקו את עמדות הציבור בסוגיית הקפאת הבניה. אחד כזה היה במעריב, אחר בידיעות, שלישי בגלי צה"ל. התוצאות היו דומות. מצד אחד למעלה משליש מהציבור רוצה להמשיך לבנות בכל יהודה ושומרון. מהצד השני עשרים אחוזים שלא רוצים לבנות בשום מקום. באמצע קרוב לארבעים אחוזים בעד בניה בגושי היישובים. במועצת יש"ע היו אמורים ללקק את האצבעות מהסקרים הללו, שכן המשמעות שלהם היא שכשבעים אחוזים מהציבור בעד בניה בגושים ומחציתם תומכים גם בפיתוח של המאחזים הקטנים. אפילו בכנסת אין למתנחלים תמיכה שכזו. כך הוצגו הממצאים במעריב ובידיעות, שאפילו הפך אותם לכותרת מרשימה על שערו. וגלי צה"ל? אוי, גלי צה"ל. שם עבדו קשה כדי לעשות לנתונים הפשוטים הללו מסאג' אינטנסיבי במיוחד לפני שהצליחו לייצר מהם כותרת הפוכה לגמרי ממה שמראים המספרים. תוצאות הסקר בגלי צה"ל קבעו ש- 39 אחוזים בציבור סוברים שאין להיענות כלל לדרישה הפלשתינית להקפיא את הבניה, 33 אחוזים סבורים שצריך להקפיא רק באזורים מסוימים ו- 20 אחוזים בעד הקפאה מלאה. בעברית פשוטה זה אומר ש- 72 אחוזים בעד המשך בניה, מלאה או חלקית, ביהודה ושומרון. חתיכת כותרת. בגל"צ חיברו, לא ברור איך, את מי שמתנגד לכל בניה שהיא למי שמוכן לבנות בגושי ההתנחלויות והגיעו לשורה התחתונה הבאה: "53 אחוזים מהישראלים סבורים כי יש להמשיך באופן מלא או חלקי את הקפאת הבניה...נתון שתומך מאד בצעדיו של ראש הממשלה נתניהו". וואלה.

פעם, מספרת הבדיחה הידועה, נערכה תחרות בין רץ אמריקני לסובייטי. האמריקאי ניצח. בארה"ב דיווחו למחרת כותרות העיתונים שהאיש שלהם הגיע ראשון והרוסי אחרון. בבריה"מ סיפרו שהרוסי הגיע שני והאמריקאי לפני אחרון. אף אחד מהם לא שיקר. גם לא גלי צה"ל.


צה"ל משקר
לפני כעשרה ימים הגישה התנועה הירוקה עתירה לבג"צ נגד מינוי האלוף יואב לגלנט לרמטכ"ל. ברקע העתירה עמדה פרשת פלישותיו לקרקעות ציבור, כפי שנחשפה בסדרת תחקירים ב'מעריב'. מייד לאחר הפרסום על הגשת העתירה מסר דובר צה"ל את תגובתו. "היועץ המשפטי לממשלה וועדת טירקל", נכתב בה בין היתר, "בחנו את הנושא ומצאו כי האלוף גלנט פעל ללא דופי". וזה, גם אם אנסה להיות עדין, שקר בוטה.

במסמך, שהוגש לוועדת טירקל, מסביר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מלכיאל בלס, כמה מאמץ נדרש כדי שגלנט יואיל לפנות את פלישותיו לשטחים שלא שלו. במקרה אחד, "לאחר שניסיונות לפתור את הסוגיה בטרם פניה לבית המשפט לא הועילו", כתב, נאלצה המדינה לסחוב את האלוף לערכאות משפטיות. בהמשך הוא מפרט גם כיצד בסוף ההליך אסר בית המשפט על משפחת גלנט לעשות שימוש בדרך הלא חוקית שנסללה עבורה. "בשני מקרים", מסכם עו"ד בלס בסוף חוות דעתו, "נדרש האלוף גלנט על ידי רשויות מוסמכות של המדינה להפסיק לעשות שימושים שלא כדין במקרקעין. במקרה אחד...היה צורך לנקוט בהליך שיפוטי בכדי לאכוף את איסור השימוש....במקרה השני, הנוגע לנטיעת עצי זית בשטח של 28 דונם שאינו שלו, ההסכמה מצידו להעתקת העצים באה כשנתיים לאחר מכתב הדרישה של מנהל מקרקעי ישראל ולאחר הגשת עתירה בנושא, וחלפו כשלוש שנים מאז מכתב הדרישה הראשון ועד שהועתקו העצים בפועל". אם דובר צה"ל מבין מהטקסט הזה שהיועץ המשפטי לממשלה חושב שגלנט פעל "ללא דופי", אז יש כאן בעיה. כי האמינות של דובר צה"ל היא האמינות של צה"ל. וכשצה"ל בוחר לשקר למען הרמטכ"ל הנבחר שלו, שלא יתפלא אחר כך שיש מי שמטילים ספק גם בגירסה שלו בעניין עופרת יצוקה או המשט של המרמרה.



פולארד בדרך הביתה. שוב

לפני שבוע חשפה אילאיל שחר בגלי צה"ל ש"בירושלים בוחנים מהלך שבמסגרתו ישוחרר המרגל הישראלי ג'ונתן פולארד, בתמורה להמשך ההקפאה ביהודה ושומרון". פולארד הפך עם השנים לסחורה שנשלפת מהבוידעם פעם בכמה שנים כדי לעזור לראשי ממשלה שמבקשים להעניק מתנות לפלסטינים, לרכך את הבשורה. "כדאי לכם", מדליף לנו בכל פעם המנהיג התורן. "אם תסכימו לוותר, נקבל בחזרה את פולארד". באפריל 2005, קצת לפני ההתנתקות, סייע שמעון שיפר לראש הממשלה, אריאל שרון, לשווק את הסחורה הזו. "ישראל מקווה: פולארד ישוחרר תמורת הנסיגה", דיווח שיפר על שער "ידיעות אחרונות" והוסיף ש"בסביבת שרון מעריכים שבוש עשוי לתת לישראל מתנה מיוחדת להתנתקות". גוש קטיף נמצא היום אצל החמא"ס, פולארד נשאר עמוק בכלא האמריקני ובכותרת של שיפר עטפו דגים. עכשיו החליט מישהו לעשות עוד סיבוב על פולארד. נתראה שוב במו"מ על רמת הגולן.



תדע כל אם עבריה

במוסף ראש השנה של ידיעות אחרונות סיפרו ארבעה קצינים בכירים על ההתנהלות הזהירה של צה"ל נוכח עינה הפקוחה של התקשורת הבינלאומית. וכה אמר תא"ל ניצן אלון, מפקד אוגדת יהודה ושומרון, בעניין ההתפרעויות השבועיות בבילעין ונעלין: "אמרנו 'היום, חמש שנים להפגנות, אנחנו מוכנים לספוג נזק בגדר כדי לייצר מצב שבו אנחנו מראים שהטענה של הצד השני, שאנחנו לא מאפשרים מחאה לגיטימית ופועלים נגדה באלימות, לא נכונה'. אז אמרנו: 'בואו ניתן להם לפגוע בגדר, לזרוק איזה בקבוק תבערה על כוחותינו ונהיה מוכנים לספוג את זה".

תדע כל אם עבריה.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...

תגוביות:

היות וכל צמרת צה"ל חטופה על ידי השמאל

כמו שהבג"צ חטוף,

והתקשורת חטופה,

והפרקליטות חטופה,

והאוניברסיטאות חטופות,

והמשטרה חטופה,

והשב"כ חטוף,

והמודיעין חטוף,

והמדינה חטופה,

החל שיתוף פעולה וחדירת אירגוני הקרן לישראל החדשה גם לצה"ל.

מעכשיו צה"ל מתאם את פעולותיו עם האנרכיסטים ועם אירגוני המסיק של הקרן לישראל החדשה.

בג"צ בראשות חבורת הפולנים השולטת עליו,אנס את צה"ל להפוך לצבא "מידתי".

מידתי=שם קוד לסירוס.

כאשר חבורת הפולנים שחטפה את בית משפטנו העליון מוציאה שלל פסקי הלכה מטעמה בהם היא מגבילה את הצבא והופכת אותו ל"מוסרי" יעני,או לדבריה ל"מידתי", הכוונה היא שחבורת הפולנים הצליחה לסרס את צה"ל ולהפוך אותו מצבא לאומי יהודי,לצבא הגנה לישמעאל ולאירגוני הסמול של חזן ודומיה.

הסירוס שערכו הפולנים חוטפי בית המשפט לצה"ל,נושא פרי מצויין מבחינתם.

צה"ל יוצא לפעולותיו להצלת המדינה מצוייד ברובי צבע,וכובע טמבל.כמו כן מצוייד צה"ל ומצויידים מפקדיו בעורך דין אישי פרטי על כל כתף.

הסמול ונעמי חזן מנצחים את הלאום והמדינה בגדול!אהרון ברק מחסל אותנו במכירת חיסול סוף עונה.

נ.ב.

ולעניין חבורת הפולנים שהתמקמה בבית המשפט שלנו :

בג"צ חבורת פולנים

משה לנדוי
נשיאו החמישי של בית המשפט העליון. יליד פולין. למד משפטים באוניברסיטת לונדון (1930 - 1933). ב-1933 עלה לא"י. ב-1953 והוא בן 41 בלבד, מונה לשופט בבית המשפט העליון

מאיר שמגר
נשיאו השביעי של בית המשפט העליון. נולד בדנציג שבפולין, בן יחיד למשפחה ציונית. בשנת 1939 עלה לא"י. היה חבר האצ"ל. ב-1944, נעצר על ידי הבריטים והוגלה לאריתריאה

יצחק אולשן
נשיאו השני של בית המשפט העליון. נולד בעיר קובנה שבליטא. ב-1912 עלה לא"י. בוגר המחזור השלישי בגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב. במלחמת העולם ה-1 שירת בגדודים העבריים

יואל זוסמן
נשיאו הרביעי של בית המשפט העליון. יליד פולין. למד משפטים באוניברסיטאות פרנקפורט, היידלברג וברלין, וכבר בגיל 23 קיבל תואר ד"ר למשפטים. ב-1934 עלה לא"י

יצחק כהן
נשיאו השישי של בית המשפט העליון. יליד העיר ברודי בפולין. למד בגימנסיה היהודית בלבוב. בן למשפחה דתית מסורתית. אחיו של קלמן כהנא, ממנהיגי תנועת פועלי אגודת ישראל

אהרון ברק
נשיאו השמיני של בית המשפט העליון. נולד בעיר קובנה, שבליטא. את רוב שנות מלחמת העולם השנייה העביר עם אימו במקום מסתור בבית משפחת איכרים. ב-1947 עלה לא"י.

בייניש נולדה בשנת 1942, להורים שעלו מפולין תשע שנים לפני כן.

http://go.ynet.co.il/InteractiveCla...




ליה 29.09.1009:22
4. הקרן מוקירה את מאמציה של אילנה דיין להחליש את צה''ל בתגובה להודעה מספר 3

ערכתי לאחרונה בתאריך 29.09.10 בשעה 09:26 בברכה, ליה


הקרן החדשה לישראל תעניק בקרוב למגישה ולכתבת תכנית התחקירים 'עובדה', אילנה דיין, אות הוקרה על תרומתה העיתונאית לקידום זכויות אדם ואזרח בישראל.

הפרס יוענק לה בימים הקרובים במהלך אירוע מסורתי גדול אשר מקיימת הקרן החדשה לישראל בסאן פרנסיסקו, בכדי לציין ולהכיר תודה ל"מגני הדמוקרטיה" Guardian of Democracy, בישראל.

הקרן החדשה לישראל תייחד מענק כספי בשמה של אילנה דיין לארגון "איתך – משפטניות למען צדק חברתי", ארגון שפעילותו מוערכת במיוחד על ידי אילנה דיין.

עמותת 'איתך' הוקמה בשנת 2001 בסיוע הקרן החדשה לישראל ושתי"ל על ידי קבוצה של משפטניות במטרה לקדם צדק חברתי לנשים המאמינות כי מוטלת עליהן חובה מקצועית לפעול לכך שזכויות משפטיות תהיינה נגישות לכל אדם. איתך מתמקדת בפעילות למען אוכלוסיית הנשים מהשכבות המוחלשות כלכלית וחברתית.

'איתך' פועלת בנושאי תעסוקה, ביטוח לאומי, דיור ציבורי, הוצאה לפועל ומאבק באלימות נגד נשים. לעמותה משרדים בתל אביב, באר-שבע וחיפה. תחומי פעילותם של הסניפים, שונים באופן המותאם לצרכים המקומיים.

למי תרמה אילנה דיין את הפרס שקבלה מהקרן החדשה לישראל :

על פי בקשתה של אילנה דיין, העניקה NIF פרס כספי לאחד מ- 16
הארגונים המלשינים לגולדסטון.

ערב ההוקרה של הקרן לישראל חדשה, על מאמציה של אילנה דיין בסיוע
להחלשת צה"ל ומפקדיו, נערך בסן פרציסקו בשנת 2008.

כאות הוקרה לדיין, העניקה הקרן החדשה לישראל פרס כספי לארגון
"איתך – משפטניות למען צדק חברתי", על פי בקשתה של כלת הפרס
שמעריכה מאוד את פעילות הארגון.

את תוצאות הפעילות המוערכת של "איתך" ושאר שותפות הקרן
לישראל חדשה, חשפו תחקירני "קלע תחקירים" ואנשי "אם תרצו".

איתך הינו אחד מ- 16 הארגונים שהגישו 92% מהתיאורים השליליים
על צה"ל ומדינת ישראל במסגרת "חקירת" האו"ם את מבצע "עופרת יצוקה".

ומאחר שידוע מי הן המפרכסות זו לזו..

אילנה דיין נאמה בכנס התורמים השנתי של הקרן החדשה לישראל בחוף
המזרחי, אירוע בו נכחו התורמים הכבדים ביותר. כרטיס כניסה עלה 250 דולר.

אילנה דיין לא הסתפקה רק בכנס זה וסייעה לארגון לאסוף תרומות למטרה המשותפת של השמאל, גם בערב צנוע יותר בביתם של זוג ישראלים.

היכנסו לקישורית לצפייה במסמכים:

http://rotter.net/forum/gil/18100.s...

תגוביות:

1.ברק משבח את גולדסטון, ובייניש מוזמנת לחזק את אילנה דיין.
אותן מטרות אותם האנשים ואותם השקרים!

2.מה תרם ארגון "משפטניות למען צדק חברתי" לגולדסטון:

הארגון שותף למכתב שנשלח ליועץ המשפטי לממשלה והמאשים את צה"ל בביצוע פשעי מלחמה.בדו"ח גולדסטון מופיעה האינפורמציה הבאה:"האירגונים שלחו מכתב נוסף,אולם הפעם לא ענה להם היועץ המשפטי.הכוחות המזויינים של המדינה" ממשיך גולדסטון וכותב,"חשודים במעורבות בהפרות חמורות של החוק הבינלאומי(שמהן עולה חשד לאחריות בעיסוק בפשעי מלחמה)".ה"ש 1136 ,עמוד 383.

3.בקיצור, העליון יגדע את ידו של הפוגע במאפיה... מדובר בחבורה של מנוולים ומנוולות המעבירה כספי ציבור זה לזה, כיבודים, פירסום,מינויים, מידע.4000 מנוולים אנטי יהודיים שולטים במדינת ישראל. הגיע הזמן למהפיכה! לקצין ר' שהוכפש ע"י חברת המאפיה אין סיכוי לראות את הסכום שנפסק לטובתו.מקסימום יפעיל בית המשפט העליון את כלל "המידתיות" או כלל "מספרי הנעליים" כדי להקטין את התשלום על הוצאת הדיבה לכמה אלפי שקל...צריך רק לזכור שגלי צה"ל גידלו את המנוולת.


4.חשוב עד מאוד להביא לידיעת הציבור את פעילותה ותמיכתה של אילנה דיין בכל ארגון סמולני שונא ועוכר ישראל כזה או אחר .ערוץ 2 מזמן הפר את אמון הציבור בהיותו ערוץ סמולני קיצוני תומך בידיעות חסרות שחר (אמנון אברמובי'ץ אילנה דיין וארץ מחורבנת ). חשוב לנו ציבור השפויים, לא להזניח את הערוץ הזה בניתוק מוחלט ממנו ובהתעלמות מוחלטת מדרכו הקיצונית.לך lurker יישר כוח על הבאת הדברים על בסיס קבוע ,חשוב לנו לא לשכוח את זרע הפורענות גם של הבמאים היהודונים שרצו לחלק פרס לערבי שאת שמו הבזוי אני לא אומר לעולם.

5.והנה רשימת הגברות ב''איתך'':

מי ומי

חברות הנהלה

עו"ד נסרין אעלימי-קבהה- רכזת ועד הפעולה לשוויון בענייני אישות הפועל לקידום זכויות נשים ערביות בתחום דיני האישות.
עו"ד רחל בנזימן- לשעבר מנהלת כללית של האגודה לזכויות האזרח בישראל.

ד"ר דפנה הקר, עו"ד- מרצה בפקולטה למשפטים ובתוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת ת"א, המתמחה בנושאי משפט ומגדר, משפחה ושיטות מחקר איכותניות.

ד"ר נטע זיו, עו"ד- מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א ומנהלת התוכניות לחינוך משפטי קליני.

ענת סרגוסטי, מנכ"ל אג'נדה - מרכז ישראלי לאסטרטגיה תקשורתית. בעלת תואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב (במשפט,חברה ופוליטיקה). הייתה כתבת בכירה בחדשות ערוץ 2.

עו"ד מרים שלר- מנהלת מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית בתל אביב.

ד"ר יופי תירוש, עו"ד- מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

גילה ברזילי , עו"ד - בעלת תואר ראשון בספרות השוואתית ותעודת הוראה מאוניברסיטת חיפה. סיימה לימודי משפטים במכללה האקדמית למשפטים רמת גן.מתמחה בעדאללה החל ממרץ 2006 .

עו"ד עדי שניט- בעלת משרד פרטי המתמחה בתחום דיני משפחה ונזיקין. בעבר, מנהלת הקליניקה לסיוע משפטי לנשים בענייני משפחה במרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רקמן שבאוניברסיטת בר-אילן.

עו"ד רותי לזר - מרצה בבית-הספר למשפטים של המסלול האקדמי במכללה למינהל ובאוניברסיטה העברית בירושלים. מתמחה בנושאי משפט ומגדר, משפט פלילי ובעיקר בנושא אלימות כנגד נשים. מסיימת לימודי דוקטורט במשפטים בבי"ס למשפטים אוסגוד – טורונטו ומחזיקה במשרת פוסט דוקטורט באוניברסיטת חיפה.

עובדות "איתך"

עו"ד קרן שמש-פרלמוטר- מנהלת

לסלי בנדיקט- רכזת פיתוח משאבים

עו"ד אינאס יונס- עורכת-דין סניף תל אביב

עו"ד ענת טהון -אשכנזי- עורכת-דין סניף תל אביב

זהבה צוקרמן-אגמון- רכזת ודוברת

עו"ד בקי כהן-קשת- עורכת-דין סניף באר-שבע

עו"ד אנסאף אבו שארב- עורכת-דין סניף באר-שבע

פרידה דגני - רכזת סניף באר-שבע

עו"ד דנה מירטנבאום- עורכת-דין סניף חיפה

כיפאח אחשבון- מנחת קבוצות בעלת תעודת הוראה ותואר שני בהנדסת סביבה.

עו''ד נטע זיו הנה סגנית נשיא הקרן החדשה לישראל :

נטע זיו (נולדה ב-1957) היא מנהלת התכניות הקליניות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, מכהנת כסגנית נשיא בקרן החדשה לישראל וכחברת הנהלה בארגון איתך - משפטניות למען צדק חברתי.

נטע זיו גדלה ברחובות. סיימה בהצטיינות את לימודיה בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית (1983), ובהמשך התמחתה במחלקת הבג"צים שבפרקליטות המדינה. את לימודי התואר השני במשפטים השלימה ב- American University שבוושינגטון הבירה (1986), ואת הדוקטורט עשתה באוניברסיטת סטנפורד (2001). בשנת 2009-2008 שוהה בשבתון באוניברסיטת סטנפורד. ב-2010 מונתה לפרופסור חבר.

עבדה כעורכת-דין וכמנהלת המחלקה המשפטית באגודה לזכויות האזרח בין השנים 1986 ל-1996 וטיפלה במגוון תיקים משפטיים בולטים בתחום זכויות האדם בישראל. הידועים שבהם הם בג"ץ אליס מילר שעסק בשילוב נשים בקורס טיס, בג"ץ לאה שקדיאל שעסק בזכותן של נשים לכהן במועצות דתיות ובג"ץ קעדאן במסגרתו נפסל נוהל ממשלתי שהתיר הקצאה ליהודים בלבד של קרקע ציבורית ביישובים קהילתיים. ד"ר זיו הייתה בין המייסדות של ארגון "בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות" ושל המרכז המשפטי של שדולת הנשים בישראל.

לצד מחקריה ופעילותה בתחום המשפט והשינוי החברתי, זיו חוקרת ומלמדת את תחום האתיקה המקצועית של מקצוע עריכת הדין.

(ויקיפדיה נטע זיו).

6.נטע זיו היא חולרה אנטיציונית נוראה. ממש םחלה.והכלבה הזו םתפרנסת מכספי המיסימ שלנו כדי לדפוק אותנו,כ"מנהלת התוכניות הקליניות בפקולטה לםשפטים באוניברסיטת תל אביב".זוועה!

7.הקרנות התומכות והשותפות בפעילותה של איתך הן:

הקרן החדשה לישראל http://www.nif.org.il/index.asp

קרן ריצ'ארד ורודה גולדמן http://www.goldmanfund.org/index.ph...

קרן הדסה http://www.hadassahfoundation.org

קרן דפנה יזרעאלי
http://www.ncjw.org/ National Council of Jewish Woman

קרן ג'ייקוב והילדה בלאושטיין http://www.blaufund.org

קרן קטרין איימס http://www.kathrynames.org
Jewish Women Foundation of Metropolitan Chicago
http://www.juf.org/woman/jwf.aspx

יוזמות קרן אברהם http://www.abrahamfund.org.il

קרן לוי לאסן http://www.levilassen.org

מתן http://www.matanisrael.org.il

הפדרציה היהודית של מיאמי http://www.jewishmiami.org

German Committee- Womwn World Day of Prayer
Jewish Womwn's Foundation of New York
http://www.jwfny.org

משרד התמ"ת

קרן היינריך בל http://www.boell.org.il

עיגול לטובה http://www.round-up.org.il

*שימו לב שמשרד התמ"ת גם מופיע ברשימת התומכים...

8.שר התמ''ת כמדומני זה פואד? וסגניתו: אורית נוקד...

9.רשת צפופה של חלאות פועלת לחיסול המדינה והמחלקה היהודית עסוקה בהטרדת יהודים פטריוטים. לאור זאת, ראוי לצרף גם את המחלקה הארורה הזאת אל רשימת מרכיבי הרשת החתרנית.

http://rotter.net/forum/gil/18100.s...

מס' 9 מתוך:

ריכוז אשכולות בנושא הקרן לישראל חדשה (NIF)

http://rotter.net/forum/gil/18350.s...

9. למי תרמה אילנה דיין את הפרס שקבלה מהקרן החדשה לישראל
http://rotter.net/forum/gil/18100.s...


















ליה 29.09.1010:35
5. 3 עובדות של ynet חיות עם ערבים בתגובה להודעה מספר 4
3 פאטמות, 2 חיות עם מסתננים ואחת פעילה במחסום וואטש

מדובר,נכון וידוע לעכשיו,על 3 פאטמות שהן עורכות /כתבות במגזין הערבי אל אהרם (המכונה גם ווינט).יש עוד קרוב לוודאי שגם זמנן/זמנם יגיע.

הראשונה היא אחת מהעורכות הבכירות בשם אראלה ג. שנשואה למסתנן מהגר מצרי בשם אלשימי לוחה.הנ"ל הואשם בבית משפט בהסעת והעסקת שב"ח פלסטיני(קרי מחבל בפוטנציה).

למתעניינים:כתבו בגוגל - "מדינת ישראל נגד אלשימי לוחה".

השניה מירב י.עורכת וכותבת.חיה ביפו עם ידוע בציבור,שב"ח פלסטיני ויש לה ילד ממנו (מסתירה זאת אף מחבריה).

השלישית אורלי פופר,אף היא כותבת ועורכת שם,פעילה מוכרת במחסום וואטש,אינה מסתירה זאת.

רפי רשף:

עוד קצת על ''מאחורי הקלעים'' של ''ידיעות אחרונות''

עפר שלח חושף מעט על העבודה ה"עיתונאית" של "ידיעות אחרונות" בטור אורח המתפרסם בבלוג של רביב דרוקר:

אחד מחילוקי הדעות הרבים ביני לבין בעליו החוקי של הבלוג הזה (רביב דרוקר ר.ר.) נוגע לעיסוק של התקשורת הישראלית בעצמה. הוא חושב שזה מרכיב חיוני בשקיפות ובחשיפה של גורם רב עוצמה, לי זה בעיקר נראה כמו אוננות מגוחכת של אנשים שחושבים שהם באמת חשובים. זה לא אומר שאני לא יודע את מה שהוא יודע על הצד האפל של התקשורת, או שאותו זה פחות דוחה מאשר אותי. ההבדל בינינו הוא בעיקר עניין של גיל וטמפרמנט, של העובדה הידועה למעטים שלמרות שאני זקן ממנו בעשר שנים, רביב הוא למעשה הצד הבוגר, השקול והמשעמם להחריד בזוגיות שלנו.

אבל לפעמים אי אפשר יותר. כמו למשל בדרך שבה טיפל "ידיעות אחרונות" בתחקיר המעולה של מואב ורדי ורביב על פרשת מוני פנאן. כי לפעמים סיפור שלם נגלה מבעד לחרך קטן. לפעמים דרך ניתוח של טקסט ועימוד אפשר לראות מה שהתגלה רק בתצהירים לבתי משפט, כמו של מוטי גילת או ניר בכר בשעתם, על מהותו של המוסד העלום ביותר מבין הגופים החזקים בחיינו.

כל כלי התקשורת עשו פולו-אפ על התחקיר, אחרי ששודר ב"המקור" ביום רביעי שעבר. מי יותר, מי פחות, כל אחד על פי נטיית ליבו. "ידיעות" דפק כפולה במדור הספורט, עם קרדיט ראוי לערוץ 10. משום מה, למרות שכל החומר בכתבה היה לקוח מהתחקיר שלנו, טרחו להחתים עליה שני כותבים, ידידי רפי נאה ונדב צנציפר, אבל זה עניין פנימי. בצד הטקסט היתה בוקסה בולטת, שהפנתה את קורא הספורט, שפרשת פנאן מעניינת אותו אבל אולי לא טורח תמיד להתעדכן בביקורת טלוויזיה, אל עמודי החדשות. שם, נאמר בבוקסה, יהיה אייטם של גפי אמיר. הניסוח לא היה כאילו מדובר בביקורת, אלא בידיעה חדשותית: "ערוץ 10 שילם לציון נתן".

וואו, אמר הקורא ודאי לעצמו, הגפי הזו בטח זחלה בלילה מתחת לבית הוורד, התחברה למערכת האוורור ודגה משם את האינפורמציה החיונית, אותה ניסו פרנסי הערוץ להחביא בכל כוחם: נתן, ידידו הקרוב ושותפו העסקי של פנאן ועד המפתח בתחקיר של מואב ורביב, לא הופיע אצלנו לשם שמיים וצדק אלא בתשלום. זה משנה לגמרי את כל הפרספקטיבה על מה שהוא אומר. דא עקא, כמו שאומרים, שהמידע לא הגיע אל הגברת אמיר מגורמי ביון עלומים בתוך הערוץ: רביב אמר, במפורש ובפירוט ומייד לאחר שידור התחקיר, שהערוץ שילם לנתן סכום (הרבה יותר קטן ממה שנדמה לכם, אגב), כדי לפצות אותו על הוצאותיו והסיכון שלקח. עשינו את זה באופן הטבעי ביותר, כדי שכל צופה יוכל לשפוט לעצמו את דבריו של נתן עם מידע מלא ושקוף, כמו שאנחנו דורשים מאחרים.

עברתי לחדשות, כמו שהורו לי, ולא הופתעתי. אני מודה שיוצא לי להחמיץ "ידיעות" לעיתים, ולכן ייתכן שגפי אמיר כתבה אי פעם משהו טוב על "המקור" (היא לא. יש לה אחוז מושלם מהשדה של 7 מ -7. ר.ד.). באופן כללי, ברור שאם נשיג ראיון עם הקדוש ברוך הוא, היא תתלונן על התאורה, ותחשוף את האחראי, ה"האשם תמיד" של "ידיעות" כשהוא עוסק ברביב או בי: אנחנו עושים יותר מדי, ולכן לא עושים מספיק טוב. תיאורית הקונספירציה שלה, שנשענה כולה על האמירה שלנו שערוץ 10 העביר לנתן כסף, היתה שמכיוון שרביב ואני גם עושים פינות ודעות וכל מיני דברים בתכנית שלנו, כנראה אין לנו זמן לתחקיר משלנו, וגייסנו את נתן.

ופה התרגזתי. אני כבר איזה רבע שעה בעיתונות, כתבתי שלושה ספרים מבוססי תחקיר - זה שרביב ואני עשינו יחד, בעודנו עושים יותר מדי, לקח שנתיים וחצי - ותחקיר מוני פנאן הוא מן המושקעים שבו נתקלתי מימי. מואב ורדי, ערפד עיתונות מהסוג המשובח ביותר, עבד עליו שלושה חודשים, מדי יום. בהערכה גסה, הוא עשה יותר מאלף שיחות טלפון, לארץ ולחו"ל; רביב הוסיף מאות משלו, שלא לדבר על עשרות פגישות אישיות של שניהם. המערכת כולה, שנרתמה לעניין, הוסיפה איש כפי יכולתו. יש לנו עשרות שעות של הקלטות קול, ועשרות רבות של צילומים במצלמה נסתרת, לא רק כאלה שעשה ציון נתן. העורכות רותם שדות ועדי גרתי ניווטו את המלאכה הזו בעקשנות ותבונה. כל אדם שהוזכר בכתבה זכה לאפשרות תגובה. ולהביא את ציון נתן לעדות ושיתוף פעולה לוקח הרבה יותר מכסף: זה בעיקר המון עבודה ורכישת אמון, מהסוג שרביב מתמחה בו וגפי אמיר אפילו לא יכולה להתחיל להבין.

כל עובדה שנמסרה בכתבה (והעשרות שנשארו בחוץ, חלקן מעולות) הובאה בהרבה זיעה, בעניין שאיש לא רצה לדבר עליו - וחידשה מהותית בעניין שכל התקשורת הישראלית מחטטת בו. כל זה נעשה תוך התעלמות מוחלטת מדברים ידועים: אחיו של רביב הוא עוזר המאמן של מכבי ת"א, מוסד שלא ידוע בסלחנותו, ואני משדר אותה בערוץ הספורט. שעות אחרי שהתחקיר שודר כבר פגשתי חלק מהאנשים שהוזכרו בו, במלון בסיינה. רבים מהאנשים שאיתם דיברתי בעניין בחודשים האלה, וחלקם הוזכרו לראשונה בשמם כמשקיעים בבנק פנאן, הם ידידים שלי.

אבל לא באתי לדבר על מערכת "המקור", אלא על "ידיעות". התגובה שלו לתכנית שלנו - ואל תשלו את עצמכם, בוקסה כזו במדור הספורט היא הנחיה מערכתית, לא החלטה של עורך עמוד - היא פבלובית, וכדרכו של "ידיעות" בהרבה עניינים משלבת אינטרסים עם עוינות אישית המכתיבה החלטות פסוודו-עיתונאיות. זה לא רק שרביב תבע את "ידיעות", או שהגורמים הבכירים ביותר בעיתון יודעים למה עזבתי אותו ומי הפר שם את מילתו. הסרט שלנו הקדים את סרטה של אופירה אסייג ב"רשת" על הפרשה: יש קשר ידוע וותיק בין "רשת" לבין "ידיעות", לשעבר בעל המניות הדומיננטי בזכיין של ערוץ 2, ומי שהטאלנטים הבולטים של "רשת" נשאו ונושאים בו בתפקידים בכירים (בעוד על אחרים נאסר להופיע בטלוויזיה במקום אחר). אופירה היא הדמות הבולטת ב"ONE", אתר האינטרנט ש"ידיעות" שותף בו.

ולסיום, קיקר: כמה שבועות אחרי מותו של מוני נתנה רעייתו שרון ראיון ל"7 ימים". ל"המקור" יש הקלטה, שבה אומר אחיינו של מוני עזר גפני ששרון קיבלה מ"ידיעות" כסף עבור הראיון. בהנחה שעזר לא משקר, "ידיעות" לא טרח לחשוף את העובדה הזו בפניכם. כנראה שראשיו עסוקים מדי בעבודה עיתונאית אחרת, ולכן הם נאלצים לחפף ולהעביר את החשיפה הזו לקבלן משנה. יש לי קצת זמן פנוי, בין הפינות והפאנלים שאני עושה במקומות אחרים, אז התנדבתי.

http://israblog.nana10.co.il/tblogr...

מי שרוצה ללמוד עוד על 'עיתונות' בשיטת "ידיעות" - מוזמן לצפות בדברים החמורים והאשמותיהם של מיקי רוזנטל (סגן עורך ידיעות לשעבר) ומרון רפפורט (עורך בידיעות לשעבר) בתיק תקשורת:

http://www.23tv.co.il/257-he/Tachi....

ליה 02.10.1016:18
6. כל הכתבים המדיניים בישראל שקרנים ומניפולטורים בתגובה להודעה מספר 5
קצר בתקשורת: בדידותו של הכתב המדיני

כשאני מביט לאחור אל ראשית ימי בעיתונות הישראלית – אני מנסה לשחזר את החלומות שהיו לי אז, לחזור אל השאיפות המקצועיות, לנסות להבין את האנרגיות שהיו ואינן עוד. אז, עוד לפני שנכנסתי והתחלתי להסתובב במסדרונות העמוסים של מערכות העיתונים, עוד היתה לי הפנטזיה ההיא, הרומנטית, על העיתונאי של פעם. העיתונאי שחוקר ובודק, העיתונאי שמחובר לצינורות ומקורות המידע, האיש שיודע הכל. רציתי להיות האיש שידע יותר מדי. האיש שכותב פחות ממה שהוא יודע – ויודע הרבה יותר ממה שהוא כותב.

די מהר החלומות הרומנטיים נהפכים לשגרה מיוזעת, ספוגה בעשן סיגריות, מתפוגגת לתוך האפרוריות והקטנוניות של האנשים. זו של הכותבים כמו גם זו של מושאי כתיבתם. כל-כך מהר זה נהפך ללא מעניין. למשעמם. לפתטי. לעלוב.

במבט מרחוק, אנשים נראים גבוהים וגדולים מכפי שהם באמת. מקרוב הם נעשים קטנים מאוד. הפער הזה ניכר היטב בעיתונות הספורט שבה התחלתי את עבודתי העיתונאית. לפעמים ככל שהספורטאים גדולים יותר מרחוק – ככה הם קטנים מאוד כשמכירים אותם מקרוב. ואצל פוליטיקאים המצב גרוע הרבה יותר. בעיקר כי אצלם הזיוף הוא כורח. אם ספורטאי יכול להסתתר מאחורי כישרונו והישגיו, הרי שהפוליטיקאי בשביל להיבחר, בשביל להתמנות, בשביל להיות, חייב לזייף, לבלף ולשקר. גם אם זה לא תמיד באזור השחור, הפלילי – זה בטח יושב היטב בשטח האפור.

הכתב המדיני לכוד ללא מוצא בסבך השקרים

ומול האנשים האלה פועלים הכתבים המדיניים. הפרשנים המדיניים. הכתבים הפוליטיים. הכתבים לענייני מפלגות. כתבי הכנסת. ואם אפשר איכשהו להבין את הכתבים הפוליטיים המקומיים, אלה שמכסים את הכנסת, המפלגות, המערכת הפוליטית, שם מדובר על עבודה יומיומית אפורה ומייגעת של ברירת המוץ מהתבן, של איתור וסינון הנכלוליות הפוליטית הקטנה והנמוכה – הרי שמצבו של הכתב והפרשן המדיני נושא. הוא חסר סיכוי. אוי לו מהאנשים ואבוי לו מהנושאים.

לעולם לא אציע את עצמי להיות כתב מדיני במערכת הפוליטית/מדינית בישראל. והאמת? אני לא מבין את אלה שכן עושים את זה. בעיני, עיתונאי או פרשן צריך לכתוב על נושא שמעניין אותו; על נושא שהוא מאמין בו; על נושא שהוא מבין בו; על נושאים שבהם הוא מקווה שתהיה לו השפעה כלשהי על התוצאה – גם אם ישמור על אובייקטיביות מלאה (מה שממילא לא קיים במציאות).

אלא שבתחום הזה, של הכתבות המדינית, המצב הוא של Lose-Lose. אין לך שום דרך לנצח במשחק השקרים הזה. נחום ברנע, אולי הכתב-פרשן המדיני הטוב ביותר שהיה כאן מעולם, ציטט פעם את שמחה ארליך ז"ל, שכשר האוצר בממשלתו של מנחם בגין אמר משפט בנוסח "אני אף פעם לא מתכוון למה שאני אומר ולעולם לא אומר את מה שאני מתכוון" (ציטוט חופשי מהזיכרון). יצחק שמיר אמר לפרופ’ יובל נאמן, באחד הוויכוחים המרים ביניהם סביב הסכם לונדון (הי"ד) ו/או ועידת מדריד, שהוא יכול לקחת את ההסכם הקואליציוני שעליו הוא (שמיר) חתם (בזמנו, עם מפלגת "התחייה") למסגר אותו ולתלות אותו על הקיר. בגין עצמו החזיר את כל סיני אחרי שהודיע לפקידי משרד הפנים שירשמו אותו כתושב ימית, רבין אמר שהוא לא יודע לאיית את המילה "אוסלו", פרס אמר שאין לו מושג מי זה אבו עלא, שרון אמר שדין נצרים כדין תל-אביב וביבי נתניהו אמר ואמר ושוב אמר (על ערפאת, על אבו מאזן, על הסכם חברון, על שתי מדינות לשני עמים ועל מה לא).

גורלו של הכתב המדיני הוא עיסוק יומיומי ואינסופי בשקרים. הוא לא יכול להאמין לאף אחד, אף פעם. מצד שני, הוא גם לא יכול לחשוף את השקרנים. כי מה אז? מי ידבר איתו? מי ידליף לו? ובהיעדר מוצא, הוא פשוט משמש כצינור. לא נעים, לא מכובד, לא מקצועי – אבל בתכלס זה מה שהוא. הוא סתם צינור עלוב. הראיונות המדיניים רדודים, עלובים, מביכים. לעולם לא נשאלות השאלות הנכונות; לא ניכר גרם אחד שחוק של אומץ; שקרים פשוטים, שקופים, אפילו לא לבנים, מתקבלים כאמת צרופה מבלי שמי מהצדדים יניד עפעף.


משחק עלוב ומכוער – וכולו על חשבוננו

אובמה מביך בניסיונות המגושמים שלו לגרור את הצדדים החלשים לשיחות עקרות? לא נורא. נכריז על "יוזמת שלום היסטורית". ביבי מגמגם משהו עלוב על "שתי מדינות בתנאי שזה וזה וזה וגם זה…" – האיש ללא ספק עבר מהפך מחשבתי שטרם נראה במקומותינו; אהוד ברק מקשקש מילים לא מחוברות למציאות על המחויבות שלו לשלום (ולביטחון, בטח לביטחון, תמיד לביטחון – איך אפשר בלי ולביטחון?) – והוא כבר מועמד ראוי לפרס נובל לשלום; ציפי לבני לא אומרת כלום – היא פשוט "מגלה אחריות". דן מרידור מקשקש משהו חסר ערך ולא מוסמך על התרכזות בגושי התיישבות? כנראה שמדובר על תוכנית גרנדיוזית של ביבי, מה אתם יודעים.

מתי בפעם האחרונה ראיתם כתב או פרשן מדיני שמתייצב במרכז הכביש וחושף את ערוותו של המלך העירום? מתי בפעם האחרונה שמעתם או קראתם כתב מדיני שאמר בפשטות: האנשים האלה משקרים לנו אשכרה בעיניים? זה לא קורה. וזה גם לא יקרה, כי הכתבים והפוליטיקאים עובדים באותה העבודה בדיוק. עבודת המניפולציה. כולם משקרים, כולם יודעים שכולם משקרים, כולם כותבים על כולם ברצינות תהומית – רק בלי לגלות לנו, להמון הנבער, שהכל משחק. משחק עלוב ומכוער על חשבוננו. אין גרם של אמת או יושרה במשחק הזה. רק אינטרסים והישרדות.

אז זה למה שאני לא הייתי – ולעולם לא אהיה – כתב מדיני. אני פשוט לא מספיק מוכשר.

http://2nd-ops.com/tuvi/?p=4571

ליה 05.10.1014:27
7. ''תקשורת'' מאת ד''ר גיא בכור בתגובה להודעה מספר 6

"תקשורת" מאת ד"ר גיא בכור

אני משקיף אחורה 30 שנה ושואל את עצמי מתי נחרבה התקשורת הישראלית הישנה וההגונה? מתי היא הפכה ממצג למצג שווא? מתי היא הפכה ממקצוע ערכי לסוג של מניפולציה? מתי מתו הכללים של תקשורת,כפי שהם קיימים במקומות מהוגנים,ובמקומם הופיעו כללים אכזריים של שליטה ורשעות? ומרוב מועצות עיתונות,אגודות,דיונים מנופחים,אתיקות ולהט מעושה,לאן נעלם המוסר?

בדיוק לפני 30 שנה,בחודש ספטמבר 1980 נכנסתי לעומקה של התקשורת הזו,כאשר הייתי הכתב הראשון של גלי צה"ל לעיניינים ערביים,ומאז אני מלווה אותה,כבר שלושה עשורים,יום ולילה,עד עצוב לחורבנה,בעיתון "חדשות","הארץ",ברדיו ובטלביזיה.

למדתי הרבה במהלך השנים,אך הפעם אנסח כאן עבורכם את עשרת הכללים הסודיים של התקשורת הישראלית החדשה.לפנינו התחרה השחורה האופפת את מה שנותר ממנה ;"ניו ג'ורנליזם" אחר לגמרי ממה שחשבתם.כזה שלא מלמדים בשום בית ספר לתקשורת.

ואיך זה,שאתה,עיתונאי,השואף להצלחה,לא נחרד ממה שתקרא להלן ?

1.חוק שימור האנרגיה:לעולם לא להעיז ולחשוב אחרת.בתקשורת הזו,כל היומונים,נמכרים כמו לא נמכרים,אמצעי התקשורת הממלכתיים ועוד שני ערוצים מסחריים,החשיבה תהיה תמיד אחידה כמו סרגל.מי שיעז ויחשוב אחרת-יסולק ממנה מיד,ואין גרוע מן העדר התקשורתי.אחד מצטט את השני,אחד מחרה-מחזיק אחרי השני,כעדר כבשים פועות,באותן נוסחאות ישנות ועבשות.

ניסוח הידיעות,הכותרות,הזמנת המרואיינים,את זה הצופים לעולם לא יראו,אך הכל שבלוני ואחיד כמו במנזר אדוק.ולאיזה כיוון נוטות הנוסחאות? זה הרי ברור,ולכך אחראי החוק השני.

2.חוק המרחק הפוליטי:השמאל יהיה תמיד המרכז הקובע וממנו מסתעפים ה"קיצוניים".לאיש שמאל לעולם אין אג'נדה,לפרשן נוטה לשמאל לעולם לא תהיה אידיאולוגיה למכור.את זה יש רק ל"אחרים".זה אומר שלאיש מן השמאל,המופיע בתקשורת,יש להתנהג בחייכנות על גבול ההתרפסות,להשתחוות לפניו אפיים ארצה,בעוד שדובר "אחר" יש לשסע ולקטוע בבוז.התקשורת כולה היא תמיד "חברתית" על גבול המרקסיזם,זה המרכז.ברוב המקרים דובריה הלוהטים ביותר הם משום מה דווקא עשירים.הסוציאליזם המעושה בתקשורת תמיד מוכר.

חמשת הממי"ם - מילים המתחילות ב W -מקבלים פתאום משמעות חדשה :"מי","מה"
"מתי","מקום","מדוע".

3.חוק המרחק הגיאוגרפי:תל אביב היא המרכז,כל היתר פריפריה.כלפי דובר ממרכז תל אביב,יש להתחנחן,להיות מוקסמים מניחוחו,אבל כלפי דובר ממקום אחר,יש לנהוג באכזריות ולקטוע אותו מהר,ממילא מה הוא בכלל עושה באולפן?אולי הוא המנקה? דובר מן הצפון ומן הדרום בטלביזיה הישראלית חייב להיות קשור בדרמה פלילית כלשהי,הוא רוצח או נרצח.או שהוא פשוט הגיע לשם בטעות,חסר פנים או שם.המראיינים אכן שמעו שיש מקום שנקרא "ראשון" או "אשדוד",אבל אל המחוזות ההמוניים האלה,שקיומם התקשורתי היחיד הוא בפרסומות של סופר-דיל למיניהן,עדיין לא הגיעו.יהודה ושומרון על פי הכלל הזה זה בכלל בסעודיה.

4.ברית ההגנה ההדדית:אם מישהו מכלי התקשורת המדוברים מותקף,כל האחרים ייצאו באופן אוטומטי להגנתו.במיוחד חזק המרובע המזין את עצמו:הארץ,גלי צה"ל,ערוץ 10,וה"חינוכית" (להלן - "המרובע").ההגנה ההדדית הופכת את המרובע הזה לסינרגטי,דהיינו חזק מסך כל כוחותיו והוא מצל מעוצמתו על בג"ץ,על הפרקליטות,על יתר כלי התקשורת,ועל האליטות הישנות.

צחוק הגורל:המיליונר שלדון אדלסון,שבא להקים עיתון ימני,מקיים גם את "הארץ",עיתון השמאל הקיצוני,משום שהוא מדפיס את עיתוני "ישראל היום" מכל המקומות דווקא אצל שוקן.

5.חוק שימור החומר:אותם עיתונאים מזדקנים מולנו בטלוויזיה כבר מעל חצי מאה,רובם בינוניים,חלקם משמימים או אפילו עילגים,אך הזכות להופיע בטלביזיה היא הרי קיניינם הפרטי.כמה עצוב לראות עיתונאי שלא יוותר על נחלה עלובה,רק משום שהיא שלו!אותו עיתונאי שיש לו מאחזי כוח אדירים בעיתון יומי ובערוץ מסחרי,מטיף נגד השחיתות,אך בעצמו מתעלם מחובת מכרזים,והטלביזיה החינוכית אינה ,כידוע,כלי תקשורת,היא אגף במשרד החינוך.

20-30 איש אלה מנציחים את עצמם,ולעולם אינם נמוגים.הם נעים מתפקיד מרופד אחד לתפקיד אחר בתוך "המרובע",זו הרי זכותם האלוהית.

6.חוק הדמוגרפיה:כאשר מראיינים את מובארק או את המלך עבדאללה הירדני(אלה המנהיגים היחידים המסכימים להתראיין לתקשורת הישראלית),חובה להתפלש בעפר רגליהם.לעולם אין לשאול אותם שאלה קשה על האיסלאם הקיצוני בארצותיהם,או על הנפוטיזם והשחיתות שלהם.לעולם.לכן,אין אלה ראיונות אלא תשדירים מטעם,שאינני מעריך.ממנהיג זר,רצוי אנטי ישראלי,למשל ג'ימי קרטר,יש להיות מוקסמים.ברור שלעולם אין לשאול אותו ולו שאלה מקשה אחת.רק כלפי מנהיגים ישראלים יש לנחור בבוז.כל עיתונאי ישראלי זוכר:השר הכלומניק הזה,שלפי תפיסתו אינו מגיע לקרסוליו של העיתונאי, הוא זמני.רק העיתונאי הרי נשאר תמיד.

7.חוק הפטריוטיות ההפוכה: אנטי-ישראלי חשוב.פרו-ישראלי לא חשוב.חובה להבליט את מי שתוקף את ישראל,אך את מי שתומך ומגן על ישראל יש להסתיר.אם אין ברירה,יש להציגו כשולי,רצוי כתמהוני.כל קשקוש של אחמדאיניג'אד יככב שעות באינטרנט הישראלי,כל לוחמה פסיכולוגית של נאסראללה תועצם,וכך כל שיעול של דובר חמאס או איזה משט אנטי ישראלי קיקיוני.אלה ימלאו את הרדיו ויזנקו מתוך יומני הטלביזיה.אך משהו פטריוטי? איזו הצלחה של ישראל,המקימה אימפריה כלכלית בקנה מידה עולמי?הצלחה של ממשלת ישראל ? את זה חובה לגמד. פטריוטיות? אהבת ארצך? מדובר על פי הכלל הזה בפאשיזם.

8.חוק העריכה השלילית: כהמשך לחוק הקודם מהדורת חדשות ראוייה לשמה חייבת להיות קודרת,מאיימת ומפחידה.בעצם רצף בלתי נגמר של ידיעות שליליות ומדכאות.רצוי גם שהקריינית של מהדורת החדשות המרכזית תופיע חצי אבלה.על פי הכלל הזה,ידיעה שלילית היא מעניינת,בעוד שידיעה חיובית לא מעניינת אף אחד.תמיד יש למצוא את הצד השלילי בכל ידיעה חיובית,אפשר גם סתם להמציא מסמכים.לא חייבים לבצע שום בדיקה,ממילא העיתונאי לא ייתן את הדין לעולם.האוליגרכים מכלל 5 הם חסינים בפני החוק.

9. "התחקיר" : זוהי משטרת המחשבות,בעזרתה מבוצעים הכללים הקודמים.את מי שמיועד כיום להיות מרואיין לטלביזיה או לרדיו שואלת התחקירנית בקול כובש האם היא תוכל לשאול אותו כמה שאלות מראש, "תחקיר קטן" ככה,רק בשביל המנחים.וכאן באה סידרת שאלות של כרבע שעה.

המרואיין מלא הגאווה כבר רואה בעיני רוחו כיצד המנחים קוראים בשקיקה את דבריו.ובכן,לא.ברוב המקרים מדובר בנסיון של המערכת לדעת מראש מהן דעותיו של המרואיין.אם הוא לא מתאים לאג'נדה של התוכנית,הוא ייבעט החוצה בלי שום בושה,ולא ירואיין.כך הופכת התקשורת הזו לסוג של תוכנית ריאליטי,שבה המשתתף מוכנס רק בהתאם לדעות העריכה.המומחיות שלו לא חשובה כלל.אבוי, המרואיין האומלל:כבר התגאה בפני מקורביו שמחר יופיע בטלביזיה,אך בלילה מודיעים לו ש"הליין-אפ שונה",וברוב המקרים מדובר במניפולציה.

זה מזכיר לי את התוכנית "מדברים עם המאזינים" בגלי צה"ל.שם נולד ה"תחקיר",כדי לדלל את מתקשרי הימין.מבררים מה יש למתקשר לומר,ואם הוא מתאים,מתקשרים אליו חזרה מן השידור החי.מה עשו היהודים החכמים? הערימו על המפיקים ,ובתחקיר המוקדם הציגו עצמם כאנשי שמאל,ורק בשידור חזרו לעצמם.התוכנית בוטלה.

10.ואתה,העיתונאי/התחקירן/השדרן,שרוצה להצליח:אם בגידה בערכים ובאישיות שלך,תוליך אותך להצלחה,אז אתה בדרך הנכונה.רק זכור שבעיתונות החדשה יש 5 אחוזים של "אוליגרכים",ששולטים בזכות עברם הרחוק בתקשורת הממלכתית (ראה כלל 5),כולם גברים וותיקים מכיוון פוליטי חד-משמעי,ועם אותו צבע,הם ירוויחו מאה אלף שקלים בחודש,מאה וחמישים אלף,שלא לדבר על פרסומות והרצאות בשפע.

אבל לך אין שום סיכוי שם.

וממילא אם הכנסה של משכורת מינימום + נתפסת אצלך כהצלחה,אשריך.אתה בהחלט בדרך הנכונה.

http://www.gplanet.co.il/prodetails...





ליה 07.10.1009:56
8. מועצת העיתונאים שבה יושבים שופטי בג''ץ בדימוס ועיתונאים בתגובה להודעה מספר 7
כך כותב סמולן המתקומם על בקורת נגד "ארץ נהדרת":

איפה הגבולות? אפשר להבין שח"כ רונית תירוש והדתיים הקיצוניים עשו יד אחת כדי לחסל את חופש הביטוי במדינת ישראל. האם מדובר כאן במדינת דיקטטורה?

ולהלן התשובה לסמולן מיתמם זה:

ביום שיהיו כאן יותר משני ערוצי טלוויזיה תדבר. צר לי לאכזב אותך, ערוץ 10 נשלט ע"י הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו-כלומר ע"י ערוץ 2, באופן חוקי.

בכל הערוצים תמצא את אותם אנשים וכשמישהו מנסה להקים תחנת רדיו או טלוויזיה עצמאית הוא נחסם מיד ע"י שורה של חוקים דרקוניים, וע"י מועצת העיתונאים, שבה יושבים שופטי בג"ץ בדימוס ועיתונאים מהשמאל הקיצוני בהווה.

כל המצב הזה שונה לחלוטין ממצב התקשורת בכל דמוקרטיה.

זה לא אקראי שהתקשורת שמאלנית.

ביום שבו תהיה תקשורת חופשית אף אחד לא יתלונן על תכנים, פשוט כי כל אחד יוכל לשדר.

טומי לפיד הוא מאבות השליטה הדיקטטורית של השמאל בתקשורת, ואפילו חוקק חוק כשר משפטים, המונע מבעל תחנת טלוויזיה להתערב בתכניה.

החוק חוקק לאחר שהתברר שמיליארדר דתי מעוניין לקנות חלק מערוץ 10.

בושה וחרפה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,73...

תגובית 129
ליה 08.10.1008:36
9. כל קשקוש אנטי-ישראלי מקבל כותרות ראשיות בתקשורת בתגובה להודעה מספר 8

ד"ר יוחאי סלע:

אני מעוניין לציין נקודה אחת חשובה הנוגעת לסיקור התקשורתי המתקיים בישראל בעניינים בינלאומיים:

ב-6 ביולי 2010 היו שתי היתקלויות קטלניות בין הצבא הטורקי לבין אנשי המחתרת הכורדית, ה-PKK. בשני האירועים הללו נהרגו 15 בני-אדם, מהם 12 כורדים.

למחרת היום, ב-7 ביולי 2010, נהרג חייל טורקי נוסף בהיתקלות עם לוחמי המחתרת הכורדית.

באף אחד מהעיתונים היומיים בישראל לא התפרסמה ידיעה על התקרית - לא בעיתון "הארץ", לא בעיתון "מעריב", לא בעיתון "ידיעות אחרונות" ולא בעיתון "ישראל היום".

אולם, כל אמירה מטופשת של איזה פוליטיקאי טורקי בנוגע לישראל, קיבלה התייחסויות בעמודי החדשות, ולעיתים הנושא קיבל סיקור שחרג מהטעם הטוב.

כל קשקוש אנטי-ישראלי מקבל כותרות ראשיות בתקשורת הממסדית כחלק מאיזו מגמה מטופשת שכך - בדרך עקיפה - אפשר ללחוץ על ממשלת ישראל בנושאים בינלאומיים.

שימו לב לקטע הבא שנכתב בעיתון הארץ ב-6 ביולי 2010 בעמוד 5 בנוגע ליחסי ישראל-טורקיה: "ההתפתחויות האחרונות ביחסים עם טורקיה והמשבר הפוליטי סביב הפגישה (בין בנימין בן-אליעזר לשר-חוץ הטורקי) מעוררים תסכול וכעס רב בקרב הגורמים העוסקים ביחסים עם טורקיה במשרד החוץ.

בימים האחרונים אמרו פקידים בכירים במשרד החוץ כי הדרג המדיני מנהל את היחסים עם טורקיה בצורה חובבנית ומזיקה.

בכירי המשרד התבטאו בצורה חריפה בנושא בדיונים פנימיים שקיימו.

לדבריהם, היחסים עם טורקיה יקרים ללבם והם רואים בעיניים כלות כיצד הסוגייה הטורקית הפכה לאמצעי בקרב הפוליטי בין המפלגות השונות בישראל".

אם באמת היחסים עם טורקיה "יקרים ללבם", הפקידים הבכירים היו צריכים להזהיר את הדרג המדיני בישראל מלהעניק לטורקיה דריסת רגל בתהליכים המדיניים המתקיימים בין ישראל לבין שכנותיה, משום שטורקיה תחת משטרו של ארדואן מנהלת מדיניות אזורית אסלאמית מיליטנטית בעלת קווים ברורים הסותרים לחלוטין את האינטרס הישראלי.

טורקיה, סוריה ואיראן מנהלות מלחמת-חורמה נגד הלאומיות הכורדית ונגד 25 מיליון כורדים המייחלים לקבל הכרה לאומית.

בשנים האחרונות, טורקיה רצתה להפוך את ישראל לכלי פוליטי אזורי שבאמצעותו היא תצליח להגיע להבנות אסטרטגיות עם סוריה ואיראן.

ישראל נכנסה למלכודת הזו למרות האזהרות הרבות שהופנו לעברה מאז שארדואן נכנס לתפקידו ב-2003.

צריך להזכיר לכמה פקידים במשרד-החוץ הישראלי שטורקיה עדיין לא מדינה דמוקרטית במובן המערבי המקובל, גם לאור העובדה הנוגעת למאסרם של 60 עיתונאים היושבים כרגע בבתי-הכלא וגם לאור העובדה שכ-700 תיקים ממתינים להישמע בבית-המשפט בעניינם של עיתונאים נוספים. ההתנהלות האזורית של טורקיה קשורה גם לרפיסות המנהיגותית של ארה"ב מאז שברק חוסיין אובמה החל את כהונתו בראשית 2009.

http://www.mideast.co.il/p-2_a-342/
ליה 14.10.1019:50
10. התקשורת ומסיק הזיתים-סיקור חד-צדדי פרו-ערבי בתגובה להודעה מספר 9
"מרכז ארכיוני המאגד מקרים מתועדים של אלימות פלסטינית"

עונת המסית: עכשיו גם באינטרנט

ועד מתיישבי השומרון הקים ארכיון וירטואלי המרכז בתוכו תמונות, תביעות, כתבות ומקרים מתועדים של פגיעת ערבים בחקלאים יהודים.

פרסום ראשון: 14/10/10

עונת המסיק מספקת מדי שנה לתקשורת הישראלית עשרות סיפורים לוהטים בהם מעורבים יהודים, ערבים וארגוני שמאל, אדמה טרשית ועצי זית מכסיפים. כתוצאה מכך, חדל המסיק מזמן מלהיות פעולה חקלאית תמימה של עובדי אדמה, והפך לסמל מרכזי המשמש לא מעט אנשים ככלי תקשורתי רב עוצמה לקידום עמדותיהם הפוליטיות.

בעקבות סדרה של עימותים בין יהודים לערבים ביהודה ושומרון שסוקרו באופן חד-צדדי, החליט ועד מתיישבי שומרון להרים את הכפפה, ולהקים באתר האינטרנט שלו מרכז ארכיוני המאגד בתוכו מקרים מתועדים של אלימות פלסטינית ושל פרובוקציות של ארגוני שמאל בעונת המסיק.

באתר, הנושא את הכותרת "יחד עוברים את עונת המסית", ניתן למצוא תמונות המתעדות אלימות פלסטינית, תלונות שהגישו חקלאים יהודים למשטרה אך לא נענו, כתבות עיתונאיות העוסקות בנושא, ואף דו"ח מיוחד שהוציאה אורית סטרוק מארגון זכויות האדם ביש"ע, המתעד את חוסר האכיפה השוויונית בין יהודים לערבים בעונת המסיק.

בכדי לאגור כמות אפקטיבית של מידע, קורא האתר לחקלאים יהודים הנתקלים באלימות המופעלת כלפיהם בידי פלסטינים או ארגוני שמאל, להעביר את המקרה בצירוף תמונות וסרטונים, ולפרסם אותו באתר. בנוסף, יכולים בעלי כרמי זיתים יהודים המחפשים ידיים עובדות, לפרסם את הדרישה לעובדים באתר, ללא תשלום.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

היכנסו לאתר המציג את המסמכים והסרטונים על עונת המסית:

http://www.vshomron.co.il/index.asp...


ליה 15.10.1008:49
11. נונ מוזס וידיעות אחרונות מובילים קו פוסט ציוני מובהק בתגובה להודעה מספר 10

יורם שפטל: סוף עידן הפוסט ציונות

עו"ד יורם שפטל מברך בפינתו השבועית על המפלה של ידיעות אחרונות: "הם היו כלי ניגוח שפעל משיקולים כלכליים מושחתים".

עו"ד יורם שפטל שמח על המפלה של העיתון ידיעות אחרונות שחדל מאתמול להיות העיתון הגדול במדינה, "זו הבשורה הכי מרנינה שיש, ידיעות אחרונות תיפקד כמו פשקוויל, הכותרות הצעקניות שלו, ההתנפלות על אנשים וחוגים וכל מי שלא מצא חן בעיניו - זה לעיתים הזכיר לוח מודעות".

לדבריו הגיע הזמן שידיעות אחרונות ירד מהמפה, "במשך דור וחצי הם הובילו קו פוסט ציוני מובהק. ידיעות בראשות ארנון מוזס הגן על האינטרסים הכלכליים שלו וכשעיתון כמו ישראל היום הפריע לו הוא ניסה לחסל אותו באמצעות הצעת חוק, הם לא התביישו לנגח בו משיקולים כלכליים מושחתים שאין למעלה מהם".

בנוסף הוא מקווה שידיעות ימשיך לרדת, "העובדה שמהיום הם לא יכולים להתהדר בתואר העיתון של המדינה, אני משוכנע שזה יקטין להם את הקף המודעות ויאלץ אותם להוריד מחירים. ידיעות אחרונות מופץ היום במאה חמישים אלף עותקים, מעריב שישים אלף והארץ חמישים אלף, העיתון ישראל היום מופץ בשלוש מאות אלף עותקים, הוא גדול בחמישים אחוזים משלושת העיתונים וזה אומר משהו".

לדבריו עיתונים רבים פסקו להיות רלוונטיים דווקא בגלל שהם הפסיקו להיות לאומיים, "עיתון מעריב היה עד אמצע שנות השבעים השליט הבלתי מעורער, הוא היה עיתון לאומי מובהק חלק מההידרדרות שלו נבעה מכך שהוא פסק להיות לאומי".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

1.אל תאמר "פוסט ציוני" אלא "אנטי ציוני"!! המושג "פוסט ציוני"
הומצא ע"י הממסד השמאלני כדי לרכך את העובדה שחלקים קיצוניים שבו,הפכו להיות אנטי ציוניים,שלמעשה פועלים לחיסול המדינה היהודית.

2.מגוחך וטפשי לומר שביבי הוא ימין. ביבי מייסד פלסטין, מקפיא ההתיישבות .

3.יש בחור מאוד חכם שמו דוד פייגלין .הוא הגה רעיון מקורי וחכם-להיכנס למפלגה השלטת, לגייס אנשים ואם יהיה רוב אז גם להשיג מקום מכובד, וכך בצורה הכי דמוקרטית ולגטימית בעולם להתקדם.הרעיון הזה אכן היה אמור להצליח בכל מדינה דמוקרטית רק שלצערו - משה טעה בשיקול אחד - הוא לא חי במדינה דמוקרטית,ולכן לא היתה בעיה לנתניהו, בעזרת החותמת של מאפיית הבג"ץ להעיף אותו הרחק למטה והכל כמובן בצורה "דמוקרטית" כי הרי כנופיית הבג"ץ אישרה.

4.עדיין הערב רב שולט על התקשורת ועל בתי המשפט ועל ההנהגה...להתנתק מהמדינה!!

5.גם ישראל-היום יוביל, בקרוב, קו שמאלני וכל זאת מהסיבות הבאות:
1. הוא הצליח לקושש כבר הרבה ימניים נאיביים שפיתחו בו אמון עיוור.
2. הוא נשלט ע"י שלדון אדלסון, מיליארדר, שעסקיו תלויים ברצונם הטוב של האמריקאים, הסיניים ועוד ארצות חוץ -והללו יתנו לו אולטימטום.
3. הוא פרו - נתניהו. - ונתניהו הולך להסכם עם הפלשתינים כולל "וויתורים כואבים" ,ומעונין להכין את הציבור נפשית.
4. הסעודים יכולים להציע לשלדון אדלסון עיסקת מיליארדים תמורת "גרירת" הציבור שמאלה.

6.השאלה האם לא מאוחר מדי לאור הנזקים הקשים שעשו במוח הציבור.
כל שקר עיוות ודמגוגיה שנאמרים ברוטינה, סופם לחלחל גם בתודעתו של כל מתנגד. הנזק מתבטא בעיקר בשטיפת המוח לצעירים שקנו כל חידוש שהוצע להם.

7.המדינה הסוציאליסטית קמה בארץ ישראל מתוך אילוץ לא מתוך אידיאולוגיה יהודית. ראשוני בוני הארץ היו יהודים, ואז הגיע הערב-רב ה"ציוני" והרס את ראשית צמיחת גאולתנו. שם מכשול ענק בדרך הגאולה והגדיר אותה - הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. וכל אידיוט יכול לראות שעיקר עיסוקה של המדינה הציונית הם ההרס והחורבן .כל עוד לא תקלטו זאת, "המדינה" תמשיך להוביל אתכם לאבדון.




ליה 15.10.1008:51
12. התאחדות מרעילי הבארות בישראל הידועה בשם התקשורת בתגובה להודעה מספר 10

ערכתי לאחרונה בתאריך 15.10.10 בשעה 09:21 בברכה, ליה


דברי פתיחה - שפטל:"התקשורת הישראלית המושחתת הפכה להתאחדות מרעילי הבארות בישראל!"
מתוך שפטל עצבני ( 11/07/2010 )
עו"ד שפטל פותח את התוכנית ומונה את הסיבות שגרמו לו להאמין שהתקשורת הממוסדת בישראל היא הרעה החולה של מדינת ישראל. מדוע מתנכלים על לא כלום לאריה דרעי? מדוע מתעלמים מ"פשעיו" של השופט אהרון ברק? "דירה להשכיר" - הגירסה המודרנית...


http://www.103.fm/programs/Media.as...

ליה 17.10.1011:31
13. גלי צה''ל היא סטירה מצלצלת בפניה של הדמוקרטיה הישראלית בתגובה להודעה מספר 12

למרות הכל, לסגור את גל"צ

בגלל שהיא תחנה צבאית, בגלל שהיא מסכנת את הדמוקרטיה, בגלל שאנחנו מממנים אותה, בגלל הפרוטקציה, בגלל שנסתדר נהדר בלעדיה. עינב שיף לא מסתנוור מחגיגות השישים

לכאורה, לא צצה בשנים האחרונות טענה חדשה שמחזקת את הקריאה לסגור את גלי צה"ל. אין צורך בטענה כזו: לא, גם בשנת 2010 אין הסבר הגיוני לאבסורד שבו תחנת רדיו כפופה לצבא ההגנה לישראל ולמשרד הביטחון, פועלת מכספי ציבור, משתמשת בכוח אדם זול ואיכותי בשיא כושרו, משלמת משכורת לכוכבים הגדולים ביותר בשוק וגם טוענת שעצם קיומה מהווה צל"ש לדמוקרטיה הישראלית. בעצם, ישנו חידוש אחד: דובר צה"ל, שהוא אחד הדומיננטיים בכל הזמנים, היה מפקד גלי צה"ל לפני שמונה לתפקידו הנוכחי. כשהתקשר במסגרת תפקידו למערכות התקשורת כדי להשפיע על ניסוח כותרות, הוא מצא שם את בוגרי התחנה. כשהתקשר לגל"צ, מצא שם את פקודיו עד זה לא כבר. אכן, חגיגה לדמוקרטיה.

אך גם אם אין חדש בטענות, מציפות מחדש חגיגות ה-60 לתחנה, בהן עוסק גם אתר זה, את הסלידה והדחייה מהקונספט ההרסני. סדרת הכתבות הנוסטלגיות והמשבחות לתחנה, בין השאר בראיון של מפקדה יצחק טוניק למוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות וכמובן בפינת הטפיחה על השכם ב"אולפן שישי" של יאיר לפיד, היא סטירה מצלצלת בפניה של הדמוקרטיה הישראלית, שמחייבת את העלאת אותן טענות שוב ושוב. בחסות החגיגות אפשר לשכוח שאנחנו חוגגים עוול מתמשך.

למעשה, אפילו אילנה דיין, שהשתפכה על אהבתה לבניין המתפורר ביפו (שאגב, שווה הרבה מאד כסף שאולי חסר לצה"ל ושיכול לרדת מאיתנו, פשוטי העם), שכחה שאמרה לעיתון העיר שכנראה לעולם לא תהיה אישה מפקדת לגלי צה"ל. היא גם מעדיפה להדחיק שהעצמאות היחסית של גלי צה"ל היא פסאדה, שמאחוריה מסתתרת החלטה מודעת של הצבא להשתמש בתחנת הרדיו ככלי לשיפור תדמיתו ובהפיכתו לגוף לא מאיים ואזרחי. שוב, חגיגה לדמוקרטיה וגם לנאורות ולקדמה.

גלי צה"ל אינה תחנה נטולת הישגים וחשיבות, אך כל הישגיה הן עדות לעליבות המוסד התקשורתי בישראל: העובדה כי השדרה המרכזית של עולם התקשורת הישראלי בנויה מבוגריה היא סמל ליחס המזלזל בתפקיד העיתונאי בישראל ולאו דווקא לאותה מקצועיות בלתי מתפשרת לה טוענים מליצי היושר של התחנה. סנגוריה של התחנה מצביעים על היותה מופת לליברליזם, אבל למעשה ימיה החתרניים של גל"צ חלפו לפני שנים רבות. די להאזין לכמה דקות של הסתה והדחה ב"מילה האחרונה" כדי להבין שגם התחנה הצבאית התיישרה לפי הקו הלאומני שמושל כיום בכל התקשורת הישראלית.

אחרי סגירתה המיוחלת, את המוזיקה של גלגלצ נוכל למצוא בתחנות האזוריות ורזי ברקאי יוכל לשים נקודה במקום אחר (כשהאחרון קיבל הצעה להצטרף לרדיו של ארקדי גאידמק סירב איש הרדיו הוותיק בטענה שלא יסכים לעבוד עבור פוליטיקאי, בתגובה ששברה שיאים של חוסר מודעות עצמית). החיילים החביבים, לעומת זאת, יוכלו עם שחרורם לשלם כמה עשרות אלפי שקלים למכללה לתקשורת כדי להתמחות ברזי התחום במקום לזכות ביתרון לא הוגן על יוצאי צבא אחרים, שנאלצים לעבוד למחייתם במלצרות ובתדלוק.

ובדרך כלל, לאבא יהיה כסף. בניגוד לדיווח המסולף של אנשי התחנה, גם כיום קל יותר למצוא בנים ובנות של אנשי תרבות, רוח ופוליטיקה לצד צעירים שהתפרסמו בטרם גיוסם משרתים שירות חובה בתחנה הקטנטנה. כיום, התחנה אף מנצלת זאת לצרכיה. כך זכתה נכדתו של סשה ארגוב להגיש ספיישל במלאת 15 שנים למותו. אולי בקרוב, תגיש בתו של דויד גרוסמן, שכפי שפורסם הצטרפה גם היא לתחנה, ספיישל חגיגי לרגל צאת ספרו החדש.

עם זאת, בניגוד למקובל לחשוב, מרבית אנשי התחנה הנוכחיים לא יהפכו לכוכבים. כבר שנים ארוכות שגל"צ לא מייצרת כאלה. מי שלא התקבל לשורותיה יכול להתעודד מכך שארבעת עורכי העיתונים הגדולים ומנכ"ל חברת החדשות המובילה בישראל לא שירתו בגל"צ. איכשהו, בדרך פלא, הם למדו לעשות תקשורת גם בלי לגדול בבניין הטחוב ברחוב יהודה הימית.

אלא שגל"צ היא ליבו של קונסנזוס ישראלי, המקדש את המושג "מה שהיה – הוא שיהיה". קיומה של התחנה מובטח, כיוון שבעיני הממסד המעוות היא אותה עדות מפוקפקת לחופש השיח הדמוקרטי בישראל. עגום מכך, בשנים הקרובות עתידים להתחזק הקולות הפרלמנטריים הקוראים להגבלת כוחה של התקשורת, וכך תתחזק גל"צ עוד יותר על חשבון מערכות חדשותיות שאינן כפופות בחוק לאהוד ברק.

לכן, סביר להניח שגם אם גלי צה"ל תמשיך להיות מופת של הדחקה וטשטוש ישראליים וסמל לשלטון הצבא בלב ליבה של המדינה, בחגיגות ה-80 של התחנה כבר לא תקראו מאמר הקורא לסגירתה. לא כי הסיבות ישתנו – פשוט לא יהיה מי שיפרסם את הדברים.

http://b.walla.co.il/?w=/3050/17440...

תגוביות:

1.כמה אווילית ושיקרית היא ההתייחסות ל"מילה האחרונה" כאל תוכנית "מסיתה ומדיחה" .

רק משום שסוף סוף נשמע גם קול אחר,נוסף (מיינסטרימי לחלוטין,אגב) מהקול שעינב שיף מבקש לשמוע (שהרי עינב שיף הוא דמוקרט וליברל ופלורליסט ולכן הוא מבקש שרק קולו וקול מחנהו יישמע) הופכים אברי גלעד או את עירית לינור לאנשים מגונים בעיני עינב שיף וחבריו לבראנז'ה השמאלנית תל אביבית.

אשמתם של אברי גלעד ושל עירית לינור היא בכך שבחרו לא להתעלם מהמציאות,ובחרו לעמת את דעותיהם ומחשבותיהם הישנות עם המציאות המשתנה,כלומר - אברי גלעד ועירית לינור מבוזים על כך שנקטו בדרך שפעם איפיינה את השמאל הליברלי והחושב והמאתגר את המציאות.עינב שיף מעדיף אותם דוגמתים,אטומים,ממחזרים סיסמאות וקלישאות שאבד עליהן הכלח,ברחנים מתמונת המצב האמיתית.

מתי בפעם האחרונה עינב שיף עימת את דעותיו הפוליטיות עם המציאות ? מתי הוא חקר ובדק את עמדותיו לעומק ללא כחל וסרק ובלי לתת לעצמו הנחות כוזבות ? מתי עינב שיף שאל את עצמו את השאלות הקשות והנוקבות באשר למציאות כפי שהיא ולא כפי שהיא מדומיינת ובאה לביטוי בטוריו ?

הספיישל של נועה ארגוב היה מקסים.הספיישל של נועה ארגוב לא עסק בקידום מוצר ולא ביח"צנות אלא ברגעי היווצרותה של תרבות גדולה וחשובה ומשמעותית במקום הזה. אכן אסון גדול. המצב בגל"צ בהקשר הזה עדיף פי כמה וכמה ממה שמתרחש במוספי התרבות של העיתונים ואתרי האינטרנט (כולל ב"הארץ" ובוואלה) בהם כותבי "ביקורות" מקדמים חברים ללא בושה וללא גילוי נאות. "הצבא משתמש בתחנת הרדיו ככלי לשיפור תדמיתו ובהפיכתו לגוף לא מאיים ואזרחי" . האומנם ?

אם כך,מדוע עינב שיף מצטרף לטוקבקיסטים מימין שקוראים שוב ושוב לסגירת התחנה משום שלטענתם היא עויינת לצבא ולמדינה ומביאה את קולו של האוייב הפלסטיני ? מדוע הטוקבקיסטים מימין סבורים שהביקורות בתוכניות גל"צ בעקבות המשט היו בלתי לגיטימיות ובוגדניות ? אם גל"צ הפכה לשופר של הימין ודעותיו והתיישרה עם הקו הלאומני השולט בתקשורת הישראלית (כולל בוואלה ?) מדוע פוליטיקאים מהימין,עיתונאים מהימין וכאמור הטוקבקיסטים מימין קוראים לסגירתה ?

משונה שבאשר לגל"צ-עינב שיף,הדמוקרט הגדול ,נמצא באותו מחנה עם חבר הכנסת הכהניסט .בכלל לא חשוב אם גל"צ תמשיך להתקיים או שתתקבל החלטה על סגירתה.

טיעוניו של ענב שיף הם כה עלובים וכה מופרכים ואין בינם ובין מציאות קיומה של התחנה הצבאית ולא כלום.

ימיה החתרניים של גל"צ כנראה חלפו אבל נערי וואלה (כולל עינב שיף) משחקים בחתרנות מדומה.(וסביר שגם בעוד 20 שנה נער אינטרנט,חשוב באופן מופרז בעיני עצמו ,יכתוב טור "חתרני" מהסוג הזה).


ליה 17.10.1011:49
14. גלי צה''ל היא תחנה מיותרת ובזבוז משאבים בתגובה להודעה מספר 13

גלי צה"ל היא תחנה מיותרת ובזבוז משאבים ותקציב.

הבלוף הגדול הוא שהתחנה משרתת את הדמוקרטיה והצבא.

התחנה הזאת מתיימרת להיות שופר הדמוקרטיה והסולידריות של הצבא.

בפועל היא תחנה גזענית, שהשדרנים הבכירים בה מהשמאל בלבד ,ושיבוץ האחרים נעשה רק על בסיס הייחוס.

היא גם המפעל שמייצר את מרבית שדרני השמאל השולטים היום בתקשורת ,שהם שופר של המיעוט במדינה שלא אוהב את צה"ל.

http://b.walla.co.il/?w=/3050/17440...

תגובית 6


ליה 18.10.1008:34
15. גדעון לוי הוא ברון תעשיית השקרים / ימיני בתגובה להודעה מספר 14

ערכתי לאחרונה בתאריך 18.10.10 בשעה 09:19 בברכה, ליה


ברון תעשיית השקרים /בן דרור ימיני

מתוך קטגוריות: גדעון לוי בן-דרור ימיני אנטי-ציונים אנטישמיות
אם חפצה נפשנו לדעת כיצד נרקחת הדמוניזציה נגד מדינת ישראל, כדאי לקרוא את הראיון שהעניק גדעון לוי לעיתון בריטי. מסכת השקרים של העיתונאי הישראלי הופכת את העיתון "פרבדה", מימיו הרעים, לעיתון אמין ורציני

מדי שבוע, כמעט מדי יום, אני מקבל הפניות לקטעים שמתפרסמים בתקשורת העולמית על ישראל. פה ושם מדובר בביקורת מוצדקת ולגיטימית. הרי ישראל איננה חפה מטעויות או מחריגות. לא על כל דבר צריך לזעוק "גוואלד". פעמים אחרות מדובר בגיבוב של הגזמות ושקרים והטעיות. הדברים ידועים. לא כל פרסום כזה שווה הפרכה. שהרי לא רק שהמדור הזה, שמתמודד עם תעשיית השקרים, לא יצליח להתמודד עם הטענות, גם העיתון הזה כולו לא יספיק כדי לסקור את הבדיות ולספק את ההפרכות. אלא שפה ושם יש שיאים חדשים של ביזוי והתבזות. והללו חייבים בחשיפה.

לפני כן אספר, שבתחילת השבוע שאל אותי צעיר ישראלי, שאינני מכיר, איך אני מסוגל לשבת באולפן טלוויזיה עם גדעון לוי, ולא לרתוח מעצבים. הבהרתי לו, שאני גאה לחיות במדינה שבה יש את גדעון לוי, שכותב ובועט באופן חופשי. כל אופציה אחרת תהיה גרועה יותר. אדם אחר שאל אותי, האם קראתי את הראיון של לוי ב"אינדיפנדנט". עניתי בשלילה. לאחר שזכיתי לאינספור הפניות לאותו ראיון - קראתי. זו לא הייתה חוויה קלה. משום שאם חפצה נפשנו לדעת, בתמצית, כיצד עובדת תעשיית השקרים, אל נא נחפש אותה בקרב הימין האנטישמי בהונגריה, בחוגי האחים המוסלמים, או בחוגי השמאל הסהרורי בבריטניה. התעשייה הזאת צומחת כאן, מתוכנו.

הפתיחה הייתה רגילה. לוי מתואר שם כמי שמדווח על המציאות העגומה בשטחים "ללא פרופגנדה". כדאי לזכור את המשפט הזה. ללא פרופגנדה. ורק אנחנו לא ידענו שהוא כזה. "תפקידי הוא למנוע מצב שבו הישראלים יוכלו לטעון: 'לא ידענו'". הרמיזות לימים אחרים כל כך שקופות. כל כך נמוכות. פרופגנדה? מה פתאום. לא גדעון לוי. העניין הוא שדברי הבלע של לוי כובשים לבבות. לא רק בישראל, אלא בעיקר בעולם. כך שחובה להציג את מסכת השקרים של האיש, ולהציג את האיש כפי שהוא: לא "פעיל שלום", ולא "עיתונאי ביקורתי", אלא תועמלן מסוכן שכותב את הפרוטוקולים החדשים נגד ישראל.



1. לוי טוען שהוא נאבק למען "החזרת האנושיות" לדמותו של הפלסטיני, מול "מנגנון שטיפת המוח" שחייב לעבור כל ישראלי. סליחה? היכן בדיוק המנגנון הזה? התקשורת, כולל הציבורית, נותנת ביטוי רחב לדוברי המגזר הערבי, משני צדי הקו הירוק. סאיב עריקאת,, סופיאן אבו-זיידה, אחמד טיבי ואחרים - מופיעים בתקשורת הישראלית הרבה יותר מרוב חברי הכנסת. מדובר בדוברים רהוטים. מערכת החינוך עצמה חותרת לדימוי הוגן ואנושי יותר לערבים (אכן, היו שנים שהספרות העברית הייתה בעייתית יותר). אז היכן הוא בדיוק מנגנון החושך שלוי ממציא במוחו היוקד? היכן היא שטיפת המוח? הדימוי השלילי של הערבים, הוא פועל יוצא של עימות שנמשך מאה שנים. זה לא הדימוי שיצר את העימות. זה העימות שיצר את הדימוי. ובנוסף, כל בדיקה השוואתית תגלה שדמותו של הפלסטיני בישראל היא של מלאך, יחסית לדמותו של הישראלי, או היהודי, בעיני מערכת החינוך והתקשורת הפלסטינית הרשמית, של החמאס ושל הרשות. מחקר של "מבט לתקשורת הפלסטינית" (PMW) חושף שימוש בפרוטוקולים של זקני ציון במערכת החינוך הפלסטינית. מחקר נוסף חושף שטיפת מוח שיטתית המחנכת לשנאת והרג יהודים - בטלוויזיה של הרשות. אצל החמאס, מיותר לציין, המצב גרוע הרבה יותר.


2. לוי מספר על "חדוות הירי של חיילים ישראלים אל עבר אנשים תמימים שישבו במונית (הוא בתוכם), ללא אזהרה, לא יריות באוויר, לא לגלגלים, אלא ישר למצח". אם היה לוי מספר על חוויה שעברה עליו - ניחא. אלא שלוי איננו עיתונאי: "הם עושים את זה מדי יום", מוסיף התועמלן. "כל יום"? מספר ההרוגים הפלסטינים בפעילות ביטחונית שוטפת בשנה האחרונה שואף לאפס. רוב הפלסטינים, רוב הזמן, לא רואים חייל ישראלי. ההרוגים הבודדים, כבר זמן רב, הם כמעט רק אלה שמנסים לחדור לישראל מכיוון עזה, אחת לשבועות אחדים, או רוצחים משורות החמאס, שהתנגדו למעצר. אבל מה לעובדות ולגדעון לוי. הוא הרי לא עוסק בפרופגנדה. מה פתאום.


3. באחד משיאי הראיון, כדי להעצים את הדמוניזציה, מספר לוי שבמהלך ימי המלחמה בעזה, "בעמוד הקדמי בעיתון הפופולרי ביותר במדינה פורסמה ידיעה על כלב - כלב ישראלי - שנהרג על ידי רקטת קסאם. באותו יום נהרגו עשרות פלסטינים, והם הופיעו בעמוד 16 בשתי שורות".

התפעמתי מהתיאור המדויק של לוי, ולכן אצתי רצתי לגיליונות "ידיעות" מאותם ימים. הפכתי וחיפשתי, ושום כלב לא מצאתי בשום עמוד ראשון באף אחד משלושת השבועות של המלחמה. כלום. לעומת זאת, מצאתי בעמוד הראשון את נחום ברנע, לא בדיוק עיתונאי שולי, כותב ש"התמונות מעזה מדאיגות .. אין שום דבר מרנין, פטריוטי, בילד שנהרג מפגז או ממשפחה שנקברה תחת בית" (12.1.09). ומצאתי בעמוד הראשון מאמר של פרופ' זאב צחור, תחת הכותרת "כבודו של האויב" (1.1.09). מטעמי זהירות בדקתי גם ב"מעריב". מצאתי, בתום המלחמה, דיווח בעמוד הראשון על ראש ממשלה ישראלי שבכה, בעקבות הטרגדיה של ד"ר אבו אל-עייש, שבנותיו נהרגו. ובכל העיתונים מצאתי התלבטויות ומאמרים אינספור בזכות שמירה על חיי אדם וצלם אנוש. רק דבר אחד לא היה ולא נברא: הכלב של גדעון לוי.


4. "ישראל כיוונה באופן תדיר למטרות כמו צוותים רפואיים והפציצה בתי ספר של האו'ם", אמר לוי על מבצע עופרת יצוקה. באופן תדיר? האירועים הבודדים שבהם הייתה פגיעה באזור שבו היה מתקן של האו"ם או בצוות רפואי קרו כאשר אנשי חמאס השתמשו במקום. העיתונאי לורנזו קרמונסי (Lorenzo Cremonesi) דיווח מעזה על כך שהחמאס השתמש צבאית בבית החולים אל-קודס. אבל מתברר שגם כאשר החמאס משתמש בבית חולים, צה"ל שומר על איפוק. צמרת החמאס הסתתרה בבונקרים שמתחת לביה"ח שיפה. לא הייתה שום בעיה להכריע את החמאס. אבל ראשי החמאס ידעו מה שגדעון לוי משים עצמו כלא יודע: יש להם על מי לסמוך. צה"ל לא יפציץ את בית החולים. הם מוגנים בגלל סיבה אחת: הסטנדרטים המחמירים של צה"ל, שספק אם קיימים אצל צבא אחר כלשהו בעולם.


5. לוי נסחף להצדקת הטרור: "ללא ירי רקטות הקסאם, אף אחד לא היה שם לב לפלסטינים ... הקסאמים משוגרים כמעט תמיד רק לאחר פעולות התנקשות של צה'ל". נבדוק. ישראל יצאה מעזה. עד הסנטימטר האחרון. החמאס המשיך לירות. בהמשך הוא גם השתלט על הרצועה תוך כדי מרחץ דמים. למרות זאת, החמאס היה יכול להימנע ממכל סנקציה, ומכל סגר, אם היה מקבל את תנאי הקווארטט. החמאס סירב, והעדיף לשגר רקטות. לא בגלל פעולה ישראלית כלשהי, אלא משום שמדובר במדיניות ברורה של התנגדות לעצם קיומה של ישראל. אבל לדידו של לוי אין סרבנות מצד החמאס ואין אמנת חמאס ואין ראשי חמאס שמטיפים להשתלטות על העולם ולהשמדת יהודים, רק משום שהם יהודים.


6. "ישראל מתלוננת שאנשי החמאס מתחבאים בתוך אוכלוסייה אזרחית, אבל גם משרד הביטחון הישראלי נמצא בתל-אביב". דובר החמאס לא היה מנסח את זה טוב יותר. יש משהו מעוות בהשוואה בין מצב בו הפנטגון או משרד ההגנה המצרי או משרד הביטחון הישראלי מצויים בוושינגטון, בקהיר או בת"א, לבין שיגור רקטות מתוך בית מגורים. מה שמוזר הוא, איך אדם רציונלי מאמץ באופן מוחלט את התעמולה של דוברי החמאס, ואיך המראיין לא העיר למרואיין על ההשוואה הכל כך מופרכת.


7. גם לעצם הקמתה של המדינה מגיע לוי, וטוען ש"ישראל ממשיכה לבצע טיהור אתני בכל מקום אפשרי". האמנם? ערביי ישראל, והפלסטינים ברצועה ובגדה - רק הולכים ומתרבים. במלחמת העצמאות, אכן, הייתה בריחה המונית, בעידוד המנהיגים, והיו גם תופעות של גירוש. זה קרה לעוד עשרות מיליונים באותן שנים. אבל לוי משקר ביודעין. הוא לוקח את חילופי האוכלוסין של 1948 (גם יהודים גורשו, ויותר, ממדינות ערב), והופך אותם ל"טיהור אתני" חד-צדדי שאף פעם לא נפסק. באנגלית, אגב, המונח "ethnic cleansing", שבו משתמש לוי, מתפרש גם כהשמדה שיטתית.


8. כל תהליך השלום, לפי לוי, הוא בגדר "הונאה מצד ישראל", שאף פעם לא התכוונה, והפלסטינים פנו לטרור, רק לאחר שהם נקטו ב"התנגדות בדרכי שלום". האומנם? הרי פעולת הטרור הראשונה של הפת"ח הייתה ב-1.1.1965. כיבוש לא היה אז. גל הטרור הגדול היה בשנות התשעים, כאשר הסכם אוסלו היה בשיא כוחו. מתווה קלינטון הוגש בסוף שנת 2000. ערפאת ואבו-מאזן העדיפו להגיד "לא". גם נציגים ערביים הודו שדחיית המתווה היא "פשע נגד העם הפלסטיני". במקום שלום, הם פתחו באינתיפאדה של טרור. בהמשך הגיש אולמרט הצעה מדהימה. אבו-מאזן אפילו לא טרח לענות. ולמרות כל אלה, ההיסטוריון גדעון לוי מספר שבעצם, "גם ברק ולבני, בדיוק כמו נתניהו, התנגדו תמיד לשלום אמיתי". אפילו פרבדה, מימיו הגרועים, מחוויר ליד לוי.


9. כרגיל אצל השמאל-ג'יהאד הגלובלי, גם לוי מרחיב את הפוקוס: "הכיבוש הוא התירוץ לטרור במקומות רבים בעולם". זו עוד אגדה אורבנית שרווחת בחוגי ברקלי ואולי עוד בית קפה אחד בשנקין. ומאגדות לעובדות: כמעט כל הטרור בעולם בשנים האחרונות נובע מרצח שיטתי של מוסלמים על ידי שלוחות של הג'יהאד. ד"ר יוחאי סלע, שחוקר את התחום באופן שיטתי, מציין שקרוב לעשרים אלף איש נהרגו, מתחילת השנה, בעימותים אלימים ובפעולות טרור והתאבדות הקשורים לג'יהאד העולמי. זה קורה באפגניסטן, בסומליה, בפקיסטן, בתימן, בעיראק ובעוד מקומות. ולעומת זאת, העולם חף כמעט לחלוטין מטרור שקשור לישראל. אבל זהו גדעון לוי. הוא לא רק איש שיווק בתעשיית השקרים. הוא היצרן שלהם.



הפרוטוקולים של גדעון לוי

יש עוד שקרים. אלא שהיריעה קצרה. פה ושם יש ללוי, באותו ראיון, גם ביקורת צודקת. למשל, על כך שישראל חסמה את כניסתו של קומיקאי ספרדי. ובכלל, הרי ישראל מבצעת חריגות. הרי ישראל, לפעמים, מנשלת פלסטינים, ומפעל ההתנחלויות מייצר עוולות. הרי יש חיילים שהתעללו בפלסטינים, והם ראויים לחשיפה ולענישה, וגם ב"עופרת יצוקה" נחשפו חריגות. יש מקום לביקורת. אלא שהעוולות הללו אינן מספקות את לוי. הן לא יהפכו את ישראל למצורעת. כך שהאובססיה מחייבת אותו להתמכר לשקרים.

אין ספק שלאחר התיאורים הללו, על שטיפת מוח, על דה-הומניזציה של הפלסטינים, על כלב שחשוב יותר מחיי אדם, על טיהור אתני ללא הפסקה, על חדוות הרצח של חפים מפשע - דמות הישראלי המצוי היא מחרידה. לא בבני אדם מדובר, אלא בקלגסים צמאי דם. פעם עשו את זה ליהודים, וכתבו את הפרוטוקולים של זקני ציון. גדעון לוי עושה את זה לישראל, וכותב את של הפרוטוקולים של אזרחי ישראל. דה-הומניזציה ודמוניזציה שהובילו לדה-לגיטימציה. ההמשך ידוע. וככל שגדעון לוי מגזים, כך הוא הופך את עצמו לאמיץ ולגיבור. הפרוטוקולים הישנים נחשפו כפבריקציה. ולמרות זאת, הם עדיי נפוצים בפינות חשוכת בעולם. גדעון לוי מספק את הפרוטוקולים החדשים, והם להיט אדיר, לא רק בעולם המוסלמי. כל מי שיקרא את הפרוטוקולים של לוי, ימהר לתעב את ישראל, יצטרף לכל חרם ועצומה נגדה, ויצדיק כל פעולת טרור פלסטינית. הרי לוי, ישראלי ויהודי, מוצא הצדקות לטרור, ומתאר את ישראל כמפלצת. אז למה שנצפה למשהו אחר מאלה שאין להם מושג שמדובר בסדרה של שקרים פתולוגיים?



קואליציית שונאי ישראל

נעם חומסקי, מספר לוי למראיין, כתב לו שהוא משול בעיניו לנביאי עם ישראל. צנוע שכמותו. זה כבוד קצת מפוקפק. משום שחומסקי, שעלה לרגל לנסראללה, רואה בשורה וברכה בכל שונא ישראל. חומסקי אינו לבד. גם דייוויד דיוק, גזען לבן, מאנשי ה-KKK (קו-קלוס-קלן), מפרסם מאמר של גדעון לוי בבלוג שלו. מצא מין את מינו. וכך נמשך לו מצעד האוהדים של לוי.

בשבועות האחרונים היה לוי בסיבוב הרצאות, והתארח גם, למשל, במועדון עם נטיות פרו-חמאסיות (SPSC), שבעבר אירח, כאירוע לציון השואה, את עזאם תמימי, איש חמאס, התומך בטרור ובחיסול ישראל. אלה החוגים והמעריצים של לוי. תומכי חמאס, חומסקי ודיוק. לוי מספק להם את הסחורה, שלו-שלהם, של שנאת ישראל. "האם אי פעם חשבת שלא לומר את האמת?", שאל המראיין האוהד את לוי. עיתונאי רציני היה מציג את השאלה הנכונה: "האם חשבת אי פעם לומר את האמת?".

* * *

זה עצוב, כי גדעון לוי טוען שם שהוא עוסק ב"ביקורת עצמית". פעם זה היה נכון. פעם. הוא חשף עוולות. הוא מילא תפקיד חיוני. אלא שמשהו קרה לו. לא בעובדות הוא עוסק, אלא בתעמולה. ואז, גם אם יש ממש באחת מעשר עובדות שהוא מפרסם - היא נבלעת בים השקרים. אלא שאסור לזלזל בלוי. הוא זוכה לשם עולמי. ייתכן שהוא העיתונאי המפורסם ביותר והמוזמן ביותר מישראל. הוא זוכה לאינספור במות. מוסד תעמולתי של איש אחד.



במחנה הפשיסטים

יש עוד אגדה אורבנית שצריך להפריך. גדעון הוא על תקן הטווס של חלק מ"מחנה השלום". אין שקר גדול מזה. נבהיר. לוי טוען שיש צורך בהומניזציה של הפלסטינים כדי לקדם שלום. הוא צודק. פשיסטים-כהניסטים שעושים דמוניזציה לפלסטינים הם לא "פעילי שלום". וגם מי שעושה דמוניזציה לישראלים, והופך אותם לקלגסים, הוא לא "פעיל שלום". מי שמוצא הצדקות לחמאס ולטרור איננו "פעיל שלום", כמו שמי שמגלה הבנה להצתת מסגדים או ל"תו מחיר" איננו "פעיל שלום". אבל לוי מתקשה להבין שהוא והפשיסטים במחנה אחד, של מחרחרי שנאה ומדון.

נחזור לאותו צעיר כועס, מתחילת הכתבה, שהפנה אליי שאלה. גם לאחר הדברים הללו, ולמרות שגדעון לוי הפך לאחד מברוניה הבולטים של תעשיית השקרים בעולם - אוי לנו אם תיפגע זכותו להפיץ את עלילותיו. יש רק דרך ראויה אחת להתמודד עם השקרים שלו: לא להשתיק אותו. לחשוף אותו. להפריך את השקרים.
ביום שבו גדעון לוי יושתק, או תיפגע שערה משערות ראשו, תהפוך ישראל לאותה מפלצת, שגדעון לוי יוצר במוחו היוקד. אסור לתת לו את התענוג הזה. אסור לתת לנו את העונש הזה.


* * *

תיקונים והבהרות

לאחר שפורסמו הדברים, והספקתי לעבור על חלק מהתגובות, שהגיעו גם לאימייל שלי, מתברר ש"תפסו אותי". אכן, במקום אחד כתבתי שלוי טוען ש"ישראל כיוונה או הפציצה באופן תדיר", ולמעשה, הוא התכוון רק לעופרת יצוקה. הבהרתי בהמשך שמדובר על עופרת יצוקה, אבל אם זה לא היה ברור - אז תיקנתי. במקום נוסף, כתבתי שלוי טוען שהתגובה הפלסטינית היא "תמיד" לאחר התנקשות מצד ישראל, כאשר במקור נכתב "כמעט תמיד". מי שהעיר לי - צודק. תיקנתי. בנוגע לכלב, כתבתי תמונה במקום ידיעה. לא שזה משנה משהו, אבל בוודאי שזה תוקן. היו מי שמצאו שאכן פורסמה ידיעה על כלב שנפגע. זה לא מה שלוי טען. הוא טען שהידיעה על הכלב פורסמה בעמוד ראשון, והידיעה על עשרות פלסטינים הרוגים פורסמה בעמ' 16 בשתי שורות. אז בבקשה. באשר לכך שדייוויד דיוק הגזען "אירח" את גדעון לוי בבלוג שלו, נדמה לי שהדברים היו ברורים במקור. לא היה צורך בשום תיקון, ולמרות זאת, תיקנתי באופן שלא תהיה שום טעות. ובניגוד לטענה שדיוק רק הוסיף לינק למאמר של לוי - זה לא נכון. דיוק פרסם מאמר של לוי. זה לא אומר, ולא טענתי, שלוי מזדהה עם דיוק. כתבתי, שדיוק, שונא ישראל ואנטישמי ידוע, מוצא אצל לוי את החיזוקים לאידיאולוגיה שלו.
באשר לעניינים האחרים - על "טיהור אתני", פליטים וכן הלאה - הקוראים מופנים למאמרים המחקריים שפרסמתי בנושא: "והעולם משקר" ו"הנכבה היהודית".

באשר לצורך בתגובה מגדעון לוי. למי שלא שם לב, מדובר במאמר ביקורתי, שמתפרסם כתגובה על טענות של לוי. לא בתחקיר שבו אני חושף עובדות שנויות במחלוקת, שמחייבות תגובה.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...

תגובית:

1.גדעון לוי הוא נציג נאמן של הימין הלאומני הפלסטיני -
"הארץ" סבור משום מה שיש להעניק במה נרחבת לאדם שסבור מכל ליבו שהג'יהאד מוצדק ושהכעס כלפי פשעי המלחמה הפלסטינים נובע מ"דה-הומניזציה" שנעשתה לערבים. לוי עצמו סתם מסכן. שרלטן שאפילו לא טרח ללמוד ערבית מעולם. אבל "הארץ" עוד יתבייש שנים רבות במנותו חלאה שכזו כאחד מצוות כותביו.


2.לוי כל כך ישר עד שאינו מוציא מפיו מילה שאינה שקר - אבל לא בערבית!
כי ערבית הוא לא טרח מעולם ללמוד... מרוב יסודיות ומקצועיות. שרלטן עלוב נפש.

3.שקרים מחליאים אודות היהודים תמיד "עניינו את העולם" .אגב, מאוד אופייני שעלובי הימין הפלסטיני לא מנסים כלל להפריך את טענותיו של ימיני - אלא מתרכזים בקללות. זה מה שהם יודעים. לכן נרמסו במגף ההיסטוריה וסולקו מהמפה הפוליטית... מה נשאר להם? להפיץ צחנה מפיותיהם המבאישים.

4. חלאות הימין הפלסטיני...כולנו מתבאסים מכם. המזל שאתם כל כך, אבל כל כך מעטים... פעם 400 אלף בכיכר. היום 6000, 4000 מתוכם ערבים. זה מה שאתם שווים. הדא הו.

5.גדעון לוי שקרן כמו כל אנשי השמאל הרדיקלי. גם "בצלם" לא נתפסה עד כה
בדבר אמת. כל זה, כנראה, בהשפעת התרבות הערבית הפנטזיונרית.





ליה 18.10.1010:22
16. גאה לחיות במדינה שבה יש גדעון לוי.לימיני,תגובה בנידון: בתגובה להודעה מספר 15

ימיני כתב שהוא גאה לחיות במדינה שבה יש את גדעון לוי, שכותב ובועט באופן חופשי ושכל אופציה אחרת תהיה גרועה יותר.

לימיני,תגובה בנידון:

ימיני יקר.

העובדה שתופעות מהסוג של גדעון לוי ודומיו הרבים בישראל ובחברה היהודית בכלל,שהן תופעות שנכנסות ללא כל פקפוק לתחום הבגידה בלאום,אינן מתקיימות כלל וכלל במדינות העולם הרחב ובין האומות השונות חייבת להדליק אצלך ואצל כולנו נורה מאד אדומה.

אין זה דבר טבעי כפי שאתה מנסה להציג,שציבור גדול ועצום מקבל את הדין שיש מספר זעום של אנשים בקירבו,שמקעקע את זכות הציבור הגדול לחיות ולקיים את מדינת הלאום שלו בבטחון.

התחושה שיש לנו מכך שבתוכנו מתהלכים ופועלים מזיקים שמייצרים רצח וחיסול יהודים כפרטים,כמו גם רצח וחיסול הזכות הלגיטימית שלנו למדינת לאום ולחיים בטוחים 'היא רעה מאד.

לא ייתכן בשום חברה אנושית נורמטיבית ושפוייה לאפשר את קיום פעילות ההרס וההסתה המתועבת הזו כאילו זה חלק מאיזושהי פלטפורמת חיים דמוקרטיים.

אין לכך שום קשר לדמוקרטיה,ואין שום מובן הגיוני לדבריך שאתה מוכן שמעשי הרס שיטתיים כלפינו כאומה וכעם הזכאי לחיים,יתבצעו להם בשקט ובשלווה ואנו נסתפק בכתיבת מאמרים חושפנית ומצויינת כשלך וכשל יהונתן הלוי ושל עוד מספר חושפי אמת.

החשיפה מצויינת אמנם,אך אינה משנה את המציאות כלל.

אנשים מזיקים וחתרניים אלה ממשיכים לפעול במלוא הכוח והעוז, תוך התעלמות מוחלטת מדרישתנו הלגיטימית להפסקת מסע הדה-לגיטימציה שנערך בהנהגתם על ישראל.

מדוע לדעתך המצב שבו המדינה והחברה מתירה להם להמשיך במסע השיסוי העולמי נגדנו הוא המצב הטוב יותר מחסימת פעילותם בחוק המגן על החברה?

מה טוב במעשיהם?מה טוב בחופש שאתה מאפשר להם?

מה אתה חוסך לחברה בכך?

לדעתי כלום,ולדעתי עמדתך זו מזיקה יותר משהיא מועילה.

היא יוצרת תיסכול חמור בקרב הציבור השפוי ומירמור שתוצאותיו מי ישורן.אתה מעוניין לאפשר לנחש ארסי להמשיך להסתובב בחופשיות בין כותלי ביתנו.זה אי אפשר להסכים לכך.נחש ארסי יש לכלוא או להרוג.

כמו בכל חברה נורמלית,חובת המחוקק להוציא אל מחוץ לחוק כל תופעה המזיקה למדינה ולבטחונה ולבטחון אזרחיה.כך עושה ארה"ב,כך עושה המערב הדמוקרטי,וכאשר ישראל נמנעת מלעשות כך היא שבה ומצטיירת כחסרת נורמליות בסיסית שזה כשלעצמו דבר חמור מאד.

בריאות הנפש חשובה מאד,והמשך קיום המצב הנוכחי בו השמאל מרשה לעצמו לבצע חפירה תחת יסודות המדינה והחברה מכרסם בבריאות הנפש הלאומית של הציבור השפוי הרחב והנורמטיבי.

מי שרואה את הנעשה בצורה בהירה כל כך,כפי שאתה רואה ומציג לנו אותה,אינו יכול להמשיך ולטעון באותה נשימה שזה דבר לגיטימי שעלינו להמשיך ולאפשר את ביצועו,כמו גם להמשיך ולהשלים עם ההרס הנגרם לנו בעקבותיו.

יצר החיים שלנו הוא דבר טבעי וחייב להמשיך ולהתקיים ללא דיכוי כלשהו.

הקם להורגך השכם להורגו אומרת התורה ולא בכדי.זה ההגיון הצרוף כשמדובר על הישרדות.

גדעון לויים אינם שונים בשום פרמטר מההגדרה של "הקם להורגך" שכן זו מטרתם ולמענה הם פועלים.בסופו של יום הם בעצם יוצרים תקומה להורגנו.

אין בכוונתי לדרוש להורגם כמובן,אך בכוונתי לדרוש למנוע מהם המשך פעילות בוגדנית זו,שכן החיים והמוות בידי הלשון ,ולשונותיהם מייצרות עבורנו מוות.

אנא עשה רויזיה בעמדתך זו שתתאם את האמת שאתה מציג במאמריך.רבים העירו לך בנוגע לכך בתגובותיהם השונות למאמריך הרבים.מקווה שתקבל הערה זו בהבנה.

בהערכה בהערצה ובהוקרה על תרומתך לישראל.

תודה

ליה

ליה 19.10.1008:40
17. 60 שנה לגל''צ: האם צה''ל זקוק לתחנת רדיו? בתגובה להודעה מספר 16

שאלת השבוע של העיתון "בשבע":


60 שנה לגל"צ: האם צה"ל זקוק לתחנת רדיו, ועד כמה גל"צ משקפת את רוח צה"ל?

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.צה"ל לא צריך תחנת רדיו.צה''ל הינו צבא, ולא תחנת ממסר לקביעת עמדות פוליטיות.צה''ל לא צריך תחנת רדיו! צה''ל צריך להתחיל לעשות את עבודתו בהגנה על העם היהודי במדינת ישראל, ולא על העמדות הפוליטיות של השמאל במדינה בין אם ע''י הרדיו ובין אם ע''י פינוי מאחזים וכד'.

2.גלי צה"ל = הקרן חדשה לישראל.תחנה להפצת מסריה של נעמי חזן ודומיה.

3.תחנה של שמאלנים פאנאטים.

4.עובדי גל"צ שונאים את זהותם היהודית. איך ייצגו את צבא היהודים?
זה מגוחך לגמרי.

5.בית ספר לתומכי אשף במימון המדינה.אהוד ברק רצה לסגור את גלי צה"ל כשהיה רמטכ"ל בשנת 1992. ואז קמה זעקה גדולה של השמאל . משלוש סיבות:
א. איפה ישרתו הבנים שלהם ?
ב. מי יבטא את העמדות של השמאל ?
ג. איפה ילמדו בחינם את מקצועות הרדיו?

6.צה"ל כמיקרופון בידי השמאל.השמאל מדבר דרך ערוץ צה"לי שכביכול משקף את דיעותיו - העניין שלצה"ל אסור שתהיה דיעה, כי צה"ל היה והינו גוף שאינו פוליטי. הרי אם יעשו סקר בין חיילי צה"ל יגלו שרובם המוחץ ימני ! לבטל את התחנה השיקרית הזאת!!!

7.גלי צה"ל הפך לבמה -של המיעוט השמאלני אשר שכח ציונות מהי - ומדוע כ-ו-ל-נ-ו כאן!!גלי צה"ל כיום (ודי הרבה שנים אחורה..) נותנים במה ומייצגים צד אחד ולא הרוב במפת האוכלוסיה בישראל! אין זה מתיישב עם רוח צה"ל הלוחם, עם המטלות והסיבה בעטיו הוקם!! יש לסגור ולהקים מחדש עם ייצוג הולם אשר מרשה להביע את כל הדיעות הקיימות בציבור!!! מירב מיכאלי לדוגמא (בוגרת..) - הפכה לפעילה עבור אויבי ישראל - בהצהירה כלפי הנוער שלא להתגייס לצה"ל - זו הסתה כנגד המדינה ויש להעמידה לדין על כך!!

8.תחנה מיותרת לחלוטין. חבל על הכסף שמושקע בה.

9.גלי רעל !

10.גל"צ הוא גורם "חשוב" במערכת המשומנת של השמאל הקיצוני.בגל"צ מאתרים אנשים צעירים בעלי פוטנציאל להתקדם בתחום התקשורת, הם יודעים לאתר צעירים שיש להם כישרון, אך שידוע שהם בעלי השקפת עולם שמאלנית. אותם צעירים מתפתחים בגל"צ, צוברים נסיון תקשורתי ומתקבלים לאחר שיחרורם לטלוויזיה.כך מנציחים את השליטה המוחלטת של השמאל הקיצוני בתקשורת הישראלית.

11.יש לסגור את תחנת גלי צה"ל בגלל הסיבות הבאות:
1.גלי צה"ל נשלטת כבר תקופה ארוכה ע"י שדרים שכולם אנשי שמאל ומשקפת את עמדותיהם השמאלניות בכל נושא ונושא. גם בתקופה שאורי אורבך שידר בגלי צה"ל בתכנית "הכל דיבורים" כפעמיים בשבוע במשך כשעה היה זה עם שדר אחר שגם הוא שמאלני,כל השדרים האחרים היו אנשי שמאל. אני אזרח מן השורה לא מוכן לממן בכספי תחנה שמאלנית שמתוקצבת ע"י משרד הבטחון.

2.החיילים בגלי צה"ל משרתים בתפקידים משניים ואף אחד מהם אינו מנחה או מגיש תכנית קבועה כמו שהיה בשנים הראשונות בגלי צה"ל. כמו כן כמעט כל התכניות אינן מיועדות רק לחיילי צה"ל אלא תכניות כלליות שמשודרות גם בתחנות האחרות.

3.שידורי הפרסומות המשולבים בין התכניות כדי לממן חלק מתקציב התחנה מאפשרים לתחנה להתחרות בתחנות אחרות פרטיות.

לסיום שתי הערות: א.אפילו העתונאי השמאלני נחום ברנע תמך בשעתו בסגירת גלי צה"ל בגלל הסיבות הנ"ל. ב."הליכוד" לא יעיז לסגור את תחנת גלי צה"ל עקב הקשר ההדוק בין ראש הממשלה ביבי נתניהו לבין ברק.

12.צה"ל צריך רדיו כשם שחברא קדישא צריכה רדיו.מה השייכות בין צבא לרדיו? לא לחינם היו מחדלים במלחמות האחרונות בגלל שיתוף פעולה בין מפקדים לאנשי תקשורת.הדבר הזה מעודד מסירת ידיעות אסורות בזמן אמת.
בייחוד כשמדובר בגלי צבא ההגנה לבוגדים (המכונים אצל הרבה אנשים משום מה "שמאלנים").כשבתקשורת יבינו שאין ימין או שמאל,כי אם רק פטריוט או בוגד,יתחיל להיות שינוי בהבנה ואז אולי יהיה ערך לגל"צ למשל.

13.בוקר טוב, "שטחים כבושים".רדיו צבאי בהחלט יכול להיות דבר נחוץ. לרדיו צבאי ישנו פוטנציאל לעידוד הכוחות וחיזוק המוראל בצורה משמעותית, כמו בסרט הקלאסי "בוקר טוב, וייטנאם". אך כאשר הרדיו הצבאי מפסיק לחזק את מוראל הלוחמים, ותחת זאת חוזר ומשדר ללוחמים כי הם מבצעים "פשעים" על אדמה "גזולה", מזכיר להם את חברם השבוי ש"הממשלה שכחה", מפלג אותם, ומדכא להם את הנחישות,את האמונה בצידקת הדרך ואת המוראל - אזי הוא עושה בדיוק את ההיפך ממה שהוא חייב לעשות. רדיו כזה אנחנו לא צריכים.

14.צה"ל אינו זקוק לתחנת רדיו.לו היה זקוק לה היא היתה משמשת אותו ולא את הסמול השפל.





ליה 24.10.1019:30
18. גדעון לוי - ברון תעשיית השקרים /בן דרור ימיני בתגובה להודעה מספר 17

ברון תעשיית השקרים

אם חפצה נפשנו לדעת כיצד נרקחת הדמוניזציה נגד מדינת ישראל, כדאי לקרוא את הראיון שהעניק גדעון לוי לעיתון בריטי. מסכת השקרים של העיתונאי הישראלי הופכת את העיתון "פרבדה", מימיו הרעים, לעיתון אמין ורציני

מדי שבוע, כמעט מדי יום, אני מקבל הפניות לקטעים שמתפרסמים בתקשורת העולמית על ישראל. פה ושם מדובר בביקורת מוצדקת ולגיטימית. הרי ישראל איננה חפה מטעויות או מחריגות. לא על כל דבר צריך לזעוק "גוואלד". פעמים אחרות מדובר בגיבוב של הגזמות ושקרים והטעיות. הדברים ידועים. לא כל פרסום כזה שווה הפרכה. שהרי לא רק שהמדור הזה, שמתמודד עם תעשיית השקרים, לא יצליח להתמודד עם הטענות, גם העיתון הזה כולו לא יספיק כדי לסקור את הבדיות ולספק את ההפרכות. אלא שפה ושם יש שיאים חדשים של ביזוי והתבזות. והללו חייבים בחשיפה.

לפני כן אספר, שבתחילת השבוע שאל אותי צעיר ישראלי, שאינני מכיר, איך אני מסוגל לשבת באולפן טלוויזיה עם גדעון לוי, ולא לרתוח מעצבים. הבהרתי לו, שאני גאה לחיות במדינה שבה יש את גדעון לוי, שכותב ובועט באופן חופשי. כל אופציה אחרת תהיה גרועה יותר. אדם אחר שאל אותי, האם קראתי את הראיון של לוי ב"אינדיפנדנט". עניתי בשלילה. לאחר שזכיתי לאינספור הפניות לאותו ראיון - קראתי. זו לא הייתה חוויה קלה. משום שאם חפצה נפשנו לדעת, בתמצית, כיצד עובדת תעשיית השקרים, אל נא נחפש אותה בקרב הימין האנטישמי בהונגריה, בחוגי האחים המוסלמים, או בחוגי השמאל הסהרורי בבריטניה. התעשייה הזאת צומחת כאן, מתוכנו.

הפתיחה הייתה רגילה. לוי מתואר שם כמי שמדווח על המציאות העגומה בשטחים "ללא פרופגנדה". כדאי לזכור את המשפט הזה. ללא פרופגנדה. ורק אנחנו לא ידענו שהוא כזה. "תפקידי הוא למנוע מצב שבו הישראלים יוכלו לטעון: 'לא ידענו'". הרמיזות לימים אחרים כל כך שקופות. כל כך נמוכות. פרופגנדה? מה פתאום. לא גדעון לוי. העניין הוא שדברי הבלע של לוי כובשים לבבות. לא רק בישראל, אלא בעיקר בעולם. כך שחובה להציג את מסכת השקרים של האיש, ולהציג את האיש כפי שהוא: לא "פעיל שלום", ולא "עיתונאי ביקורתי", אלא תועמלן מסוכן שכותב את הפרוטוקולים החדשים נגד ישראל.



1.
לוי טוען שהוא נאבק למען "החזרת האנושיות" לדמותו של הפלסטיני, מול "מנגנון שטיפת המוח" שחייב לעבור כל ישראלי. סליחה? היכן בדיוק המנגנון הזה? התקשורת, כולל הציבורית, נותנת ביטוי רחב לדוברי המגזר הערבי, משני צדי הקו הירוק. סאיב עריקאת,, סופיאן אבו-זיידה, אחמד טיבי ואחרים - מופיעים בתקשורת הישראלית הרבה יותר מרוב חברי הכנסת. מדובר בדוברים רהוטים. מערכת החינוך עצמה חותרת לדימוי הוגן ואנושי יותר לערבים (אכן, היו שנים שהספרות העברית הייתה בעייתית יותר). אז היכן הוא בדיוק מנגנון החושך שלוי ממציא במוחו היוקד? היכן היא שטיפת המוח? הדימוי השלילי של הערבים, הוא פועל יוצא של עימות שנמשך מאה שנים. זה לא הדימוי שיצר את העימות. זה העימות שיצר את הדימוי. ובנוסף, כל בדיקה השוואתית תגלה שדמותו של הפלסטיני בישראל היא של מלאך, יחסית לדמותו של הישראלי, או היהודי, בעיני מערכת החינוך והתקשורת הפלסטינית הרשמית, של החמאס ושל הרשות. מחקר של "מבט לתקשורת הפלסטינית" (PMW) חושף שימוש בפרוטוקולים של זקני ציון במערכת החינוך הפלסטינית. מחקר נוסף חושף שטיפת מוח שיטתית המחנכת לשנאת והרג יהודים - בטלוויזיה של הרשות. אצל החמאס, מיותר לציין, המצב גרוע הרבה יותר.


2.
לוי מספר על "חדוות הירי של חיילים ישראלים אל עבר אנשים תמימים שישבו במונית (הוא בתוכם), ללא אזהרה, לא יריות באוויר, לא לגלגלים, אלא ישר למצח". אם היה לוי מספר על חוויה שעברה עליו - ניחא. אלא שלוי איננו עיתונאי: "הם עושים את זה מדי יום", מוסיף התועמלן. "כל יום"? מספר ההרוגים הפלסטינים בפעילות ביטחונית שוטפת בשנה האחרונה שואף לאפס. רוב הפלסטינים, רוב הזמן, לא רואים חייל ישראלי. ההרוגים הבודדים, כבר זמן רב, הם כמעט רק אלה שמנסים לחדור לישראל מכיוון עזה, אחת לשבועות אחדים, או רוצחים משורות החמאס, שהתנגדו למעצר. אבל מה לעובדות ולגדעון לוי. הוא הרי לא עוסק בפרופגנדה. מה פתאום.


3.
באחד משיאי הראיון, כדי להעצים את הדמוניזציה, מספר לוי שבמהלך ימי המלחמה בעזה, "בעמוד הקדמי בעיתון הפופולרי ביותר במדינה פורסמה ידיעה על כלב - כלב ישראלי - שנהרג על ידי רקטת קסאם. באותו יום נהרגו עשרות פלסטינים, והם הופיעו בעמוד 16 בשתי שורות".

התפעמתי מהתיאור המדויק של לוי, ולכן אצתי רצתי לגיליונות "ידיעות" מאותם ימים. הפכתי וחיפשתי, ושום כלב לא מצאתי בשום עמוד ראשון באף אחד משלושת השבועות של המלחמה. כלום. לעומת זאת, מצאתי בעמוד הראשון את נחום ברנע, לא בדיוק עיתונאי שולי, כותב ש"התמונות מעזה מדאיגות .. אין שום דבר מרנין, פטריוטי, בילד שנהרג מפגז או ממשפחה שנקברה תחת בית" (12.1.09). ומצאתי בעמוד הראשון מאמר של פרופ' זאב צחור, תחת הכותרת "כבודו של האויב" (1.1.09). מטעמי זהירות בדקתי גם ב"מעריב". מצאתי, בתום המלחמה, דיווח בעמוד הראשון על ראש ממשלה ישראלי שבכה, בעקבות הטרגדיה של ד"ר אבו אל-עייש, שבנותיו נהרגו. ובכל העיתונים מצאתי התלבטויות ומאמרים אינספור בזכות שמירה על חיי אדם וצלם אנוש. רק דבר אחד לא היה ולא נברא: הכלב של גדעון לוי.


4.
"ישראל כיוונה באופן תדיר למטרות כמו צוותים רפואיים והפציצה בתי ספר של האו'ם", אמר לוי על מבצע עופרת יצוקה. באופן תדיר? האירועים הבודדים שבהם הייתה פגיעה באזור שבו היה מתקן של האו"ם או בצוות רפואי קרו כאשר אנשי חמאס השתמשו במקום. העיתונאי לורנזו קרמונסי (Lorenzo Cremonesi) דיווח מעזה על כך שהחמאס השתמש צבאית בבית החולים אל-קודס. אבל מתברר שגם כאשר החמאס משתמש בבית חולים, צה"ל שומר על איפוק. צמרת החמאס הסתתרה בבונקרים שמתחת לביה"ח שיפה. לא הייתה שום בעיה להכריע את החמאס. אבל ראשי החמאס ידעו מה שגדעון לוי משים עצמו כלא יודע: יש להם על מי לסמוך. צה"ל לא יפציץ את בית החולים. הם מוגנים בגלל סיבה אחת: הסטנדרטים המחמירים של צה"ל, שספק אם קיימים אצל צבא אחר כלשהו בעולם.


5.
לוי נסחף להצדקת הטרור: "ללא ירי רקטות הקסאם, אף אחד לא היה שם לב לפלסטינים ... הקסאמים משוגרים כמעט תמיד רק לאחר פעולות התנקשות של צה'ל". נבדוק. ישראל יצאה מעזה. עד הסנטימטר האחרון. החמאס המשיך לירות. בהמשך הוא גם השתלט על הרצועה תוך כדי מרחץ דמים. למרות זאת, החמאס היה יכול להימנע ממכל סנקציה, ומכל סגר, אם היה מקבל את תנאי הקווארטט. החמאס סירב, והעדיף לשגר רקטות. לא בגלל פעולה ישראלית כלשהי, אלא משום שמדובר במדיניות ברורה של התנגדות לעצם קיומה של ישראל. אבל לדידו של לוי אין סרבנות מצד החמאס ואין אמנת חמאס ואין ראשי חמאס שמטיפים להשתלטות על העולם ולהשמדת יהודים, רק משום שהם יהודים.


6.
"ישראל מתלוננת שאנשי החמאס מתחבאים בתוך אוכלוסייה אזרחית, אבל גם משרד הביטחון הישראלי נמצא בתל-אביב". דובר החמאס לא היה מנסח את זה טוב יותר. יש משהו מעוות בהשוואה בין מצב בו הפנטגון או משרד ההגנה המצרי או משרד הביטחון הישראלי מצויים בוושינגטון, בקהיר או בת"א, לבין שיגור רקטות מתוך בית מגורים. מה שמוזר הוא, איך אדם רציונלי מאמץ באופן מוחלט את התעמולה של דוברי החמאס, ואיך המראיין לא העיר למרואיין על ההשוואה הכל כך מופרכת.


7.
גם לעצם הקמתה של המדינה מגיע לוי, וטוען ש"ישראל ממשיכה לבצע טיהור אתני בכל מקום אפשרי". האמנם? ערביי ישראל, והפלסטינים ברצועה ובגדה - רק הולכים ומתרבים. במלחמת העצמאות, אכן, הייתה בריחה המונית, בעידוד המנהיגים, והיו גם תופעות של גירוש. זה קרה לעוד עשרות מיליונים באותן שנים. אבל לוי משקר ביודעין. הוא לוקח את חילופי האוכלוסין של 1948 (גם יהודים גורשו, ויותר, ממדינות ערב), והופך אותם ל"טיהור אתני" חד-צדדי שאף פעם לא נפסק. באנגלית, אגב, המונח "ethnic cleansing", שבו משתמש לוי, מתפרש גם כהשמדה שיטתית.


8.
כל תהליך השלום, לפי לוי, הוא בגדר "הונאה מצד ישראל", שאף פעם לא התכוונה, והפלסטינים פנו לטרור, רק לאחר שהם נקטו ב"התנגדות בדרכי שלום". האומנם? הרי פעולת הטרור הראשונה של הפת"ח הייתה ב-1.1.1965. כיבוש לא היה אז. גל הטרור הגדול היה בשנות התשעים, כאשר הסכם אוסלו היה בשיא כוחו. מתווה קלינטון הוגש בסוף שנת 2000. ערפאת ואבו-מאזן העדיפו להגיד "לא". גם נציגים ערביים הודו שדחיית המתווה היא "פשע נגד העם הפלסטיני". במקום שלום, הם פתחו באינתיפאדה של טרור. בהמשך הגיש אולמרט הצעה מדהימה. אבו-מאזן אפילו לא טרח לענות. ולמרות כל אלה, ההיסטוריון גדעון לוי מספר שבעצם, "גם ברק ולבני, בדיוק כמו נתניהו, התנגדו תמיד לשלום אמיתי". אפילו פרבדה, מימיו הגרועים, מחוויר ליד לוי.


9.
כרגיל אצל השמאל-ג'יהאד הגלובלי, גם לוי מרחיב את הפוקוס: "הכיבוש הוא התירוץ לטרור במקומות רבים בעולם". זו עוד אגדה אורבנית שרווחת בחוגי ברקלי ואולי עוד בית קפה אחד בשנקין. ומאגדות לעובדות: כמעט כל הטרור בעולם בשנים האחרונות נובע מרצח שיטתי של מוסלמים על ידי שלוחות של הג'יהאד. ד"ר יוחאי סלע, שחוקר את התחום באופן שיטתי, מציין שקרוב לעשרים אלף איש נהרגו, מתחילת השנה, בעימותים אלימים ובפעולות טרור והתאבדות הקשורים לג'יהאד העולמי. זה קורה באפגניסטן, בסומליה, בפקיסטן, בתימן, בעיראק ובעוד מקומות. ולעומת זאת, העולם חף כמעט לחלוטין מטרור שקשור לישראל. אבל זהו גדעון לוי. הוא לא רק איש שיווק בתעשיית השקרים. הוא היצרן שלהם.



הפרוטוקולים של גדעון לוי

יש עוד שקרים. אלא שהיריעה קצרה. פה ושם יש ללוי, באותו ראיון, גם ביקורת צודקת. למשל, על כך שישראל חסמה את כניסתו של קומיקאי ספרדי. ובכלל, הרי ישראל מבצעת חריגות. הרי ישראל, לפעמים, מנשלת פלסטינים, ומפעל ההתנחלויות מייצר עוולות. הרי יש חיילים שהתעללו בפלסטינים, והם ראויים לחשיפה ולענישה, וגם ב"עופרת יצוקה" נחשפו חריגות. יש מקום לביקורת. אלא שהעוולות הללו אינן מספקות את לוי. הן לא יהפכו את ישראל למצורעת. כך שהאובססיה מחייבת אותו להתמכר לשקרים.

אין ספק שלאחר התיאורים הללו, על שטיפת מוח, על דה-הומניזציה של הפלסטינים, על כלב שחשוב יותר מחיי אדם, על טיהור אתני ללא הפסקה, על חדוות הרצח של חפים מפשע - דמות הישראלי המצוי היא מחרידה. לא בבני אדם מדובר, אלא בקלגסים צמאי דם. פעם עשו את זה ליהודים, וכתבו את הפרוטוקולים של זקני ציון. גדעון לוי עושה את זה לישראל, וכותב את של הפרוטוקולים של אזרחי ישראל. דה-הומניזציה ודמוניזציה שהובילו לדה-לגיטימציה. ההמשך ידוע. וככל שגדעון לוי מגזים, כך הוא הופך את עצמו לאמיץ ולגיבור. הפרוטוקולים הישנים נחשפו כפבריקציה. ולמרות זאת, הם עדיי נפוצים בפינות חשוכת בעולם. גדעון לוי מספק את הפרוטוקולים החדשים, והם להיט אדיר, לא רק בעולם המוסלמי. כל מי שיקרא את הפרוטוקולים של לוי, ימהר לתעב את ישראל, יצטרף לכל חרם ועצומה נגדה, ויצדיק כל פעולת טרור פלסטינית. הרי לוי, ישראלי ויהודי, מוצא הצדקות לטרור, ומתאר את ישראל כמפלצת. אז למה שנצפה למשהו אחר מאלה שאין להם מושג שמדובר בסדרה של שקרים פתולוגיים?



קואליציית שונאי ישראל

נעם חומסקי, מספר לוי למראיין, כתב לו שהוא משול בעיניו לנביאי עם ישראל. צנוע שכמותו. זה כבוד קצת מפוקפק. משום שחומסקי, שעלה לרגל לנסראללה, רואה בשורה וברכה בכל שונא ישראל. חומסקי אינו לבד. גם דייוויד דיוק, גזען לבן, מאנשי ה-KKK (קו-קלוס-קלן), מפרסם מאמר של גדעון לוי בבלוג שלו. מצא מין את מינו. וכך נמשך לו מצעד האוהדים של לוי.
בשבועות האחרונים היה לוי בסיבוב הרצאות, והתארח גם, למשל, במועדון עם נטיות פרו-חמאסיות (SPSC), שבעבר אירח, כאירוע לציון השואה, את עזאם תמימי, איש חמאס, התומך בטרור ובחיסול ישראל. אלה החוגים והמעריצים של לוי. תומכי חמאס, חומסקי ודיוק. לוי מספק להם את הסחורה, שלו-שלהם, של שנאת ישראל. "האם אי פעם חשבת שלא לומר את האמת?", שאל המראיין האוהד את לוי. עיתונאי רציני היה מציג את השאלה הנכונה: "האם חשבת אי פעם לומר את האמת?".
* * *

זה עצוב, כי גדעון לוי טוען שם שהוא עוסק ב"ביקורת עצמית". פעם זה היה נכון. פעם. הוא חשף עוולות. הוא מילא תפקיד חיוני. אלא שמשהו קרה לו. לא בעובדות הוא עוסק, אלא בתעמולה. ואז, גם אם יש ממש באחת מעשר עובדות שהוא מפרסם - היא נבלעת בים השקרים. אלא שאסור לזלזל בלוי. הוא זוכה לשם עולמי. ייתכן שהוא העיתונאי המפורסם ביותר והמוזמן ביותר מישראל. הוא זוכה לאינספור במות. מוסד תעמולתי של איש אחד.



במחנה הפשיסטים

יש עוד אגדה אורבנית שצריך להפריך. גדעון הוא על תקן הטווס של חלק מ"מחנה השלום". אין שקר גדול מזה. נבהיר. לוי טוען שיש צורך בהומניזציה של הפלסטינים כדי לקדם שלום. הוא צודק. פשיסטים-כהניסטים שעושים דמוניזציה לפלסטינים הם לא "פעילי שלום". וגם מי שעושה דמוניזציה לישראלים, והופך אותם לקלגסים, הוא לא "פעיל שלום". מי שמוצא הצדקות לחמאס ולטרור איננו "פעיל שלום", כמו שמי שמגלה הבנה להצתת מסגדים או ל"תו מחיר" איננו "פעיל שלום". אבל לוי מתקשה להבין שהוא והפשיסטים במחנה אחד, של מחרחרי שנאה ומדון.

נחזור לאותו צעיר כועס, מתחילת הכתבה, שהפנה אליי שאלה. גם לאחר הדברים הללו, ולמרות שגדעון לוי הפך לאחד מברוניה הבולטים של תעשיית השקרים בעולם - אוי לנו אם תיפגע זכותו להפיץ את עלילותיו. יש רק דרך ראויה אחת להתמודד עם השקרים שלו: לא להשתיק אותו. לחשוף אותו. להפריך את השקרים.
ביום שבו גדעון לוי יושתק, או תיפגע שערה משערות ראשו, תהפוך ישראל לאותה מפלצת, שגדעון לוי יוצר במוחו היוקד. אסור לתת לו את התענוג הזה. אסור לתת לנו את העונש הזה.


* * *
תיקונים והבהרות
לאחר שפורסמו הדברים, והספקתי לעבור על חלק מהתגובות, שהגיעו גם לאימייל שלי, מתברר ש"תפסו אותי". אכן, במקום אחד כתבתי שלוי טוען ש"ישראל כיוונה או הפציצה באופן תדיר", ולמעשה, הוא התכוון רק לעופרת יצוקה. הבהרתי בהמשך שמדובר על עופרת יצוקה, אבל אם זה לא היה ברור - אז תיקנתי. במקום נוסף, כתבתי שלוי טוען שהתגובה הפלסטינית היא "תמיד" לאחר התנקשות מצד ישראל, כאשר במקור נכתב "כמעט תמיד". מי שהעיר לי - צודק. תיקנתי. בנוגע לכלב, כתבתי תמונה במקום ידיעה. לא שזה משנה משהו, אבל בוודאי שזה תוקן. היו מי שמצאו שאכן פורסמה ידיעה על כלב שנפגע. זה לא מה שלוי טען. הוא טען שהידיעה על הכלב פורסמה בעמוד ראשון, והידיעה על עשרות פלסטינים הרוגים פורסמה בעמ' 16 בשתי שורות. אז בבקשה. באשר לכך שדייוויד דיוק הגזען "אירח" את גדעון לוי בבלוג שלו, נדמה לי שהדברים היו ברורים במקור. לא היה צורך בשום תיקון, ולמרות זאת, תיקנתי באופן שלא תהיה שום טעות. ובניגוד לטענה שדיוק רק הוסיף לינק למאמר של לוי - זה לא נכון. דיוק פרסם מאמר של לוי. זה לא אומר, ולא טענתי, שלוי מזדהה עם דיוק. כתבתי, שדיוק, שונא ישראל ואנטישמי ידוע, מוצא אצל לוי את החיזוקים לאידיאולוגיה שלו.
באשר לעניינים האחרים - על "טיהור אתני", פליטים וכן הלאה - הקוראים מופנים למאמרים המחקריים שפרסמתי בנושא: "והעולם משקר" ו"הנכבה היהודית".
באשר לצורך בתגובה מגדעון לוי. למי שלא שם לב, מדובר במאמר ביקורתי, שמתפרסם כתגובה על טענות של לוי. לא בתחקיר שבו אני חושף עובדות שנויות במחלוקת, שמחייבות תגובה.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...

ליה 24.10.1019:32
19. תגובה לגדעון לוי /בן דרור ימיני בתגובה להודעה מספר 18

ערכתי לאחרונה בתאריך 24.10.10 בשעה 21:09 בברכה, ליה

תגובה לגדעון לוי

לפני שאגיע לתגובה לגדעון לוי, להלן, כרגיל בבלוג זה, המאמר שפורסם ביום שישי במוסף שבת - על התיקון לחוק האזרחות, האיוולת הישראלית, הג'יהאד היהודי, פרשת מוחמד אל-דורה ועוד

יש משהו מפחיד במצעד האיוולת שאנו חוזים בו לנגד עינינו. התיקון לחוק האזרחות עורר מהומה אדירה. גם חבריו למפלגה ניסו להסביר לראש הממשלה שמדובר בתיקון מיותר. אבל זה לא עזר. הוא התעקש. אפילו ליברמן העלה ברגע האחרון הצעה ראויה יותר: אימוץ הנוסח האמריקני. אבל נתניהו המשיך להתעקש. כל ההצדקות שסיפק נתניהו לשינוי - חקוקות בסלע. כל מילה אמת לאמיתה. אלא שאין להן שום קשר לתיקון. אין צורך בפטיש כדי להרוג יתוש. ובסופו של דבר, הקיר נפגע. ליתוש שלום. עד לרגע זה לא ברור לשם מה היינו זקוקים לשטות הזאת. התוצאה היא, שחל פיחות וביזוי של העיקרון שמשלב "יהודית ודמוקרטית". עד לפני שבוע זה היה הדגל של למעלה מתשעים אחוז מהציבור היהודי. לא עוד. עכשיו, כל מי שנאבק על הצמד הזה, כמו עבדכם הנאמן, מצוי בעמדת נחיתות. ומה הסוף? אחרי שהנזק כבר מוחלט, נזכר נתניהו שמדובר בטעות. עכשיו הוא מנסה שינוי קוסמטי: לא רק לא-יהודים יחויבו בהצהרה, אלא כלל המתאזרחים, כולל יהודים. אם נתניהו היה חוזר בו, הוא היה ראוי לברכות. אלא שאין כאן שום הפקת לקחים. במצב שנוצר, צריך לבטל בכל מכל את התיקון המיותר הזה, שלא ישנה כלום, לטובת המאבק האמיתי, למען שמירה על רוב יהודי במדינת ישראל, בכל אמצעי דמוקרטי. המאבק החשוב יותר על חוק האזרחות מונח על שולחן בג"ץ. מדובר בעתירה של עדאלה וזהבה גלאון נגד החוק שמונע, ובצדק, זכות שיבה באמצעות נישואים. אם יחליט בג"ץ לפסול את החוק - ספק אם המחנה הציוני יצליח להתגייס. הרי המחנה הציוני, שהוא הרוב, לא מוכן להיות מזוהה עם גחמות תמוהות של הימין הקיצוני, שנתניהו משום מה הצטרף אליהן. הרי את המאבק למען הגדרת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובכלל זה החוק המונע שיבה פלסטינית באמצעות נישואים - הוביל המחנה הציוני השפוי. היו שם פרופ' אמנון רובינשטיין, פרופ' רותי גביזון, פרופ' שלמה אבינרי וגם מפלגת העבודה. עכשיו, כשהמחנה הזה יצטרך להתגייס נגד החלטה מסתמנת של בג"ץ, שעלול לקבל את עתירת עדאלה וגלאון - זה יהיה הרבה יותר קשה. משום שהמחנה הזה רוצה להיות מזוהה עם מדינה יהודית ודמוקרטית, ולא עם יהודית ולאומנית.
הזמן עובר, וגם מפלגת העבודה עוברת שינוי, ואישים כמו בוז'י הרצוג ואבישי ברוורמן מתקרבים בצעדי ענק לעדאלה וגלאון. אפשר להניח שהמחנה האנטי-ציוני בתוכנו שלח פרחים לנתניהו. מלאכתם של רשעים נעשתה הפעם בידי ציונים.
* * *
אחת הסיבות שגרמו לאובמה לבקש הארכת הקפאה לחודשיים היא בחירות אמצע הקדנציה לקונגרס האמריקני. לא שההקפאה הייתה הופכת את הקערה, אבל הוא זקוק לכל עזרה. בתמורה, הוא היה אמור להעניק לישראל סל הטבות, שהוא נכס אסטרטגי לישראל. נכון, נהוג אצלנו לזלזל במכתב נשיאותי או בהבטחה נשיאותית. אלא שלא נדרשנו לשום תמורה. הקפאה לחודשיים? זה מה שיפגע במשהו בזקיפות הלאומית של ישראל? והנה, שוב הכתיבה המיעוטוקרטיה הישראלית את עצמה. בגלל חשש מהאגף הימני האנטי-ציוני בקואליציה - מוותר השלטון הישראלי על אינטרס לאומי. גם אם הדמוקרטים יספגו מכה בבחירות הקרובות, אובמה יישאר נשיא. לא הקונגרס יחליט על שיתוף פעולה עם ישראל בנוגע לאיראן. הממשל בראשות אובמה יחליט. ואנחנו מתעקשים גם ליצור מתיחות מיותרת עם הממשל, וגם לחזק את הדה-לגיטימציה של ישראל. הנה, זו ישראל שמכשילה את תהליך השלום.
* * *
לגופו של עניין, לא ארה"ב ולא הפלסטינים צריכים ללחוץ עלינו. מדינה יהודית ודמוקרטית היא אינטרס ישראלי וציוני ויהודי ולאומי. מפעל ההתנחלויות, בעיקר מעבר לגושים - הוא מפעל למען פלסטין הגדולה. מפעל אנטי-ציוני. אלא שישראל מתעקשת על הפסד כפול. היא גם מצטיירת כמחרחרת מלחמה, וגם יוצרת את פלסטין הגדולה. ישראל הרשמית נוהגת באיוולת שכל יומני יום כיפור יחווירו לעומתה. במו ידינו אנו פועלים נגד עצמנו.
* * *
לא רק ערוץ 7, אלא המרחב הווירטואלי כולו עמוס בתיאוריות הקונספירציה על רצח רבין. יש אלף ואחד סימני שאלה, שתפוצתם הולכת וגדלה. מעוררי הספקות רחוקים מלהיות התמהונים הרגילים. מדובר גם באנשים רציניים. ניסו להכניס אותי לתמונה. משהו עצר אותי. זה לא הפחד מחשיפה לראיות מדהימות. הרי כל עו"ד שעסק בתחום הפלילי יודע שתמיד יש ראיות שנדמה שהן אלה שמפריכות את הגרסה הרשמית. בחשבון הסופי מתברר שהן שוליות לחלוטין. הן לא מקעקעות את התמונה הכללית.
אז מדוע עשיתי משהו אנטי-עיתונאי ולא נכנסתי לעומק הקורה? אני חסיד של העיקרון הפופריאני, שאומר: כדי שמשהו יהיה נכון, צריכה להיות אפשרות להפריך אותו. אם הייתי נכנס לעובי הקורה, הייתי נחשף לראיות, שאני לא מסוגל, בכוחי הדל, להפריך אותן. לא משום שלא ניתן להפריך, אלא משום שיש צורך בכלים ובסוג של ידע מקצועי - שאין לי.
זה מזכיר לי סרט מדהים שראיתי על פיגועי התופת בארה"ב. הסרט הוכיח, באותות, במופתים ובראיות, עם מהנדסים על תקן מומחים, שאין סיכוי שהמגדלים התמוטטו רק בגלל פגיעת המטוסים. מדובר בשיתוף פעולה ממסדי, שגרם להתמוטטות. כלומר - קונספירציה. אלא שלאחר זמן קצר הופיע סרט אחר, שלקח טענה אחרי טענה, וניפץ אותה לרסיסים.
נדמה לי שבעניין התיאוריות שמסתובבות על רצח רבין הגענו לשלב שבו יש צורך הן בהצגת הטענות והן בהצגת ההפרכות, בהנחה שאפשר להפריך אותן. ואם אין ראיות מפריכות - אז ייתכן שתהיה כאן רעידת אדמה. וכל זמן שהטענות אינן מופרכות - מובטח לתיאוריות הקונספירציה לזכות ביותר ויותר תומכים.
* * *
מדי פעם יש מי שטוען שאין כזה דבר יהודים מחבלים. זה הכל, כך טוענים הסניגורים, הוא פרובוקציה של שמאלנים. ובכלל, זה ידוע הרי שהפלסטינים אוהבים להצית לעצמם מסגדים, לחבל במטעי הזיתים של עצמם, להעלות שדות באש, וגם להשאיר אחריהם כתובות של "תו מחיר".העניין הוא שגם אם יש איזה איש שמאל שעשה איזו מעשה פרובוקציה, ויש עדות לגביו, זה לא משנה את התמונה האמיתית: יש בתוכנו ג'יהאד יהודי. מדובר במיעוט קטן שבקטנים, עם כוח הרס אדיר. מדובר במעשי תועבה שמנוגדים למוסר האנושי והיהודי. אלא שהחבלנים הללו אינם מבינים את שפת המוסר.
הבעיה, כמו תמיד, אינה של המיעוט הקטן. הבעיה היא בשתיקת המעגלים שמתוכם יוצאים אויבי האינטרס הלאומי. אומרים שזה לא הם. מספרים על מצוקתם. מדברים בשבחם כמי שנאבקים על ארץ ישראל ומחרפים את נפשם. מעניין, אלה בדיוק אותם נימוקים שמתאימים למצדיקי המתאבדים. והנה, גם אצלנו יש מי שנכנס למלכודת הזאת. היא הורסת אותנו כשזה בא מהג'יהאד האיסלאמי ומצדיקיו. היא הורסת אותנו מבפנים כשהיא באה מצד הג'יהאד היהודי ומצדיקיו. ולא, אין מה להשוות. הג'יהאד האיסלאמי ומעגלי תומכיו גדולים יותר, הרבה יותר, באופן יחסי ומוחלט, ממה שקורה בצד היהודי. זה לא צריך להרגיע אותנו. את הרע יש לבער מקרבנו.
* * *
עברו עשר שנים מאז פורסם קטע קצר שבו נראה מוחמד אל-דורה ברגעיו האחרונים, כשאביו מנסה להגן עליו. הכתב הצרפתי-ישראלי של "פרנס 2", שארל אנדרלן, לא היה במקום האירוע. הוא שידר את הקטע מירושלים. הקטע הזה הפך לציון דרך בתעמולת הזוועה נגד ישראל, הוא שודר מקצה העולם ועד קצהו, והפך להוכחה לאופיה הרצחני של ישראל. מהומות אוקטובר פרצו, כפי שציינה ועדת אור, וכפי שאחמד טיבי הודה, משום שהקטע הזה שודר שוב ושוב.
אנדרלן טען שהוא משדר קטע קצרצר בלבד, לאחר עריכה, משום שהתמונות בהמשך קשות עוד יותר. זה היה שקר. הקטע המלא דווקא סייע להפרכת העלילה. זו הייתה עיתונות או תעמולת זוועה? ובכן, כאשר היה בידי ערוץ איטלקי את הקטע על הלינץ' ברמאללה שבוצע נגד שני חיילים ישראלים - הם רצו לגנוז אותו. וכאשר הוא שודר, כל ערוץ שביקש אותו, נאלץ לשלם, כמקובל. לא כך נהג הערוץ הצרפתי. הקטע המניפולטיבי חולק חינם לכל ערוץ שביקש לשדר אותו. וספק אם היה ערוץ בעולם שלא ביקש ושידר. ככה זה כאשר מדובר בתעמולה, ולא בעבודה עיתונאית.
ישראל הרשמית אף פעם לא נאבקה בגרסת אנדרלן. היא בעיקר גמגמה ופרסמה הודעות סותרות. אלא שבזכות עקשנותם של אנשים בודדים, דוגמת הצרפתי פיליפ קרסנטי - העלילה הופרכה. קרסנטי לא היה לבד. היו עוד רבים, גם ישראלים, גם כתבת הערוץ הגרמני, אסתר שפירא, שהתעקשה לחשוף את האמת. אלא שקרסנטי נאלץ לשלם מחיר אישי כבד, ולנהל קרבות משפטיים עם ענקי התקשורת הצרפתית. דוד מול גלית. ודוד ניצח.
עשר שנים אחרי, ואנדרלן מפרסם ספר. הוא לא מוותר. הוא ממשיך באותו קו. הוא הופך את עצמו לקורבן, שנרדף על ידי "קונספירציה". מלאכתו קלה. זה לא רק שהאליטה והברנז'ה בצרפת הפכו אותו לגיבור, ארגנו עצומה להגנתו וניסו להפוך את קרסנטי למגוחך. מתברר שאנדרלן, ישראלי כבר שנים רבות, מקושר מאוד גם בישראל. רבים מדיי יוצאים להגנתו. בספרו החדש הוא יכול לטעון, ש"הצבא הישראלי אינו רוצה בשום חקירה, משום שהוא חושש מהתוצאה הלא נעימה". זה נכון. ישראל הרשמית אף פעם לא טרחה להפריך את הגרסה של אנדרלן. לא ברור אם מדובר בעייפות או בטמטום או בשילוב ביניהם. אחרים עשו את המלאכה. אחרים עסקו בהפרכה. אבל ישראל שתקה.
לפיליפ קרסנטי מגיע פרס ישראל, על מה שהוא עשה למענה. אלא שעל רקע העייפות-איוולת שלנו, זה דווקא אנדרלן שכבר מזמן הפך ליקיר הצמרת הישראלית. אם ישראל הרשמית הייתה מנהלת חקירה רשמית, ומפריכה את העלילה, הוא לא היה יכול לפרסם ספר חדש, ולספר שגם ישראל, למעשה, תומכת בגרסתו. גם הוא צריך לשלוח פרחים לישראל הרשמית. בזכות ישראל, הוא ממשיך לפרוח על תקן של עיתונאי רציני.



יש דרך פשוטה לבדוק אם גדעון לוי הוא פטריוט רודף שלום, או שמא גזען ומחרחר מדון, האם הוא עוסק בביקורת לגיטימית וראויה, או שמא בדמוניזציה

כצפוי לחלוטין, גדעון לוי הגיב על המאמר שפרסמתי תחת הכותרת "ברון תעשיית השקרים". כצפוי, לוי מציג את עצמו כפטריוט. כל הביקורת שלו על ישראל, כל דברי התועבה שלו, כל הדמוניזציה, הכל מתוך אהבה. הוא כל כך אוהב אותנו, עד כדי כך שהוא לא מאמין, פשוט לא מאמין, שיש סיכוי שנשתנה.

* * *
אתחיל בהודאה קצרה. לא פרסמתי את כל מה שגדעון לוי טען באותו ראיון, כלומר כתב פלסתר אנטי-ישראלי, בעיתון "אינדיפנדנט". רציתי להבליט רק את ההטיות, ההטעיות, המניפולציות. כך רוקחים דמוניזציה. והוא ברון בתחומו. ראש וראשון. ספק אם יש עוד ישראלי שגורם לנזק כל כך גדול למדינת ישראל. כן, זה מסוכן לכתוב את הדברים הללו. משום שעלול לקום איזה חוליגן, ולעשות מעשה.
האם זו סיבה להשאיר את גדעון לוי בודד בזירה? האם התגובה לעלילות צריכה להיות דממה ושתיקה? יש גרועים מגדעון לוי. אלא שלוי, בניגוד לרעיו לדעה, אלה שדורשים במפגיע את פירוקה של מדינת ישראל, משפיע הרבה יותר. הוא כותב בעיתון שמתורגם מדי יום לאנגלית. פעמיים או שלוש בשבוע מקבלים עשרות או מאות אלפי אנשים את מאמריו. לא הייתה הרצאה בעולם שבה לא נשאלתי - אבל קראנו בעיתון "הארץ". כלומר, אם זה מה שלוי כותב על ישראל, אז זה בוודאי נכון.
* * *

לוי טוען, שאם תיפגע שערה משערות ראשו, זה יהיה בגללי. אם מישהו יפגע בו, הוא אינו זקוק לשום מאמר שלי. הרי דעתי על הג'יהדיסטים היהודים מתפרסמת שוב ושוב. חוליגנים הם חוליגנים, עם כאפייה או כיפה. וכאשר אני כותב את השורות הללו, וכאשר כתבתי מה שכתבתי בשבוע שעבר, הבהרתי לרבים מחבריי, ואני מבהיר עכשיו לכל הקוראים: בחיל וברעדה אני כותב את הדברים. משום שתמיד עלול להיות מטורף שיפגע בלוי, או במישהו אחר, ואז יבואו בטענות אליי: איך זה שכתבת דברים כל כך קשים על לוי.

אז למה בכל זאת כתבתי? משום שהנזק שעושה לוי למדינת ישראל גדול אלפי מונים מהניסיון הצנוע, מאוד צנוע, להתמודד עם הדברים. הבעיה איננה בהפרכה או בחשיפה שלי. הבעיה היא בעלילה ובדמוניזציה מתוצרת גדעון לוי. אם יום אחד תנצח הדמוניזציה, אם יום אחד תכבוש אותנו הדה-לגיטימציה, זה לא יהיה בגלל גדעון לוי. אבל זה יהיה גם בגללו. אשמח מאוד להפסיק את החשיפה וההפרכה. זה יקרה ביום שבו תיפסק הדמוניזציה. הלוואי שזה יקרה היום. כל עוד לוי ודומיו מפיצים את השקרים שלהם, את העלילות שלהם, על ישראל - אין לי שום תוכנית להפסיק לענות להם.

מה שהכריע את הכף, בזכות הפרסום, נעוץ בעובדה שגם אם אתאמץ, לא אצליח לעשות לגדעון לוי אלפית ממה שהוא עושה לישראל.
* * *
ומכאן לעצם העניין: האם, כטענתו של לוי, מדובר בדאגה לישראל, או שמא בדמוניזציה? אין לי שום בעיה עם ביקורת על ישראל. גם לי יש ביקורת נוקבת על מדיניות הממשלה. אינני "שמאלני מומר", כמו שלוי טוען. הייתי ונשארתי בדעה שמפעל ההתנחלויות מחבל ברעיון הציוני. כתבתי פעם ועוד פעם שישראל צריכה לומר "כן" לכל יוזמת שלום. הייתי בצד של גדעון לוי, כל זמן שהוא חשף את עוולות הכיבוש. אין לי שום בעיה עם העבודה הזאת, כל עוד מדובר בסיפורי אמת, שלו או של אחרים.

* * *
אלא שלא אני השתניתי. מחנה גדול עבר שינוי. גדעון לוי הוא הסמן של המחנה הזה. במקום לייצר ביקורת החל המחנה הזה לייצר תעמולת זוועה. זה לא קרה ביום אחד. זה קרה בשלבים. מדובר בתהליך שהתחולל בעיקר בעשור האחרון. הם הפכו לעיוורים. הפלסטינים דחו את הצעת קלינטון, אבל לוי ודומיו ימשיכו להאשים את ישראל בסרבנות שלום. הפלסטינים דחו את הצעת אולמרט, אבל לוי ודומיו ימשיכו עם העלילה שמדובר בהונאה מצד ישראל. עיניים להם ולא יראו. ידיים להם - והם יכתבו שקרים ועלילות.

* * *

נחזור לשאלה המרכזית: האם מדובר בביקורת, כטענת לוי, או שמא בעלילות, כטענתי? בימים אחרים, כאשר שנאת היהודים פרחה, האמינו רבים שהיהודים הם על תקן של חיות מזיקות. זה לא משנה מה יקרה - הם לא ישתנו. הם יהודים. זה עניין מהותני.
לוי צועד באותו מסלול. בשלב די מוקדם בראיון מסביר לוי את "מנגנון שטיפת המוח הכל כך יעיל" שעוברים הישראלים. כך שמלאכתו קשה. כל כך קשה, עד כדי כך שהניסיון להפוך את המצב הוא "כמעט כמו ניסיון להפוך חביתה לביצה". הנה לוי, חוזר לשנאת ישראל הישנה. התכונות השליליות טבועות ביהודים הללו. הישראלים הם "מלאי בורות ואכזריות". זה כמעט חסר סיכוי לשנות את זה.
* * *
מה יאמר הקורא הבריטי המצוי לתיאור מצב כזה? מה הוא יאמר לנוכח סדרה של קביעות שמתחזות לעובדתיות, על טבעם הרע, האכזרי, של היהודים בישראל? האם זה מזכיר או לא מזכיר את שנאת ישראל הישנה? האם זה רצון לשפר ולבקר, או שמא זו דמוניזציה מהסוג הישן והמכוער? כשבודקים את התוצאות, התשובה ברורה הרבה יותר. עיתונאי בכיר, שלא חשוד בשייכות לימין, חזר לאחרונה מזועזע מכנס בבריטניה. הוא לא האמין שהדעות האנטי-ישראליות הגיעו לממדים כאלה. גם סקרי דעת הקהל חושפים תוצאות מבעיתות. אז כן, לגדעון לוי, ותיאוריו המבעיתים, יש תרומה. לא שלום רודף לוי. לא שינוי ותיקון. את ישראל הוא רודף.
* * *
כאשר סיפר לוי על ירי של חיילי צה"ל אל עבר מונית שבה היה, הוא הוסיף ש"זה מעשה של יום יום". הוא לא כתב שם שמדובר באירוע שהתרחש ב-2003, ושהוא טוען שזה קרה רק באותה שנה, כפי שהוא כתב בתגובה. עכשיו הוא משנה גרסה. בינתיים, עשרות או מאות אלפי בריטים קראו את טענתו של עיתונאי ישראלי: חיילי צה"ל יורים מדי יום ביומו אל ראשיהם של פלסטינים חפים מפשע, ככה סתם, בלי שום סיבה ובלי אזהרה.

ביקורת או דמוניזציה? ונוסיף: מי כאן השקרן בינינו?
* * *

לוי טוען שאכן היה כלב שנפגע, והיה דיווח עליו. כמו בסיפור הירי ללא אבחנה, גם כאן לוי מבלבל ומטעה ומציג כ"הוכחה" דיווחים על כלבים שנפגעו. אלא שזו, שוב, כבר גרסה מתוקנת, שאין לה קשר עם הטענה-עלילה המקורית של לוי. לוי טען שבזמן עופרת יצוקה, הופיע דיווח בעמוד הראשון על כלב, ודיווח על עשרות הרוגים פלסטינים בעמוד 16 בשתי שורות. סיפור כזה לא היה ולא נברא.

ביקורת או דמוניזציה? ונוסיף: מי כאן השקרן בינינו?
* * *

לוי חוזר על השקר שבבית ספר של אונר"א (אל-פקורה) נהרגו 42 איש, וכי זה פורסם בעיתונים רבים, כולל "מעריב". זה נכון שזה פורסם. אלא שהשקר הזה כבר הופרך. לא מינה ולא מקצתיה. אפילו דובר האו"ם פרסם הודעה מתקנת. לזכותו של עיתון "הארץ" ייאמר שגם הוא פרסם את ההכחשה של האו"ם על הטענות הראשונות. גדעון לוי, פשוט, כל כך מאוהב בכל פרסום אנטי-ישראלי, שהוא לא טורח להתעדכן.

ביקורת או דמוניזציה? ונוסיף: מי כאן השקרן בינינו?
* * *

וכדרכו, חוזר לוי על השקר ש"תהליך השלום הוא הונאה מצד ישראל". איך זה בדיוק מסתדר עם הסרבנות הפלסטינית לכל הסדר? איך זה מסתדר עם אמירת לא לקלינטון, ואחר כך לאולמרט? אל נא נבלבל את לוי עם עובדות. הוא משוכנע, ועובדות לא יזיזו אותו מעמדתו.

אפשר להמשיך ולהמשיך. לוי יגנה את הקסאמים, אבל גם יצדיק אותם. לוי ימשיך לטעון ש"הטיהור האתני לא נפסק", וירחץ בניקיון ידיו.

* * *

ישראל זקוקה לשלום. כדי להשיג שלום, יש צורך באווירה בינלאומית מסוימת. אם היהודים בישראל הם חיות אדם, וזה הרושם שגדעון לוי יוצר, אין צורך בשלום. יש צורך בדה-לגיטימציה של הישות מחרחרת המדון והמלחמה, ומזיקה לעולם כולו.

גדעון לוי איננו איש שלום. הוא איש מדון ודמוניזציה. זו התמחותו. אלה מעשיו. זו תורתו, שאותה הוא מפיץ ברחבי העולם. גדעון לוי הוא אויב הסיכוי לשלום. הרוח הרעה שהוא מפיץ משכנעת את הפלסטינים ורבים אחרים שאפשר וצריך להכריע את ישראל בזירה הבינלאומית. הדמוניזציה מתפשטת. הדה-לגיטימציה מתרחבת. גדעון לוי הוא אחד ממובילי הכיוון הזה. צריך לחשוף אותו וצריך להפריך את שקריו, דווקא אם חפצי שלום אנחנו.
* * *
עכשיו נעשה עוד תרגיל פשוט בהבנת אופיו האמיתי של גדעון לוי. ניקח את כל אמירותיו של לוי, על אופיים הבלתי-משתנה של הישראלים, על תאוות הרצחנות שלהם, על סרבנות השלום ("הונאה") שלהם, על פשעים ללא-הפסקה שהם מבצעים, ונשאל: אם היה אחד מתלמידי כהנא מתראיין לעיתון בריטי, ואומר את אותם דברים, אבל בדיוק את אותם דברים, על מוסלמים, ערבים או פלסטינים. מה אז? האם הוא היה נחשב ל"רודף שלום", או שמא למחרחר מדון ולגזען מסוכן?
נדמה שכל מילה נוספת תהיה מיותרת. זהו גדעון לוי.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...

תגוביות:

1.מר ימיני, על אף אומץ לבך,נותרו בך מספר התניות מטופשות ובלתי מפוענחות..

חלקו של המאמר הזה הוא פרדוקסלי לחלוטין.אראה אותו לתלמידי.קוראים לזה התניה קוגניטיבית...

מצחיק כמה חלק מהמאמר סותר את חלקו האחר.

מר ימיני כבר היכה על חטא אוסלו וההתנתקות,אבל רק תזכיר לו את המילה התנחלות על הטיותיה השונות, ומיד הוא יקפוץ ויגיד שהן מכשול לשלום...יש לי דז'ה ווי....

רגע,אבל לפני שנייה כתבת שאין שלום בגלל שהערבים עדיין רוצים להשמידנו...

אהה...כן, אבל ההתנחלויות הן מכשול למדינה יהודית...

רגע,הקשיתי,למה הן מכשול?

האם הערבים ביו''ש עדיין בשליטתנו?

האם למישהו מהם יש זכות הצבעה לכנסת?

לא,ברור שלא, התחיל מר ימיני לזוע באי נוחות על כסאו,אבל עדיין ברור שההתנחלויות הן מכשול למשהו,נכון ד''ר? אנא ממך ד''ר ,רק אל תגיד לי שההתנחלויות אינן מכשול לשום דבר...בבקשה ממך, אל תיקח לי גם את זה, בכה לי מר ימיני תוך שהוא מורט את רעמת תלתליו האפרוריים.

מה לך מר ימיני? שאלתי בהפתעה למראה העיתונאי המכובד ששכב על הספה שמולי,הרי אתה איש רוח ועיתונאי אמיץ ובוודאי אין לי כוונה למנוע ממך להביע את דעתך העצמאית בכל נושא,גם בנושא ההתנחלויות.

המשפט האחרון היה כנראה רגיש עבור מר ימיני והוא התחיל לזחול לי על השטיח ברחבי הקליניקה תוך שהוא נואם לעצמו ''זו דעתי העצמאית,אני עיתונאי ואיש רוח,המתנחלים הורסים ,חוסמים וחומסים. אלמלא הם ,העולם היה טוב יותר''.

ניסיתי להקל על מר ימיני בכך שפעם במספר שניות פלטתי לעברו את המילה ''מתנחלים'' באינטונציה ארסית כזו ,כמו של גאולה אבן.

כמו שאומרים "עכברושים".

ואכן, כל פעם שאמרתי לו את המילה הזו, הריטואל חזר על עצמו, כאשר במקרים הפתולוגיים של הריטואל(9-14)נוסף גם ריור על השטיח.

לאחר כמה מאלה, הוטב לו למר ימיני.

הוא קם על רגליו,יישר מקטורנו וניגב את שאריות הקצף שנותרו בזויות פיו.

תודה לך ד''ר,אמר לי הנ''ל,הבן שמצבי הוחמר בשנים האחרונות.

עד לפני כמה שנים היה חלום, היתה תקווה,היו ערבי משוררים משותפים שבהם דיברנו על אחווה ושלום עם אנשי רוח כמונו מהעבר השני.

מי האמין אז שהכל זה בלון שיתפוצץ לנו בנפיחה אדירה ?

הבן,נאנח מר ימיני עמוקות,לקחו לנו את הכל,אם יקחו לנו גם את הטיעון לשינאת ההתנחלויות מה יהיה?

הרי זו האידיאולוגיה היחידה שנותרה לי.

זה סלע קיומי האידיאולוגי, ואיני מוכן לוותר עליו בגלל טיעונים הגיוניים,עובדות ושאר זוטות.

אני חייב את זה כמו ניקוטין.

אני מוכן אפילו להצביע לליברמן אם רק יבטיחו לי שאוכל לשנוא את המתנחלים גם בלי שום טיעון הגיוני.

אהממ,עניתי לו, אני מבין מר ימיני.

אנחנו נקבע עוד פגישה לשבוע הבא?!

פשוט מטופל נוסף מחכה בחוץ ואני כבר קצר בזמן.

ערב טוב,מר לפיד,תרגיש בנוח,על מה תרצה לדבר?


ליה 26.10.1008:29
20. יש לעשות משהו נגד התקשורת האנטי ישראלית בתגובה להודעה מספר 19

ח"כ דני דנון מתגלה כלוחם אמיץ למען הישרדות ישראל ולכן אני פונה אליו בקריאה:

ח"כ דנון יש לעשות משהו נגד התקשורת האנטי ישראלית כגון גלי צה"ל, קול ישראל וערוצי הטלוויזיה 10 11 22 שמשקפים את האג'נדה של עוכרי ישראל.

יש לעשות מעשה להתחיל לתקן המעוות הזה שפוגע בחוסננו הלאומי ומחמיר את עצם האיום הקיומי.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...





ליה 26.10.1014:34
21. התקשורת מצטיירת בציבור כמשת''פית החתרנות האמריקאית בתגובה להודעה מספר 20

מה השתנה מאז הרצח? אמון העם בתקשורת קרס ונעלם...

היום, התקשורת מצטיירת בציבור כמשת"פית החתרנות אמריקאית-אירופית במקרה הטוב, וכגורo עויין ממש לישראל ולציונות במקרה הרע.

מה שווה התקשורת ללא אמון הציבור?

מה שווה תקשורת הנתפסת כרדודה, צעקנית-היסטרית, צהובה, אנטי ממלכתית, ומסיתה?

רוצים לדעת מה העם חושב? תקראו בטוקבקים.

תקראו מה אנחנו חושבים על בן כספית. בעצם, סליחה. אי אפשר. "שומר ה"דמוקרטיה"" האמיץ הזה, חסם אפשרות טוקבק בכתבותיו. אין לי ספק שרייטינג כתבותיו של אביר ה"דמוקרטיה" הזה ירד פלאים בעקבות החסימה.

תקראו מה אנחנו חושבים על ה"מומחה לכל נושא", עופר שלח, שמתהדר בנוצות חוכמה ו"אינטלקטואליות" לא לו. כשכולם רואים את מערומיו האינטלקטואליים.

תקראו את מה שאנו חושבים על הגב' פז מלמד עם דעותיה המשונות.

מה אנחנו חושבים על זוג הMEGA-פלצנים, קירשנבאום-לונדון מערוץ 10 (לא סגרו אותו עדיין? חבל....)

מה אנחנו חושבים על שלום ירושלמי המוזר, על הזיות ה"שלום" המגוחכות שלו ועל "ניתוחיו" הפוליטיים המוזרים.

רבותי- בעידן האינטרנט, עידן בו השמאל איבד את השלטון הדיקטטורי על הגשת המידע לציבור, ברזי האינפורמציה נפתחו. מתקיים דיון ציבורי אלטרנטיבי מחוץ לתקשורת.

הדיון הזה הרבה יותר מעמיק ורציני מהפטפטת הריקנית של קירשנבאום-לונדון.

כאן לצעקנים נבובים של התקשורת אין כניסה ואין השפעה.

הדיון הזה- הוא הוא הקובע והחשוב.

קריסת השמאל בבחירות היא מתוצאותיו.וכן 15 המנדטים לליברמן.

ורבין?

נראה שכולם כבר מבינים ש"זכרון ליצחק", אינו אלא נסיון עלוב וירוד מוסרית לניצול הרצח לגריפת הון פוליטי.

השאלה הרלוונטית היום: האם לא עדיף היום לשמאל עצמו להפסיק להתבזות ולרדת מהפסטיבל המשונה שהם עושים כאן כל נובמבר.

זה לא יפסיק את קריסתם, כי הרי שורשיה אינם ברצח ,אלא בחוסר התאמה בין התפיסה הפוליטית למציאות בשטח.

אבל הם לפחות ירדו מהבמה ההיסטורית עם קצת יותר כבוד עצמי.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...

תגובית

198


ליה 26.10.1014:48
22. מורשת רבין - כל הבלופים, הקשקושים ושכתובי ההסטוריה בתגובה להודעה מספר 21

מורשת רבין - כל הבלופים, הקשקושים ושכתובי ההסטוריה

בתקופה שקדמה לרצח ראש הממשלה, יצחק רבין, עבדתי באחד המכונים המובילים לסקרים וייעוץ שיווקי. בעל המכון, איש מפלגת העבודה, היה אז בקשר אינטנסיבי עם שניים מיועציו הקרובים של ראש הממשלה. הדאגה בסביבתו של רבין מהסחף הפוליטי ימינה היתה גדולה. תוצאות הסכמי אוסלו, מעשה ידיו, ניכרו בכל פינה. שורת הנרצחים עיטרה את מפת הארץ. מכוניות תופת, מטענים, מחבלים מתאבדים. כל ילד ידע לדקלם את מפת קווי האוטובוסים. קו 5 התפוצץ בדיזנגוף, קו 20 ברמת גן, קו 26 בירושלים. מצב הרוח היה בשפל. הסקרים לימדו שהסיכוי של רבין להישאר בתפקידו ירודים.

העם לא רצה אותו עוד.

בסביבתו הועלו אז הצעות שונות ומשונות כיצד להשיב את אהדת הציבור. אחת מהן דיברה על מתן סובסידיות לנסיעות של ישראלים לחו"ל. אחד מיועציו של רבין סבר אז שכמה ימים בחופשה, הרחק מישראל, תשכיח מהאזרחים את הצרות ותשיב אותם אלינו מרוצים מהחיים ומהשלטון. על המכון שלנו הוטל לבדוק את הרעיון. במשך ימים ניהלה חוקרת מטעמו עשרות שיחות עומק עם אזרחים שעלו במדגם.

למה אני מזכיר את הסיפור הזה? משום שמדי שנה, ערב יום הזיכרון, פוצחים כלי התקשורת במסע נוסטלגיה מקושקש בסגנון "אומרים שהיה פה שמח", כזה שיכול לעבוד אולי על עולים חדשים או על חולי אלצהיימר אבל לא מעבר לזה.

מספרים לנו על השלום שפוספס כאילו שלא היינו פה כשאנשים שקשקו מפחד באוטובוס ובבית הקפה. מזכירים לנו איזה עולם נפלא היה רבין בונה לנו ו"שוכחים" את הסקרים שלימדו שהסיכויים שלו להמשיך בתפקיד היו נמוכים מים המלח.

אם בסתם ימים של חול מואשמת התקשורת בסילופים ובאי דיוקים, הרי שיש שבוע אחד בשנה שבו היא חשה משוחררת לגמרי לעשות ככל העולה על רוחה. אלו ימים שבהם, כך נדמה, מותר לשקר, לבלף ולהמציא ברשות ובסמכות. והכל עובר.

קחו, רק לדוגמא, את עניין ארון המתים בצומת רעננה, זה שמדי שנה מוזכר מחדש בהקשר ל"הסתה" של בנימין נתניהו. אין שקר גדול מזה, שהרי אותו ארון מתים באותה הפגנה היה ל"ציונות". כך נכתב עליו במפורש. לא לרבין. אז מאיפה מתמחזרת לה כל פעם הבדיה הזו, כאילו מדובר היה במסע לווייה מסית לרבין?

בדיוק מאותו מקום שבו צפה כל פעם הכרזה של רבין במדי אס אס.

כולנו כבר יודעים שלולא סוכן השב"כ אבישי רביב לא היינו יודעים על קיומה עד היום ובכל זאת ממשיכים להטיל את האחריות לה על נתניהו והימין.

ממש כמו הטענה, ששמעתי השבוע יוצאת מפיהם של שורת מגישים ברדיו, שהזכירו לכולנו את הרבנים ש"כולנו יודעים" שפסקו לרבין דין רודף, כשבאורח פלא הם לא מצליחים להיזכר ולו בשמו של רב אחד כזה.

לו היינו עוסקים בלקחי הרצח עצמו, החרשתי. זה אכן דיון חשוב. אבל פולחן ההאלהה שמתנהל כבר 15 שנים סביב יצחק רבין ו"המורשת" שלו הוא נפסד ובלתי נסבל.

אפשר להאמין שרבין רצה לעשות טוב אבל אי אפשר שלא להזכיר שמהלכיו המדיניים הביאו למותם של המוני ישראלים. אי אפשר גם להשכיח שהוא שלקח את רוצח היהודים הגדול ביותר מאז היטלר והפך אותו, באחד המחזות המעוותים מאז ומעולם, ללא פחות מחתן פרס נובל לשלום.


גם האזכור של יצחק רבין בנשימה אחת עם דיון על חשיבות הדמוקרטיה נראה לעיתים כמו בדיחה חסרת טעם, שהרי כולנו זוכרים עד כמה הוא בז לה.

האם לא היה זה רבין שהלך לבחירות עם "לא למשא ומתן עם אש"פ" ורגע אחריהן חתך לכיוון אוסלו?

האם לא היה זה רבין שלפני הבחירות נשבע אמונים לרמת הגולן ומיד אחריהן התעלם ושינה כיוון? לאיזה דמוקרטיה בדיוק מנסים לחנך אותנו להתגעגע?

אולי לזו שבמסגרתה שיחד במיצובישי את אלכס גולדפרב ואת גונן שגב כדי שיסייעו לו להעביר את את אוסלו ב'?

ואת הכבוד שרחש לבג"צ רק אני זוכר?

אבל המקוממת מכולן היא הערגה התקשורתית ל"ג'ינג'יות", ל"סחבקיות" ול"דוגריות" שלו.

עם יד על הלב ועם כל הכבוד לרוח הפלמ"ח, האם זו לא מכבסת מילים שמה שמסתתר מאחריה היא גסות רוח לשמה? הרי גם ה"קומץ" באיצטדיון טדי הוא "דוגרי". אומר לערבים ישר בפרצוף מה שהוא חושב. נו, ומה כל כך חינני בזה? הרי בדיוק בשם ה"דוגריות" הזו הוא כינה את אנשי רמת הגולן "פרופלורים", הוא לעג למתנחלים ב"אריאל, עמנואל ושלומיאל" ובז לכל מי שחשב אחרת ממנו. אז איזה מסר יש בהתפייטות על מורשת הדוגרי הזו?


רצח רבין היה צריך להביא את כל החברה הישראלית - כן, גם את התקשורת שלה - לחשבון נפש. כי כשמדברים על חיזוק הדמוקרטיה - והתקשורת היא הבבואה הנאמנה שלה - אי אפשר לשכוח שהתקשורת מילאה תפקיד מרכזי בהקצנה ובסיר הלחץ שנוצרו כאן קודם לרצח.

ציבור שלם נדחק אז לפינה וכל צינורות הביטוי שלו נסתמו. העיתונות נתנה גיבוי מלא לראש הממשלה ששיקר לבוחריו, רק משום שזה הסתדר לה פוליטית.

היא עצמה עין כשהוא נהג בגסות במי שניסו למחות נגדו והציגה כ"קיצוני" וכ"אויב השלום" כל מי שסרב לקבל בהבנה את הדם שהגירו מהלכיו המדיניים.

תנועת "זו ארצנו", שדגלה בפעולות בלתי אלימות, הוצגה כמטורפת ומסוכנת.

איש אחד, עם עולם ערכים מעוות, עשה דין לעצמו ורצח את ראש הממשלה.

תסתכלו על התקשורת של היום ותגידו אם משהו השתנה.

מי שמוחה נגד הפוסט ציונות באקדמיה מוקע במיטב תכניות האקטואליה כ"סותם פיות".

מי שחרד מחוסר נאמנותם של אזרחי ישראל הערבים מכונה בעיתונים "פשיסט".

העיתונות מלווה כמו להקת מעודדות כל מהלך מדיני של ראש הממשלה, שנוגד את מה שנשבע לבוחריו רק אתמול.

המיקרופונים המנהלים כאן את סדר היום נשלטים כולם על ידי נציגיו של מיעוט קיצוני.

לרוב הציבור אין כמעט שום ביטוי.

אם מוסכם על כולם שחיזוק הדמוקרטיה היא תרופה חשובה נגד אלימות פוליטית, נדמה לי שכלי התקשורת מרימים תרומה משמעותית לקידום הרצח על ידי המטורף הבא.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...

ליה 26.10.1019:29
23. אם התקשורת הישראלית מושחתת, אחד ממשחיתיה הוא פרס בתגובה להודעה מספר 22

דעה: דור חדש צמח "שלא ידע את שמעון"

אם התקשורת הישראלית מושחתת, אחד ממשחיתיה הוא פרס.

עו"ד אליקים העצני

דגם מייצג למארת התקשורת העוינת הוא הטיפול בשמעון פרס, כיום הנשיא שמעון פרס, שהערכה והערצה מורעפים עליו מכל עבר. אפילו בפי חוגי הימין אין שמץ של ביקורת, לא על הצד האפל של עברו ולא על התנהגותו כנשיא, המפרה את הכלל היסודי שעל הנשיא להימנע מפעילות פוליטית.

ניתן לעובדות לדבר:

בקיץ 2007, בתחילת הנשיאות של פרס, התבטא אולמרט במסיבת עיתונאים בעזות המצח האופיינית לו (מצוטט מ-ynet): "ביקשתי מכבוד הנשיא שיהיה מעורב במקסימום נושאים, כולל הנושאים המדיניים. לא רק שהאפשרות הזו לא מרתיעה אותי, אלא היא מלהיבה אותי".

ברוח הזאת, כפי שדיווח חגי סגל, התוודה פרס על קברו הפתוח של אייבי נתן לא פחות ולא יותר: "רגזנו עליו, למה... הוא חוצה גבולות, מפר חוקים, אבל אוי ואבוי אילו היה שומע בקולנו".

רק לחגי סגל שנדון על אותה הפרת חוק של שידור "פיראטי" לשישה חודשי מאסר על תנאי ולקנס של 30,000 שקל הפריעו אי-השוויון בפני החוק, ומעבר לכך דברי השבח המתריסים להפרת החוק מפי לא אחר מאשר נשיא המדינה שכל משרתו הראוותנית והבזבזנית אינה קיימת, אלא כדי להוות כביכול דוגמא מחנכת לעם. חגי סגל זעק את מחאתו ב"מקור ראשון". מחוץ לעיתון הזה שתפוצתו מוגבלת, בכל מרחבי התקשורת אף לא ציוץ. לפרס מותר.

מי שרבין כינה אותו בזיכרונותיו "חתרן בלתי נלאה", הצדיק את הכינוי הזה עוד טרם הספיק לחמם את כיסאו הנשיאותי. אהרון קליין מדווח באתר האינטרנט World Net Daily.com ביום 17.8.07 שהנשיא הטרי פרס הכין בשקט תוכנית לפינוי והעברה לפלסטינים של 97% מהגדה המערבית (כלשונו) וגם ערים ערביות הנמצאות בתחום ישראל. את תוכניתו הגיש לראש ממשלת ישראל, אולמרט, ולעוזריו הראשיים של אבו מאזן. מי שקרא את ראיון הפרישה של אולמרט עם ברנע ושיפר ב"ידיעות אחרונות" ימצא שם את טביעות אצבעותיו של פרס.

אך זה עתה נסע פרס אל נשיא מצרים לשארם-א-שייך, הודיע לו על קבלת "היוזמה הסעודית", והציע לקיים לצורך הגשמתה ועידה כל-ערבית מול ישראל לבדה, מתכון בטוח לאינוס קבוצתי והתאבדות לאומית.כל זה לפי העיתונות, על דעתו שלו ודעת שני שרים בלבד: מחטף פרסי טיפוסי הגובל בהפרת אמונים ובהפיכה מדינית.

פרס לא השתנה במאום מאז ימי נעוריו, כאשר משה שרת, שר חוץ וראש ממשלה, הזהיר מפניו בזיכרונותיו.

בשנת 1955 כתב שרת: "יכולתי לספר כהנה וכהנה על תעלוליו ותרמיותיו כלפי אני וכלפי אחרים". ובשנת 1957 רשם ביומנו: "תאוות הפרסום העצמי של שמעון פרס היא מהמפורסמות. הוא דואג לפרסום סיפורים וסקירות על עצמו ומתן בסתר של קצבאות מהכספים הסמויים שברשותו... אל אלוהים, איזה כיעור!"

בקטע יותר ידוע ביומניו הוא הרחיק לכת וכתב שאם יום יבוא ופרס יהיה לשר, הוא יקרע קריעה על המדינה לאות אבל.

קרולין גליק, במאמר בג'רוזלם פוסט מ-11 ביוני 2007, חיברה לו "כתב אישום" שממנו אני תולש רק מבחר קטן:

- פרס ניסה לטרפד את כוונתו של בגין להפציץ את הכור האטומי העיראקי וגרם לדחיית הפעולה, כמעט עד לרגע האחרון.

- פרס, כשר חוץ בממשלת רבין, חתר בשנת 1993 תחת מדיניות ראש ממשלתו, בשולחו שליחים לאוסלו מאחורי גבו לשאת ולתת עם ארגוני טרור.

- פרס הכשיר את הסנדק של הטרור המודרני, ערפאת, וחימש את צבא הטרור שלו שרצח בעקבות זאת 1,500 ישראלים. וגם מעבר לקורבנות האדם השחית אימוץ אש"ף על ידי פרס את המערכת הפוליטית והמשפטית, את המטכ"ל, את התקשורת ואת התרבות הישראלית.

פוליטיקאים שוחדו בגלוי לתמוך באוסלו.

גנרלים בדימוס פתחו שותפויות עסקיות מכניסות עם בוסים צבאיים פלסטינים.

התקשורת הישראלית השחיתה את הוויכוח הציבורי על ידי השתקה והשחרה של קולות האופוזיציה.

מערכת החינוך הושחתה על ידי ספרי לימוד מקדמי "שלום" שהפכו את תולדות ישראל על פניהן והטילו ספק במוסריות ובחוקיות של הקמת המדינה.

- פרס שיתק את הסברת החוץ כדי שלא יצטרך לומר שליהודים יש זכויות על הארץ הזאת.

הוא לא רק ויתר לטרוריסטים על האדמה אלא גם על האמת ההיסטורית שלנו, עד כדי הפיכת משרד החוץ לזרוע של יחסי ציבור לפת"ח.

מרכז פרס לשלום העניק ב-1999 לדיפלומט הנורבגי העוין, טרייה לארסן, ולאשתו שגרירת נורבגיה תשלום במזומן של 100,000$, בעוד לארסן מכהן כחבר מועצת המנהלים של "מרכז פרס לשלום". העיתונאי והחוקר יואב יצחק ציטט חברים ממפלגת העבודה שטענו שהתשלום הזה היה kick back – שלמוני-גמול על התערבותו של לארסן למען הענקת פרס נובל לשלום לשמעון פרס.

פרס יכול לשים בכיסו הקטן את אהוד אולמרט בנהנתנות ראוותנית בחוג הסילון ובין שועי ארץ. ובכל זאת אולמרט חטף וחוטף, ורק פרס נשאר מעל לכל ביקורת. אם התקשורת הישראלית מושחתת, אחד ממשחיתיה הגדולים הוא שמעון פרס.

אי אפשר לעסוק בפרס מבלי להזכיר את "התרגיל המסריח". בעודו מכהן כשר מרכזי בממשלת שמיר, על פי הסכם רוטציה, חתר תחת ראש הממשלה, ארגן לו מאחורי גבו פוטש בכנסת, גיבש רוב שהיה אמור להפיל אותו ולהמליך את עצמו תחתיו.המזימה סוכלה ברגע האחרון.

בשנים האלה, 1990-91, ביצע פרס אחד מגדולי פשעיו המדיניים: הוא שבר עיקרון שכל המפלגות הציוניות שמרו עליו כל השנים שאין מגייסים את הקול הפוליטי הערבי כדי להכריע מפלגת אחות ציונית.

וייצמן נכשל ואולץ להתפטר מן הנשיאות בגלל חשד שחיתות כספית, משה קצב הסתבך בחשד שחיתות מינית. בשתי הפרשיות שיחקה התקשורת תפקיד מכריע.

פרס שקוע עד צוואר בשחיתות פוליטית, אך לו לא יקרה מאומה מפני שתקשורת מושחתת ומגויסת מחפה עליו.

רק לאחרונה הרשה לעצמו פרס לשים רגל, בפומבי, לכל המדיניות האיראנית הישראלית. העיתון "ישראל שלנו" מ-9.8.08 מדווח שפרס, בראיון ל"סאנדי טיימס" האנגלי, פסל את האופציה הצבאית בניגוד לקו הרשמי. פרס אפילו הכריז שלא רק שאיראן אינה "אויב" לישראל, אלא אפילו פיתוח נשק גרעיני על ידה אינו מהווה בעיה, כמו שנשק גרעיני בידי שווייץ לא היה נחשב כבעיה.

מי שמחפש את שיא החוצפה ימצא אותו באירוע שנתקיים במשכן נשיאי ישראל ביום כ"ט בסיוון תשס"ח, כאשר פרס לא התבייש להעניק לרב צבי רימון מאלון שבות את "פרס אות הנשיא להתנדבות" ועל מה? על תרומתו כיו"ר עמותה בשם "תעסוקטיף" שתפקידה למצוא עבודה ופרנסה לפליטים העקורים והמגורשים של... פרס. ואיש לא שאל אותו : הגרשת וגם פרנסת?

כמה ישראלים נותרו מן הימים בהם חשף משה שרת את אופיו של פרס? מי זוכר את "התרגיל המסריח" שמלפני 18 שנה? דור חדש צמח "שלא ידע את שמעון", דור שהתקשורת שלו רק קושרת "לצעיר הנצחי" כתרי כבוד, שרה לו שירי הלל ומעלימה מן הציבור שימוש לרעה פוליטי, מופקר ופורק עול במשרתו שבכל מהותה היא אמורה להיות דווקא על-פוליטית.

כשישראל עוד הייתה צעירה קראו לו "שמעון פרסומת" ו"יונייטד פרס", והאיש אכן מגלם את תמצית הסכנה הטמונה בתקשורת העוינת והחד-צדדית, מוטה פוליטית ומגויסת לעבודה זרה, עתים עבודת האויב בעצמו.

כל מה שרע בתקשורת העוינת – רע בשמעון פרס, וכל מה שרע בשמעון פרס – רע בתקשורת העוינת.

http://www.inn.co.il/Articles/Artic...

1.שמעון פרס מסייע לאויב במלחמתו משך עשרות שנים! בטוחני שאליקים העצני נאלץ לוותר על דוגמאות העולות בזכרוני כדי לא לחרוג מגודל מאמר סביר!
לישראל מסורת ארוכה של מתן אמצעים וכספים של המדינה בידי אנשים שכל מדיניותם היא בגידה בעם היהודי. ככל שפוליטיקאי מרחיק לכת יותר בחוצפתו עד כדי הכוונת הקטיושות של החיזבאללה בזמן מלחמה (עזמי בישארה) ,כך ברור כי יזכה לכספים (משכורת ח"כ) גם אם ימשוך אותה בבנק ערבי בחו"ל לאחר שברח מהארץ. פרס אינו שונה במהות פעילותו. כל יוזמה הזויה שהזה היתה מיועדת לפגוע ביהודים! מזל שיש אלוהים שהופך כל יוזמה הזויה ומפיל את כורי הבורות בבורות אשר אותם הם חפרו. הנה עזמי בישארה כיוון את רקטות המחבלים במלחמת לבנון השניה. אולם תוצאות מעשיו היו הריגת כ-50 ערבים תושבי הצפון שאותם התיימר לייצג!כמוהו שמעון פרס המתיימר להקים מדינות פלסטיניות בעזה, ביו"ש, ובגליל. מאמץ עילאי של שרים ונדיבים, תקציבי עתק של האו"ם והמדינות התורמות. ועידות במלונות פאר, וטיסות מפנקות הכול לשווא !!!

2.תעודת עניות למשטר בישראל.איך קרה שהפרעוש עלה למעלה. איך הוא הצליח לדפוק את כולם ?

3.לחקור את מכון פרס ל"שלום" סרק סרק-והכתבלבים שותקים כי הם מפחדים מפרס-שיחסל פרנסתם.גם על גירושו של מבקר המדינה שרצה לחקור את פרס- מבית הנשיא-הכתבלבים הבליגו-הם גיבורים על קצבים!

4.הזדמנות לספר שוב את הסיפור:לפני למעלה מ-20 שנה שהיתי בזכרון יעקב במסגרת לימודית. פגשתי שם את אחד מותיקי הישוב והוא סיפר לי את הסיפור הבא: אביו של המספר היה מגדולי סוחרי העצים בצפון ארץ ישראל בתקופה של טרום טרום הקמת המדינה.אביו של שמעון סחר גם הוא בעצים בהיקף קטן יותר, והיה מגיע - נדמה שסיפר כי היה מגיע מירושלים - לזכרון יעקב לרכוש עצים מאביו של המספר. אל אביו של שמעון היה מתלווה למסע הקניה הילד שמעון עצמו. כאשר היה מגיע אביו של שמעון עם שמעון לרכוש את את העצים, היה אביו של המספר אומר למספר, אז ילד גם הוא: תשגיח על שמעון, הוא גנב!

5.מאין הכספים המוזרמים למרכז פרס?

6.ובקרוב, במהרה בימינו אמן, יתגלה מי רצח את רבין.

7.אכן שימון פרס - הוא שורש כל רע!!! עומד מאחורי כל קנוניה פוליטית-פנחס לבון, בענין פרשת עסק הביש אותו שכח העצני להזכיר, כמו כן מגדולי הפועלים להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, ולהפקיע את מדינת היהודים-האיש בולשביק מושבע-עשה הון מכל קנוניותיו ומעמיד פני שה תמים...הוא עומד מאחורי רצח רבין-הוא היחיד שהרויח בגדול ממותו של רבין!!!!

8.למה שילחמו עבור מדינה לעם היהודי? זה פסה בעיניהם. מה איכפת לפרס או לביילין "יהודי"? בעולם שלהם אין צורך לשמור על העם היהודי. ה"מזרח התיכון החדש" אמור להגשים את האג'נדה הזו כאן באיזורנו. השמאל אפילו לא מתעניין אם זה מעניין את הערבים. נדמה להם בעולם המדומיין שלהם, שעם חרוזים וזכוכיות צבעוניות הם כבר יסתדרו גם עם הערבים.

9.פושעי אוסלו לדין !

10.פרס הוא לוזר טעה בכל מה שעשה.הוא זה שאמר שחיזבאללה זה 200 פרחחים ונתן להם לגדול , שקסאם זה חתיכת פח .. וכו'. חזון מטעה לאורך כל הדרך. אחד האסונות המהלכים על שניים.

11.יש לצאת בהסברה להמונים. למשל לקחת משאית ובמקום מרכזי להקרין ממנה על קיר חשוף את וילות הענק של הבדואים שהוקמו ללא רישיון משום גוף, ולהציג את שוטרי היס"מ "הגיבורים" יורדים על נאמני צה"ל וא"י בחברו.

12.פרס הרס לא שווה אפילו חרס.

13.קמצא יחריב את הבית ולא יוותר על כבודו {לוזר}.












ליה 27.10.1008:13
24. בראיון שערך יעקב אחימאיר עם ח''כ בן ארי הוא נהג בגסות בתגובה להודעה מספר 23
אין גבול לגסותו של יעקב אחימאיר המיתמם והמתחסד משל היה איש שמכבד את הזולת.

ביושבו מול הערבי המתראיין על ידו-ראג'ר אגבריה מזכיר בני הכפר,הוא מאפשר לו לדבר ללא הפרעה כלשהיא,ואף ללא נסיון קטן ביותר לקטוע את שטף האיומים וההסתה הבוקע מפי אותו אגבריה.

אך מספר דקות קודם לכן,כאשר ריאיין את בן ארי, נעלם הנימוס שלו כלא היה,והמסיכה שהוא עוטה על פרצופו הורדה.

הוא חתך וקטע את דברי חבר הכנסת שניסה להסביר את מטרת ההפגנה באום אל פחם,מול הלאומנות המסוכנת שמעודד ראאד סלאח,וסילף את העובדות כאשר אמר שהרב כהנא הוצא אל מחוץ לחוק.

ד"ר מיכאל בן ארי תיקן אותו ואמר שהרב כהנא לא הוצא אל מחוץ לחוק.תנועתו לא קיבלה אישור לרוץ לכנסת.

אך עוד לפני שסיים את דבריו קטע אחימאיר את הראיון בגסות שאין גדולה ממנה ואין חצופה ודוחה ממנה, והוריד אותו מהקו ללא פרידה או תודה כשברקע נשמע קולו הנקטע של הח"כ המושפל.

אלה הקריינים והעיתונאים של מדינת ישראל.

אנשים חסרי חינוך ותרבות ואף נימוס מינימלי.
ליה 29.10.1010:09
25. ירון לונדון מניפולטור גס רוח הדיוט ואידיוט בתגובה להודעה מספר 24
ד"ר גבי אביטל.

ראיתי את הראיון עימך אצל ירון לונדון.

אינני מגיע לקרסוליך האקדמיים ,אך עצה אחת לי אליך.

אתה גרוע בביטוי בעל פה.

השתדל לא ליפול למלכודות פתאים בבואך להתראיין אצל גורמי שמאל קיצוני כמו ירון לונדון.

היית מפוייס ומלא רצון טוב להסביר את עמדותיך להדיוטות ולאידיוט חסר השכלה שכמותו, ובכך שגית.

נתת לו לגבור עליך בזכות כוחו היחסי עם ידו על "השאלטר".

מספר טעויות ביצעת ואלו הן לפי דעתי:

1. היית צריך לזלזל בו ובהשכלתו .לומר לו עם תחילת הראיון במלוא הכבוד והנימוס: אתה אינך פיגורה אקדמית שעלי להוכיח לה את דעתי האקדמית.פשוט אינך מוכשר לכך.בכך היית מגמד אותו לרמתו האמיתית.

2. ההסבר האקדמי והחורים או הבקיעים בתיאוריית דארווין אינם נושא שניתן להבנה במסגרת שתיים וחצי דקות של ראיון טלוויזיוני חדשותי עם אדם כמוך, עבור מי שהשכלתו שטחית.

3. אסור לך בתכלית האיסור לנהוג נימוס וכבוד באנשים אלה.הם חוטאים בהלבנת פנים מדי יום, וכפי שנאמר בהגדה - עליך להקהות את שיניו.

4.חובה עליך לפתוח ראיון כזה בהתקפה מיידית ,ולהבהיר שאינך עומד לדין,ובוודאי לא בבית משפט השדה של ירון לונדון. לא שחלילה הוא לא עיתונאי טוב אלא שהוא אינו מדען, והשכלתו הפורמלית דלה מכדי להבין אותך, ומיזגו הרע וחסר הסבלנות אינו מאפשר לך ללמדו משהו מתחום המדעים.
כמובן שכל זה היה צריך להיאמר בלשון מחוייכת מעדנות.

6.דבר אחרון. עליך לעמוד על כך שהראיון יהיה "חי" ולא מוקלט .כך לא ניתן לבצע מניפולציות עריכה ,כפי שאכן קרה ,וכך נקטעת בגסות בתעלולי חדר העריכה.

צנחן

תגוביות 13 ו- 14

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...
ליה 29.10.1020:23
26. אני מאשים: ההסתה בתקשורת הישראלית תוביל לשואה שניה בתגובה להודעה מספר 25

אני מאשים: ההסתה בתקשורת הישראלית תוביל לשואה שניה/אורי ברעם

היכן אנו מוצאים את שופכי דמנו החמורים ביותר? היכן אנו מוצאים את המסיתים החמורים ביותר? היכן אנו מוצאים את אלה שמעניקים הכי הרבה כוח למערכת ההשמדה האנטישמית המודרנית הזו? מיהם ה"גבלסים" של המשטר הנאצי של ימינו שמלבים את השנאה נגד היהודים?
עדכון: 17:30, 25/10/2010

השכל הממוצע מתקשה לקשר בין דברים שהקשר הסיבתי ביניהם רחוק, ולכן רוב האנשים לא רואים את הקשר בין דברים שלמעשה יש ביניהם קשר, גם אם על פני השטח הקשר לא בא לידי ביטוי. זה בסדר גמור וזה טבעי. ראשית יש לצאת מהקונספציה ומהקיבעון המחשבתי שהשואה היא אירוע ייחודי שמעולם לא היה דבר כמותו והוא קדוש, בשל מליוני הקורבנות. להזכירכם, יהודים הוגלו מארצם פעמיים באכזריות והדם שנשפך בשל היותנו יהודים, נשפך לאורך כל ההיסטוריה. השואה היתה שיא, שמוכיח שהמושג "אנושיות" דווקא שווה לאכזריות. כל פטפוטי ההבל על כך שיש ערכים אנושיים מקודשים ושזה לא אנושי לבצע מעשים מזעזעים, זה טמטום וטפשות. האנושיות היא מקוללת, נמוכה, רצחנית, חסרת מצפון והוכיחה ומוכיחה שהיא יכולה להגיע לתהומות של שפלות כל יום מחדש. האנושיות מקפלת בתוכה הן את הפלא והן את הזוועה. יש להכיר בטבע האנושי כמות שהוא, ולא כפי שהיינו רוצים שיהיה.

השואה התרחשה כי בני אדם הם אנושיים. השואה כיום כבר לא מהווה לבני האדם קו אדום מוסרי. יש רבים כיום שלמענם היא מהווה תקדים שמראה לאן האכזריות האנושית יכלה להגיע. נטייתם הטבעית של בני האדם היא לשבור שיאים, ומבחינת אנשים מסוימים, הנאצים בסך הכל שברו שיא ברצחנות, אכזריות ואנושיות. עכשיו קמים לנו בעיקר המוסלמים ומודים בלי בושה, שגם אם לשיטתם, לא היתה שואה, הם מתכוונים לעשות לנו שואה גרועה ואכזרית יותר שתשבור את השיא שהם מכחישים שבכלל נקבע על ידי הנאצים.

המאמר הזה בא להוכיח בצורה מאוד פשוטה מדוע התקשורת בישראל משתפת פעולה עם הנאציזם החדש הזה. אלה מרכיבי המשוואה הקיימים בתקשורת הישראלית, אשר מוכיחים למה היא נאצית:

הנתונים:

1. נתון ראשון - ההסתה בתקשורת הישראלית מקבלת לגיטימיות כי היא באה במסווה של ביקורת לגיטימית ושל עמדה פוליטית לגיטימית.

2. נתון שני - ההסתה עושה דמוניזציה ודה לגיטימציה למוסת.

3. נתון שלישי - ההסתה מתירה את דמו של המוסת.

4. נתון רביעי - הסתה מובילה למעשי אלימות כלפי מושא ההסתה עד כדי רציחתו.

מרכיבי ההסתה בתקשורת הישראלית:

1. הסתה נגד ישראל.

2. הסתה נגד הציונות.

3. הסתה נגד המתנחלים.

4. הסתה נגד הדתיים.

5. הסתה נגד היהדות.

6. הסתה נגד החרדים.

הרוע האנושי

נער הייתי וגם זקנתי ולמדתי לצערי הרב שהאנושיות מבוססת ברובה על רוע ולא כפי שהיינו רוצים להזות, על חסד. השואה הוכיחה זאת. מעשי בני אדם שמתרחשים מדי יום ביומו מוכיחים זאת. יש אנשים רעים. רעים מאוד. הרוע הוא מעין שיגעון. טירוף בלתי נשלט. גם מנהיגים שכה היינו רוצים להאמין שהם פועלים רק למען טובת המדינה, מתגלים כרשעים ומזיקים. די להזכיר את קליגולה שמינה סוס לסינאט שלו ואת נירון קיסר ששרף את רומא: "נירון קיסר, איש הדמים, רוצח נפש אמו ומבעיר את הבערה ברומי, הולל וחסר דעה. רומי דמתה אז לבית משוגעים ומטורפים, אשר הקיסר הרבה לעשות בו כסל על כסל וחטאת על חטאת, בתקווה כי גם הסנאט וגם העם ימחאו לעומתם כף". . בימינו קשה לחמוק מהחשיפה לעומק הרוע האנושי. הרוע האנושי מופיע חדשות לבקרים בכותרות העיתונות המרושעת . למי שטרם הבין למה אני מתכוון במילה רוע, אז רוע טהור, הוא מה שבין השאר מביא אבות לאנוס את ילדותיהן הרכות בשנים. רוע זה דבר שקשה לרובנו לעכל. אבל בהחלט יש אנשים רבים שלא התקשו כל כך להכיל בתוכם את הרוע המוחלט ולפעול בשמו.

האנטישמיות

ישנו בעולם רוע ישן ועתיק שרוצה בהשמדת היהודים. אותו רוע עתיק ומוכר, רוע חסר הגיון, רוע המבוסס כולו על עלילות ושקרים, נקרא אנטישמיות. הרשעים של היום נמנעים מלהודות בכך שהם אנטישמיים. יש אצל חלקם עדיין בושה. אבל ההיסטוריה לימדה אותנו שזה עוד יעבור להם. המעודנים שבהם מסווים את האנטישמיות שלהם בכך שהיא בעצם ביקורת לגיטימית על מדיניות ממשלת ישראל. הפחות מעודנים קוראים לישראל מדינה כובשת, מדינת אפרטהייד. וככל שממשיכים בסקאלה, זה מחמיר לכדי הסתה אנטישמית ברורה – קביעה שישראל היא מדינה נאצית, היא חטא אימפריאליסטי, מדינה רוצחת ילדים פלשתינאים ,שהיא מעוות שאינו יכול לתקון ,ושיש להשמידה מעל המפה על מנת להביא לעולם צדק ושלום.

לצד אותה הסתה אנטישמית, שרבים מהישראלים לא מבינים את מימדיה המפלצתיים בקמפוסים בחו"ל, יש כאלה שלא מסתפקים במילים ועושים ימים כלילות כדי להשמיד בפועל את היהודים. זה כבר קרה במלחמות ההשמדה שפתחו הערבים נגד מדינת ישראל הצעירה, מאז הקמתה. אין כאן צורך במכבסת מילים. מטרתם היתה אחת ומאוד פשוטה – לסיים את מה שלא עלה בידו של היטלר ימ"ש, לסיים – השמדת היהודים מעל פני האדמה. הרצחנות של ערביי הארץ הזו, או כפי שהיטיב לתאר אותם בשנת 1936, ברל כצנלסון, "הנאצים הפלשתינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפיגיון שבמזרח", המשיכה את הרצחנות הנאצית באמנה הפלשתינית, בפעולות פדאיון וטרור, בשיטת השלבים, בתרמית אוסלו, באלפי "קורבנות השלום" של פיגועי ההתאבדות. יש להפסיק להיות נאיביים ולהבין שהרצחנות הנאצית הזו היא כל כך אנושית, לאור מה שכתבתי לעיל.

הרייך השיעי הרביעי

כאילו לא עברו להן שישים שנה ויותר, והנה שוב קמה לה אומה שלמה שעמלה בשיטתיות על השמדת העם היהודי. להלן דברים שאמר בכיר אירני, מוחמד חסן רחמיאן (נציגו של חמנאי - מנהיג אירן) "שואה גדולה לישראל" "ייצרנו טילים אשר מאפשרים כאשר הדבר יהיה נחוץ, לחסל את ישראל בשלמות 'בשואה גדולה' ". לסרטון מאתר ממר"י. . האירנים יחד עם שותפיהם להפעלת מכונת ההשמדה הנאצית המתחדשת, סוריה, חמאס וחיזבאללה, פועלים ללא לאות כדי לממש מטרה נאצית אחת – להשמיד את היהודים. השואה הגרמנית עוד תהיה מופת לעדינות ולנאורות, לעומת השואה שהמוסלמים מתכוונים לעשות לנו.

עלינו להתעורר עכשיו. מותר להשתמש במונחי השואה. חובה להשתמש בהם. זוהי אינה זילות השואה. זוהי מחויבות מפוקחת שחייבת למנוע שואה נוספת. יש להפנים כי השואה היא לא מונח שמתאר אירוע היסטורי מזעזע וחד פעמי. השואה היא מונח של אירוע שיש כעת בימינו אנו מאמץ עליון לבצעו שוב, והפעם אף לשבור את שיאי הרשעה הנאציים.

הזנת המפלצת הנאצית

אז מצד אחד יש את המפלצת הנאצית המוסלמית שרוצה להשתלח בנו היהודים ולבצע בנו שואה גרועה מזו שעשו לנו הנאצים, ומצד שני יש את המערב, שמזין את עצמו ואת המפלצת בשנאה יוקדת ליהודים במדינת ישראל. כך מתחולל תהליך של הזנה אנטישמית הדדית בין המערב ה"נאור" לבין המוסלמים הקנאים.

עיוור מי שלא רואה את התהליך הזוועתי שבו שוב מותר דמם של יהודים. בשלב זה, זה נעשה בכסות של שלילת זכותנו להגן על עצמנו בפני המפלצת המוסלמית. אבל לאט לאט דמנו מותר. לאט לאט התעמולה המוסלמית-נאצית עושה למדינת ישראל דה-לגיטימציה ומכשירה את הלבבות כדי להפוך בקרוב מאוד, את מדינת ישראל למדינה מצורעת שקיומה הוא אות קלון לעולם.

הוציאו את ראשיכם מהאדמה עכשיו וראו כיצד מתקרב היום, בחסות התעמולה המוסלמית, שניזונה מכספי הנפט האינסופיים, שבו העולם יכריע שחובה לחסל את מדינת השטן המשוקצת ישראל. זהו אינו חזון נפרץ שפיטריות גרעיניות ברחבי ישראל יתקבלו בתשואות בעולם שטוף השנאה האנטישמית המטורפת.

"מִמֵּךְ יֵצֵאוּ"

בצער רב אני שואל – היכן אנו מוצאים את מתירי דמנו הגרועים ביותר? היכן אנו מוצאים את המסיתים ההקיצוניים ביותר? היכן אנו מוצאים את אלה שמזרימים את דלק התעמולה הנאצית הכי מזוקק ומרושע למערכת ההשמדה הנאצית המודרנית הזו? מיהם ה"גבלסים" של המשטר הנאצי של ימינו, שמלבים את השנאה היוקדת והעתיקה נגד היהודים?

הבה ניתן להם לדבר בעד עצמם. כפי שנהוג לומר, "לא נגענו":

אברהם בורג, יו"ר המועצה הבינלאומית של הקרן לישראל החדשה (NIF), לשעבר יו"ר הסוכנות היהודית ויו"ר הכנסת בדימוס:

"מדינת ישראל נשענת על שחיתות ועל יסודות של עושק וחוסר צדק, כך שסוף המעשה הציוני כבר בפתח. מדינה נטולת צדק, שמחזיקה רוב פלסטיני תחת מגף ישראלי לא יכולה להיחשב דמוקרטיה. לישראל שלא אכפת לה מילד פלסטיני, שלא תתפלא כשהוא בא ספוג שנאה ומתאבד בשמחה בכל מוקדי האסקפיזם הישראלי. הם מרטירים במקומות הבילוי שלנו כי חייהם הם עינוי. הם שופכים את דמם במסעדות, כדי להרוס לנו את התיאבון".

גבי גזית:

"החרדים האלה, העלוקות, התולעים האלה. החרדים האלה נהנים מהקדמה שהביאה להם המדינה. הביאה להם כבישים שנבנו, הם צורכים את החשמל, את המים, את שרותי הניקיון. רחובותיהם סלולים, ומערכת החינוך החשוכה-הפרימיטיבית שלהם ממומנת על-ידי המדינה. הם מיוצגים בכנסת על-ידי שותפיהם שלא טובים מהם לאמונות הקיצוניות. הם מקדשים עצמות, הם מקדשים שטויות. הם משתמשים בשדות התעופה שלנו בדרכם להפיץ את שנאתם למדינה בכל ארצות העולם, וכל ישותם והווייתם לא היתה יכולה להתקיים אלמלא המדינה הסובלנית הטפשית הזאת, היתה מחזיקה אותם בחיים. ואנחנו מתבוננים ושותקים. אנחנו אומרים, הם כאלה זאת אמונתם. זה כאילו הקטע שלהם. אבל עד מתי ננהג בהם בסובלנות ובסלחנות שכזו? עד מתי ניתן להם לבזות את הערכים הישראלים שלנו, של כולנו. מתי נבין שצריך לכלוא אותם בשכונותיהם, לנתק אותם מצינור החמצן של הקידמה, להותיר אותם לבד בעליבותם ובשנאתם. תפסיקו לנקות להם את הרחובות, כבו להם את החשמל, נתקו להם את המים. הבה נוותר על המיסים שהם משלמים, ובדרך-כלל הם אינם משלמים. אין בהם כל תועלת. הם לא תורמים כלום. הם פרזיטים מהסוג הגרוע ביותר. ומצידי, אם זה היה ריאלי, הייתי אורז את כולם באריזה אחת ומשלח אותם לאחיהם בחצרות ברוקלין החשוכות. שם יגורו בחשכת ימי הביניים, או כאן סגורים בחומותיהם וללא שום קשר למדינת ישראל".

יהושע סובול:

"הרגשתי כמו בבדיקת MRI וקיבלתי תוצאות ברורות דרך החלון - הרבה גרורות. רואים את המצב שדורש טיפול עמוק עמוק. בכל מקום שהיה בו טיפה מים נבנה יישוב - ולכל יישוב כזה נדבקה התנחלות. זה כמו כלב והקרציות שלו."

יצחק רבין:

"בגוש אמונים ראיתי תופעה חמורה ביותר, סרטן בגופה של הדמוקרטיה הישראלית"

אורנן יקותיאלי:

"צריך להיכנס למאה שערים עם זחלמים ומקלעים אפס-חמש ולרסס אותם" ("ערב חדש" 22.12.85)

עמוס עוז על גוש אמונים:

"כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים שהגיחה... מתוך פינה אפלה של היהדות... מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב... על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף." ( ידיעות אחרונות, 8.6.89 )

זאב שטרנהל, חתן פרס ישראל לחקר מדע המדינה:

"אי אפשר לעצור את הפאשיזם בנימוקים רציונליים. את זה עוצרים רק בכח. וכאשר קיימת נכונות להסתכן במלחמת אזרחים. בשעת הצורך נצטרך להתמודד בכוח עם המתנחלים בעופרה או באלון-מורה. רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסף הפאשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית". ( "דבר" 1988)

"אין ספק בדבר לגיטימיות ההתנגדות המזוינת בשטחים עצמם. אילו היתה בפלשתינאים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות... כמו כן היו נמנעים מהנחת מטענים בצדו המערבי של הקו הירוק..." ( "הארץ" 2001 )

דוד גרוסמן:

"אני מבין את אנשי החמאס. הם מתנגדים לכיבוש, והייתי נוהג כמוהם אילו חייתי תחת כיבוש." (הארץ, 12.3.03)

עו"ד לאה צמל:

"אני בעד פגיעה במתנחלים." ( מעריב, 30.4.93 )

אביב גפן:

"אני חושב שאנחנו מתייחסים לפלסטינים כמו חרא... אם אמא שלי היתה במחסום, והיו דוחפים אותה, שואלים אותה שאלות ומכריחים אותה להתפשט וצועקים עליה... אולי הייתי המחבל המתאבד הבא. אני מבין את ההרגשה."

"בואו נחזור לקווי 67' ונחזיר את כל המתנחלים - חיים או מתים – ונתחיל מחדש". ( ואללה, 15 במאי 2005 )

עודד בן-עמי:

"אני רוצה לשאול אותך כרמי גילון לגבי המעשים מעבר למילים אומר ראש השב"כ דהיום, 'שימו לב, יש הקצנה בימין'. האם לא ניתן כפי שנוהג השב"כ למשל ביחס לגורמים בכירים בחמאס ובג''יהאד האיסלמי, שהם מסומנים, מבצעים עליהם סיכולים ממוקדים, האם לא ניתן במודיעין שנמצא וביכולות של השב"כ בקרב אותו ציבור שנקרא הימין הקיצוני, לאתר את אותם פוטנציאל פיגוע ולבצע מולם מעשים, ולא רק דיבורים?" ( יולי 2004, ערוץ 2, בתכנית "שש עם" )

אמנון אברמוביץ:

"בוש טיפל באל-קאעידה, אחר כך בסאדם חוסיין ואחריהם יבואו מועצת יש"ע וההתנחלויות". (אפריל 2003, ערוץ1)

גדעון ספירו:

"אני רואה במתנחלים החמושים חלק מכוחות הכיבוש ובהתנחלויות מבצרים המהווים יעד לגיטימי להתנגדות הפלסטינית, ואני סבור כי חיסול מתנחלים אינו רצח" (גדעון רייכר, מעריב 25.1.85 )

'קורמורן', כתב עת, קיבוץ נירים:

"...אבל יש משהו שאני יותר שונא מהדברים האלה, את המדים הירוקים מחורבנים ואת המילה הזאת שכתובה עליהם ואני לא יכול למחוק אותה. לאט לאט היא נרשמת לי על המצח, אות הקין שלי צ-ה-ל. ברגע זה אני הדבר היחיד שמפריד בין הבסיס לקבוצת מחבלים רצחנית שבשם אללה יתנו לכולנו כדור בראש, ולי אין ממש בעיה עם זה. אני מקווה שהמחבלים יגיעו, יעשו מה שהם רוצים לפלוגה (מרצח ועד מעשי סדום) ויקחו אותי איתם.

ואני אצא רק בלילה, ואפתח תחביבים חדשים כמו צליפה בנשים מתנחלות, ואני אהפוך להיות מכור לרעש הגולגולת המתנפצת שלהן...אח! הצליל הזה, הספלאש... ורסיסי המוח שהיו מתפזרים באוויר הלילה הדליל... זאת תהיה אמנות נשגבת, מין יצירת מופת סאדיסטית ומעוותת, זאת תהיה הפעם הראשונה שפשוט ארגיש שלם עם עצמי". ( ינואר 2002 )

אלוף שלמה גזית:

"הכיפות הסרוגות עבורי הן כמו צלב הקרס על השרוול של החיילים הנאציים" (ידיעות אחרונות, 8.3.98)

סרן ד. ר. מ"פ בגולני:

"אין שום בעיה לפנות מתנחלים. בתור התחלה לוקחים אחד ודופקים לו אחד בראש. אחר כך לוקחים את המשפחה שלו, דופקים גם להם אחד בראש, אחד לכל ראש. אחר כך מובילים מסק"רים (מסוקי קרב) לכיוון המאחז ומורידים עליהם 20 מילימטרים וולקאן, עד שמפסיקות הצרחות. אחר כך מביאים שופל ומפנים את המתנחלים. עשינו את זה בג'נין אין סיבה שלא נעשה את זה גם עכשיו."

סרן ד"ר ש.צ., רופא בשלישות:

"הבעיה היא שלא מקשיבים לדרגים הנמוכים. אני אישית הצעתי למח"ט גזרה שנתפוש את הארבעה הראשונים שמתקוממים, המח"ט יחזיק אותם מאחורי הגב ואני מכניס להם 20cc חומר הרדמה בעורק של הגרון. מהפחד הם נופלים. השאר מתפנים לבד. עשיתי את זה אתמול בחאן יונס, אין סיבה שלא נעשה את זה מחר".

רס"ן מת"א:

"מבחינתי, המילואים שהכי אשמח לבוא אליהם, זה כשיגידו לי לפנות את המתנחלים. אבל, יש כמה התנחלויות, כמו תפוח ויצהר, שלא צריך רק לפנות, אלא צריך לרסס אותם ולהרוג את כולם... צריך לתפוס את האנשים האלה ולעשות להם כמו בשואה. קרובי משפחה שלי נרצחו בשואה, ומותר לי להשתמש במושג הזה. חוץ מזה, מבחינתי להרוג אותם זה בכלל לא נחשב להרוג בני-אדם, אלא רק חיסול עשבים שוטים". ( ידיעות ל' באב תשנט 12.8.99 )

יגאל תומרקין

"כשאני רואה את החרדים אני מבין את הגרמנים שרצחו אותם בשואה"

שולמית אלוני

"עורכי דר שטרימר (ביטאון המפלגה הנאצית) היו נהנים לקרוא את הכותרות הללו של תעמולת הליכוד"

אמנון דנקנר על איתמר בן גביר

"מותר להתגונן מול איתמר, הנאצי הקטן הזה ...סתום את פיך נאצי מלוכלך"

שולמית אלוני

"נתניהו הזכיר לי את מוסוליני והוא תלמיד מצטיין של גבלס. …הוא פשוט יודע שפחד, אי שקט בגבולות וקצת רצח יוצרים אחדות סביב המנהיג."

אם שרדתם עד כאן את התעמולה, השקרים, ההסתה, השנאה והרשעות המזוקקת הזו, אני מציע לכם ללגום כוס מים, אולי ללכת להקיא, לשתות איזה כוס תה, לנוח ולנשום עמוק.

עכשיו, אחרי שנחשפנו להסתה המרושעת ולתעמולה הנאצית היהודית, שמסתתרת תחת אצטלה מתורבתת של ביקורת לגיטימית ונאורה, הבה נחבר בין הדברים -

1. הסתה נגד ישראל/יהודים/ציונים ברחבי העולם מובילה ללגיטימציה של השמדת מדינת ישראל.

2. הסתה זו מכשירה את השואה שיוציאו לפועל הנאצים המוסלמים ובראשם כנראה האיראנים

3. ומי מלבה בקרבנו את ההסתה החמורה ביותר נגדנו? מי מבטא מתוכנו בצורה הכי רהוטה את הדה-לגיטימציה נגד המדינה? מי מסית את עצמנו נגד העם היהודי שאנחנו חלק ממנו? מי מלבה את השנאה בנינו לבין עצמנו? מי מקרבנו מסית נגד המדינה, ככזו שאין לה כלל זכות להגן על עצמה מפני הבאים להשמידה? מי מעוות את המציאות והופך את היוצרות ומציג את הרוצח כקורבן ואת הקורבן כרוצח חסר רחמים? מי בתוכנו מקדם אג'נדה בה כל מה שיהודי הוא גזעני, חשוך ושנוא? מי מקדם אג'נדה שהופכת לאומיות בריאה של עם בריא, למשהו גזעני, פאשיסטי, מקארתיסטי, לאומני ואלים? מי מסית נגד החרדים שהכי מסמלים את היהדות שקל כל כך לשנוא? מי מסית נגד ההתנחלויות? מי מסית נגד היהדות כלאום?

מי פועל ללא לאות ובצורה מתוזמנת להסית ולהדיח אותנו נגד עצמנו ברשעות טהורה?

התקשורת!

פיקחו את עיניכם, שורו הביטו וראו, כיצד כמו שעון, התקשורת כולה, באופן מתואם ומתוזמן, מייצרת כל כמה ימים ספין נוסף נגד היהדות/החרדים/ציונות/מתנחלים/דתיים/צבא וכו' וכו'. כל מי שיקפוץ ויאמר שכל הספינים הללו מכוונים אישית נגד ראש הממשלה נתניהו כדי להפילו, אז יש להבהיר: זה לא אישי נגד נתניהו. אל תשכחו, עשו את זה גם לאולמרט, גם לשרון, גם לברק ואפילו לרבין בזמנו.

העיתונאים פשוט שונאים. הם שונאים את עצמם. את הקוראים. את מושאי הסיקור שלהם. העיתונאים המובילים היום ברובם הם פשוט רשעים וכתיבתם אינה אלא תעמולה נאצית, שטופת שנאה, מניפולטיבית ואנטישמית, המסתתרת תחת מסווה של נאורות וביקורת אמיצה לכאורה.

אחרי קריאת המאמר הזה, התחילו לקרוא בין השורות, ותמצאו את ההסתה. את התעמולה. את עיוות המציאות. את הדמגוגיה. את כל השיטות שלהם שנועדו לגרום לעצמכם לשנוא את עמכם, את מדינתכם ולהרגיש תיעוב עצמי.

התקשורת: סכנה אסטרטגית קיומית לעם ישראל ולמדינתו

הסכנה הקיומית הממשית שיוצרים העיתונאים המרושעים האלה לעם ישראל נובעת מכך שדעת הקהל העולמית ניזונה מהתקשורת בישראל (ע"ע גדעון לוי). דעת הקהל העולמית ניזונה בעיקר מעיתון "הארץ" בגרסתו האנגלית אבל גם מהתעמולה הנאצית שמתפרסמת בשאר העיתונים בעברית. נוסיף לכך את אנשי האקדמיה היהודים האנטישמיים שמפיצים את התעמולה הנאצית שלהם בעולם ונקבל את הנוסחה המושלמת שמשרתת את הבאים עלינו לכלותינו (ממש).

כי בסופו של דבר, מה שסוגר את המשוואה, מה שסוגר עלינו כעם, זוהי התעמולה שהביאה לניסיון להשמידו פעם אחת, ניסיון שכמעט צלח. התעמולה הנאצית היא זו שאיפשרה את ההוצאה לפועל של השואה. התעמולה הנאצית הכשירה את תודעתו של עם שלם, שנחשב למתורבת ו"אנושי", עד אז, להשמיד בשיטתיות ובאכזריות אנושית מרושעת, את העם היהודי. דבר שעד אז היה חסר תקדים. היום יש תקדים. היום יש מי שרוצה לחזור על התקדים ולשבור את השיא הנאצי.

ומי מזין את מכונת התעמולה הנאצית בימינו?

התקשורת הישראלית, שמשמשת ברובה שופר לתעמולה נאצית מהסוג המתוחכם והמסוכן ביותר, היא זו שמספקת למתכנני השואה הבאה, את הלגיטימציה להוציא אותה לפועל.

הנאצים הגויים של ימינו אומרים:

"הרי אתם היהודים בעצמכם מודים בזה שאתם שטן עלי אדמות וסכנה מהלכת לאנושות! אז כנראה שזה יהיה לא כל כך נורא אם נבצע שואה נוספת, אבל הפעם נקפיד לסיים אותה כמו שצריך.

תודה לכותבי הטורים המובילים ממעריב, ידיעות וכמובן משופר התעמולה הנאצית המוביל, עיתון "הארץ" שנותנים לשואה הבאה את ההכשר המירבי".

נספח

התבטאויות נאציות נוספות של גורמים בשמאל הנאצי והאנטישמי

דורית אברמוביץ:

"מבצע עופרת יצוקה הינו שוביניזם וסקסיזם טהור המדבר על פלישה, כיבוש וחדירה. מהלך שכל כולו שוביניזם וסקסיזם טהור, עשוי מסיסמאות על פלישה, כיבוש, חדירה והתעלמות מרצון של הציבור במדינה".

"כלי זין נועדו לכבוש, להכניע, להמית את כל מה שסומן כמטרה"

"בישראל קיימת לאומיות יהודית מאוחדת, לבנה, גברית, לוחמת, מצייתת ומסוכנת"

"ישראל מגדירה את עצמה על-פי כיבושה את האחר מדי יום ושעה"

"ממשלת נתניהו עלולה להרים עוד יותר את כלי הזין שלה ולהחמיר את הכיבוש"

פעילי שלום, "הוועד נגד המצור על עזה":

"למעלה מ-2,600 פלשתינים נרצחו על-ידי ישראל ברצועת עזה לבדה בארבע שנות המצור האחרונות, בהתקפות מהאוויר, מהים ומהיבשה. בשבוע שעבר ראינו שידו הארוכה של הצבא הישראלי נשלחת גם לעבר ספינות אזרחיות של מדינות זרות, הנושאות סיוע הומניטארי לרצועה ושטות במים הבינלאומיים, וגם שם לא מהססים חיילים ישראלים לירות באזרחים למוות."

פרופ' אורן יפתחאל ולצידו אייל ויצמן, חבר הנהלה בכיר בארגון בצלם חתמו על עצומה שכותרתה "קריאה מבפנים" - החתומה על-ידי אזרחים ישראלים: "כאילו שאין די בכיבוש, בדיכוי הברוטלי של העם הפלשתיני, הבנייה של ההתנחלויות והמצור על עזה - עתה מגיעות ההפצצות של האוכלוסיה האזרחית: גברים, נשים, אנשים וילדים. מאות הרוגים, מאות פצועים, בתי חולים מלאים עד אפס מקום ומחסן התרופות הראשי של עזה הופצץ. האוניה 'כבוד' של התנועה 'שחררו את עזה' אשר הביאה ציוד חירום רפואי ומספר רופאים הותקפה אף היא. ישראל חזרה לבצע בגלוי פשעי מלחמה, החמורים יותר ממה שראינו זה זמן רב. התקשורת הישראלית אינה חושפת לצופיה את הזוועות והקולות של הביקורת החריפה נגד פשעים אלה. הסיפור המובא הינו אחיד. הישראלים המתנגדים למדיניות זו מוקעים כבוגדים. דעת הקהל, כולל השמאל הישראלי, תומכת במדיניות הישראלית ללא כל ביקורת וללא הסתייגות. המדיניות הפושעת וההרסנית של ישראל לא תחדל ללא התערבות מאסיבית של הקהילה הבינלאומית. ואולם, פרט לגינוי רשמי, רפה ומועט, הקהילה הבינלאומית היססה מלהתערב. ארה"ב תומכת בגלוי באלימות הישראלית, ואירופה, למרות שהשמיעה גינוי כלשהו, אינה מעוניינת ברצינות לסגת מה'מתנה' שהיא העניקה לישראל בשדרוג היחסים בינה לבין האיחוד האירופי. בעבר העולם ידע להילחם במדיניות פושעת. החרם על דרום אפריקה היה אפקטיבי, ואולם בישראל מטפלים בכפפות של משי, יחסי המסחר פורחים, שיתוף הפעולה האקדמי והתרבותי ממשיך ומתחזק עם תמיכה דיפלומטית. הגיבוי הבינלאומי בישראל חייב להיפסק. זו הדרך היחידה לשים קץ לאלימות הישראלית שאינה יודעת שובעה. אנו קוראים לעולם לעצור את מעשי אלימות של ישראל ולא לאפשר את המשכו של הכיבוש הברוטלי. אנו קוראים לעולם לגנות ולא להיות שותף לפשעים של ישראל. לאור הנאמר לעיל, אנו קוראים לעולם ליישם את הקריאה שהשמיעו ארגוני זכויות אדם פלשתינים אשר קראו: על מועצת הביטחון של האו"ם להכריז על ישיבת חירום ולאמץ צעדים קונקרטיים, כולל הטלת סנקציות, על-מנת להבטיח את מילוי ההתחייבויות של ישראל בהתאם לחוק ההומניטרי הבינלאומי. לצדדים החתומים על אמנות ז'נבה למלא אחר התחייבותם בהתאם לסעיף 1 על-מנת להבטיח שסעיפי אמנות ז'נבה יכובדו, לנקוט צעדים הולמים כדי לאלץ את ישראל למלא אחר התחייבויותיה על-פי החוק ההומניטרי הבינלאומי, ובפרט להציב במלוא חשיבותה את ההתחשבות וההגנה על אזרחים מפני ההשפעות של מעשי האיבה. על הצדדים החתומים למלא את חובתם המשפטית בהתאם לסעיף 146 של אמנת ז'נבה הרביעית על-מנת להעמיד לדין את אלה האחראים להפרות החמורות של האמנה. על המוסדות האיחוד האירופי והמדינות החברות בו, לעשות שימוש אפקטיבי בקווים המנחים של האיחוד האירופי לקדם ציות לחוק ההומניטרי הבינלאומי כולל אימוץ של צעדים וסנקציות מיידיות ומגבילות וכן הפסקת שדרוג הדיאלוג עם ישראל".

פרופסור אורן יפתחאל, יו"ר ארגון בצלם על עופרת יצוקה:

"אם נצליח להתבונן על האירועים האלימים מעבר להרס הנורא, ענני האבק, הגופות, כתמי הדם וזעקות הילדים, נוכל להבין את המלחמה הזאת כהמשך המעשה הטריטוריאלי הישראלי, שאימץ מטרה עיקשת ואכזרית - השתקת הזמן הפלשתיני, כלומר מחיקת ההיסטוריה המלאה של הארץ הזאת. השתקת ההיסטוריה, מיותר לציין, היא גם מחיקת המקום הפלשתיני, ואיתו הזכויות הפוליטיות המלאות, אלה הקיימות בזכות, ולא כחסד ישראלי. "עזה הפכה לגטו פלשתיני גדול". "החמאס סירב לאשליית "שתי מדינות לשני עמים", שהפכה בעצמה למנטרה ריקה מתוכן, המאפשרת את המשכו האינסופי של הכיבוש הקולוניאלי. ירי הטילים מהרצועה על אזרחים ישראלים ראוי לכל גינוי כפעולת טרור נגד יהודים וכמעשה הפוגע קשות בעם הפלשתיני. אך מעבר לכך יש להבינו גם כניסיון להזכיר לעולם, לישראל, אך גם להנהגה הפלשתינית, ששאלת הפליטים חיה ובועטת" "...כאשר תנאי הכליאה הופכים בלתי נסבלים, פורץ לרוב מרד המדוכא באכזריות, בדרך כלל תוך ענישה קולקטיבית אלימה. כך נוהגת כעת ישראל בכלואיה בעזה המתמרדים זה שנים על-ידי ירי טילים. כפי שמראות התבטאויות מנהיגינו המטרה ברורה - לכלוא, למוטט ולהרוג כמופע ענק של ענישה קולקטיבית, אשר בעצם תנאיה כבר ממסדת את דפוסי הכליאה והמרד העתידיים" "מול צעקה נמשכת זו החליטה ישראל, כהרגלה, לברוח מהתמודדות עם השאלה, ולנקוט בטרור של מדינה. כך היא פצחה במסע של אש וגופרית על הרצועה שנועד לחסל, להרוג, לבתר ולכתר. אך זהו כוח חלש מבחינה פוליטית ומוסרית. גם טונות של "עופרת יצוקה", גם הרג ילדים ושריפת ערי הרצועה כולן לא ישתיקו את קולה של ההיסטוריה". "האפרטהייד האלים השורר בין יהודים וערבים בשטחים 'זוחל' גם לתוך הקו הירוק. אירועי אוקטובר 2000, בהם נהרגו 13 ערבים (ויהודי אחד), הדגימו את האלימות המעצבת את יחס המדינה כלפי אזרחיה הערבים. צורות אחרות של אלימות הופכות להיות עניין שבשגרה אל מול הערבים (ורק מולם) כגון הריסת בתים וריסוס שדות ברעלים כימיים". בתהליך של 'אפרטהייד זוחל', ישראל ממשיכה לשלוט אפקטיבית בכל המרחב בין הירדן לים, אך הזכויות הפוליטיות של תושבי המרחב, ואיתן זכויות הניידות והקניין, מדורגות על-פי השיוך האתני-גזעי. "ניתן לאפיין את האזרחות הערבית פלשתינית בישראל ככזו הנמצאת בגטו."

ליזי שגיא, מנהלת אגף המידע של ארגון בצלם

"מה כל כך מוצלח בציונות... ואיך אנחנו מעיזים להדליק משואה "לתפארת מדינת ישראל" ביום העצמאות?

בשם מדינת היהדות בינתיים גזלנו אדמות, רצחנו, הרעבנו, הצמאנו, בגדנו, שיקרנו לעצמנו ולכל העולם, יצרנו גטאות ל"אחרים" למיניהם, חוקקנו חוקים החודרים לחיי הפרט, יצרנו מוסדות שהם מעל לחוק, הוצאנו את ניהול המדינה מידי האזרחים, אפשרנו לפאשיסטים להרים ראשם... לא בשם הדמוקרטיה, כי אם בשם היהדות... ואם הציונות היא כל כך מוצלחת, אז איך הגענו עד הלום?

מדינת ישראל היא מדינת הון-צבא-דת. תמיד הייתה כזאת אלא שעכשיו זה קצת מורגש יותר. הבריונות הישראלית כבר לא מנסה לייפות פניה. כך מתאפשרות הזוועות הגדולות של האנושות. זה מתחיל מקטן. כבכל מסע, צעד אחר צעד. מתי אמורה להגיע הנקודה בה יהיה גל המחאה להפיכה חברתית?... אין צורך בהשוואות לשואה כדי להזדעזע, המציאות הישראלית שלנו מספיק נוראית: כיבוש - מיליוני בני אדם החיים בגטאות... חיסולים - לא תרצח... מדיניות החיסולים הפכה להיות חסרת פרופורציות...

התשובה לשואה, היא לא מדינת ישראל, כי אם המאבק בגזענות. מדינת ישראל לכשעצמה, דווקא מוכיחה דבקות בערכי הנאציזם למיניהם: עליונות הגזע, לאומנות, קישור בין עם למדינתו כהכרח קיומי, מדיניות ההפרדה, קשר בין נאמנות לאזרחות, דמוניזציה ל"אחר" ש"מאיים" על הקיום ועוד... אל מול זה, גוזרת ישראל קופונים רבים בעולם, על חשבון השואה...

אז איזה עם אנחנו? אנחנו לא מקימים תאי גזים ומחנות השמדה, אבל אילו היו, כמה אנשים היו מתנגדים לכך בפועל ולא בלב? אנחנו מקימים גטאות... נבחרי ציבור ואנשי דת מסיתים נגד ערבים ואיש אינו סותם להם את הפה... אז גם אנחנו רוצחים, טובחים (ראו עזה לאחרונה), מגרשים, מפרידים במחסומים בין אמא לילדיה, בין בני משפחה... איזה מוסר יש לנו?? אין לנו! המוסר שלנו הוא אשליה ותו לא..."

נורית אלחנן פלד, שבתה נרצחה בפיגוע התאבדות:

"מי שאשם ברצח הזה זה שלטון הכיבוש. מי שאחראי לכל הטרגדיות שפה זה הכיבוש.

מי שמתאכזר פה בצורה הכי איומה זו מדינת ישראל. אתה חושב שלהרוג מטנק או מתותחים וממטוסים זה יותר אלגנטי מאשר להרוג ולהרוג את עצמך בתהליך? אני חושבת שיש בזה גם קצת יותר כבוד אם אתה הורג גם את עצמך."

http://kr8.co.il/BRPortal/br/P102.j...

ליה 29.10.1020:28
27. על שינאה עצמית ועל סיפורו הלא יאומן של הקולנוע הישראלי בתגובה להודעה מספר 26

ערכתי לאחרונה בתאריך 29.10.10 בשעה 20:34 בברכה, ליה


על שינאה עצמית ועל סיפורו הלא יאומן של הקולנוע הישראלי/ד"ר גיא בכור

האם יכולה להיות אוטו-אנטישמיות, כלומר אנטישמיות מצד יהודים? אנטישמיות שחותרת פנימה?

השאלה הזו עמדה במרכז דיון אינטלקטואלי פנים-יהודי מרתק אך גם מעורר חלחלה, אחד המוזרים במאה העשרים, בין שני הוגי דעות גרמניים יהודיים (שניהם התנצרו): אוטו ויינינגר - Otto Weininger, ותיאודור לסינג-
Theodor Lessing.

וויניגר (1880-1903) היה דמות מוזרה ביותר: צעיר ממוצא יהודי, שהתנצר, וזכה לפרסום עולמי בגיל צעיר מאוד, אך כבר לאחר מותו, בשל תיזה סוציולוגית שחיבר. היתה זו תחושת השנאה העצמית בשל היותו יהודי, שהביאה אותו לבסוף להתאבד כשהוא בן 23. הוא כה נגעל ממקורו היהודי, כה בוש בו, עד כי פיתח כמה תיאוריות אנטישמיות על "האופי היהודי", תיאוריות שזכו לפרסום מאוחר קצת יותר בגרמניה הנאצית. תועמלני המפלגה הנאצית טענו כי אם יהודי כותב כך, הוא בוודאי יודע על מה הוא כותב. הם הביאו את ויינינגר כהוכחה לצדקת טענותיהם. האוטו-אנטישמיות הונפה לצדקת האנטישמיות.

טענותיו מרכזיות של ווינינגר (בפראפראזה):

היהודי אינו מכבד את עצמו או את אבותיו. הוא לעולם לא יעמוד על מילתו, אלא יחפש את דרך הפשרה והכניעות. הוא כפוף, לעומת זקיפות הקומה של הגוי.

ליהודי יש צורך להיטמע ולהתמזג. הוא לא יבליט את העצמי-יהודי שלו. הוא מתווך מטבעו.

ליהודי אין זיקה אמיתית לעבר שלו. הוא יביט תמיד קדימה.

היהדות כמוה "כנשיות", חלשה, ערמומית, תחבולנית.

מן היהדות אין נרפאים לעולם, שכן היא פגם נפשי מולד. מן הסיבה הזו, הסביר, כי למרות שהתנצר, האופי היהודי ירדוף אותו תמיד, ולכן אין בעצם סיבה לחיות.

על טענותיו של ווינינגר, שפורסמו בכתבי עת מדעיים, וברצינות גמורה, כהד לתורת הגזע שחלחלה אז לחיים האקדמיים במרכז אירופה, היתה גם ביקורת מתוך העולם היהודי. אחד בולטים בביקורת היה הוגה הדעות היהודי תיאודור לסינג (1872-1933). גם הוא התנצר, אך מאוחר יותר חזר ליהדות, בעקבות אירועים אנטישמיים בהם צפה, ואף הפך לציוני נלהב.

במאמרו מתח לסינג ביקורת קשה על אותם אינטלקטואלים יהודיים, כדוגמת ווינינגר, הבזים למוצאם. לסינג טען כי הוא יודע על מה הוא מדבר, גם הוא היה כזה: מומר ואנטי יהודי, עד שחזר ליהדות. כתרופה לחוליים היהודיים האלה הציע לסינג את הציונות.

טענותיו המרכזיות של לסינג באשר לאינטלקטואלים היהודיים (בפראפראזה):

האינטלקטואל היהודי לוקה באוטו-אנטישמיות, גם אם אין הוא חש כך. הוא בז לעצמו, דבר שגוי לעולם לא יחוש.

האינטקטואל היהודי תמיד יאשים את עצמו בכל דבר, גם אם אין לו שום קשר לאשמה. כיוון שגם הגויים מאשימים את היהודים בכל דבר, זה מתחבר.

היהודים האינטלקטואלים תמיד יעריצו את "האחר", הגוי, ויבוזו לבני עמם. הם יבנו את האחר, שכן הם חכמים ממנו.

האינטלקטואלים היהודים יטו להתבולל, מתוך ראייתם את היהדות כנחותה, ולכן עליהם "להשביח" את "עצמם".

גורל שני היהודים הללו היה מר. ויינינגר בחר להתאבד, כהוכחה לכך שמי שבטעות נולד יהודי, אין הרבה טעם לחייו; ואילו לסינג נרצח בידי הנאצים.

http://www.gplanet.co.il/prodetails...
ליה 29.10.1020:54
28. התקשורת: סכנה קיומית לעם ולמדינה בתגובה להודעה מספר 27

התקשורת: סכנה קיומית לעם ולמדינה /אורי ברעם

עכשיו, אחרי שנחשפנו להסתה המרושעת ולתעמולה הנאצית היהודית, שמסתתרת תחת אצטלה מתורבתת של ביקורת לגיטימית ונאורה, הבה נחבר בין הדברים:
1. הסתה נגד ישראל/יהודים/ציונים ברחבי העולם מובילה ללגיטימציה של השמדת מדינת ישראל.

2. הסתה זו מכשירה את השואה שיוציאו לפועל הנאצים המוסלמים, ובראשם כנראה האירנים (אבל ממה נפשך, מי יכול להתכחש לאפשרות שכוחות נאט"ו, כוחות צבא ארה"ב, כוחות הקואליציה לא יגיעו אל תוך המדינה ויפילו פה את שלטון האפרטהייד הנאצי, הגזעני, הפשיסטי והרודני, כפי שהפילו את שלטון סדאם חוסיין?).

3. ומי מלבה בקרבנו את ההסתה החמורה ביותר נגדנו? מי מבטא מתוכנו בצורה הכי רהוטה את הדה-לגיטימציה נגד המדינה? מי מסית את עצמנו נגד העם היהודי שאנחנו חלק ממנו? מי מלבה את השנאה בינינו לבין עצמנו? מי מקרבנו מסית נגד המדינה, ככזו שאין לה כלל זכות להגן על עצמה מפני הבאים להשמידה? מי מעוות את המציאות והופך את היוצרות ומציג את הרוצח כקורבן ואת הקורבן כרוצח חסר-רחמים? מי בתוכנו מקדם אג'נדה בה כל מה שיהודי הוא גזעני, חשוך ושנוא? מי מקדם אג'נדה שהופכת לאומיות בריאה של עם בריא, למשהו גזעני, פשיסטי, מקארתיסטי, לאומני ואלים? מי מסית נגד החרדים שהכי מסמלים את היהדות שקל כל-כך לשנוא? מי מסית נגד ההתנחלויות? מי מסית נגד היהדות כלאום?

מי פועל ללא לאות ובצורה מתוזמנת להסית ולהדיח אותנו נגד עצמנו ברשעות טהורה?

התקשורת!

פיקחו את עיניכם, שורו, הביטו וראו, כיצד כמו שעון, התקשורת כולה, באופן מתואם ומתוזמן, מייצרת כל כמה ימים ספין נוסף נגד היהדות/החרדים/הציונות/המתנחלים/הדתיים/הצבא וכו' וכו'. כל מי שיקפוץ ויאמר שכל הספינים הללו מכוונים אישית נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי להפילו, אז יש להבהיר: זה לא אישי נגד נתניהו. אל תשכחו, עשו את זה גם לאולמרט, גם לשרון, גם לברק ואפילו לרבין בזמנו.

העיתונאים פשוט שונאים. הם שונאים את עצמם. את הקוראים. את מושאי הסיקור שלהם. העיתונאים המובילים היום ברובם הם פשוט רשעים וכתיבתם אינה אלא תעמולה נאצית, שטופת שנאה, מניפולטיבית ואנטישמית, המסתתרת תחת מסווה של נאורות.

אחרי קריאת המאמר הזה, התחילו לקרוא בין השורות, ותמצאו את ההסתה. את התעמולה. את עיוות המציאות. את הדמגוגיה. את כל השיטות לגרום לעצמכם לשנוא את עמכם, את מדינתכם ולהרגיש תיעוב עצמי.

התקשורת: סכנה קיומית לעם ולמדינה

הסכנה הקיומית הממשית שיוצרים העיתונאים המרושעים האלה לעם ישראל נובעת מכך שדעת הקהל העולמית ניזונה מהתקשורת בישראל (ע"ע גדעון לוי). דעת הקהל העולמית ניזונה בעיקר מעיתון הארץ בגרסתו האנגלית, אבל גם מהתעמולה הנאצית שמתפרסמת בשאר העיתונים בעברית. נוסיף לכך את אנשי האקדמיה היהודים האנטישמיים שמפיצים את התעמולה הנאצית שלהם בעולם ונקבל את הנוסחה המושלמת שמשרתת את הבאים עלינו לכלותנו (ממש).

כי בסופו של דבר, מה שסוגר את המשוואה, מה שסוגר עלינו כעם, זוהי התעמולה שהביאה לניסיון להשמידנו פעם אחת, ניסיון שכמעט צלח. התעמולה הנאצית היא זו שאפשרה את ההוצאה לפועל של השואה. התעמולה הנאצית הכשירה את תודעתו של עם שלם, שנחשב למתורבת ו"אנושי", עד אז, להשמיד בשיטתיות ובאכזריות אנושית מרושעת, את העם היהודי. דבר שעד אז היה חסר-תקדים. היום יש תקדים. היום יש מי שרוצה לחזור על התקדים ולשבור את השיא הנאצי.

ומי מזין את מכונת התעמולה הנאצית בימינו?

התקשורת הישראלית, שמשמשת ברובה שופר לתעמולה נאצית מהסוג המתוחכם והמסוכן ביותר, היא זו שמספקת למתכנני השואה הבאה, את הלגיטימציה להוציא אותה לפועל.

הנאצים הגויים של ימינו אומרים:

"הרי אתם היהודים בעצמכם מודים בזה שאתם שטן עלי אדמות וסכנה מהלכת לאנושות! אז כנראה שזה יהיה לא כל-כך נורא אם נבצע שואה נוספת, אבל הפעם נקפיד לסיים אותה כמו שצריך.

תודה לכותבי הטורים המובילים ממעריב, ידיעות אחרונות וכמובן משופר התעמולה הנאצית המוביל, עיתון הארץ, שנותנים לשואה הבאה את ההכשר המירבי".

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcb...

תגובית 78


ליה 30.10.1011:14
29. אולמרט:הציעו לי לכתוב עבורי תגובות בתשלום בתגובה להודעה מספר 28

חלק עצום מהתגובות הן תגובות של כותבים בשכר. אולמרט: "באה אלי קבוצה מקצועית כשהייתי שר אוצר, והציעה לי תמורת 2,500 דולר בחודש לכסות כל מקום שבו מוזכר השם שלי במאות תגובות, כולן בעדי", ידוע שהקרן לחיסול ישראל מעסיקה טוקבקיסטים ב 1000$ לחודש.


http://www.inn.co.il/News/News.aspx...
ליה 02.11.1015:29
30. כתב התרבות בגלי צה''ל יותר חשוב מכל סיירת גולני בתגובה להודעה מספר 29

ערכתי לאחרונה בתאריך 02.11.10 בשעה 15:34 בברכה, ליה


כתב התרבות בגלי צה''ל יותר חשוב מכל סיירת גולני/קלמן ליבסקינד

לפני כמה שבועות, כמעט בחשאיות, התאספו בתל חדיד אלפיים איש וחגגו שישים שנה לסיירת גולני, יחידה שעשתה פה ושם כמה דברים למען המדינה. כדי לממן את האירוע, את הלהקה ואת הסנדביצ'ים התבקש כל לוחם לשלם 50 ₪ דמי כניסה עבור עצמו ועוד 25 ₪ עבור כל בן משפחה נוסף.

לפני שבועיים קיים צה"ל, האבא של סיירת גולני, סדרת חגיגות בלתי נגמרת לעוד יחידה שלו, שחשובה לו כנראה הרבה יותר. גלי צה"ל. בחגיגות השישים המתוקשרות של תחנת הרדיו בחר צה"ל להשקיע פי אלף ממה שהשקיע באלו של הסיירת. "ציפורי לילה" ניצח בענק את כיבוש החרמון, "יומן הבוקר" השכיב בנוקאאוט את מבצע אנטבה. למפקדי הסיירת בעבר, אורי שגיא, משה קפלינסקי וצ'יקו תמיר, הסתבר, אין מה למכור מול מולי שפירא, ארז טל ומרב מיכאלי. האחרונה גם ניצלה את ההזדמנות שהעניק לה גלי צה"ל כדי לקרוא בשידור לאמהות לא לשלוח את בניהן לצבא. ומה היה למפקד גל"צ, יצחק טוניק, לומר בתגובה? "גל'צ היא תחנת רדיו צבאית שתומכת בהתנדבות ובשירות משמעותי בצה'ל". אם המשפט הזה לא היה עצוב, הוא היה מצחיק. כי איך אפשר, אדון טוניק, לשלוח חיילים במדים לסקר את הנעשה במשרד התחבורה ולדבר על התנדבות ותרומה? אני מבין מה תורם למדינה חייל בסיירת גולני. אני מבין גם מה תורם טבח שמבשל לחיילים ומה תורם ש.ג. ששומר על שער הבסיס. אבל מה, לעזאזל, נותן למדינה חייל במדים שמשדר את המשחק של הפועל ת"א נגד זלצבורג? ולמה לחיילים בגדוד צנחנים אסור להביע את דעותיהם הפוליטיות, פן ישלחו למחבוש, כשהכתב הפרלמנטרי בן ה- 18 של גלי צה"ל יכול למתוח ביקורת על הממשלה ברשות ובסמכות?



חגיגות הששים לגלי צה"ל הזכירו כמעט את חגיגות היובל למדינת ישראל. הפקה בלתי נגמרת, עשרות חיילים שעסקו בהכנות, ימי שידור שהופקעו לטובת המאורע, גיליון מיוחד של "במחנה" שהופק לכבוד התחנה ולוגו חדש שעיצב משרד פרסום מוביל. סלבריטאים נפוחים מחשיבות עצמית חלקו עם המאזינים חוויות עבר מהאולפן באווירה שהזכירה שיח לוחמים במלאת 40 שנה לצליחת התעלה. על חוויותיו של סמל באוגדה 46 מההיתקלות הראשונה שלו במלחמת יום הכיפורים לא תשמעו כנראה אף פעם כמו ששמעתם על ההיתקלות הראשונה של ציון ננוס עם שמעון מזרחי ממכבי ת"א. עניין של סדרי עדיפויות.



ומכיוון שאותו צה"ל עומד גם מאחורי סיירת גולני וגם מאחורי גלי צה"ל, יש משהו בלתי נסבל בהתייחסות המפלה שלו ללוחמיו מזה, ולמי שבחרו להשתמט משירות תורם למדינה, מזה. לא יכול להיות שחבורה של עיתונאים, זמרים ואמנים, שצמחו בתחנה הצבאית, יפקיעו לעצמם ימי שידור כאילו שיש עניין ציבורי כלשהו בפסטיבל הוודסטוק הפרטי שלהם. בגל"צ מותחים ביקורת על ההקצבות לחרדים? תבדקו כמה סטודנטים יכלו ללמוד בחינם עם עשרות המיליונים שמשקיעה המדינה בתחנה הצבאית המיותרת שלכם.



מי שמבקש להתרשם עד כמה מנותקים אנשי התחנה הזו מסביבתם היה צריך לקרוא את מה שכתבו לרגל חגיגות השישים. "ביום ראשון, 24 בספטמבר 1950, בדיוק בשעה שש ושלושים בערב בקעה ממקלטי הרדיו תרועת חצוצרה ואחריה נגינת התקווה. כך החל השידור הראשון של גלי צה'ל", פתח המפקד טוניק את דבריו. שימו ברקע את המנגינה של "בשתיים, שתיים ושלושים", עיצמו עיניים ותוכלו לחשוב שטוניק התבלבל עם הקרב בגבעת התחמושת. "אנחנו חייבים להיות הכי טובים, פשוט אין לנו ברירה אחרת", הוא הצהיר במקום אחר, ממש כאילו היה מפקד חיל האוויר, רגע אחרי הפצצת הכור העיראקי. והכי עצוב לקרוא אותו, את האיש שאתם ואני מממנים, מדבר על "מורשת גלי צה'ל". איזו מורשת יש בהשתמטות הזו מתרומה למדינה? האם אין בצמרת צה"ל מישהו שמבין עד כמה מסוכנת הלגיטימציה שמעניקה המדינה למי שבחרו להעביר שלוש שנים בבניית הקריירה העתידית שלהם?

"האג'נדה של גלי צה"ל אינה פוליטית", כתב באותו גיליון מיכה פרידמן, מגיש "בוקר טוב ישראל", מי שכל דיווח תנועה שלו נשמע כמו מאמר פובלציסטי. האג'נדה של גלי צה"ל אינה פוליטית? תקשיבו לתחנה ותגידו לי איזה אחוז מהציבור היא מייצגת. תעברו על רשימת קובעי סדר היום שם ותגידו אם לעמדות הרוב, כפי שהן משתקפות בבחירות, יש ביטוי. ל"קדימה" יש מתנחל, ל"ליכוד" יש את דן מרידור, רק במפלגה של גלי צה"ל יש אחידות מחשבתית. שם ובש"ס. אני מתחייב כאן לעלות על הבמה בחגיגות השבעים כדי להעניק פרס למי שיצליח להכניס רגל ברווח שבין עמדותיהם הפוליטיות של מיכה פרידמן, רזי ברקאי, טלי ליפקין שחק, יעל דן ורינו צרור. אין אג'נדה פוליטית, עאלק.



ובמה מתגאים בכירים התחנה? רזי ברקאי הצהיר כבר כמה פעמים ש"אנחנו לא נהיה הדיאודורנט של צה"ל". מיכה פרידמן כתב ש"לא את הצבא אנחנו משרתים". שמעתם על עוד יחידה צבאית שבכיריה מצהירים שהם אינם משרתים את הצבא? רק לי זה נשמע הזוי?



מה צריך לעשות? מה שהייתם עושים אם הייתם יורדים לחניה ומגלים לפתע גנב שיושב לכם בתוך הרכב המשפחתי. שהרי זה בערך המצב. כמה עשרות אנשים מחזיקים בתחנת שידור צבאית ששייכת לי ולכם ועושים בה ככל העולה על רוחם. בשם חופש הביטוי הם מעניקים פתחון פה נדיב לחמא"ס. בשם חוש הביקורת הם מזנבים בצה"ל תוך כדי לחימה. בשם הפלורליזם התקשורתי הם משתלטים מדי יום על השיח הציבורי ולא נותנים ביטוי לרוב הציבור. בשם רפיסות הדרג הפוליטי, שחושש להתעסק איתם, הם ממשיכים לברוח משירות צבאי אמיתי ועדיין להיחשב לכוכבים. מספיק לראות את שר הביטחון אהוד ברק מסתופף בין כוכבי התקשורת בכנס גלי צה"ל, כשהאלוף אורי שגיא משלם על הסנדביץ' שלו בכנס נטול הרייטינג של סיירת גולני, כדי להבין הכל.

עוד יבוא היום שבו כמה אלפי אזרחים שנמאס להם, מצויידים בשלטי "די לכיבוש", יעלו עם הרגליים על בניין התחנה הצבאית ויבקשו לשחרר אותה.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...

תגוביות:

1.רשימת סוסים טרויאנים מגל"צ - שליחי בני דודינו הפלסטינאים:

שגיא , 02/11/10 15:25

מיכה פרידמן הפסיכופט,רזי ברקאי הלוקה בנפשו,רינו צרור-עבד כי ימלוך,אילנה דיין חולת הרוח,יעל דן המטורפת(ובחייאת-איזה קול מרגיז יש לאישה המשוגעת הזאת),גורי אלפי ועינב גלילי שמנצלים תוכנית עאלק בידור, ודוחפים את הדעות השמאלניות שלהם לכל חור,טלי ליפקין שחק(אישתו של רמטכ"ל לשעבר!!!) המשוגעת.אלו הם עוכרי ישראל לשנת 2010,לא הזכרתי את הבהמות הסרוחות מרשת ב',ערוץ 2,ערוץ 10,ידיעות אחרונות,מעריב,הארץ,וכן מספר ח"כים, מתוך כבוד לבלוג הענק של קלמן שמתייחס לגל"צ,קלמן-העם איתך!!!
ליה 02.11.1021:04
31. קלמן ליבסקינד נגד קרן נויבך בתגובה להודעה מספר 30

קלמן ליבסקינד נגד קרן נויבך

מאת: חגי סגל

הוויכוח הנצחי על הגינות התקשורת בישראל תקוע כבר עשרות שנים באותה נקודה הקבוצה השלטת שם אטומה למצוקות ההמון כמו מרי אנטואנט היא לופתת את המיקרופון ומשאירה לימין את הפובליציסטיקה

--

יום ההולדת שגלי צה"ל ארגנה לעצמה היה אחד מימי השידור המשמימים בתולדותיה. סיפורים שסופרו כבר בפסטיבלים גל"ציים קודמים נטחנו שוב עד דק, כמו במסיבת מחזור של זקני פלמ"ח. בין לבין צפה על פני המים השקפת העולם ההומוגנית של אושיות התחנה לדורותיה. מרב מיכאלי קראה לנוער לא להתגייס לצה"ל ותיארה את ההינתקות כ"חוויה מדהימה". רבקה מיכאלי (שום קשר משפחתי, רק קשר אידיאולוגי) קטעה מבזק חדשות שהגישה כדי למחות על העמדתם לדין של משליכי אבנים במזרח ירושלים. בפינה הארכיונית שודר שבב ראיון עם ברוך גולדשטיין תחת הכותרת "קולו של רוצח". למה רק גולדשטיין? אין בתחנה הקלטות ארכיון של הרוצח ערפאת?

בשלב די מוקדם של היום מצאתי מפלט בתוכנית 'סדר יום' ברשת ב', ונפלתי על דו קרב מרתק. קלמן ליבסקינד מ'מעריב', בוגר 'מקור ראשון', והמגישה הוותיקה קרן נויבך, ילידת גלי צה"ל, ניהלו דיון גלוי לב על טענת הקיפוח של הימין בתקשורת. בתור שרות מיוחד לקוראי הטור הזה, שרובם החמיצו אותו מן הסתם, אצטט ממנו כאן בהרחבה (אבל בדילוגים הכרחיים).

קלמן התחיל. הוא דיבר על "הפער הבלתי נסבל בין עמדות הציבור לבין עמדות התקשורת. דעת הקהל מתנהלת בכיוון אחד, התקשורת כולה נמצאת בצד השני, וזה מצב מטורף בעיניי. כל אוחזי המיקרופונים, יושבים על נישה פוליטית קטנטנה שבכנסת אולי שווה שנים שלושה מנדטים, אבל בתקשורת היא ממש מרכיבה קואליציה. החל ממך, דרך ירון דקל, ענת דוידוב, מנחם פרידמן, רזי ברקאי, רינו צרור, יעל דן וטלי ליפקין שחק, אם תתני לי זמן, אני אעבור גם על רשימת המגישים בערוץ 10 וערוץ 2. בטח תסכימי אתי, שאין אף בעל תוכנית מרכזית בתקשורת שהצביע לשס או לליכוד או לישראל ביתנו או ליהדות התורה או לבית היהודי או לאיחוד הלאומי. למחנה של 70 מנדטים אין שום ביטוי ליד המיקרופון".

נויבך ספגה בדומיה את גל ההסתערות הראשון של ליבסיקינד. כשהתאוששה קלות תהתה מדוע הוא מרגיש מקופח. הוא כותב עיתון, מדבר לפעמים בתוכנית שלה, אז מה הבעיה? ליבסקינד שיסע אותה והסביר שאת דעותיו הפוליטיות הוא שוטח במסגרת פובליציסטית בלבד. "בכל מה שכתבתי כעיתונאי לא הכנסתי מעולם את דעותי הפוליטיות. לעומת זאת אני יכול לנחש לאיזו מפלגה את הצבעת?"

* נויבך: "וזה פוסל אותי מלהגיש תוכנית בקול ישראל?"
ליבסקינד: "לא, אבל למה זה פוסל אנשים כמוני?"
נויבך: "מי אמר שזה פוסל?"
ליבסקינד: "אז תראי לי אחד כמוני שמגיש תוכנית ברשת ב' או בגלי צה"ל".
נויבך: "אולי זה מפני שרבים וטובים במחנה שלך בזו לתקשורת במשך שנים, התייחסו אליה בתור מקצוע נחות, ועד היום הם מדברים עליה במונחים של משהו שלא ראוי להיות חלק ממנו".
ליבסקינד: "הם מדברים עליה ככה בגלל שהיא נראית כמו שהיא נראית".


משתתפת נוספת בתוכנית, ענת סרגוסטי, התערבה והעירה בנימה פדגוגית שאם אנשי ימין יחפצו להיות עיתונאים מן המניין, הם יאלצו לעמוד בכללי היושרה המקצועית. קלמן שאל אם "רק למחנה שלכם יש אינטגריטי?"

* נויבך: "אני לא יודעת מה זה המחנה שלי. אתה אולי מזוהה עם מחנה מסוים".
ליבסקינד: "גם את מזוהה".
נויבך: "סליחה, אני מעולם לא זיהיתי את עצמי עם מחנה מסוים".
ליבסקינד: "אבל אני מזהה".
נויבך: "אני לא מרגישה שאני חוטאת בעבודתי כאן בוקר בוקר".
ליבסקינד: "בסדר גמור שאת מרגישה כך, אבל אני שואל את עצמי איפה אני שם?"
נויבך: "זה העניין? סידור עבודה בשבילך?"
ליבסקינד: "ודאי שלא. זה עניין של השפעה על סדר היום. למה רק את יכולה ואני לא?".
נויבך: "זה מגוחך מה שאתה אומר".
סרגוסטי: "יש לך טור בעיתון נורא חשוב, יש לך בלוג פופולרי".
ליבסקינד: "כיוון שאתן עיתונאיות ותיקות אל תנסו למחוק את ההבדל בין עיסוק חדשותי לבין פובליציסטיקה".
נויבך: "להזכיר לך מי מנכ"ל רשות השידור? מאיפה הוא בא?"
ליבסקינד: "מוטי שקלאר מחזיק מיקרופון?"
נויבך: "לא, אבל הוא העורך הראשי של רשות השידור. יש לו השפעה עצומה על מה שקורה כאן".
ליבסקינד: "לא יכול להיות שתפיסת עולמו של המיעוט היא שתשלוט בכל התקשורת".
נויבך: "איך אפשר להגיד שהיא שולטת בכל התקשורת? אנחנו נמצאים בקול ישראל שאמון על אומנות האיזון. אנחנו מקפידים על זה בכל צעד ושעל. אנחנו הגונים, אנחנו ישרים, אנחנו לא מעוותים את העובדות".
ליבסקינד: "את באמת מאמינה בזה?"
נויבך: "אני יודעת מה קורה אצלי כל יום בבוקר כשאני עורכת את התוכנית".
ליבסקינד: "ואני יודע מה קורה כל בוקר ברדיו שאני שומע אותו".
נויבך: "אז אולי פשוט נורא מעצבן אותך לשמוע עמדות של אנשים אחרים".
ליבסקינד: "לא, ממש לא. מעצבן אותי לשמוע אך ורק עמדות של אנשים אחרים, ואני לא מבין איך אתכם לא מעצבן לשמוע רק את הדעות של עצמכם".
נויבך: "קלמן, אם תגיד עוד פעם אחת שאין לך יכולת ביטוי...".
ליבסקינד: "יש לי יכולת ביטוי פובליציסטית, אבל במיקרופון שעוסק באקטואליה רק אתם שולטים, זאת עובדה".
נויבך: "זה פשוט לא נכון. מה עם סיון רהב מאיר?".
ליבסקינד: "סיון רהב מאיר לא עורכת תוכנית כמו שאת עושה".
נויבך: סיון מגישה את 'שש בערב', והיא לא יושבת שם בתור אדם שמקריא טקסטים. אני מכירה את סיון בתור בן אדם דעתני לפחות כמוני, אם לא יותר. נקודת המוצא שלך היא נקודת מוצא מלפני 20 שנה. התקשורת כל-כך השתנתה מאז".


כמעט 20 דקות הם התווכחו, ובסוף היה ברור שליבסקינד אולי פרק את הלב, אבל נויבך לא השתכנעה. יכולות הניגוח המרשימות שלו התנפצו אל חומות האטימות שלה. היא באמת מאמינה שהתקשורת האלקטרונית הגונה ומאוזנת. מצפונה נקי. העובדה שבעשור האחרון השתבץ בתקשורת קומץ צעירים לא חילונים, מאפשרת לה להדחיק את המשך השליטה האיתנה של הגוורדיה החילונית-שמאלנית הוותיקה בגלי האתר. נראה לה שהימין רק מבלבל את המוח כאשר הוא מתלונן על שפת החדשות ועל הנחות היסוד המוסריות של השדרנים. אין בה קמצוץ מודעות לשערוריית הכפפתו של השידור הציבורי לדעותיה הפרטיות. יכולת ההבנה שלה למצוקות של מגזר ליבסקינד מזכירה את רמת הקשב של מרי אנטואנט להמון הצרפתי. אם אין להם מיקרופון, היא כאילו אמרה, שיכתבו מאמר.

▪ שאלת הנצח

http://www.youtube.com/watch?v=PNf7...


http://www.youtube.com/watch?v=BjoZ...

http://rotter.net/forum/politics/20...
ליה 02.11.1021:05
32. שפטל: מוטי שקלאר הוא אפס טוטאלי ומוחלט! בתגובה להודעה מספר 31
ליה 03.11.1007:24
33. הצורר רינו צרור וגל''צ בתגובה להודעה מספר 32

תיק גל"צ: שידור הקופים של רינו צרור

יום לאחר כינוס התמיכה בד"ר גבי אביטל, המדען הראשי המפוטר של משרד החינוך, התקיים דיון עצמי בגלי צה"ל רינו צרור ועידן קוולר הפגינו אחווה לא נדירה בעלת גוון אחיד האופיינית כל-כך למי שחגג לא מכבר 60 שנות התנשאות, יהירות וחד-צדדיות.
"אנחנו ואפסֵנו עוד. אנחנו עשינו, שידרנו, יצרנו, המצאנו, קידמנו, פיתחנו, זכרנו, ראיינו, צחקנו, יצאנו, השמענו, הקלטנו, החדרנו, הכנסנו, מה אתם יודעים - היינו. כן, אבל איפה היו האחרים? בעיקר הקשיבו ופעמים רבות התפוצצו. כי מה עם החלק השני של המשוואה: הִדרנו, הוצאנו, פילגנו, ראיינו רק אנ"ש, התייחסנו רק לדעות מצד מסוים במפה הפוליטית, חטאנו ביהירות, בהתעלמות מציבור ענק, בהגחכה שיטתית של אידיאולוגיה יריבה מבחינת קובעי הטון בתחנה? אה, זה? טוב. שכחנו" (ד"ר דרור אידר, לרגל יום הולדת 60 לגלי צה"ל).

60 שנות התנשאות נחגגו, בעיקר על ידם.

60 שנות אהבה עצמית - עד כדי נרקסיזם חולני, 60 שנות שנאה עצמית - עד כדי הלקאה.

60 שנות כיבוש אוזני מאזינים ולבבות עיוורים מראות את המציאות.

60 שנות בנים-של, אחים-של, חברים-של.

60 שנות גניבת-דעת.

בתאריך 28.10.10 סוקר בגלי צה"ל כינוס התמיכה בד"ר אביטל ("חופש המחשבה או סתימת פיות"). עידן קוולר ורינו צרור גיחכו, זילזלו, צחקו - ובעיקר הסכימו אחד עם השני. אלה לא דנו כלל במהות האירוע אלא מצאו את מה שחיפשו: מה שאפשר למצוא בכינוס תומכי מרכז ליכוד, ענודי מדבקות קוף סתום-פה על דש בגדיהם, שהתקיים באור יהודה. כינוס שהזכיר להם את 'נאום הקופים' הידוע של דוד לוי. זהו. לא התקיים דיון רציני. ככה זה שישים שנה.

כך פתח עידן קוולר בלזלול: "מוכן למרתון של קטעים מכנס ההלל והשבח של המדען המפוטר?"

צרור: "רק אם המרתון שווה במיוחד".

בהמשך, זילזל קוולר בהרצאתו של ד"ר שלמה צדוק, מהפקולטה למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה: "כדי לתמוך בעמדתם, הם הביאו דוקטור לאירוע".

לסיום, רטנו השניים על עמדתו של ד"ר צדוק, שטען כי "פוליטיקאים הפכו להיות עבדים של שתי כנופיות". רטנו, שאלו וענו.

והם, צרור וקוולר, הביאו אחד את השני לתמוך בעמדתם. ההבדל הוא שזה רדיו ממלכתי, וזה כינוס פוליטי. ויש רגעים בהם אני מתגעגע לרזי ברקאי...

הצורר רינו צרור

http://www.news1.co.il/Archive/003-...

תגוביות:

1.להמשיך להחתים על העצומה לסגירת גלי צה"ל:

http://www.atzuma.co.il/noglz

2.גלי צה"ל הוא טירור שתומך בג'יהאד.מדובר בטרוריסטים .




ליה 03.11.1009:24
34. לאטמה - תום פרידמן בראיון בתגובה להודעה מספר 33

מהדורת השבט עם טום פרידמן, המסתנן החגיגי וזעם בעולם

http://www.youtube.com/watch?v=jXSV...
ליה 06.11.1011:12
35. מעניין-הפעם לא הגיע העניין לכותרות בתגובה להודעה מספר 34

לפני מספר שבועות רעדה הארץ. שר החוץ ליברמן נאם באו"ם ואמר שלדעתו אין סיכוי לשלום בשנים הקרובות ויש לפעול לכינונו של הסדר ביניים ארוך טווח. הנאום של ליברמן תפס את הכותרות הראשיות בתקשורת האלקטרונית והכתובה. הכותרות היו צעקניות. התקשורת תהתה איך מעז שר החוץ לנאום נאום שעומד בסתירה למדיניות ראש הממשלה. טענו שליברמן "בז לכללי הדיפלומטיה, המנהל התקין, המכובדות וה"נראות"" ושהמניע שלו לומר את שאמר הוא ריצוי בוחריו בישראל. עוד ועוד ביקורת פורסמה ופואד בן אליעזר אפילו אמר שנאום ליברמן הוא הנחת מטען צד לנתניהו (תזכורת: רק לשמאלנים מותר לדבר ככה). כמובן שלשכת נתניהו הזדרזה להבהיר שראש הממשלה הוא בסדר וליברמן עשה הכל על דעת עצמו בלבד.

אני דווקא חשבתי שזה ממש בסדר מצד ליברמן להגיד את מה שהוא חושב ואת מה שהרוב המוחלט של הישראלים חושב: לא יהיה שלום עם הפלסטינאים בקרוב. גם חשבתי שהנאום של ליברמן דווקא חיזק את נתניהו. הוא הראה לאמריקאים ולעולם שלנתניהו יש קואליציה קשה ושהוא לא יכול לעשות מה שבא לו במסגרת המו"מ.

עכשיו לעניין אחר לחלוטין. ביום רביעי, בכנס שבו נכחו 120 מנהיגים יהודים מרחבי העולם, אמר שר הביטחון אהוד ברק שהדרישה של נתניהו להכרה פלסטינאית במדינת ישראל כמדינה יהודית אינה הכרחית. ברק חזר על הדברים גם למחרת, בפגישה עם שליח הרביעיה הבינלאומית, טוני בלייר.

איך מעז שר הביטחון לסתור בדבריו את עמדת ראש הממשלה? איך הוא מעז להחליש את עמדת המדינה במו"מ מול הפלסטינאים והאמריקאים? האם ייתכן שאלו המהלכים להדחתו של ברק שהביאו אותו לומר דברים כאלה כדי לרצות את בוחריו?

מעניין. הפעם לא הגיע העניין לכותרות. הפעם לא היו קריאות לפיטורי השר. הפעם לא הייתה מאסה של מאמרים שתוהה מי כאן בעל הבית ואיך מעז ברק להביך כך את נתניהו. התקשורת הסתפקה בדיווח קורקטי על הביקורת של בוגי יעלון בנושא ובחרה לא להביע עמדה.

מוכרח להודות שלא הופתעתי.

מאת shaylahag


http://shalomahar.wordpress.com/
ליה 07.11.1000:00
36. מפלה נוספת לעיתונאי גדעון לוי בתגובה להודעה מספר 35

מפלה נוספת לעיתונאי גדעון לוי

עיתונאי השמאל גדעון לוי והעיתון "הארץ" נאלצו להודות בבית המשפט כי לא היה להם מקור מסויים לכתבה נגד תושבי הר ברכה.

שופט בית-משפט השלום בירושלים, עודד שחם, הגיע בימים האחרונים לסיכום בתביעת הדיבה שהוגשה ע"י ועד מתיישבי השומרון נגד עיתונאי השמאל הקיצוני, גדעון לוי ועמוס שוקן, מו"ל העיתון "הארץ".

לוי תיאר באחד ממדוריו כי תושבי ברכה מאיימים תדיר על תושבי הכפר עין בורין הסמוך, מתנכלים להם ואף משגרים לעבר בתיהם רקטות מתוך ההתנחלויות.

התובעים, שסברו כי הכתבה היא פרי דימיונו של לוי, דרשו 100 אלף שקל כפיצוי על הוצאת לשון הרע, וכן התנצלות בולטת בעיתון ומחיקת הכתבה מאתר "הארץ".

בא-כוחם של אנשי "הארץ" הגיש תצהיר לבית המשפט בו נכתב כי "בכתבה לא היתה כל התייחסות לאגודה השיתופית ברכה ולמי משאר התובעים...", בהמשך הודה בתצהיר כי לנתבעים (אנשי הארץ) לא היה כל מידע לגבי אדם ספציפי שביצע את המתואר בכתבה.

היועץ המשפטי של ועד מתיישבי השומרון הסתפק בהצהרה שהגישו הנתבעים ובהסכמה התביעה נמחקה.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

1.למה ??? השתגעתם ?! הצורר הזה צריך לשלם על העלילות שלו !

2.למה התביעה נמחקה בהסכמה?

3.המפלה היא של ועד מתיישבי השומרון שלא התעקשו לנצח בתביעה.בגלל הוויתור כתבות כאלה יחזרו על עצמן גם ע"י עיתונאים ואמצעי תקשורת אחרים.

4.המרחם על רשעים סופו ......

5.העיתונאי גדעון לוי? עיתונאי? שקרן! צורר! ! בדאי! כזבן....



ליה 11.11.1014:02
37. הכתבים הנלהבים לא הבינו למה הסיפור אסור בפרסום/ליבסקינד בתגובה להודעה מספר 36

ערכתי לאחרונה בתאריך 11.11.10 בשעה 14:06 בברכה, ליה

הפארודיה על הפרשן הכלכלי נחמיה שטרסלר

קלמן ליבסקינד

לפני כמה חודשים הציתו פלשתינים שטח הסמוך לישוב חרשה שבבנימין. האש התפשטה לכיוון הישוב, תלמידי ישיבה ובני משפחותיהם פונו והצריף של השומר נשרף, לפני שמכבי האש הצליחו להשתלט על הלהבות. צה"ל, שזיהה את החשודים בהצתה בורחים לכוון הכפר מזרעת א-קבליה, ניהל אחריהם מרדף. דובר הישוב, שדיווח על הסיפור הזה בהודעה קבוצתית לכל כתבי ההתיישבות, היה מופתע כשאיש מהם לא חזר אליו, איש לא התעניין ואיש לא חשב שניסיון לשרוף ישוב יהודי הוא משהו שצריך לפרסם. למחרת החליט הדובר להעביר לכתבים שיעור קטן בתקשורת ושלח להם הודעה נוספת: "לא לפרסום: בעקבות ההצתה אתמול, שרפו הבוקר אנשי 'תג מחיר' שדה סמוך לכפר מזרעת א-קבליה". הזמן שעבר מרגע שליחת ההודעה ועד למבול הטלפונים מהכתבים, יכול היה להתחרות במהירות האור. הכתבים הנלהבים לא הבינו למה הסיפור אסור בפרסום. "כי אין סיפור כזה", השיב להם הדובר, "אבל אם אתם כבר מתקשרים, איפה הייתם אתמול כשערבים ניסו לשרוף את חרשה"? רוב הכתבים היו נבוכים, לחלקם היה חשוב בעיקר שהסיפור המביך הזה לא יצא החוצה.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...
ליה 11.11.1014:08
38. תקשיבו טוב ותבדקו אם יונית לוי תזכור לבשר לכם את המחיר בתגובה להודעה מספר 37

מחיר האלימות הערבית או מחיר חופש הביטוי/קלמן ליבסקינד

לפני כשבועיים הגיעו מיכאל בן ארי, ברוך מרזל, איתמר בן גביר ואנשיהם להפגין באום אל פאחם. המקומיים, שלא אהבו את ההפגנה, תקפו באבנים את כוחות המשטרה, שליוו את המפגינים. ההפגנה הזו, של אנשי הימין במגזר הערבי, היא חלק מסוגייה רחבה יותר של חופש הביטוי. אפשר לתמוך בו, אפשר להתנגד לו. אבל אי אפשר להיות צבועים. ובביקורת של התקשורת על ההפגנה, במקרה הזה גם העיתון שלי, יש הרבה צביעות. כי אם מרזל באום אל פאחם זו פרובוקציה, אז גם מצעד הגאווה בירושלים וגם הפגנה של חילונים נגד חרדים בבני ברק הן פרובוקציה. הגדיל לעשות ערוץ 2, שטרח לעדכן את צופיו בעלויות הליווי המשטרתי. "ארבעה מליון שקלים, מחיר לא זול עבור חופש הביטוי". בפעם הבאה שמצעד הגאווה יצעד בבירה, תקשיבו טוב ותבדקו אם יונית לוי תזכור לבשר לכם כמה עלתה לכיס הציבורי הפרובוקציה של ההומואים.

המהומה הזו, אגב, הזכירה לי הפגנה שארגנתי לפני שנים רבות מול הקריה בתל אביב, הפגנה שלא עלתה למשלם המסים אגורה, בעיקר משום שלא נזקקנו לשום אבטחה. למה? כי איש לא חשש אז ששר הבטחון ירד מהבניין ויתקוף אותנו. מה שאין כן באום אל פאחם. את הליווי המשטרתי, וכדאי להפנים את זה היטב, שולחת המשטרה לא בגלל ברוך מרזל אלא בגלל הערבים שזורקים עליו אבנים. ארבעה מליון שקלים, לפיכך, הם לא מחיר חופש הביטוי. הם מחירה של האלימות הערבית. הנה, רק יומיים אחרי ההפגנה, ניסה נהג עבריין וחסר רשיון מאום אל פאחם להימלט מניידת משטרה. הוא חצה מדרכה, עמוד חשמל ומעקה בטיחות, התנגש באוטובוס, הפך אותו על נוסעיו אל התעלה ונהרג. ומה עשו שכניו? כמיטב המסורת המקומית הם יצאו אל הכביש ותקפו באבנים את השוטרים, את מכבי האש ואת האמבולנסים שהגיעו לטפל בפצועים. 200 שוטרים ואנשי יס"מ הוקפצו למקום יחד עם מסוק שהוזנק במיוחד. הייתי מת לדעת כמה זה עלה לנו אבל דווקא כאן, משום מה, לא עשו בערוץ 2 את החשבון.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...
ליה 11.11.1014:11
39. כל תושביהן עניים, ולכן מתנגשים כל הזמן כולם זה בזה בתגובה להודעה מספר 38
קלמן ליבסקינד

לפני כמה שבועות פירסם נחמיה שטרסלר בדה-מרקר את אחד מקטעי הסאטירה הטובים שנכתבו כאן. שטרסלר, פרשן כלכלי בעל שם, סיפר על המלחמה של תושבי השומרון היהודים בנהגים הערבים שנוהגים בפראות בכלי רכב גנובים, ללא לוחיות זיהוי, ללא טסט ותוך התעלמות מחוקי התנועה. שטרסלר לא מתווכח עם העובדות. אפילו הוא לא. אבל יש לו שורה תחתונה מעניינת. "נכון שרבים מהפלסטינים נוסעים בכלי רכב שסובלים מרמת תחזוקה ירודה ביותר. למשל, הטרקטור שבו התנגשה משאית בלוני הגז בצפון השומרון (שלושה ילדים נהרגו - ק.ל.) נסע בלי אורות. אבל, מתנחלים יקרים, זו תוצאה של הכיבוש. זו תוצאה של הדיכוי שגורם לרמת חיים נמוכה, לחץ כלכלי, אבטלה ועוני. אתם כורתים להם את עצי הזית - ולהם אין כסף לתקן את הטרקטור". אני חייב להודות שהקטע הזה כל כך הצחיק אותי שלרגע חשבתי שאולי לא שטרסלר חיבר אותו אלא נער גבעות שופע הומור שהחליט לייצר פארודיה על התקשורת השמאלנית. בשבוע הבא, ככל הנראה, יספר לנו שטרסלר כיצד במדינות שבהן לא גדלים כלל זיתים וממילא כל תושביהן עניים, מתנגשים כל הזמן כולם זה בזה. איך מכנה שטרסלר את המדור שלו? "שלא יעבדו עליכם". וואלה.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...

ליה 11.11.1014:14
40. ב- YNET יוצאים מנקודת הנחה קבועה שהערבים תמיד צודקים בתגובה להודעה מספר 39

קלמן ליבסקינד

בכל מה שנוגע למאבקים בין הפלסטינים למתנחלים בחר אתר האינטרנט YNET, לוותר על עבודה עיתונאית ולהפוך את האתר ללוח מודעות. כל פלסטיני שחשקה נפשו להתלונן על המצב צריך רק לטלפן לכתב עלי ואקד ובתוך רגעים התלונה שלו באוויר. בלי בדיקה, בלי הוכחות, בלי נתונים. לפני כמה שבועות הופיעה ב- YNET הכותרת "פלסטינים: מתנחלים מסקו זיתים באדמתנו". לואקד יש עבר עשיר בציטוט טענות פלסטיניות שלו עצמו אין מושג ירוק אם הן נכונות. במקרה הזה ידעו המקורות של ואקד, אנשי ארגון השמאל הקיצוני "יש דין", לספר לו אפילו שהמוסקים הגיעו מהישוב "עדי עד". המתנחלים, בסוף הידיעה, מכחישים אמנם הכל אבל ב- YNET זה מעולם לא עזר להם. הפלסטינים טוענים, הפלסטינים עולים לאתר. אלא שהפעם, כך לפחות הציג הכתב, יש לפלסטינים ראיות. פיראס עלמי, איש "יש דין", הצליח לצלם את המתנחל ממש באמצע המסיק. אתם חייבים, אבל ממש חייבים, להיכנס ל- YNET כדי לראות את התמונה הזו. מדובר בצילום שבמרכזו ניתן לזהות כתם תכול בגודל של ראש סיכה. הכתם, מסביר לנו ואקד את מה שהסבירו לו ב"יש דין", הוא הוא המתנחל שמוסק את העצים של הפלסטינים. זה, אגב יכול להיות נכון. בדיוק כמו שזה יכול להיות מתנחל שעושה פיפי בצד הכביש או פלסטיני שמוסק את העצים של עצמו ואולי זו בכלל מגבת תכולה שתלויה שם לייבוש. אבל מכיוון שב- YNET יוצאים מנקודת הנחה קבועה שהערבים תמיד צודקים והמתנחלים תמיד גונבים, אז מה זה בכלל משנה מה רואים שם? מספיק להיות קטנוניים.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...

ליה 14.11.1009:17
41. ''אג'נדה'' שהאשים את ישראל בטבח - מארגן את כנס העיתונות בתגובה להודעה מספר 40

"אג'נדה" האשימה את צה''ל בביצוע טבח - נותנת חסות לכנס העיתונות

אחד מנותני החסות והשותפים המרכזיים ב"כנס אילת לעיתונות – 2010"
הינו ארגון שמאל קיצוני, שהוקם ע"י הקרן לישראל חדשה (הקרן החדשה
לישראל) בתמיכת קרן פורד.

מדובר במרכז לאסטרטגיה תקשורתית "אג'נדה", שהינו אחד משני משרדי
היחצ"נות המרכזיים של הקרן לישראל חדשה (השני הינו "בן אור תקשורת"
שהיה גם שותף בהקמת "אג'נדה").

מה אנו יודעים על "אג'נדה"?

מתוך האתר:

".. אג'נדה, מרכז ישראלי לאסטרטגיה תקשורתית הוא ארגון ללא כוונת רווח שהוקם בשנת 2003..."

"..אג'נדה הוקמה בתמיכת קרן פורד ובייסוד משותף של ארגון שתיל וחברת בן-אור תקשורת..."

"..אג'נדה שמה למטרה להשפיע על סדר היום הציבורי ועל תהליכי קביעת המדיניות באמצעות קידום
נושאים לשינוי חברתי בזירה התקשורתית באופן מתוכנן ויזום..."

"..אג'נדה רואה חשיבות עליונה לכינונו של שיח ציבורי חדש, בו יישמעו קולות אחרים ויינתן מקום
מרכזי לנושאים כמו שוויון, זכויות מיעוטים, צדק חברתי, כלכלי וסביבתי, בריאות וזכויות אדם..."

מנכ"ל "אג'נדה", הינה אשת השמאל הקיצוני, ענת סרגוסטי, שאף תישא דברים
במושב הפתיחה של כנס העיתונות באילת.

מי היא ענת סרגוסטי?

מתוך ויקיפדיה :

בתחילת דרכה העיתונאית היתה סרגוסטי צלמת בעולם הזה. בין היתר התפרסמה כשבאמצע המצור שהטיל צה"ל על ביירות במלחמת לבנון הראשונה הגיעה (ביחד עם אורי אבנרי ושרית ישי) לביקור וראיון אצל יאסר ערפאת הנצור. הפגישה, שעצם קיומה הוגדר בזמנו כעבירה פלילית, הייתה הראשונה של ישראלים עם ערפאת.

בנוסף על כך:

ענת סרגוסטי חתמה יחד עם נעמי חזן (נשיאת הקרן לישראל חדשה) על מכתב
ה"שחיטה" המפורסם. במכתב, שהתפרסם יום אחד בלבד לאחר תחילת מבצע
"עופרת יצוקה", מואשמים מדינת ישראל וצבא הגנה לישראל בביצוע טבח
בחפים מפשע.

מעניין אם דב יודקובסקי, יעקב אחימאיר, דן מרגלית, ישמחו לקבל
פרס מפעל חיים גם מענת סרגוסטי, שמאשימה את חיילי מדינתה
בביצוע טבח, ובעקיפין גם מנעמי חזן, נשיאת NIF (שהנו הארגון
שייסד את "אג'נדה"), שחתמה אף היא על מכתב ה"שחיטה".

http://rotter.net/forum/scoops1/389...




ליה 15.11.1011:34
42. בתקשורת הישראלית בנו פסל לכבוד תום פרידמן... בתגובה להודעה מספר 41

1.עיתון השמאל האליטיסטי הניו יורק טיימס מתוסכל מהפסד יקירם אובמה תוקף-את נתניהו,עלוב ביותר !!איפה היושרה של בן דרור ימיני !!! ???

2.תזכורת:דייויד ברוקס פובליציסט של הניו יורק טיימס ! ברוקס:"חלק גדול מעיתונאי הטיימס הם אנטישמים ששונאים את ישראל !".

3.האם בעשור האחרון היה מאמר אחד של עיתון שמאל בעד ישראל?

4.תומס פרידמן קיבל בעבר פרסים מהקרן החדשה לישראל.מוזמן לאירועים שלהם ונחשב בן בית אצלם.

5.ושוב חוזר תומס פרידמן !עיתונאי השמאל הקיצוני,התומך מספר אחד של אובמה לתקוף את נתניהו.... כאשר אובמה נופל בציבור האמריקאי,תמיד פרידמן יכול לתקוף את נתניהו...זה עושה לו טוב....זה כמו מסומם שהזריק ונרגע...

6.הניו יורק טיימס שונא: את הרפובליקנים,את פוקס ניוז,את ממשלת ישראל ואת כל מי שלא שמאלן "נאור" כמותו!

7.בתקשורת הישראלית בנו פסל לכבוד תום פרידמן...השמאלנים שקוראים לעצמם עיתונאים יכולים להשתחוות פעמיים ביום...

8.כל מילה של תום פרידמן בניו יורק טיימס...מיד בחדווה בראש הכותרות בתקשורת שלנו ש"מאוד אוהבת" את ביבי...

9.מה שלא ניתן לערבים- הם יפוצצו המו"מ,והתקשורת הישראלית תסנגר עליהם
המטומטם היחיד היא התקשורת.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...

ליה 15.11.1011:40
43. האם ימיני משתתף בכנס העיתונות ש''אג'נדה'' מארגן? בתגובה להודעה מספר 42

''אג'נדה'' שהאשים את ישראל בטבח - מארגן את כנס העיתונות .הקרן מממנת גופים שקשורים לתעמולת הזוועה נגד ישראל.

כך כתב בן דרור ימיני על מעשי הקרן האמריקאית לישראל חדשה-NIF :

מאת בן דרור ימיני

..."הקרן ( NIF ) תומכת בעדאלה, או "רופאים לזכויות אדם", שתמכו בסנקציות, או בקואליציית נשים לשלום, גוף שקורא לחרם נגד ישראל ולרדיפת ישראלים בטריבונלים בינלאומיים.

וזה עוד לא הכל. אחד מהגופים בקואליציית נשים לשלום הוא "נשים בשחור". ובכן, באתר הבלגי של "נשים בשחור" מופיע דיווח של ברברה לובין, שצריך לשפשף עיניים כדי להאמין שהוא פורסם.

מסופר שם על חיילים ישראלים שביקשו מאמא פלסטינית לבחור חמישה מבין עשרת ילדיה כ"מתנה" לישראל. האמא פרצה בזעקות אימה, והם בחרו במקומה. וכך, לפי סיפור הזוועה, חיילי ישראל רצחו בדם קר את החמישה. ככה סתם.

זה לא סיפור שראוי להפרכה. הרי אפילו הפלסטינים אינם מפיצים אותו, משום שהוא לא היה ולא נברא, ואתרים אנטי-ישראליים אחרים גם טרחו לתקן ולספר שמדובר בטעות, ושבעצם, בני המשפחה נפגעו מטיל, על ביתו של עיסא אל-בטראן, מורה באונר"א. זו הייתה גם הגרסה שפרסמה עמירה הס בעיתון "הארץ". באותה כתבה פורסמה גם תגובה של דובר צה"ל. אלא שאפילו תגובת דובר צה"ל לקתה בחסר. משום שהאיש אינו רק מורה באונר"א, אלא גם ראש יחידת הייצור הצבאי של החמאס, ומבוקש בכיר. הדברים מופיעים בתלונה אנונימית שהגיעה לאונר"א עוד ב-2008, מהורים שחששו לפגיעה בילדיהם, משום שהמורה שלהם הוא בכיר בחמאס. ובנוסף, לפני הפגזת הבית של המבוקש הבכיר, הגיעה אזהרה טלפונית.

העלילה שפורסמה איננה פרסום רשמי של הקרן, של קואליציית נשים או של הסניף הישראלי של "נשים בשחור". אבל לקרן יש אחריות. משום שהיא מממנת גופים שקשורים לתעמולת הזוועה נגד ישראל. הקרן לא תמכה ואינה תומכת בעלילת הדם שפורסמה באחד מאתרי "נשים בשחור", אבל נשיאת הקרן, נעמי חזן, פרסמה בעצמה הודעה על "השחיטה" שמבצעת ישראל בפלסטינים.

... הקרן יכולה לטעון שאין לה שום קשר, ושהיא אינה עומדת מאחורי כל פרסום. אלא שההתכחשות הזאת קצת מגוחכת. משום שמי שפרסמה הודעה על "שחיטה",(נעמי חזן.ליה) נושאת באחריות מוסרית לעלילה החדשה.

...בראיון ל"ידיעות אחרונות", שפורסם בגליון סוף השבוע (23.4), טענה מנכ"ל הקרן, רחל ליאל, שהקרן אינה מעניקה סיוע לגופים שדורשים להעמיד לדין ישראלים... לפי מנכ"ל הקרן, אם קואליציית נשים דורשת להעמיד ישראלים לדין - הקרן אמורה להפסיק את הסיוע.

ובכן, בפנייה הרשמית של קואליציית נשים לשלום לבריטניה נאמר כהאי לישנא: "אפשרו להעמיד לדין פושעי מלחמה ישראלים ... ובהם אהוד אולמרט, אהוד ברק, ציפי לבני ובכירים נוספים". כלומר, קואליציית נשים קובעת מראש שציפי לבני היא פושעת מלחמה, וכי יש להעמיד אותה לדין.

... כך ששלחנו שאילתה לקרן: האם תכבד המנכ"ל את דבריה שלה, ותודיע על הפסקת התמיכה בקואליציית נשים"?

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...
ליה 16.11.1015:22
44. טרור אידיאולוגי נורא במסווה של פלורליזם נוסח פראבדה בתגובה להודעה מספר 43

ערכתי לאחרונה בתאריך 16.11.10 בשעה 16:45 בברכה, ליה


1.גורלו של בנדק חשוב בעיני כקליפת השום. לא הוא הנושא.הרעיון שיש לבנדק את הזכות לuמר את אשר על ליבו - מקודש בעיני.עם זאת , עליו לשאת בתוצאות ההחלטות שלו ומשנתו הסדורה 'בין אם דעתו מקובלת על חבריו ומעסיקיו 'ובין אם היא אהודה בקרב לקוחותיו , ציבור צרכני התרבות...החזקת המקל בשני קצותיו אינה מוסרית ואינה מכובדת.
אינני חפצה באנשים שפוחדים לומר את דעתם , נהפוך הוא.כבר שנים רבות מתקרנפים רבים בתקשורת ובמילייה התרבותי והאקדמי, מבינים שאם לא יסמנו עצמם כאנשי שמאל - תיחסם דרכם ותקרת זכוכית כבדה תירמוס קומתם. טרור אידיאולוגי נורא במסווה של פלורליזם נוסח פראבדה.
את זה חייבים להפסיק.ידע כל אדם שדעתו ראוhיה להישמע בראש חוצות , ללא מורא , ובתנאי שיידע שגם להתקרנפות יש מחיר.חיקו החמים של השמאל ,שוב לא יהיה מקלטו של כל קרייריסט צבוע או פחדן, וההצטרפות למחנה הדורסני הזה תיתבע מחיר הולם.או אז יתקיים סוף סוף איזון בין מצפונו של אדם לבין האמביציות המקצועיות שלו.מאזן האימה הוא המפתח ליושר ולויכוח הוגן.

2.אפשר לחשוב שאמן או אקדמאי שאינו שמאלן - לא חייב להזהר במוצא פיו.
נסה להיות יהודי לאומי , או רחמנא ליצלן , ''ימני'' בקרב ''אנשי הרוח''
או ''אנשי התרבות'' או ''אנשי האקדמיה'' ואני מבטיח לך ויה דולורוזה ומסע יסוריים שסופו מי ישורנו..רחוק לא תגיע.הטרור הרעיוני של השמאל מקרנף רבים וטובים ומטיל מורא על כל מי שלא מוכן לשמש תועמלן שמאל במקרה הרע , או ''לא מעורב'' כנסבל , במקרה הטוב יותר.
המהין לחרוג מהדיסציפלינה , שם עתידו המקצועי בכפו ומשלם בקשריו ברשת החברתית לה הוא שייך.גל של תיעוב ומיאוס אוחז כל אדם בן חורין ובר דעת בציבור הישראלי למראה אומניו ואנשי הרוח שלו היוצאים מגדרם כדי לחנך את קהלם , משל מונו ע''י מאן דהו , טמיר ונעלם , למורי הלכות מוסר על העם..
ומהגל הזה אולי יצא טוב.שוב לא נראה כלומניקים שרוצים קריירה כזמרים , מוצאים עצמם נאלצים לומר דברים נגד הגיוס לצה''ל , כתנאי לפיתוח קריירה מוצלחת..והם ( לטענתם) בכלל לא מתכוונים לכך. מישהו יעץ להם לעשות כך , כי זה עוזר לקריירה...ובכל אופן , ודאי שלא מזיק.אז זהו , חברים. אם זה כן יזיק , אולי עדנה מזיא לא תהיה חברה שלך ,וקוטלר לא יחלק איתך צינגלה על המרפסת ...קוראים לזה מאזן אימה - וזה משחרר !

3.במדינה המשונה שלנו, האמנים הללו שכחו מי הם. אזי הריני כאן להזכיר להם: בדיוק כמו שליצני החצר בשעתו, היו מקפצים ומפזזים, כשעל ראשם מצנפת מחודדת עם פעמונים בקצה ולרגליהם נעלים מגוחכות וארוכות ארוכות ולבושם ססגוני, כך גם אלה של היום ואין זה משנה כלל אם הם שחקני אופי, משחקים דמויות דרמטיות, או טרגיות, או מוקיונים. הם שחקנים. התפקיד שלהם לשחק על במה ולשעשע אותנו, הציבור. איש לא משלם להם ואיש לא מבקש מהם להביע דעה פוליטית. כדי לשמוע ניתוחים פוליטיים מלומדים, אני בטח לא אזדקק לגרבוז, הויברגר, בנדק, או עוד כל מיני, שתפקידם לשעשע בלבד. עלו על הבמה, לאחר שלמדתם היטב את התפקיד ותנו את המיטב שבמיטב ואל תבלבלו את המוח עם הדעות הפוליטיות שלכם, שאינן מענינו של איש.

4.לחצוף הזה בנדק מבנק המזרחי היתה פליטת פה נוספת בתכנית של ליאור שליין,עם אורנה בנאי וצבירה הדר.צביקה הדר נשאר פעור פה כשבנדק העיר משהו על נאצים בהקשר לחיילי צה''ל. למה משתיקים את זה?

5.בנדק הוא קולב רק כדי להציג את בגדי המלך החדשים.רצית להיות אמן נחשב - היית חייב להביע עמדות מבקרות על מדינתך ועמך...במיוחד אם פנית לקריירה בינלאומית...מעולם לא שילמת מחירים על כך , חוץ מכמה טוקבקים...
כשתתחיל לשלם מחירים - אולי תמצא גם סיבות לקולא ויהיו מעט חסמים שיעמידו בספק את כדאיות עסקת נזיד העדשים...
כל הורה מכיר את הפרדוקס : ילד ללא גבולות וללא מעצורים ואיסורים - לא גדל להיות מבוגר חפשי...ממש ההיפך , גוטה. ממש ההיפך.

6.שטויות. בנדק מסתכל מסביב על חבריו בביצה ,ומבין שכל רע לא אונה להם...אדם ראציונאלי בודק כדאיות עפ''י נסיונם של אחרים.אנשים שירקו לבאר ממנה הם שותים , דווקא עשו חייל בבראנז'ה עד עכשיו.אנחנו מקוים שזה ישתנה , אך נסיון העבר מוכיח ההיפך...וכי ''אוסם'' לא השתמשה באביב גפן ? ''כלל'' לא השתמשה בשרותיו של אבש'לו ?''תלמה'' לא לקחה את בנאי ?
רשע וטוב לו...

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...

ליה 17.11.1010:13
45. שלטון המיעוט - תשובה לבנזימן / ליבסקינד בתגובה להודעה מספר 44

שלטון המיעוט

"חבורה קטנה של עיתונאים, המחזיקה בעמדות שמאל קיצוניות ואשר תפיסות העולם שלה ניגפות בבחירות פעם אחר פעם, קובעת כאן את סדר היום". תגובה לעוזי בנזימן .

למאמר "קול ההמון" / עוזי בנזימן

http://www.the7eye.org.il/DailyColu...

לאחרונה נטלתי חלק בכנס שערך ארגון אג'נדה בסוגיות של תקשורת ודמוקרטיה. מניתוח הרכב הקהל, כפי שבא לידי ביטוי בהערות שנשמעו מפעם לפעם, אני מסופק אם שיכנעתי מישהו בעמדותי, ובכל זאת נראה היה לי שהצלחתי להבהיר אותן היטב. כך, לפחות, סברתי עד שקראתי את הביקורת של עוזי בנזימן ב"עין השביעית".

בנזימן עצמו אמנם לא נכח באירוע, אבל תקציר מדברי שם, בעיקר סביב ביקורת שמתחתי על פרופ' מרדכי קרמניצר, הספיק לו כדי לנתח את תפיסת העולם העיתונאית שלי באופן מרתק. אני חייב להודות שעם חלק ניכר מהעמדות שלי, כפי שהציג אותן בנזימן במאמרו, עשיתי היכרות ראשונה אצלו. בנזימן ניסח את תפיסותי כך שיהיו נוחות לו, ואז היכה בהן ובי בשבט ביקורתו.

נדמה לי שכבר קראתי בעבר כמה וכמה ביקורות של עוזי בנזימן על קולגות. אם זכרוני אינו מטעה אותי, הוא נהג להתייחס אליהם, באופן טבעי, כ"עיתונאים". לי הוא בחר להדביק את הכינוי "כותב ימין", ולפיכך אאמץ גם אני את הגישה הזו שלו ואכנה אותו כאן "פובליציסט שמאל". בשורות הבאות אראה כי הכינוי הזה לא עושה לו עוול גדול מדי.

"בעיקר עירער ליבסקינד", כתב בנזימן, "על תפיסתו של קרמניצר שלרוב אין זכות לרמוס את זכויות המיעוט. העיתונאי טען שהרוב קובע, שעל התקשורת לבטא את רצון הרוב ועמדותיו, וקבל על כך שהתקשורת הישראלית אינה עומדת בחובה זו, אלא נותנת ביטוי בעיקר לעמדות המיעוט". נדמה לי שלמעט סימני הפיסוק, בנזימן לא הצליח לפגוע בכלום.

לא עירערתי על תפיסתו של קרמניצר שלרוב אין זכות לרמוס את המיעוט. טענתי ואני מוסיף לטעון שמדינת ישראל רשמה פטנט ייחודי, בהיותה המדינה המערבית היחידה שאני מכיר שבה המיעוט רומס את זכויותיו של הרוב. אמרתי שחבורה קטנה של עיתונאים, המחזיקה בעמדות שמאל קיצוניות ואשר תפיסות העולם שלה ניגפות בבחירות פעם אחר פעם, קובעת כאן את סדר היום, כשקולו של הרוב אינו נשמע.

חשבתי שכמי שעורך את "העין השביעית" העניין הזה מטריד את בנזימן. התבדיתי. מעולם לא טענתי שעל התקשורת לבטא את עמדות הרוב. יצאתי נגד סתימת פיו של הרוב. אמרתי שהפער בין מה שחושב כאן הציבור ובין הקו שמובילה התקשורת הוא בלתי נסבל. לא אמרתי שהתקשורת נותנת ביטוי בעיקר לעמדות המיעוט, אמרתי שהיא מביאה לידי ביטוי אותן ורק אותן.

יכולתי לעבור טענה אחר טענה, אולם כיוון שכאמור, הטענות שאיתן מתמודד בנזימן אינן הטענות שלי, אוותר על כך. לפיכך אתייחס רק לאמירה מדהימה אחת שלו, שלפיה "תפקידה החיוני של התקשורת לקרוא תיגר על הגרסאות הרשמיות, לשמור על זכויות המיעוט ולהתריע מפני עמדות לא לגיטימיות [...] לעודד את הציבור לגבש דעה עצמאית, להיות מורה דרך בתקופות דמדומים".

לקרוא תיגר על הגרסאות הרשמיות? לשמור על זכויות המיעוט? אולי תוכל לספר לי, מר בנזימן, מתי בדיוק קראת תיגר על גרסה רשמית? מתי הגנת על זכויות מיעוט שאיננו ערבי? בימי אוסלו העליזים, כשנחילים של דם נשפכו גם באחריותה של תקשורת שהלכה, כמוך, אחרי נטיית לבה הפוליטי, בלי לשאול שום שאלה? או אולי היה זה ערב ההתנתקות, כשהגרסה הרשמית של שרון הבטיחה שיהיה פה טוב אם רק נהרוס לעשרת אלפים איש את הבית?

ואולי בכלל כשלעגת, במאמר שפירסמת, ל"ייסורי העקירה של המתפנים" והעלית תהייה אם הם אינם "מיצג מבוים", אולי שם ראית את עצמך "שומר על זכויות המיעוט"? ואולי תזכיר לי מה היתה עמדתך כשממשלות ישראל שיחררו בעסקות שונות ומשונות אלפי מחבלים ששבו לטבוח בנו? איפה קראת שם תיגר על הגרסה הרשמית?

"הגנת זכויות המיעוט" היא מפלטו של מי שמבקש לעטר את קורות החיים שלו בדרך לפרס סוקולוב. בפועל כשלת בה, אתה ורוב העיתונות הישראלית, פעם אחר פעם. במשך עשרות שנים בחרת, כמו רוב עמיתיך, להתחבר לשלטון בכל פעם שהמיעוט שנרמס לא התאים לכם פוליטית.

הנה, אני מציע לך תרגיל מחשבתי קטן: אם רוב הציבור התנגד להסכמי אוסלו, האם לא נראה לך שהחתימה עליו היתה מעשה אנטי-דמוקרטי? ואם הציבור תמך בו, אולי תוכל לנקוב עבורי בשם של עיתונאי אחד שהתייצב אז לצד המיעוט, כדי "לקרוא תיגר על הגרסה הרשמית"?

מה שמדאיג אותי, מר בנזימן, הן לא דעותיך. אני לא חושש מדעות. מטריד אותי, אצלך כמו אצל קרמניצר, הניתוק מהמציאות. אני שואל את עצמי, מאיזו פוזיציה בדיוק אתה מבקש לחנך אותי וללמד אותי מהי עיתונות ומהי דמוקרטיה?

מעמדה של מי שבמשך למעלה מ-40 שנה עבד בעיתון שלא הטיל מעולם שום ספק בשום גרסה שהתאימה למחנה הפוליטי שלו? ואולי תסביר לי איך מעודדים את הציבור "לגבש עמדה עצמאית" כשהמידע שמוסרים לו הוא מוטה פוליטית, עקום ושגוי? ומתי בדיוק סייע העיתון האחרון שלך, "הארץ", לזרימת מידע ודעות חופשיים, כאלה שיסייעו לציבור לבחון ולבחור עבור מי להצביע? במאמר הדעה השבועי של משה ארנס?

ואיזו תמונת מציאות מתקבלת במוחו של מי שקורא עיתונות שמקבלת כתורה למשה מסיני כל תלונה של פלסטיני ומסננת תלונה מקבילה של יהודי שגר בשכנות אליו? ואיך זה שחרף ההתנגדות הסוחפת של הציבור להקפאת הבנייה, כפי שזו באה לידי ביטוי בבחירות לכנסת ובכל הסקרים, לא שמעתי מעולם מראיין מציק לשר התורן, שנמצא על הקו, ומבקש ממנו הסבר להפניית העורף הזו לרצון הבוחר?

כתבת ש"תפקידה של התקשורת להיות מורה דרך בתקופת דמדומים". סלח לי על הבוטות, אבל מי בדיוק בחר בך להיות מורה הדרך שלו ובאיזו מערכת עיתון כאן מחליטים מתי היא תקופת דמדומים? וכמי שהדמוקרטיה חשובה לו, האם לא אכפת לך שזה כבר כמה מערכות בחירות שהעם מצביע בעד מדיניות אחת, והממשלה שהוא בחר בה מבצעת מדיניות הפוכה? האם תוכל להזכיר לי פעם אחת שלתקשורת, מגינת הדמוקרטיה, היה משהו להגיד בנדון? האם תאשים אותי שאני חושד בכשרים אם אטען שבעמדתך העיתונאית בסוגיות הללו יש הרבה יותר פוליטיקה מעיתונות?

קראתי בעניין גם את דבריך שלפיהם "חובתה של התקשורת היא לא רק להביא מידע, אלא גם להציג עמדה. זו חובה כפולה ומכופלת במצבים שבהם דעת הקהל נשלטת על-ידי שיח מתלהם, לא מוסרי ובסופו של יום גם אנטי-דמוקרטי". נדמה לי, אני חייב להודות, שכאן הבנתי לאשורה את תפיסת העולם העיתונאית/פוליטית שלך. בכל פעם שהעם (באמת נמאס כבר מהחבורה המעצבנת הזו) עושה את הבחירה הפוליטית ההפוכה מזו שלך, אתה מצפה מהעיתונות לצאת לפעולת קומנדו כדי לאזן אותו. שהרי אם הוא לא בחר בדרך שלך, יש להניח שהוא "מתלהם, לא מוסרי ואנטי-דמוקרטי". דמוקרטיה במיטבה.

אה, ועוד משהו אחד. האשמת אותי שאני בעד תקשורת פטריוטית. זה נכון. מודה. אני בכלל חובב גדול של פטריוטים ופטריוטיות. כל אחד והחולשה שלו. מה לעשות, אף אחד לא מושלם. אני בעד פקידי בנק פטריוטים, עובדי נמל פטריוטים וגם עיתונאים פטריוטים.

כתבתי פעם שלא מעט כלי תקשורת, שבעבר נהגו להתייחס אל חיילי צה"ל כאל "כוחותינו" ו"חיילינו", הפכו בשנים האחרונות לעיתונאים מהאו"ם. העיתון שאתה עבדת בו שנים ארוכות, לדוגמה, נגמל מהפטריוטיות הזו. את המלחמה שלנו מול האויב הוא מסקר בערך כמו העיתונות ההולנדית, לעתים גרוע ממנה. אתה ודאי מתגאה בתפיסה הזו. אני לא.

אני, כדי לדאוג שתהיה לי כאן מדינה נקייה, טובה והגונה, מותח ביקורת על צה"ל ומפקדיו היכן שצריך. אבל גם כשאני עושה את זה אני אף פעם לא שוכח מאיזה צד אני. וכשברדיו מדווחים על חייל צה"ל שנהרג ברצועה יחד עם תושב מקומי, כואב לי יותר על החייל. הוא אחי. הנה, יש לך כבר נושא לעוד מאמר.

http://www.the7eye.org.il/DailyColu...
ליה 18.11.1021:53
46. ''מיעוט שמאלני קובע את סדר היום בעיתונות'' /ליבסקינד בתגובה להודעה מספר 45
"מיעוט שמאלני קובע את סדר היום בעיתונות"

עורך העין השביעית התקיף את העיתונאי קלמן ליבסקינד על דבריו בכנס "אג'נדה", ליבסקינד משיב לתוקפיו בטורו השבועי.

דברים שאמר עיתונאי "מעריב", קלמן ליבסקינד, בכנס "אג'נדה", הצליחו להוציא משלוותו את עורך "העין השביעית", העיתונאי עוזי בנזימן, אשר הקדיש לליבסקינד מאמר ארוך ומנומק, בו ייחס לליבסקינד את ההשקפה לפיה "הרוב קובע, ועל התקשורת לבטא את רצון הרוב ועמדותיו".

במאמרו קבע בנזימן, כי "כותבים ימנים (ליבסקינד ועיתונאים נוספים - ש.פ) תוקפים את התקשורת בנימוק שהיא אינה מייצגת את עמדת הרוב. השימוש בטיעון הזה מתכחש לתפקידה החיוני של התקשורת: לקרוא תיגר על הגרסאות הרשמיות, לשמור על זכויות המיעוט ולהתריע מפני עמדות לא לגיטימיות".

ליבסקינד לא נשאר חייב, ובתגובה מנומקת אותה פרסם במקביל ב"עין השביעית" ובעיתון מעריב, קבע כי בניגוד לטענתו של בנזימן, אשר כלל לא נכח באירוע, "לא עירערתי על תפיסתו של קרמניצר שלרוב אין זכות לרמוס את המיעוט. טענתי ואני מוסיף לטעון שמדינת ישראל רשמה פטנט ייחודי, בהיותה המדינה המערבית היחידה שאני מכיר שבה המיעוט רומס את זכויותיו של הרוב".

"מעולם לא טענתי שעל התקשורת לבטא את עמדות הרוב. יצאתי נגד סתימת פיו של הרוב. אמרתי שהפער בין מה שחושב כאן הציבור ובין הקו שמובילה התקשורת הוא בלתי נסבל. לא אמרתי שהתקשורת נותנת ביטוי בעיקר לעמדות המיעוט, אמרתי שהיא מביאה לידי ביטוי אותן ורק אותן", הוסיף ליבסקינד.

לצורך הדגמת הטענה ביקש ליבסקינד מבנזימן לערוך "תרגיל מחשבתי" קטן, "אם רוב הציבור התנגד להסכמי אוסלו, האם לא נראה לך שהחתימה עליו היתה מעשה אנטי-דמוקרטי? ואם הציבור תמך בו, אולי תוכל לנקוב עבורי בשם של עיתונאי אחד שהתייצב אז לצד המיעוט, כדי "לקרוא תיגר על הגרסה הרשמית"?.

ליבסקינד ציין, כי בנזימן כתב ש"תפקידה של התקשורת להיות מורה דרך בתקופת דמדומים". בתגובה תוהה ליבסקינד, "סלח לי על הבוטות, אבל מי בדיוק בחר בך להיות מורה הדרך שלו ובאיזו מערכת עיתון כאן מחליטים מתי היא תקופת דמדומים? וכמי שהדמוקרטיה חשובה לו, האם לא אכפת לך שזה כבר כמה מערכות בחירות שהעם מצביע בעד מדיניות אחת והממשלה שהוא בחר בה מבצעת מדיניות הפוכה? האם תוכל להזכיר לי פעם אחת שלתקשורת, מגינת הדמוקרטיה, היה משהו להגיד בנדון? האם תאשים אותי שאני חושד בכשרים אם אטען שבעמדתך העיתונאית בסוגיות הללו יש הרבה יותר פוליטיקה מעיתונות?".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.יש לזכור כי המיעוט השמאלני שולט במדינה ולא רק בתיקשורת, כי
המנהיגות "הימנית" הסמרטוטית מעדיפה ללקק לשמאלנים ולא לעקור אותם מכל עמדות הכח וההשפעה במדינה.הציבור הימני,העיוור, לא מסוגל להוציא מתוכו מנהיגות נאמנה - וזו התוצאה.לא העכבר גנב אלא החור גנב.

2.כריאקציה לתקשורת שמאל האזרחים שוברים ימינה.

3.מ א ו ת פעמים פעילי שמאל,אנרכיסטים וערבים מבעירים שדות,
ולא מדווחת מילה! כנ"ל לגבי ידוי אבנים על אוטובוסים ורכבים של יהודים באזורים שונים מדי יום. התקשורת לא רוצה לומר את האמת.

4.הוא מוצא חן בעיני יותר ויותר העיתונאי האמיץ הזה.

5.מתקיימים היום דיונים בעניין חברת החדשות". השמאל דן בעניין כאילו זה קניין שהוקנה לו מששת ימי בראשית. איפה הימין בדיון הזה?


ליה 20.11.1016:37
47. ירון דקל, וסמרטוטון ''העיר'' התנגדו לגן ילדי חב''ד בתגובה להודעה מספר 46

זיכרו איך תקשורת השמאל נחלצה להגנת שמאלני רמת אביב מפני גן ילדים של חב"ד.

ירון דקל, וסמרטוטון "העיר": זה ישנה אופי השכונה ויוריד ערך הדירות!

אל תשכחו איך השמאלן ירון דקל, הנבזי הזה, נתן במה ושיתף פעולה עם פעילי רמת אביב בתכניתו "הכל דיבורים" נגד גן ילדים של חב"ד ועוד איזה מוסד חב"דניקי שנפתחו ברמת אביב.

הוא קיבל את טענתם כי זה יוריד את ערך השכונה ואת מחיר הדירות שלהם.

כך גם הביטאון המשוקץ "העיר", שעומד להיסגר למרבה השמחה.

ביטאון השינאה הזה לישראל וליהודים, נמנע בעיקביות מלדווח על הפיכת דרום ת"א לסלאמס אפריקני פיליפיני, על פתיחת תחנת משטרה חדשה בגן לוינסקי למאבק בפשיעת הזרים ההולכת וגואה,ועל סכסוכים יומיומיים בין היהודים לזרים.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...

תגובית 321


ליה 22.11.1007:45
48. אחימאיר מבקש: עיתונות פטריוטית בתגובה להודעה מספר 47

ערכתי לאחרונה בתאריך 22.11.10 בשעה 07:49 בברכה, ליה


אחימאיר מבקש: עיתונות פטריוטית

האם לא ראוי שאנו העיתונאים נוסיף פריט קטן שנוכל להתמסר לו - להגן על מדינת ישראל ברבים, שאל העיתונאי יעקב אחימאיר בכנס אילת.

הנהלת אגודת העיתונאים בתל אביב העניקה אמש פרסי "מפעל חיים", בכנס אילת לעיתונאים הוותיקים דב יודקובסקי, דן מרגלית ויעקב אחימאיר.

אחימאיר קרא בנאומו לעיתונאים להגן על ישראל לאור המתקפות נגדה, "אנחנו יודעים שהמדינה שלנו נתונה בשנים האחרונות למתקפה של דה לגיטימציה. רבים בעולם מנסים לקעקע את הלגיטימיות של עצם קיומה של מדינת ישראל. האם לא ראוי שאנו העיתונאים נוסיף פריט קטן שנוכל להתמסר לו - להגן על מדינת ישראל ברבים מפני כל מיני מלעיזים שמנסים לקעקע את הלגיטימיות של מדינת ישראל. זוהי צריכה להיות בהחלט משימה של עיתונות פטריוטית, סליחה על המילה הגסה", אמר.

וועדת הפרס כתבה בנימוקיה כי דב יודקובסקי הוא מהאבות המייסדים של העיתונות הישראלית החדשה, שגידל דורות של עיתונאים ומאדריכליה החשובים והמשפיעים של העיתונות הישראלית המודרנית", נאמר על יודקובסקי. "בעל מוניטין וזכויות רבות בעיצוב פניה של החברה הישראלית".

על יעקב אחימאיר כתבה הוועדה "מעמודי התווך של השידור הציבורי. מייצגה של העיתונות השקולה, האמינה והרצינית בישראל".

על דן מרגלית, "מוותיקי העיתונאים בישראל, שרואה במקצועו שליחות וייעוד. תרם בפעילותו העיתונאית להעשרת המידע בקרב הציבור, הן אודות לחשיפותיו והן אודות לפרשניותיו".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...


ליה 22.11.1011:54
49. גסותו של אחימאיר עוזרת לו לקטוע אנשים בגסות בתגובה להודעה מספר 48

תוכנית הבישול של רשות השידור

http://www.youtube.com/watch?v=fXDD...
ליה 22.11.1015:53
50. יעקב אחימאיר על התקשורת בהתנתקות בתגובה להודעה מספר 49

יעקב אחימאיר על התקשורת בהתנתקות :

http://www.youtube.com/watch?v=mYzW...

ליה 22.11.1016:01
51. הווידוי של יונית לוי בתגובה להודעה מספר 50

הווידוי של יונית לוי

http://www.youtube.com/watch?v=t7VA...

תגוביות:

1.שמאלנית קיצונית קרה כמו קרח,כלבתא אמיתית!!!

2. היא מארחת ערבים ונותנת רק להם את חופש הביטוי.....

ליה 23.11.1016:46
52. האם על העיתונאים להיות פטריוטים?/ בן דרור ימיני בתגובה להודעה מספר 51

האם על העיתונאים להיות פטריוטים?

העיתונאי בן דרור ימיני שנלחם באנטישמיות העיתונאית מבפנים ומבחוץ נשאל בכנס אילת עד כמה על העיתונאים הישראלים לייצג את מדינתם.

לראיון:

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

ליה 24.11.1009:56
53. יגאל רביד סתם לבן דרור את הפה בגסות רוח ורשעות בתגובה להודעה מספר 52

ערכתי לאחרונה בתאריך 24.11.10 בשעה 10:01 בברכה, ליה

בן דרור יקר

זה עתה התראיינת ברשת ב' אצל יגאל רביד גס הרוח.

יגאל רביד סתם לך את הפה בגסות רוח שמאלנית מבחילה,בשיטה הבולשביקית הרגילה.

הוא הרים את קולו על מנת להאפיל על קולך כדי שלא ישמעו מה אתה אומר ,ואמר לך תוך שהוא קוטע אותך בגסות ולא נותן לך לסיים אפילו את המשפט :טוב נדבר על זה בפעם אחרת!

חשתי שאתה מושפל בגסות.

מדוע אינך נוהג כמו ליברמן ואומר למראיין שלא יקטע אותך?

התחלת לומר בצדק שישראל מתעסקת בדברים פעוטים וחסרי משמעות ,ובינתיים נגנבת המדינה על ידי מסתננים ופולשים ממצרים, 150 כל לילה.

איך שרביד קלט על מה אתה מעוניין לדבר,נפתחה הג'ורה (אין מילה יותר מדוייקת) הגדולה שלו,והוא התנפל עליך בעודך מדבר,על מנת לבלבל את הציבור ולמנוע ממנו להבין מה ברצונך לומר.

בן דרור יקר!

מדוע לא ביקשת ממנו להשלים את דבריך?

ליברמן לימד את התקשורת לקח טוב,והם לא מעיזים לעשות לו את הדבר המשפיל הזה!

הוא מבקש בנחרצות לסיים את דבריו והוא עוצר ולא עונה לשום דבר,ולא ממשיך את הראיון עד שמתבהר למראיין עם המיקרופון שהוא לא יצליח להשתיק אותו.

הוא גם אומר חזיתית למראיין שהוא דורש לא להפריע לו לענות או להעביר את המסר שלו לציבור.

המראיינים כולם הבינו את המסר היטב ואפילו אחד מהם אינו מעז עוד לנסות את השיטה המשפילה של הטבעת דברי המרואיין במלל צעקני של מחזיק המיקרופון השמאלני.ואם מישהו מנסה ליברמן לא עובר על כך לסדר היום!

כך זה צריך להתנהל.

חשתי את השפלתך על בשרי!

בשרי נעשה חידודים של חוסר אונים ורוגז חסר גבול.

הושתקת!והושפלת!

דבריך נבלעו ברעש שיצר בכוונה רעה רביד,ולמרות זאת ירדת מהקו בברכה חביבה, במקום להגיב על כך כראוי!

חבל מאד!

המוחל על כבודו-כבודו לא נמחל!!!

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...

תגובית 551
ליה 24.11.1018:38
54. הקרן החדשה / בן כספית בתגובה להודעה מספר 53

עשרות אלפי מילים נשפכו השבוע על הקרן החדשה לישראל. ויכוח לא קל. הוא פרץ ביום שישי שעבר בחשיפת הדו"ח שהכינה עמותת "אם תרצו", שהציג מספרים מטרידים: 92% מהציטוטים השליליים אותם מביא דו"ח גולדסטון (ממקורות ישראלים) "נתרמו" לועדת גולדסטון על ידי אירגונים ועמותות ישראליות הנתמכות על ידי הקרן החדשה לישראל.

זו היתה מכה בבטן הרכה של השמאל הקיצוני. ועוד בתקשורת, שאמורה להיות נשלטת על ידו כמעט ללא מצרים. היה ברור שתבוא תגובת נגד, והיא באה. לא מעט מאמרי שטנה נגדיים נכתבו. מכיוון שכבר מזמן אני לא קורא מקומונים, וגם באינטרנט לא תמצאו אותי יותר מדי, אנתח כאן מאמר אחד שנכתב בעיתון שלי. הוא נכתב על ידי שתי עתונאיות שאני מעריך, מרב דוד ומיה בנגל. לכן, הוא ראוי לניתוח מדוקדק. בואו נתחיל.

"הבעיה החמורה יותר היא שהשיח שהקמפיין מייצג מחלחל לתוך התקשורת הישראלית, כולל לעיתון בו נכתבות שורות אלה, כאילו מדובר בזרם המרכזי והנורמטיבי של החברה הישראלית". כך הן כתבו. פרשנות: איזו חוצפה. מישהו נרדם בשמירה. באים כמה חבר'ה ומקשקשים על עמותות פוסט ציוניות, וזה מקבל כותרת בעיתון. ועוד אצל בן כספית! פאשלה. חייבים לתקן בדחיפות. נתקשר לעורך העיר, נרים טלפון לוואלה, נעיר את כל החברים מהגדה השמאלית, כל יושבי צוותאל'ה. אסור לדברים כאלה לחלחל לתקשורת הישראלית. מה זה פה, מקור ראשון?
וברצינות: מדובר בפיסקה אומללה, כמו המאמר כולו. אולי אפילו יותר. אתם יודעים למה דוד ובנגל מכנות את "אם תרצו" "ארגון לאומני עם אידיאולוגיה קיצונית שקורא לביטול חופש הביטוי...?". זה פשוט. כי כמה ימים אחרי שהדו"ח נחשף, התברר שרונן שובל, יו"ר אם תרצו, היה פעיל נגד ההתנתקות.
אכן, זעם בשמאל. פעיל נגד ההתנתקות, וקיבל שני עמודים במעריב, ועוד שמים לב לשטויות שלו. זה נורא. ממש נורא. היו גם נסיונות לרמוז כאילו הסתרתי את עברו הבעייתי הזה של שובל, את הקלון שדבק בו, את הכתם הנורא שמאפיל על חייו ועל סיכויי הצלחתו בעתיד. ניסיתי, ולא הצלחתי. קיוויתי שאף אחד לא יגגל את שמו. טמבל שכמוני. האמת, כמובן, נמצאת במקום אחר לגמרי. שובל סיפר לי על אירועי ההתנתקות. הוא היה בן 24. הוא סיפר שהוא ליכודניק (זה, אגב, עדיין חוקי). סיפר שהפגין נגד ההתנתקות, אבל מאז שינה את דעתו. התפתח בינינו ויכוח לוהט. הוא, שהפגין נגד, טוען היום שההתנתקות הצליחה והיה צריך לצאת מעזה. אני, שכתבתי בעד, חושב היום שההתנתקות היא אסון לאומי קולוסאלי שגרם נזק אסטרטגי כבד לישראל (צריך היה לצאת מעזה, אבל רק בהסכם ורק מול אבו-מאזן ודחלאן. הסכם אמיתי, כזה שיהפוך את המתונים לגיבורים, ולא את הקיצונים).
ומאיפה מביאות דוד ובנגל את הקביעה ש"אם תרצו" "אינה תנועת מרכז ציונית, היא אירגון לאומני קיצוני הקורא לביטול חופש הביטוי של גופים בעלי חשיבות לדמוקרטיה הישראלית"?
אין לי מושג מאיפה. הרי לקרוא הן יודעות. הרי אף אחד לא העז להעלות על דעתו לבטל זכות ביטוי של מישהו. יש עמותות בעייתיות מאוד שמקבלות תמיכה מהקרן החדשה, אבל לא מעורבות בדו"ח גולדסטון ול"אם תרצו" אין שום בעיה איתן. גם לי לא. ביניהן, עמותה שלוקחת שמיניסטים למסע בלוד, להראות להם את ה"טרנספר" שבוצע בערביי העיר. זכותם. באמת.
הבעיה של "אם תרצו", וגם שלי, וגם של רוב מכריע בציבור, היא שהעמותות הללו מקבלות תמיכה כספית מקרן שלא כל התורמים לה מודעים לזה. והבעיה הנוספת היא, שאת הכספים הללו מנצלות העמותות הללו לא כדי לנצל את זכות הביטוי כאן, בארץ, מול הציבור והשיח הציבורי, אלא כדי לחתור תחת אושיות המדינה בחו"ל. כדי להטיף להקמת ועדת גולסטון, וכדי לצייד אותה ב"אסמכתאות". כדי לפעול נגד הלגיטימציה של המדינה היהודית היחידה. כדי להפוך אותה למדינה מצורעת. כדי להקים תחתה את "מדינת כל אזרחיה".
אגב, ההגדרות של "אם תרצו" ושל "הקרן החדשה לישראל", באותה כתבה שכתבתי, נלקחו מהאתרים שלהן. אלה ההגדרות שהן הגדירו את עצמן. העתקתי אותן מילה במילה, כדי לא להפלות. זכות ההגדרה העצמית. כל השאר, לדעתי, לא רלוונטי.
מיותר להגיד שהכל חוקי. כל פעילותה של הקרן החדשה חוקית למהדרין. אף אחד לא רמז אחרת. למרבה הצער, אין חוק שיכול, כרגע, לשבש את הטירוף הזה. אבל זה שזה חוקי, לא אומר שאסור להתרגז או לקיים דיון ציבורי בעניין. וזה בדיוק מה שקורה עכשיו.
ועוד משהו: מה, בנגל ודוד באמת חושבות שהן מייצגות את "הזרם המרכזי והנורמטיבי של החברה הישראלית"?. מתי בפעם האחרונה הן יצאו לרחוב? דיברו עם אזרחים? שמעו מה באמת קורה שם, בין האנשים הפשוטים? מתי בפעם האחרונה הציצו בתוצאות הבחירות האחרונות? או הסקרים? הרי בנגל היא כתבת מדינית, דוד היא כתבת פוליטית, לא? הן אמורות לדעת, בעל פה, שהציבור הישראלי התעייף מאוד ממה שהן מייצגות. יש אומרים התפכח. שיש עדיין מחנה שלום לא מבוטל, אבל הוא רדום, כי הוא מתקומם נגד השמאל הקיצוני שהשתלט לו על האג'נדה. השמאל שחותר תחת המדינה היהודית ורוצה להקים תחתיה מדינה דו לאומית, מדינת כל אזרחיה. השמאל ההזוי, שמפגיניו צועקים במהלך מבצע עופרת יצוקה ומעודדים את חמאס להמשיך להפציץ את שדרות. השמאל שלא חושב שלישראל זכות לצאת למבצע צבאי אחרי 7 שנות הפצצה בלתי פוסקת של אזרחים, נשים וילדים, שלא עשו שום רע לאף אחד. ודקה אחרי שיוצאים למבצע הצבאי, כבר קם וצורח להפסיק מיד, ואחר-כך מטיף להקים ועדת חקירה בינלאומית כדי לתפוס את הפושעים האיומים, רוצחי הילדים, הקלגסים עם המגפיים המסומרות. ומתעלם מהמספרים, שמראים שצה"ל בעזה היה עדין, נרפה, מתחשב ואנושי בהרבה מכל צבא אחר בעולם. נקודה.

הלאה. דוד ובנגל כותבות "אין בעיה עם עצם פרסום הדוח"...וואלה, תודה רבה על הנדיבות, באמת כל הכבוד, וממשיכות: "אולם השאלה היא איך מתייחסים אליו. כשהנתון שקיבל הבלטה בכל הפרסומים הוא ש-92 אחוז מהציטוטים ממקורות ישראלים שמבססים את הטענות של גולדסטון נגד צה"ל מקורם בארגונים הממומנים על ידי הקרן החדשה, זה נשמע סנסציוני. אולם הדוח עצמו מודה שהארגונים הממומנים על ידי הקרן מהווים בסך הכל 14 אחוז מכלל המקורות שעליהם מתבסס גולדסטון. משום מה, הנתון הזה לא הופיע בתקשורת. לא היה כדאי להבליט אותו...וגו'".
ובכן, גבירותי התחקירניות, באמת עליתן על המזימה שלי. איך ניסיתי להבליט את הנתון הלא רלוונטי הזה. אז הנה ההסבר: בדוח גולדסטון יותר מ-1300 מובאות. כשאתה הופך את מדינת היהודים למדינת פושעי מלחמה, המובאות החשובות באמת הן אלה שאתה מביא ממקורות ישראלים. הרי ברור שמקורות ערביים, ומקורות חמאסיים, אינם נספרים כאן ברצינות. הם אמורים לצרוח שצה"ל הוא צבא נאצי. כנ"ל לגבי תקשורת זרה. הציטוטים בהם יכול גולדסטון להתגאות, בהם הוא יכול להשתמש מול הביקורת שנמתחת עליו בעולם היהודי, הם ציטוטים ממקורות ישראלים. הנה, מה אתם מבלבלים את המוח, גם הישראלים עצמם חושבים שצה"ל ביצע פשעי מלחמה. זהו נשק יום הדין של הדו"ח. כי זו ביקורת שבאה מבפנים, מתוך המשפחה, ולכן היא קטלנית. היא נתפסת הכי אובייקטיבית שיש. עורך דין שמביא עדויות כאלה למשפט, יודע שיש לו בינגו. שאי אפשר יהיה להתווכח איתו. והעדויות הללו, כמעט כולן, באו לגולדסטון מאירגונים שהקרן החדשה מממנת. ולכן זהו הנתון הרלוונטי. גולדסטון לא היה צריך לחפש את הציטוטים האלה, האירגונים פנו ביוזמתם והציפו אותו בחומרים השקריים הללו. חומרים שבגללם עכשיו קצינים בצה"ל לא יכולים לנסוע לחו"ל, ציפי ליבני לא יכולה לצאת לאנגליה וישראל הופכת, אט אט, למדינה מצורעת בעולם.
המובאות הישראליות המכפישות של דוח גולדסטון עטופות בהרבה מאוד ציטוטים ממקורות אנטי ישראלים. מה זה מזכיר לי? זה מזכיר לי את העובדה שהעמותות הפוסט ציוניות של הקרן החדשה לישראל עטופות במאות עמותות חיוביות. בשני המקרים, הגרעין הרעיל הוא החשוב והמדאיג. לא המעטפת. וגם העובדה ששליש מהכסף שהקרן החדשה משקיעה כאן הולך לאותן עמותות פוסט ציוניות, שמשקלן בתוך כלל העמותות של הקרן החדשה הוא קצת יותר מ-5%. זאת אומרת שהן מקבלות הרבה-הרבה יותר כסף, יחסית למשקלן, מאשר העמותות הרגילות.

המאמר הזה מכיל עוד לא מעט עניינים מגוחכים. למרות שכאן זה בלוג, ולא צריך לכרות עצים כדי ללהג בו, לא אלאה אתכם בזה. נדמה לי שסבלתם מספיק. אסתפק בעוד פיסקה קצרה, מעין עקיצה אישית שהכותבות שיגרו אלי בסוף המאמר: "הקרן החדשה והארגונים שהוזכרו בדוח עוסקים מדי יום בשמירה על זכויות נשים, מובטלים, נכים, עובדים זרים, ערבים אזרחי ישראל וגם פלסטינים. להתייחס לתרומה שלהם לדמוקרטיה באמצעות פרוייקט למניעת אלימות בספורט זה לא רציני. החברה הישראלית לא יכולה להרשות לעצמה להוציא אותם מחוץ לשיח הציבורי".
ובכן, הן התכוונו לזה שהזכרתי בין פעילויות הקרן החדשה את הפרוייקט למניעת אלימות וגזענות בכדורגל. אני מצר על כך. אם אתבקש, אפרסם התנצלות רשמית. וברצינות: כתבתי בכתבה על הישגי הקרן החדשה, ציינתי שהיא מסייעת לקרוב ל-300 אירגונים, חלק גדול מהם עושה עבודת קודש. את הדוגמה הבאתי דווקא מהספורט, לא כי יש כאן איזושהי קונספירציה של הימין הקיצוני, אלא כי אני, כשהייתי חבר הנהלת ההתאחדות לכדורגל (מטעם הציבור), ועמדתי בראש ועדת החינוך, נחשפתי באופן אישי לפעילות המצויינת הזו. יכול להיות שדוד ובנגל לא סופרות את מה שקורה ביציעי מגרשי הכדורגל בישראל ואני בספק אם אי פעם היו ביציע כזה. יכול להיות שבגלל זה הן משוכנעות ש"זוכרות" ו"שוברים שתיקה" זה הזרם המרכזי הנורמטיבי של החברה הישראלית, ו"אם תרצו" זה משהו ימני לאומני קיצוני קיקיוני. אני, בסך הכל, רציתי להביא דוגמה ממשהו שחוויתי בעצמי. מתברר שגם זה, כנראה, חלק מהמזימה.
אגב, גם לנעמי חזן חלקתי מחמאות באותו טור. ובאופן אישי, אני חושב שהקמפיין על הראש שלה היה טעות. לא לטעמי, וגם לא נחוץ. מצד שני, הויכוח עצמו הוא לגיטימי. אולי אפילו חיוני. אבל החברים בשמאל הקיצוני, אלה שמטיפים כל הזמן על הזכות למתוח ביקורת קשה, להגיד דברים קשים מאוד, הם פשוט לא מסוגלים לשמוע ביקורת. הם התרגלו לא לשמוע ביקורת. בבועה בה הם חיים, היה עד עכשיו הליך אוטומטי שעשה "דליט" על כל ביקורת שהיא.
אז זהו, שלא עוד.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...
ליה 25.11.1009:28
55. מדובר בסתימת פיות במובן הפשוט והקלאסי של המילה בתגובה להודעה מספר 54

גם ברשת ב' יודעים לסתום פיות כשצריך / קלמן ליבסקינד

בתחילת השבוע שעבר העלה בני טיטלבוים, העורך והמגיש הוותיק של רשת ב', פוסט חדש בבלוג שלו באתר רשות השידור. טיטלבוים הציע שם כי במידה שגלעד ארדן לא יחפוץ בתפקיד שגריר ישראל באו"ם, יש לו רעיון למועמד אחר: ד"ר מוטי קידר. קידר הוא סגן אלוף במילואים, מזרחן ומרצה באוניברסיטת בר אילן, המתמחה בתקשורת המונים של העולם הערבי ומי שסיפק כמה ריאיונות בלתי נשכחים בערוץ אל ג'זירה. "יש לו ערבית מצוינת ואני מניח גם שהאנגלית שלו מצוינת", כתב טיטלבוים ושלח את קוראיו לצפות ביוטיוב בהופעה של קידר בתקשורת הערבית, הופעה "לא מתגוננת ולא מתרפסת... כשנשאל מדוע ישראל בונה בירושלים ומחבלת בתהליך המדיני השיב קידר, 'משום שירושלים כבר 3000 שנה, הרבה לפני שהנביאים שלכם קברו חיים תינוקות בנות שנולדו למורת רוחם של משפחותיהן'...לא שוחחתי עם קידר ואין לי מושג אם הוא מעוניין ואם אשתו מסכימה למעבר לניו יורק", סייג טיטלבוים, "אבל אם אתם שואלים אותי מי מתאים, אז זה האיש. מסבירן בנשמתו, ידען ומופיען מכונן". זמן קצר אחרי שהפוסט הזה עלה לאינטרנט, הסירה אותו משם יד נעלמה כאילו לא נכתב מעולם. כמה ימים אחר כך נחת על שולחנו של מנכ"ל רשות השידור, מוטי שקלאר, מכתב מטעמו של טיטלבוים, שמספר את הרקע לצנזורה המפתיעה. "ביום 14 לנובמבר מתקשר אלי מר מוטי אמיר, מנהל חטיבת החדשות של רשת ב', ואומר לי כי הוא פוסל את הבלוג", גולל טיטלבוים במכתבו לשקלאר. "'אתה דואג לחברים שלך', נימק מר אמיר את הפסילה. השבתי כי אני נדהם מהפסילה וכי אני חושב שזו טעות לצנזר את הדברים. מר אמיר השיב כי הוא עומד על דעתו. למותר לציין שאין לי שום קשרי חברות עם ד"ר מוטי קידר וכי מעולם לא פגשתיו ואף לא שוחחתי עימו לפני פרסום הדברים. מדובר בסתימת פיות במובן הפשוט והקלאסי של המילה".

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...

ליה 25.11.1010:22
56. התקשורת יודעת ומקבלת בהבנה את העובדה שביבי שקרן בתגובה להודעה מספר 55

ערכתי לאחרונה בתאריך 25.11.10 בשעה 10:25 בברכה, ליה

עיתונאים אוהבים שקרנים, כשהם בצד הנכון/קלמן ליבסקינד

הנה ארבע עובדות שלא תוכלו להתווכח איתן: האחת, בבחירות שנערכו רק לפני כשנה וחצי העם החליט שהוא לא רוצה הקפאת בנייה. השניה, בנימין נתניהו, שביקש לשכנע אותנו להצביע עבורו, הבטיח את ההיפך הגמור מהקפאה. השלישית, כל הסקרים שנערכו עד עכשיו הראו שלמעלה מ- 70 אחוזים מהציבור מתנגדים להמשך ההקפאה. הרביעית, במהלך השנה האחרונה שמענו סדרה ארוכה של שרים נשבעים שההקפאה לא תחזור שוב. "אני מבהיר", הבטיח ראש הממשלה נתניהו, "ההקפאה הזאת היא זמנית וחד פעמית. נתחיל לבנות כפי שהיה קודם". גדעון סער, שמככב ברשימת תומכי התכנית האמריקנית, התחייב ש"הארכת ההקפאה אינה אפשרית". אפשר להמשיך ולצטט את כל שרי הליכוד וש"ס עם טקסטים דומים. לו זה היה הפוך, לו ראש הממשלה היה מתחייב בבחירות להקפיא כל בניה ויום לאחריהן היה מקים שתי התנחלויות חדשות, נדמה לי שאני יכול לנחש מה היתה עושה לו התקשורת. אז למה נראית לי כל כך דמיונית האפשרות שנתחיל לשמוע מאוחזי המיקרופונים, שרובם משתכרים מכיסו של הציבור שאותו הונתה הממשלה, את השאלה הכל כך מתבקשת: "אדוני השר, אתם שקרנים. הבטחתם לציבור לבנות, אז למה אתם לא מקיימים?". פשוט מאד. כי כל אוחזי המיקרופונים תומכים בהקפאה ויהיו מוכנים לרקוד עם נתניהו על הכתפיים אם הוא יואיל להעביר לערבים גם את הבעלות על חצי ירושלים. ומה עם קצת ערכים עיתונאיים? אותם ניסח בשבוע שעבר בקפידה רזי ברקאי, בראיון עם השר בני בגין. בגין ניסה לשכנע את ברקאי שלשקר לציבור זה רע. ברקאי לא הבין למה. "היו ראשי ממשלה בישראל, כמה וכמה, שהפרו התחייבויות", הסביר לשר, " כי כנראה זה חלק מתפקידו הלא סימפטי של ראש ממשלה, להפר התחייבויות...למה זה כל כך רע?". עכשיו תסבירו לי, עם תפישת עולם עיתונאית שכזו, מה אנחנו רוצים מצחי הנגבי? הוא העיד עדות שקר? אז מה. לשקר זה חלק מתפקידו של פוליטיקאי. אפילו רזי אומר.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...

ליה 07.12.1011:47
57. יער הקסמים: השריפה על הכרמל, והפוליטיקה של העצים בתגובה להודעה מספר 56

יער הקסמים: השריפה על הכרמל, והפוליטיקה של העצים

מאת ד"ר גיא בכור

1. אובמה לא איתנו.

אלוהים ישמור מה יקרה, אם, חלילה, נצטרך אותו באמת. מכל מדינות האיזור והעולם הגיעו מייד המתנדבים, המטוסים (צי של 35 כלי טייס) והסיוע. צרפת, גרמניה, יוון, רוסיה, בריטניה, ועוד ועוד. מייד הם שלחו, בלי להמתין. הם הביעו דאגה אמיתית. ומי נעדר? אתם כבר יודעים. בשעה שהדליק נרות חנוכה, ורק בגלל שהקהל היה יהודי, הביע הנשיא אובמה "צער ותנחומים" בפני ישראל. בנאומים האיש הזה היה תמיד מצוין. אם היינו חשובים לו, הוא היה שולח מייד מטוסים, אנשים ווחומרי כיבוי, אפילו בלי בקשה, אך לא. מטוס הבואינג האמריקני, שהגיע לארץ עם חומרי כיבוי, היה יוזמה של ראש עירית ניו יורק, מייקל בלומברג, ולא של אובמה.

חמלה יש לאובמה על ישראלים בעיקר כאשר הם מתים, לו ולתקשורת הליברלית המקיפה אותו, שלהטיף לנו מוסר תמיד היא יודעת. ברוב המקרים היא גם יודעת טוב יותר מאיתנו מה טוב לנו. ממה אובמה פוחד? שבמדינות ערב יראו את הסיוע שלו לישראל בעין לא יפה? אבל אפילו מצרים וירדן שלחו צוותים וסיוע. אך לא הוא.

האם זו רק הקרירות לישראל? לא רק. אובמה תפקד מולנו בדיוק כפי שתפקד גם במשבר דליפת הנפט העצומה, או ברעידת האדמה בהאיטי. לפנינו שילוב חד פעמי של קרירות לישראל ואימפוטנציה תפקודית בסיסית. לספור את הימים.

רוחב הלב של פוטין הפתיע, והראה עד כמה היחסים בין ישראל לרוסיה כיום חמימים, אכפתיים, ויש בהם אנושיות. הרוסים עוקבים אחרי השריפה, ואתמול הציעו עוד מטוס גדול לכיבוי. לרוסיה יש אינטרסים קרים במזרח התיכון, בעייה של מזומנים, אך, בניגוד לעבר, יש בה גם אוזן קשבת לישראל. בעתיד היחסים שלנו עם רוסיה יהיו עוד יותר קריטיים, עם הצורך להדק את המצור על איראן.

2. מה שציבורי או ממשלתי בישראל – הפסיק לתפקד.

זה לא המחסור בכסף, את זה דווקא יש, אלא משכורות נמוכות, כמעט מבזות, חוסר האכפתיות, הזלזול, והבינוניות, ולכן הטובים גם לא מגיעים לשם, באפקט של דומינו. ראינו את ביצועי הצבא לפני ארבע שנים, את ביצועי המשטרה, שרחוקה מלהיות מסוגלת להתמודד עם עומס הפלילים, או עם ים הפליטים שמטביע אותנו מיום ליום. מערכות אלה מתנהלות רק בזכות איים של מצויינות פה ושם, אנשים מעולים בים הרדידות. משרדי הממשלה, הביטוח הלאומי המפרנס יפה הפרזיטים בחברה, ומדכא את הכוח היצרני, רשות השידור, מערכת המשפט הקורסת, הפרקליטים שהפסיקו לעבוד, ומה לא. אבל אנחנו משלמים מיסים מהגבוהים בעולם, אז למה אנחנו לא מקבלים שירות בהתאם?

אני ער לנזקים שיש בהפרטה, אך מזמן כבר הגעתי למסקנה שבישראל יש חובה להפריט הכל, חוץ מהצבא. הממשלה אינה מסוגלת עוד, ובזבוז הכספים שם הוא עצום. מטוסי כיבוי? יש להפריט את שירותי הכיבוי לארבע חברות איזוריות, שגם יתחרו זו בזו, ישלמו משכורות הוגנות, וידחפו את השירות החיוני הזה קדימה. דרוש שינוי מחשבתי מהותי.

3. מפחידים אותנו שוב ושוב

(בעיקר בתקשורת שלנו, וכן גורמים אינטרסנטיים בישראל) שאנחנו קורסים בעולם, דה-לגיטימציה, ושנאת ישראל. אך ברגע של מצוקה העולם דווקא עמד בתור כדי לעזור ולסייע לנו. זה בא מהלב, וזה חימם לנו את הלב. אין לנו בעיה עם המימשלים בעולם, את זה הוכיח גם וויקיליקס, אך יש לנו בעיה עם דעת הקהל, ולצורך כך כולנו נתגייס עוד החודש למבצע ההסברה הגדול שלנו.

בשעת צרה האו"ם מבחינתנו לא רלבנטי ולא קיים, והמזכ"ל הפרו-מוסלמי שלו פיזר לעברנו (באיחור) מילים יפות, מילים בלבד. ואם הוא קיים, אז רק כנגדנו, ולא לטובתנו. ובכל זאת, מעטות הן המדינות שמייד יתייצבו לעזרתן כל כך הרבה ברחבי העולם. האיטי מוכת המחלות והזיהום מתחננת, אך אליה רק בודדים מגיעים.

מעל מאה חברים במועדון קוראי ג'יפלאנט כבר הציעו את עצמם למבצע ההסברה הגדול, אותו אנחנו מתכננים החודש. מה אתכם? אני מחכה להצעות שלכם בדף הקוראים. אנא, סמנו "אהבתי/like", והצטרפו.

4. ארדואן – אל תטעו, האיש הזה לא השתנה.

הוא עויין את ישראל בשנאה תהומית, שורשית, ואל תטעו במשלוח שני המטוסים שלו. שום דבר טוב לא יצמח לנו מן הדמות הבריונית הזו, שכבשה את הפוליטיקה בטורקיה, לעוד הרבה שנים. ההיפך, אין להתקרב אליו או לקיים איתו כל מגע, שכן אז ישוב וידרוש מאיתנו את דרישותיו המופרכות. הקרירות הנוכחית עם אנקרה טובה לנו. הדבר היחיד שארדואן מבין היא ההרתעה. עלינו ללחוץ בקונגרס שלא ימכור עוד נשק מתקדם לטורקיה, או שארצות הברית תטיל עליה סנקציות כמי שמסייעת לטרור, כמו סוריה, אם תמשיך להסית ולהתפרע באיזור. שני המטוסים שהוא שלח הן הביטוי המינימאלי של הכרת תודה, על כל משלחות הסיוע ששלחה ישראל לארצו בעיתות מצוקה, וגם זה רק בגלל שהגרמנים לחצו עליו.


5. נתניהו – תפקד באופן מעורר הערכה והתפעלות.

הוא זיהה מייד את עוצמת האש, ולא התבייש, לראשונה בתולדותינו, לפנות בקריאת מצוקה לכל העולם. הוא הפגין מנהיגות, יכולת ביצוע, ופתח פער גדול אל מול מתנגדיו, אהוד ברק וציפי לבני שברגע של משבר פשוט נעלמו מעל פני השטח, כפי שזה אצלם, בדרך כלל, והרומים אמרו: Absens haeres non erit, כלומר "מי שנעדר, לא יזכה להיות היורש".

בנימין נתניהו יזכה לקרדיט חשוב מן הציבור על תפקודו, למרות מחדלי ממשלתו ומחדלי ממשלות העבר בכל הנוגע לביטחון הפנים שלנו.

6. הפוליטיקה של העצים

מייסדיה האירופיים של המדינה היהודית רצו תמיד להיות אירופה בלב הלבאנט, אליו הפנו את עורפם, ולכן הכריחו את עולי המעברות למלא את הארץ באורנים. ים של אורנים בסגנון יערות העד של אירופה. אך את הארץ הצחיחה הזו, שאינה אירופה, מאפיינים דווקא העצים הים-תיכוניים, כמו הזית, האלה, האלון, התאנה, וכאן, היכן שאין הרבה מים ולחות, הצפיפות מסוכנת, והאש קרובה. כך הדבר גם לגבי האקליפטוסים, שלא מתאימים לאיזור הצחיח שלנו, עד שהם נופלים פתאום בכבדות מסוכנת.

האורנים הפכו אותנו לאירופה, הם יפים ומרשימים.. עד שנשרפו. ליד ירושלים ועל הכרמל. לפעמים, כאשר נסעתי להרצאות בבית אורן, כן, באותה דרך צרה ומפחידה-בלילה המובילה לקיבוץ, שם ארעה טרגדיית האוטובוס, או במלון יערות הכרמל, הייתי מביט אל אוקיינוס האורנים, בדאגה. הרי האיצטרובלים הלוהטים מזנקים בשריפה, ומרחיבים את האסון, בעוד שעצים כמו הזית או האלון עמידים יותר נגד אש, ויודעים גם להתחדש יפה.

מספיק עם האורנים, עכשיו יש הזדמנות לטעת טעמים חדשים, להיות קצת יותר מזרח, ולזכור, בכל זאת, היכן אנחנו חיים. גם העצים שלנו הם חלק מן הזהות העצמית שלנו.

יער הקסמים: בנוסף לטרגדיה הנוראה של עשרות ההרוגים שלנו, נשרפו על הכרמל גם מאות-אלפי בעלי חיים, ומליוני עצים. במה חטאו העצים האלה, שכך אנחנו נוהגים בהם, ושורפים אותם במחדלינו? האם הם ינקמו יום אחד? כן.

פחות עצים – יותר זיהום, יותר מחלות ריאה, יותר מוות. בט"ו בשבט הקרוב חובה עלינו ליטוע מליוני עצים, במבצע לאומי גדול, ויש להתכונן לכך כבר עכשיו. (מתוך "המצעד האחרון של האנטים", כיצד העצים יודעים גם להילחם ולנקום במי ששורף אותם. "שר הטבעות, שני המגדלים").


7. היהירות הישראלית

אנחנו הרי רגילים ללמד את כל העולם, לבוז לעמי העולם, ולנזוף בכולם, אבל, קשה להודות, הפגנו ביצועים עלובים, לפחות בתחילת השריפה. היו אצלנו שביקרו את ראש הממשלה איך זה שהוא מעז לפנות בבקשת הצילו אל העולם, בלי להבין שכך ישראל מצטיירת דווקא כאנושית; השדרנים בטלוויזיה, אלה שאף פעם לא מתחלפים ולא נבחרים, כבר מחלקים ציונים יהירים לכולם עוד בטרם כובתה האש, בדיוק כמו במלחמת לבנון; וברדיו שמעתי בכיר לשעבר בחיל האוויר ובחיל החינוך, שלגלגל על הנכונות שלנו לרכוש מטוסי כיבוי גדולים, ועל מטוס אליושין הרוסי, שהוא גדול ומסורבל מידי עבורנו, לטעמו. הרוסים עוד כאן, עובדים כמו שדים עבורנו, מתנדבים ברוחב לב, אבל אנחנו הרי חייבים למתוח עליהם ביקורת ולהעליב אותם. כאלה אנחנו, טובים מכולם.


8. התקשורת האלקטרונית

מי אמר שחייבים לעצור הכל ולהתעסק במשך ימים ארוכים ומייגעים, 24 שעות ביממה, ב"אולפנים מיוחדים" רק בשריפה? כמו בזמן מלחמת לבנון האחרונה, הכל בתקשורת הזו מוגזם, מועצם, האוטובוס השרוף שודר מאות פעמים, וכך נשרף שוב ושוב ושוב. זו הופכת להיות תופעה לאומית, וכך מחדירה התקשורת הזו כל זוועה לכל בית, לכל נפש, משתלטת על העצמיות שלנו, על התקווה ועל התודעה. מחדירים פאניקה לכל פינה, חשש וחוסר ביטחון, ובעצם מעודדים את התופעה. כך היה עם העשור הנורא של פיגועי ההתאבדות 1994-2004, שהתקשורת שלנו החדירה לכל בית וכל נפש. טרור בלי טלוויזיה אינו טרור. שריפה בלי העצמה היא רק שריפה, לא תופעה לאומית. יש גם לאסור בחוק צילומים בשעת לוויה, כאשר המשתתפים מצולמים בשעות הקשות של חייהם, וכך גם זוכרים אותם, וזה רע.

לאחר רצח ילדים מחריד יש המחקים את התופעה, ולאחר השריפה הגדולה יש המחקים גם אותה. זה כבר לא שירות לחברה, זה שירות נגד החברה. חובה לשדר ולדווח, אך לא להשתלט לנו על התודעה.

9. חוק וסדר

לאחר יותר מששים שנים, הגיע הזמן להכניס את הכפרים הערביים (והדרוזים) תחת כנפי שלטון החוק. הבנייה הפיראטית, סגנון הנהיגה הפרוע, אי הציות לחוקים, הירי הקטלני באוויר בזמן שמחות, קריאות המואזינים עם הרמקולים האדירים במכוון, כמו גם, לענייננו, המזבלות הפיראטיות, סימן היכר של כפר ערבי, בבחינת זיהום אוויר נוראי וסכנה לגרים בתוכו. בעבר היה נהוג לשרוף את הזבל, אך כיום זהו זבל פלסטי, כימי, המשמש פצצה אקולוגית, סירחון נוראי וסבל לכל הסביבה. חקיקה, אכיפה קפדנית, וכספים. המגזר הזה יודה למי שיכניס אותו אל סטנדרט המגורים של מדינת ישראל כולה. מילים לא יעזרו, רק תשתית, מים, ביוב, גביית מיסים, תחבורה ותודעה. נחוצה כאן תוכנית חומש לאומית.

10. כמו במלחמת לבנון, כך גם הפעם.

אל מול אוזלת ידם של השלטונות, התגייס הציבור, והוא חם ומחבק. ההקרבה המדהימה של הכבאים, למרות המשכורות הירודות, ההקרבה של השוטרים, למרות הבירוקרטיה וכפיות הטובה של המערכת, קבלת המפונים בידי המתנדבים, ושל הרבים שרק ביקשו שיפעילו אותם.

זהו הנשק הסודי שלנו, שלא יקחו מאיתנו: היכולת להתלכד ולפעול בעוצמה בשעת צרה, ששום אוייב, או ממשלה שלנו, לא יצליחו לשבור. וזו הסיבה מדוע המדינה שלנו, למרות הכל, היא הצלחה בינלאומית מסחררת, שעלתה, ועוד תעלה.

הוכחה? במאמר הבא ב-Gplanet נסכם את השנה הכלכלית בישראל ובעולם, על פי הנתונים הבינלאומיים, ותבינו מה כולנו עשינו בשנה האחרונה, ואת זה שום שריפה או מחדל לא יצליחו למחוק.

יער הקסמים לא נשרף ולא יישרף. הוא אנחנו.


http://gplanet.co.il/prodetailsamew...

http://kr8.co.il/BRPortal/br/P102.j...



ליה 08.12.1020:01
58. ברקאי לטיבי:''הם שונאים את השמאלנים יותר מאשר אותך''... בתגובה להודעה מספר 57

במוקד הדיון: אש הטוקבקיסטים

6 דצמבר, 2010 "הם שונאים את השמאלנים יותר מאשר אותך... אנחנו ואתה בחברה טובה"

הקטע לעיל לא כולל את כל הראיון של רזי ברקאי עם אחמד טיבי. אתם יכולים לנחש לבד שברקאי נתן לו מיקרופון פתוח להשמיץ והסתייגותו היחידה נרשמה כשח"כ טיבי קבע בעלות ערבית בלעדית על הכרמל ("הכרמל שלי") וסירב לחלוק אותה עם היהודים. אז ברקאי ביקש ממנו לתקן את התייחסותו לכרמל ולומר שהוא "גם שלי", כלומר הכרמל הוא לא רק ערבי, אלא גם ערבי. תודה באמת.

הקטע הקצרצר שלפניכם חושף שני דברים שידענו מזמן: אחד, רזי ברקאי רואה בטוקבקיסטים ציבור מוגדר בעל מאפיינים פוליטיים ברורים. תאמרו שזו תפישה שטחית, בכיינית, סטריאוטיפית, הכל נכון. אולם מה שמעניין זה שלשיטתו ברור עכשיו מדוע הוא כינה את הטוקבקיסטים "חיפושיות זבל". לא בגלל שחלקם כוללים השמצות וגידופים אנונימיים, זו בעיה שנוגעת לכל חלקי החברה, הבעיה היא דעות רוב המגיבים שבאופן מדהים תואמות את יחסי הכוחות הפוליטיים. החידוש השני, מגיש בגלי צה"ל יכול לחשוף את דעותיו באופן הבוטה ביותר מבלי לחשוש למקום עבודתו. ברקאי מעיד כי הטוקבקיסטים שונאים את השמאלנים יותר מאשר את הערבים וממשיך ללא היסוס "אנחנו ואתה בחברה טובה". היסק לוגי מתבקש הוא ש"אתה" זה אחמד טיבי ו"אנחנו" זה השמאלנים. יותר ברור מזה - אין.

ה"אנחנו" של רזי ברקאי

http://www.youtube.com/watch?v=sdPV...

http://www.latma.co.il/Latma/Templa...


ליה 08.12.1020:05
59. בחדשות ערוץ 2 מסתפקים בחצי מהאמת בתגובה להודעה מספר 58
ליה 08.12.1020:05
60. רזי ברקאי מתמצת בדקה וחצי את הבעיה של גלי צה''ל בתגובה להודעה מספר 59
ליה 08.12.1020:48
61. אובייקטיביות על פי רזי ברקאי בתגובה להודעה מספר 60
ליה 08.12.1020:49
62. יעקב אילון חרדים ואנשים בתגובה להודעה מספר 61
ליה 08.12.1020:57
63. מוטי קירשנבאום וסילבן שלום מתעמתים בתגובה להודעה מספר 62

מוטי קירשנבאום וסילבן שלום מתעמתים

http://www.youtube.com/watch?v=AS8q...
ליה 08.12.1022:22
64. הערבים אף פעם לא אשמים בתגובה להודעה מספר 63
הערבים אף פעם לא אשמים

16 נובמבר, 2010 מערכת לאטמה מברכת את דני קושמרו על הכתבות שפירסם בחדשות ערוץ 2 בנושא הזנחת המדינה את הנגב והגליל וממליצה לצפות בהן. עם זאת, מצער לגלות שקושמרו לא נמלט ממשטרת המחשבות של הפוליטיקלי קורקט. הנושאים האסורים בדיווח בממלכת התקשורת הישראלית נשארו אסורים בדיווח והכתבות, תקדימיות ככל שיהיו בחשיפת המצב בפריפריה, מציגות לצופה מצג שווא.

במה דברים אמורים? בנרטיב של קושמרו המתעלם לחלוטין מהמלחמה בין יהודים לערבים בחבל הארץ הזה. קושמרו מצייר מציאות דמיונית בה יהודים וערבים הם קורבנות משותפים של "מדינה" אמורפית (שאין לה, למשל, נציגים בשר ודם שאפשר לראיין לכתבה). בכתבה על הגליל סוקר קושמרו שתי בעיות מרכזיות: האחת היא מכת הגניבות העצומה ממנה סובלים חקלאים יהודים (ואך ורק יהודים, על ידי גנבים ערבים, אך ורק ערבים, את זה קושמרו מצניע) והשניה היא בעיית התשתיות החסרות בישובים הערביים. שתי הבעיות נגרמות באופן ישיר על ידי ערבים ולא על ידי "המדינה". יש תופעה של ערבים שגונבים מיהודים ויש תופעה של ערבים שלא משלמים מסים וכך יוצרים רשויות מקומיות עניות וחסרות יכולת לתקן כבישים או לבנות בתי ספר. קושמרו עצמו מרגיש בבעייתיות שבאופן בו הוא בוחר לספר את הסיפור. הוא מודה שהאחריות לתשתיות בישובים הערבים מוטלת קודם כל על תושבי הישובים אבל שוב ממהר להאשים את "המדינה" בחוב העצום של כמעט מאה מליון שקלים שהצטבר לחובת המועצה המקומית של מג'דל כרום.

נכון, המדינה אכן אשמה. אשמה בכך שהיא לוקחת כסף מהאזרחים שכן משלמים מסים ומעבירה אותו באופן סדיר לאזרחים עבריינים שלא משלמים מסים וזאת על פני שנים רבות וכחלק משיגרה מעוותת (שערוץ 2 משום מה לא ביקר מעולם). נכון גם שהמדינה אשמה, באופן עקיף, בצרתם של החקלאים היהודים בגליל, כי היא לא ממלאת את תפקידה לאכוף את החוק. אבל האשמים הישירים הם הגנבים, כמו שהאשמים הישירים במצב התשתיות במג'דל כרום הם תושבי מג'דל כרום. באופן מקרי או לא, גם כאן וגם כאן מדובר בערבים. לישראל היו בעבר הרחוק אי אלו סכסוכים עם שכניה הערבים, משהו בנוגע לקיומה של מדינה יהודית באזור ואי הנחת של הערבים באזור לנוכח המדינה הנ"ל. האם יש קשר בין ההסטוריה הרחוקה הזאת לבין ערביותם של גורמי הבעיות המתוארות בכתבה? אין לדעת. אסור להגיד. התייחסות לערביותם של הערבים נחשבת לפשע חמור בתקשורת הישראלית. מי שיעשה זאת או חלילה ירמוז כי הערבים אשמים במשהו, יוקע כגזען.

לקושמרו היתה הזדמנות פז לנפץ את שכבת הצביעות העבה שעוטפת את התקשורת הישראלית. לצערנו הוא נכשל.

http://www.latma.co.il/Latma/Templa...



ליה 08.12.1022:41
65. עליהום על אלי ישי בתגובה להודעה מספר 64
עליהום

8 דצמבר, 2010 את הכעס, העצב, המבוכה והיאוש שעוררה השריפה הגדולה בכרמל בליבות אזרחי ישראל היטיבו אמצעי התקשורת לזקק לרגש אחד ולאיש אחד: שנאה לאלי ישי, שר הפנים. אחריותו של שר הפנים לאסון יכולה להיות מיניסטריאלית לכל היותר ולו רק בשל העובדה שבעשור האחרון התחלף היושב על כס שר הפנים עשר (!) פעמים, אך התקשורת חיפשה שעיר לעזאזל ומצאה אותו בשר החרדי שהיא רגילה לשנוא עוד מזמן הקמפיין נגד גירוש העובדים הזרים הלא חוקיים מישראל.

"מרכינים ראש, חוץ מאלי ישי" היתה הכותרת לכתבה של אריק בנדר ב"מעריב". כותרת המשנה: "הכנסת כיבדה בדקת דומייה את 42 הנספים, אבל השר האחראי על שירותי הכיבוי איחר לישיבה בשעה וחצי". בתוך הכתבה, באותיות הקטנות, התברר כי ישי סייר בישובים שנפגעו בשריפה ולכן איחר לישיבה. עוד התברר כי גם יו"ר האופוזיציה ציפי לבני נעדרה מהטקס בכנסת, איכשהו זה לא הגיע לכותרת.

גם ב-ynet עקבו בדאגה אחרי הלו"ז של שר הפנים. "ישי נתפס בשקר" היתה הכותרת שם. באיזה שקר נורא מדובר? שר הפנים התחייב להגיע להדלקת נרות קריטית בכותל אך במקום זאת, כך גילו העיתונאים האמיצים של ynet, השחית את זמנו בשיחת חולין עם איזה מישהו מהעבודה שלו. איזה נתניהו אחד. מה כבר יש להם לדבר לשני אלה, שחשוב יותר מהדלקת נרות בכותל?

ההתייחסות של חדשות ערוץ 10 לאלי ישי היתה כל כך מקוממת וכל כך מבישה, שיש להקדיש לה אייטם משלה.

http://www.latma.co.il/Latma/Templa...

תגובית:

1.ההשתלחות הגסה של השמאל!

מסע ההשמצה האלים נגד ישי הוא עוד מעשה של אירגוני הקרן NIF

לקראת התגברות הפעילות הישראלית לחסימת גבולות ישראל ולסילוק הפולשים
והמסתננים והשוהים הלא חוקיים.לשם כך יש התגייסות כללית של השמאל תוך
ניצול ציני ומירבי של השריפה לצורך חיסולו של ישי וסילוקו מהזירה.רק הוא
מוביל את הפעילות הנחרצת לחסימת גבולות ולסילוק והוצאת זרים מהארץ.לכן
התמקדו ויתמקדו בו כל אירגוני חזן והCIA מהיום ועד בכלל!
על ביבי לעצור את ההשתלחות השמאלנית העויינת מיד!

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

2.רוב הקוראים להתפטרותו של ישי,הינם שכירי עט עלובים.אלי ישי אדם ישר עם עקרונות,והקריאות להתפטרותו הינן משיקוליים פוליטיים ו/או שינאת חינם.אלי אל תתנצל בפני מקהלת הצבועים.הם סוסים טרויינים.

3.התנועה לאיכות השלטון = ארגון שתיל = הקרן החדשה לישראל = הבנתם?לא מעניין אותן הצתות או איכות השלטון, מעניין אותן להפיל את ממשלת נתניהו בכל מחיר. הם יחפשו כל דבר כדי שש"ס תפיל את הקואליציה, בין אם זה תקצוב ישיבות, שריפות או טיפול בעובדים זרים. זה הקרן החדשה לישראל בתחפושת!!!

4.התנועה השמאלנית קיצונית לאיכות השלטון עלאק!למה אף פעם לא דרשו להעמיד לדין את פושעי אוסלו? למה אף פעם לא דרשו להעמיד לדין את פושעי אוסלו שהביאו לנו 1700 קורבנות שלום ואלפי פצועים נכים ואלמנות? למה לא דרשו להעמיד אותם לדין על זה שהם ניהלו משא ומתן בניגוד לחוק עם יאסר ערפאת ראש אירגון הטרור הערבי מתוניס? למה לא דורשים להעמיד לדין את כל הממסד שקשור לרצח רבין ואשר מעלים מהציבור את האמת מי רצח את רבין. על אלה אף פעם לא שמענו מהתנועה לאיכות השלטון דרישה לחקירה או דרישה לפטר את אלה שהם בוודאי אשמים? ורק עכשיו כשהמדורה עדיין בוערת,השמאלנים האלה רוקדים על הדם. אם היה מדובר בשר פנים מהשמאל, לא היינו שומעים ציוץ מהתנועה הקיקיונית לאיכות השילטון.

5.לציין את שמות שרי הפנים ב 10 השנים האחרונות.הכתובת נרשמה על הקיר ב 1998, לחקור את כל שרי הפנים שקדמו לישי.ב-1998 פרצה שריפת בכרמל, שבמהלכה פונו באישון לילה תושבי שכונת דניה.מאז שרי הפנים:רוני בראון מאיר שטרית פורז פינס שרון סוויסה שרנסקי רמון.ומה הם עשו כדי למנוע מגה-שריפה, ומה הם עשו כדי להיערך למגה-שריפה.כמובן יש לחקור את כולם (פרט את מי שבזמן כהונתו נושא הכיבוי היה בידי אחר)!

6.זוהי דרישה פוליטית-שימו לב מי הם התובעים זאת.ישי אל תדפוק להם חשבון למנוולים,העם איתך.הקרן לישראל החדשה,כתבלבי השמאל שרוצים לדוג במים עכורים.הם הביאו עלינו את אוסלו,הזרים,ובזבזו טריליוני ש"ח ו-$ בהפניית משאבים על הפלסטינים עם הסכם אוסלו הנפשע,וגם על קיבוציהם/יקיריהם שהימרו על כסף ציבורי בבורסה והפסידו אותו, ומי שמכסה זאת ,זה אנחנו, העם הפשוט,בדמים.ובאותה נשימה הם צועקים חמס על כל שקל עלוב שמועבר ללומדי תורה.

7.ערוץ 2 ו 10 עם אירגוני חזן בפעולה.זה חלק מתכנון ערמומי של הקרן ואירגוניה לקראת סילוק המסתננים! שימו לב.מסע שיסוי!

8.עוד יוזמה מהקרן החדשה לישראל. צריך ללמוד מהם איך לעבוד...הקרן ואנשיה בתקשורת.

9.אתמול ריאיינה יונית לוי את ישי וסתמה לו את הפה בצורה מבישה .בראיון אלים עם עוד מראיין שהצטרף לעליהום של המפלצת הזאת, תקפה יונית את ישי ואמרה לו שכבר 10 שנים שהוא מכהן ברצף כשר הפנים והנה התוצאה של כהונתו.ישי החל לענות אך נקטע בגסות,ולבסוף התעקש לשימחתי להשלים את תשובתו.בתשובתו תיקן ישי את דבריה של יונית לוי ואמר לה שבעשר השנים האחרונות הוא כיהן רק 2 שנים,וכיהנו חיים רמון,אברהם פורז,אופיר פינס,נתן שרנסקי -ולא הוא.למרות הארת עיניה המשיכה היא והמראיין הנוסף לזרות אימה בעיניה המפחידות ולהעמיד את ישי על המוקד תוך נסיון בוטה להעלותו באש!אין גבול לחוצפה של השמאל.השמאל מתמקד בישי עכשיו על מנת לפנותו מהשטח לקראת החלטות סילוק הזרים וסילוק השוהים הלא חוקיים והמסתננים.זו בלבד המטרה ומכאן ההתנפלות.על ישי לעמוד איתן ועל ביבי למנוע כל פגיעה בו ובתפקודו במשרד הפנים.הוא היה היחיד שטיפל בפלישה לישראל! ולדבריו התריע וביקש ופנה ללא הרף בנוגע למערך הכיבוי המפוצל,המיושן,הדל והעלוב של מדינת ישראל לגורמים השונים!

10.לכולם: ראש מערך שרותי הכבאות,טפסר שמעון רומח, אומר שאלי ישי
עשה יותר מכל קודמיו.התריע ושלח מכתבים לגורמים האחראיים.אך הממשלה לא נענתה והקציבה חמישית מהסכום :מאה מליון במקום 500. ובנוסף, כולם, חוץ מש"ס הצביעו נגד העלאת התקציב לצורך רכישת מטוסי כיבוי.

11.אלי ישי - אנחנו איתך !רק מדינה שמתנערת מאחריות ומחפשת את מי להאשים - עושה דברים כאלה.אנחנו, העם בישראל,יודעים טוב מאוד את האמת.פעילותך (בכל התחומים)ראוייה לכל ההערכה,וידועה לכל למרות ההשמצות נגדך.יישר כוח!!!




















ליה 09.12.1000:52
66. מה לא סיפרה התקשורת על ערביי ישראל /ליבסקינד בתגובה להודעה מספר 57

לטובת מי שלא היה כאן בסיבובים הקודמים, פירסם בשבוע שעבר המכון הישראלי לדמוקרטיה עוד סקר מסדרת ה"איזה רעים אנחנו", שקובע שוב שאנחנו גזענים. רובנו, מתברר מהתוצאות, לא רוצים כאן את הערבים, לא רוצים שהם יטלו חלק בהכרעות גורליות ולא רוצים שהם יהיו שכנים שלנו. זאת, פחות או יותר, התמצית. רגע אחרי פרסום הסקר פצחו כמה כלי תקשורת בנהי צפוי בעקבות "הממצאים המדאיגים". לי, כשלעצמי, אין ספק שהתוצאות מדויקות. ובכל זאת, בפעם הבאה הייתי מציע להוסיף לסקר שאלה אחת, שמשום מה אף פעם לא נשאלת. "למה? מה יש לנו נגד הערבים"? לו תתקבל ההצעה שלי ובמקרה אפול במדגם ואזכה לטלפון מהסוקר, אבקש ממנו להקדיש לי כמה דקות, כדי שאוכל להסביר לו כמה דברים. אספר לו, לדוגמא, על השכנים שלי ברמלה, שב"עופרת יצוקה" צעדו עם דגלי חמא"ס והבטיחו לפדות את פלשתין בדם ואש. אמנה באזניו את רשימת ערביי ישראל שמעורבים בפעולות טרור. אצטט לו את חנין זועבי. אשאל אותו איך הוא מציע לי להתייחס למחזיקי תעודת זהות כחולה שמגדירים את עצמם כפלסטינים, שהם למיטב זכרוני עדיין האויבים שלנו. אזכיר לו מה הם עשו פה במהומות אוקטובר וכיצד פרעו בעכו. אספר לו על המסורת עתיקת היומין שלהם לקדם באבנים שוטרים שבאים לפנות נפגעים בתאונות דרכים או לחפש סמים. אקווה שיהיה לו מספיק מקום בשורה כדי לרשום את כל זה. זאת, על רגל אחת, אסביר לו, הסיבה שבגללה אני לא מחפש שכנים ערבים. ואם רוב הציבור חושב כמוני, נדמה לי שזו לא תוצאה של גזענות אלא של בריאות הנפש. כי מי שמבקש להתחבר למי שרואים את עצמם כאויבים שלו, משהו אצלו דפוק.

ובכל זאת, עיון בסקר מגלה שמסתתרים בו עוד כמה נתונים מרתקים שהסיקור התקשורתי פסח עליהם איכשהו. קחו לדוגמא את הנתון שמלמד על כך ש46% מהיהודים לא רוצים שכן ערבי. את זה, כאמור, כולם ציטטו בחדווה. ב'הארץ' אפילו הכינו טבלה צבעונית תחת הכותרת "את מי היהודים אינם רוצים כשכנים". האמת היא שאותי עניינה יותר הטבלה שמופיעה בסקר לידה. זאת שב'הארץ' לא הבחינו בה. זו שעוסקת בשאלה "את מי הערבים אינם רוצים כשכנים". כי בהשוואה לממצאים מהמגזר הערבי, היהודים מצטיירים כציבור הסובלני עלי אדמות. הערבים, אם צריך לסכם על רגל אחת את מה שכמעט אף אחד לא סיפר לכם, לא רוצים לגור ליד כל מי שהוא לא ערבי. 50% מהם לא רוצים בשכנותם יהודים, עולים מאתיופיה, חולי נפש, מפגרים ועובדים זרים. 65% ויותר לא רוצים ליד הבית שלהם הומוסקסואלים, חרדים ועולים מחבר העמים. מעניין, לא? את חוק הנאמנות אתם זוכרים? זה שהציגו לנו אותו כ"שנוי במחלוקת"? אז מתברר שלא מחלוקת ולא נעליים. אפילו בשמאל יש לחוק 43% תומכים לעומת 48% מתנגדים. והנה עוד נתון. 39% מאנשי השמאל, לא ליברמן, סבורים שארגונים כמו "האגודה לזכויות האזרח" ו"בצלם" גורמים נזק למדינה. עכשיו תנסו להיזכר באיזה כלי תקשורת סיפרו לכם על הממצאים האלה.

מספיק כבר עם ה"עם"

כשהעיתונות לא שבעת רצון ממהלך מסוים היא מצמידה לו את הכינוי "שנוי במחלוקת". זה היה לפני עשרה ימים שעבר גורלה של הצעת חוק משאל העם. הסורים גינו, הפלסטינים זעקו חמאס ועיתון הארץ נעלב. "החוק החדש", נכתב במאמר המערכת שלו, "הוא יריקה נוספת בפרצופה של הקהילה הבינלאומית". 'הארץ' לא צריך משאל. "כל בר דעת", הוא קבע, "יודע שחלוקה מחדש של הריבונות בירושלים היא תנאי הכרחי להסדר שלום עם הפלסטינים". ומה אם רוב אזרחי ישראל אינם "בני דעת" או שסתם לא בא להם לוותר על ירושלים?

פרופ' זאב סגל, איש רציני, הסביר במאמרו שבמשטר הדמוקרטי המצוי אצלנו " לא אחת מתקבלות פשרות לא ראויות, אבל אלה עדיפות בדרך כלל על פני הכרעות של גיליוטינה...שההחלטה בהן עשויה ליפול על חודם של קולות בודדים". אתם הבנתם? "פשרות לא ראויות", ביטוי מכובס לתרגילים מסריחים של מיצובישי תמורת חלקי מולדת, עדיפות על הכרעת העם.

לכאורה, אנשי השמאל היו אלה שהיו צריכים להמציא את רעיון המשאל. כששרון הפך את עמדותיו הפוליטיות והרס את גוש קטיף הימין טען שמדובר בגניבת קולות. כשנתניהו הכריז על שתי מדינות והקפיא את הבניה התלוננו שוב המצביעים שלו שכשביקש את קולם הבטיח את ההפך. עכשיו, סוף סוף, נדע בדיוק מה רוצה העם. ואת זה, אפשר היה להניח בתמימות, יחגגו חובבי הדמוקרטיה. אלא שהדמוקרטיה היא הדבר האחרון שמעניין את השמאל ואת "הארץ". מעניין אותם להעביר החלטה על חלוקת הארץ בכל מחיר. ואם כדי להעביר את ההחלטה צריך לשקר לעם, להיבחר על מצע אחד ולהוביל מדיניות הפוכה, אז עושים את זה.

ניתוח פשוט של עמדתם של מי שחושבים שמשאל עם מרחיק את הסיכוי לויתורים טריטוריאליים, חייב להביא למסקנה שהם יודעים שהעם לא רוצה ויתורים כאלה. יודעים ובכל זאת מחפשים איך לעקוף אותו. דמוקרטים, עאלק.

ועוד משהו קטן: את הרעיון למשאל עם על עתיד הגולן הגה יצחק רבין המנוח. כמה חודשים אחרי שנרצח הציבה מפלגת העבודה, בראשות שמעון פרס, את ההתחייבות למשאל עם במצע הבחירות שלה. לא רק בעניין הסכם עם הסורים אלא גם בסוגיה הפלסטינית. אז מה קרה פתאום למורשת רבין? ולמה אצל רבין ההתחייבות למשאל סימלה את השאיפה לשלום ואצל נתניהו היא מוצגת כמכשול הכי גדול בדרך אליו?

בושהר בחינם

זוכרים את הסיסמה "יצהר תמורת בושהר"? כבר תקופה ארוכה מלחיצים אותנו האמריקאים שאם לא ניסוג מההתנחלויות לא ניתן יהיה לגייס קואליציה נגד איראן. המסמכים שחשף השבוע 'וויקיליקס' גילו כיצד שיקרו לנו האמריקאים וכיצד על סמך השקר הזה הפעילה התקשורת הישראלית לחץ מיותר על נתניהו. מלך סעודיה, מלך בחריין, יורש העצר של אבו דאבי, הנשיא המצרי, ראש ממשלת קטאר וראש ממשלת ירדן, כולם, נתגלה במסמכים, מתפללים שהאמריקאים יתנו לאיראנים בראש. "תפציצו אותם", הם מתחננים, עם יצהר, עם איתמר ועם חוות גלעד, "נו כבר".

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...

תגוביות:

1.השריפה הקשה בתולדות ישראל .מי וכיצד התנהגו: העם, הערבים, התקשורת:
עם ישראל התגלה שוב במיטבו אנחנו עם מופלא שלמרות הנסיונות הבלתי פוסקים של התקשורת להסית, להשניא, לסכסך ולפלג ,התאחדנו ועמדנו כגוף אחד מול פני האסון. הכבאים, השוטרים והשב"ס עבדו ללא הרף, יומם ולילה תוך סיכון עצמי ואף לצערינו חלקם שילמו את המחיר היקר מכל , הם לא חסכו כל מאמץ לשמור על הארץ ולהציל חיי אדם. כולם. מי שהיה יכול הושיט יד ובכל בית בישראל עקבו בדאגה אחרי המתרחש. הממשלה תיפקדה כמו שצריך והתעלמה מהצקות התקשורת וקיבלה החלטות נכונות.

הערבים שוב הוכיחו שהם ערב רב של מציתים, רוצחים ובוזזים שחיים על הדם שנשפך. שריפת מולדת היא אצלם חגיגה והרג בני אדם (בין אם הם יהודים, נוצרים או מוסלמים) היא שמחה גדולה.

התקשורת התגלתה שוב בעליבותה, שקרים, הסתרת מידע, עיוות נתונים, הסתה, המשך המלחמה הפסיכולוגית נגד העם וכל זה על מזבח אג'נדה אנטי ישראלית. וכך קורה שכשההר הירוק בוער, וכשמציתים ערביים מחפשים עוד חלקת יער שניתן לשרוף, וכשברחוב הערבי מסבירים שמוחמד מקדש שריפת עצים לטובת ג'יהאד. YNET ו NRG יוצאים בכותרת ראשית "הרב עובדיה רמז שהדליקה באה בגלל חילול שבת".

העולם הפתיע. כבר שנים שהתקשורת מספרת לנו ששונאים אותנו, כשערבים מפגינים בפריס מספרים לנו שקרני התקשורת, שהצרפתים מפגינים נגדנו, כשערבים מפגינים בלונדון מספרים שקרני התקשורת שהאנגלים שונאים אותנו ועוד ועוד. אך לא כך הדבר. למרות כתבות השנאה נגד ישראל בגירסה האנגלית של הארץ, למרות מאמצי הקרן לישראל החדשה NIF להוציא דיבת הארץ בעולם, למרות מכתבי השיטנה של הפרופסורים ההוזים, למרות כל זה בעולם בכל זאת יודעים מי צודק והיכן הסכנה העולמית. העולם יצא מגידרו כדי לעזור ולהראות היכן באמת ליבו נמצא.

התנהגות עם ישראל


העם עם הכרמל http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...

גיבורי השריפה: אומץ מעורר השתאות / יעקב בורובסקי

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...
איש צדיק היה: דוד נבון נהג האוטובוס

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...

התנהגות ההמון הערבי

וידאו קשה: הערבים רוקדים על הדם

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...

קציני משטרה וצה''ל בכירים: אנו עומדים בפני מערכה מאורגנת היטב של הצתות

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...

שלושה ימים - 35 מקרי הצתות של ערבים בארץ

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...

רשימת ההצתות הערביות בימים האחרונים

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...

לא עם ולא נעליים

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...

כלי תקשורת ערבים קראו בגלוי להצתות נוספות תוך הצגת פתו'ות המתירות שריפת עצים כחלק מהמאבק על הארץ

http://www.youtube.com/watch?v=s5e5...

התקשורת בעליבותה

טיוח נסיבות השריפה שנצ''מ אהובה תומר נפגעה - סירטון (*)

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...

תוקם וועדת חקירה לבדיקת הטיוח הנפשע של התקשורת הישראלית

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...

Ynet ממשיכה לנהל מלחמה פסיכולוגית נגד עם ישראל

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...

המהפיכה נגד תקשורת שונאת ישראל

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...

2.לפי הזוהר הקדוש,הערבים=ישמעאל,והוא השונא הגדול של ישראל.

3.נכון הרוב לא רוצה עובדים זרים ומסתננים כאן ולא שכנים ערבים.תיראו למשל מה קרה ליהודים שרכשו דירות בפקיעין- שרפו להם את הבתים.

4.בלי רציונליזציות.לא צריך שום רציונליזציה כדי לתרץ על יד מי אני מוכן לגור.כמו רוב האנשים אני רוצה להיות ליד הדומים לי. זה מונע חיכוכים ,מבטיח הרמוניה ושומר על איכות החיים.זו בעיני אחת מזכויות האדם הבסיסיות.ואין לי שום בעיה עקרונית שגם השונים ממני ידירו אותי ממגורים בקרבתם.תפקיד המדינה לחלק בצורה הוגנת את משאבי המדינה בין הציבורים השונים בכפוף להיותה מדינת לאום ולתרומתם של האנשים. האתוס הרב תרבותי שלפיו אנשים שונים יוכלו לחיות ביחד על סמך רעיונות אינטלקטואלים של נאורות וקבלת השונה לא יעבדו(כפי שמתברר היום באירופה),כמו שלא פעלו האתוסים הקודמים של השמאל כי הם נוגדים את הטבע האנושי.

5.על סביבה וגנטיקה.לתכונות אופי אין בסיס גנטי כי אין להן משמעות הישרדותית באבולוציה. הן תוצר סביבתי ותרבותי מובהק. לעומת זאת לתכונות גופניות מסוימות ולמנת המשכל יש גם בסיס גנטי שאפשר לפלח אתנית.ההצטיינות של שחורים בענפי ספורט מסוימים הרבה מעבר לשיעורם באוכלוסיה בענפים פופולרים על כלל האוכלוסיה ללא ספק מקורה גנטי.לגבי מנת משכל הסיפור הרבה יותר מורכב בגלל האינטראקציה בינה לבין הסביבה, אבל למרות זאת ניתן לפלחה גם אתנית. אחוז זוכי פרס נובל היהודים הרבה מעבר לשיעורם באוכלוסיה לאו דווקא בתחומים יחודים להם, לא יכול להיות מוסבר בסביבה בלבד. ברור שיש לו גם משמעות גנטית. זו הדוגמא הבולטת ביותר להצטיינות שכלית עם בסיס גנטי אבל לא יחידה ולא רק בין יהודים.

6.המכון הישראלי לדמגוגיה לא שואל שאלות הוגנות.שיעשה סקר במגזר הערבי וישאל שם:
1. באיזו מידה הוא מעריץ את נסראללה ואחמדאיניג'ד?
2. כיצד הוא רואה את עתידה של מדינת ישראל באזור ?

7.להקים מיד תחנת שידור כמו FOX NEWS .נמאס מחברות החדשות של ערוץ 1 ו10 שמרעילים אותנו כל יום בפרופגנדה שמאלנית דוחה. משחירים את חיינו ומלקקים לשמאל את התחת. לא מייצגים אפילו 1% מהעם.

8.עם אטילה שומפלבי מידיעות נוני מוזס לא צריך נייר טואלט או כלב.

9.התגובות פה מוכיחות כמה העם משווע לתקשורת הוגנת!!נמאס משליטת השמאל בתקשורת. תראו לדוגמא: הכלבתא יונית לוי עם עוויות של חולת נפש, אמנון אמרמוביץ, שימעון שיפר, מיה בן גל , מלקק התחת של נוני מוזס אטילה אפס שומפלבי, רזי הכלב ברקאי,בן כספית ועוד ועוד. קלמן הוא טיפה בים שלא מכסה על ערוותה של התקשורת השמאלנית הקיצונית, מלאת השינאה לעם שלא בחר נכון,לשיטתה.

10.יש עוד נושא שהתקשורת מסלפת וזה ההתיחסות באירופה לישראל.מידי יום אנו שומעים אודות הציבור האירופאי שונא ישראל ואוהד מדינות ערב.
כאשר מראים לנו הפגנות נגד ישראל הרי שתמיד צועדים בסך ערבים מהגרים והם הרוב המוחלט.מה עוד לא מגלים לנו-כמה שנואה ההגירה המוסלמית על תושבי אירופה.ובעקבות השנאה והסלידה למוסלמים ,ישראל נתפסת כמוצב קדמי הנלחם לבדו בפראי האדם המקיפים אותו.

11.חובה לקרוא- התעלמות רבת שנים ממחלה נוראית! ד"ר משה סטולצר. מחקר שאני עורך מזה 15 שנים מגלה ששמאלנות איננה השקפת עולם לגיטימית אלא מחלת נפש נוראית!העיתונות, שרוב רובה לוקה במחלה, מסתירה עובדה זו מעיני הציבור השפוי ומנסה לשוות חזות נורמאלית למחלתם של השמאלנים.
כרגע לא ידוע על תרופה למחלה, אבל לשמחתנו החולים נכחדים מאליהם ולא מתרבים- בכל מקרה, משרד הבריאות לא מכיר בשמאלנות , עדיין, כמחלת נפש הדורשת אישפוז ולא מכניס לסל התרופות את הטיפול בה (אישפוז, זריקות הרגעה ומכות חשמל).נא לחתום על עצומה הקוראת למדינה להכיר בנפגעי הנפש מהשמאל האנטישמי כאנשים חולים- את הרנטה שלהם הם כבר מקבלים מאירופה, כך שההכרה לא תעלה לנו כסף!

12.בן כספית לא נמנה על עם ישראל, כנראה שינק חלב מגוייה או ערבייה.

13.הנכס האיסלמי הטוב ביותר של הג'יהאד זה התקשורת השמאלנית חילונית.
נשק ששווה אלף מתאבדים וזהה בכוחו למורשת רבין הממאירה והרוצחת!

14.נתקענו עם ביבי מרידור או ציפי (אלוהים בבקשה לא!) כך שהדמוקרטיה בטוח תיהרס. עלינו ימשיכו לירוק. ביבי המושחת ימשיך לחגוג ולשקר ולגנוב!!

15.ערבים מציתים לנו את המדינה,ונתניהו שותק,במקום להטיל עוצר צבאי על ערביי הצפון.השפן נתניהו פוחד מהשמאל.

16.ארה"ב משקרת לישראל. האינטרס הראשון במעלה של ארה"ב הינו זרימת הנפט אליה וכל מה שמסביב, דהיינו מימון הסעודים את הטרוריסטים וכד' מקבל תוקף משני בלבד מצדה.

17.שר התקשורת כחלון הוא החלום הרטוב של השמאלנים.
1-הוא הציל את ערוץ 10 של השמאל הקיצוני מקריסה והזרים לו כספים.
2-למרות בקשות של חכי"ם מהליכוד,הוא מסרב להעניק ערוץ חדשות בטלוויזיה לימין.הליכוד זה חבורת מטומטמים שאינם יודעים למשול!הם גם הצילו את ערוץ 1!

18.להעמיד לדין את חברי ועדת אור. הם האשמים בשריפה!ועדת אור שקבעה, שערבים לא אשמים בפרעות לאומניות לפני עשור באזור הצפון ובמקום עליהם, הטילה האחריות על המשטרה, היא האשמה באסון העכשווי.כשהמשטרה מתרגלת את רוטינת "הרקע הפלילי" בכל סיטואציה של פיגוע לאומני, היא נמנעת באופן מכוון מלהתמודד עם האמת המרה. כשבכל מקרה טרור, התקשורת "מחפשת" תמיד את האחראי המיניסטריאלי והשאלה הראשונה היא: "איך-לא-היינו-מוכנים" ו-"מדוע-לא-סופקו-התקציבים", במקום להפנות אצבע מאשימה ל..אשמים, האשמים אינם חוששים.

עוד פעם הוכח כי הערבים, במיוחד במחוז הצפון וחיפה הם גיס חמישי שרק מחכה לשעת כושר על מנת לפגע. כזו אירעה אתמול בעקבות ההצתה בעוספיה. תוך שעתיים מהתפרצותה של השריפה המקומית בעוספיה, בערו עוד 4 מוקדים נוספים במרחק של למעלה מקילומטר מן המוקד הראשוני. זהו פיגוע בלי כחל ושרק. כבוד השופט אור אשם בו!

19.אומרים לי,YNET מבצע מסע אנטישמי נגד החרדים במדינת ישראל,"""זהירות YNET זה אתר אנטישמי"""""".אם שמתם לב בזמן האחרון,YNET מבצע מסע אנטישמי נגד החרדים,בכל כתבה הם מסמנים(ברמאות)את התגובות באדום שהם נגד החרדים,מסע זה משותף לנוני מוזס בעל YNET ולנעמי חזן,מהקרן "לישראל חדשה".בתגובה לעולם אל תחקנו דבר באתר YNET האנטישמי.

20.שוב מוכח ש"העם" חכם, נורמלי, שוחר חיים ומבחין בין טוב ורע,ולא משנה כמה ינסו לבלבל אותו.

21.רבין ופרס הרסו את ישראל, התקשורת שמחה להמשיך.

22.הפייסבוק נותן לכולנו כוח עוקף תקשורת!אנחנו יכולים לעזור וליצור שינוי!צרפו את חבריכם לקבוצה שקוראת להקמת וועדת חקירה נגד "שקר התקשורת" ואנחנו נדאג למנף את הלחץ הציבורי ליצירת שינוי אמיתי בסיקור התקשורתי השקרי בישראל.

http://www.facebook.com/group.php?g...

23.הנה לכם קומדיה אלוהית - רהמ"ש שלכם בונה חופשי דרגה 33, מתואם עם CFR
http://www.bibliotecapleyades.net/e...

שר החוץ שלכם - עושה דברו של פוטין!

ונשיא המדינה שלכם (שבתאי -פרענקי) בכלל מרגל של הוותיקן!!

בתרשים הזה(הבוס שלי למעלה) רואים את מבנה הכוח של "החברה של ישוע":
http://www.bibliotecapleyades.net/z...

בחלק העליון - ארגון "בני ברית"

אליו כפופים ADL שהם למעשה "יהודים" מחופשים - השבט ה13-שבתאים פרענקים:

http://www.bibliotecapleyades.ne/so...

מידע על שבתאים - פרענקים אז:

http://www.bibliotecapleyades.net/c...

מידע עליהם היום:

http://z10.invisionfree.com/The_Unh...

הם מנסים עכשיו להתחיל את מלחמת העולם ה3



world War 3 Map - "NATO/WEST" COUNTRIES (DARK BLUE), WESTERN NON COMBATANTS (LIGHT PURPLE), RUSSIA/EASTERN POWERS (DARK RED) , EASTERN LEANING (ORANGE), WILD CARDS (LIGHT BLUE

http://www.ynet.co.il/articles/0,73...

24.התקשורת שונאת יהודים !! הוכח מעל לכל ספק.

25.אנשים נשרפו חיים - בפרדיס יריות שמחה,זיקוקים בשמיים -ולא לא היתה חתונה.האמת בערב השריפה.

26.מי מזיק יותר לישראל מח' המדינה או העיתונות הישראלית ?שניהם מתפרנסים מאותו מקור : שינאת ישראל.

27.די לבדוק היכן גרים בעלי ועיתונאי הארץ כדי להבין שגם הם ממש לא משתגעים על מגורים ליד ערבים...בית ערבי - זה כן. את זה הם ממש אוהבים. אבל לגור ליד ערבים - או לא, זה לא מתאים לנאורים האלה...

28.ריבלין שוב יורק עם מצביעי הליכוד בפרצוף,לא נסלח או נשכח.ריבלין מונע מנציגי הימין בוועדת האתיקה -אלדד, וחוטובלי את הענשת הטינופת זועבי. הוא ושלי יחימוביץ מתייצבים נגד הימין.

29.אולמרט מינה את מוטי שקלאר השמאלני,וביבי משאיר אותו כבר שנתיים בתפקיד .שוב ביבי בגד בנו בוחרי הליכוד.את השמאלני מוטי שקלאר(עלאק מתנחל) מינה אולמרט,ביבי כבר שנתיים בשלטון ,וערוץ 1 ורשת ב הם עדיין מאורה של שמאל קיצוני,ביבי הממונה על ראשות השידור, השקרן הבטיח נציגות של הימין בתקשורת ועבד עלינו.

30.לשמאל הפשיסטי מותר לומר שאין ממשלה בירושלים- לימין אסור לומר שממשלת השמאל הביאה לכאן מחבלים וחימשה אותם.מצונזר ע"י הפשיסטים השמאלניים.

31.לא לשכוח,אתר וואלה הוא האויב שלנו הימין,לא לקנות משם כלום חברים,לעולם לא להיכנס לכתבות ווידאו,או ללחוץ על פירסומות שם,ולא לשכוח וואלה העסיק את הבוגדת ענת קם.

32.ביבי בעד מכירת בתים לערבים? כמה עולה בית בקסריה? שפן,שוב אתה מפחד מהשמאל.

33.אכן מורשת רבין היא גידול סרטני בגוף העם היהודי. 2,000 כבר הושמדו סתם. ופרס? האיש הנורא הזה שהרס את מולדתי - נהיה לו נשיא!

34.האם המכון הישראלי לדמוקרטיה דמוקרטי? קיראו את המאמר המזעזע .המכון הישראלי לדמוקרטיה הצליח בשנים האחרונות לרכוש לעצמו מעמד מיוחד.

http://www.news1.co.il/Archive/002-...

35.ליפקין שחק הזדעזעה, כשהציעו ב'ערב חדש' ליישב הפליטים במגדל בתל אביב.

36.האם המכון הישראלי לדמוקרטיה דמוקרטי? הון שלטון וקשרי המכון =הקרן האמריקאית NIF .

המכון הישראלי לדמוקרטיה הצליח בשנים האחרונות לרכוש לעצמו מעמד מיוחד בישראל. הוא מוצג כמכון מחקר מוביל בדעת הקהל וכגורם רב השפעה על הכנסת והממשל בישראל. רק מעטים יודעים כיצד הוא פועל, על האינטרסים העומדים מאחוריו, ובכלל - על פעילותו הבעייתית והעדפתו המוגזמת על-ידי גורמים בכנסת ובמשרד ראש הממשלה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה מוחזק על-ידי מיליארדר יהודי אמריקני, ברנרד מרכוס, חבר מועצת המנהלים של חברת "צ'ויס-פויט" - הסוחרת במודיעין אזרחי. למכון יש נגישות למידע בצה"ל, במשרדי ממשלה, בכנסת, ובמשטרה. מטרתו המוצהרת של מייסדו היא לחולל "רפורמה פוליטית בישראל".

כדי לממש את המטרה המכון לדמוקרטיה שוכר המכון אישים בכירים מן האקדמיה, חלק ניכר מהם משפטנים. כך למשל, בשנת הכספים החולפת הגיעה עלות שכרו של נשיא המכון, ד"ר אריה כרמון, ל- 1,408,287 שקל, כולל מכונית צמודה, שהועמדה לרשותו מאמצע השנה. פרופ' מרדכי קרמניצר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, קיבל מהמכון בשנה החולפת שכר בעלות של 424,474 שקל. קרמניצר קיבל שכר גבוה גם בשנים קודמות.

עם הפרופסורים שקיבלו בשנים האחרונות שכר מהמכון נמנים: פרופ' רות גביזון מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית: 437,110 שקל, פרופ' דוד נחמיאס, בעבר מהאוניברסיטה העברית וכיום מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה: 532,354 שקל, פרופ' אשר אריאן מאוניברסיטת חיפה: 432,375 שקל. בשנת 2004שילם המכון משכורת שנתית גם לדן מרידור, בעבר ח"כ ושר משפטים, בעלות של 404,374 שקל .

"האח הגדול" האמריקני

ברנרד מרכוס, היו"ר הבינלאומי, המייסד והתורם העיקרי של המכון לדמוקרטיה, הוא מבעלי "הום דיפו" ודוגל בכלכלת שוק קיצונית. הוא נמנה עם חבר מנהלי obt - חברת מודיעין אזרחי גדולה ומבוססת שהתמזגה ב- 2000 עם "צ'ויס פוינט". יחד הפכו לחברה הגדולה ביותר בארה"ב בתחום המודיעין האזרחי.

"צ'ויס פוינט" סוחרת במידע על חברות מסחריות, פושטי רגל, עבריינים, וכן בנתונים אישיים של אזרחים במדינות שונות, כולל ישראל. בעיתונות האמריקנית היא כונתה לא אחת: "עינו הפקוחה של האח הגדול", ברוח הסיוט של ג'ורג' אורוול.

במהלך הבחירות לנשיאות "צ'ויס-פוינט" סיפקה למטה בוש רשימת נתונים על עשרות אלפי אזרחים אמריקנים שהצבעתם פסולה בגלל היותם עבריינים, רובם תומכי המפלגה הדמוקרטית. בכך סייעה לו לזכות בבחירות. לאחר הבחירות קנה משרד המשפטים של ממשל בוש מ"צ'ויס-פוינט" מידע על מהגרים לא חוקיים ב- 67 מיליון דולר.

ידידו של מרכוס הוא ג'ורג' שולץ, יו"ר של כבוד במכון לדמוקרטיה, ששימש כשר חוץ ומזכיר המדינה האמריקני. אבל יותר מכל הוא מזוהה עם תאגיד הבנייה, הנשק והנפט "בכטל" - חברה פרטית של המילארדר האמריקני ריילי בכטל, שבה שולץ כיהן כנשיא. ריילי בכטל מונה על-ידי בוש כחבר בוועדת היצוא, שמטרתה לייעץ לנשיא כיצד לייצר שווקים לחברות אמריקניות בחו"ל, ואחרי המלחמה, זכה תאגיד "בכטל" בחוזה ענקי של 680 מיליון דולר לבניית הפרויקטים הגדולים בעירק: נמלים ימיים, נמלי תעופה, טיהור מים ומפעלי חשמל.

"מרכוס רוצה למקד מאמץ על רפורמה פוליטית"

מרכוס הקים את המכון הישראלי לדמוקרטיה ב- 1991. הוא מימן את בניין המכון הממוקם בשכונת היוקרה טלביה בעלות משוערת של 5 מיליון דולר. מאז ההקמה הוא התורם בעיקרי של המכון, באמצעות "אגודת ידידים" בארה"ב שהוא עומד בראשה.

האגודה הוקמה בעקבות חששות שהביעו מרכוס ושולץ, שמא העובדה שלמכון יש מממן עיקרי אחד, תיפגע בתדמיתו הדמוקרטית. שניהם דחקו במנהל כרמון לגייס יותר כסף מבעלי הון בישראל, אבל הוא לא הצליח ועד היום רוב התקציב בא מארה"ב. באחת הישיבות דיווח כרמון: "המכון היום מנוהל על-ידי מי שהקים אותו והשאלה שהוא שואל היא 'מה קורה אחרי'. בהמשך הודיע ש"מרכוס התחייב כל שנה לקחת על עצמו לפחות 40% מהתקציב ובמידה שהמכון לא יצליח לגייס את ה- 60% הנותרים - הוא התחייב להשלים".

אחד הרעיונות ליצור חיץ בין מרכוס למכון היה להקים קרן של 50 מיליון מיליון דולר, שפירותיה יזינו את התקציב השנתי של המכון המגיע למעט יותר מ - 5 מיליון דולר בשנה.

מבראשית, מרכוס עמד על כך שהמכון לדמוקרטיה יתמקד בתוכנית ל"רפורמה פוליטית בישראל". כך למשל, כאשר אוניברסיטת תל אביב רצתה להפעיל עם המכון לדמוקרטיה תוכנית הקשורה לעם היהודי, מרכוס התנגד וכרמון נאלץ לסגת. הוא דיווח על כך להנהלה ונימק: "בשל העובדה שברנרד מרכוס הסכים להיות יו"ר afidi ומשום שהוא רוצה למקד את המאמץ על רפורמה פוליטית".

אולמרט-טורבוביץ-ברק והרפורמה הפוליטית ש- "מרכוס רוצה"

הקשר של אולמרט למכון לדמוקרטיה עובר דרך עו"ד יורם טורבוביץ, ראש הסגל של לשכת אולמרט, ששימש כחבר הוועד המנהל של המכון עד אמצע שנת 2005 ומופיע עד היום ברשימת חברי עמותת המכון.

טורבוביץ הוא גם החוט המקשר בין אולמרט, אהוד ברק והרעיון לחולל שינוי מרחיק לכת בשיטת הממשל בישראל. הרעיון החל לקרום עור וגידים לאחר בחירת אהוד ברק לראשות הממשלה ב- 1999. עו"ד יורם טורבוביץ מונה אז על-ידי ברק ומנכ"ל משרדו יוסי קוצ'יק, לעמוד בראש ועדה לביצוע רפורמה במבנה פעולות הממשלה ומשרדי הממשלה השונים.

המכון קיים מעקב אחרי בחירות 1999 באמצעות פרופ' אשר אריאן, והכין תוכניות עבודה לממשלת ברק ל"100 הימים הראשונים". כרמון דיווח אז לאסיפה הכללית, כי פרופ' דוד נחמיאס, ממקבלי השכר במכון, החל לעבד יחד עם לשכת ראש הממשלה למען גיבוש "רפורמה בשרות הציבורי"; וכי איש מכון נוסף, פרופ' ידידיה שטרן, התבקש על-ידי הנהלת הקואליציה לשבת בראש ועדה "שתבדוק דרכים להשלים את חוקי היסוד במדינת ישראל".

המעורבות הגלויה בפוליטיקה הרתיעה באותו זמן חלק מחברי המכון, אלוף רפאל ורדי, שמונה על-ידי ברק לעמוד בראש ועדה לבדיקת רשות השידור "אני הייתי מאוד נזהר מפעילות פומבית פוליטית בתקופה הזאת - לא לעסוק בדברים, אשר יגרמו למישהו לחשוב שאנחנו מעורבים באיזשהי צורה, או מנסים להתערב לטובת איזשהו צד". טורבוביץ הסכים אתו, "ברור שיש לנו סכנה של שיוך למפלגות שמאל בהיותנו מצויירים כיפי נפש".

בהמשך ביקר ורדי את הקמפיין של המכון לדמוקרטיה למען ביטול הבחירה הישירה "אחד הגופים עלול לראות בכך נקיטת עמדה פוליטית", טען. כרמון השיב לו: "כל מה שאנחנו עושים זו עמדה פוליטית".

קשר הפרופסורים

חותמי "מודעת הפרופסורים" - שיצאו נגד מבקר המדינה במסגרת קמפיין מאורגן שנועד להחליק את חטאיו של אולמרט - קשורים לאולמרט ול"קדימה" ברשת של נאמנויות ואינטרסים:

פרופ' אמנון רובינשטיין הוא משפטן, נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה - מוסד אקדמי פרטי, שהוקם על-ידי חבר קרוב וותיק - פרופ' אוריאל רייכמן, מייסד המרכז הבינתחומי. רייכמן, שהוצג בימים האחרונים על-ידי אולמרט כאחד מ'מבשלי' שינוי שיטת הממשל בישראל, הצטרף ל"קדימה" וקיבל הבטחה מאריאל שרון לקבל את תיק החינוך. אבל כשאולמרט נתן את התיק ל"עבודה" הוא פרש מהכנסת. אנשי "קדימה" טענו אז שהוא רוצה את תיק המשפטים. רובינשטיין, כך פרסם העיתונאי אמנון אברמוביץ, הוא מועמדו של אולמרט לנשיאות. אולמרט גם הציע לרובינשטיין לעמוד בראש ועדת הבדיקה הממשלתית למלחמת לבנון השנייה, תפקיד שרובינשטיין העדיף לא לקבל. רובינשטיין עומד בראש ועדה בין-משרדית לגיבוש מדיניות ההגירה בישראל, שהגישה את מסקנות הביניים שלה לאולמרט בפברואר השנה.

פרופ' יפה זילברשץ, דיקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן מקורבת לאמנון רובינשטיין ונמצאת אתו בוועדה הבין-משרדית לגיבוש מדיניות ההגירה. כמו כן היא חברת הוועד המנהל של המכון לדמוקרטיה. זילברשץ פרצה לתודעה הציבורית כשהגנה על בכיר בבר-אילן שהורשע בהטרדה מינית וצוטטה במוסף הארץ באומרה: "אני טוענת שלנשים יש חלק במה שקורה. כמעט תמיד. למה לי זה לא קרה מעולם? אני אומנם לא גרייס קלי אבל אני נראית לא רע לגילי ועובדה, אף פעם זה לא קרה לי".

פרופ' שלמה אבינרי, מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית - נחשב לאיש שמאל מובהק, אבל עשה הסבה מקצועית ל"קדימה". הוא צידד בשרון ובפינוי גוש קטיף וכשהוקמה "קדימה" הוא פרסם מאמר תמיכה במפלגה. אבינרי מרצה במרכז הבנתחומי בהרצליה וחבר בוועדת ההגירה בראשות פרופ' אמנון רובינשטיין.

פרופ' יואב דותן, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, הוא הדמות החיוורת ביותר מבין חמשת החותמים. דותן התנגד לוועדת חקירה ממלכתית למלחמת לבנון השנייה והוא משתתף בפרויקט הדגל של המכון לדמוקרטיה: "חוקה בהסכמה".

אריק כרמון, שהתחזה לפרופסור, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. כרמון הינו גיסו של רייכמן - איש "קדימה". בעמותת המכון חברים שניים מאנשיו הקרובים של אולמרט: יורם טרובוביץ, ראש סגל לשכת אולמרט, ועו"ד יהודה רווה, המלווה את אולמרט עוד מימי היותו ראש עיריית ירושלים.

http://rotter.net/forum/gil/19930.s...

37.מה לשמאל וןלדמוקרטיה?רק תראה את הדיקטטורה שלהם בשידור הציבורי.
יש לקחת מהשמאל את השליטה הדיקטטורית שלו בשידור הציבורי ולעשות חלוקה מחדש של ההון של חופש הביטוי. זה יהיה צודק ודמוקרטי. אפילו אובמה מדבר על חלוקה צודקת של ההון, למה השמאל הישראלי דבק בדיקטטורה?השחצנות היהירה של השמאל לחשוב שרק להם יש את הדעה ה"נכונה" נמאסה לגמרי. זה כל כך 1984.

38.נוהגים לשאול אותנו מה היה קורה אילו באמריקה היו מתנגדים לשכנים יהודים?היינו נזעקים?=אז ההשוואה הזאת חוטאת לאמת =משום שיהודי הגולה מאז ומעולם היו נאמנים לארצם בגלות ושירתו אותה נאמנה=ולא כך עם רוב ערביי ישראל שגאים להיות אויבינו כ"פלשתינים"ואף אומרים זאת בגלוי!=התופעה הזאת בתשקורת שמחפה על הערבים, ובזה ליהודים באופן אוטומטי מבחילה בלשון המעטה=אבל מוכרת לנו היטב מההיסטוריה. כידוע:מיתיוונים לא מתים הם מתחלפים=וניתן לטפל בהם כחוק!!!

39.מעריב מעסיק את סרבן הגיוס חגי מטר. לא לסרבני גיוס בעיתון יהודי!
קוראי מעריב לא מוכנים לקבל כתב סרבן גיוס.

40.תקשורת השמאל ואנשיה:הגמד המתעתע"-המגה-שקרן בן כספית>"הסדיסט המחייך"-רביב דרוקר>יוסי וורטר(הארץ)>לילך ויסמן(גלובס)>הסופר-מטורללת-סימה קדמון>חברו של דרוקר המסייע לו(בוגרי גלי צה"ל-רעל)-ירון דקל>"הטמבליות המעופפות"(גלי צה"ל}:דנה וייס-אושרת קוטלר,יונית לוי המרשעת- הנבל שמעון שיפר(צא מהארון)נחום ברנע(הכי הגון מכולם)>קצין המבצעים של נוני - בריוני - מוזס הלא הוא איתמר אייכנר שכולו עסוק ב"חיסולו" של ביבי>וכמובן הנבחרת של הנבזיים מ"ארץ"!!!!

41.הערבים רוצים להשמיד את היהודים. השמאל החילוני עוזר להם. התקשורת כמובן.כל השאר אלו פרטים. אני לא מבין מה לא ברור. יש שאלות?

42.תשובה לגבלס ותלמידיו הערבים

תלמידיו הערבים של גבלס - שר התעמולה הנאצי -

http://www.inn.co.il/Articles/Artic...

http://rotter.net/forum/gil/20448.s...

43.לעניין המצור על עזה.זה כואב מאד אבל ישראל לא התנתקה מעזה. עזה היא מדינת אוייב שישראל מספקת לה מזון מים חשמל שירותי יצוא, חומרי בניה, שירותים רפואיים ומה לא. זהו הפתח שדרכו נכנסים כל השועלים.

44.חדל קשקוש! למה הולכים סחור סחור ואין אומרים את האמת -
הגבלסים הם "פעילי שלום" מן השמאל היהודי, והם המייעצים לערבים. קחו דוגמא, אחת מאלפים רבים: "השבוע לפני 39 שנה הסתיימה מלחמת ששת הימים והכיבוש התחיל "מלכתחילה היה הכיבוש מלא כוונות טובות כרימון הלם, .... הכיבוש חוזר לסורו ומתנהג כמו כיבוש - בגבהות לב, באטימות, ברשעות.....
"האם עלם החמודות שהלך בשדות השמין פתאום כמו חזיר? האם השמן הזה, שעשה פימה עלי כסל, הוא ישורון? אכל הרבה מקדונלדס, ישורון, אכל הרבה פיצות, אכל את כל הארץ כמו ארבה ולשכנינו הותיר פירורי שולחן.......
"כאשר כל המדינות הקולוניאליסטיות, שהשמש מעולם לא שקעה עליהן, כבר עזבו מזמן את מושבותיהן, החליטה ישראל לחדש ימי קולוניאליזם כקדם....
"לא היינו גיבורים אלא רק באלבומים, כי לא כבשנו יצרים וכן כבשנו שטחים. עכשיו, במאוחר, הגיע הזמן להתגבר כאריות, לכבוש את יצר הכיבוש ולשחרר את יצר הקיום.

45.האזרח עזמי מאת שביט ארי

ח"כ עזמי בשארה הוא אולי היריב הרהוט, המנומק והיעיל ביותר שיש כיום לאידיאולוגיה הציונית בישראל.

http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...

46.עזמי בשארה לירון לונדון:אין אומה פלשתינית.מי מבליט את זה?

עזמי בשארה בראיון טלביזיוני עם ירון לונדון חושף את התרמית של הערבים

There is no palestine

http://www.youtube-nocookie.com/wat...

בראיון לירון לונדון אומר בשארה "אני לא חושב שיש אומה פלסטינית. אני חושב שיש אומה ערבית. למרות מאבקי הנחרץ בכיבוש אני חושב שזו המצאה קולוניאלית. פלסאטין עד סוף המאה ה-19 היתה דרום סוריה הגדולה".

ירון לונדון מראיין בטלויזיה את ד"ר בשארה

http://www.youtube.com/watch?v=U1Kk...

ירון לונדון ופרופ' בן-עמי המשתתף באותו ראיון נותרים המומים.

47.אנחנו קוראים לאנשים שבחייהם מעולם לא זזו מביתם "פליטים" !
הבעיה היא שאנחנו משתפים פעולה עם אונר"א.
אנחנו קוראים לאנשים שבחייהם מעולם לא זזו מביתם "פליטים", ואנחנו קוראים לשכונות ולישובי קבע שמאוכלסים באנשים שכמעט כולם מעולם לא זזו מבתיהם "מחנות פליטים".

אנחנו מאמצים את הטרמינולוגיה השיקרית שלהם,וגם זה תורם לשימור הבלוף הזה.

בן אדם שבחייו מעולם לא זז מביתו, שהוא בית קבע בשכונה ליד רמאללה - הוא לא פליט,וזה לא באמת משנה כמה באונר"א יצווחו אחרת.

על פי כל סטנדרט בינלאומי מקובל (למעט זה שיצרו במיוחד בשביל הפלסטינים) הוא לא פליט, ואין סיבה שנתעלם מזה ,ולמרות זאת נמשיך להגדירו כפליט, או את השכונה שהוא גר בה כ"מחנה פליטים".

משום מה יש ישראלים שמעלים את הטענה שאונר"א מונע את שיקום הפליטים - אבל זה שקר!

אונר"א לא מונע את שיקום הפליטים, אונר"א שיקם את הפליטים(!).

על פי כל סטנדרט בינלאומי מקובל, מה שאנחנו קוראים לו "מחנות פליטים" זה שיקום מוחלט של פליטים ,ברמה שביוניצ"ף (הסוכנות של הפליטים -האמיתיים- בעולם) יכולים רק לחלום עליה.

אגב, אונר"א מרוקנים את כל הטענה מאחורי ה"פיצויים" כתחליף ל"זכות" שיבה. (גם בלי להתייחס לזה שהרכוש היהודי שהושאר במדינות ערב שווה כמעט פי 2 יותר מהרכוש הערבי שהושאר בישראל).

התקציב של אונר"א לשנת 2009 היה מיליארד דולר (כך על פי האתר שלהם).

אפילו אם נשליך רק רבע מהסכום הזה לשנים עברו (62 שנים) הרי שאנחנו מגיעים לסכומים בלתי נתפשים של למעלה מ 15 מיליארד דולר.

הסכום הזה שווה לריבוע השווי של הרכוש הערבי שהושאר בישראל.
וזה כבר מה שהוענק נשפך וניתן לפלסטינים...כך שלדבר על "פיצויים", זו חתיכת בדיחה...

אבל נו טוב, כל עוד לא מצפים מאיתנו לשלם, אז שיקבלו כמה שבא להם. (ואם יש להם את החוצפה לדרוש מאיתנו לשלם שקל, אז שקודם יכסו חוב של מיליארדי דולרים על רכוש יהודי שהופקע על ידי מדינות ערב).

48.צפו בתעמולת השקר של אובמה שביבי לא עוצר ע"י הצגת העובדות!

http://www.youtube.com/watch?v=XNEz...

49.http://rotter.net/forum/scoops1/204...

כאן נמצא הדו"ח של מבקר המדינה בנושא:

היערכות שירותי הכבאות וההצלה לעת חירום.

דצמבר 2010

50.שוויץ, רוב מדינות ארה"ב, אירלנד, אוסטרליה, כולן כנראה "בורות ונבערות" ובאופן ברור לא מבינות כלום בדמוקרטיה. כך גם כל המדינות שהצטרפו לאיחוד האירופי, בדיוק כמו קלמו ליבסקינד. רק השמאל מבין!
ושוב, תודה על ההדגמה הנפלאה של גישת "רק אנחנו מבינים ולכן רק אנחנו נחליט" הדמוקרטית של בג"צ והשמאל.

51.''אינתיפאדת הדירות''!! קניית דירות ע''י ערבים בארץ. זהירות !במקום לשגר טילים על ישובים, משגרים הערבים דיירים.

52.גילוי: במשרדי ''שלום עכשיו'' יושבים 7 מגיבים נגד קלמן.הסגנון של 7 המגיבים זהה בכל כלי התקשורת.

53.איפה אופיר פינס? איפה שטרית?למה הם לא קנו מטוסי כיבוי?

54.מורשת רבין = chivas' black label .כל הזמן היה מסטול בזמן חתימות.

55.התקשורת מגלה עיקשות של חמור וממשיכה בשלה. להזכירכם: תקשורת בין אנשים בארץ, חברים או קולגות, מאוד יעילה (בניגוד לארצות אחרות בהן הניכור בין אנשים גדול), ורוב העם מבין את מניעי התקשורת הפורמלית. רוב העם, בזכות התקשורת העוינת והמוטה שמאלה, זז ימינה. ועל כך אני מודה לתקשורת שעוזרת לתת מנדטים לליברמן.

56.כאשר אני מספרת לחברים וידידים בחו"ל איזה תיקשורת מגוייסת יש בישראל (נגד ישראל), הם פשוט לא מאמינים לי.
כאשר אני גם מספרת להם שיש ח"כים ערבים בכנסת שקוראים נאצים ופשיסטים לח"כים יהודים ,ושהתיקשורת לא רק שלא מפרסמת את זה,אלא גם נותנת להם במה וזכות דיבור ובכך תומכת בהם, גם לא מאמינים לי.

57.רוב העיתונאים יפי הנפש זעמו על הגזענות היהודית , אף אחד לא שאל את העיתונאים האלה מדוע הוא גר בסביבה נקייה מערבים , בין אם זה רמת אביב או ישובים קהילתיים .ירון לונדון זעם על החלטת הרבנים בתוכניתו בטלוויזיה וציין שיש לו חברי נפש ערביים שהוא מעדיף אותם כשכנים על פני הרבה יהודים , אבל למרבה הפלא הם לא שכניו , ירון לונדון לא רוצה להתערבב בקהילת כפר קאסם , אלא הוא רוצה לשבת במנעמי הקהילה הבורגנית הנקייה מערבים שלו ולהתפאר בחבריו הערבים.

58.הטינופת נתניהו העניק את פרס א.מ.ת לכתבת השמאל הקיצוני כרמלה מנשה,הפרס מחולק על ידי משרד ראש הממשלה,ואני שואל למה מנהיג הימין לא העניק את הפרס לקלמן ליבסקינד,או לבן דרור ימיני.את הפרס בסכום כולל של מיליון דולר מעניקה קבוצת ידידי ישראל באמריקה הלטינית לחמישה זוכים בחמש קטגוריות שונות.

59.כרמלה מנשה אמרה היום שהיא מקבלת הרבה פניות מאנשים מדוע התיקשורת לא מגנה את הפלסטינים שלא רוצים יהודים לידם .ומה אתם חושבים שהיא ענתה, כלת פרס ישראל??
""" שאנחנו לא צריכים להיסתכל מה הפלסטינים עושים"." שאנחנו צריכים להיות מוסריים בלי קשר לכך".

60.הפוסל במומו פוסל:אתה טוען ובצדק "המפלגות הפאשיסטיות הן אלה שכינו עצמן כך".איפה ראית שהימין הישראלי מכנה עצמו פאשיסט?והנה לטעמך שנאת האחר (דתי ימין מתנחלים ספרדיםש"ס) תוך שימוש בנאצות נוסח פאשיזם הוא עניין לגיטימי.

אתה טוען בצדק: "גזענות היא אבחנה אובייקטיבית של שנאת אדם או קבוצה על בסיס מוצאה ותו לא" והנה מתגלה שהסמולן הישראלי לא רק מתעב את הדת היהודית, אלא שתומך בשנאה וברצחנות הערבית ליהודים.

ראה לדוגמא את עתון הארץ שפרסם מודעה בתשלום של פרופ' גור שקרא לערפאת להמשיך בטרור, או פרסם את מאמרו של פרופ' שטרנהל לעלות עם טנקים על עופרה.

על מאמריו של גדעון לוי אין צורך להרחיב את הדיבור.במה אתם המשתבחים ב"פלוראליזם" שונים מהפאשיסטים באירופה שהפכו את שנאת האחר לדת.

ליהודים מדינה אחת לערבים 22 מדינות למוסלמים 57 מדינות, שטח העולם הערבי מוסלמי כרבע מהשטח היבשתי של כדור הארץ, הגדול פי 1000 לערך משטח המדינה היהודית, ואף על פי כן הסמולן הישראלי מתנגד ללאומיות היהודית (פאשיזם), תומך בלאומנות הערבית, מגדיר את המדינה היהודית כקולוניאליסטית, ומבקש לקחת מהיהודי את כבשת הרש.

במה אתם הרבה יותר טובים מהם? אתם אמורים להיות אחים?

במאורעות תרפ"ט הקהילה היהודית הגדולה בחברון נשדדה, הוכתה, נאנסה, נרצחה וגורשה משם. והנה אתם סמולנים נאורים מבקשים להשלים את המלאכה באמצעות רצח אופי וגירוש. גירוש 10 אלפים איש אשה וילד מעוטף עזה לא הספיק לכם.

תקן אותי אם אני טועה אבל אין כמו ספרו של אורוול "1984" כדי לתאר את ההפוך המושלם בסמולנות הישראלית בין אמת לשקר בין טוב לרע בין מלחמה ושלום.

ובמילות 1984: "מלחמה היא שלום", "בערות היא כוח".

תקן אותי אם אני טועה, לנין כינה את אבותיכם האידיאולוגים במערב, שהאמינו בו ובסטאלין "אידיוטים שימושיים". מה השתנה מאז?

פאשיזם משמעו א - רמיסת הפרט בידי הלאום ב - דמוניזציה לאחר.

בניגוד לסחורה הפרבדאית הנמכרת לנו ע"י הסמולנות "הנאורה", הציונות הדתית (בדומה לציונות החילונית של בן גוריון וז'בוטינסקי) מעולם לא טענה שיש לרמוס את הפרט, הפך הוא הנכון.

ראה עשרת הדיברות שרק 2 מתוכן עוסקות בקשר בין האדם למקום (אנוכי אדוני אלוהיך, ושמור את יום השבת לקודשו), ושאר 8 הדיברות ביחס בין האדם לחברו.

והנה בניגוד למוסר העולה מהדת היהודית הסמולן הישראלי ("דת השלום" ו"המזרח התיכון החדש" של שמעון פרס) מוחק לחלוטין את ערך המולדת היהודית (מדינה אחת זעירה) ואת הדת היהודית, תוך תמיכה בלא תנאי בעולם הערבי (22 מדינות) הלא דמוקרטי במהותו, ובפונדמטליזם המוסלמי (57 מדינות), תוך "הבנת" הטרור הערבי.

והנה לאחר שהשלמתם את הפיכת המציאות על פיה בנוסח הפראבדה הרוסית שלא לומר גבלס הגרמני, אתם מקנחים בדמוניזציה של "האחר" (היהודי דתי) תוך הצגתו כ"פאשיסט", כ"קולוניאליסט", כ"גזען".

כל אלו תופעות המאפיינות הן את הפאשיזם המצוי והנאציונאל הסוציאליסטי, והן את השמאל הקיצוני (הקומוניזם). ראה 1984, ראה גבלס, ראה פראבדה.
























































































ליה 14.12.1019:25
67. כוח הביטוי הוא כוח להשחית ונחלה פרטית למונופול השמאל בתגובה להודעה מספר 66

ערכתי לאחרונה בתאריך 14.12.10 בשעה 19:36 בברכה, ליה


בין כוח הביטוי לחופש הביטוי/בן דרור ימיני

31/12/09

זה קרה השבוע, ביום ראשון בערב. בערוץ השני שידרו את תוכנית הדגל, על בובליל נגד פרידמן, או משהו כזה. באותו ערב שידר הערוץ הראשון סרט דוקומנטרי חזק, במרכזו המשפטן פרופסור אלן דרשוביץ, שמפריך אחת לאחת את טענות תעשיית השקרים נגד מדינת ישראל. הרגשתי טוב, יורשה לי להודות, משום שרבים מהטקסטים שהופיעו שם נראו כמו קטעים מתוך מאמרים שפרסמתי בעשור האחרון. כך שאני לא אובייקטיבי.

זה לא הכל. בדיוק באותם רגעים שודר באחד הערוצים סרט דוקומנטרי בוטה של תעמולה אנטי-ישראלית. לרגע חשבתי שאני צופה ב"אל-מנאר", ערוץ החיזבאללה. אבל טעיתי. זה קרה בערוץ יס-דוקו. העורכים יספרו לנו, כמובן, שמדובר בחופש הביטוי. הרי אנחנו צריכים לדעת מה קורה שם. הרי אנחנו צריכים לדעת איך ישראלים צמאי דם שוחטים ילדים, נשים וקשישים, משום שהם מכורים לפשעים נגד האנושות. דוח גולדסטון נראה כמו כתב הגנה על ישראל לעומת מה ששודר שם.
אני מניח שבשלב הבא יחליט הערוץ המכובד לכרות ברית תחנות תאומות עם "אל-מנאר". הם יספקו לנו סרטים מהסוג ששודר ביום ראשון. מומלץ לשתף בברית גם את ערוץ שמונה. הוא יתרום לברית את הסרטים של אייל סיון, אחד משונאי ישראל הגדולים בדור הזה, שאת הסרט האחרון שלו הערוץ התעקש לממן. בשם חופש הביטוי והיצירה כמובן.

פשיזם עיתונאי

שלושה ערוצים. שלושה שידורים שונים. תוכנית המונית, תוכנית איכותית, ותוכנית אנטי-ישראלית. לרגע אחד אתחפש לליברל, ואומר - יש מקום לכל שלושת הערוצים. לא שליברל אמיתי צריך לתמוך בכל תעמולת זוועה של ארגון טרור, אבל לצורך העניין, אהיה ליברל מהסוג הרדיקלי.

והנה, מבין שלושת הערוצים, רק אחד מצוי בסכנה. כן, הערוץ הציבורי. הערוץ שמגלה, מדי פעם, גם סימנים מדאיגים של פטריוטיות. זה הערוץ היחידי ששידר את הסרט הדוקומנטרי של הטלוויזיה הגרמנית - שחותך לחתיכות קטנות את מה שהיה ידוע לנו על פרשת מוחמד אל-דורה, ומציג את האמת, שרחמנא ליצלן, משרתת דווקא את ישראל. וזה הערוץ היחידי ששידר את טכס חלוקת העיטורים ללוחמי "עופרת יצוקה". כן, הזדהות עם חיילי צה"ל. עניין מוזר משהו בתקשורת הישראלית. זה הרי סימן מובהק לפשיזם. זה הרי ראוי לגיחוך. לא לשידור. והערוץ הזה העז.

הערוץ גם העז, בתוכנית מיוחדת ומרתקת של מבט שני, לקחת חלק מהטענות שמופיעות בדוח גולדסטון, ולהציג את ההפרכות שלהן. עוד סרט פרו-ישראלי, שהעדיף להפסיק לדבר בסיסמאות, והלך לבדוק את הטענות, מצד אחד, ולהציג את עובדות האמת, מצד שני. עוד סימן מובהק של פשיזם ישראלי.

בין מרצ לבל"ד

בשנים האחרונות פרסמתי לא אחת ביקורת נוקבת על הערוץ הראשון. כך שמותר לי להודות שמשהו חיובי, בכל זאת, קורה בערוץ הראשון. הוא מגלה סימנים שהוא אכן ערוץ ציבורי. הוא לא שייך רק לקליקה קטנה, שעושה מה שבראש שלה. ומה שבראש של הקליקה, כידוע, שייך לפעמים למתחם שבין מרצ לבל"ד. לא כל העיתונאים כאלה. לא כל הערוצים האחרים כאלה. ממש לא. אבל כשבודקים את ההטיות, המסקנות עגומות. ובעיקר, הן מחייבות את קיומו של ערוץ ממלכתי. לא ערוץ מטעם. לא ערוץ תעמולה. לא ערוץ שיתחמק מביקורת נוקבת נגד השלטון.

ערוץ ציבורי וממלכתי הוא ערוץ של הציבור. ערוץ שמשקף קשת של דעות, ולא את קשת הדעות של העורכים או האוחזים במיקרופון. ערוץ ציבורי הוא ערוץ שמציג את הסרטים הנדירים שהוקרנו בשבועות האחרונים בערוץ הראשון, זה שאנחנו כל כך אוהבים לשנוא.

והנה, מכל הערוצים כולם, צריך להזכיר, יש רק אחד שמצוי בסכנה.

אדוני ראש הממשלה, אדוני שר האוצר, צריך לקוות שלא השתגעתם. אם הערוץ הזה נופל - דמו בראשכם. אין לעבדכם הנאמן מושג ירוק בבעיות התקציביות, ובהסדרים השונים שעל הפרק. רק דבר אחד ברור, אסור שהערוץ הזה ייסגר.

אלא אם כן אתם רוצים להשאיר אותנו בעיקר עם הערוץ שבשעות מסוימות נראה כמו "אל-מנאר".

כוח הביטוי מול חופש הביטוי

נישאר לרגע באותו עניין. לפני שבוע התקיימה ישיבה מיוחדת של מועצת העיתונות. היו על כך דיווחים בתקשורת. לא דיווחים מסולפים, חלילה, אך נדמה שמה שקרה שם מחייב הבהרה. גם הדיון עצמו היה קצת שונה מהרגיל. הנוכחות הייתה הרבה יותר גבוהה מהרגיל, בתוספת של אורחים וכתבי תקשורת. היו גם דיווחים על כך שדיברתי על ההבדל בין חופש הביטוי לכוח הביטוי, ואני מרגיש צורך להבהיר את הנקודה. אז נבהיר.

הדיון נסב ברובו על פסק הדין בעניין סרן ר' נגד אילנה דיין. נשיאת המועצה, השופטת בדימוס, דליה דורנר, תמכה ברעיון שהמועצה תצטרף לערעור, על תקן של "ידיד בית משפט", משום שיש חשש שפסק הדין פוגע בחופש הביטוי. אנחנו לא צריכים להצטרף כצד, בעד או נגד אילנה דיין או סרן ר', אלא רק כמי שדואגים לחופש הביטוי - הבהירה דורנר.

המועצה קיימה דיון. היו מי שטענו שפסק הדין של השופט סולברג, שנכנס לשיקולי עריכה, פוגע בחופש הביטוי. היו גם טענות הפוכות.

הבעתי שם עמדה נחרצת נגד הצטרפות לערעור, משום שאין דבר כזה הצטרפות נייטרלית. הצטרפות כזאת תפורש על ידי בית המשפט העליון כנקיטת עמדה, בעד דיין כמובן. וכמי שקרא את פסק הדין, לא מצאתי בו שמץ של פגיעה בחופש הביטוי. כן, יש פגיעה בחופש המניפולציה. וזה דווקא מוצא חן בעיניי.

הזדמנות לחשבון נפש

ובכלל, פסק הדין הוא הזדמנות נפלאה לתקשורת לעשות חשבון עם עצמה. לא עם השופט סולברג, שהפך אצל חלק מהעיתונאים לאויב האומה וחופש הביטוי.

סולברג הציב לנו מראה מול העיניים: ראו, הוא אמר לנו, יש לכם כוח רב. אבל אתם לא יכולים להסתתר באופן קבוע מאחורי החומה של "חופש הביטוי". החופש הזה אינו היתר להונאה, ולא ללשון הרע, ולא למניפולציה, גם אם כוונת העורך או העיתונאי היא "להעלות נושא חשוב לסדר היום הציבורי". הרי בכתבה של אילנה דיין לא הייתה דקה אותנטית אחת. היו שם חיבורי דברים שמעלים ריח רע. היו שם אינספור הטעיות. כמעט כל מה שקרה בפועל, בשטח, שונה ממה שהוצג באותו שידור. כן, היו גם גרעינים של אמת. כן, ילדה נהרגה, וזה מזעזע. אלא שגם הטרגדיה הזאת לא הצדיקה את המניפולציה.

כך שבין שתי האופציות - התבצרות מצד אחד, וחשבון נפש מצד שני - עדיף ללכת על השנייה. משום שהגיע הזמן שאנחנו, העיתונאים, נבין שיש הבדל אדיר בין כוח הביטוי לחופש הביטוי.

כוח להשחית

כוח הביטוי הוא כוח להשחית. כוח הביטוי הוא נחלה פרטית של עיתונאים, שנדמה להם שיש להם מונופול. כוח הביטוי משתקף בטענה שהזכויות נמצאות אצל מי שעוסקים בתקשורת ובעיתונות, עורכים ועיתונאים, ולא בידי הציבור.

חופש הביטוי הוא סיפור אחר. הוא שייך לציבור. הכתבים אמורים לדווח בהוגנות. הדעות אמורות לשקף, ככל האפשר, את קשת הדעות. בפועל, המצב שונה. כמעט לכל עיתונאי, גם בתקשורת הציבורית, יש "אג'נדה", שאותה הוא דוחף בדרך המאוסה ביותר. ומה שגרוע יותר, בדרך כלל זו בדיוק אותה אג'נדה.

שנים רבות הייתי עורך עמודי הדעות. פרסמתי מאמרים של כותבים מרגיזים, שהרתיחו לא רק את הקוראים, אלא גם אותי. אבל השתדלתי לשמור על איזון והגינות וגיוון. זה לא ברור שהצלחתי. הבעיה היא שרבים חושבים שהם ניצבים שם, כעיתונאים וכעורכים, כדי להטיף את עצמם. הם קוראים לזה חופש הביטוי, והם מתקשים להבין שמדובר בכוח הביטוי. בג"ץ, כבר כתבתי פעם, חיזק פעמים רבות את כוח הביטוי, תוך שימוש במושגים של חופש הביטוי.

אם זה עדיין לא ברור, אז לפוסט הזה יש מטרה: להחדיר את המושג כוח הביטוי. כדי שבפעם הבאה שמישהו מנסה למכור לנו את הטענות על חופש הביטוי, נוכל להבחין במניפולציה. חופש הביטוי ראוי לחיזוק. כוח הביטוי ראוי לריסון.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...

תגוביות:

1.העמדה של דורנר בנושא מראה היטב את השחיתות המוסרית של עיתונאי ישראל.ובאמת, לא נותר אלא לאמר שוב: יש לקחת מהשמאל את השליטה הדיקטטורית שלו בשידור הציבורי ולעשות חלוקה מחדש של ההון של חופש הביטוי. זה יהיה צודק ודמוקרטי. אפילו אובמה מדבר על חלוקה צודקת של ההון, למה השמאל הישראלי דבק בדיקטטורה? השחצנות היהירה של השמאל לחשוב שרק להם יש את הדעה ה"נכונה" נמאסה לגמרי. זה כל כך 1984.

2.אנחנו העיתונאים ? מי שמכם עיתונאים ? גילדה שמאלנית בזויה .מרביתם יוצאי פראבדה /דבר ועל המישמר.כל זב חוטם יכול להיות עיתונאי. אף אחד לא בוחר בהם ואין להם אחריות .מספיק שמוזס שוקן או נמרודי משלמים להם כדי לזנב בנו.

3.לחשוף את השמאל האשכנזי הבזוי, שונא העם, שמאס במדינה.מיעוט אשכנזי, השמאל הלבן, מאס במדינה היהודית בשל איבוד ההגמוניה האשכנזית בה.זה שורש המצב פה.

4.אין בישראל שמאל קיצוני, רק שמאל - ומה שמעבר לזה זה ימין לאומני פלסטיני.

5.איך זה יתכן שתקשורת שלמה מנסה יום יום להחריב את המפעל הציוני.
אין קשר בין התיקשורת החדשה לבין הויכוח אם להחזיר שטחים או לא להחזיר.
התקשורת החדשה ההזויה פשוט מתעקשת להקים מדינה מוסלמית יהודית דמוקרטית כאשר אין יצור כזה בכל העולם.אין אף מדינה מוסלמית שאינה מושחתת,שאינה רצחנית,שאינה פוגעת בזכויות הפרט שאינה מדכאת אנשים .ולמרות זאת בישראל מוכנות אליטות מסוימות להרוס את כל שנבנה כמקלט לפליטה היהודית.

6.שני מאמרים נוספים על התקשורת הישראלית

טרור תקשורתי ותרבות הלינץ´ בישראל

מאת ד"ר יוחאי סלע

http://www.e-mago.co.il/Editor/econ...

התקשורת הישראלית - אקספרס של חצות

מאת ד"ר גיא בכור

http://www.gplanet.co.il/prodetails...

מומלץ לכל אחד לקרוא את המאמרים. הם מוכיחים ומסבירים שם את מה שכולנו יודעים מזמן, התקשורת הישראלית מנהלת את המדינה ויש לה אג'נדה שמאלנית קיצונית ומטרתה למרר לנו את החיים.

7.כולם שואלים למה נתניהו מתנגד לערוץ טלוויזיה ימני בסיגנון פוקס ניוז.העובדות הן שביבי והפודל שלו, שר התקשורת כחלון הצילו את הערוץ השמאלני 10 מסגירה ,כי הם חוששים שערוץ ימני יתקוף אותם על הבגידה בימין, ועל תמיכה במדינה פלסטינית ,ועל הקפאת הבניה ביש"ע .לתשומת לב מצביעי הליכוד.

8.כששר התקשורת כחלון מהימין מציל את ערוץ 10 השמאלני,אז הליכוד אשם.
ניצחנו בבחירות,יש שר תקשורת מהימין, והוא, במקום לגרום לאיזון בשידורי הטלוויזיה, הוא מציל ערוץ שמאלני מקריסה.ליכודניקים!להעיף את כחלון מהליכוד.

9.האג'נדה החדשה של עם ישראל: התקשורת הישראלית אויבת מדינת ישראל ובאוייבים צריך להלחם.

10.כל יהודי צריך לשאול בבוקר מה הוא עשה לחיסולה של התקשורת הרקובה שמתקיימת על קידום הפשיעה מכל הסוגים, ומתמקדת בקידום אינטרסי המחבלים.

11.התקשורת כולה מאוסה,מוטה,ומבחילה.גלי צהל היא בית גידול לעיתונאים בולשביקים.התקשורת הכתובה והאלקטרונית,נקראים ונשמעים כמו "קול פלסטין".הציבור מאס בתקשורת הבולשביקית,ולכן אנשים לא יצטערו על סגירת עיתונים,וערוצי חדשות.

12.מי ייתבע את חלבי, רוני דניאל ושלום קיטל, על הונאת בית המשפט?
בטח לא מזוז השמאלני.דיין, שנתבעה בבית המשפט על הוצאת דיבה, הפעילה את כל הכוחות העומדים לרשותה כדי להתגונן. היא גייסה בכירים מאד בתקשורת הישראלית, וביניהם את: רוני דניאל, שלום קיטל ורפיק חלבי.

שלושת הבכירים הובאו בתור "עדים מומחים" כדי להוכיח לבית המשפט שהכתבה היתה מקצועית ונטולת כל זדון. כל אחד מהם הגיש בנפרד, חוות דעת מקצועית על הכתבה ועל עקרונות העריכה הטלוויזיונית בכלל, מנקודת מבטם כאנשי תקשורת מיומנים. לדעתם, עבודתה של דיין היתה מקצועית והתאימה לסטנדרטים העיתונאיים.

לחיזוק דעתם, ולהסבר מדוייק הם ירדו לפרטים, וכל אחד צירף בדו"ח שלו טבלה ובה פירוטים המתייחסים לחלקים שונים בכתבה.

תוך כדי עיון בשלושת חוות הדעת, התברר לשופט כי שלושת הטבלאות דומות להפליא.

השופט הבחין כי יד אחת כתבה את שלושת חוות הדעת, ורק שינתה במקצת את המילים. היד הזו היתה כל כך רשלנית שלא שמה לב כי יש טעויות מביכות זהות בכולן: טעויות כתיב דומות, הפניה שגויה למקור שגוי, מספרי סעיפים לא נכונים,כל אלה בתוך חוות דעת שהיתה אמורה להיות חוות דעת מקצועית נפרדת של כל אחד משלושת המומחים.

פאדיחה כזאת לא רואים כל יום בטלוויזיה.

האחוקים של דיין באו להגן עליה ויצאו כמו שלושה תלמידים שהעתיקו אחד מהשני בבחינה, ולרוע מזלם העתיקו גם את התשובות הלא-נכונות.

אגב, בשפה משפטית קוראים לזה: תיאום עדויות, וזה אסור על פי חוק.השלושה הם פושעים ששיקרו בעדות בשבועה !!

13.רק שרי ימין ממונים על התקשורת הציבורית. למה הם שותקים? אולי התקשורת שולטת בהם ולא הם בתקשורת? שר תקשורת כחלון מתרפס לתקשורת השמאל,ובגד במצביעי הימין.

14.ימיני - גם לערוץ 2 לא חסר.. ביום שבת ב 11.. שודר שם דוקמנטרי..
שאחד הכוכבים הראשים שלו היה נורם פינקלשטיין או איך שלא קוראים לפסיכופט הזה..אותו שונא ישראל, שכתב ספר ניאו נאצי על זה שהיהודים מנצלים את השואה..אותו פסיכופט שקרא לאמא שלו ניצולת השואה קאפו..
אותו פסיכופט שבדוקמונטרי הזה ששודר בערוץ 2 הוא קרא לניצול השואה שעומד בראש הליגה נגד השמצה, נאצי..כך שגם ערוץ 2, נע בציר בין בובליל נגד פרידמן.. לבין אל מנאר..

15.קשת הכניסה לאח הגדול את עדנה שקוראת נאצים לחיילי צה"ל,ושר התקשורת כחלון שותק,יש לנו שר תקשורת שאמור להיות מהימין ולאזן את שידורי הטלוויזיה ,ובמקום זאת הטיפש הציל את ערוץ 10 השמאלני מקריסה.

16.כבר לפני מס' שנים הופיעו בערוץ 1 המשוררת דליה רביקוביץ והסופר החנפן חיים באר ואמרו בנחת: "חיילי צה"ל נאצים".

17.בגידת התקשורת התחילה מהסכם בלתי כתוב בין בעלי התקשורת מוזס שוקן ונמרודי לבין המאפיה השמאל קיצונית שאומרת אתם תשדדו כלכלית את מדינת ישראל בתמורה לשליטה מוחלטת של השמאל בתכנים כך שנוכל לשטוף את מוחם של בני ישראל באופן קבוע.

מי שמכיר את מפת התקשורת ורואה איך פישמן שולט בגלובס ואיך ידיעות ממליך ראשי ממשלה מבין שדמעות התנין של ימיני שוות לפח הזבל.

לשלדון אדלסון יש אולי אינטרסים שרק במקרה הם גם חופפים את אלו של עם ישראל ,לחסל ולפרק את התקשורת הרקובה והשמאלנית שכותבת בבלוק רעיוני אחיד (רק נגד היהודים).

התקשורת הרקובה של היום כולל ימיני מסוכנת למדינת ישראל הרבה יותר מהחאמאס. קחו רק את מסע ההסתה שהם עושים לפטריוטים הכי טובים בהתיישבות, ותבינו שהם פועלים להשמדתה של מדינת ישראל.

18.הנה מה שכתב השופט סולברג. חובה לקרוא:

סעיף 229:

"משכבר הימים נתון כוח כביר בידיהם של כלי תקשורת ההמונים, לטוב ולמוטב. ברז המידע נתון בידיהם לפותחו ולסוגרו כפי ראות עיניהם, וזולתם כמעט אין.

על-פיהם לומד הציבור על המתרחש בעולם.

את שיגידו ויספרו ידע הציבור,ואת מה שיעלימו ייתכן כי לא ידע לעולם.

עורכי התכניות ומגישיהן הם שיחליטו מה, כיצד, וכמה יפורסם לציבור.

על בסיס המידע הזה מתעצבות השקפות, אמונות ודעות.

כך בכוחם לרומם ולהשפיל, להוריד שאול ולהעלות, להוריש ולהעשיר.

כך לגבי כלי התקשורת בכלל, ושבעתיים לגבי התקשורת האלקטרונית, שכוכבה זורח בעידן דנן. אין כמעט שיעור לכוחה לעצב תודעה, להנחיל עמדות, להפיץ מידע ולהשריש מוסכמות.

גם כשניתן להעביר מידע מקצה העולם ועד קצהו בהרף עין, בלחיצת כפתור, באמצעות האינטרנט, עדיין שולטים בכיפה הגופים המשדרים.

אמצעי תקשורת הממלאים את תפקידם כראוי, תועלתם ידועה, ובלעדיהם לא תיכון חברה בת-תרבות ולא תיתכן מדינה דמוקרטית.

אולם בצידם של הכוח והעוצמה שיש בידי כלי התקשורת באה גם חובה מוגברת, שלא יעשה בכוח הזה שימוש שאינו ראוי, שלא ייפגעו זכויות לפרטיות, לשם טוב, לכבוד וכיוצא באלו זכויות המועדות לפורענות".

19.שמעון פרס מנע את חקר רצח רבין ואישר לבדוק רק את סידורי הבטחון.
יש איש תקשורת שזה מעניין אותו ?? ודאי שלא.

20.אנטישמיות התקשורת תיפסק כשהיהודים יפעילו נגדה הרבה כוח .אין פתרון אחר.

21.במוצ"ש האחרון ערוץ 1 שידר סרט תעמולה ארסי ביותר נגד ישראל כמובן, בהשתתפות אייל סיון.

22.למי שקרא את פסק הדין של סולברג בעניין עובדה, ואת זיכויו המוחלט של ר' מכתב האישום נגדו - יודע שייתכן שהמדובר הוא במחבלת או סייענית צעירה למחבלים (והתיק המסתורי שנקבר בחולות רפיח, איננו יודעים מה היה בו אך הוא בשום אופן לא דווקא "תיק בית ספר" - שהרי היא השליכה אותו לפני שנפתחה האש לכיוונה! - כשם שהילדה כלל לא היתה בדרכה לבית הספר, אלא יותר מחצי קילומטר! מהנתיב לבית הספר) - ואני ממליץ לכולם לקרוא את פסק הדין של סולברג - בעיקר את סופו - באמת מעניין.

פסק הדין:

http://elyon1.court.gov.il/heb/dove...

23.יסביר לי ימיני איך זה שביבי נבחר על אג'נדה ימנית, ומממש את מצע בל''ד ואתה ושכמותך בתקשורת מריעים לגניבת הקולות וההונאה הזו?עם ישראל זה 90% ימין שגובים את קולותיו מדי בחירות .ראו שרון הפושע וביבי הבוגדני.

24.ולמה גלי צה''ל ממשיך לשדר? למה לא סוגרים אותו תעמולן מחמאס שכל בוקר נשמע? שדרנים שלא נותנים כתף לחיילי צה''ל שבזכותם הם מתפרנסים.

25.תגיד בן דרור קראת מה שכתבה ישועה ליית' אתמול?מאמר שיטנה מא' ועד ת', שבו היא שיבחה את התרבות הערבית/מוסלמית.מאמרה זה הוא לא זדוני אלא -שים לב-המרת דת ולאום ותרבות, בשעה שהיום פורסם במעריב שהערבים בארץ אחראים על מקרי רצח פי שלושה ממשקלם היחסי באוכלוסיה,שלא לדבר על תופעות תרבותיות איומות ונוראות כגון דיכוי האישה ומילת נשים.

26.יש להגיש תלונות פליליות על הונאה ושטיפת מוח נגד התקשורת הבזויה.

27. אם כך,איך אילנה דיין עדיין משדרת בגל"צ ? איך האישה שהורשעה בהוצאת דיבתו של קצין צה"ל עדיין משדרת בתחנה של אותו צה"ל ?

28.אני אסביר לך מדוע בלוק השמאל הממאיר שולט בתקשורת:

כל פשיסט מתחיל יודע ששלטון מתחיל מהשתלטות על אמצעי התקשורת.

לא בכדי תחנות הטלוויזיה, הרדיו, ממסרי הרדיו והטלפוניה הן המטרות הראשונות בכל הפיכה צבאית של כל חונטה שאיננה לגיטימית בעיני העם, ושהתייאשה מלעלות לשלטון בדרכים דמוקרטיות.

בישראל זה נעשה ברכות: החונטה לא פשטה על תחנות התקשורת תוך הכוונת אקדח לרקה של הקריין, כמו בסרטים.

החונטה של השמאל הממאיר צמחה לה בשקט בפקולטות למדעי הדשא- אלה שלא עושים כלום חוץ מלברבר כל היום. זה קרה בזמן שהרוב השפוי של העם היה עסוק בדברים היותר רציניים והמכובדים: התעשייה, הבטחון, המחקר, ומגזר השירותים.

במסגרת מדעי הדשא, צמחו "גורואים"= קדושים שמילתם חקוקה בסלע האמת ה"מוחלטת" וה"נכונה", כוהנות ה"דת" החדשה של הפשיזם המודרני עירבבו פמיניזם דורסני עם "זכויות אדם" ולתוך זה שפכו מנה גדושה של אנטי-ממסדיות ואנטי-ציונות מרוכזת (מישהו זוכר את שולמית אלוני?). הסטודנטים בפקולטות אלו, כבשים רכות וטפשות, שממילא אין להן הכישורים האינטלקטואליים לעשות משהו יותר מועיל בחיים, נפלו שדודות לרגלי ההסתה הבוטה והוקסמו מלהט היצרים האפלים של אותם הגורואים.

ביוצאם לעולם הגדול, הכבשים התברגו באופן הטבעי ביותר בתקשורת. והגיהנום החל להשתולל בישראל בשנות ה 80-90-2000:

פחדנות ומורך לב אל מול האוייב = אומץ.

אהבת העם והארץ= פשיזם לאומני.

עמידה על האינטרסים של ישראל= פחדנות ה"שלום".

מלחמה=שלום.

השמדה=שלום.

שקט בטחוני= דשדוש מדיני.

קורבנות הטרור= קורבנות ה"שלום".

מחבלים חמושים= שוטרים "פלסטיניים.

המתנגדים לחונטה= פשיסטים.

עמידה מול האוייב=גזענות.

שנאת אוייב=גזענות.

29.אומה של מתאבדים מאפשרת למעלילה הלאומית דיין להמשיך לשדר בגל''צ
אל תבכיינו כאשר תושמדו.

30.לפי השיחות ברחוב, והטוקבקים- רוב העם שונא את התקשורת... ומזהה אותה כגוף עויין, המשתף פעולה עם האוייב האיסלאמי. לכן, מה ערכם האמיתי של סרטי ההסתה האנטישמיים תוצרת ישראל- לא ברור. נראה ששולי.עדיין זה מסריח. אם אפשר להיפטר מהם - עדיף.זיכרו תמיד- מ 1948 לא קם לישראל איום אסטרטגי הגדול מהשמאל הממאיר. לידו-האירנים, חיזבאללה, חמאס, פת"ח, כולם ילדים שמשחקים בגוגואים בארגז חול.האוייב מבפנים- הוא הקשה והמסוכן ביותר.

31.שקלתי לעבור מHOT לYES. אבל עדיף להישאר בHOT. שם לפחות לא מייצרים סרטים שמראים שאין לי זכות חיים וקיום.לא שמעתי עד היום שיהודים מימנו את "דר שטרימר" בגרמניה.בישראל- זה קורה כל יום.

32.אל מנאר הוא ערוץ הטלוויזיה של חיזבאללה ולא של החמאס.

33.יחוזק חופש הביטוי. ימוגר כוח הביטוי.

34.צריך להחרים כל ערוץ שמשדר תעמולה אנטישמית.





































ליה 14.12.1023:01
68. בעקבות כנס אילת: עובדים בערוץ 7 פורשים מאגודת העיתונאים בתגובה להודעה מספר 67

פעילי 'אג'נדה' הפריעו לעורך ערוץ 7 עוזי ברוך להגיב באחד הפאנלים בכנס אילת לעיתונות. אתמול החליטו אנשי ערוץ 7 החברים באגודה לפרוש ממנה.

עובדים בערוץ 7 החברים באגודת העיתונאים בתל אביב, החליטו לפרוש ממנה בעקבות תקרית שאירעה השבוע בכנס אילת לעיתונות - כך נודע לאייס. גורמים בערוץ טוענים כי הסיבה לפרישה היא שאגודת העיתונאים ויתרה על ייצוג של אנשי ימין, והעניקה במה נרחבת לארגון 'אג'נדה', אחד מנתוני החסות לכנס, המוגדר על ידי ערוץ 7 "ארגון שמאל קיצוני".

במכתב ששלח אתמול (יום ד') למנכ"ל אגודת העיתונאים בתל אביב, יוסי בר-מוחא, טוען עורך ערוץ 7, עוזי ברוך, כי "הופתענו לגלות כי גם השנה קיימת את הכנס באילת תוך התעלמות מוחלטת מהתקשורת הימנית דתית, תוך חבירה לארגון שמאל קיצוני בשם 'אג'נדה'. מטרתו של ארגון זה הייתה אך ורק להשתלט על הכנס ופעילי הארגון פעלו כמיסיונרים פרו ערבים בתוך הפאנלים השונים תוך קריאות גנאי לעבר הדוברים, כפי שסופגים ראשי ממשלה, שרים וקציני צה"ל במהלך ביקורם במדינות שונות בעולם".

בהמשך כתב ברוך כי "מאחר ובאופן שיטתי אתה בוחר להתעלם מאיתנו, העיתונאים מצידה הימני של המפה, אבקש להודיע לך כי בחרנו, אני וחבריי, להפסיק החברות באגודת העיתונאים בתל אביב ולהשיב את התעודות למשרדך".

בערוץ 7 מתייחסים בעיקר לפאנל בנושא שפת התקשורת. במהלך הפאנל ביקש ברוך להגיב כצופה מהצד, אולם דבריו הופרעו על ידי מספר פעילי 'אג'נדה'.

יש לציין כי מקרב עובדי ערוץ 7 חברים רק כמה עובדים באגודת העיתונאים התל אביבית. בכל אופן, לפרישה כזו יש משמעות סמלית, ועל פי הערכות, כבר בימים אלו מתקיימים מגעים בין הפורשים החדשים לבין אגודת העיתונאים בירושלים.

מנכ"ל אגודת העיתונאים בתל אביב, יוסי בר-מוחא, טוען כי לא קיבל עדיין את מכתבו של עוזי ברוך. לעניין טענותיהם של אנשי ערוץ 7, אומר בר-מוחא: "'אג'נדה' אינו גוף פוליטי, זה ארגון הפועל למען מיעוטים - בני העדה האתיופית, יוצאי חבר המדינות, נשים וגם עבור המגזר הערבי בישראל. זה טוב שארגון כזה נותן חסות לכנס. נקבל כל עמותה, כולל מהצד הימני של המפה, שפועלת למען קידום בעיות חברתיות ומיעוטים, לא נקבל שום עמותה - לא מימין ולא משמאל - שההגדרה שלה מראש היא פוליטית. הלוואי שבצד הימני של המפה הפוליטית תהיה עמותה כזו, ואם ישנה - שתציעה את חסותה ותסייע להביא עיתונאים עם אג'נדה ימנית, אותם נשמח לשלב בפאנלים בכנס".

על ההחלטה לפרוש מאגודת העיתונאים, אמר בר-מוחא: "מדובר בבודדים בלבד. לא ראיתי מאסה של כתבים מהצד הימני שחברים באגודה. נשמח מאד אם עיתונאים מהצד הימני יצטרפו לאגודה ואף נשלב אותם במסגרת כנס אילת הבא, כדי להוות איזון במידה ויש פאנלים שאין בהם איזון".

http://192.118.97.191/article/view/...

תגוביות:

1.עוזי ברוך, אתה לא לבד! זאת גם דעתנו, בר מוחא חייב ללכת הביתה.די!!! נמאס ממנו אחרי כל כך הרבה שנים, יש גם רוטציה.

2.כנס אילת הראה לנו מי זה בר מוחא האמיתי שלא הכרנו , גם עליכם הוא צעק!?...בושה שזה מנכ"ל אגודת העיתונאים.

3.החגיגה של בר מוחטא עומדת להגמר.

4.צריך רוטציה מהירה בניהול האגודה!! מה בר מוחא חתם קבע בתפקיד לכל החיים? חייבים רוטציה ומיד,כדי למנוע לזות שפתיים!!!

5.בקרוב מאד הפתעה גדולה לבר מוחא. עוד קבוצת עובדים גדולה מתל אביב עוברת לירושלים. אין לנו כוונה לממן את משכורת העתק שלו. זאת בושה וחוסר רגישות ציבורית.

6.כל הכבוד לעיתונאים שהחליטו להפסיק לממן את המשכורת של בר מוחא והם צודקים!!! מה הוא עושה בשביל חמישים אלף שקלים בחודש? כנס פעם בשנה באילת שגם אותו מפיקה חברה פרטית? בושה.לחקור ומיד את השכר המופקע של בר מוחא.מי אישר לו שכר כזה מהקופה המצומקת של האגודה ? זאת שחיתות אמיתית.

7.צריך לפרוש מאגודת העיתונאים בלי קשר לכנס אילת. חוץ מאשר לממן את משכורתו של בר מוחא 50000 ש"ח בחודש ולשרת את מקורביו, אין שום תמורה לחברות באגודה. חניה אפשר להשיג בסביבה, ואפשר להסתדר גם בלי התעודה של האגודה .

8.היא מאגדת בתוכה את כל השמאל הקיצוני הערבי והאנטישמי. טוב עשו עיתונאי הימין- יש להקים אגודה מתחרה בשם "עיתונאי ישראל האמיתית".

9. בר מוחא מאבד את חברי האגודה.הוא חייב לפתוח אותה לצעירים, לערבים, לדתייים ולימנים. אי אפשר לעשות כנסים ותמיד לראות את אותם חברי אגודה זחוחים ומדושני עונג.

10.בר-מוחא המושחת טוען : "'אג'נדה' אינו גוף פוליטי" ---שקרן . אג'נדה נתמכת על ידי הקרן החדשה. מדובר בארגון שמאל -ערבי קיצוני .
ליה 16.12.1009:42
69. למה הסתירה התקשורת את גל ההצתות הלאומני?/קלמן בתגובה להודעה מספר 68

למה הסתירה התקשורת את גל ההצתות הלאומני?

1.בשקט, בשקט, בלי שאף כלי תקשורת יעשה מזה רעש גדול, עברנו בשבוע שעבר גל טרור של עשרות הצתות בכל רחבי הארץ. במשטרה ובנציבות כיבוי האש הסבירו, שלא לייחוס, שהחליטו שלא להפיץ את הנתונים הללו כדי שלא לעודד מרבצם עוד מפגעים פוטנציאליים. התקשורת, מצידה, שיתפה פעולה עם ההשתקה הזו בלב פתוח ובנפש חפצה.. הנה רשימה של חלק מעשרות השריפות שאיתן נאלצו בשבוע שעבר מכבי האש להתמודד: בקרית שמונה, בדרום הגולן, פעמיים ליד צפת, כמה פעמים בחורשה שבין אבו גוש לקרית ענבים, פעמיים בחורשה סמוכה לצור הדסה, בשמורת הר סנסן ליד מושב מטע, פעמיים ביער הסמוך לכאוכב, פעם אחת ביער סמוך לצור שלום, בשטח סמוך למצפה עדי ובשטח פתוח נוסף ליד מעלות, ליד קרית טבעון ובין יקנעם לבת שלמה, ליד צומת המוביל, סמוך לישוב הושעיה, בנצרת, שלוש פעמים ביער עילוט, פעם אחת ביער ירושלים ופעמיים ביער השלום, בין שכונת ארמון הנציב לאבו תור. ביער הזה בלבד, אגב, נספרו בחודש שעבר 18 הצתות. ההצתות הללו לא בוצעו על רקע מיני וגם לא על רקע חילול כבוד המשפחה. מדובר באינתיפאדה של ממש שהיתה חייבת להפוך לכותרת ראשית של כל מהדורת חדשות. זה לא קרה. צרכני התקשורת צריכים לדעת שהסיפור שהם קיבלו הוא לא הסיפור האמיתי. והסיבה לכך היא שערביי ישראל מקבלים בעיתונות הישראלית יחס של ילד מפונק. הם יכולים לפגוע, להשליך אבנים ולשרוף ועדיין במערכות העיתונים יחשבו שלהעליב אותם זה לא פוליטיקלי קורקט. ההשתקה של גל ההצתות הזה היא חלק מהמחיר שאנחנו משלמים על כך.

2.אלי ישי טען שהתקשורת התנפלה עליו בגלל היותו חרדי, ימני ומזרחי. זה לא יפה אמנם להתבטא כך בקול אבל לכל ילד ברור שלחיים רמון לא היו עושים את זה. במשך שבוע שלם, עוד בטרם פורסם דוח מבקר המדינה, לא הצליח אף כלי תקשורת שהשתלח בישי לספק ולו הסבר אינטיליגנטי אחד למה צריך שר הפנים ללכת הביתה. ישי יודע שלא על נזקי השריפה באה איתו התקשורת חשבון, אלא על עמדתו בעניין העובדים הזרים. השריפה היתה רק התירוץ. שרים שקיבלו על הראש דוחות קשים בהרבה יצאו מהם בלי שריטה תקשורתית. ההתלהמות הזו, שאין לה עם עיתונות ולא כלום, הגיעה לשיאה בראיון שערכו במוצאי השבת הקודמת יונית לוי ודני קושמרו עם השר. לוי נופפה בידיה בעצבנות מול פניו של ישי עד שנראה היה שעוד רגע תוריד לו פליק. קושמרו, מצידו, סייע לה לחבוט בשר, תוך הקפדה עיקשת שלא לאפשר לו להשיב. ישי טען שעסק בנושא כיבוי האש יותר מבכל נושא אחר ואפילו הבטיח שהכל מוכח בכתובים. לי, כצופה, אין בזמן אמת שום כלים לבחון את נכונות הדברים. אם מישהו יוכיח ששיקר, צריך יהיה להוריד לו את הראש. עד אז, אי אפשר להתייחס אל דבריו כאל קשקוש. וזה בדיוק מה שעשו שני המראיינים. אלי ישי מכהן כשר הפנים שנה ועשרה חודשים. לפניו ישבו על הכסא הזה מאיר שטרית, רוני בראון ואריאל שרון, שלושתם מקדימה, אופיר פינס מהעבודה ואברהם פורז משינוי. את שרון אי אפשר היום להביא לאולפן. את האחרים לא חשבו בערוץ 2 להטריח. ישי סיפר כיצד כאשר אריק שרון החליט לבטל את הכיבוי האווירי הוא היה היחיד שהתריע והצביע נגד. השניים לא הקשיבו. "תסתכלו בסטנוגרמות", ביקש. "לא נעבור עכשיו על כל המסמכים", השיב לו קושמרו. "תיק משרד הפנים היה רוב השנים האחרונות בידי ש'ס", המשיך והטיח בשר. "אתה טועה", ניסה ישי לתקן אותו. "לא ניכנס עכשיו לשאלה כמה שנים סופרים אחורה", פטר את עצמו קושמרו. "ראינו אותך מאיים על ראש הממשלה בעניין ההקפאה, ראינו אותך מדבר על העובדים הזרים, ראינו אותך מדבר על האברכים", הוציאה לוי את המרצע מהשק, "על העניין הזה לא ראינו אותך מדבר". ישי, בתשובה שהיא כל הסיפור על רגל אחת, הסביר ללוי שהוא דיבר בתקשורת על העובדים הזרים רק משום שזה מה שעניין את התקשורת. לו היו העיתונאים מתעניינים בכיבוי שריפות, היו מבקשים ממנו להתראיין גם על זה. הם לא ביקשו אף פעם.

3.אני מתנגד לנוסחה שקובעת שבסיומו של כל אסון חייבת להשתלשל מעמוד התליה גופת אשם כלשהו. אבל אם התקשורת כבר מחפשת אשמים, הגיע הזמן לשלוח מכתבי אזהרה גם לאגפי החדשות בכלי התקשורת השונים. כולם ממחזרים את הסיסמה הנבובה על כך ש"הכתובת היתה על הקיר", אלא שכתובות אזהרה כאלה לא צריכות להיות על הקיר. הן צריכות להופיע בכותרות הראשיות של העיתונים וערוצי הטלביזיה והרדיו. ושם הן לא היו אף פעם. אם יונית לוי היתה פותחת פעם בשבוע את המהדורה שלה במצב שירותי הכיבוי במקום במצב המו"מ המדיני, יש להניח שהיינו נמצאים היום במקום טוב יותר. היא לא עשתה את זה כי זה לא עניין אותה. לא אותה ולא אף עיתונאי אחר. ואם אנחנו תופשים את תפקידנו העיתונאי כמי שבאים לתקן את העולם מקלקוליו, אז בשריפה בכרמל נכשלנו גם אנחנו. אולי קודם כל אנחנו.

4.למחרת הראיון המדובר עם ישי, גררה מהדורת החדשות של ערוץ 10 את ההסתה נגדו קרוב למחוזות האנטישמיות. המגישים, מיקי חיימוביץ ויעקב אילון, בחרו לערוך השוואה ירודה בין תקציב הכיבוי לזה של המועצות הדתיות, "משהו שיכול ללמד על סדרי העדיפויות של ש'ס", כפי שהסבירה חיימוביץ. מיקי היתה יכולה לשאול, באותה מידה, כמה כבאיות אפשר לרכוש ב- 70 מליון ש"ח שהולכים כל שנה מהכיס שלנו להבימה, לקאמרי ולאופרה הישראלית. אילון היה יכול למצוא, בחישוב קל, שבתקציב השנתי של בית הגידול שלו, גלי צה"ל, אפשר לכבות עם הסופר טנקר את כל המזרח התיכון. כך גם עם הסכומים שמועברים למינהל הספורט או לקולנוע הישראלי. ואולי בכלל היה יותר מעניין לגלגל כמה מילים על חובות ערוץ 10, שהמדינה דחתה את החזרתם בעוד כמה שנים, רק כדי שמיקי ויעקב יוכלו להביא הביתה מדי חודש משכורת כמו של ארבעה צוותי כיבוי שלמים.

פורסם במוסף השבת של מעריב.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...


ליה 08.01.1110:56
70. הערביה שמתה כלל לא השתתפה בהפגנה ומתה בביה''ח בתגובה להודעה מספר 69

פרקליטי השטן מכים שוב

עלילת הדם הופרכה

ואם בענייני תקשורת עסקינן, שתי שאלות: מישהו יכול להסביר כיצד היומון 'מקור ראשון – הצופה', עיתון לאומי, החמיץ ביום ג' השבוע את הידיעה המרעישה, על אודות חשיפת צה"ל בקשר לעלילת הדם החדשה בבילעין? כיצד יידעו קוראי העיתון, שתחקיר צה"ל העלה, כי מותה של פלשתינית בת 39, שלגביה נטען כי מתה מחמת שאיפת גז מדמיע, כלל לא השתתפה בהפגנה ומתה בביה"ח ממחלת סרטן הדם?

ושאלה שניה: כיצד קורה שהעיתון 'ישראל היום', המתיימר לטעון שהוא חף מהשפעת השמאל ההרסני, פירסם את הידיעה בקטנה – עם 107 מלה בלבד, על פני טור צד, בעמוד 13 הנידח-משהו. ומדוע התייחס למותה במונח 'נפטרה' ("האשה... נפטרה... ממחלת הסרטן") ולא להסתפק בתיאור המציאות כמות שהיא: האשה מתה. לא נפטרה ולא נעליים. (לידיעת העורכים בישראל היום: היהדות מעניקה את המונח 'נפטר' ליהודי שהלך לעולמו, משום שבמותו הוא 'נפטר' מקיום המצוות; מי שאינו מחוייב במצוות, ממילא אינו 'נפטר').

השאלות מחמירות על רקע העובדה שדווקא התיקשורת הכללית הבליטה את גירסת צה"ל: הארץ העניק לידיעה 6 טורים במרומי עמוד 2 המכובד (אם כי הסתייג מתחקיר צה"ל כשהביא את טענות משפחתה שהאשה רק סבלה מדלקת באוזן), ואילו ידיעות ומעריב העניקו לידיעה כפולת עמודים, בתוספת מאמרי פרשנות (מעריב פירשן תחת הכותרת: "מניפולציה של מוות", וידיעות הזכיר כי כך מייצרים הפלשתינים עלילת מוחמד א–דורא מס' 2). אפילו העיתון החרדי האנטי ציוני 'יתד נאמן', שלא תמיד רואה עצמו חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית, חלק לפרשה כפולת עמודים בגליון יום ד' שלו, תוך אימוץ עמדת צה"ל.

פרו פלשתיני – למה להסתיר?

שני עיתונים חשובים אלה, מקור ראשון וישראל היום, לא החמיצו, לעומת זאת, את הידיעה המרעישה על מותו של השחקן יוסף שילוח. כל אחד מהם העניק לקומיקאי הדגול כפולת עמודים. לא פחות. אפילו מקור ראשון, שאמור להיות מקורב איכשהו לרוח היהדות הנאמנה, אך שכח להזים את עלילת הדם בבילעין, חלק למנוח כפולת עמודים, שבה מוּחזר ראיון שנערך עם המנוח לפני כמעט 40 שנה. הראיון העתיק הזה חשוב יותר, גדול יותר, מחובתו להזים את עלילת הדם בבילעין? נו, באמת.

המדהים הוא שכל עיתוני ישראל, גם עיתוני הימין, עשו יד אחת כדי להעלים מהקוראים את העובדה ששילוח, בנוסף להיותו "שחקן מופלא וקומיקאי ענק", כלשון הכותרת של מקור ראשון, הזדהה עם האוייב הפלשתיני. רק לפני מספר חודשים, בכנס בו בחרו קולנוענים את הסצנה האהובה עליהם, בחר שילוח דווקא בסרט הכזבים האנטי ישראלי "ג'נין ג'נין", המטיח בחיילי צה"ל האשמות שווא ועלילות דם מופרכות על הלחימה הצודקת ב'חומת מגן' כנגד מחבלי ג'נין, ונימק זאת כך: "אין לי מה להזדהות עִם אמריקאי, אירי או אנגלי. אני מזדהה עִם העם הפלשתיני".

למה להעלים, בהזדמנות לא חגיגית זו, את הזדהותו עם אוייבינו הפלשתינים, על מנת שנדע להתאבל כראוי על מותו?

http://www.inn.co.il/Articles/Artic...

ליה 09.01.1112:44
71. ההיסטוריון ד''ר שלדג בורוכוב חושף גילוי מרעיש על הנאצים בתגובה להודעה מספר 70

ההיסטוריון ד"ר שלדג בורוכוב חושף גילוי מרעיש על הנאצים /לאטמה

הסיוט של אלחנן וגירסת טאוויל פאדיחה על ההפגנות בבלעין

http://www.youtube.com/watch?v=itG5...
ליה 09.01.1119:07
72. עלילת דם לכבוד פסח בתגובה להודעה מספר 71

בעז העצני מספר על המתרחש במטעי הזיתים בשומרון, וכיצד שיתוף פעולה של אנשי שמאל עם התקשורת והפלסטינים הופך את המתנחלים ל"אשמים".

מהי הדרך היעילה והמהירה ביותר להשחית עץ זית? שיטה אחת היא לקדוח כמה חורים בגזע ולהזריק לתוכם חומר קוטל עשבים חריף - פעולה שקטה וקטלנית האורכת דקה וחצי.

שיטה אחרת היא פשוט לכרות את הגזע סמוך לקרקע - זה יותר ממושך, יותר רועש, יותר מעייף ופחות יעיל. ומהי הדרך הטובה ביותר לחזק את העץ? לנסר את כל הענפים בגובה של כמטר מעל הקרקע, לחכות שתי עונות ואז העץ המחוזק יניב הרבה יותר פרי לאחר שהתאושש.

נגלה למעטים שלא צפו בכתבות ההסתה נגד המתנחלים, המשולבות בשפע במהדורות החדשות של כל רשתות הטלוויזיה, כי בכל המקרים בהם הוצגו עצי זית של ערבים שכאילו חובלו ע"י המתנחלים, העצים נוסרו תמיד בצורה ובגובה המתאימים לטיפול ההבראה של העץ.

התקשורת אינה שואלת לעולם את השאלות המתבקשות:

-מדוע האלמונים המגיעים בשעות הלילה לחבל בעצים מאריכים את זמן "העבודה" לכל עץ ע"י חיתוך של כמה ענפים, במקום לכרות ישירות את הגזע עצמו?

-למה לא להביא מקדחה חרישית ולהמית את העץ לצמיתות באמצעים כימיים, במקום להשקיע שעות רבות בעבודה מתישה ומסוכנת?

-מדוע אין מעקב של הכתבים אחר המתרחש במטעים, שנתיים לאחר ה"חבלה"?

-מדוע אף כתב אינו עושה את חשבון הזמן הלוקח "לטפל" בכל עץ כפי שנחתך ולהוכיח, כי דרושים לכך עשרות אנשים שיצאו כל לילה במשך תקופה ארוכה לשעות רבות של "עבודה"? מה שכמובן הוא דבר בלתי אפשרי לביצוע מבלי להיתפס.

-איך יתכן שצה"ל, המשטרה ואפילו השב"כ, שקיבלו הוראה לתפוס בכל מחיר את המחבלים בזיתים לא תפסו איש, פרט למתן היתר נוסף להטרדות והתנכלויות הסרק הרגילות של המשטרה כלפי תושבי המאחזים?

-האם יתכן שהגופים הללו יודעים, כי אין מדובר ביהודים האשמים בחבלות והם שומרים את המידע המביך בבטן?

הערבים מצאו מטמון. בשנה של יבול דל הם מנסרים את הענפים בגובה ובמידה הנכונה ובכך נותנים לעצים את הטיפול המבריא המחזק אותם, השמאל והתקשורת היהודיים מאשימים עבורם את המתנחלים וכבונוס הם עוד מקבלים פיצוי מהממשלה. ח"כ אפרים סנה סידר להם פיצוי של 150,000 שקל, השווה לתפוקה של 10 שנות יבול מלא. תמימות? רשעות? תאוות פרסום? חוששני כי כולם ביחד.

ביקור שנעשה במטע המתוקשר של אותו ערבי, שנה וחצי לאחר ה"חבלה", הראה כי העצים התאוששו למרות שהמטע הוזנח ע"י בעליו, בעקבות הנס הכלכלי שקרה לו.

עלילת עצי הזית מהווה מקור פרנסה שופע לגורמים רבים. אירגוני השמאל מצאו תרוץ נפלא לתפוס כותרות, להכפיש את המתנחלים ולהצדיק את הון העתק המוזרם אליהם בגלוי מגורמים זרים. האיחוד האירופי אינו נאלץ ללכלך את ידיו בעלילות שחוקות נוסח "דם ילדים נוצריים המשמש את תהליך ייצור המצות של היהודים" ובמקום זאת הוא מממן את רוב ארגוני השמאל בארץ, שפיתחו עלילות עדכניות המותאמות לרוח הזמן והתקופה. בסופו של יום כולם מרוצים. השמאל נתן פורקן ליצרי השנאה העצמית המעוותים שלו ועוד מקבל שכר אירופי מלא, האיחוד האירופי קידם תמורת חופן יורו את האג'נדה החסלנית שלו כלפי ישראל, התקשורת מצאה חומר גלם משובח לרצח האופי של המתנחלים, חבורת "קדימה" הרוויחה בחצי חינם עוד ספין העוזר לשכנע את דעת הקהל בצורך לגרש את המתנחלים, והערבים... מתים מצחוק.

בנפרד מעלילות הזיתים, מצאו אנשי השמאל הקיצוני שיטה נוספת לרדוף את המתנחלים. פעם בשבוע הם מגיעים אל הכפרים הרלבנטיים ומסיתים את הערבים לבצע פרובוקציות. אנשי המיליציה של "קדימה" (הנקראת משום מה בשם "צבא ההגנה לישראל"), מתנהגים כאילו הם מהאו"ם, בניגוד למשטרה והפרקליטות המתייצבים באופן ברור לצד הערבים.

יואל מהרשק נושא את התואר "מרכז ענף משימות בתנועה הקיבוצית המאוחדת". כנראה שאופי המשימות של התנועה הקיבוצית, שבעבר נהגה לבנות את הארץ, השתנה ב-180 מעלות. מהרשק, נרקומן ותיק של כותרות תקשורת, נוהג לשתף פעולה עם "הקרן החדשה לישראל" בפעולות חתרנות פוליטיות. כך היה בתמיכתם המשותפת במסעה המתוקשר של ויקי כנפו וכך גם במסע הפרו-ערבי בשומרון.

בניגוד למצב המוצג בתקשורת, כמעט שלא היו חיכוכים בין הערבים בכפר סאלם שבשומרון לבין תושבי חוות סקאלי – המאחז הסמוך, עד להופעתם של מסיתי השמאל לפני כמה חודשים. עם בואם, הם הדליקו אש גדולה של התנגשויות בין הערבים ליהודים. הם מובילים מסעות של התגרות וחבלה בשדות היהודים, כשרוב המשתתפים הם אנשי השמאל המלווים בקומץ ערבים ובכיסוי תקשורתי צמוד. כל נסיון התנגדות של היהודים מתורגם מיד לתלונה במשטרה, המשתפת פעולה באופן מלא וציני עם הפורעים. מעגל המשחק המכור נסגר בעזרת יתר זרועות השמאל – הפרקליטות, חברי הכנסת המסיתים של השמאל וערוץ 2 הנותן במה נרחבת לעלילה ומשתיק הרמטית את הסברי הקורבנות.

זוהי השיטה המדוייקת שבעזרתה נכלאו, במעצר שווא, מתנחלים רבים כשהמפורסם שבהם - אברי רן מאיתמר - נוטרל למשך קרוב לשנה עד שזוכה.

ביום שישי האחרון הופיעו מהרשק עם כ-40 שמאלנים וכ-6 ערבים. חלוקת העבודה היתה - השמאלנים ניטרלו את הצבא בצעקות וסירבו להיענות להוראות החיילים לעזוב ובינתיים הערבים ניסו לעלות עם טרקטור ועדרים על שדה האספסת של סקאלי. כך מלמד השמאל באותה הזדמנות את הערבים לצפצף גם על צה"ל, כשבמקרה זה רק פעולה נמרצת של אנשי ההתיישבות העובדת שהיו במקום וביניהם אהוביה, בנו של יצחק טבנקין, המנהיג ההיסטורי של תנועת הקיבוץ המאוחד, עצרה אותם איכשהו. מהרשק צולם כשבמכוניתו מסור מכני גדול. למרות שאין הדבר מהוה הוכחה לביצוע עבירה, הצרוף של מסור, מטעי זיתים ויתר החשדות של הפרובוקציות, היה בכוחו ליצור תשתית להקמת נחשול תקשורתי וציבורי מרשים ביותר שהיה מוביל לחקירה משטרתית מתוקשרת ויסודית לו רק היה מדובר בפעיל ימין.

אין ספק, כי הציבור בישראל הפסיד פרשייה עסיסית בשל העובדה שברכב לא נהג מתנחל.

http://news.walla.co.il/?w=/2952/89...
ליה 13.01.1121:09
73. גלי צה''ל משבחים את התזמורת שגירשה חיילי צה''ל בתגובה להודעה מספר 72

תזמורת פלסטינית ניגנה במרכז הקונגרסים.

כתב מטעם גלי צה"ל ניאות לראיין את אנשיה,בעזות מצחם דרשו הערבים שבמהלך הראיון הוא יפשוט את מדיו.

שאלתי את ראש העיר יונה יהב אם ישוב להשכיר את האולם לתזמורת הפלסטינית עם המוזיקה החורקת מבחינה ציבורית.

יהב השיב בחיוב.לא מבין למה.

דן מרגלית.

גלי צה''ל משבחים את התזמורת שגירשה חיילי צה"ל.

השבוע גורשו חיילי גלי צה"ל מקונצרט של תזמורת פלסטינית בחיפה משוםצ שלבשו לבשו מדים.

http://glz.co.il/NewsArticle.aspx?n...

וקודם בתוכנית פתוח בשבת - אלכס אנסקי שיבח את התזמורת.

או שאלכס אנסקי לא יודע על האירוע או שהוא מתעלם.

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcb...

ליה 14.01.1112:05
74. לא לחשוש מהשמאל ומהתקשורת בתגובה להודעה מספר 73

לא לחשוש מהשמאל ומהתקשורת

רבה של מעלה אדומים, קורא לציבור הרבנים להמשיך להביע את דעתו בלי מורא ופחד, כלשונו "מכתב הרבנים התעכב יותר מדי זמן"

רבה של מעלה אדומים, הרב מרדכי נגארי אומר לערוץ 7, כי על הרבנים להמשיך ולהוציא את דעתם דעת תורה, במכתבים, ללא משוא פנים ופחד ממה שהתקשורת תגיד, "זה מה שאנחנו צריכים ללמוד מנס קריעת ים סוף שאנחנו קוראים השבת, אחד הדברים החשובים בהיסטוריה של הגאולה, זה שהנס בא מכוח האמונה, אם לא היה נחשון בן עמינדב עם האומץ והנחישות הים לא היה נבקע".

הרב נגארי משוכנע שאם מנהיגי ישראל היו דבקים באמונה אמיתית ולא נרתעים, גם הגויים היו מעריכים את החלטותינו.

"היום יש סוג של התגוננות, אנחנו כל הזמן מפחדים מה יאמרו הגויים, השמאלנים והתקשורת, ומה יאמר ארדואן, אבל אנחנו חייבים לדעת שהישועה תבוא בזכות האמונה, בזכות ויאמינו בה' אז ויושע ה'. אם הגויים רואים את חולשת עם ישראל זה נותן להם כוח, אנחנו צריכים ללכת עם העוז של התורה ולא לחשוש מהאמת של התורה, שארץ ישראל שייכת לעם ישראל והיא נועדה לעם היהודי.

אם יש נכרים שעלו לארץ ורוצים להצטרף לעם ישראל זה משהו אחד אבל כשמדברים על השתלטות עוינת של אויבנו שרוצים לנשל אותנו, על זה כבר פסק הרב הרצוג שאסור לאפשר להם לגור אצלנו".

רבה של מעלה אדומים אומר, כי חסר כיום למנהיגים להט ואמונה שמאפיינת לצערנו את אויבינו, כלשונו, "כתוב, מאויבי תחכמני, צריך להסתכל איך האויבים שלנו הולכים עם האמונה באיסלאם והעולם מקבל אותם. באו"ם מחאו כפיים לאותו רשע מאיראן, כי אם מדברים מתוך להט אז העולם משתכנע, ואילו אצלנו ראשי הממשלות לא מדברים מתוך אמונה, הכול רק משיקולי בטחון והיסטוריה שמתחילה בימות הרצל.

שיזכרו איך בן גוריון נפנף בתנ"ך בספר הספרים, שגם המנהיגים שלנו היום יזכרו שקיבלנו את המדינה מכוח התורה, אבל הבעיה היא שהיום מציגים את התנ"ך רק פעם בשנה, ביום העצמאות בחידון התנ"ך".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.גם הנשיא הרצוג קידש שם שמים... (מי שזוכר)...

2.מי שיקרא במלואם את כל דברי הרב הרצוג יראה שהרב הרצוג סייג במפורש את דבריו.אמר במפורש שההיתר להשכיר בית לגוי בארץ ישראל,קיים אך ורק בגוי שמסכים לריבונותו המלאה של עם ישראל בארצו.אבל אותו היתר, הופך לאיסור מוחלט, כאשר אותו גוי שואף לנשל אותנו מארצנו.שימו לב איך הרב דוד סתיו-דובר ארגון צוהר, סילף במודע ובזדון את דבריו של הרב הרצוג. וזו לא הפעם הראשונה-על בשרי חזיתי זאת.הוא כנראה חושב שכולנו טמבלים ואפשר 'לעבוד' עלינו.יישר כוח לרב נגארי-רב העיר מעלה אדומים, המפגין אומץ הלכתי.אני, כבר מזמן שמתי לב לעובדה שהרבה רבנים 'פוסקים' לפי המקום שלהם עצמם.ז"א, אם אתה גר בשוהם-עיר של שוכני וילות, יאפים ונובורישים-באין ערבים בישובך,אזי קל לך מאוד להיות 'ליברלי' ו'אוהב כל אדם באשר הוא אדם'.כנ"ל לגבי הרבנים שבאפרת, אלון שבות ורמת גן.

3.דיון ציבורי "מכתב הרבנים" במכון ון ליר יום ג י"ג שבט 17:30
ביום שלישי יהיה כנס גדול ומלומד במכון ון ליר על "מכתב הרבנים: ערעור החברה והדמוקרטיה". י"ג שבט, 18 בינואר מושב ראשון 17:30 עם הרב דוד ביגמן, הרב דוד דרוקמן, פרופ' תמר רוס, פרופ משה הלברטל. מושב שני 19:00 עם ד"ר אביעד הכהן, פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' ידידה שטרן ופרופ' רות גביזון, מושב שלישי 20:30 עם זבולון אורלב, בני בגין, הרב משה גפני והרב פרופ' נפתלי רוטנברג. כדאי לערוץ שבע ולכל מי שהנושא הזה חשוב לו שיהיה נוכח.

-הרוב המוחלט של משתתפי אותו 'דיון ציבורי' משתייכים לשמאל 'הליברלי'
ועד לסמול הקיצוני.זה 'דיון ציבורי'???יושבים להם 'מכובדים' (בעיני עצמם) ומלהגים עצמם לדעת, כדי למצוא חן בעיני המממן אותם=הקרן לישראל חדשה.לא אמת הם מבקשים, אלא טובת עצמם בלבד.הייתי ממליץ לכבוד הרב דרוקמן שידיר עצמו מאותו 'דיון ציבורי' מאוס.מאחר ודבריו יהיו 'בטלים בשישים'.לסיכום: פאנל הדוברים כלל איננו מאוזן, נוטה סמולה-במובהק.
תמו ימי הבולשיזם הז'דנוביסטי מימי סטאלין-יקיר הסמול.

4.השכן של הרב - הוא זה שחקר את הרבנים! הוציאו אותו מתוככם!רונן מזרחי, חוקר ימ"ר ירושלים חובש כיפה שמתגוררר במצפה נבו 54 בסמיכות לרב נגארי הוא זה שחוקר את הרבנים!

5.קיראו אודות קרן ההונאה/ בן דרור ימיני:

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...




ליה 19.01.1109:20
75. ליבסקינד: לבחון אחריות התקשורת להפצת הסתה בתגובה להודעה מספר 74

ליבסקינד: לבחון אחריות התקשורת להפצת הסתה

העיתונאי קלמן ליבסקינד קורא לבחון את אחריותה של התקשורת בהפצת סרטון ההסתה נגד שי ניצן לעומת שתיקתה במקרים אחרים של הסתה משמאל.

בטורו בעיתון 'מעריב' קורא העיתונאי קלמן ליבסקינד לבחון גם את מעורבותה ואחריותה של התקשורת בהפצת ההסתה נגד עורך הדין שי ניצן.

ליבסקינד רואה במעצרו של אורי ברעם "הזדמנות טובה לבדוק ברצינות מה חלקה של התקשורת בהסתה כזו". לדבריו יש לתהות באשר לערך הפרסום חסר הפרופורציות של יצירתו המטורפת של כל אוחז מקלדת. "מערוץ 10 למדתי שעד לרגע שבו הסיר ברעם את הסרט מהאינטרנט צפו בו עשרים וחמישה אנשים. רגע אחר כך, כשהוא הפך לנושא היחיד שעניין את ספקי החדשות במשך יממה שלימה, שמעו עוד כמה מיליונים למה כדאי לחסל את שי ניצן. אם החשש מהסתה הוא שקיצוניים שמעוניינים לעשות מעשה יקבלו רעיונות, אז ירון דקל, לצורך הדוגמא, אחראי הרבה יותר מאורי ברעם לעובדה שבכל בית בישראל יודעים היום את מי צריך להרוג".

לדבריו "אי אפשר לבטל את החשיבות שיש לעיתים בפרסום כזה, שמאיר מה שאנחנו נוהגים לכנות כ"פינות אפלות בחברה הישראלית". אבל בואו נודה על האמת, כשברשת ב' החליטו להקדיש בשבוע שעבר יום שידורים מיוחד לסרטון הזה, אף אחד שם לא ידע אם מדובר בפרי יוזמה של ארגון טרור קיצוני חדש או של ילד משועמם שנשאר בבית עם שפעת".

עוד טוען ליבסקינד כי "סיפורים מהסוג הזה נדונים בדרך כלל לשבט או לחסד תקשורתי בהתאם לכיוון הפוליטי שלהם. כשאהוד ברק קיבל מכתב איום מאידיוט עם כתב יד ילדותי, פתחו "איומי הימין הקיצוני" את כל המהדורות. כשמיכאל בן ארי קיבל מכתב זהה, זה לא עניין איש".

כמו כן הזכיר כי "לא מכבר פירסם רועי פיליפסטל, צעיר תל אביבי שחתום על עצומות שמאל למיניהן, סטטוס בפייסבוק שלו עם קריאה ברורה: "מי בא לתקוע לכצל'ה - מנגלה כדור בראש בשביל הכיף?". נעה בגון, מנהלת התוכן של אתר תפוז, הוסיפה שם בחדווה "בגדול, בסבבה". הנושא הזה לא נשמר בסוד. כץ הגיש תלונה למשטרה ודוברו הוציא הודעה לעיתונות בתפוצת נאטו. נו, וראיתם את יעקב אילון פותח עם זה מהדורה? ראיתם את האדון פיליפסטל מובא להארכת מעצר? שמעתם את פרופ' שטרנהל מוזמן לתכניות האקטואליה כדי להביע את דעתו כמומחה בעל שם עולמי לחקר ההסתה? קדחת. אם מישהו היה מחליט לעשות מזה אייטם, פיליפסטל היה חולק כעת תא עם אורי ברעם. אבל זה לא קרה. ולכן ברעם הוא מסית מסוכן שיכול לקבל עשר שנים בפנים ופיליפסטל ישן בשלווה מתחת לפוך בבית".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...


ליה 19.01.1110:00
76. מקהלת העיתונאים בישראל מזמרת אותו מזמור בתגובה להודעה מספר 75

תקליט ויניל שאין לו צד 2 ?

איך ייתכן שכל עיתונאי ישראל, במקהלה אחת, מזמרים אותו מזמור, ואין איש שאומר מה שרבים מאוד חושבים - שמפלגת העבודה הפכה לפח אשפה שמאלני מיותר ומייאש .

שנגדיר מה ההבדל בין המרכז לבין השמאל?

מרכז אינו דורש מדינה פלסטינית ,אלא פתרון ביניים שישאיר את השליטה על הארץ בידי ישראל.

מרכז זה סוציאליזם פרו-יהודי ,פרו-ידיים יהודיות ,פרו-ציונות ופרו-התיישבות יהודית.

מרכז ,זה לא לארגוני השמאל,שלמדנו לדעת עליהם מה ערכם ומהם מעשיהם.

מרכז, זה כן בעד התיישבות יהודית וגאולת הארץ בגבולות אפשריים ומקסימליים.

והתקשורת והשמאל משמיעים לנו רק את הצד של התקליט שיש לו סאונד ייחודי משלו,ושחורק על צד 1 כל הזמן .
ליה 19.01.1116:28
77. גלי צה''ל :שתילה יהודית של עצים-אחיזה או גזילה בתגובה להודעה מספר 76
כותרת אובייקטיבית באתר גלי צה"ל :

"עת לטעת" - ייצור אחיזה או גזל אדמה?

וחוץ מהכותרת הדוחה הזו שמתייחסת למאמץ לטעת בט"ו בשבט עשרות אלפי עצים ליד המאחזים מופיעה הפסקה האלמותית הבאה:

במסמך שיופץ בימים הקרובים בין היישובים כתוב:

"מלשיני שלום עכשיו והלוויינים לא מבדילים בין עצים יהודים לעצים ערבים", כותבים בחסדי מאיר, "מי שיהיה בשטח, ישלוט בשטח".

הפלסטינים כמובן לא יעברו על המהלך הזה בשתיקה, ובחג האילנות הזה, השטח כולו עשוי לבעור.

נראה לי שאם לא תצא מכאן מהומה אלימה במיוחד מישהו בגלי צה"ל יתאכזב מאוד.

http://latma.co.il/kitchen.aspx


ליה 20.01.1116:02
78. לאטמה חושפים את רמת האמינות של YNET בתגובה להודעה מספר 77

לאטמה חושפים את רמת האמינות של YNET

http://www.latma.co.il/article.aspx...

טל גלעד

"בשיחה עם ynet חושפים מורים לאזרחות תמונה מדאיגה ביותר המצביעה על עלייה ברמת הגזענות והשנאה בקרב התלמידים."

מאחורי הכתבה המצביעה על הידרדרות הנוער לגזענות מסתתרת רק כוונה חינוכית טובה, לא? אז זהו, שלא.

פרט פיצפון ומקרי לחלוטין: הפדגוגית המשובחת מרים דרמוני-שרביט המוזכרת בכתבה, היא במקרה, באמת לגמרי במקרה, ממייסדי ארגון המתקרא "המוקד לסיוע לעובדים זרים", שהוא עוד עמותה הנתמכת ע"י הקרן לישראל החדשה. אבל זה בטח רק מקרה, בואו נעבור לעובדות הקשיחות שהכתבה משופעת בהן.

בכתבה מופיע סקר מקיף שנערך בקרב... המממ... כלומר מופיע מחקר שנערך... המממ... רגע, לא מופיע שום מחקר ושום סקר. בואו נהפוך רגע את המחשב, אולי מהצד השני? לא. לעומת זאת יש המון תחושות בכתבה. מורים לאזרחות (שמות, מישהו?) מביעים תחושות. תחושות עולות גם בקוראים את הכתבה, למשל התחושה שהכתבה הזאת הולכת ונעשית מקצועית ואמינה יותר מרגע לרגע.

טוב, למחוק מיד את החיוך הציני! בטח יש בכתבה התייחסות של אנשי חינוך בכירים. בואו נעבור טוב טוב על כל הכתבה. שניה, עוד פעם, בטח יש מישהו, אולי ברח לנו איזה שם... או, הנה! "גורם במערכת החינוך אומר"!

מדובר כנראה בבכיר בשם יוסי גורם או באשתו חווה גורם, לא? כי אם חוץ מהשלישיה מרים, דרמוני ושרביט אין שם אף אחד, אז ההגדרה של גורם במערכת החינוך הופכת לרחבה מדי. גם האחות בבית הספר היסודי של הבת שלי היא גורם במערכת החינוך והיא יכולה להצהיר מה שרוצים ב-ynet לשמוע. היא יכולה גם לחוש, כמו אותם מורים עלומים לאזרחות. הגורם יכול גם להיות מרים דרמוני-שרביט עצמה, הידועה בכינויה גורם. הגורם שחש תחושות.

וכל זה כי איזה תלמיד כתב "מוות לערבים" על מבחן באזרחות, ובגלל שתלמיד אחר הצהיר שהוא רוצה להתנדב למג"ב כדי לרסס ערבים? אויה, איזו גזענות. מחר ייצא הנוער הזה בהמוניו לבצע פוגרום בסכנין, אולי אפילו גרוע מזה שביצעו הערבים בעכו ביום כיפור לפני שנתיים. הנוער הפרוע הזה עוד עלול לבצע לינץ' אכזרי בשוטר פלשתיני שנקלע בטעות לרמאללה, אה, התכוונתי – לרמלה.

אני יכול להבטיח לכם בלב שלם שבכל יום אומר מישהו באיזושהי כיתה "מוות לערבים" ובכל יום מישהו מרסס על איזה קיר של שירותים "ערבים החוצה". אפשר להניח שהסיבה היא שבני הנוער הם דור שגדל בתקופת האינתיפאדה וספג מאז גיל חמש מראות של אוטובוסים מתפוצצים, טבח בבתי מלון, סרטונים חביבים של ערבים המכריזים על יציאתם להרוג יהודים ואת כל מסכת מעשי הרצח הגזעניים והמופרעים של ערבים כלפי יהודים שתקצר היריעה מלפרט. האמת? מאוד מפתיע שלאור כל זאת ביטויי "הגזענות" היחידים בקרב הנוער הם שחלקם חשים עוינות כלפי ערבים. כנראה שאנחנו באמת עם סגולה.

תכנית הלימודים באזרחות נכתבה על ידי אותם ארגוני שמאל קיצוני שהקרן החדשה מממנת. התכנית הזאת זכתה לביקורת על ההטיות הפוסט לאומיות ופוסט ציוניות שהיא מלאה בהן, כאילו היא נכתבה לאיזה אומה דמוקרטית שלוה אי שם בהרי האלפים ולא למדינה היהודית היחידה בעולם ולדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון האלים. אבל כלי התקשורת החופשיים שלנו בוחרים להמשיך להדהד את אותה תעמולה, גם אם זה אומר להכפיש את תלמידי ישראל כגזענים.

אגב, קרוב לוודאי שבכל יום אומר איזה איש מעונב ומחונך ש"צריך להעיף מפה את כל החרדים" – זה אפילו מופיע בתוך הכתבה. אז כל מי שמתבטא ככה הוא גזען? בכל יום מטקבק מישהו ש"כל הימניים ערסים", זאת גזענות? כנראה שלא בעיני הקרן לישראל חדשה ו-ynet.

http://rotter.net/forum/scoops1/304...



ליה 23.01.1119:41
79. התקשורת מפחידה אותנו שוב ושוב:דה לגיטימציה,שינאה בתגובה להודעה מספר 78
יער הקסמים: השריפה על הכרמל, והפוליטיקה של העצים - הגדלת תמונה ישראל

מאת ד"ר גיא בכור

1. אובמה לא איתנו. אלוהים ישמור מה יקרה, אם, חלילה, נצטרך אותו באמת. מכל מדינות האיזור והעולם הגיעו מייד המתנדבים, המטוסים (צי של 35 כלי טייס) והסיוע. צרפת, גרמניה, יוון, רוסיה, בריטניה, ועוד ועוד. מייד הם שלחו, בלי להמתין. הם הביעו דאגה אמיתית. ומי נעדר? אתם כבר יודעים. בשעה שהדליק נרות חנוכה, ורק בגלל שהקהל היה יהודי, הביע הנשיא אובמה "צער ותנחומים" בפני ישראל. בנאומים האיש הזה היה תמיד מצוין. אם היינו חשובים לו, הוא היה שולח מייד מטוסים, אנשים ווחומרי כיבוי, אפילו בלי בקשה, אך לא. מטוס הבואינג האמריקני, שהגיע לארץ עם חומרי כיבוי, היה יוזמה של ראש עירית ניו יורק, מייקל בלומברג, ולא של אובמה.

חמלה יש לאובמה על ישראלים בעיקר כאשר הם מתים, לו ולתקשורת הליברלית המקיפה אותו, שלהטיף לנו מוסר תמיד היא יודעת. ברוב המקרים היא גם יודעת טוב יותר מאיתנו מה טוב לנו. ממה אובמה פוחד? שבמדינות ערב יראו את הסיוע שלו לישראל בעין לא יפה? אבל אפילו מצרים וירדן שלחו צוותים וסיוע. אך לא הוא.

האם זו רק הקרירות לישראל? לא רק. אובמה תפקד מולנו בדיוק כפי שתפקד גם במשבר דליפת הנפט העצומה, או ברעידת האדמה בהאיטי. לפנינו שילוב חד פעמי של קרירות לישראל ואימפוטנציה תפקודית בסיסית. לספור את הימים.

רוחב הלב של פוטין הפתיע, והראה עד כמה היחסים בין ישראל לרוסיה כיום חמימים, אכפתיים, ויש בהם אנושיות. הרוסים עוקבים אחרי השריפה, ואתמול הציעו עוד מטוס גדול לכיבוי. לרוסיה יש אינטרסים קרים במזרח התיכון, בעייה של מזומנים, אך, בניגוד לעבר, יש בה גם אוזן קשבת לישראל. בעתיד היחסים שלנו עם רוסיה יהיו עוד יותר קריטיים, עם הצורך להדק את המצור על איראן.

2. מה שציבורי או ממשלתי בישראל – הפסיק לתפקד. זה לא המחסור בכסף, את זה דווקא יש, אלא משכורות נמוכות, כמעט מבזות, חוסר האכפתיות, הזלזול, והבינוניות, ולכן הטובים גם לא מגיעים לשם, באפקט של דומינו. ראינו את ביצועי הצבא לפני ארבע שנים, את ביצועי המשטרה, שרחוקה מלהיות מסוגלת להתמודד עם עומס הפלילים, או עם ים הפליטים שמטביע אותנו מיום ליום. מערכות אלה מתנהלות רק בזכות איים של מצויינות פה ושם, אנשים מעולים בים הרדידות. משרדי הממשלה, הביטוח הלאומי המפרנס יפה הפרזיטים בחברה, ומדכא את הכוח היצרני, רשות השידור, מערכת המשפט הקורסת, הפרקליטים שהפסיקו לעבוד, ומה לא. אבל אנחנו משלמים מיסים מהגבוהים בעולם, אז למה אנחנו לא מקבלים שירות בהתאם?

אני ער לנזקים שיש בהפרטה, אך מזמן כבר הגעתי למסקנה שבישראל יש חובה להפריט הכל, חוץ מהצבא. הממשלה אינה מסוגלת עוד, ובזבוז הכספים שם הוא עצום. מטוסי כיבוי? יש להפריט את שירותי הכיבוי לארבע חברות איזוריות, שגם יתחרו זו בזו, ישלמו משכורות הוגנות, וידחפו את השירות החיוני הזה קדימה. דרוש שינוי מחשבתי מהותי.

3. מפחידים אותנו שוב ושוב (בעיקר בתקשורת שלנו, וכן גורמים אינטרסנטיים בישראל) שאנחנו קורסים בעולם, דה-לגיטימציה, ושנאת ישראל. אך ברגע של מצוקה העולם דווקא עמד בתור כדי לעזור ולסייע לנו. זה בא מהלב, וזה חימם לנו את הלב. אין לנו בעיה עם המימשלים בעולם, את זה הוכיח גם וויקיליקס, אך יש לנו בעיה עם דעת הקהל, ולצורך כך כולנו נתגייס עוד החודש למבצע ההסברה הגדול שלנו.

בשעת צרה האו"ם מבחינתנו לא רלבנטי ולא קיים, והמזכ"ל הפרו-מוסלמי שלו פיזר לעברנו (באיחור) מילים יפות, מילים בלבד. ואם הוא קיים, אז רק כנגדנו, ולא לטובתנו. ובכל זאת, מעטות הן המדינות שמייד יתייצבו לעזרתן כל כך הרבה ברחבי העולם. האיטי מוכת המחלות והזיהום מתחננת, אך אליה רק בודדים מגיעים.

מעל מאה חברים במועדון קוראי ג'יפלאנט כבר הציעו את עצמם למבצע ההסברה הגדול, אותו אנחנו מתכננים החודש. מה אתכם? אני מחכה להצעות שלכם בדף הקוראים. אנא, סמנו "אהבתי/like", והצטרפו.

4. ארדואן – אל תטעו, האיש הזה לא השתנה. הוא עויין את ישראל בשנאה תהומית, שורשית, ואל תטעו במשלוח שני המטוסים שלו. שום דבר טוב לא יצמח לנו מן הדמות הבריונית הזו, שכבשה את הפוליטיקה בטורקיה, לעוד הרבה שנים. ההיפך, אין להתקרב אליו או לקיים איתו כל מגע, שכן אז ישוב וידרוש מאיתנו את דרישותיו המופרכות. הקרירות הנוכחית עם אנקרה טובה לנו. הדבר היחיד שארדואן מבין היא ההרתעה. עלינו ללחוץ בקונגרס שלא ימכור עוד נשק מתקדם לטורקיה, או שארצות הברית תטיל עליה סנקציות כמי שמסייעת לטרור, כמו סוריה, אם תמשיך להסית ולהתפרע באיזור. שני המטוסים שהוא שלח הן הביטוי המינימאלי של הכרת תודה, על כל משלחות הסיוע ששלחה ישראל לארצו בעיתות מצוקה, וגם זה רק בגלל שהגרמנים לחצו עליו.


5. נתניהו – תפקד באופן מעורר הערכה והתפעלות. הוא זיהה מייד את עוצמת האש, ולא התבייש, לראשונה בתולדותינו, לפנות בקריאת מצוקה לכל העולם. הוא הפגין מנהיגות, יכולת ביצוע, ופתח פער גדול אל מול מתנגדיו, אהוד ברק וציפי לבני שברגע של משבר פשוט נעלמו מעל פני השטח, כפי שזה אצלם, בדרך כלל, והרומים אמרו: Absens haeres non erit, כלומר "מי שנעדר, לא יזכה להיות היורש".

בנימין נתניהו יזכה לקרדיט חשוב מן הציבור על תפקודו, למרות מחדלי ממשלתו ומחדלי ממשלות העבר בכל הנוגע לביטחון הפנים שלנו.


6. הפוליטיקה של העצים – מייסדיה האירופיים של המדינה היהודית רצו תמיד להיות אירופה בלב הלבאנט, אליו הפנו את עורפם, ולכן הכריחו את עולי המעברות למלא את הארץ באורנים. ים של אורנים בסגנון יערות העד של אירופה. אך את הארץ הצחיחה הזו, שאינה אירופה, מאפיינים דווקא העצים הים-תיכוניים, כמו הזית, האלה, האלון, התאנה, וכאן, היכן שאין הרבה מים ולחות, הצפיפות מסוכנת, והאש קרובה. כך הדבר גם לגבי האקליפטוסים, שלא מתאימים לאיזור הצחיח שלנו, עד שהם נופלים פתאום בכבדות מסוכנת.

האורנים הפכו אותנו לאירופה, הם יפים ומרשימים.. עד שנשרפו. ליד ירושלים ועל הכרמל. לפעמים, כאשר נסעתי להרצאות בבית אורן, כן, באותה דרך צרה ומפחידה-בלילה המובילה לקיבוץ, שם ארעה טרגדיית האוטובוס, או במלון יערות הכרמל, הייתי מביט אל אוקיינוס האורנים, בדאגה. הרי האיצטרובלים הלוהטים מזנקים בשריפה, ומרחיבים את האסון, בעוד שעצים כמו הזית או האלון עמידים יותר נגד אש, ויודעים גם להתחדש יפה.

מספיק עם האורנים, עכשיו יש הזדמנות לטעת טעמים חדשים, להיות קצת יותר מזרח, ולזכור, בכל זאת, היכן אנחנו חיים. גם העצים שלנו הם חלק מן הזהות העצמית שלנו.

יער הקסמים: בנוסף לטרגדיה הנוראה של עשרות ההרוגים שלנו, נשרפו על הכרמל גם מאות-אלפי בעלי חיים, ומליוני עצים. במה חטאו העצים האלה, שכך אנחנו נוהגים בהם, ושורפים אותם במחדלינו? האם הם ינקמו יום אחד? כן.

פחות עצים – יותר זיהום, יותר מחלות ריאה, יותר מוות. בט"ו בשבט הקרוב חובה עלינו ליטוע מליוני עצים, במבצע לאומי גדול, ויש להתכונן לכך כבר עכשיו. (מתוך "המצעד האחרון של האנטים", כיצד העצים יודעים גם להילחם ולנקום במי ששורף אותם. "שר הטבעות, שני המגדלים").


7. היהירות הישראלית – אנחנו הרי רגילים ללמד את כל העולם, לבוז לעמי העולם, ולנזוף בכולם, אבל, קשה להודות, הפגנו ביצועים עלובים, לפחות בתחילת השריפה. היו אצלנו שביקרו את ראש הממשלה איך זה שהוא מעז לפנות בבקשת הצילו אל העולם, בלי להבין שכך ישראל מצטיירת דווקא כאנושית; השדרנים בטלוויזיה, אלה שאף פעם לא מתחלפים ולא נבחרים, כבר מחלקים ציונים יהירים לכולם עוד בטרם כובתה האש, בדיוק כמו במלחמת לבנון; וברדיו שמעתי בכיר לשעבר בחיל האוויר ובחיל החינוך, שלגלגל על הנכונות שלנו לרכוש מטוסי כיבוי גדולים, ועל מטוס אליושין הרוסי, שהוא גדול ומסורבל מידי עבורנו, לטעמו. הרוסים עוד כאן, עובדים כמו שדים עבורנו, מתנדבים ברוחב לב, אבל אנחנו הרי חייבים למתוח עליהם ביקורת ולהעליב אותם. כאלה אנחנו, טובים מכולם.


8. התקשורת האלקטרונית – מי אמר שחייבים לעצור הכל ולהתעסק במשך ימים ארוכים ומייגעים, 24 שעות ביממה, ב"אולפנים מיוחדים" רק בשריפה? כמו בזמן מלחמת לבנון האחרונה, הכל בתקשורת הזו מוגזם, מועצם, האוטובוס השרוף שודר מאות פעמים, וכך נשרף שוב ושוב ושוב. זו הופכת להיות תופעה לאומית, וכך מחדירה התקשורת הזו כל זוועה לכל בית, לכל נפש, משתלטת על העצמיות שלנו, על התקווה ועל התודעה. מחדירים פאניקה לכל פינה, חשש וחוסר ביטחון, ובעצם מעודדים את התופעה. כך היה עם העשור הנורא של פיגועי ההתאבדות 1994-2004, שהתקשורת שלנו החדירה לכל בית וכל נפש. טרור בלי טלוויזיה אינו טרור. שריפה בלי העצמה היא רק שריפה, לא תופעה לאומית. יש גם לאסור בחוק צילומים בשעת לוויה, כאשר המשתתפים מצולמים בשעות הקשות של חייהם, וכך גם זוכרים אותם, וזה רע.

לאחר רצח ילדים מחריד יש המחקים את התופעה, ולאחר השריפה הגדולה יש המחקים גם אותה. זה כבר לא שירות לחברה, זה שירות נגד החברה. חובה לשדר ולדווח, אך לא להשתלט לנו על התודעה.

9. חוק וסדר – לאחר יותר מששים שנים, הגיע הזמן להכניס את הכפרים הערביים (והדרוזים) תחת כנפי שלטון החוק. הבנייה הפיראטית, סגנון הנהיגה הפרוע, אי הציות לחוקים, הירי הקטלני באוויר בזמן שמחות, קריאות המואזינים עם הרמקולים האדירים במכוון, כמו גם, לענייננו, המזבלות הפיראטיות, סימן היכר של כפר ערבי, בבחינת זיהום אוויר נוראי וסכנה לגרים בתוכו. בעבר היה נהוג לשרוף את הזבל, אך כיום זהו זבל פלסטי, כימי, המשמש פצצה אקולוגית, סירחון נוראי וסבל לכל הסביבה. חקיקה, אכיפה קפדנית, וכספים. המגזר הזה יודה למי שיכניס אותו אל סטנדרט המגורים של מדינת ישראל כולה. מילים לא יעזרו, רק תשתית, מים, ביוב, גביית מיסים, תחבורה ותודעה. נחוצה כאן תוכנית חומש לאומית.

10. כמו במלחמת לבנון, כך גם הפעם. אל מול אוזלת ידם של השלטונות, התגייס הציבור, והוא חם ומחבק. ההקרבה המדהימה של הכבאים, למרות המשכורות הירודות, ההקרבה של השוטרים, למרות הבירוקרטיה וכפיות הטובה של המערכת, קבלת המפונים בידי המתנדבים, ושל הרבים שרק ביקשו שיפעילו אותם.

זהו הנשק הסודי שלנו, שלא יקחו מאיתנו: היכולת להתלכד ולפעול בעוצמה בשעת צרה, ששום אוייב, או ממשלה שלנו, לא יצליחו לשבור. וזו הסיבה מדוע המדינה שלנו, למרות הכל, היא הצלחה בינלאומית מסחררת, שעלתה, ועוד תעלה.

הוכחה? במאמר הבא ב-Gplanet נסכם את השנה הכלכלית בישראל ובעולם, על פי הנתונים הבינלאומיים, ותבינו מה כולנו עשינו בשנה האחרונה, ואת זה שום שריפה או מחדל לא יצליחו למחוק.

יער הקסמים לא נשרף ולא יישרף. הוא אנחנו.


http://gplanet.co.il/prodetailsamew...

ליה 29.01.1118:40
80. דודו אלהרר-David Elharar הודעה על פיטוריו בשל דעותיו בתגובה להודעה מספר 79
דודו אלהרר-David Elharar הודעה על פיטוריו בשל דעותיו

http://www.youtube.com/watch?v=Hg9u...

****************

לסגור את גלי צה"ל / ד"ר חיים שיין

חופש הביטוי הנו מאושיות הדמוקרטיה. זכותם של אזרחי מדינה לקבל אינפורמציה, להחליף דעות ולהתווכח באופן חופשי. מכאן תפקידה החשוב של התקשורת בהבטחת תקינות שלטונית, ביקורת ויכולת החליף שלטון כושל. ריבוי הערוצים ופתיחות תקשורתית מחסנים את הדמוקרטיה ומונעים עריצות שלטונית.נכון כי רוב כלי התקשורת בישראל מבטאים באופן עקבי את עמדות השמאל, אולם אזרחי מדינת ישראל למדו ברבות השנים להבדיל בין מידע להשקפה. תוצאות הבחירות בישראל, מאז המהפך ההיסטורי, מוכיחות את בגרותם של תושבי המדינה.

בידוע הוא כי אבירי חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, הנטועים בשמאל, מקפידים על זכות הביטוי של אלה שחושבים כמותם. מתנחלי התקשורת הישראלית מקפידים לסתום את פיות אלה החושבים אחרת. אפילו בכנסת ישראל פועלת מחתרת בולשביקית לא קטנה של חברי כנסת המנסה לגייס את החוק על מנת לפגוע באותם כלי תקשורת שאינם מוכנים לשרת את עמדות השמאל, ומעדיפים את טובת המדינה.

יש כמובן לכבד את זכותם של כלי תקשורת לכתוב ולשדר כרצונם. כל מי שנקעה נפשו ממסיתי השמאל יכול בנקל לעבור לתחנה אחרת המשדרת מוזיקה או לבטל מנוי על עיתון שמשרת את צריה של מדינת ישראל. לאחרונה ביטלתי מנוי על עיתון פרו פלשתיני שהיה גם פרו מנדטורי, וסגן העורך של אותו עיתון הציע לי הנחה בגובה הכמות המרגיזה של הכתבות בעיתון. הבהרתי לו חד משמעית כי כל העתון מרגיז אותי חוץ ממדורי הספורט והאופנה שאותם ממילא איני קורא. גם האידיאליסטים הגדולים ביותר בעיתונות הישראלית מבינים היטב את שפת הכיס.

כלי תקשורת אחד במדינת ישראל אינו יכול להיות "אובייקטיבי". כוונתי לגלי צה"ל – תחנת הרדיו של צבא ההגנה לישראל. התחנה החלה לשדר בשנת 1950.היא נועדה לשרת את צרכי החיילים והיתה מופנית בעיקר אליהם. זכורני בתקופת שירותי הצבאי את התכנית ד"ש עם שיר ותוכניות אחרות על צה"ל וחייליו. מאז שנת 1973 החלה התחנה לפעול כתחנה שידור רגילה כולל אקטואליה ופרשנות, ומיד הצטרפה למקהלה התקשורתית של השמאלנות הישראלית.

תחנה צבאית הממומנת מתקציב הביטחון של מדינת ישראל ובתכניות רבות נותנת במה לאויביה ושונאיה הגרועים ביותר הנה סתירה פנימית. דגלי השמאל המונפים על התחנה מעוטותים את מהותה ותפקידה של התחנה. אניע לא מעלה על הדעת שהתחנות הצבאיות של ארצות הברית או מדינות נאט"ו (ומסופקני עד כמה יש תחנות רדיו כאלה) יעוררו שאלות ביחס ללגיטימיות של נוכחות הצבאות באפגניסטן או יטילו ספק בפעילות מבצעית שאותה מבצעים חייליהן.

רבים מיוצאי התחנה הצבאית עובדים היום בתחנות האזרחיות ומשרתים את אותה שמאלנות ו"נאורות" שאפיינה גם את השידור בשירותם בגלי צה"ל. התחנה הצבאית הפכה להיות חממה ומדורת השבט של בעלי הכשרון התקשורתי שתרמו רבות לאבדן הסולידריות החברתית ולמשיסת האמון בצדקת דרכנו בארץ הזאת.

פעמיים בעבר נעשו נסיונות לסגור את התחנה "הצבאית"..בלחץ אבירי חופש הביטוי של עצמם נמנע הדבר והתחנה ממשיכה לשדר את להגו של מיעוט קטן בישראל, שבכל בחירות לכנסת נאמד בכשמונה מנדטים לא יותר. גלי צה"ל במקום לשרת את ערכי הצבא, לחזק את החיילים בביצוע משימותיהם הקשות, לעודד את אהבת המולדת והרצון לתת, עושים את ההיפך הגמור.

אשר על כן אני מציע לסגור את תחנת גלי צה"ל במתכונתה הנוכחית. להעביר את השדרנים האזרחיים לערוצי הטלביזיה האזרחית ששם יקבלו אותם במאור פנים חבריהם מתקופת השירות הצבאי. את החיילים הסדירים להציב בנמל אשדוד כדי שיקבלו את פניהם של פעילי משטי השלום. להשאיר את גלגל"צ שישדר שירים ישראליים, דיווחי תנועה מכל מרחבי מדינת ישראל, עדכונים על הנעשה בצבא ותוכניות חינוכיות וערכיות, כי זהו תפקידה האמיתי של תחנה צבאית.

http://rotter.net/blogs/shine/?p=39
ליה 01.02.1100:28
81. האם שלטון מובארק ייפול? ד''ר גיא בכור בתגובה להודעה מספר 80
האם שלטון מובארק ייפול? ד"ר גיא בכור

http://www.youtube.com/watch?v=hfss...
ליה 03.02.1116:06
82. התקשורת הישראלית: לא כלב-לא שמירה -ולא דמוקרטיה! בתגובה להודעה מספר 81
הקשיבו לראיון של אסא כשר עם אסתי פרז-

צפו החל מהדקה ה 1:07 עד דקה 1:25

http://www.iba.org.il/bet/bet.aspx?...

אסא כשר בביקורת קטלנית על התקשורת צמאת הדם והערפדית בישראל,ומה שעשתה לגלנט,על מערכת המשפט המעוותת כולה ,ועל תפקיד היועץ המשפטי בפרט,ועל התיימרותו לקבוע לנו כללי אתיקה כאשר למשרדו ולמישרתו הוא, אין שום כללי אתיקה.

לשאלתה של אסתי פרז האם אין זה מתפקידה של התקשורת לשמש כלב שמירה של הדמוקרטיה ,הוא עונה לה שהתקשורת הישראלית היא תאום סיאמי של אל ג'זירה, שלא מזמן התגלה לנו שזה ערוץ של נסיך ערבי המשרת את אירן.

התקשורת הישראלית היא לא כלב,לא שמירה,ולא דמוקרטיה.היא משרתת של אדונים שאיש לא יודע מי שולחיהם ומהן האג'נדות שלהם.
ליה 04.02.1118:06
83. ליבסקינד חבל! בתגובה להודעה מספר 82

ערכתי לאחרונה בתאריך 04.02.11 בשעה 18:16 בברכה, ליה

ליבסקינד-חבל.

1.נהניתי לקרוא את מאמריך בנושאים האחרים.

אני חייב להגיד שהמאמרים שלך בנושא גלנט מאוד מאכזבים אותי.

מבחינתי הצטרפת לעיתונאים שאתה תמיד מבקר בצורה כל כך טובה.

אלה שחושבים שלהם מותר הכל בשם חופש המידע ואין להם חשיבה קדימה אחורה או בכלל.

אין מחשבה.

מעכשיו אני אקרא את מאמריך בערבון מוגבל.אני אנסה להבין מה האינטרס האמיתי שלך,והאם אתה מסית את הקוראים לענייניך הפרטיים, בגלל יכולת הכתיבה שלך.

תוצאה מספר אחת לביטול הרמטכ"לות של גלנט תהיה מלחמת מפקדים בלתי פוסקת ויותר אכזרית.

ההמשך הוא ירידת קרנו של הצבא.

כל עו''ד ועיתונאי יוכל להחליף רמטכ''ל,ונראה את הצבא מתפקד.

בתור מפקד בעת לחימה ,ואפילו בתור מנהל ,אין אחד שלא מעגל משהו, השאלה היא מה מעגלים ,ואיפה הגבול.

אתה נתת חומר טוב לכל המתנגדים.

כולם שמחים שהצלחת תמורת כלום להחליש את הצבא.

ואם תסתכל על התמונה הגדולה אולי תצליח להבין את גודל האכזבה ממך.

נראה אותך מגיב.

אתה יכול אפילו לכתוב לי במייל:

rakyam900@hotmail.com

2.לכתוב כתבה בחמש בבוקר על כוס קפה בחדר חם. להרוס קריירה של בן אדם שסיכן את חייו יחד עם חבריו למען ביטחוננו.

אדם שאיבד חברים בקרב.

שלקח אחריות במצבי לחץ.

אדם שלא גידל את ילדיו שגם הם תורמים ומשרתים ביחידות מובחרות.

כל זה לא נחשב ???

אני מושבניק ובטוח שאין לך מושג מה קורה במושבים בכל הקשור לעיבוד אדמות חקלאיות.

המקרה של גלנט צימחוני ושכיח בכל המושבים.לא מדובר על גניבה. מדובר בבן אדם שבנה בית במושב,ונפל קורבן לריב חמולות שגם זה מאוד שכיח במושבים.

אם האלוף גלנט לא ראוי בעיניך להיות רמטכ''ל,אז גם הבעלים של מעריב לא ראוי להחזיק בבעלות על עיתון.

אני יודע מה אתה חושב, אבל חבל שאתה פוחד לבטא את דעתך כי הרי בסופו של יום מה שחשוב זו הפרנסה.

הבמה שניתנה איפשרה לשכרון הכוח שלך להרוס לבן אדם קריירה על מנת להתפרנס ולהתפרסם.

הללויה.

3.האלוף יואב גלנט אמר בראיון אצל גדי סוקניק כי מדובר בסיכסוך קרקעות במושב בגלל מחדלים במינהל מקרקעי ישראל או במינהלת . אותם שכנים ''צדיקים'' אמרו לאלוף גלנט שהם משתמשים בו כקטליזטור, כי הם יודעים שרק אם יערבו אותו יתעורר ''עניין לציבור''. אני מאמין לאלוף גלנט. קלמן ליבסקינד עוד יצא קטן מכל הסיפור.
ליה 07.02.1110:53
84. פרשת השבוע ב'הארץ': בלה בלה בתגובה להודעה מספר 83
פרשת השבוע ב'הארץ': בלה בלה

מנכ"ל רבני צהר לא מצליח להבין איך קרה שמעל זמני הדלקת הנרות בעיתון הארץ נכתב "פרשת בלה בלה". "הזלזול בפרשה כואב", כתב לעורך.

התוכלו לסייע לעורכי הארץ לגלות מה פרשת השבוע?קוראי העיתון 'הארץ' אשר חיפשו את זמני הדלקת הנרות בעיתון שיצא ביום שישי ערב שבת פרשת תרומה, נדהמו לגלות כי במקום שמה של הפרשה הופיע "פרשת בלה בלה'.

מי שנדהם גם הוא הוא מנכ"ל ארגון רבני צהר, הרב ד"ר משה בארי, אשר הזדרז לפנות במכתב כואב לעורך הארץ, דב אלפון.

"הגם שייתכן שמדובר בטעות בתום לב, וחמור מכך אם מדובר במעשה קונדס, הרי שכעיתון הנמנה עם השורה הראשונה של עיתונים אשר ממצב את עצמו כ"עיתון לאנשים חושבים" בעל עומק, השקפות עולם, וכבוד לריבוי דעות ופלורליזם, כאב לי כאב רב לראות את הזלזול בפרשת השבוע", כתב הרב בארי לעורך.

לדבריו, "ריבוע זה, של זמני כניסת ויציאת השבת, על אף היותו קטן במקום יחסי מדף העיתון, הרי הוא ריבוע אשר טומן בחובו קשר לדת ולמסורת ישראל, קשר לדורות על גבי דורות שהקפידו ומקפידים גם היום בשמירת השבת, ואף ליהודים שמסרו את נפשם בשמירה על קדושת היום השביעי. זלזול זה, כך נדמה, נעשה בכוונה או בחוסר תשומת לב – ואיני יודע מה חמור ממה".

"אבקשך לחקור את היתכנות המקרה המביש, כיצד התאפשרה לקלקלה מעין זו ליפול בעיתונכם החשוב והראוי. כמו כן אבקשך להודיעני דבר ולפרסם בנוהל מסודר של בדיקה והגהה גם על ריבוע זה – על מנת ששגגה נוספת כזו לא תצא תחת ידיכם", חתם הרב בארי את מכתבו.

מעיתון "הארץ" טרם נמסרה תגובה רשמית, אולם גורמים בעיתון הביעו צער עמוק על התקלה.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

ליה 07.02.1116:47
85. החדשות: חופש הביטוי על פי ח''כ יריב לוין בתגובה להודעה מספר 84
והרי החדשות: חופש הביטוי על פי ח"כ יריב לוין

ח"כ יריב לוין (ליכוד) לא מרוצה מהתקשורת, מבג"ץ ומהשמאלנים בכלל.

הצעות החוק שלו אמורות לשנות לשיטתו את שליטת השמאל בתקשורת. פוקס ניוז הישראלי של שלדון אדלסון, החלשת נציגי הציבור בדירקטריונים של חברות החדשות ופוליטיזציה של בג"צ. לא מסכימים? כנראה שאתם לא ציונים מספיק.

חברי כנסת נוהגים לטעון שטוב להם היכן שהם נמצאים, שהם לא זקוקים לקידום, שהכנסת היא פסגת השאיפות. הם כמובן לא יסרבו לתפקיד של שר, אבל גם עכשיו הכול בסדר. טוב תודה.

יריב לוין עושה רושם של אדם אמביציוזי, אבל כאשר הוא טוען ש"הכנסת היא פסגה, המקום שבו היכולת שלך להשפיע ולעשות היא משמעותית מאוד", אפשר להאמין לו. לוין הוא אחד המחוקקים האפקטיביים ביותר בכנסת האחרונה.

על שמו בין היתר: חוק משאל העם על העברת שטחים, החוק לשלילת הזכויות של חברת הכנסת חנין זועבי וחוק ביטול "הלכת אפרופים", שקבע נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, פסיקה שהייתה לה השפעה עצומה על תחום דיני החוזים.

הצעת החוק האחרונה מטעמו, העוסקת בחברות החדשות של ערוץ 2 ו-10, ושבימים אלה מונחת על שולחן הממשלה, עשויה להשפיע רבות על מהלך הדברים. השינוי שלוין מציע קשור לאחד הצמתים החשובים של התקשורת הישראלית – מינוי המנכ"לים של חברות החדשות.

מנכ"ל חברת החדשות הוא העורך הראשי שלהן. הוא מחליט על העסקת כתבים, מגישים ופרשנים; הוא קובע בסופו של דבר את הקו הכללי של הסיקור, שזוכה למיליוני צופים בישראל.

המינוי של האדם המשפיע הזה נקבע כיום על ידי דירקטוריון חברת החדשות, המונה עשרה חברים. בדירקטוריון חברים שישה נציגים של בעלי המניות בערוץ ועוד ארבעה נציגי ציבור, אלה הם נציגי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

כדי לבחור מנכ"ל לחברת חדשות דרוש כיום רוב של 75 אחוז (שמונה חברים), כלומר צריך להיווצר קונצנזוס רחב בין כל הדירקטורים על זהות המנכ"ל.

הצעת החוק של לוין, אם תעבור בכנסת, משנה את המצב, כך שהמנכ"ל יוכל להיבחר ברוב רגיל. המשמעות היא שבעלי ההון יוכלו להחליט בעצמם על המינוי, על פי הסכמה בינם לבין עצמם, וחמישה דירקטורים פרטיים יוכלו לגבור על הארבעה של הציבור. לצד זאת מבקש לוין לקצר את משך זמן הכהונה של מנכ"ל החברה לשלוש שנים במקום חמש כמו היום.

ההצעה הזו (שכתבת "דה מרקר" אופיר בר זהר מסקרת אותה באופן צמוד) כבר זכתה למבקרים חריפים, ביניהם שלום קיטל, לשעבר מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2, ויצחק לבני, לשעבר יו"ר הדירקטוריון של חברת החדשות של הערוץ.

גם שרים מהליכוד, כמו דן מרידור ובני בגין, הצטרפו למתנגדים. מועצת הרשות השנייה מסרה כי "כל חברי המועצה הביעו עמדה נחרצת וחד משמעית כי ההצעה אינה ראויה ונוגדת את העיקרון הבסיסי של שמירת האינטרס הציבורי על ידי נציגי הציבור".

משיחות עם גורמים המעורים בחברות החדשות עולה כי שוררת שם חוסר שביעות רצון כללית מההצעה החדשה. אבל מקרב העיתונאים של ערוץ 2 היה קשה למצוא מישהו שיתבטא נגדו. עבורם מדובר ביציאה ישירה נגד המעסיקים הנוכחים ואולי גם נגד כמה מעסיקים עתידיים.

בניגוד למתנגדיו, טוען לוין כי החוק הזה יאפשר חופש גדול יותר למנכ"ל, כי הוא יוכל להיבחר על בסיס בריתות מגוונות בין חברי הדירקטוריון: "ברגע שאתה מקטין את הרוב לרוב רגיל דווקא, המנכ"ל לא צריך את כל בעלי ההון, כי בשביל רוב לקבלת הארכת כהונה הוא צריך לפעמים רק שישה דירקטורים מתוך עשרה, כלומר הוא צריך רק בעל מניות אחד (למשל בעל מניות עם שני דירקטורים - א"א). גם בין בעלי ההון אתה יכול לראות שיש חילוקי דעות לא מעטים".

יאיר לפיד החוצה

"מה שמאפיין את שלטון הליכוד מאז שנת 1997 הוא היכולת שלנו להתאושש ממפלות קשות. אבל יש הבדל בין לחזור ולקבל את אמון הציבור לבין לשלוט", מסביר לוין את הרקע לחוק, "ושם זו כבר אופרה אחרת לגמרי.

"בעיניי המטרה היא לא לעלות לשלטון אלא לשלוט;השלטון הוא אמצעי. כשאתה בשלטון אתה צריך לקדם את הדברים שאתה מאמין בהם, אחרת אין טעם בעשייה הציבורית.

"מאז שהימין הפך לרוב ולדומיננטי בציבור וכפועל יוצא בכנסת ובממשלה יש כוחות באופוזיציה, ובשמם המפורש – השמאל, שמנסים לייצר לעצמם אלטרנטיבות השפעה, כי במגרש הציבורי הם לא מצליחים לייצר רוב. אפשר לראות את זה בעיקר במערכת המשפט ובתקשורת".

הטענה שהתקשורת שמאלנית נשמעת כבר שלושים או ארבעים שנה. בעבר בכל פעם שנכנס מנכ"ל חדש לרשות השידור הוא מצהיר מחדש שהוא הולך לעשות מהפכה נגד הטלוויזיה השמאלנית.

"אני יכול לתת כמה וכמה דוגמאות, למשל מהדורת החדשות של ערוץ 2. ליאיר לפיד יש אג'נדה פוליטית ברורה מאוד, והוא גם לא טורח להסתיר אותה, לזכותו ייאמר, והיא בעייתית מאוד על רקע האפשרות שהוא ייכנס לתוך המערכת הפוליטית. עובדה שכלום לא נעשה והוא ממשיך לשדר.

"ניקח את הרכב הפרשנים. אני חושב שאמנון אברמוביץ' הוא פרשן מצוין, עיתונאי מצוין, אבל לא יכול להיות שהוא לבד. אנשים אחרים הם לא פחות טובים, ואני לא אמרתי שרק הם יהיו, אלא שגם הם יהיו.

"אני מחכה ותוהה איך לא מזמנים אחד-אחד, את כל בכירי הממשלה הנוכחית, למשל את איווט ליברמן ושואלים אותו 'איך אתה לא בונה במעלה אדומים מאז שאתה שר בממשלה?'. כל הזמן מזמינים את אהוד ברק
ואומרים לו 'איך אתה יושב בממשלה הזו שכל הזמן מוותרת לפלסטינים'. למה לא שואלים את השרים בזעקות שבר: 'למה אתם לא בונים במעלה אדומים?'. אלה לא תחושות בטן, זו המציאות".

"בוא ניקח לדוגמה את הסיקור של מצרים. בערוץ 2 במוצאי שבת היה פאנל פרשנים: צבי מזאל, רוני דניאל, אמנון אברמוביץ, ישראל חסון, לשעבר סגן ראש השב"כ. עוזי דיין מהליכוד היה בערוץ 10. לא היה שום ערבי למשל.

"אתה נותן דוגמה נקודתית שמעידה על הכלל. הכלל הוא שיש לנו ערב-ערב את אותם אנשים. גם הדעות של מגישי החדשות הן ברורות. אם יש שינוי זה ברמה של כתבי השטח. הבעיה הגדולה נמצאת בהגשה, בעריכה ובפרשנות, בדיוק שלושת הדברים שמנהל חברת חדשות משפיע עליהם".

רישיון לשלדון

לוין רואה רחוק יותר מחברות החדשות של ערוץ 2 ו-10. בקרוב כל שיטת הערוצים בישראל תעבור מהפכה, משיטת זיכיון לשיטת רישיונות. לאחר שיושלמו תהליכי החקיקה, יוכל כל בעל הון בישראל לקבל לרשותו ערוץ טלוויזיה בתנאים נוחים הרבה יותר מאלה שקיימים היום.

שלדון אדלסון מפעיל הערוץ יהיה צריך להוכיח שיש לו מספיק הון עצמי, אבל יהיה כפוף פחות לרשות השנייה ולהגבלותיה. ברוח עקרונות השוק החופשי חסידי שיטת הרישיונות גורסים כי ככל שיותר אנשים יוכלו לקבל בעלות על יותר ערוצים כך יגדל חופש הבחירה והפלורליזם.

הגורם הרציני ביותר שכבר נטען כי הוא מעוניין להקים תחנה כזו הוא המיליארדר שלדון אדלסון. אדלסון המוציא את החינמון "ישראל היום", המזוהה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. אבל גם חברת החדשות של אדלסון תהיה כנראה כפופה לדירקטוריון, בדומה לערוצים 2 ו-10 היום.

אמנם הצעת החוק של לוין מתייחסת לחברות החדשות הנוכחיות, אבל למעשה כבר מכינה את הקרקע לכך שהדירקטוריונים לעתיד לא יפריעו יותר מדיי לבעלי הערוצים החדשים.

"התוצאה הסופית היא שהרשות השנייה לא מפקחת; הם לא מצליחים לעשות את העבודה", טוען לוין, "החשש הוא שהחברות החדשות יקומו ויכפו את השטנץ הזה גם בחברה השלישית והרביעית, והמצב הזה יהיה חסם של כניסת כוחות נוספים. האדם שרוצה לפתוח תחנה לא ייכנס לעניין, ואני בעד שייפתחו כמה שיותר תחנות".

איך מה שאתה עושה קשור לאדלסון?

לא קשור.

ב"ישראל היום" נכתב שהצעת החוק שלך היא סלילת דרך לפוקס ניוז הישראלית.

"אני אשמח מאוד אם תקום 'פוקס ניוז' ישראלית. אני אגיד דבר פשוט: מעולם לא נפגשתי עם שלדון אדלסון. אני בעד שאנשים יבואו עם השקפת עולם קרובה יותר לשלי ויקימו ערוץ חדשות שישים את הדגשים בדברים שאני מוצא אותם חשובים".

אפשר לטעון שמה שמעניין אותך זה לא גיוון אלא להכניס את האג'נדה שלך. אם מעניין אותך גיוון, תדאג שייכנסו לדירקטוריון אתיופים, רוסים, ערבים, חרדים.

"אל תפרש אותי. אני אגיד במפורש: אני בעד פלורליזם של אלטרנטיבות. אני לא בעד שיהיו חמש תחנות אותו דבר, אלא שתהיה תחנה אחת שמקפידה על איזון מלא ותחנה אחת שנוטה למקום אחד ואחרת למקום אחר. זה הפלורליזם האמיתי.

"לכן אני חושב שהצעת החוק שלי חשובה כל כך: היא משלימה את המהלך של הרישיונות; היא לא מייצרת חמש תחנות שהן תאומות סיאמיות ובכולן יש איזון".

בשביל שיטת הרישיונות העתידית שווה לפגוע בחדשות הנוכחיות?

"אנחנו מחכים כבר עשר שנים. מי שחושב שהמצב עכשיו טוב מתנגד לכל שינוי. אני חושב שהמצב גרוע כל כך שכל שינוי יהיה שינוי לטובה".

ידיד הפרינט

לוין, כפי שאפשר לראות, אינו מסתיר את השיקולים האידיאולוגיים שלו. אבל ההשפעה המיידית של החוק קשורה קודם כול למערכת היחסים בין בעלי המניות לעיתונאים. הוויכוח האחרון היה לפני כארבע שנים, סביב מינויו של רפי גינת למנכ"ל חברת החדשות של הרשות השנייה.

גינת היה המועמד המועדף על בעלי המניות בחברה, בין היתר על מוזי ורטהיים, מבעלי "קשת" ואודי אנג'ל, מבעלי "רשת".

"נציגי הציבור בדירקטוריון התנגדו נחרצות לגינת. יו"ר דירקטוריון החדשות יצחק לבני אמר אחר כך בריאיון לארי שביט ב"הארץ", כי "חשבתי תמיד שהנושאים שגינת מצא לנכון לבדוק ולבקר לא היו קשורים לבעלי ההון הגדולים. ב'כלבוטק' הוא עוסק בעבריינים קטנים ובינוניים; לא בבנקים, לא בגופים כלכליים גדולים. ואם הוא לא עוסק בהם, הוא לא עושה את עבודתו".

אבי וויס, המנכ"ל הנוכחי, התמנה לתפקיד לאחר חודשים ארוכים של מאבק. לבני מצא את עצמו בבית לאחר שכהונתו לא הוארכה.

נציגי הציבור, לא משנה מי הם, מייצגים באופן עקרוני את הציבור. אם זה כל כך חשוב לך, תחשוב על מנגנון שיחזק את הציבור. למה לחזק את בעלי ההון?

"כי אני רוצה תחנות מגוונות. אני לא רוצה קומיסר דעת כזה או אחר שיכפה את דעתו. אני רוצה מגוון. אני רוצה תחנה אחת שתשדר בקו מסוים ותחנה שתשדר בקו אחר, בדיוק כמו שיש במערכות העיתונים.

"למה שלא נמנה נציגי ציבור במערכות העיתונים? למה שלא נמנה נציג ציבור במערכת של 'מעריב' ובמערכת 'ידיעות אחרונות'? ולמה שלא נמנה נציג של הרשות המקומית במקומונים?".

אתה מגדיר את עצמך כקפיטליסט? אתה מציג כאן תמונת עולם אידיאלית מאוד שבה שיטת הרישיונות תביא פלורליזם. אבל בשיטת הרישיונות יהיו כמה בעלי הון חזקים, כמו למשל אדלסון, שהמשאבים שלו הם בלתי נדלים. הם ישתלטו על הזירה, כמו שקורה עכשיו בפרינט.

"הליכוד שם תמיד לנגד עיניו את הנושא של משק חופשי וצדק חברתי, כמו שמשה כחלון עושה בנושא הסלולרי.

"זה דוגמא לאיזון הנכון. אתה נותן לחברות לעבוד, אתה רוצה שהן תרווחנה עד למקום שבו יש פגיעה באינטרס הציבורי, שמחייבת התערבות. זה לא סוציאליזם ולא קפיטליזם. כן אני בעד לפתוח את זה, ואחרי שזה ייפתח אפשר לעשות תיקונים כאלה ואחרים. אבל יש דבר שאני אומר במפורש: הנבואה לא ניתנה לאף אחד. מה שיש היום הוא לא טוב".

לצד הצעת החוק הזו, לוין הצליח למצוא את עצמו מעורב בעוד יוזמת חקיקה בעלת השפעה גדולה על התקשורת, הפעם מצד משרד האוצר. עד היום הממשלה משלמת מדי שנה כשבעים מיליון שקלים לעיתונות המודפסת עבור פרסום מודעות ממשלתיות. הפרסום בעיתונות הוא על פי חוק מנדטורי, ומשרד האוצר הציע השנה לצמצם את היקף הפרסום בכעשרים מיליון שקלים ובמקום זאת לפרסם באינטרנט.

מדובר בחיסכון למשלם המיסים ועם זאת מכה לעיתונות המודפסת. אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית" דיווח כי המוציאים לאור לחצו על חברי כנסת ולוין, מתוקף תפקידו כיו"ר וועדת הכנסת, פיצל את הסעיף הזה מחוק ההסדרים ומעכב אותו אצלו עד להודעה חדשה.

לוין מסביר את העיכוב בכך ש"אני נאמן לשיטתי, שהתקשורת צריכה להיות פלורליסטית ורחבה. אני מאמין שצריך הרבה כלי תקשורת. יש חשד שהחוק הזה יכול להביא לסגירתם של עיתונים. זה מראה שהגישה שלי קוהרנטית".

או שאתה רוצה להיות בסדר עם העיתונים אחרי שאתה מסתכסך עם הטלוויזיה.

"לא, ממש לא. אני חושב שהנושא הזה יש לו צד כלכלי, ולכן ראוי שהוא יהיה חלק מחוק ההסדרים, אבל בגלל שההשפעה שלו גדולה כל כך הוא מחייב דיון נפרד. אני החלטתי לפצל אותו מחוק ההסדרים עד שיובאו לפניי כל הנתונים ואשתכנע שהחוק הזה לא יגרום נזק שאי אפשר לתקן. מאז שפיצלתי אותו האוצר לא נתן לי מידע חדש, ולכן הוא על השולחן".

פוסט ציונות

לוין (41), נשוי, אב לשלושה ומתגורר במודיעין, הוא בן למשפחה ליכודניקית ופעיל במפלגה מגיל צעיר. הוא יודע ערבית בעקבות שירותו במודיעין, צופה באלג'זירה ואף טוען כי "בחלק מהמקרים כבר עדיף לראות שם, וזו לא מחמאה גדולה (לחדשות הישראליות - א"א)".

החוק של לוין בתחום החדשות היא חלק ממאבק שלו בשני הממסדים: התקשורת והמשפט. לכך מוקדשת רוב העבודה הפרלמנטרית שלו.

רק לפני כמה ימים הוא הגיש הצעה נוספת, על פיה הכנסת תבחר את נשיא בית המשפט העליון במקום הוועדה למינוי שופטים. הצעתו, אם תעבור, תשנה באופן רדיקלי את כל מערכת האיזונים הקיימת בין הרשות השופטת למחוקקת.

אתה טוען שבג"ץ פולש לתחום הרשות המחוקקת. איזה דברים בג"ץ מנע בדיוק? היו מאות חיסולים ממוקדים. תוואי הגדר זז בכמה מטרים לכאן או לכאן. זו לא קוסמטיקה למדיניות של הממשלה?

"קח לדומה את פסק דין קעדאן. זה חורבנה של הציונות, הפוסט ציונות בהתגלמותה"

איך הציונות מתנגשת עם ערבי שגר ביישוב יהודי?

"מאז ראשיתה מטרת הציונות לא הייתה זכויות האזרח האבסולוטיות, לא השוויון האולטימטיבי. מטרת הציונות הייתה להעלות יהודים לארץ ישראל, ליישב את ארץ ישראל ביהודים, לגאול אדמות. ייהוד הגליל, זו הייתה מטרת הציונות!", לוין דופק על השולחן.

"היום לפי פסק דין זו אפליה פסולה, זו גזענות. כאשר אנחנו באים ורוצים להעביר חקיקה שהמשמעות שלה תהיה עידוד של התיישבות יהודית בגליל, עידוד ליוצאי צבא, עידוד ליישובי קו עימות, כדי לחזק את האחיזה היהודית באותם אזורים, אנחנו לא יכולים לעשות את זה, כי אז מתערב בג"ץ ואומר שלא נתנו מספיק ליישובים הערבים".

זה שוויון אזרחי בתוך המדינה.

"הבעיה שזה הופך לפוסט ציונות מוחלטת, וחוק השבות היא הדוגמה המובהקת לכך. חוק השבות הוא דוגמה לכך שיש מתח בין הציונות לבין השוויון האבסולוטי כביכול של מדינת כל אזרחיה. אני קודם כל ציוני ואני מאמין במדינה יהודית ודמוקרטית. המדינה היא קודם כול יהודית, ותחת המטרייה היהודית אנחנו משתדלים לתת מקסימום זכויות שאפשר לתת. לא את כל הזכויות, כי היהדות והציונות עמדו צעד אחד מעל. בפסיקה של בג"ץ היוצרות התהפכו".

מאז קום המדינה ישראל לא בנתה אף יישוב ערבי. כשלושה וחצי אחוז בלבד מקרקעות המדינה הם בידי ערבים.

"אני רוצה לייהד את המדינה, לגאול את אדמותיה, לא לבנות יישובים ערביים ולא לחלק קרקעות לערבים".

אז הציונות היא אנטי ערביות לפי שיטתך.

"לא. הציונות היא לא אנטי ערביות. אבל צריך להבין דבר פשוט: אם אנחנו צריכים להשיג רוב דמוגרפי יהודי בגליל, וזו הייתה המטרה מאז ראשית הציונות, אנחנו לא נשיג אותה אם נבנה יישובים ערביים או נחלק קרקעות לערבים".

וזה מה שבג"ץ לא נותן לך לעשות.

"בדיוק. זה וויכוח מהותי, עקרוני, שאותו צריך לנהל".

מה ז'בוטינסקי היה עושה?

כאשר נשאל לוין היכן הוא ממקם את עצמו ביחס לאגף הז'בוטינסקאי של הליכוד, אלה שמתנגדים להצעות החוק שלו, הוא מצהיר: "אני בא מאותו מקום. דוד של אמי היה על האלטלנה, בגין היה הסנדק שלי. אני יכול להגיד שגדלתי על ברכיו תרתי משמע. קודם כול אני מאוד מכבד אותם.

"אני חושב שהם טועים אולי בדבר אחד מהותי. תראה כשמנחם בגין אמר שיש שופטים בירושלים לפני 40 שנה הוא לא התכוון שכל פסיקה של אהרון ברק היא קדושה. הוא גם לא ידע לאן בית המשפט יגיע בשני העשורים האחרונים.

"כשז'בוטינסקי דיבר על סגן ראש ממשלה ערבי הוא ראה בפניו מציאות, שהלוואי ונגיע אליה ואני בעדה, אבל הוא לא דיבר על ג'מאל זחאלקה. בשבילו הוא מציב את קיר הברזל. אצלו ג'מאל זחאלקה לא היה יושב בפרלמנט".

פעם דיברת עם זחאלקה בכנסת?

"התנצחתי איתו פעם".

"אני חושב שאני מבטא את הזרם המרכזי בליכוד", חוזר לוין על ההגדרה הזו כמה פעמים, "הזרם המרכזי זה לא דן מרידור. הם מבטאים עמדה שהיא שולית לגמרי בזרם המרכזי של החברה הישראלית. אבל זה מה שיפה בליכוד: הדיון, חילוקי הדעות".

אמרת בתחילת הריאיון שהימין לא מצליח לשלוט. הפתרון של שתי המדינות הוא על הנייר בלבד והציבור ימני. באיזה עוד דרך אתה רוצה לשלוט?

"אני רוצה שתדמיין מדינה שבה ראש הממשלה מותקף כל יום שהוא לא בונה במעלה אדומים. תדמיין לך מדינה שבה אם ראש ממשלה מחליט לעשות תכנית התנתקות יקום בג"ץ ויגיד לו 'לא לקחת בחשבון את זכותנו ההיסטורית על הארץ.

"לא דאגתם למגורשים למקום עבודה, למקום לגור, ועד אז אנחנו מבטלים לך את ההחלטה'.

זה היה משנה את כל המפה, והיה משנה את הדרך שאנחנו הולכים בה ושלשמה נבחרנו".

http://www.nrg.co.il/online/54/ART2...




ליה 09.02.1123:59
86. הטלויזיה החינוכית ''הקימה'' כבר את פלסטין בתגובה להודעה מספר 85

ערכתי לאחרונה בתאריך 10.02.11 בשעה 00:03 בברכה, ליה

הטלויזיה החינוכית "הקימה" כבר את פלסטין

מדינה כזו עדיין לא קיימת, אפילו באו"ם, אבל עבור הטלוויזיה החינוכית(!) היא קיימת כפי שניתן לקרוא בכיתוב שצורף לתכנית שהוצגה בה.

הקימו מדינה. אתר הטלוויזיה החינוכית

צילום מסך

באתר האינטרנט של הטלוויזיה החינוכית הישראלית כבר מגדירים את שטחי יהודה ושומרון כ"פלסטין", ובכיתוב שצורף לכתבה העוסקת בטיולים ברחבי השומרון, תכנית ששודרה במסגרת תכניתם של גל גבאי ובן כספית 'עושים סדר חדש', נאמר כי הכתבה עוסקת בשאלה האם "טיולים רגליים של מתנחלים בפלסטין", הם פרובוקציה פוליטית מכוונת. הבעיה היא שחוץ ממספר מדינות בדרום אמריקה עד היום טרם הוקמה מדינה שכזו. לפחות לפי הידוע לנו...

האם "הקמתה" של המדינה הפלסטינית באתר היא חלק מעשיית הסדר המחודשת של גבאי וכספית, או שמא הכוונה היא לעושים סדר מטעם סיעת חד"ש...?

יצוין כי לפי שעה לא הגיעה תגובת הטלוויזיה החינוכית. במידה ותגיע תגובה כזו נפרסמה במלואה.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.http://www.youtube.com/watch?v=cv_k...



ליה 10.02.1112:09
87. עונת הציד /ארי שביט בתגובה להודעה מספר 86
רק עיוור או רשע לא יבין כי האופן שבו גלנט טופל לא היה מידתי, לא היה ענייני ולא היה נקי. אם היועץ המשפטי לממשלה היה נבדק כפי שגלנט נבדק, הוא לא היה היועץ המשפטי לממשלה. אם הרמטכ"ל היה נבדק כפי שגלנט נבדק, הוא לא היה רמטכ"ל. אם יצחק רבין ואריאל שרון היו נבדקים כפי שגלנט נבדק, הם לא היו ראשי ממשלה.
גלנט לא נבדק בתהליך מסודר, תקין ושוויוני. גלנט סומן, טווח והושמד. אלוף יואב גלנט ניצוד בידי חבורת ציידים.

מבצע גלנט היה אחד ממבצעי החיסול המזהירים שבוצעו בישראל בשנים האחרונות. היעד אותר כבר בשלב מוקדם: קצין אמיץ שיודע שצה"ל רקוב ואומר שצה"ל רקוב ומזהיר מפני הריקבון בצה"ל. מיד אחרי איתור היעד, הופעל המודיעין: איסוף שיטתי של חומרים מכפישים. אחרי שהחומרים המכפישים נאספו, הופעלה הזרוע האסטרטגית הארוכה: התקשורת. למרבה הצער, המבצע התקשורתי הראשון לא עלה יפה. מסמך הרפז לא פעל כפי שאמור היה לפעול. ואולם המבצע התקשורתי השני הצליח מעל ומעבר. תחת הרעשה תקשורתית כבדה מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה מילאו את התפקיד שיועד להם בתוכנית המבצע.

כך חוסל הרמטכ"ל המיועד. כך סולקה הסכנה שיהיה מי שינקה את הריקבון העמוק בצה"ל. עד שייפלו הטילים על ראשינו אפשר יהיה להמשיך ולומר שצה"ל שוקם וצה"ל חזק וצה"ל ללא רבב. עד שהטילים ייפלו על ראשינו אפשר יהיה להאמין שהבעיה הערכית של צה"ל טמונה בכמה חלקות אדמה במושב עמיקם.

מה שאינו לגיטימי הוא התהליך הציבורי המכוער והאלים שבאמצעותו גלנט הועלה על המוקד. משפט צדק לא נעשה כאן. נעשה כאן מבצע מרהיב של סיכול ממוקד.

הבעיה איננה אישית. הבעיה היא שהמערכת הנורמטיבית בישראל קרסה. איבדנו את סטנדרט-הזהב החוקי ואת מטר-הברזל המוסרי. תהליך ניקוי-האורוות שעבר עלינו בשנים האחרונות היה תהליך בריא וחיוני. ואולם בנקודה מסוימת הוא נחטף על ידי בעלי אינטרסים ובעלי מניעים זרים, המנצלים אותו בציניות מוחלטת. כתוצאה מכך כבר אין מדרג ערכי ברור ושפוי. אין כאן יישום שווה של נורמות שוות על אנשים שונים. קל להפוך עבירה קלה לחמורה וחמורה לקלה. קל להציג את האפור של אלמוני כשחור, ואת האפור של פלמוני כלבן. ויכוחים ענייניים מפנים את מקומם לחילופי אש אישיים, כיתתיים וצהובים. בירור האמת מפנה את מקומו למסעות של רדיפה. לעתים קרובות עשיית הצדק הופכת לבלתי צודקת. האוויר מורעל, כיכר העיר מזוהמת, נהרות של דם רע זורמים ברחובות.

מקרה גלנט הוא מקרה קיצוני, אך לא מקרה יחידי. בישראל 2011 איסוף חומרים מכפישים היה לשם המשחק. אכיפה בררנית היתה למכת מדינה. השאלה חורצת הגורלות אינה מה עשית ומה ערכך, אלא האם אלומת האור של חוליות החיסול תופנה גם אליך. העונה היא עונת ציד. חבורות של ציידים משוטטות ברחובות וצדות כאוות נפשן. הן אינן מחפשות אמת וצדק, אלא עושות שימוש בתהליכים המתחזים לתהליכים של אמת וצדק כדי לחסל יריבים.

באין מנהיג ובאין ריבון, אין מי שישים קץ לטירוף. באין סמכות משפטית ומוסרית אין מי שיחזיר את שיקול הדעת, ניקיון הדעת, המידתיות והענייניות. אין דין, אין דיין ואין גבול. האנרכיה היא אנרכיה טורפנית. סזון, רבותי, סזון. יד איש באחיו.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spa...
ליה 25.02.1123:37
88. ערוץ 2 מראיין את עורכי רוטר.נט ויינט ונענע בתגובה להודעה מספר 87

ערכתי לאחרונה בתאריך 25.02.11 בשעה 23:43 בברכה, ליה

ערוץ 2 מראיין את עורכי רוטר.נט ויינט ונענע

http://www.youtube.com/watch?v=ydca...

ערוץ 10 משבח את אתר רוטר נט על צנזורה עצמית

http://www.youtube.com/watch?v=t3li...
ליה 02.03.1123:23
89. ראיתי את סרטו של מיקי רוזנטל על רצח תאיר ראדה בתגובה להודעה מספר 88
ונדהמתי.

התחקיר שלו הוצג בערוץ 10 בסדרת המקור.לא היה זה תחקיר כלל,אלא הצגה מבויימת מטעם בית המשפט,הפרקליטות, והמשטרה שגייסו אותו לכך כנראה, על מנת להציל את כבודם האבוד.

הדהימה אותי הבהילות הדוחה שניבטה מעיניו של רוזנטל כשדיבר על התחקיר של ערוץ 2 ,בו הוצגו לפני שבועיים כל החורים השחורים בחקירה, בשיחזור ובפסק הדין.

כל הסרט של ערוץ 10 התמקד רק בעריכת רצח אופי יסודי ומגוייס לחוקרים שהגיעו למסקנות אחרות על סמך אותם חורים שחורים בפענוח המשטרתי הלקוי והמוזר.

פיענוח משטרתי שלא חקר עד היום את הילדים עצמם ואת טענותיהם השונות והמשונות.

פיענוח משטרתי שלא הסביר כלל את טביעות הנעל הקטנות בתוך ים הדם על הריצפה.

פיענוח משטרתי שמוביל את זאדורוב בשיחזור מלאכותי ומונחה שוטרים.

לא נשמעה מילה אחת על החוקר בחדר החקירות שהנחה את זאדורוב מילה במילה מה לומר ומה לעשות בשיחזור.

והנורא מכל היה בסיום.

3 גברים בראשותו של רוזנטל צרחו כל כך חזק על מנת לא לאפשר לציבור לשמוע את מסקנותיו של שרון שבא לייצג את העמדה הטוענת שהרצח לא פוענח עד היום,ושעל שום שאלה לא ניתנה בעצם תשובה על ידי רוזנטל ב"תחקירו" זה.

אין ספק למי שעיניו בראשו שרוזנטל הופעל על ידי הפרקליטות והמשטרה שהתחננו שיציל אותם מזעמו ומתיעובו העמוק של הציבור כלפי מערכת משפט כזו,וחקירה משטרתית מזעזעת כזו.

איש לא יודע עד לרגע זה מי רצח את תאיר!איש לא בטוח שמי שנשפט להיכלא כל חייו רצח אותה.

כדאי מאד שימחלו על כבודם כל השוטרים הירודים האלה שראינו בסרט של ערוץ 2 ,ויתחילו לחקור מהתחלה את כל העדים, כולל כל הילדים,וכולל הילדה שעזבה את קצרין יום אחרי הרצח.

התיק הזה לא סגור כלל-ואפילו רוזנטל עם עיניו מזרות האימה לא הצליח לטשטש את העובדה הברורה הזו.
ליה 05.03.1100:22
90. ההצגה של המקור בערוץ 10 והעובדות האמיתיות במבט שני בתגובה להודעה מספר 89
ההצגה של המקור בערוץ 10 והעובדות האמיתיות במבט שני

להלן מכתב תגובה של איתי לנדסברג , מנהל מחלקת התעודה והתחקיר בערוץ הראשון ועורך התכנית "מבט שני" , לתחקיר של תכנית "המקור" בערוץ 10 מאמש:

1. אולפן טלוויזיה, שולחן עם תאורה דרמטית על רקע שחור ותפאורה של קלסרים על השולחן. מאחוריו יושב הכתב שטוען שקרא אלפי דפי פרוטוקול, צפה בכל הראיות וקרא את כל פסק הדין. תאמינו או לא....זה קרה בתוך שבועיים שלשה של צילומים ועריכה...תאמינו או לא הוזמנתם אמש למופע אימים.

2. הנה תשובות לטענות שהעלתה ההצגה של ערוץ 10 – או בשפתו של הבלוג של רביב דרוקר "כל זה נועד כדי למשוך אתכם לצפות בתכנית".

3. אולי קודם מה לא ראינו מבחינת העובדות, הראיות הממצאים בזירת הרצח וצילומי השחזור והחקירות ...מה לא ראינו כי אולי היה מעלה סימני שאלה ופוגע בתיזה של עורכי המקור...למשל הטענות הקשות כלפי ערוץ 1 שנתן "במה" ל"גרסה של ההגנה" – אלא שבדרך לתיזה הזאת נתקלו עורכי המקור בערוץ 10 , זה הערוץ שבו הם משדרים ואשר שידר את סרטו של שרון גל...אופס ("או בשפתם "השתתף בחגיגה").

אז מזמינים את שרון גל לאולפן ומבקשים שיכה על חטא ולמרבה הפלא העיתונאי עומד על שלו. הוא פנה למומחים, הוא העלה ספקות עיתונאיים בסרטו...אבל "צריך לעבור לפרסומות...". כמובן.

4. מדוע לא הותקפו מנהליו ועורכיו הראשיים של שרון גל? כן כן אלה בערוץ 10 שחשבו שזה לגיטימי לבדוק את השאלות שהעלה בסרטו למרות מה שהמשטרה אומרת? אבל הפרנסה חשובה אז תוקפים את גל אישית. הוא הרי שידר ביוזמתו ושדד את מסך ערוץ 10 לבדו.

5. ועוד שידור של ערוץ 10 שהמקור פשוט מתעלם ממנו: ערוץ 10 שידר ב 2007 במהדורת החדשות המרכזית שלו את הסקופ של שרון גל ובה עדות נהג שלקח שלשה נערים טרמפ מצומת קצרין כשעה לאחר הרצח ושמע אותם מדברים. אחד מליט את פניו בידיו ואומר לפי העדות "מה עשיתי" , אבל חבריו משתיקים אותו מייד "שתוק זה מאחורינו". הנהג הוריד שניים מהם בצומת כוח שם נמצאה אחר כך גם חולצה מגואלת בדם בידי השוטרים. פרט שהמשטרה לא המשיכה בחקירתו. מדוע? את המקור זה לא משרת אז מתעלמים.

בהמשך הובאו שלשה ילדי ישיבה למסדר זיהוי והנהג אמר למשטרה שאלה לא הילדים שהוא לקח, אבל המשטרה זנחה את כיוון החקירה הזה. וגם המקור זנח את העובדות ששודרו אצלו בבית. אבל בואו נתקוף את ערוץ 1 ואת מבט שני.

6. "המקור" של ערוץ 10 לא מתייחס כלל לחוקר המומחה לוידאו וסאונד דורון בלדינגר. גם לא פנו אליו לראיון ולכאורה הם מציגים מצג שווא שעל פיו כל הראיות שהוצגו בערוץ 1 הן של חיים סדובסקי. ולא היא.

7. את חיים סדובסקי תוקפים אישית. מיקי הוא הרי דוקטור לכל דבר ועניין אבל אותו מעניין התואר של סדובסדקי שאינו רלוונטי לראיות ולעובדות שמציג האיש על פרשת רצח תאיר ראדה. לראיות שמנסה סדובסקי להציג אין אוזן. אבל אין למיקי בעיה לתקוף אותו שוב ושוב בביטויים גסים.

8. מופע האימים נמשך בטענה שערוץ 1 לא בדק את הדברים שהביאו לפניו אלכס פלג, חיים סדובסקי ודורון בלדינגר. אבל הסרטים והכתבות בערוץ 1 מציגים עשרות ראיות שאין להן תשובה ואין להן זכר בהמקור:

ערוץ 10 לא מתייחס בכתבה לשורה של ראיות: השערות הארוכות בכף ידה של תאיר, בדיקות הדי אנ איי של מספר שערות שאינן של תאיר ולא של רומן, העובדה שלא נמצא די אנ איי של רומן בזירה, העובדה שאין סימני דם של הילדה על נעליו של רומן גם לא חומר ניקוי, אין טביעות נעליים של רומן בשום מקום בזירה וטביעות הנעליים על מכנסי המנוחה מעוררים ויכוח קשה לגבי מהימנותן, אבל איך זה שיש, אם אכן יש טביעות רק על המכנסיים ולא על הרצפה? העדויות באתר האינטרנט של בית הספר לגבי החרם על תאיר, עדויות מהטלפון הסלולרי שלה לגבי החרם החברתי, היעדר הבדיקות של המחשבים של הילדים ששלחו את ההודעות באתר, עדויות ממכשיר סלולר של רומן לגבי מקום הימצאו בשעת הרצח, כשישים טביעות אצבעות שנמצאו בזירה ולא נבדקו וכנראה לא הוכנסו למאגר הארצי, טביעות נעליים של ילדים על הדם, טביעות נעליים על האסלה והניאגרה והקיר לתא הסמוך מס 3 שבית המשפט אומר לגביהם שאין לו תשובה של מי הן וגם התביעה אומרת שלא מצאה של מי הן. כל אלה נעלמו, הועלמו מהמקור. חלילה הן היו מעוררות סימני שאלה גם בפיהם.

9. שאלת המניע לא מטרידה את המקור, אבל בית המשפט קובע שאין לו הסבר למניע. גם לתביעה אין הסבר למניע. אצל המקור זה לא מעורר שום ספק ושום סימן שאלה.

10. אל הרקע המקצועי של חוקר הוידאו וקול המהנדס דורון בלדינגר לא מתייחסים בהמקור. זה לא נוח לתקוף מומחה שמופיע בבתי משפט השכם והערב ואין דרך מקצועית לסתור את ממצאיו.

11. ערוץ 10 ערך בקצב רצחני את השחזור של הרצח בלי לתת לצופה לראות את ההכוונה של השוטרים ואת הבלבול של זדורוב. סצינה של ארבע דקות שבה מתלבט זדורוב לאיזה שירותים להיכנס ובאיזו קומה, נחתכה לעשר שניות. כך למעשה הפך התהליך לכזה שיש בו מייד מסקנות של רוזנטל בלי לתת לצופה להתרשם ממה שקרה באמת בעת השחזור.

12. ערוץ 10 מציג את שחזור הרצח של זדורוב מול המדובב כשלתנועות הסכין מתווסף סאונד של תופים דרמטיים כאילו זו הייתה שיטת הרצח בעוד העובדות מצביעות על רוצח שמאלי ובכיון דקירה אחר, וסימני מאבק וחתכים נוספים על גוף הילדה צווארה ולחייה לא מוזכרים כלל וכלל.

13. ערוץ 10 לא מתייחס כלל לשבעה מוקדי הדימום שנמצאו בגולגולת הילדה מאחור - סימנים לתקיפה של עוד אדם.

14. ה"מומחה" ירון שור שלא התראיין גם להמקור וסירב להתראיין גם למבט שני . לכאורה הוצג כמומחה בין לאומי לטביעות נעליים אלא שהאיש בעצמו אומר בחקירתו שהוא לא קובע היכן יש או אין טביעת נעל אלא רק משווה.

15. רוזנטל מתלונן נגד מבט שני שלא ציטט מפסק הדין – שקר. ציטוטים נרחבים נמצאים בכתבתה של מיכל קפרא שאורכה דומה אגב לאורך הכתבה של רוזנטל – 35 דקות.

16. רוזנטל מצטט משיחת האולפן שנערכה בין עורך מבט שני איתי לנדסברג והמנחה קרן נויבך לבין התובעת ובה נשאלה הגברת אם זה לגיטימי לשקר לנחקר בסוגיות של מציאת די אנ איי, טביעות אצבעות ופוליגרף כ"תרגיל חקירה"? אבל בעריכה מגמתית משאיר רוזנטל רק את קצה השאלה כדי להוכיח את טענתו לממצאי הפוליגרף כפי שהוא והמשטרה מבינים אותם ולא כפי שהתרחשו באמת (ראו קובץ התגובה המלאה לערוץ 10 בעניין זה וציטוט דבריו של החוקר המשטרתי שמאשר בבית המשפט שהטחת ממצאי הפוליגרף בזדורוב היו "תרגיל חקירה".)

17. המקור מבכה את העובדה שערוץ 1 "נתן מסך" לסרטם של החוקרים הפרטיים...על זה אפשר לומר רק זאת: המסך לא שייך רק לשניים שלושה עיתונאים בערוץ 10 שיש להם דעה על כל דבר והם יודעים מה צריך לעשות ואיך כל בעל תפקיד בישראל מהרמטכ"ל, השרים וראשי הממשלה צריך לנהוג בכל יום והכל עניין . רק אצלם נמצאת החכמה והידע ורק להם מותר להטיח בכל אחד את הביטוי "שקרן". "לא רציני" ועוד ביטויים לא מחמיאים כלפי קולגות וכלפי מי שהשקיעו ארבע שנים מחייהם כדי לפענח את רצח תאיר ראדה.

18. ובכן – המסך הציבורי שייך לציבור ומוקרנים בו סרטים ותחקירים של יוצרים שונים. אם אין בהם הסתה, או דיבה וממצאיהם מעידים על עניין לציבור אנחנו משדרים ומשדרים גם את בדיקת הממצאים כפי שעשינו.

19. מבט קצר הצידה באתרי האינטרנט מגלה שדווקא המקור חוייב בימים אלה ב 40 אלף ש"ח פיצוי לרן ארז על הטחת דברים שקריים בפניו בתכניתם. טובל ושרץ בידו.

20. כדאי לציין שערוץ 10 לא ערך את הסרט שלו סתם, אלא רק לאחר שאנחנו בערוץ 1 שידרנו את תכניות מבט שני המעלות ספיקות ושאלות לגבי החקירה השחזור ומה שהתנהל בבית המשפט. העלינו זאת עם כל הזהירות וסייגנו בתחילת התכנית הראשונה כי אנו מודעים לכך שבית המשפט הרשיע ולמרות זאת אנו מביאים גרסה שונה כיוון שהדברים מחייבים את ידיעת הציבור.

21. אבל נראה כי לאחר שהפרקליטות והמשטרה שלחו אל המקור את החוקרים שלהם. מה שהם לא הסכימו לעשות בתחקיר של ערוץ 1 , אימצו בהמקור את גרסת המקורות שלהם. ללא הסתייגות וללא סימני שאלה. לבלוג של דרוקר אין ספק שזדורוב הוא הרוצח למרות שרוזנטל אומר בסוף המשדר שהוא אינו מתיימר לקבוע אם זדורוב אשם או לא, אלא רק בית המשפט. אז תחליטו חברים – אתם קובעים או בית המשפט?

22. לנו יש ספיקות ושאלות . גם לציבור. מה לא לגיטימי בזה?

23. אנו מצרפים את הקובץ שנשלח לערוץ 10 ולא צוטט במלואו כמובן ובו תשובות לכל השאלות שהעלו תחקירני המקור.

איתי לנדסברג

עורך מבט שני בערוץ הראשון

http://www.iba.org.il/spokesman/


ליה 15.03.1110:13
91. שנלר: שכחנו להילחם במסיתים מבית בתגובה להודעה מספר 0
שנלר: שכחנו להילחם במסיתים מבית

ח"כ עתניאל שנלר (קדימה) מגיב לדבריו של העיתונאי גדעון לוי בגנות ישראל המתפרסמים היום, "נדרש עבורו ניתוח פתולוגי".

ח"כ עתניאל שנלר (קדימה) מגיב לדבריו של העיתונאי גדעון לוי בגנות ישראל המתפרסמים היום בידיעות אחרונות, אשר בין השאר אמר כי "דרישת ישראל שיכירו בה בהיותה מדינה יהודית – מגוחכת. המשטר הישראלי מושחת מבחינה מוסרית. הכיבוש הישראלי הוא בבחינת התמכרות, ולכן חברים טובים של ישראל צריכים לעזור לה להיגמל מכך".

שנלר אמר הבוקר "לאור דמיונו המפותח של גדעון לוי, נדרש עבורו ניתוח פתולוגי, יהודי שיהדותו מתה, הציונות שלו הלכה לאיבוד וזיקתו לישראל מכבידה עליו, ראוי שיוותר על אזרחותו הישראלית וימצא עצמו כאחד מדוברי שונאי ישראל בדרך קבע ובעל דרכון זר, במידה ולא יוותר עלינו, נשמח כולנו לוותר עליו ולהיגמל מנוכחותו".

גדעון לוי מרבה בשנים האחרונות לתקוף את ישראל ומדיניותה גם ברחבי העולם. כתבתנו דלית הלוי דיווחה בעבר כי אתר האינטרנט של חמאס פרסם בעמודו הראשון ובהבלטה את מאמרו של העיתונאי גדעון לוי נגד ישראל.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

ליה 16.03.1109:45
92. התקשורת היא האויב הכי גדול של הנשים / ליבסקינד בתגובה להודעה מספר 0

...התקשורת היא האויבת הגדולה ביותר של הנשים. היא בזה להן, דורכת עליהן ורומסת את כבודן יותר מכל אחד אחר. אלף דיונים של ערוץ 10 בנושא זכויות נשים לא ישכנעו שהנשים באמת חשובות למישהו בערוץ הזה, כשתכנית ה"הישרדות" שלו מתפרנסת מצילומי תקריב של עכוזה החשוף של המתמודדת, המרוח מהאינץ' הראשון ועד האינץ' האחרון על המסך.

אף אחד בערוץ הזה לא יוכל לקשקש על פמיניזם כשהוא אחראי ל"היפה והחנון", תכנית עלובה שמציגה נשים שאמנם משוכנעות ששתיים ועוד שתיים זה חמש אבל נראות פצצה .

כי מי שמכסה את המסך עם בחורות ערומות, ציצים וישבנים, אומר בעצם: עזבו את כל השאר, אין שאר. האשה היא הישבן והישבן הוא האשה. זה מה שיש לה ואת זה אנחנו רוצים שתיראו.

בדיוק כמו המגישה הדעתנית והמתקדמת שמקפידה לפתוח כפתור לפני שהיא עולה לשידור, לא משום שחם לה אלא כי זה מה שחשוב לה שנראה אצלה. ובדיוק כמו שכל עורך בן יומו במקומון בנגב יודע שבשביל ה"תמהיל" הנכון הוא חייב אצלו בגיליון בחורה אחת בפוזה מגרה. אז די עם הצביעות. כלי התקשורת הם האחרונים שכבוד האשה מעניין אותם.

מיהי אשה

בדיוק מהמקום הזה בלט בשבוע שעבר מאמרה המתנשא של דנה ויס באתר האינטרנט של ערוץ 2.

לויס אין בעיה עם הדרך שבה מוצגות נשים על המסך. יש לה בעיה עם - הפתעה, הפתעה - החרדים.

ויס, למרות שאף אשה חרדית לא פנתה אליה בקריאת SOS, החליטה שהחרדיות מדוכאות וזקוקות לעזרתה. "אין להן חופש מינימלי לבחור מתי להפסיק ללדת", קבעה, אנחנו, לעומתן, "נהנות מהחופש שהביאה הקידמה".

תמיד סיקרן אותי לדעת איך מתקבלים למועצת חכמות הפמיניזם, המקום שבו קובעים מי היא אשה משוחררת וחופשיה ומי מדוכאת. תמיד רציתי לגלות איך התקבלה שם ההחלטה, שלפיה מי שמחכה עד גיל 35 עד שהיא מוצאת ביומן זמן פנוי להביא ילד לעולם, ומי שחוזרת מישיבות הנהלה בשמונה בערב ומי שמפסיקה להניק רק משום שצריך לחזור לעבודה כי הקריירה לוחצת, היא המודל לאשה החופשיה.

ואיך, לעומתה, מי שרואה את היעוד שלה בהבאת ילדים לעולם, בטיפוחם ובחינוכם ומוכנה לשם כך להסתפק בדירה קטנה ובחיי צניעות ולעיתים אף עוני, היא אשה מדוכאת שצריך להציל אותה מעצמה?

יש הרבה נשים כאלה, דנה, שהדבר היחיד שמעניין אותן בחיים הוא משפחה, חינוך וילדים. הן בזות לתפקיד הניהולי, לא חשוב להן להיות כוכבות, לא מעניין אותן מה יכתבו עליהן. ככה הן מבינות את הביטוי "אמא". את, דנה, מרחמת עליהן. נדמה לי שגם הן מרחמות עליך.

מחאה, עאלק

יש כמה דרכים להפוך בתקשורת הישראלית לכוכב.

הקלה ביותר היא פשוט להיכנס בכל הכוח בראש הממשלה, בנימין נתניהו או בשר החוץ שלו, אביגדור ליברמן. מדובר במהלך בטוח שאין שום סיכון בצידו.

אם נתת לשניים הללו בראש, אף אחד לא יבדוק מי אתה ומה הרקע לדברים שלך.

שיעור כזה לימד אותנו לפני שבועיים שגריר ישראל לשעבר, אילן ברוך.

ברוך פרש ממשרד החוץ "במחאה", כך לפחות סיפרו לנו, והותיר אחריו מכתב ביקורת קשה. "בשנתיים האחרונות התחדדו בפי קברניטי המדינה מסרים מדיניים ופוליטיים, המקוממים אותי ואינם נותנים לי מנוח", כתב, "אני מתקשה לייצג ולהסביר אותם ביושר".

בעיתונות הפך ברוך מיד לאליל.

לרגע, כשברוך היה בעיצומה של סדרת החינוך שהעביר לממשלת ישראל, נראה היה שמישהו כאן בלבל את היוצרות.

יש מדינות שבהן בחירת ממשל חדש מביאה איתה החלפה של כל שגרירי הממשל הקודם.

אצלנו נראה היה שקרבה ההחלטה שלפיה כניסה של שגריר לתפקידו תחייב החלפה של שר החוץ וראש הממשלה.

ביום שישי, לפני שבוע וחצי, קראתי אצל אריאל כהנא ב"מקור ראשון" מעט מעלילותיו של הגיבור המקומי החדש.

פתאום התברר שהמצפוניסט, שסיפר כמה קשה לו להסביר את עמדותיה הנוקשות של הממשלה, בכלל לא נדרש לעשות את זה.

את התפקיד האחרון שלו מחוץ לישראל, כשגריר בדרום אפריקה, הוא סיים שלושה חודשים לפני שנתניהו עלה לשלטון. מאז יושב כאן מי שבעיתונים כונה "דיפלומט בכיר", ומשמש בשלט רחוק כשגריר לא תושב בנמיביה, בוצואנה וזימבאבווה. לברוך, התברר לי השבוע מבדיקה שערכתי במשרד החוץ, היה אמנם קשה מאד מבחינה מוסרית להסביר את ליברמן, אבל כשהתפנתה לפני חמישה חודשים משרת השגריר במצרים הוא העדיף לשים בצד את סט הערכים שלו ולהתמודד על הזכות לייצג את המדיניות של שר החוץ האיום והנורא בקהיר.

בחודשים האחרונים, התברר עוד, הוא מנהל עם הנהלת המשרד מו"מ על תנאי הפרישה. עכשיו, כשהמו"מ הסתיים בהצלחה, החליט לעזוב ב"מחאה".

ברוך, אגב, הודה שהתפקידים שמילא בשנתיים האחרונות היו "שוליים", אבל היה מוכן להישבע שגם אם היו מציעים לו את תפקיד השגריר בגרמניה, היה דוחה את ההצעה בנימוק שאינו יכול לעשות שקר בנפשו. וזה בדיוק העניין.

שאף אחד לא הציע לו.

מה שהביא את כולנו אל המכתב הזה. "לא נראה לך קצת תמוה להיאבק על הזכות לייצג את מדיניות ליברמן ועוד במצרים ואחרי הכישלון בהתמודדות לצעוק שאתה פורש כי אתה לא יכול להסביר את העמדות הללו", שאלתי את ברוך. "עד שאתה מחליט לפרוש צריך להתנהל באופן מציאותי", הסביר לי את תפיסת עולמו. אחר כך סיפר לי על המו"מ על תנאי הפרישה שלו. "עם הוותק שלי והגיל שלי יכולתי לפרוש עכשיו פרישה מוקדמת בלי לפגוע בפנסיה שלי", הסביר.

"ממש מחאה דה-לוקס", הערתי. "גם מחאה דה-לוקס זו מחאה", השיב. יומיים אחרי הסיבוב התקשורתי המיוסר שעשה עלינו, מיהר השגריר הפורש לקחת חלק בהפגנה בשיח ג'ראח. את זה, כנראה, קל מאד להסביר בזמבית. מישהו שעקב אחרי הפרשה שאל אותי איך אדם שמסתובב עם חמאה כזו על הראש מעז לרוץ כך לתקשורת.

פשוט מאד, השבתי לו. אם השמש לא זורחת, החמאה אף פעם לא תימס.

מזעזע

אם תיפתח חקירה נגד מי שפירסם את תמונתו של מולי שגב, יוצר "ארץ נהדרת", לבוש במדים נאציים, אעזור לו לממן את הגנתו. לא משום שאהבתי את התמונה. נהפוך הוא. אני סולד ממנה. אבל אם בשם חופש האומנות וחופש הביטוי מותר לשגב להציג כנאצים ופאשיסטים מי שלא חושב כמוהו, אז לכולם מותר. נמאס כבר מהזעזוע החד סטרי הזה. טינופת היא טינופת היא טינופת.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...

ליה 22.03.1122:19
93. התנהלות התקשורת ורשויות החוק פגעה בזכותו של הנשיא קצב בתגובה להודעה מספר 0
דומה כי לא הייתה במדינת ישראל מאז הקמתה, פרשה כפרשת נשיא המדינה קצב, בה התגייסה התקשורת בלבד, הפכה את שמו הטוב של נשיא מדינת ישראל לקלס, לבוז,ללעג ולצנינים הן בישראל והן בעולם כולו...על מנת להשפיע על רשויות התביעה בעניין הגשת כתב אישום...ולהשפיע על החלטת השופטים שישבו בדין.

http://www.navon-k.darolite.com/fil...
ליה 23.03.1108:55
94. למה התקשורת לא מספרת שמנהיגי הרשות מסיתים לרצח? בתגובה להודעה מספר 0
למה התקשורת לא מספרת שמנהיגי הרשות מסיתים לרצח? / ליבסקינד

תארו לעצמכם שאחרי סכסוך ארוך, ממושך ואלים ביני לבין השכן מהבלוק שממול, יציע לי מישהו לשבת איתו ולסגור עניינים. והנה אני משתכנע לנסות, יוצא מהבית עמוס בחששות, ומה אני רואה על קיר ביתו של השכן? שלט ענקי עם הכתובת: "לעולם לא נזנח את השאיפה לחסל את קלמן".

כמה אנשים סבירים היו מציעים לי להמשיך במהלכי הפיוס, כאילו לא אירע דבר?

ובכן, זה בדיוק מה שקורה בינינו לבין הרשות הפלסטינית. אבו מאזן, נביל שעת, אבו עלאא' וכל שאר מי שחינכו אותנו להתייחס אליהם כאל הערבי הטוב, המתון, מסיתים לטרור בקולי קולות ואנחנו לא שומעים.

לפני חודשיים הגיע למחסום בקעות מחבל כשמטען חבלה על גופו, קרא "אללה אכבר" ונורה על ידי החיילים, רגע לפני שהגיע אליהם.

שבועיים אחר כך הגיע מושל מחוז ג'נין של הרשות הפלשתינית אל בני משפחתו של המחבל והעניק להם 2000 דולר בשמו של הנשיא אבו מאזן. בעיתונות הפלסטינית הסיפור הזה כיכב. קוראי העיתונים בעברית לא יודעים עליו.

עוד דוגמא? יום אחד בלבד לפני הרצח באיתמר קרא יועצו של אבו מאזן, בנאום שנשא, לזנוח את חילוקי הדעות הפנימיים ו"להפנות את הנשק אל האויב המרכזי". הוא גם קרא להעצים את יום השנה לזכרה של המחבלת דלאל מוגרבי, מי שאחראית לפיגוע אוטובוס הדמים בכביש החוף, מי שעל ידיה דמם של 37 אנשים, בהם 12 ילדים.

מוגרבי היא מחבלת אהודה במיוחד על בכירי הנושאים ונותנים איתנו על שלום. לפני שנה וחצי, בועידת הפת"ח, העלה אבו עלא על נס אותה ואת שותפה לביצוע הפיגוע. "בינינו נמצא הגיבור חאלד אבו עצבה", קרא הפרטנר שלנו לקול מחיאות הכפיים, "גיבור הפעולה של השהידה דלאל מוגרבי, לו הברכות וברוך הוא בבואו. ולגיבורה השהידה דלאל כל התהילה".

על שם מוגרבי נקראים גם תחרויות כדורגל ברשות הפלסטינית, מרכזי נוער ולהקות מחול.

תאופיק טיראווי, עוד חבר בכיר בפת"ח, כיבד בנוכחותו אירוע זיכרון לרוצחת הזו, כשמעליו מתנוסס השלט "אנו מחדשים את ההתחייבות והשבועה: לא נסור מדרך השהידים".

פחות משבוע לפני הפיגוע באיתמר הודיע יומון הרשות הפלשתינית על טורניר כדורגל לצעירים שיישא את שמה של וופא אידריס, המחבלת המתאבדת הראשונה, שהתפוצצה לפני 9 שנים ברחוב יפו בבירה ורצחה יהודי.

יומיים קודם לכן הנציח הפת"ח, בתהלוכה שקיים במחנה הפליטים דהיישה, את הטרוריסט שאחראי לטבח 11 בני אדם, בהם ילדים ותינוקות, בשכונת בית ישראל בירושלים. באותו שבוע ממש, בעצרת שנערכה באזור ג'נין לרגל ציון יום השנה ה- 46 להקמת הפת"ח, צפה חבר הוועד הפועל של הארגון, שהגיע כ"נציגו של הנשיא אבו מאזן", בהצגת תכלית של פיצוץ דגמי בניינים בהתנחלויות.

נביל שעת, עוד אחד מהפלסטינים "הטובים", הצהיר רק לפני 9 חודשים ש"אנחנו גאים בשהידים...זכותנו לשוב למאבק המזוין".

אחריו דיבר עוד חבר שלנו, ג'יבריל רג'וב, בזכות המאבק המזוין. בקיץ שעבר, למי שמחפש עוד דוגמאות, העניק שר האסירים ברשות הפלשתינית את "מגן העמידה והנתינה" לאם שארבעת בניה המחבלים כלואים בישראל ומרצים יחד 18 מאסרי עולם. "היא ראויה שנקוד בפניה בהצדעה ובכבוד", הכריז.

הציטוטים הללו, ויש אינספור כמותם, אינם חומר מודיעיני חשאי. הכל גלוי. הכל נמצא בעיתונות הרשמית של הרשות הפלשתינית.

ארגון "מבט לתקשורת הפלסטינית", של איתמר מרכוס, מתרגם את החומרים הללו ומעביר אותם לכל גורם מעוניין באופן שוטף.

ומכיוון שהסכסוך הישראלי פלסטיני הוא הנושא הבוער ביותר על סדר יומנו הציבורי, הרי שהעובדה שהסיפורים הללו לא מוצאים את דרכם אל הכותרות הראשיות שלנו היא לא פחות משערורייה.

לא מופרך יהיה להעריך שרוב אזרחי ישראל, לו היו קוראים מדי יום מה חושבים השותפים שלנו למו"מ על טרור ועל רצח, היו חושבים אלף פעמים לפני שהיו מאפשרים לממשלה לשבת איתם.

אלא שכלי התקשורת, שעמדתם בסוגיה הפלסטינית ידועה, בוחרים לסמא את עיני הציבור ולא להציג בפניו את הנתונים הללו.

אני לא מוצא שום הסבר אינטליגנטי אחר.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...



ליה 29.03.1117:05
95. בתוכנית נבחרת החלומות נשכבה לוסי אהריש על ג'קי לוי בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 29.03.11 בשעה 17:14 בברכה, ליה

את התוכנית נבחרת החלומות בערוץ 1 מגיש זוג.

גבר ואשה.

האשה קבועה,והגבר מתחלף.

האשה המגישה את התוכנית היא ערביה מוסלמית בשם לוסי אהריש.

היא נוהגת לשבת צמודה לגבר המגיש, באופן מביך לחלוטין.

ידה בדרך כלל נשענת על גב כסאו עד כדי כך, שנדמה לצופה שתנוחתה הנצמדת מגבילה את חופש התנועה של המגיש הגבר על כסאו,ומאלצת אותו לשבת שפוף קדימה על קצה הכסא, על מנת להימנע ממגע פיזי פומבי.

אתמול הגיש עם אהריש ג'קי לוי.

לפתע היא נשכבה על חזהו וכתפו של ג'קי במזמוז שלא משתמע לשתי פנים.

הייתי המומה.

גברת אהריש - האם את יודעת שג'קי נשוי ואב לילדים, כמו גם חובש כיפה?

זה מביך ודוחה את הצופים!

ליה 07.04.1109:00
96. תוכנית ''המקור'' - קרן הניגוח של הקרן החדשה בתגובה להודעה מספר 0
תוכנית המקור - מקור לשטיפת מוח של הקרן האמריקנית הסוכנת הזרה לחיסול מדינת היהודים!

אחרי צפייה בתוכנית הראשונה שהציגה תוכנית המקור של ערוץ 10 בנושא החקירה של זאדורוב במשפט הרצח של תאיר ראדה, הבנתי שזו אינה תוכנית תחקירים, אלא עוד קרן של הקרן החדשה לניגוח הימין.

תוכנית "המקור" ורוזנטל התגייסו להגנת המשטרה והפרקליטות ויהי מה, על מנת לחסום את הצעקה הציבורית הדורשת ניקוי אורוות ועכשיו!
המשטרה עובדת בשיתוף פעולה עם קרן יוזמות אברהם, והפרקליטות מורכבת כמעט כולה מאנשי "התוכנית המשפטית" של הקרן החדשה שהזדחלו לעמדות שליטה בתוכה.

במקרה של ה"תחקיר" של רוזנטל על הדרך בה ניהלה המשטרה את "החקירה", והפרקליטות את "התביעה" ניכר היה מיד ש"המקור" היא בסך הכל תוכנית כסתו"ח של המשטרה ובעיקר של הפרקליטות ומערכת המשפט הרדודה והשבלונית של מדינת ישראל.

אחרי צפייה ב"תחקיר" הראשון הזה הבנתי ש"המקור" היא בעצם עוד כלי נשק בארסנל הכלים של הקרן החדשה NIF ואנשיה הממומנים והמשומנים, שמטרתה לתקוף את כל מי שחושף את ההשתלטות העויינת של השמאל על מוקדי הכוח בישראל.

מיד בסמוך לתוכנית הזו התגלה בתחקיר של לורקר שרביב דרוקר ופעילותו ממומנת על ידי הקרן החדשה:
להלן:

העמותה של רביב דרוקר ממומנת ב- 95% ע''י NIF והאיחוד האירופי / לורקר

מאז הקמתה, בשנת 2004, תוקצבה העמותה בעיקר ע"י ארגון השמאל הזר שפועל
בישראל – הקרן לישראל חדשה (הקרן החדשה לישראל).

שנת 2004 – 18,000 דולר
שנת 2005 – 30,000 דולר
שנת 2006 – 90,000 דולר (בשיתוף קרן גולדמן, בתיווך NIF)
שנת 2007 – 100,000 דולר
שנת 2008 – 110,000 דולר

הסכומים שהוצאו בפועל מתוך הקצבות אלה השתנו משנה לשנה.

בשנת 2009 חלה עליה דרמטית של למעלה מ-300% בסכום אותו ניצלה התנועה מתוך המימון של הקרן לישראל חדשה. 708,777 ₪ (כ-200 אלף דולר) לעומת 221,234 בשנת 2008.

כפי שניתן לראות מהדו"ח לרשם העמותות, 2 ארגונים זרים (אחת מהם יישות מדינית זרה):

הקרן לישראל חדשה והאיחוד האירופי, מממנים למעלה מ-95% מהוצאותיה של העמותה.

פרויקט הדגל של התנועה החל מ-2008 , מכונה "מידע לשינוי חברתי". (שינוי חברתי הנו שם קוד, כמו שיח זכויות, חברה אזרחית וכו' לפעילות שמאל קיצונית ולעיתים אנרכיסטית, כנגד מדינות וממשלים פטריוטים=שמרנים במערב).

במסגרת הפרויקט מקדמת התנועה את פעילותם של ארגוני שמאל קיצוני, שמפעילים האיחוד האירופי והקרן החדשה לישראל במדינת היהודים.

בין הארגונים: רופאים לזכויות אדם, אינדימאג', יש דין, הועד הציבורי כנגד עינויים, מוקד סיוע לעובדים זרים ואחרים...

אחת העתירות שהגישה התנועה, היתה בשיתוף עם "מוקד סיוע לעובדים זרים" (ארגון של הקרן החדשה לישראל שמטרתו שידול, קליטה וסיוע למסתננים מוסלמים ומהגרים זרים בישראל).

בעתירה התבקשה המשטרה לחשוף את שמות המודיעים שמסייעים לה באיתור השוהים הבלתי חוקיים בארץ.

במאמר באנגלית, בעיתון "הארץ", שנכתב ע"י עיתונאית "הארץ" ופעילת השמאל הקיצוני, עמירה הס בנושא: "השב"כ מענה אסירים ומונע מהם גישה לעו"ד", דווח על שיתוף פעולה בין התנועה לחופש מידע לארגון השמאל הרדיקלי "יש דין" (ממשפחת הקרן לישראל חדשה) בהגשת עתירה לבג"ץ בנושא.

2 העתירות הנ"ל נדחו על ידי בתי המשפט, מה שמעיד גם על המניע הלא טהור שעמד מאחוריהן.

לא מפתיע אם כן לגלות, שאחד המוזמנים לכנס שערכה התנועה בנושא "מידע לשינוי חברתי", היה ישי מנוחין, מנכ"ל הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל (עוד עמותת שמאל קיצוני שמתוקצבת ע"י ארגון השמאל הזר – הקרן לישראל חדשה). גם לארגון זה סייעה תנועתו של רביב דרוקר.

ישי מנוחין היה שנים רבות דובר תנועת "יש גבול", וישב בכלא על סירוב לשרת במילואים.

קואליציית הארגונים לחופש מידע (שקדמה לתנועה שהקים דרוקר)ושבראשה עמד ישי מנוחין, היא עוד אחת מהגופים שהקימה הקרן לישראל חדשה, במסווה של עיסוק בדמוקרטיה וחופש, במטרה לקדם את פעילות "מדינת כל אזרחיה" ולהצר את צעדי הצבא והשלטון במלחמתו בארגוני הטרור הפלשתיני ובמסתננים.

מה שנתפס בתחילתו, כמאבק למען מידע לאזרחי ישראל, מתברר החל מ-2008, עם חשיפת המטרה האמיתית והגדלת התקציבים - כמאבק של האירופים והסוכנים הזרים של NIF, לאפשר חופש פעולה ומידע לארגוני השטנה של השמאל בשירות ארגוני הטרור הפלשתיני.

התנועה לחופש המידע של רביב דרוקר הפכה לסוכנת ומוציאה לפועל של ארגון השמאל הזר שמכונה "הקרן החדשה לישראל" ושל היישות המדינית הזרה - האיחוד האירופי, תמורת תקציבים נאים.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcb...

תוכנית המקור אינה אלא עוד קרן ניגוח של הקרן החדשה לחיסול המדינה היהודית והימין.

כדאי שרביב דרוקר יזכור את דבריו של הרב אליהו לקרמניצר בכנס:

פעם התכווצנו בגללכם והיום אנחנו מצפצפים עליכם!

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

http://rotter.net/forum/gil/20031.s...

ליה 07.04.1109:02
97. חשיפה: ערוץ 10 הסתיר כי החשבונית של נתניהו בוטלה בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 07.04.11 בשעה 09:07 בברכה, ליה

ערוץ 10 הקרין לצופים חשבונית של נתניהו עליה כתוב במפורש: "מבוטלת" - CANCELLED. מילה זו מופיעה באופן מודגש על גבי החשבונית המקורית, אך הוסתרה על ידי ערוץ 10, אולי כדי להכפיש את נתניהו?

האם ערוץ 10/ רביב דרוקר זייפו מסמך על מנת להשפיל את נתניהו?

ערוץ 10 הטעה אמש את צופיו בנוגע לחשבונית שהקרין אמש על המסך: רביב דרוקר ביקש להרשים את קוראיו בנוגע לאחת הנסיעות של נתניהו והציג על המסך חשבונית של משרד הנסיעות איילה טורס על סך: 8237 דולר בגין טיסה לניו-יורק עבור המרכז הרפואי באשדוד.

בדיקה מדוקדקת יותר העלתה כי ערוץ 10 הקרין לצופים חשבונית עליה כתוב במפורש

"מבוטלת" - CANCELLED.

מילה זו מופיעה באופן מודגש על גבי החשבונית המקורית אך אולי הוסתרה בזדון על ידי ערוץ 10.

האם תוכנית המקור של ערוץ 10 בחרה שלא לומר את האמת לצופים, ובלבד שניתן יהיה להכפיש את רוה"מ?

עורך דינו של נתניהו: "החשבונית בכלל מבוטלת"
פרט למימון הכפול לכאורה בטיסה לארצות-הברית ב-2006, הוצגו בתחקיר גם שלוש חשבוניות שנשלחו לבונדס על נסיעתו של נתניהו ללונדון במהלך מלחמת לבנון השנייה, באותה שנה - נסיעה שמומנה על-ידי הכנסת. בחשבונית אחת הסכום היה 5,339 דולר, בשנייה 8,579 ובשלישית 5,319. החשבונית על 8,579 דולר בוטלה, ובלשכת נתניהו טוענים כי שתי החשבונות האחרות זהות. בלשכה הסבירו כי הכסף ששילם הבונדס על כרטיס הטיסה של נתניהו מימן את טיסתה של רעייתו.

פרקליטו של נתניהו, עו"ד דוד שמרון, טען כי "אין אפילו שבב של מימון כפול". הוא האשים את ערוץ 10 בהטעיה: "בחשבונית שמספרה 39299 מוסתרת על ידי מירקור המילה cancelled, זוהי חשבונית מבוטלת ולכן אי אפשר להציגה כחשבונית לתשלום. בסופו של דבר יש מסמך אחד מחייב והוא הקבלה. כל הסיפור הוא אחיזת עיניים, זוהי בושה וחרפה". עורך דינו של ראש הממשלה, שהמריא אמש לברלין, איים בהגשת תביעה נגד ערוץ 10: "אם נגד אולמרט הוגש כתב אישום, אין שום סיבה שלפחות לא תהיה פה בדיקה של היועץ המשפטי לממשלה".

גורם בחדשות 10 מסר בתגובה לטענת עורך הדין כי החשבונית שהוצגה היא החשבונית המקורית, וכי גם נציג המרכז הרפואי אשדוד וגם עו"ד שמרון אישרו כי המרכז הרפואי אשדוד אכן שילם 8,237 דולר על טיסת נתניהו. אם נציגי נתניהו טוענים ברצינות שהמרכז הרפואי לא שילם על הטיסה או ביטל את התשלום, הרי שמדובר בשקר שאפשר להפריך בפשטות.

http://www.ynet.co.il/articles/0,73...

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...




ליה 11.04.1116:48
98. מדוע מסרב 'הארץ' לחשוף את מסמכי ויקיליקס? בתגובה להודעה מספר 0
מדוע מסרב 'הארץ' לחשוף את מסמכי ויקיליקס?

יו"ר מועצת יש"ע דורש מ'הארץ' לפרסם מסמכי ויקיליקס הנוגעים לדבריו על חוק פינוי-פיצוי: "הדברים שפורסמו בעיתון מוטעים לחלוטין".

ביום חמישי האחרון פרסם עיתון הארץ קטעים מתוך מסמכי ויקיליקס הנוגעים לפגישות שקיים יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין, עם דיפלומטים אמריקנים. הציטוטים מנסים להציג את יו"ר מועצת יש"ע כמי שמעלה כביכול בפני ארה"ב עמדות שונות מאלו שהוא מציג לציבור המתנחלים ובכלי התקשורת.

מיד לאחר הפרסום שוחח דיין עם עורכי העיתון ודרש מהם לחשוף את המסמכים הרלוונטים שנמסרו להם ע"י ויקיליקס: "אני יודע היטב מה אמרתי לאמריקנים, כמו גם בפומבי, בעניין חוק פינוי-פיצוי ובנושאים נוספים. הדברים שפורסמו מטעים לחלוטין. רק חשיפת המסמכים תוכל להבהיר אם הדיפלומט האמריקני דיווח לא נכון או שמא הארץ ערך את הדברים במגמתיות או בזדון", אמר דיין לעורכים.

נכון להבוקר (שני), מסרבים בעיתון לחשוף את המסמכים, באופן תמוה. "מוזר שהעיתון מרשה לעצמו לצנזר את מסמכי ויקיליקס שכל עניינם – חשיפה לציבור. כל עוד העיתון אינו מוכן לחשוף את המסמכים, מרחפת מעל ראשו עננה כבדה של עריכה מגמתית ומסולפת", אומר דיין.

זאת ועוד - בשיחתו עם העורכים דרש יו"ר מועצת יש"ע לפרסם בעיתון התנצלות על הטענה כי התבטאויותיו באוזני הדיפלומטים סותרות את עמדותיו כפי שהן מוצגות בתקשורת. בידיעה נכתב, בין היתר, כי "בתקשורת הציג דיין קו שונה לגמרי".

טענות אלה מופרכות. דיין הבהיר לעורכים כי בכל הנושאים שבהם עסקה הידיעה, התבטא באותו האופן גם בראיונות שהעניק לתקשורת, וטענת הארץ על 'כפל לשון' הינה שקרית. דיין אף הפנה את העורכים לראיונות כאלו הנגישים לכל גולש באינטרנט. כך לדוגמה התבטאותו נגד מדיניות תג המחיר: "מי שעשה את זה אינו רוצה בטובת ההתיישבות ביש"ע. זהו מעשה שהוא גם עוולה וגם איוולת". גם באשר למאחזים החדשים התבטא דיין בתקשורת: "כשאנחנו מדברים על המאחזים אנחנו לא מתכוונים למעוז אסתר".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

ליה 15.04.1114:44
99. דעה: גל''צ: מגוון הדעות של השמאל בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 15.04.11 בשעה 14:54 בברכה, ליה

דעה: גל"צ: מגוון הדעות של השמאל

הפוליטיזציה השלטת בתוכניתו של רזי ברקאי בתחנה הצבאית כה עזה, שנותר רק לגחך למשמע ההכחשות.

זה שנות דור שהתודעה הישראלית נמצאת במצור בידי "התקשורת הישראלית", שאינה אלא אוסף רב מדי של עיתונאים המחזיקים בקונספציה פוליטית חד-צדדית. אחד ממוקדי הכוח של השמאל נמצא בגל"צ, שאחד מכוכביה הוא רזי ברקאי. הפוליטיזציה השלטת בתוכניתו כה עזה, שנותר רק לגחך למשמע ההכחשות.

הנה שאלה אופיינית לברקאי - במקרה זה לשר יעלון ביחס להסלמה בדרום: "(האם) אנחנו לא נכנסים למלחמת התשה, שבה אנחנו אף פעם לא מנצחים?"

אם החצי הראשון עוד לגיטימי ותוהה מה סוג ההסלמה, מגיע החצי השני, האינדוקטרינרי, שקובע קטגורית שאנחנו לא מנצחים אף פעם במלחמת התשה.

זאת הנחת יסוד ידועה של השמאל שאין פתרון לטרור או לאיומים האסטרטגיים אלא רק במו"מ. אבל מה עושים אם הצד השני לא מעוניין במו"מ?

שימו לב לתשובת יעלון המעידה על הנחת יסוד הפוכה (ובריאה): "אני מקווה שמי שיוזם את ההסלמה למד וילמד את הלקח, שלא כדאי להיכנס איתנו למלחמת התשה".

לא תמיד ברקאי מכוון את הדברים; הוא וצוותו תמימים, זוכרים? אבל הנחות היסוד שלו תואמות ע"פ רוב את הקונצנזוס השלום-עכשוויניקי השולט בתחנה הצבאית.

ימים אחדים קודם הקדיש ברקאי תוכנית שלמה לאינדוקטרינציה שמאלית. הוא פימפם את המנטרה בדבר "הצונאמי המדיני" ב-6 בספטמבר המחייב "יוזמה מדינית".

בראשית השידור עלה משה ארנס ואמר שצריך להיות מציאותיים: מולנו קיימת ישות פלשתינית שאינה מתפקדת ולא ממש שולטת, ולמנהיגיה אין עניין או יכולת לנהל מו"מ. או אז חזר ברקאי על הצורך לצאת ביוזמה מדינית, דבר שהצחיק את ארנס שאמר שזה לא רציני - גם בעסקים, צריך שהצד השני יוכל להגיב, להחליט ולקבל התחייבות. את זה גם החלטות או"ם לא יוכלו להשיג. ככלל, אמר ארנס, אסור להכניס את ראשנו מתחת לגיליוטינה, לא מרצוננו ולא בשל מסע הפחדה של צונאמי מדומיין.

נו, אחרי דברים כאלה יש "לסדר" את הראש למאזינים: יוסי ביילין עולה לשידור ו"מאזן" משמאל, ואז מובאים שני כתבים מדיניים "משני קצות הקשת הפוליטית" שדווקא מחרים מחזיקים אחרי ביילין ותיזת הצונאמי. אנחנו חכמים גדולים בניהול מו"מ בינינו לבין עצמנו.

בהמשך הביא ברקאי שניים ורבע תלמידים תל-אביבים שלא הסכימו להשתתף בפסטיבל הקולנוע באפרת. התלמיד המרואיין כלל לא שלח סרט, רק אינו מסכים ללכת ל"שטחים הכבושים". בגל"צ זה אייטם חשוב, משום שצריך לשמר את אי הנורמליות של ההתנחלויות האיומות.

אם תהינו איזו יוזמה מדינית צריך ראש הממשלה לאמץ כדי להינצל מהצונאמי, סיפק ברקאי ראיון תעמולה עם יעקב פרי ("מעמדה של ישראל הולך ומידרדר") על יוזמת השמאל החדשה שאין בה חדש ("הזדמנות חד-פעמית"). שום ביקורת, שום עמדה אלטרנטיבית. לא ייאמן, אבל שמעתי את פרי אומר שיש לאמץ את יוזמת הליגה הערבית מ-2002.

אלו רק טעימות. אחר כך יעל דן, ובבוקר מיכה פרידמן ובכל מקום טלי ליפקין-שחק ועוד אינדוקטרינרים לרוב. כולם משמאל. זה הצונאמי האמיתי שהתודעה הלאומית נאלצת להיאבק בו מדי יום והמפרק אותנו לדעת. אתם מבינים מדוע צריך מהפכה תקשורתית?

מתוך העיתון "ישראל היום".

http://www.inn.co.il/Articles/Artic...

תגוביות:

1.דודו אלהרר על גל"צ המאוזנים:
ואם זה לא מספיק - בידקו נא: כמה פעמים הושמע אחד (!) משירי המחאה שלי שם, מאז איוולת-אוסלו? תשובה: א-פ-ס...! לא שלי ולא של אמנים אחרים של המחנה הלאומי. רק מאנטרות שמאלניות יבבניות ויללניות, המתייפחות על מר-גורלם של שונאינו ומבקשי נפשנו...!!!

2.דברים כדורבנות. שטיפת המוח שעושים לעם הזה מאז 1967 נועדה לקעקע את הנס הגדול שאירע במלחמת ששת הימים, על ידי מיעוט שמחזיק, או יותר נכון השתלט ברבות השנים על המשאבים הציבורים ומוקדי הכוח של המדינה.

ד"ר אידר צודק. שטיפת המוח והניסיון לחינוך הציבור לפי תפיסות השמאל הקיצוני מחייבות איפוא תגובת נגד באותם כלים כשבצידה חובה- החובה להצליח. זאת לטובת עם ישראל ועתידו בארץ הזו.





ליה 24.04.1121:04
100. התקשורת מסתירה את עמדת הציבור בנושא שיחרור מחבלים בתגובה להודעה מספר 0

הוכחה?

איך לא התפרסם בשנים האחרונות אף סקר על מה חושב הציבור על העסקה?

הלא זה הנושא הכי קבוע על סדר היום של התקשורת!

זו ההזדמנות הנצחית לנגח את ממשלת הימין!

זה הריקוד האולטימטיבי!

תשובה: סביר שנעשו לא מעט סקרים, ובטוח שהם נגנזו, כי הרוב חושב קצת שונה מבעלי הטורים, מגישי החדשות וכו'...

גלעד- רוצים לראות אותך כמה שיותר מהר בבית, ומוכנים לעשות המון- באמת! אבל לא במחיר של שחרור רוצחים (היפוטזה לוגית: ואם החמאס ידרוש גם את שחרור החיות רוצחי משפחת פוגל- מה אז? האם המקהלה תיבלע את העניין ותמשיך במזמורי "בכל מחיר"?)
ליה 25.04.1111:03
101. עורך עיתון בישראל – מכחיש שואה בתגובה להודעה מספר 0
עורך עיתון בישראל – מכחיש שואה

ישנן דרכים שונות להכחשת השואה. הדרך הפשטנית, הפרימיטיבית, היא לומר שלא היתה שואה, זו סתם המצאה הדרך המתוחכמת יותר, ולכן המסוכנת יותר, היא האמירה שהיתה אמנם שואה ליהודים, אבל הרי גם היהודים עשו בדיוק אותו דבר – שואה לפלשתינאים. האמירה הזו, הפופולארית כל כך בקרב החוגים האנטישמיים בעולם, או כפי שהם מכנים את עצמם בלשון מכובסת "אנטי ציונים", היא אנטישמיות מן הזן הבזוי והנתעב ביותר.

עורך עיתון בישראל הוא מכחיש שואה, הנושא ברמה את המסר האנטישמי הבזוי הזה. שמו של התועמלן האנטישמי – סעיד עדוי. שמו של ה"דר שטירמר" שלו – "כל אלערב". והחמור מכל – האיש הוא כוכב באתר החדשות רב התפוצה ביותר בישראל – ynet.

ב- 31.3.2011 לאחר שהכנסת אישרה את החוק המובן מאליו, לפיו המדינה רשאית להפחית תקציבים ממוסד המציין את קיומה כשואה [נכבה], פירסם הנ"ל ב-ynet מאמר הכחשת שואה קלאסי, תחת הכותרת: "אל תגעו לי בנכבה." וכך הוא כתב, בין השאר:

"החוקים הגזעניים מהסוג הזה היוו את הגרעין וההתחלה שהובילו לשואת העם היהודי, או אם תרצו – ה'נכבה' של העם היהודי. אנחנו לא מכחישי שואה, אנחנו מכירים בה, למרות שלא היינו חלק בה. ורציתי לשאול למה מותר לעם היהודי לציין את השואה, בעוד שאסור לנו, התושבים הערביים, לציין את יום הנכבה? למה לקחתם לנו את הנכבה? ובאיזו זכות? איך אתם רוצים שאנחנו נכיר בשואה ובה בעת לא נכיר בנכבה שלנו? למה אתם מתכחשים לנכבה שלנו? איש אינו יכול להכחיש שיש היום כ-4-5 מיליון פליטים פלסטיניים שחיים במחנות הפליטים, מחוץ לארץ מולדתם, וסובלים בכל יום ובכל שעה. לא יעלה על הדעת שנכיר בנכבה של עם אחר ולא נכיר בנכבה שלנו. שלילת זכותנו לציין את הנכבה היא מעשה בלתי אנושי, טיפשי ולא דמוקרטי."

איזו זוועה! רק תלמיד מובהק של גבלס מסוגל לכתוב את דברי הנאצה הבזויים הללו. איך מתייחסים לשקר הזה? בראש ובראשונה יש להימנע מלהיגרר להשוואה הזאת, לנסות להסביר את ההבדל בין ה"נכבה" לשואה. ברגע שמסבירים את ההבדל הזה, נותנים לגיטימציה להשוואה. הרי התגובה של המשווה תהיה: "אוקיי, נכון ב'נכבה' לא היו תאי גזים אבל..." יש להיזהר מכניסה למלכודת הכחשת השואה הזו, ולמתן לגיטימציה כלשהי לעצם ההשוואה.

מה שכן ראוי, הוא להתייחס לאמירה "למרות שלא היינו חלק בשואה," ולהזכיר את מנהיגם הבלתי מעורער של הפלשתינאים בתקופת השואה, המופתי הירושלמי חאג' אמין אל חוסייני, שהיה בן בריתו של היטלר ותומך נלהב בשואה.
מן הראוי לחשוף את שקר ה"נכבה". אכן, קרה אסון לפלשתינאים. כל הפסד במלחמה הוא אסון. מי שמפסיד במלחמה על כל הקופה ומאבד את כל הקופה חווה אסון כבד. אפשר וראוי לכבד את אבלם של הפלשתינאים על תבוסתם במלחמה. אבל יש לשים קץ לשקר שלהם אודות נסיבות "נכבתם".

האמת ההיסטורית, היא שב-29 בנובמבר 1947 החליטה עצרת האו"ם על חלוקת הארץ בין מדינה יהודית וערבית. יפו, לוד, רמלה, הגליל המערבי, חלקים רחבים מהנגב ועוד היו חלק מן המדינה הערבית. היהודים קיבלו את ההחלטה במחולות וריקודים עד אור הבוקר. הפלשתינאים קיבלו את ההחלטה בהתנפלות על היישוב היהודי, למחרת ההחלטה, בניסיון להשמידו שנתיים וחצי אחרי השואה. ביום הקמת המדינה, פלשו מדינות ערב לישראל על מנת להטביע את המדינה בת היום בדם. במלחמה הזאת, ש-100% מן האחריות עליה מוטלת על הערבים, היהודים ניצחו – קמה מדינת ישראל. 100% מן האחריות על תוצאותיה מוטלת על התוקפן. אכן, איש לא יכחיש את ישיבתם של מיליוני פלשתינאים במחנות פליטים. זה מחיר התוקפנות הרצחנית שלהם. זה מחיר ההחלטה של מדינות ערב לא לשקם את הפליטים אלא להנציח את "פליטותם" עשרות שנים, ככלי במלחמתם נגד מדינת ישראל, שעם קיומה טרם השלימו עד היום.

חלפו 3 שבועות מאז פרסום מאמר הכחשת השואה ב- ynet והאתר שוב אירח את המסית והמדיח – הפעם למאמר שבו הוא מטיף לנו ללמוד משהו מפסח. ושוב, אותו סגנון ואותם מסרים. הפעם טענת הכזב שלו היא שבמקום להפנים את ערכי חג החירות, אנו שוללים את חירותם של ערביי ישראל והוא מפרט: "חופש הביטוי, חופש התנועה, חופש העבודה, חופש המחשבה, שמירה על האדמה, לתת לכולם את האפשרות לחיות ולהתקיים בכבוד, ולזכות בשוויון הזדמנויות," וכו'.
הוא רק שוכח לציין, שהערבים היחידים במזרח התיכון שבאמת ובתמים נהנים מכל הזכויות הללו, הם אך ורק ערביי ישראל. סביר להניח, הלוואי ואתבדה, שכך יהיה גם לאחר גל המהפכות במדינות ערב. הנה, אפילו הזכות לשקר, להעליל, להסית, להדיח ולהכחיש את השואה ניתנת להם, בעיתונות החופשית בערבית ובעברית, כפי שתלמידו של גבלס יודע היטב לנצל לרעה.

אהוד: בשעתו הייתי כותב מדי פעם למדור הפובליציסטי של "ידיעות אחרונות" והתפלאתי על כך שמעולם לא הופיעו מאמריי אלה גם באתר ynet של העיתון – ועל כך אמר לי עמוס כרמל, שערך את המדור באותם ימים עד שהוחלף, כי גם את מאמריו-שלו אין מפרסמים באתר הזה. לימים קיבלתי רשימה לפיה אורלי פופר, עורכת מדור דיעות ב- ynet– משתתפת במחסומים והיא אחת מארגון נשות ווטש. ללמדך למי יש סיכוי לפרסם דבריו באתר ולמי לא.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...
ליה 01.05.1118:19
102. הסקנדל של השופטת רות רונן נתקל בתקשורת שותקת / ימיני בתגובה להודעה מספר 0
הסקנדל של השופטת רות רונן נתקל בתקשורת שותקת. וכאשר היא פותחת את הפה, כמו אצל עוזי בנזימן, היא נוזפת במי שחושף את העניין

העובדות ברורות: כפי שפורסם ב"מעריב," שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב רות רונן קיבלה החלטה תמוהה, בעקבות עתירת עמותת השמאל "גישה". רונן החליטה לכפות על המדינה לחשוף מסמך, וגם את בעלי התפקידים שחיברו אותו, העוסק באספקת מזון לעזה. בהמשך התברר שבעלה של השופטת זאב ברגמן הוא חבר הנהלת הקרן החדשה, וגם תורם לקרן שמסייעת לעמותת "גישה". ניגוד אינטרסים ברור ומהותי.

הסיפור שנחשף ב"מעריב" זכה להשתקה טוטלית. אין כאן שום עניין של "שמאל" ו"ימין". יש כאן פסיקה תמוהה כשלעצמה, גם ללא ניגוד אינטרסים, ויש ניגוד אינטרסים שנחשף רק לאחר שפורסמה ביקורת על הפסיקה. אבל מתברר שמישהו הרגיש שמשהו לא בסדר. והוא התייצב כדי לתרץ את החרפה. במקום ביקורת תקשורת, הוא ביצע ביקורת למי שחשפו את הפרשה - הח"מ וקלמן ליבסקינד.

פסיקה שערורייתית? ניגוד אינטרסים? מה פתאום. לא היה ולא נברא. אז מדוע זה ולמה עוסקים ימיני וליבסקינד בפרשה? כשאין תירוצים ואין הסברים פונים אל התירוץ העלוב מכולם - מדביקים לחושפים זהות פוליטית. הם "ימניים". ולא סתם, אלא קיצוניים.

שני דברים לא ידעתי - האחד, ש"ימני" הוא כינוי גנאי שמאפשר התעלמות מטענות. ושנית, לא ידעתי שאני עצמי "ימני". מתברר שאם אתה מבקר את הדורסנות של חלק מהשמאל בישראל - אתה הופך אוטומטית לימני. העמדות החוזרות ונשנות שלי בזכות כל הסכם שלום, נגד הג'יהאד היהודי שקיים לצערי בשולי הימין, נגד הבנייה בשטחים ונגד ההתיישבות היהודית בשייח ג'ראח, ועוד ועוד - לא בלבלו את הכותב עוזי בנזימן, עורך "העין השביעית".

הדברים הללו, שנכתבו בעיתון שמתיימר לעסוק בביקורת תקשורת, מעידים על מצבה של התקשורת. לבנזימן אין תירוץ רציני לשתיקת התקשורת, כך שלא נותר לו אלא לצווח "הוא ימני". ונניח שהוא ימני. אז מה? ממתי זהות פוליטית פוסלת טענה? מה בכלל הקשר?

* * *

בנזימן טורח באותה הזדמנות לספר בשבחי עצמו, איך נמנע פעם, בעבר הרחוק, מייחוס קרבה משפחתית של איש ציבור לחשוד בפלילים. הוא, בניגוד לח"מ, התייחס לגופו של עניין, ולא לגופו של אדם. אין ספק, מדובר במופת של תקשורת. ענק בדורו.

אלא שיש בעיה.

כאשר פרסמתי ביקורת על פסק הדין היו ידועים לי פרטים על השופטת עצמה. למשל, על כך שהייתה עוזרת של יוסי שריד. ידעתי גם ששריד השתתף בתשדיר שירות של "גישה" (שנפסל לשידור ברשות השידור). השמטתי את הפרטים הללו. חשבתי שביקורת עניינית אינה נזקקת לתוספות וגם לא לפרטים פיקנטיים. הבהרתי זאת בהמשך, בלי קשר ולפני הפרסום של בנזימן על המודל האתי שהוא מציב לכל עיתונאי.

אלא שימים ספורים לאחר הפרסום הראשוני חשפנו את העובדה שבעלה של השופטת חבר בהנהלת הקרן, וגם תורם לקרן שתרמה בעבר לעמותת "גישה", שהגישה את העתירה, וממשיך לסייע לה גם היום. זה כמובן חייב פרסום. העובדות היו ברורות. אלא שבנזימן התקשה בהבנת הנקרא ובהבנת הפרשה. הוא התעקש לייחס לי התייחסות לגופו של אדם, כאשר זה בדיוק הדבר שאותו נמנעתי מלעשות, עד לחשיפת הקשר המשפחתי.

והקושי המעושה בהבנת הנקרא ובהבנת הפרשה רק נמשך. הרי כל "ניגוד אינטרסים" נובע מהתייחסות לחברות, לקשרים, בוודאי לקשרים משפחתיים. כשמדובר בניגוד אינטרסים, אין צורך בשום הוכחה להשפעה. יש צורך רק, ואך ורק, בחשש שכזה ובמראית עין. זה מה שחשפנו וזה מה שהיה ראוי לחשיפה.

בנזימן גם טורח להשחיל לסיפור את השופט נעם סולברג, ה"מתנחל", שפסק בתביעה שהגיש סרן ר' נגד אילנה דיין. כך שכדאי להבהיר: אילו הייתה אישתו של סולברג תורמת שקל אחד בלבד לגוף שמעביר תרומות, באופן ישיר או עקיף, להגנתו של סרן ר' - השופט היה ראוי לפסילה. חד וחלק. אבל אליבא דבנזימן, מבקר התקשורת, אין כאן סיפור. העיתונאים מצווים בשתיקה. לא בחשיפה. והאיש הזה הוא עורך פרסום שמתיימר לעסוק בביקורת תקשורת. לקרוא ולא להאמין.

* * *

בנקודה אחת יורשה לי לבהיר שטעיתי. הפרקליטות חזרה בה מהטענה שמדובר בחומר שמצוי תחת הגנת סעיף 9(א)(1) לחוק חופש המידע, העוסק בחומר שפרסומו עלול לפגוע בבטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה. הפרקליטות ירדה מסעיף זה, לאחר שינוי מדיניות הסגר.

אלא שהטענה על אקטיביזם שיפוטי, שהפך לפוליטי, לא ירדה מהפרק. סעיף 10 לחוק חופש המידע, שבהסתמך עליו הוגשה העתירה, קובע שהרשות הציבורית צריכה לתת את דעתה "לעניין הציבורי שבגילוי המידע מטעמים של שמירה על בריאות הציבור". השופטת מבהירה שעל אף ש"המחוקק לא כיוון את דבריו ל'ציבור' שאינו חלק מאזרחי המדינה או תושביה - הרי שוודאי ניתן ללמוד מהסעיף כי המחוקק ראה מידע המתייחס לנושא כזה כמידע שיש אינטרס ציבורי בגילויו".

סליחה?! הרי החוק, כפי שהשופטת מציינת, מתייחס לאזרחי ישראל. המחוקק בא לשרת את האינטרס הציבורי של אזרחי ישראל. לא של תושבי עזה. אבל השופטת, במעשה פלאים, מייחסת למחוקק כוונה כזו. מהיכן זה לקוח? האם זו קביעה משפטית או קביעה שלקוחה מתוך אג'נדה פוליטית?

* * *

ביום חמישי הגישה המדינה ערעור על החלטת השופטת רונן. בין השאר מבהירה המדינה, בסעיף 22 לערעור, שהחמאס הוא ארגון טרור, שמטרתו להשמיד את ישראל. ולכן, המידע בעניין העברת המזון לרצועת עזה הוא חלק מהמדיניות האסטרטגית של ישראל מול החמאס.

הערעור הוגש, וטוב שהוגש. עדיין נותרה בעינה השאלה, האם תגיש המדינה בקשה לפסילת השופטת. אנו עדיין ממתינים להחלטת הפרקליטות בעניין, ולנימוקי ההחלטה.

מי שהגיש את העתירה ביקש להשחיר את דמותה של ישראל. זה כבר קורה. האמת הפוכה. ישראל פנתה לאו"ם כדי לדעת מה המינימום הנדרש כדי למנוע משבר הומניטרי. ספק אם יש תקדים למדינה שמטילה סגר, על ישות שמשגרת אליה טילים - וזוכה בתמורה לסיוע הומניטרי. התמונה בעולם, בסיוע "עמותות לזכויות אדם", תהיה כמובן הפוכה.

* * *

לא כל השופטים מגיעים להחלטות תמוהות. השופטת רחל ברקאי מבית המשפט המחוזי בבאר שבע עסקה בעתירה של תושב עזה, שדרש לצאת מהרצועה לטיפול רפואי. המטרה הייתה השתקעות ביהודה ושומרון. רק לאחר שהבקשות נדחו, פנה העותר לתירוץ הרפואי, שאותו כינתה השופטת "אמתלה". ובכן, פסק הדין מבהיר ש"מאז שבוטל ב2005- הממשל הצבאי, בין השאר בתחום הבריאות, האחריות הועברה לרשות הפלסטינית. לא מוטלת עוד כל חובה על מדינת ישראל לדאוג לתושבי רצועת עזה וגם לא לבריאותם". חד וחלק וברור וראוי.

* * *

משט נוסף מתארגן מכיוון טורקיה אל עזה. נניח שישראל תאפשר את כניסת הספינות, ובתנאי ששלטון חמאס יתיר לצלב האדום לבקר את גלעד שליט, כפי שדורש החוק הבינלאומי. ונניח שישראל תחליט על הפסקת כל אספקה לעזה, הפסקה מוחלטת, עד לביקור כזה של הצלב האדום. זו תהיה החלטה מדינית וביטחונית לכל דבר ועניין.
החלטה שהגיע זמנה. החלטה שתבהיר שהכדור בידי חמאס.

נכון שמיד כאשר זה יקרה, יגישו עמותות הקרן החדשה שורה של עתירות. הן יזעקו שההחלטה אינה חוקית. מה אז? האם בית המשפט יבטל החלטה מדינית? וכי לא ברור שהחלטה שיפוטית כזאת תהיה בגדר סקנדל? אלא שאין שום צורך להמתין.

בג"ץ כבר צעד לאותו כיוון, בדיון בנוגע לאספקת חשמל. השופטת רונן הלכה צעד קדימה. אין צורך שבעלה של השופטת יהיה תורם כדי להבין שמדובר באג'נדה פוליטית. הסקנדל הזה כבר כאן. והתקשורת שותקת. וכאשר היא פותחת את הפה, כמו אצל בנזימן, היא נוזפת במי שחושף את העניין.

* * *

איך זה שעיתונאים מתנגדים לחשיפת מידע? שאלה מיתממת. עיתונאים, צריך להזכיר, הם גם אזרחי המדינה. חלק מהם, תתפלאו, חושב שיש צורך בהפרדה בין פוליטיקה למשפט. חלק מהם אינו חושב שצריך לקפוץ לעמידת דום, כשהמילים "חופש המידע" נזרקות לחלל האוויר. יש מידע ביטחוני, מדיני, אסטרטגי, שזכותה של המדינה למנוע את חשיפתו.


גם דרכי התגובה לאיום האיראני הן עניין לדיון ציבורי. זה לא אומר שלגורם כלשהו יש זכות לכפות על המדינה לחשוף את האלטרנטיבות לתגובה. בקצב הזה, מי יודע, אולי גם האינטרס הציבורי, של הציבור האיראני, יזכה להכרה בבית המשפט, בשם האקטיביזם השיפוטי-פוליטי. גם הסגר על עזה הוא עניין שמצוי בדיון ציבורי. הטענות נגד הסגר הן לגיטימיות. אבל בין זה ובין כפיית חשיפת מידע - הדרך ארוכה.

בארצות הברית התיר בית המשפט העליון, בפסק דין מכונן, לפרסם מסמכים הנוגעים למלחמת וייטנאם ("מסמכי הפנטגון"), שהגיעו ל"ניו יורק טיימס". אלא ששום בית משפט במדינה דמוקרטית, כולל ארצות הברית, לא כפה על הרשויות חשיפת מסמכים. יש הבדל תהומי בין שני הדברים.

* * *

האמון בתקשורת ובמערכת המשפט מצוי בירידה מתמדת. זה קורה גם בגלל פסיקות פוליטיות למהדרין, וגם בגלל התגייסות לדבר שתיקה, שעוזי בנזימן הפך למייצג שלה. בשלב זה קשר השתיקה ניצח. התקשורת התנהגה כמו בת יענה. אבל זה ניצחון פירוס. ניצחון שרק פוגע באמון הציבור בשתי המערכות. ההפסד הוא כולו של חופש הביטוי ושלטון החוק.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...

תגוביות:

1.אנחנו חיים בדיקטטורה שיפוטית! אין משמעות לבחירות!

2.התקשורת בישראל היא תוצר של "המאפיה השמאלנית" , והיא אכן מתפקדת כזרוע המרכזית של המאפיה הזו. התקשורת בישראל מומחית אך ורק בהשתקת "רעשים" נגד המקושרים, וביצירת "רעשים מדומים" נגד מתנגדיהם. זו רק עוד הוכחה בולטת לשלל העובדות מהעבר המוכיחות את התנהגותם המושחתת.

http://rotter.net/forum/scoops1/302...

3.תיקון. אופציית תיקון האמון בתקשורת ובמערכת המשפטית - כבר לא קיימת !!!

4.גורמים עויינים לישראל השתלטו על התקשורת כאן. כנ"ל בארה"ב. הניו יורק טיימס משתף פעולה עם אוייבי ארה"ב כבר מזמן, במסווה של "הומניזם" מזוייף וצבוע. האמת היא שכסף ערבי ומוסלמי עומד מאחורי הממלכה השביעית והנה קנו גם את סופרמן, שמוותר על אזרחותו האמריקאית לטובת האו"ם וגורמי הסדר העולמי החדש...

5.אני מזמן לא מאמין לתשקורת, אבל כאן יש פגיעה חד משמעית במדינה. לי נמאס. אני מחכה לעוד חברה כמוני, ובסוף נעשה מהפיכה.

6.ימיני. בסיום אתה כותב שמעשי בית המשפט והתקשורת פוגעים באמון הציבור בהן. לציבור אין שום אמון בהן. לא נותר במה לפגוע. הציבור מלא קבס ממערכת המשפט וכלי התקשורת. בחילה זו המילה!

7.נו מה חדש? זה ידוע שיש לנו שלטון של 0.3% על כל המדינה.
עכשיו איך נפטרים מהם? כמו בסוריה? כמו במצרים?

8.מדוע אותה רות רונן לא תולה את הנעליים באופן מיידי, לאחר שנחשפה הפרשה?

9.ההשתקות וההפחדות שעובר הציבור הישראלי מול קליקה קטנה שהחליטה לחטוף מדינה שלמה לקידום האג'נדות שלה בלתי נסבל. על הציבור הישראלי להתקומם למול העיוות שבו הוא חי.

10.העם רוצה להפיל את המשטר והשלטון שנמצא כאן בידי התקשורת ובית המשפט. לא ירחק היום שהעם יצעק לדיקטטורה של השמאל - degageכפי שקרא העם התוניסאי לבן עלי וסילק אותו! אין כאן דמוקרטיה - חייבים לומר זאת שוב ושוב. אין כאן כללי משחק הוגנים, אין כאן שויון - וזה יגיע! גם אם יתמהמה בו יבוא!

11.לחקור קשרי פוליטיקאים ופקידים בכירים עם הקרן החדשה.

12.אנחנו נראה את אוליגרכיית המשפט והתקשורת מתרסקת לתוך בור עמוק, בדיוק כמו ידידינו אסד, קדאפי ושות'...

13.והשעון ממשיך לתקתק וצעירים רוצחים מג'לג'וליה הופכים להורגים מלאי מצפון וענווה בבית המשפט הזה.

14.מערכת המשפט בישראל מזמן לא רלוונטית וכופה עצמה על הציבור.

15.לא ניתן להשתיק עם שלם! ננצח בסוף!

16.אם על פי חוק אנחנו לא חייבים לספק שירותים רפואים לתושבי עזה, אז למה לכל השדים והרוחות אנחנו עושים זאת? כלום לא ידעו תושבי עזה את סעיף 7 באמנת החמאס שקורא לרצח יהודים כשהצביעו לאירגון טרור זה בבחירות לרשות הפלסטינית?

17.השמאל הישראלי - אויב המדינה ויש לומר זאת ללא פחד וללא מורא!

18.כמה זמן עוד נמשיך לספוג את הדיקטטורה השמאלנית הפושה בכל מקום. מתי גם אנחנו הרוב השפוי בעם, נתקומם נגד שלטון הצללים של השמאל הפשיסטי ? אולי הגיע הזמן שגם אנחנו כמו הרוב הסוני בסוריה, נראה למיעוט הניבזי הזה שהשתלט על מערכת המשפט ועל כלי התקשורת, מי נותן את הטון. רות רונן, אינה אלא משת"פית של החמאס, המושתלת במערכת המשפט שלנו. ארכי טרוריסטית במסווה של שופטת.

19.העין השביעית, בשליטת המכון לדמוקרטיה, בשליטת הקרן להשמדת ישראל. אתה טוחן מים ימיני-רק נשק ייפתור את הבעיה.

20.דרוש מנהיג.

21.אם פעילותו הנמרצת של השמאל בישראל לקעקוע אושיות המדינה (אני לא רוצה לזהם את ישראל לכן איני קורא לו השמאל הישראלי) במימון אירופי אנטישמי עויין תומך טרור ערבי, אינה מסמנת אותו כגייס חמישי, אז מה זה גייס חמישי?

22.מפסיקה לפסיקה כוחנו עולה. כל יום מתרבים האבסורדים שגורמים לציבור ללחץ ציבורי עצום וגובר על הכנסת לקחת מהשופטים את כוחם הנסמך על מינוי חברים מושחתים.

23.בכל מקרה הכנסת והממשלה חייבים להתייחס ולתת מענה לתופעה מדאיגה ומסוכנת זו, לפני שיהיה מאוחר!

24.הקרן לישראל חד"שה וגרורותיה הפו"צ במימון מדינות זרות עויינות מנהלת מסע צלב כנגד מדינת היהודים, וכל האמצעים כשרים בעיניה, לרבות "הכשרת" משפטנים" וכל שרץ שהוא, לשם כפיית מדיניותם על מדינת היהודים, לרבות חרם על מדינת ישראל ומוסדותיה.

השמאל, אחר שהבין שהבוחר מאס בו וכי אין לו סיכוי בקלפי, שבר ושובר את כל הכלים.

גרורותיו בתקשורת ובמערכת המשפט מנסים לסרס את יכולת העמידה שלנו ואת זכות ההגנה העצמית שלנו במסגרת מסע הדה לגיטימציה כנגדנו.

יחד עם ג'י סטריט וארגונים אנטישמיים ברחבי תבל.

די לקרוא את הזדעזעותו של גפן במאמרו מהיום וחמור מכך את השתלחויות השמאל הקיצוני בו.

הגיע הזמן שהשמאל הציוני, ליתר דיוק מה שנשאר ממנו, יתעורר ויוציא את השמאל הפו"צ מחוץ למחנה, שתקתם זמן רב מדי, בינתיים, באתנן של מדינות זרות עויינות שעליו הסתמכתם, הם עושים דה לגיטימציה גם לכם.

25.יש לסלקה מיד משיפוט, ה"אג'נדה" מזדקרת מבין חלציה. ערוות ה"קרן לישראל חדשה" פרושה לעין כל.

26. השמאל מסיבות שפשוט איני מבין נחוש לחזק את ידי האויב ולעזור לו. כמו הגרמנים בזמנו שהאמינו שהם גזע אדם עליון כך גם השמאלנים מאמינים שהם עליונים מוסרית מהרוב שחושב אחרת.

27.הפתרון בעזה הוא פשוט. המצרים זימנו לישראל מתנה מדהימה בדמות פתיחת מעבר הגבול ברפיח. ע"י צעד זה הם מאפשרים לישראל להשלים את ההתנתקות מעזה, וזה כולל ניתוק צינור המזון לעזה וניתוק החשמל לעזה.

28.אנשי " מפאי" מעולם לא קיבלו את התבוסה בבחירות.

29.לימיני מגיל רונן: חבל שאתה השתקת אותי בזמנו.

30.האם העתונאי בנזימן היה חבר קרוב של העיתונאי רונן ז"ל, אביה של השופטת?

31.אנשים המנהלים את חיינו, אינם מאמינים יותר בתקומה יהודית, אלא בגלות. מי שהכין לו דרכון, מכין גם מכתבי המלצה.

32.בסביבתי הקרובה אין אף אדם שנותן אמון במערכת המשפט.

33.שופטת שהיא חלק מהזבל השמאלני המרקיב. שימוע לשופטים.
להתנער מהאשפה השמאלנית. לחזור לשורשים היהודיים.

34.במדינה בה כנופיית ערבים צמאי דם יוצאת בריקודים מבית המשפט לאחר שהתנפלו כחיות רעות על אב משפחה, ורצחו אותו באכזריות חייתית לעיני משפחתו, ואז הורשעו רק שניים(!) מהחבורה בהריגה, כי פשוט בעטו לו בראש כדי לדגדג אותו, ולמרות ששכלית הבינו שהוא ימות מזה, בכל זאת איכשהו "נפשית" הם לא היו בטוחים שהוא ימות, ולכן לדעת בית המשפט הם אינם רוצחים אלא רק, אתם יודעים, קצת שובבים - קטן על שופטת לפסוק בתיק בו מעורב בעלה. באמת, אדון ימיני. אני מתפלא עליך. איפה אתה חי?

35.חרפת התקשורת חלק ב'. שלשום התראיין ד"ר גיא בכור בתכנית הטלביזיה של דן שילון. ניתן להסכים או לחלוק על בכור, אבל צריך להודות שהוא מבטא דעות החורגות מהמקהלה התקשורתית המוכרת. דן שילון לא אהב את המנגינה ששמע, והודיע לד"ר גיא בכור שלא יוזמן שוב לתכנית בעתיד. לא מאמינים ? בבקשה:

דן שילון מאיים על דוקטור גיא בכור בהפסקת הפירסומות:

http://www.youtube.com/watch?v=RYny...

מישהו בתקשורת כתב על זה? מישהו מחה? מזרחן ידוע ומוכר יורחק בעתיד מתכנית טלביזיה כי דיעותיו אינן מקובלות על המראיין, וזה במדינת ישראל 2011. אפילו בן דרור ימיני לא כתב על השערוריה הזו.

36.כל מערכת ההתייחסות של האליטה הוא חוגי השמאל הרדיקלי באירופה. חבורת האליטה הישראלית מתקיימת וחיה רק על פי החליל של השמאל הרדיקלי של אירופה. זאת מערכת המזינה את עצמה של שמור לי ואשמור לך, ממן אותי ואממן אותך, הזמן אותי, הענק לי פרסים, לקק לי ואלקק לך. החבורה הזאת מנותקת לחלוטין מהדמוקרטיה הישראלית, לא מעניין אותה בכלל מאזרחי ישראל מחוץ למעגל המלקקים שלהם.
האנשים הללו לא גרים בפריפריה, לא מופגזים על ידי החמאס, לא נוסעים באוטובוסים, לא נזקקים לרפואה הציבורית, לא צריכים לעבוד למחייתם, חיים על חשבון הציבור ומענקים מאירופה. אין להשחית עליהם מילים אלא יש לנקוט במעשים. יש לסלקם בהדרגה מכל מוקדי הכוח והכסף של מדינת ישראל, לבודדם ולנתקם, עד שהשפעתם על הציבור הישראלי תהיה אפסית.

37.השמאל רואה במערכת המשפט ובתקשורת מערכות שנועדו לאפשר לו לשעבד את כל האוכלוסיה, ולכפות עליה בכוח הזרוע אורח חיים שהיא לא רוצה, ללא קשר לתוצאות הבחירות. אין שום קשר בין דיווח מידע לבין התקשורת במערב. אין קשר ולו גם מקרי בין מערכת המשפט בישראל לבין החוקים במדינה.

38.בן דרור! מקארתי הוא לא ימני קיצוני, וחדשות פוקס ניוז הן הגונות ומאוזנות!

39.השופטת רונן ובנזימן לראשות הקרן החדשה לישראל!!!








ליה 01.05.1118:20
103. דן שילון מאיים על ד''ר גיא בכור בהפסקת הפירסומות: בתגובה להודעה מספר 0
חרפת התקשורת חלק ב'.

שלשום התראיין ד"ר גיא בכור בתוכנית הטלביזיה של דן שילון.

ניתן להסכים או לחלוק על בכור, אבל צריך להודות שהוא מבטא דעות החורגות מהמקהלה התקשורתית המוכרת.

דן שילון לא אהב את המנגינה ששמע, והודיע לד"ר גיא בכור שלא יוזמן שוב לתכנית בעתיד.

לא מאמינים ? בבקשה:

דן שילון מאיים על דוקטור גיא בכור בהפסקת הפירסומות:

http://www.youtube.com/watch?v=RYny...

מישהו בתקשורת כתב על זה?

מישהו מחה?

מזרחן ידוע ומוכר יורחק בעתיד מתכנית טלביזיה כי דיעותיו אינן מקובלות על המראיין, וזה במדינת ישראל 2011.

אפילו בן דרור ימיני לא כתב על השערוריה הזו.

ליה 08.05.1122:30
104. 231 ישראלים נרצחו בעקבות שיחרורו של טננבאום בתגובה להודעה מספר 0
מה שהתקשורת מסתירה מדברי דגן

מאיר דגן לא דיבר רק על הגרעין האיראני אלא גם על מחיר הדמים שבשחרור מחבלים. אז למה התקשורת מצניעה זאת?

התקשורת הישראלית מתמקדת בדבריו של ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, אודות הגרעין האיראני והגדרתו את האפשרות לתקיפה צבאית שם כמעשה טיפשי, אולם משום מה דבריו על עסקת אלחנן טננבאום, דברים שיש בהם השלכות לעסקה צפויה לשחרור שליט, אינם זוכים לסיקור נרחב.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ציון סוו'יירי, ששכל את בנו, בתו וחתנו בפיגוע ירי שבוצע בשליחותו של מרואן ברגותי, על הדברים המחזקים את עמדתו זה מכבר אודות מחיר הדמים הכרוך בשחרור מחבלים.

כזכור, דגן אמר שבדיקה שביצע העלתה שישראל שילמה בחייהם של 231 מאזרחיה עבור שחרורו של טננבאום. סוו'יירי, המשמש גם כאחד מדובריו של ארגון נפגעי הטרור 'אלמגור', אומר שהדברים הפתיעו אותו בהיקפם שכן לארגון היה ידוע על מאה ועשרים עד מאה ושלושים נרצחים בעקבות שחרור טננבאום, "הנתון שמסר דגן מפתיע למרות שידענו שאותם אנשים ישוחררו יצאו לחזור אל הטרור".

להערכתו של סוו'יירי דבריו אלה של דגן הגיעו לשולחנו של ראש הממשלה נתניהו והם תואמים את עמדותיו מהעבר. הוא מספר על שיחותיהם של אנשי 'אלמגור' עם נתניהו ובהן הביע את עמדתו זו. עם זאת הוא מציין שהיו מהשרים שלא האמינו לנתונים שהוצגו בפניהם, וכעת, עם דבריו של דגן, התקבל אישור לדברים ואף החרפה שלהם, שכן כאמור בשיחותיהם עם הגורמים המדיניים דיברו על 120 או 130 נרצחים.

ובאשר לתקשורת שכאמור מעדיפה להתעלם מפרק זה בדבריו של דגן אומר סוו'יירי כי הסיבה המרכזית לכך היא היות התקשורת מוטה בעד שחרורו של גלעד שליט, ועל כן היא מעדיפה להצניע את הדברים. "לא נעים להם לומר שהחבר'ה האלה מאלמגור צדקו...", וכעת קשה להם עם דבריו של דגן כאוטוריטה ביטחונית בכירה.

סוו'יירי מציין כי הוא עצמו היה מעריך שבערב יום הזיכרון היה ראוי שדווקא דבריו אלה של דגן יתפסו את הכותרות הראשיות, ולכן "ההתעלמות מוזרה", כלשונו.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

ליה 14.05.1110:33
105. גלי צה''ל נגד ''אם תרצו בתגובה להודעה מספר 0
האזינו לראיון וקבעו באיזה צד של המתרס נמצאת התחנה הצבאית

כתבת הפנים של גלי צה"ל, טלילה נשר, מכנה את הקמפיין של "אם תרצו" בכינוי שיוזמות השמאל הקיצוני מעולם לא זוכות לקבל, מסע תעמולה (בלי מרכאות). "מדובר בניסיון מחודש לצייר את ההיסטוריה "הנכונה" מהזווית היהודית כביכול".

בראיון עצמו, רינו צרור שואל את ארז תדמור שאלה שעליה הוא יחזור מספר פעמים בראיון "נכבה-חרטא? קצת זילות יש פה באסון של אנשים אחרים". תדמור מסביר לו שה'נכבה' היתה באשמת הערבים עצמם ואלמלא ניצחון הישוב היהודי, הערבים, כפי שהבטיח מזכ"ל הליגה הערבית דאז, היו עורכים ביהודים טבח המוני. אבל זה לא מספק את רינו צרור והוא חוזר ושואל את אותה שאלה שוב ושוב ובסוף קובע "לא ענית לי על אותה שאלה, שאלה אחת קטנה".

השלב השני, כפי שנהוג כלפי נציג של כל ארגון החסר את חותמת הכשרות של גל"צ, הוא לשאול על הכסף - כמה כסף, מי נתן לכם והאם זה לגיטימי? לא תשמעו את השאלה מופנית ליריב אופנהיימר, לא למיכאל ספרד, לא לעמי איילון או לאורי שגיא ולאמנון ליפקין-שחק, אצלם הכסף לא מעניין.

רינו צרור טוען כלפי תדמור בהמשך: "באת עם נאום מוכן מראש".

את הראיון הלוחמני הזה השוו לשיחה הנינוחה עם ד"ר מוסטפא כהבא שנשאל שאלות קשות כמו "מה דעתך?" " מה עתיד להיות ביום הנכבה להערכתך?"

ללא ספק, מדובר מסע תעמולה.

ואם כבר עלתה שאלת הכסף, הרי שחשוב יותר לברר כמה עולה לנו התחנה האנטי ציונית שעוסקת בתעמולה נגד המדינה, וכאן מדובר בכסף של כולנו, שיוצא מקופת אוצר המדינה.

לסגור את גלי צה"ל!

http://www.youtube.com/watch?v=PeQt...
ליה 25.05.1122:51
106. חוק: מנכ''ל רשות השידור יהיה עורך ומינויו יאושר בממשלה בתגובה להודעה מספר 0
מינוי מנכ"ל רשות השידור יאושר בממשלה

הוועדה המשותפת לוועדות הכלכלה וועדת החינוך והתרבות של הכנסת המשיכה בהכנת חוק רשות השידור החדש לקריאה שניה ושלישית.

הוועדה המשותפת לוועדות הכלכלה וועדת החינוך והתרבות של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, המשיכה היום בדיונים להכנה לקריאה שנייה ושלישית של ההצעה לתיקון חוק רשות השידור, במסגרת קידום הרפורמה ברשות.

בפתח הישיבה דנה הוועדה בסעיף הנוגע להשתתפות חבר המועצה בשידורי הרשות. לפי הצעת הממשלה, חבר המועצה יהיה רשאי להשתתף בדיונים באופן חד פעמי.

חבר הכנסת אופיר אקוניס אמר כי לדעתו מדובר באיסור מוגזם. הוא הביא כדוגמה את חברותו של קובי אוז במליאת רשות השידור, ואמר כי לא הגיוני לאסור עליו להופיע או לאסור על השמעת יצירותיו. ח"כ איתן כבל הוסיף כי אם המינויים נעשים בהליך ראוי אין מניעה שאנשים שהם גם מומחים בתחומם ומכהנים במועצה יופיעו בשידורי הרשות.

ח"כ ניצן הורביץ הצטרף לשניים והשלושה ביקשו לשנות את הסעיף כך שהופעת חבר מועצה תותר מעת לעת, והוועדה אישרה את ההצעה.

עוד אישרה הוועדה, כי הממשלה תהיה רשאית לפזר את המועצה אם היא לא תמלא את התפקידים והחובות שהוטלו עליה בחוק. כמו כן דנה הוועדה בסעיפים הנוגעים למינוי מנכ"ל הרשות. הממשלה הציעה כי המועצה תמנה את המנכ"ל, באישור השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור. ח"כ כבל אמר כי משמעות ההצעה היא השארת הפוליטיקה בתוך רשות השידור. ח"כ אייכלר אמר מנגד כי הרשות צריכה להתנהל תחת הביקורת הפרלמנטרית. ח"כ כבל הציע כי המועצה תמנה את המנכ"ל באישור הממשלה ולא באישור השר, והוועדה אישרה את ההצעה. עוד אושר כי המנכ"ל ימונה לתקופה של 4 שנים, עם אופציה להאריך את כהונתו ב-4 שנים נוספות.

כמו כן דנה הוועדה גם בסעיף המגדיר את תפקידי המנכ"ל, וכחלק מזה בשאלה האם המנכ"ל צריך להיות גם העורך הראשי. מנכ"ל הרשות מוטי שקלאר התייחס לכך ואמר כי המוצר של הרשות הוא תוכן והרשות אחראית על רדיו, טלוויזיה ומדיה חדשה, ולכן הניהול חייב להיות בגישה שמסנכרנת את כל התחומים. הוועדה אישרה את הצעת הממשלה, לפיה המנכ"ל הוא בין היתר גם העורך הראשי של השידורים.

יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ אלכס מילר, הציע להוסיף לחוק סעיף נוסף, לפיו 8 מיליון שקל מתקציב הרשות יוקצה מידי שנה לשידורי רדיו ברוסית. ח"כ כבל אמר בתגובה כי הסעיף פותח פתח לעתירות לבג"ץ, בטענה לאפליה. יו"ר הרשות, אמיר גילת, אמר כי זה לא נכון להתערב בתקציב הרשות. הוועדה אישרה את הסעיף וח"כ הורביץ כינה את הוספתו כ"הכנסת מטען צד לחוק" וביקש למחוק אותו. ח"כ עינת וילף הצטרפה לבקשה למחוק את הסעיף.

יו"ר הוועדה שאמה-הכהן ביקש לשמור על האיזון והשוויון בין העולים מרוסיה לעולים מאתיופיה. היו"ר אמר כי הוא דורש להוסיף סעיף לפיו הרשות תקצה מידי שנה 1.6 מיליון שקל לשידורי רדיו באמהרית והוועדה אישרה את הצעתו. ח"כ ישראל אייכלר ביקש לקבוע כי 3 מיליון שקלים מהתקציב השנתי יופנו לשידורי מורשת ישראל, אולם הצעתו לא זכתה לרוב בוועדה. ח"כ וילף התייחסה לדברים ואמרה כי הרכב העלייה השתנה ורוב העולים מגיעים דווקא מצרפת וארה"ב. "זו דמגוגיה פוליטית", הוסיפה ח"כ וילף.

בתום הדיון הודיע היו"ר כי בכוונתו לסיים את הדיונים בחוק ואישורו לקריאה שנייה ושלישית בהקדם האפשרי.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...


ליה 01.06.1110:11
107. נאום התשובה של נתניהו בקונגרס והתקשורת כאיום בטחוני בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 01.06.11 בשעה 10:15 בברכה, ליה

נאום התשובה של בנימין נתניהו בקונגרס

ספק רב אם קיימת בפוליטיקה הישראלית אישיות פוליטית היכולה לשאת נאום מרשים וקולע כפי שבנימין נתניהו עשה זאת בקונגרס האמריקאי ב-24 במאי 2011.

ספק רב אם קיימת אישיות בינלאומית המסוגלת לרתק כך את הפוליטיקה האמריקאית הצינית והמיוזעת.

כאשר בנימין נתניהו סיים את דבריו, ניתן היה להבין שהנאום היה מרשים מאוד לפי פרצופיהם המכורכמים של שדרני החדשות והפרשנים בישראל.

הקרנבל התקשורתי השלילי המתנהל סביב אישיותו של בנימין נתניהו מאז שהחלה כהונתו, אינו מאפשר לרבים בתקשורת הישראלית לבחון את דבריו ואת מעשיו באור מעט יותר מושכל והגיוני.

הפרשנות שנלוותה לנאום הראתה בעליל כי התקשורת הישראלית הציבה עוד לבנה אחת בתחושה הציבורית הכללית המתייחסת לתקשורת כאל איום אסטרטגי על מדינת-ישראל ותושביה. במילים אחרות, חופש הביטוי אינו חופש השיסוי - בעיקר אם מדובר בראש ממשלה מכהן שנבחר בבחירות דמוקרטיות.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "אובמה נפל למלכודת הערבית למרות הזהרתו מפניה", מגזין המזרח התיכון, 28 במאי 2011.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...

http://rotter.net/forum/gil/20122.s...

הודעה 43

תגובית:

הלילה היכה נתניהו את השמאל האנטישמי ואת הערבים חומדי ארצנו, בקורנס!

ביבי ניצח הלילה על הבימה העולמית העיקרית - הקונגרס האמריקאי, את כל תעמולת השקר של אהרון ברק והשמאל, הפועלים נגד מדינה יהודית. כל הכבוד על התיחכום. זו התממשות ההוראה המקראית: בתחבולות תעשו לכם מלחמה! ביבי סיפק לישראל מכונת אמת מושלמת לגילוי וחשיפת השקר הערבי הגדול בהיסטוריה.

נגד הערמומיות הערבית יצר נתניהו חומת אש בלתי עבירה באמצעות מכונת אמת מושלמת.

דבריו של נתניהו הם הטחת האמת בפרצופו של עולם עויין ורווי שקרים, תוך כדי ניפוץ השקרים האלה אחד לאחד ובאופן פומבי, על הבימה הבינלאומית העיקרית והאולטימטיבית - בימת הקונגרס האמריקני.

נתניהו עמל על בנייתה של מכונת אמת משוכללת שמסוגלת לרסק כל שקר המהווה נדבך ב"נרטיב" התעמולה השמאלנית והערבית.

ככל שהתגברו מחיאות הכפיים, ידעו הערבים ואנשי השמאל היהודים, שכל מסכת השקרים והרמאויות שהם טוו במשך שלושים השנה האחרונות באמצעות בג"צ ישראלי תומך ומחוקק (בניגוד לחוק), הולכת ומתפוררת לאבק פורח!

כל עמלו של אהרון ברק - חוזה מדינת כל אזרחיה, הלך והתפוגג, באולם רווי אהבה ותמיכה מהממת לישראל יהודית.

הלילה היכה נתניהו את השמאל האנטישמי ואת הערבים חומדי ארצנו, בקורנס!

התנאים שהציב הם תמציתה של האמת, וישמשו מעתה נייר לקמוס לגילוי וזיהוי בוגדים מבית, ואוייבים מחוץ.

דרישותיו של נתניהו הן דרישות העם היהודי כולו, ובמהותן מהוות מכונת אמת, נייר לקמוס, מכונת רנטגן, אולטראסאונד, וניתוח פתולוגי בו זמנית.

הערבים הם רק שוכרי דירה בארצנו, ולא יהיו לעולם בעלי הבית!

ארץ ישראל היא ביתו של עם אחד בלבד!

"חוזה השכירות" שהכין נתניהו לערבים הוא מסננת לרמאים.

האשכול: מאז ומקדם -השקר הערבי הגדול ביותר בהיסטוריה

http://rotter.net/forum/gil/20448.s...

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...

לפני 33 שנה ב-1978 הופיע נתניהו כיועץ כלכלי בפני קהל

באותו זמן היה בוגר MIT והוא בן 28 בלבד
בענין הקמת מדינה פלסטינית. שימו לב לדבריו הברורים ורהוטים

bibi netanyahu 28 years old.wmv

http://www.youtube.com/watch?v=lixY...





ליה 02.06.1112:38
108. קורס חדש לעיתונאות בגבעת וושינגטון בתגובה להודעה מספר 0
לאור הצלחת קורס העיתונאות של ביה"ס "עובדה" לתקשורת בירושלים, יפתח בשנה"ל תשע"ב קורס נוסף במכללת גבעת וושינגטון. הקורס מיועד לצעירים אשר מעוניינים להתמחות בעיתונאות ותקשורת ורואים עצמם עיתונאים בעתיד.

בית-ספר הירושלמי "עובדה" פותח שלוחה חדשה במרכז הארץ

יצחק ברוכי – סטודנט בעובדה תשע"א

"עובדה" הוקמה בתחילת שנת הלימודים הנוכחית ע"י נחי אייל - מנכ"ל מפלגת "תקומה" והפורום המשפטי למען ארץ-ישראל, ומטרתו היא להכשיר צעירים לעבודת העיתונאות, כדי שיוכלו להשתלב במערכות התקשורת בארץ ולהשפיע על האיזון התקשורתי הקיים בה ומתוך כך גם על הציבוריות הישראלית בכלל.

בראש בית-הספר עומד מוטי עובדיה, בוגר בי"ס לתקשורת "כותרת" בת"א ועוזר פרלמנטארי של מס' ח"כים בעבר ובהווה, אשר מתווה את דרכו של בית-הספר. מכללת ליפשיץ הירושלמית מארחת את בית-הספר בקמפוס הגבעה הצרפתית שלה.

את ההרצאות שומעים הסטודנטים מפי עיתונאים מקצועיים אשר עוסקים בכל תחומי המדיה התקשורתית בארץ. טל שורר, כתב גלי-צה"ל, מלמד איך להכין כתבת רדיו, בעיקר בשטח; בני טייטלבוים, כתב ועורך מקול ישראל עוסק בשידור הכתבה בצורה נכונה ורהוטה.

שיעור זה מועבר באולפן הרדיו של המכללה והסטודנטים מתנסים בשידור חי ומוקלט ובעמידה בזמן קצוב (דד-ליין); שרה בק, כתבת ערוץ 2, מרצה על הכנה ושידור של כתבה טלוויזיונית. בשיעור זה מתנסים הסטודנטים גם בבניית וצילום כתבות;

קובי נחשוני, כתב ynet, מלמד איך כותבים כתבה אינטרנטית; סופיה רון- מוריה, כתבת מקור-ראשון עוסקת בכתיבה פוליטית ובתורת הראיון; ניסן שטראוכלר, עיתונאי לשעבר מידיעות-אחרונות מלמד כתיבה עיתונאית, ורועי לחמנוביץ', דובר ש"ס, מרצה על דוברות ויחסי ציבור.

מדי פעם שומעים הסטודנטים הרצאות שונות על העבודה של גורמים חיצוניים מול התקשורת, משלל אישי-ציבור המצויים בתחום- מדובר "מועצת יש"ע" ועד דובר "שלום עכשיו", דרך ח"כים ועורכי עיתונים.

אחת לחודש וחצי, יוצאים הסטודנטים לסיור באחת ממערכות התקשורת הגדולות, לומדים על התנהלות המערכת מהכתבים, רואים איך מתנהלת העבודה בפועל ושומעים הסברים והערכות-מצב מגורמים בכירים במערכת. במסגרת סיורים אלו, ביקרו הסטודנטים באולפני קול-ישראל, באולפני חדשות ערוץ 2, במערכת ynet ובמערכת מעריב.

בשנת הלימודים הראשונה של בית-הספר, לומדים בו סטודנטים בני 17 עד 40, המגיעים מרקעים מגוונים למדי בקשת הישראלית. המכנה המשותף לכולם הוא המוטיבציה והרצון העז להיכנס למערכות התקשורת הגדולות ולהשפיע על הציבוריות הישראלית.

את שנת הלימודים תשע"ב, יפתח בית-הספר "עובדה" בשלוחה החדשה בגבעת וושינגטון, לצד מחזור לימודים נוסף שיפתח בירושלים. אחד המרצים שילמדו בגבעת וושינגטון הוא דדי מרקוביץ, עורך המקומונים של מעריב, וכמותו יהיו עוד מרצים חדשים, מפתיעים ומעניינים.

אז אם אתם חולמים להיות עיתונאים, אם בוער בכם לשנות את מצב הדעות בארץ ואתם בעלי יוזמה, אומץ וכישרון, הירשמו בהקדם במזכירות ביה"ס וניפגש אחרי ספטמבר...

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...





ליה 16.06.1118:15
109. טירקל: ''התקשורת הישראלית לא פעלה לטובת ישראל'' בתגובה להודעה מספר 0
"התקשורת הישראלית לא פעלה לטובת ישראל"

"התקשורת הישראלית לא פעלה בחזית אחת עם טובתה של ישראל בפרשת המשט", האשים השופט יעקב טירקל בכנס מחקרי יו"ש ה- 21.

השופט בדימוס, יעקב טירקל, אשר עמד בראש ועדת החקירה לבחינת אירועי המשט והסגר הימי, מאשים בדברים שנשא בכנס ה-21 למחקרי יו"ש שנערך ע"י מרכז מו"פ אזורי יו"ש ובקעת הירדן במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, את התקשורת הישראלית בהפרעה להסברה הישראלית.

"התקשורת הישראלית לא פעלה בחזית אחת עם טובתה של ישראל.

בניגוד לכל מיני "פרשנים" ששמעתי וקראתי בתקשורת הישראלית, מותר להשתלט על ספינה במים בינ"ל ולא חייבים לעשות כן במים טריטוראליים בלבד", אמר טירקל.

לדבריו, "זנחנו יותר מדי את ההסברה המשפטית שלנו.

יש לנו יותר מזכויות תנ"כיות וסיבות ביטחוניות המצדיקות את קיומנו ופעולותינו. ככלל יש לישראל רתיעה מכל שיתוף פעולה עם מהלך בינ"ל וחבל שכך כי אנחנו יכולים להתמודד עם הזירה הזו".

טירקל התייחס גם לועדה בראשה עמד, וציין כי "בגלל האופי הראשוני של הועדה שעמדתי בראשה, נכללו בדיוני הועדה נושאים שאיש מלכתחילה לא התכוון שיחקרו במסגרתה".

"הוועדה היתה חסרת תקדים בכך שהיו לה 2 משקיפים זרים. נקבע כי לא תהיה להם זכות הצבעה אך לא נקבעו הגדרות תפקידיהם. אני לקחתי על אחריותי שהם יחשפו לכל חומרי הועדה, כולל הסודיים ביותר.

האמון שנתנו במשקיפים הוכיח עצמו.

הם חתמו על הדו"ח כמו היו שותפים לכתיבתו.

היתה לכך השלכה עצומה על השפעת הדו"ח בעולם.

ועדה שבדקה את דו"ח גולדסטון, הידוע לשמצה, הקדישה מילים אוהדות לדו"ח שלנו", הוסיף השופט.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1. בוקר טוב כבוד השופט התקשורת לא פועלת לטובת ישראל באף תחום. התקשורת הישראלית לא פעלה לטובת ישראל לא רק בקשר למשט. יש המון דוגמאות ואני אביא רק אחת. התקשורת יודעת שהגירסה הרשמית לרצח רבין היא בלוף. התקשורת יודעת את האמת שלא יגאל עמיר הוא הרוצח. אבל היא משתפת פעולה עם הממסד ועם הפרקליטות ועם השב"כ ועם הממשלה בהסתרת האמת. ערוץ 7 הוא אתר החדשות היחיד שלא מוחק תגובות של גולשים שמנסים לחשוף את האמת.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...

2.למרות התקשורת האמת עוד תתגלה. לפי כל הסימנים הגלויים יגאל עמיר איננו הרוצח של רבין אבל מגיע לו להרקב בכלא עד אחרית ימיו, משום שמסיבות השמורות עמו, הוא הודה ברצח, ובכך גרם לנזק אדיר, בל ישוער, למחנה של היהודים הנאמנים.

3.התשקורת הישראלית היא סרטן בגוף המדינה. מפחידה את הציבור
בידיעות ביטחוניות שנותנות כוח לאויבינו. לעומת זאת דברים רבים לא מתפרסמים למרות חשיבותם כי הם לא "רלונטיים" לקו הפחדני חסר עמוד השידרה של העיתונים.

4.אתה לא ממש מחדש דבר. אנו זוכרים את מופע האימים של הסמולנית הקיצונית האנרכיסטית יונית לוי, בזמן מבצע עופרת יצוקה, וכמובן דוגמאות רבות מספור אחרות, לא חסרות.

5.התשקורת הישראלית חצתה מזמן את הגבול ונוספה אל שונאינו.
ליה 18.06.1111:04
110. ''הארץ'', עיתון ציוני בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 18.06.11 בשעה 11:19 בברכה, ליה

עם מכירת 20% ממניותיו לליאוניד נבזלין, הצהיר "הארץ" בפני הבעלים החדשים על "העקרונות המערכתיים" המנחים אותו. הנה הם, בלווית הערות אגב של מערכת "לאטמה":

1. 'הארץ' הוא עיתון ציוני התומך בקיומה ובחיזוקה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. (יהודית בלי דתיים אבל, ודאי שבלי חרדים, ודמוקרטית בלי ציבור בוחרים, אתם יודעים, רוסים, ימנים, כל מי שמפריע לבית המשפט להחליט החלטות).

2. 'הארץ' יקרא ויתמוך במאמצים להפוך את ישראל למתקדמת בתחום החינוך, המדע והתרבות. (כלומר, העיתון יקבע את תכנית הלימודים בישראל, כי הוא ציוני, כמובן, אבל לא ציוני מדי!).

3. 'הארץ' ישאף להפוך את ישראל למדינה מתקדמת ככל האפשר בתחום זכויות האדם. (ובראשן זכותם של ערבים להרוג יהודים ולהצטלם עם פרחים. "זכויות אדם", אגב, לא כולל זכויותיהם של פאשיסטים ג'יהאדיסטים וחובבי קיטש מטורף למיניהם).

4. 'הארץ' יתנגד לכל סוג של כפייה, כולל כפייה דתית. (למעט כפיית יהודים לצאת מבתיהם ולמסור אותם לגזלנים ערבים. זה כן. אה וכפיית קוראי העיתון לקרוא אך ורק על המציאות שהעיתון יעניק לה תעודת כשרות. גם זה).

5. 'הארץ' יתמוך במאמצים להגיע לשלום בין ישראל לשכנותיה הערביות". (אבל לא עם החמאסניקים. זה כבר מוגזם).

יכולנו להמשיך כך עוד ועוד, אבל הבנתם את רוח הדברים. וואלה הוא לא אתר שמאלני, "הארץ" הוא בכלל עיתון ציוני... הארכיון פרוש לפניכם, קיראו והחליטו בעצמכם.

http://www.latma.co.il/Tag.aspx?tag...

http://www.latma.co.il/article.aspx...

תגובית:

מיהו נבזלין ומדוע רכש מניות בהארץ?

לאוניד בוריסוֹביץ' נֶבְזְלִין (ברוסית: Леони́д Бори́сович Не́взлин; נולד ב-21 בספטמבר 1959) הוא אוליגרך רוסי לשעבר, מראשי יוקוס. כיום איש עסקים ישראלי ואיש אופוזיציה לשלטון הרוסי. נבזלין דורג במקום ה-14 ברשימת 100 העשירים של ישראל של העיתון מעריב לשנת 2010 עם הון בשווי 4.9 מיליארד שקל.

לאוניד נבזלין נולד במוסקבה בשנת 1959. את השכלתו כמהנדס תוכנה רכש במכון ללימודי תעשיית הכימיה של הנפט והגז במוסקבה, והתחיל מיד לעבוד במשרד לגאולוגיה של ברית המועצות. בשנת 1989 הצטרף נבזלין למיכאיל חודורקובסקי. נבזלין וחודורקובסקי עסקו בין השאר בפעילות פוליטית וציבורית עם דגש על כינון וחיזוק הדמוקרטיה וזכויות האדם ברוסיה. בשנים 1999- 2003 תמכה הקבוצה ומימנה את שתי המפלגות הדמוקרטיות ברוסיה (יבלוקו ו- SPS). ב-2001 התמנה נבזלין לנשיא הקונגרס היהודי ברוסיה, ובסוף שנת 2001 נבחר כסנטור לבית העליון של הפרלמנט הרוסי, בו שימש סגן יו"ר ועדת החוץ. בין תפקידיו שימש נבזלין גם כסגן מנכ"ל סוכנות החדשות הממשלתית של רוסיה ITAR TASS. ב- 2003 התמנה נבזלין לרקטור אוניברסיטת רוסיה למדעי הרוח.

לאוניד נבזלין הוא אחד מאויביו החריפים של נשיא רוסיה לשעבר וראש הממשלה כיום – פוטין. בשנים האחרונות ניסה פוטין להשתיק את יריבו הפוליטי נבזלין בכל דרך אפשרית, כולל שליחת בקשות הסגרה לישראל. הפרקליטות בישראל ובית המשפט העליון בישראל קבעו מפורשות כי אין מקום להסגיר את נבזלין לרוסיה.

פעולותיו בישראל

בסוף שנת 2003 עלה נבזלין לישראל ביחד עם משפחתו. בארץ ייסד נבזלין את קרן נדב. הקרן הוקמה בשנת 2004 במטרה לסייע במימון פרויקטים ללימודי יהדות, חינוך יהודי, יחסי ישראל והתפוצות והאומה היהודית, וכן פרויקטים לחיזוק הקשרים בין הנוער היהודי בארץ ובעולם.

לאוניד נבזלין משמש כיום כיו"ר חבר הנאמנים של בית התפוצות.

הוא מכהן בנוסף כחבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים, כחבר מועצת המנהלים של המרכז ללימודי יהדות ברוסיה, כיו"ר קרן השואה ועוד.

בשנת 2011 רכש 20% ממניות העיתון "הארץ".

לאוניד נבזלין כתב מספר ספרים על יחסי ציבור וחשיבותם בעידן המודרני, ביניהם: אדם עם רובל ו- יחסי ציבור - מי צריך את זה.

ויקיפדיה

הודעת הנהלת "הארץ": נבזלין רוכש 20% ממניות "הארץ":

http://www.haaretz.co.il/hasite/spa...

תגובית:

מוזר שבתור ציוני בחר דווקא להשקיע בעתון פלסטיני, אמנם בעברית.








ליה 21.06.1116:51
111. רק החמאס תומך בגלי צה''ל בתגובה להודעה מספר 0
ריבחי רנטיסי רוצה את גל"צ

מחבל החמאס, ריבחי רנטיסי, הוקלט אתמול (שני) לגלי צה"ל כחלק ממאבק אנשי התחנה על נחיצות התחנה. האזינו

מחבל החמאס, ריבחי רנטיסי, הוקלט אתמול (שני), לבקשת גלי צה"ל, בדברי תמיכה על התחנה. זאת כחלק ממאבק התחנה על נחיצותה, בעקבות דברי הביקורת שנשמעו לאחרונה, לפיהם, התחנה אינה שיוויונית בדעותיה הפוליטיות.

בהקלטה נשמע רנטיסי אומר: "שלום מדבר ריבחי רנטיסי פעיל חמאס ברצועת עזה. אני קורא לחברי ועדת הכלכלה בכנסת לתת חופש ביטוי לגלי צה"ל".

"אני מתראיין בדרך כלל לגלי צה"ל והם נותנים חופש ביטוי מוחלט. אני קורא להם שזה ימשיך. זה נחשב כמו בית של כולם".

רנטיסי מאשר את ההקלטה

בראיון לערוץ 7 אישר רנטיסי כי אכן ההקלטה אמיתית, "הקליטו אותי בגלי צה"ל אבל לא סימסתי לאף אחד. אני בעד חופש ביטוי לגלי צה"ל אבל מישהו סימס לכל העולם הישראלי". לערוץ 7 נודע כי אנשי 'ישראל שלי' הם שעומדים מאחורי הפצת ההקלטה.

אתמול הפיצה התנועה סרטון חדש המציג תמונה מדאיגה של התחנה הצבאית:

בעקבות פרסום ההקלטה היבו בישראל שלי לידיעה ואמרו "ב'ישראל שלי' מדגישים כי מדובר בהקלטה מקורית ואמיתית של רנטיסי, ולא בחיקוי או 'בישול'. רנטיסי אף הביע מספר פעמים בפני אנשי התנועה את הסכמתו להתראיין בתקשורת ולהסביר את עמדתו התומכת בגל"צ".

יו"ר 'ישראל שלי', איילת שקד, אמרה כי "ישנו אבסורד גדול וכואב, שבו בעוד לוחמים וקצינים מרגישים שהתחנה הצבאית עוינת אותם, גדולי התומכים שמתייצבים להגנתה הם טרוריסטים. אנחנו קוראים לחברי וועדת הכלכלה שלא להאריך עוד את החוק המאפשר לגל"צ לעשות רווחים על גב הציבור, כל עוד לא מבוצעת בתחנה מהפכה של ממש".

גלצ - סכין בגב החיילים

http://www.youtube.com/watch?featur...

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.רק החמאס תומך בגלי צה"ל. בהתחלה לא האמנתי שזה אמיתי!

2.צריך לסגור את גלי צה"ל במתכונת השמאלנית הנוכחית שלה !!!

3.גלי צה"ל - הבית של החיילים של חמאס.

4.במדינה מתוקנת מזמן היו סוגרים את התחנה ושמים את מנהליה בכלא
על הסתה פרועה כנגד מתיישבים. אין מקום לתחנה כזו שמייצגת לכאורה את צה"ל, אך לאמיתו של דבר תפסו אותה שמאלנים כופרים על מנת לצאת נגד יהודים המתיישבים בארץ שלהם. במדינה מתוקנת היו שמים מזמן את כל המסיתים בכלא, מאחורי סורג ובריח.

5.בושה וחרפה, עד אנה הגענו. כסא"ל בדימוס אני מתבייש בתחנה שאמורה לייצג את חיילי צה"ל, אך מייצגת את אוייבי ישראל, וחמור מכך, דוחקת בהורים שכולים לשתף עמה פעולה. אם זוהי התחנה, יש לסגור אותה לאלתר.

6.MyIsrael‎

ישראל שלי מודיעה: הודעת פעיל החמאס רנטיסי על התגייסותו למען גל"צ - לא זיוף

http://bit.ly/lP35EO

http://www.facebook.com/MyIsrael

7.יש לבדוק איזה כוח עומד מאחורי השמאל המסית נגד צה"ל ונגד עם
ישראל, ולמה לא מסוגלים לפטר ולהעניש אותם. מהיכן כוחם? כולם ממלאים פיהם מים, למה?

ליה 22.06.1109:49
112. למה הטוקבקיאדה היא חלק הכרחי ובלתי נפרד - מהגאולה בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 22.06.11 בשעה 09:56 בברכה, ליה

1.משום שלכל אדם מישראל יש ניצוץ של ידע, מידע או חידוש, שחייב להיתרם לטובת כלל ישראל.

לכלל אותה האבוקה המציתה בסופו של דבר את לפיד הגאולה השלמה.

והנה המכשיר האדיר הזה, אמור כך או אחרת ולמרות שאין טוב בלי רע,
ליתן לאחרון הפשוטים בעם ישראל, להוציא לאור את "ניצוצו" שלו.

וכך יכולים כלל ישראל לפעול למען קירוב הגאולה כמו שנאמר: "האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם".

וכך הגאולה הולכת וזורחת עד שיתקיים: "ומלאה הארץ דיעה את ה' כמים לים מכסים".

מאת: משה אהרון נווה עמל, הרצליה.

2.הטוקבקים הם הכוח החדש של הציבור, שעוקף אפילו ממשלות ומוסדות שלטון.

רק לטוקבקים יש באמת כוח.

דווקא התגוביות הן החלק המעניין ביותר של כל אמירה מאמר וכתבה, בעיקר כשהנושא כאוב או שנוי במחלוקת.

משם אפשר לשאוב נחמה, תקווה, מידע עצום ורב, ורעיונות שלא עלו על דעת הציבור קודם.

התעמולה והתשפוכת האידיאולוגית של עיתונאי-התקשורת מזיקות מאד,
הרבה יותר מהטוקבקיסטים.

אנשי התקשורת בתשלום עושים ככל העולה על רוחם, תוך שהם שותלים זרעי פורענות במוחם של אויבינו, ומשלחים לעולם רעיונות לגרימת נזקים לעמנו, שלא היו כלל עולים במוחם הרצחני.

פנייתי היא לכלל הכותבים בתשלום:

אתם לא בעלי זכויות הגוברות על שלנו - הציבור, להביע דעות מכל הסוגים.

חופש ביטוי לכולם, ומי שנפגע שילך לבית המשפט!

http://www.inn.co.il/Articles/Artic...



ליה 22.06.1122:38
113. גם פת''ח מצטרפת לחמאס ומחזקת את גל''צ בתגובה להודעה מספר 0
פת"ח בשביל גל"צ

Fatah for Galatz

http://www.youtube.com/watch?featur...
ליה 24.06.1117:02
114. מרכז תדמי''ת מגיש: טעימות מגלי צה''ל, הבית של החיילים בתגובה להודעה מספר 0


















מרכז תדמי"ת מגיש לכם, הציבור הרחב, טעימות משידורי גלי צה"ל.

על השאלה מדוע מערכת הביטחון מממנת את התחנה הזו, ומי מרגיש בבית ב"בית של החיילים" - נשאיר לכם להשיב.

בתיאבון !

ליקוט ועריכה - חני לוז

http://www.galaz.022.co.il/BRPortal...
















ליה 24.06.1117:25
115. יורם שפטל: גלי צה''ל הבית של המחבלים בתגובה להודעה מספר 0
עו"ד יורם שפטל מקווה שגלי צה"ל הנותנת לדבריו במה למנהיגי טרור תיסגר בקרוב, "גלי צה"ל היא בעצם הזרוע התעמולתית של החמאס".

עו"ד יורם שפטל התייחס בשיחה עם ערוץ 7 למחאה המתמשכת כנגד תחנת גלי צה"ל והביע תקווה כי התחנה תיסגר במהרה, "גלי צה"ל לא רק שנותנת במה למרצחים מהחמאס והפתח, אלא היא בעצם משמשת כזרוע התעמולתית שלהם. בכל שאלה שעומדת בין האויב הערבי למדינת ישראל, גלי צה"ל ניצבת בשתי רגליים בוגדניות לצד האויב".

לדבריו העובדה שגלי צה"ל הגישו תביעה נגד תנועת 'ישראל שלי' מוכיחה את קלונם, "עצם התלונה מראה שהם מרגישים שיש כאן משהו נכון והם מאבדים את העשתונות. זה הרי לא מקרה שיש אהדה עצומה בחמאס לגלי צה"ל, הם הזרוע התעמולתית שלהם בעברית. מי שמאזין לראיונות עם אותם מנהיגי טרור, שומע מצד אחד ראיונות אדיבים ונעימים לעומת ראיונות תוקפניים עם שרי ליכוד".

עו"ד שפטל קורא לקדם את התכנית לסגירת התחנה, "אין דבר שעם ישראל זקוק לו יותר מאשר לסתום את פיותיהם של המסיתים בגלי צה"ל. זו כנופיה שמאלנית קיצונית, מרעילת בארות שיטתית שמשרתת את האויב הערבי".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.יו"ר ישראל שלי בערוץ 10 על הקמפיין להחזרת גל"צ ללוחמים

http://www.youtube.com/watch?v=3iEj...

2.גלצ - סכין בגב החיילים

http://www.youtube.com/watch?v=a-k4...

3.רק בתקשורת ה"ישראלית" קוראים לרוצחים ומחבלים "החברה"

השימוש במילים המקרבות שמור אך ורק לאנשי מחננו!

"חברה" מילה השמורה רק לאהובינו, זלגה בפיהם של כתבי התקשורת לתחום העיסוק בטרור ובמחבלים!

אנחנו שומעים על ה"חברה" מהחמאס, על החברה מהפת"ח, על מה אומרת האמא של "החברה" האלה עלינו ועל מעשינו, וזה באופן יומיומי ולא נלאה.

כמו שהמים מכים על הסלע יש לשמאל כוונה לשחוק אותנו ולעוות לנו את כל עולם המושגים!

דעו לכם אנשי התקשורת ה"ישראלית":

הרוצחים הם לא החברה שלנו.

הם ה"חברה" של רזי ברקאי.
ליה 24.06.1117:29
116. רק בתקשורת ה''ישראלית'' קוראים למחבלים ''החברה'' בתגובה להודעה מספר 0
"חברה" מילה השמורה רק לאהובינו, זלגה לפיהם של כתבי התקשורת לתחום העיסוק בטרור ובמחבלים!

אנחנו שומעים על ה"חברה" מהחמאס, על החברה מהפת"ח, על מה אומרת האמא של "החברה" האלה עלינו ועל מעשינו, וזה באופן יומיומי ולא נלאה.

כמו שהמים מכים על הסלע יש לשמאל כוונה לשחוק אותנו ולעוות לנו את כל עולם המושגים!

דעו לכם אנשי התקשורת ה"ישראלית":

הרוצחים הם לא החברה שלנו.

ואת התוספות המפנקות ניק וצ'יק לא נסכים שתדביקו לרוצחים גסים שופכי דמים.

הפסיקו לשאול כמה חמאסניקים, או כמה חברה מהפת"ח התקיפו את חיילי צה"ל.

אף אנגלי לא ראיין האמא של הנאצי במלחמת העולם השניה, ושאל אותה לשלום בנה, אחרי התקפת הנגד האנגלית, לילה קודם.

אף אנגלי לא העלה בדעתו להתעניין בשלום הנאצי הזה או בעמדת אימו.

השימוש במילים המקרבות שמור אך ורק לאנשי מחננו!

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...
ליה 25.06.1110:19
117. התקשורת, השמאל ומשפחת שליט אשמים בעמדת החמאס בתגובה להודעה מספר 0
לציניות של התקשורת אין גבול

לתקשורת הישראלית, לשמאל ולמשפחת שליט יש תרומה מכרעת להקשחת עמדת החמאס שוב ושוב.

הם אלה ששיכנעו במעשיהם שכדאי להחזיק את גלעד שליט בכל מחיר.

משפחת שליט איבדה את התמיכה של הציבור בישראל (ראו משאל לאטמה)!

הצטרפותם לשמאל הקיצוני, שכל מה שמעניין אותו זה שחרור מרצחים וניגוח הממשלה, כבר מזמן עבר את גבול נכונותנו להבין.

מישאל לאטמה (שאמנם מנוסח בצורה צינית) מראה שרק 2% מהציבור מקבל את הקמפיין של התקשורת.

http://www.latma.co.il/

העתונים שואלים מדוע לקח לממשלות 5 שנים להפסיק את פינוק רוצחי החמאס בכלא.

כמובן שהשאלה לגיטימית וצריכה להישאל בקול רם, אך לא ע"י התקשורת שבמעשיה מנעה החלטה כזו.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...
ליה 25.06.1110:37
118. חגי סגל מנסח שאלון הבוחן את האובייקטיביות של שדרי הרדיו בתגובה להודעה מספר 0
תקלה היסטורית בשידור

מדי חצי דור בממוצע אני מבקר בבניין של גלי צה"ל ביפו. הפעם האחרונה היתה בשעת לילה מתקדמת בשבוע שעבר. הזמינו אותי שם לשיחת נפש עם אושיית התחנה, מיכה פרידמן. נכנסנו לאולפן שלוש דקות לפני תחילת השידור. מול המיקרופון ישבה סמלת ראשונה, שחורת שיער, וקראה את מבזק החדשות. זהבית לויאן שמה. לקראת סיום היא ציינה ש"מחר, ערב חג השבועות". זאת היתה אמירה ערבה מאוד לאוזני, אשר כבר התעייפו לשמוע בגל"ץ כי "מחר, יום הגאווה", "מחרתיים יום הנאכבה" ו"בעוד שלושה חודשים, ספטמבר".

כשהמבזק נחתם, וזהבית קמה כדי לפנות את המיקרופון לפרידמן, התברר שיש לה חצאית נושקת רצפה. ימות המשיח, אמרתי לעצמי. אחר-כך סיפרו לי שזהבית משתחררת בעוד חודש יחד עם עוד שתי חברות יראות שמים, ואז הבנתי שימות המשיח בגל"ץ על סף סיום. מחזור המתגייסים החדשים חף מדתיים ומדתיות, ולא ברור באשמת מי – אשמת הדתיים או אשמת המפקד היוצא יצחק טוניק. סביר להניח שבאשמת שניהם.

אבי בניהו, אשר בתקופתו נרשמה פריצת דרך בתחום קבלת כתבים דתיים לתחנה, העיר לי פעם שהדיון הציבורי על סוגיית אחוז הדתיים בגלי צה"ל הוא בעצם דיון על אחוז הימניים שם. בינינו, בניהו צדק. תחנת הרדיו הצבאית סובלת מבעיית חילון היסטורית, אבל בתוכניות האקטואליה בולטת יותר בעיית השמאלנות, בעיה חריפה עם השלכות הרסניות על התקשורת העברית כולה.

מסרון ההדחה שאהוד ברק שיגר בחודש שעבר לטוניק הצית את המחלוקת העונתית על אופייה האידיאולוגי של התחנה. הימין דרש לסגור אותה או לפחות לבצע בה טיהור המוני, והשמאל הגיב בעצומות נגד סתימת פיות. "הניחו לגלי צה"ל", ביקש רזי ברקאי במאמר נרגש ב-YNET. "כבר עייפנו מלהסביר", הוא כתב, "גל"צ היא לא שמאל ולא ימין".

לפי בקשתו, באמת אניח פה לגלי צה"ל. עייפתי כבר מכתיבת ביקורת עליה. ברוך השם, צמחו פה צעירים מוכשרים שעושים זאת טוב ממני. קלמן ליבסקינד, למשל. אין לי גם עניין לגרום עוגמת נפש לרזי ברקאי. הוא איש נחמד בסך הכול ומופת מקצועי. לא מזמן אפילו יצא לי לנזוף טלפונית באישיות בכירה ביו"ש שהתראיינה בתוכניתו ותוך כדי ראיון נקלעה אתו לקטטה מיותרת. חיוויתי באוזניה את דעתי שזה היה דווקא ראיון הוגן. בניגוד לרבים מעמיתיו, רזי ברקאי מצליח בדרך כלל להיות חביב וענייני אפילו כלפי מראיינים שהוא סולד מדעותיהם. הוא לא גבי גזית.

הייתי רוצה רק למחות בתוקף על טענתו הנ"ל, טענה שגורה מאוד גם בפיהם של בכירי תקשורת אחרים בישראל, כאילו זירת השידור שלהם "היא לא שמאל ולא ימין". זו טענה מופרכת עד כדי גיחוך, אך בדרך כלל היא מושמעת בתום לב, ולכן צריך יותר להסביר פה מאשר לכעוס. רזי ברקאי ועמיתיו באמת מאמינים שהשידור שלהם נקי מפניות אידיאולוגית. רובם כבר מודים ביושר שהם שמאלנים, אבל עדיין משוכנעים בטעות שהם מצליחים להשאיר את דעותיהם מחוץ לאולפן. הם אפילו לא מרגישים איך הדעות מתגנבות פנימה וזולגות בשידור.

"הטענה שהתקשורת שמאלנית היא מחמאה שלא מגיעה לנו", הצטנע לאחרונה יאיר לפיד ב'ידיעות אחרונות'. גם הוא לא מבין מה הבעיה פה. כשאיתן ליפשיץ הזכיר בגל"ץ את הדו"ח הטרי של מבקר רשות השידור נגד תופעת מאמרי המערכת השמאלניים ברשת ב', קטע אותו משה שלונסקי וטען שזוהי אגדת עם ימנית. קול ישראל לא שמאלני, טען שלונסקי. הוא ראש החוג לתקשורת במכללת עמק יזרעאל, עיתונאי בכיר בדימוס, ובכל זאת צריך להסביר אפילו לו.

בשיחה הרדיופונית הנ"ל עם מיכה פרידמן גיליתי מחדש שזוהי משימה מפרכת. אי אפשר להסתפק בהאשמות כלליות, מוכרחים גם להדגים אותן. בשיחה עצמה הסתפקתי בשתים-שלוש דוגמאות, כי זה היה ראיון, לא אוניברסיטה משודרת, אבל אחר-כך חשבתי שאולי כדאי להרחיב את מיזם ההדגמה ולהעלות אותו על הכתב. מדובר בשאלון רטורי לשדרי רדיו וטלוויזיה שאינם מבינים מדוע הימין והדתיים תמיד מקטרים נגדם:

השאלון

שדר מקצועי יקר, מראיין ניטרלי חביב, נניח שהממשלה מחליטה מחר לבנות 750 דירות בשכונת גילה בירושלים ובהר חומה. שר הבינוי והשיכון מתייצב אצלך עם שחר לראיון בנדון. האם אתה שואל אותו למה דווקא בעיתוי הזה או למה כל-כך מעט דירות? האם הצגת אי פעם למרואיין כלשהו שאלות בנוסח "מתי תופשר סוף סוף הבנייה באזור 1E במעלה אדומים"?

האם יהיה נכון לקבוע שבתקופת ההתנתקות התרכזת בעיקר בשאלות של איך ומתי, וכמעט אף פעם לא שאלת למה?

כשמשפחה יהודית מורחקת לצמיתות מביתה בגוש קטיף זה מתואר ברדיו כ'פינוי', אבל כשמשפחת עובדים זרים מורחקת לצמיתות מהארץ מדובר תמיד ב'גירוש'. יש לך אישור לאפליה הבלשנית הזו מאבשלום קור? מרות אלמגור-רמון?

איך זה שמנקודת מבט עיתונאית אין בנגב אפילו "מאחז לא חוקי" אחד, רק "כפרים בלתי מוכרים"? מדוע ביהודה ובשומרון המצב תמיד הפוך?

אתה מדווח על עצומת בכירי שמאל בעד עקירת התנחלויות, ולמחרת על עצומת רבנים נגד מכירת דירות לערבים. למי תצמיד את הביטוי "אנשי רוח" – לעצומה של השמאלנים או לעצומה של הרבנים?

הגזענות היא רעה חלה במחוזותינו, אבל בתקשורת אנחנו נתקלים בה רק בהקשרים של גילויי עוינות יהודיים לערבים. האמנם אין כאן תופעות הפוכות מעת לעת?

נערי גבעות זורקים אבנים על פלשתינים, ונערים פלשתינים שזורקים אבנים על יהודים – איזו תופעה שכיחה יותר לדעתך בשטח? איזו תופעה מסוקרת יותר בתקשורת?

ארגון 'שוברים שתיקה' מפרסם דו"ח חדש על סבלותיהם של ערביי חברון תחת שלטון הכיבוש. במקביל מתפרסם דו"ח של ארגון זכויות האדם היהודי ביו"ש (אורית סטרוק) על השפלות משטרתיות שחווים יהודים דתיים בשערי הר הבית. לאיזה דו"ח צפויה חשיפה גדולה יותר במהדורות החדשות וביומני האקטואליה? מי מהשניים יזכה לתיוג אידיאולוגי? מדוע צירוף המלים "ארגון השמאל שוברים שתיקה" קשה כל-כך להגייה רדיופונית?

אגב, מתי השתמשת לאחרונה בביטוי "שמאל קיצוני"? האם יתכן שבמדינת ישראל או באיזשהו מקום אחר על פני האדמה יש רק "ימין קיצוני"?

דוקטור אחמד טיבי או דוקטור מיכאל בן ארי – מי זוכה ליחס מנומס יותר אצלך בראיונות?

שלוש-ארבע תוכניות אקטואליה יומיות ברדיו ובטלוויזיה נחתמות באזכור הימים שגלעד שליט מוחזק בשבי. בעצם, מדוע רק שליט ולא יונתן פולארד? יכול להיות שזה קשור לוויכוח בין ימין לשמאל על המחיר שצריך לשלם – או לא לשלם – תמורת שחרור שליט?

כמה פרשנים מ'הארץ' התארחו השבוע בתוכניתך? כמה מ'מקור ראשון' ומ'ישראל היום'?

אין ספק ששמעון פרס הוא הנשיא הפוליטי ביותר בתולדות מוסד הנשיאות בישראל. מתי הקדשת לזה אייטם? יש סיכוי שתקדיש בקרוב?

אם צברת מספיק שעות מיקרופון ומצלמה ודאי יצא לך לעסוק יותר מפעמיים-שלוש ב"בעיית ההתחרדות של ירושלים". נסה להיזכר בבקשה מתי עסקת גם ב"בעיית החילון של תל אביב"? קשה לך? זאת לא בעיה?

שחקן תיאטרון ותיק הולך לעולמו בשיבה טובה. ראש ישיבה חרדית גדולה מתבקש לישיבה של מעלה. למי מהשניים יש סיכוי גדול יותר לקבל אזכור שלאחר המוות במהדורת החדשות ובהספד קצר ביומן?

ושאלה אחרונה: לא מכבר דווח כאן בהרחבה על העלאת שכרם של רבני הערים (אגב, רק חלק זעום מהרבנים). מתי תשודר אצלכם, ברצינות גמורה ולא בציניות, כתבה העוסקת בקיפוח תקציבי של רבנים או ישיבות? רק כשהמשיח יבוא או טיפה קודם?

http://www.latma.co.il/article.aspx...

הטור הופיע לראשונה במוסף דיוקן של עיתון מקור ראשון
ליה 25.06.1110:42
119. הטענה של התקשורת שהיא לא שמאל ולא ימין מופרכת ומגוחכת בתגובה להודעה מספר 0
תקלה היסטורית בשידור

חגי סגל מנסח שאלון הבוחן את האובייקטיביות של שדרי הרדיו

מדי חצי דור בממוצע אני מבקר בבניין של גלי צה"ל ביפו. הפעם האחרונה היתה בשעת לילה מתקדמת בשבוע שעבר. הזמינו אותי שם לשיחת נפש עם אושיית התחנה, מיכה פרידמן. נכנסנו לאולפן שלוש דקות לפני תחילת השידור. מול המיקרופון ישבה סמלת ראשונה, שחורת שיער, וקראה את מבזק החדשות. זהבית לויאן שמה. לקראת סיום היא ציינה ש"מחר, ערב חג השבועות". זאת היתה אמירה ערבה מאוד לאוזני, אשר כבר התעייפו לשמוע בגל"ץ כי "מחר, יום הגאווה", "מחרתיים יום הנאכבה" ו"בעוד שלושה חודשים, ספטמבר".

כשהמבזק נחתם, וזהבית קמה כדי לפנות את המיקרופון לפרידמן, התברר שיש לה חצאית נושקת רצפה. ימות המשיח, אמרתי לעצמי. אחר-כך סיפרו לי שזהבית משתחררת בעוד חודש יחד עם עוד שתי חברות יראות שמים, ואז הבנתי שימות המשיח בגל"ץ על סף סיום. מחזור המתגייסים החדשים חף מדתיים ומדתיות, ולא ברור באשמת מי – אשמת הדתיים או אשמת המפקד היוצא יצחק טוניק. סביר להניח שבאשמת שניהם.

אבי בניהו, אשר בתקופתו נרשמה פריצת דרך בתחום קבלת כתבים דתיים לתחנה, העיר לי פעם שהדיון הציבורי על סוגיית אחוז הדתיים בגלי צה"ל הוא בעצם דיון על אחוז הימניים שם. בינינו, בניהו צדק. תחנת הרדיו הצבאית סובלת מבעיית חילון היסטורית, אבל בתוכניות האקטואליה בולטת יותר בעיית השמאלנות, בעיה חריפה עם השלכות הרסניות על התקשורת העברית כולה.

מסרון ההדחה שאהוד ברק שיגר בחודש שעבר לטוניק הצית את המחלוקת העונתית על אופייה האידיאולוגי של התחנה. הימין דרש לסגור אותה או לפחות לבצע בה טיהור המוני, והשמאל הגיב בעצומות נגד סתימת פיות. "הניחו לגלי צה"ל", ביקש רזי ברקאי במאמר נרגש ב-YNET. "כבר עייפנו מלהסביר", הוא כתב, "גל"צ היא לא שמאל ולא ימין".

לפי בקשתו, באמת אניח פה לגלי צה"ל. עייפתי כבר מכתיבת ביקורת עליה. ברוך השם, צמחו פה צעירים מוכשרים שעושים זאת טוב ממני. קלמן ליבסקינד, למשל. אין לי גם עניין לגרום עוגמת נפש לרזי ברקאי. הוא איש נחמד בסך הכול ומופת מקצועי. לא מזמן אפילו יצא לי לנזוף טלפונית באישיות בכירה ביו"ש שהתראיינה בתוכניתו ותוך כדי ראיון נקלעה אתו לקטטה מיותרת. חיוויתי באוזניה את דעתי שזה היה דווקא ראיון הוגן. בניגוד לרבים מעמיתיו, רזי ברקאי מצליח בדרך כלל להיות חביב וענייני אפילו כלפי מראיינים שהוא סולד מדעותיהם. הוא לא גבי גזית.

הייתי רוצה רק למחות בתוקף על טענתו הנ"ל, טענה שגורה מאוד גם בפיהם של בכירי תקשורת אחרים בישראל, כאילו זירת השידור שלהם "היא לא שמאל ולא ימין". זו טענה מופרכת עד כדי גיחוך, אך בדרך כלל היא מושמעת בתום לב, ולכן צריך יותר להסביר פה מאשר לכעוס. רזי ברקאי ועמיתיו באמת מאמינים שהשידור שלהם נקי מפניות אידיאולוגית. רובם כבר מודים ביושר שהם שמאלנים, אבל עדיין משוכנעים בטעות שהם מצליחים להשאיר את דעותיהם מחוץ לאולפן. הם אפילו לא מרגישים איך הדעות מתגנבות פנימה וזולגות בשידור.

"הטענה שהתקשורת שמאלנית היא מחמאה שלא מגיעה לנו", הצטנע לאחרונה יאיר לפיד ב'ידיעות אחרונות'. גם הוא לא מבין מה הבעיה פה. כשאיתן ליפשיץ הזכיר בגל"ץ את הדו"ח הטרי של מבקר רשות השידור נגד תופעת מאמרי המערכת השמאלניים ברשת ב', קטע אותו משה שלונסקי וטען שזוהי אגדת עם ימנית. קול ישראל לא שמאלני, טען שלונסקי. הוא ראש החוג לתקשורת במכללת עמק יזרעאל, עיתונאי בכיר בדימוס, ובכל זאת צריך להסביר אפילו לו.

בשיחה הרדיופונית הנ"ל עם מיכה פרידמן גיליתי מחדש שזוהי משימה מפרכת. אי אפשר להסתפק בהאשמות כלליות, מוכרחים גם להדגים אותן. בשיחה עצמה הסתפקתי בשתים-שלוש דוגמאות, כי זה היה ראיון, לא אוניברסיטה משודרת, אבל אחר-כך חשבתי שאולי כדאי להרחיב את מיזם ההדגמה ולהעלות אותו על הכתב. מדובר בשאלון רטורי לשדרי רדיו וטלוויזיה שאינם מבינים מדוע הימין והדתיים תמיד מקטרים נגדם:

השאלון

שדר מקצועי יקר, מראיין ניטרלי חביב, נניח שהממשלה מחליטה מחר לבנות 750 דירות בשכונת גילה בירושלים ובהר חומה. שר הבינוי והשיכון מתייצב אצלך עם שחר לראיון בנדון. האם אתה שואל אותו למה דווקא בעיתוי הזה או למה כל-כך מעט דירות? האם הצגת אי פעם למרואיין כלשהו שאלות בנוסח "מתי תופשר סוף סוף הבנייה באזור 1E במעלה אדומים"?

האם יהיה נכון לקבוע שבתקופת ההתנתקות התרכזת בעיקר בשאלות של איך ומתי, וכמעט אף פעם לא שאלת למה?

כשמשפחה יהודית מורחקת לצמיתות מביתה בגוש קטיף זה מתואר ברדיו כ'פינוי', אבל כשמשפחת עובדים זרים מורחקת לצמיתות מהארץ מדובר תמיד ב'גירוש'. יש לך אישור לאפליה הבלשנית הזו מאבשלום קור? מרות אלמגור-רמון?

איך זה שמנקודת מבט עיתונאית אין בנגב אפילו "מאחז לא חוקי" אחד, רק "כפרים בלתי מוכרים"? מדוע ביהודה ובשומרון המצב תמיד הפוך?

אתה מדווח על עצומת בכירי שמאל בעד עקירת התנחלויות, ולמחרת על עצומת רבנים נגד מכירת דירות לערבים. למי תצמיד את הביטוי "אנשי רוח" – לעצומה של השמאלנים או לעצומה של הרבנים?

הגזענות היא רעה חלה במחוזותינו, אבל בתקשורת אנחנו נתקלים בה רק בהקשרים של גילויי עוינות יהודיים לערבים. האמנם אין כאן תופעות הפוכות מעת לעת?

נערי גבעות זורקים אבנים על פלשתינים, ונערים פלשתינים שזורקים אבנים על יהודים – איזו תופעה שכיחה יותר לדעתך בשטח? איזו תופעה מסוקרת יותר בתקשורת?

ארגון 'שוברים שתיקה' מפרסם דו"ח חדש על סבלותיהם של ערביי חברון תחת שלטון הכיבוש. במקביל מתפרסם דו"ח של ארגון זכויות האדם היהודי ביו"ש (אורית סטרוק) על השפלות משטרתיות שחווים יהודים דתיים בשערי הר הבית. לאיזה דו"ח צפויה חשיפה גדולה יותר במהדורות החדשות וביומני האקטואליה? מי מהשניים יזכה לתיוג אידיאולוגי? מדוע צירוף המלים "ארגון השמאל שוברים שתיקה" קשה כל-כך להגייה רדיופונית?

אגב, מתי השתמשת לאחרונה בביטוי "שמאל קיצוני"? האם יתכן שבמדינת ישראל או באיזשהו מקום אחר על פני האדמה יש רק "ימין קיצוני"?

דוקטור אחמד טיבי או דוקטור מיכאל בן ארי – מי זוכה ליחס מנומס יותר אצלך בראיונות?

שלוש-ארבע תוכניות אקטואליה יומיות ברדיו ובטלוויזיה נחתמות באזכור הימים שגלעד שליט מוחזק בשבי. בעצם, מדוע רק שליט ולא יונתן פולארד? יכול להיות שזה קשור לוויכוח בין ימין לשמאל על המחיר שצריך לשלם – או לא לשלם – תמורת שחרור שליט?

כמה פרשנים מ'הארץ' התארחו השבוע בתוכניתך? כמה מ'מקור ראשון' ומ'ישראל היום'?

אין ספק ששמעון פרס הוא הנשיא הפוליטי ביותר בתולדות מוסד הנשיאות בישראל. מתי הקדשת לזה אייטם? יש סיכוי שתקדיש בקרוב?

אם צברת מספיק שעות מיקרופון ומצלמה ודאי יצא לך לעסוק יותר מפעמיים-שלוש ב"בעיית ההתחרדות של ירושלים". נסה להיזכר בבקשה מתי עסקת גם ב"בעיית החילון של תל אביב"? קשה לך? זאת לא בעיה?

שחקן תיאטרון ותיק הולך לעולמו בשיבה טובה. ראש ישיבה חרדית גדולה מתבקש לישיבה של מעלה. למי מהשניים יש סיכוי גדול יותר לקבל אזכור שלאחר המוות במהדורת החדשות ובהספד קצר ביומן?

ושאלה אחרונה: לא מכבר דווח כאן בהרחבה על העלאת שכרם של רבני הערים (אגב, רק חלק זעום מהרבנים). מתי תשודר אצלכם, ברצינות גמורה ולא בציניות, כתבה העוסקת בקיפוח תקציבי של רבנים או ישיבות? רק כשהמשיח יבוא או טיפה קודם?

http://www.latma.co.il/article.aspx...

הטור הופיע לראשונה במוסף דיוקן של עיתון מקור ראשון
ליה 25.06.1111:28
120. הטענה הפאטתית של אנשי התקשורת: אנחנו לא שמאל ולא ימין בתגובה להודעה מספר 0
אנשי השמאל בתקשורת טוענים בפאטתיות: אנחנו לא שמאל ולא ימין

לאנשים מיתממים/ מגוחכים/ שקרנים / שפלים/ רמאים אלה הכין חגי סגל שאלון רטורי, באמצעותו הם יוכלו לבדוק לאיזה מחנה פוליטי הם שייכים, ולהבין מדוע הציבור טוען שהתקשורת שמאלנית.

בשאלון רטורי לשדרי רדיו וטלוויזיה שאינם מבינים מדוע הימין והדתיים תמיד מקטרים נגדם:

השאלון:

- שדר מקצועי יקר, מראיין ניטרלי חביב, נניח שהממשלה מחליטה מחר לבנות 750 דירות בשכונת גילה בירושלים ובהר חומה. שר הבינוי והשיכון מתייצב אצלך עם שחר לראיון בנדון. האם אתה שואל אותו למה דווקא בעיתוי הזה או למה כל-כך מעט דירות? האם הצגת אי פעם למרואיין כלשהו שאלות בנוסח "מתי תופשר סוף סוף הבנייה באזור 1E במעלה אדומים"?

- האם יהיה נכון לקבוע שבתקופת ההתנתקות התרכזת בעיקר בשאלות של איך ומתי, וכמעט אף פעם לא שאלת למה?

- כשמשפחה יהודית מורחקת לצמיתות מביתה בגוש קטיף זה מתואר ברדיו כ'פינוי', אבל כשמשפחת עובדים זרים מורחקת לצמיתות מהארץ מדובר תמיד ב'גירוש'. יש לך אישור לאפליה הבלשנית הזו מאבשלום קור? מרות אלמגור-רמון?

- איך זה שמנקודת מבט עיתונאית אין בנגב אפילו "מאחז לא חוקי" אחד, רק "כפרים בלתי מוכרים"? מדוע ביהודה ובשומרון המצב תמיד הפוך?

- אתה מדווח על עצומת בכירי שמאל בעד עקירת התנחלויות, ולמחרת על עצומת רבנים נגד מכירת דירות לערבים. למי תצמיד את הביטוי "אנשי רוח" – לעצומה של השמאלנים או לעצומה של הרבנים?

- הגזענות היא רעה חולה במחוזותינו, אבל בתקשורת אנחנו נתקלים בה רק בהקשרים של גילויי עוינות יהודיים לערבים. האמנם אין כאן תופעות הפוכות מעת לעת?

- נערי גבעות זורקים אבנים על פלשתינים, ונערים פלשתינים שזורקים אבנים על יהודים – איזו תופעה שכיחה יותר לדעתך בשטח? איזו תופעה מסוקרת יותר בתקשורת?

- ארגון 'שוברים שתיקה' מפרסם דו"ח חדש על סבלותיהם של ערביי חברון תחת שלטון הכיבוש. במקביל מתפרסם דו"ח של ארגון זכויות האדם היהודי ביו"ש (אורית סטרוק) על השפלות משטרתיות שחווים יהודים דתיים בשערי הר הבית. לאיזה דו"ח צפויה חשיפה גדולה יותר במהדורות החדשות וביומני האקטואליה? מי מהשניים יזכה לתיוג אידיאולוגי? מדוע צירוף המלים "ארגון השמאל שוברים שתיקה" קשה כל-כך להגייה רדיופונית?

- אגב, מתי השתמשת לאחרונה בביטוי "שמאל קיצוני"? האם יתכן שבמדינת ישראל או באיזשהו מקום אחר על פני האדמה יש רק "ימין קיצוני"?

- דוקטור אחמד טיבי או דוקטור מיכאל בן ארי – מי זוכה ליחס מנומס יותר אצלך בראיונות?

- שלוש-ארבע תוכניות אקטואליה יומיות ברדיו ובטלוויזיה נחתמות באזכור הימים שגלעד שליט מוחזק בשבי. בעצם, מדוע רק שליט ולא יונתן פולארד? יכול להיות שזה קשור לוויכוח בין ימין לשמאל על המחיר שצריך לשלם – או לא לשלם – תמורת שחרור שליט?

- כמה פרשנים מ'הארץ' התארחו השבוע בתוכניתך? כמה מ'מקור ראשון' ומ'ישראל היום'?

- אין ספק ששמעון פרס הוא הנשיא הפוליטי ביותר בתולדות מוסד הנשיאות בישראל. מתי הקדשת לזה אייטם? יש סיכוי שתקדיש בקרוב?

- אם צברת מספיק שעות מיקרופון ומצלמה ודאי יצא לך לעסוק יותר מפעמיים-שלוש ב"בעיית ההתחרדות של ירושלים". נסה להיזכר בבקשה מתי עסקת גם ב"בעיית החילון של תל אביב"? קשה לך? זאת לא בעיה?

- שחקן תיאטרון ותיק הולך לעולמו בשיבה טובה. ראש ישיבה חרדית גדולה מתבקש לישיבה של מעלה. למי מהשניים יש סיכוי גדול יותר לקבל אזכור שלאחר המוות במהדורת החדשות ובהספד קצר ביומן?

- ושאלה אחרונה: לא מכבר דווח כאן בהרחבה על העלאת שכרם של רבני הערים (אגב, רק חלק זעום מהרבנים). מתי תשודר אצלכם, ברצינות גמורה ולא בציניות, כתבה העוסקת בקיפוח תקציבי של רבנים או ישיבות? רק כשהמשיח יבוא או טיפה קודם?

http://www.latma.co.il/article.aspx...

הטור הופיע לראשונה במוסף דיוקן של עיתון מקור ראשון

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...

האשכול: אקספרס של חצות והתקשורת הישראלית

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcb...

ליה 30.06.1108:36
121. מסיבת סיום למחזור הראשון בביה''ס לתקשורת ''עובדה'' בי-ם בתגובה להודעה מספר 0
מסיבת סיום למחזור הראשון בביה"ס לתקשורת "עובדה" בירושלים

ביום שני התקיימה מסיבת הסיום של תלמידי בית-הספר "עובדה" בירושלים. באירוע השתתפו מיטה המרצים המלמדים בביה"ס, ביניהם קובי נחשוני (Ynet), טל שורר (גלי-צה"ל), בני טייטלבום "(רשת ב') וסופיה רון-מוריה (מקור ראשון). צפו בתמונות, ובדור הבא של העיתונות בישראל.

ביום שני השבוע התקיימה מסיבת הסיום של המחזור הראשון בביה"ס לתקשורת "עובדה" בירושלים. לאירוע, שהתקיים בסטיקיית "ציון הגדול" שבתלפיות, הגיעו מקימי ביה"ס נחי אייל (הפורום המשפטי למען א"י) ומוטי עובדיה (יועץ התקשורת של חה"כ זבולון אורלב). באירוע השתתפו גם המרצים הקבועים של ביה"ס, וביניהם טל שורר (גל"צ), קובי נחשוני(Ynet יהדות), בני טייטלבום (רשת ב'), סופיה רון-מוריה (מקור ראשון). ציפי ביתן, רכזת הלימודים של ביה"ס, ארגנה את האירוע.

ביה"ס לתקשורת "עובדה" בירושלים הוקם בסוף הנשה שעברה, כמענה לצורך בהכשרת דור חדש של עיתונאים מן המחנה הלאומי. בביה"ס מלמדים גם שרה ב"ק (רשת, "360"), רועי לחמנוביץ' (דובר שר הפני אלי ישי) וניסן שטראוכלר (בעבר כתב הדתות של ידיעות אחרונות). בעקבות ההצלחה של המחזור הראשון, שמכללת ליפשיץ בירושלים שימשה לו אכסניה, החליטו מנהלי ביה"ס להקים שתי שלוחות נוספות- אחת במכללת חמדת הדרום ואחת במכללת וושינגטון. לסגל המרצים צפוי להצטרף בשנה הבאה הפובליציסט קלמן ליבסקינד (מעריב).

נחי אייל בירך את הסטודנטים עם קבלת התעודה לרגל סיום הלימודים. אייל שיבח את סגל המרצים "חבורה איכותית וחדורת מוטיבציה", כלשונו, והודה להם על השתתפותם בהקמת בית-הספר. אייל הבטיח לעשות מאמצים גדולים לעזור לבוגרי בית-הספר להשתלב במערכות התקשורת השונות. "אנחנו נושאים מסר של שליחות תקשורתית", אמר לסטודנטים, "ואתם הראשונים לעמוד באתגר".

בית-הספר לתקשורת "עובדה" פועל במתכונת לימודי עתודה, ומוכר לצורכי גמול השתלמות. הלימודים התקיימו אחת לשבוע, בימי שני, במשך חמש שעות למשך שני סמסטרים מלאים. במהלך השנה שמוע הסטודנטים מגוון גדול של הרצאות אורח, החל מאיתמר בן-גביר שלימד אותם על פרובוקציות בתקשורת, יריב אופנהיימר שסיפר על קידום פרסומי בתקשורת הכללית, אבשלום קור על חשיבות העבודה העתונאית, חה"כ אריה אלדד על תקשורת עוינת ועוד. הסטונדטים סיירו במערכות התקשורת הגדולות, ביניהן מערכת Ynet, מעריב וחדשות ערוץ שתיים. חה"כ אורי אורבך, שכבר שנים קורא למגזר הדתי להשתלב בתקשורת, פתח את שנת הלימודים בהרצאת פתיחה מרשימה.

הסטודנטים התנסו בעבודה עיתונאית, על צורותיה השונות. בני טייטלבום לימד על תקשורת ברדיו, שרה ב"ק לימדה איך לבנות כתבה לטלוויזיה, קובי נחשוני לימד את רזי המקצוע של כתב האינטרנט ומאפייניו הייחודים ביחס לשאר סוגי הכתבים וסופיה רון-מוריה לימדה את הסטודנטים על הראיון העיתונאי במערכת העיתון.

להרשמה לשנת הלימודים תשע"ב- ציפי: 073-2262508

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...


ליה 06.08.1119:17
122. העיתונות בישראל מתה / קלמן ליבסקינד בתגובה להודעה מספר 0
ההפגנות במוצאי השבת האחרונה היו מרשימות. נטלו בהן חלק הרבה מאד אנשים.ובכל זאת, כשפתחתי את עיתוני יום ראשון ידעתי שכולם משקרים לי. שכל מי שכתב שבהפגנות בכל רחבי הארץ היו 150 אלף איש, ידע שהוא לא אומר את האמת. איך ידעתי? קודם כל כי אני סובל מסוג של הפרעה שגורמת לי, כשאני רואה רשימות של מספרים, להתחיל מייד לחשב, כדי לראות אם לא עובדים עלי. והפעולה החשבונאית הפשוטה הזו גילתה שאם מחברים את סך כל המפגינים שספרו כל כלי התקשורת בכל הארץ מגיעים למשהו שבין 75 ל- 130 אלף.

אז איך, לעזאזל, שאלתי את עצמי, אצל כולם אמרה השורה תחתונה 150אלף?

בנוסף, שמתי לב שכלי התקשורת מצטטים את מספר המפגינים מתוך "הערכות המשטרה" ובכל זאת גיליתי הבדל של מאות אחוזים בין "הערכות המשטרה" של העיתונים השונים. האם יכול להיות שהמשטרה שמרה לכל עיתונאי בלעדיות על מספר אחר?

בלית ברירה טלפנתי אל כל מחוזות המשטרה שבהן נערכו הפגנות.

בקשתי לדעת כמה מפגינים היו בגזרתם ומה סיפרו לעיתונאים שביקשו נתונים. התוצאות הפתיעו אפילו ציניקן כמוני. בין מה שפורסם בתקשורת לבין מה שיודעת המשטרה לא היה ולו קשר מקרי.

בואו נתחיל מהשורה התחתונה. במשטרה מעריכים שבכל הארץ כולה, מדן ועד אילת, הפגינו 85 אלף אנשים. לא 150 אלף ולא שום דבר שקרוב לזה. כל מה שקראתם ושמעתם בכלי התקשורת בהקשר הזה היה בלוף. פשוט בלוף.

אז מה, תשאלו, ושמונים וחמישה אלף זה לא הרבה?

צודקים. זה הרבה.

ובכל זאת נטייה מעצבנת יש לי, שכשעובדים עלי אני מתמלא סקרנות להבין מה מתחבא מאחרי זה. שהרי אם שמונים וחמישה אלף הם מספר גדול, מה הפריע לכלי התקשורת להסתפק בו? למה היה צורך להוסיף לו עוד 65 אלף שלא היו ולא נבראו?

אז לפני שאגיע לתשובה שלי, הנה קצת חוויות שאספתי בשיטוט בין מחוזות המשטרה. נתחיל עם תל אביב. גורמי המשטרה, שעסקו בטיפול בהפגנה הזו, העריכו את כמות המפגינים ב- 60 אלף. קצת פחות מאותם מאה אלף שרוב כלי התקשורת התיישרו לפיהם. אז מאיפה הגיעו המספרים המומצאים? פשוט מאד. חלק מכלי התקשורת ציינו במפורש כי אלו "הערכות המארגנים". וזה הזכיר לי כמה הפגנות שבהן נכחתי בעבר, שבהן שלושים אלף איש מילאו את הכיכר והמנחה הכריז ש"הרגע נמסר לנו שעוד 70 אלף תקועים בפקק גדול בכניסה לירושלים ואנחנו מקווים שיצטרפו אלינו עוד מעט".

באשדוד, לדוגמא, המשטרה העריכה את כמות המפגינים ב- 1,500. חלק מכלי התקשורת ספרו פי שלושה. בחיפה היו עיתונים שהכפילו את הערכות המשטרה פי שניים והוסיפו עוד 7,000 איש על דעת עצמם. כמה אלפים נוספו כך גם בבאר שבע. כך היה כמעט בכל נקודת ישוב. "כל מה שקראת בעיתונים היה ספקולציות", אמרה לי דוברת אחד המחוזות. "שטויות במיץ עגבניות. מספיק שתראה שכל כלי תקשורת מצטט את הערכת המשטרה עם מספר אחר כדי להבין שהמספרים הללו בכלל לא הגיעו מאתנו".

דוברת מחוז אחר, שממנה בקשתי להסביר איך כל עיתון ציטט אחרת את הערכות המשטרה בגזרה שלה, הסבירה לי בפשטות: "אתה העיתונאי הראשון שמתקשר לבדוק. השאר פשוט העריכו לבד והדביקו על זה את הכותרת של 'הערכת המשטרה'.

"לא מסרנו הערכה לאף אחד".

פעם עובדות שיחקו כאן תפקיד. עיתונאים היו חשים מבוכה כשנתפסו מעגלים פינות. זה נגמר. היום אנחנו עושים את זה על ראשם של צרכני התקשורת מהסוכה של המציל. הכל מותר. אין עוד גבולות.

אין כאן עיתונות

בישראל, חייבים להודות בצער, אין עיתונות אמיתית כבר שלושה שבועות. כלומר, בכל יום יוצאים עיתונים ומשודרות מהדורות חדשות, אבל בכל מה שקשור במחאת הדיור כמעט שום דבר שנעשה בכלי התקשורת לא נגוע בעבודה עיתונאית.

כי עיתונות, סליחה על התפישה הארכאית, היא קודם כל אמירת אמת לצרכנים.

אחר כך יש מקום גם לתפישות עולם ואג'נדות ודעות. אבל קודם כל אמת.

ועיתונות צריכה לסקר את האירועים, לא לארגן אותם.

ומה שעושה העיתונות בשבועות האחרונים מזכיר כדורגלן שמרים קרן ורץ לנגוח. העיתונות היא שמפיקה את האירועים (ההמונים הגיעו לאין ספור הפגנות מבלי שנאלצו לפרסם ולו מודעה אחת, כשכלי התקשורת דואגים לפרסום שווה ערך למיליוני שקלים ומודיעים למפגינים להיכן ולהגיע ומתי) והיא שקוראת להמונים להשתתף בהם.

אני מכיר אישית כמה כתבים שגם מדרבנים בטקסטים שלהם את הציבור לצאת למחות, גם משתתפים באופן פעיל במחאה וגם מפרשנים אחר כך את משמעויותיה.

קחו, לדוגמא, את מי שהחלו את המאבק הזה.

אין מי שלא ידע מהרגע הראשון שכמעט כל המארגנים ה"ספונטניים" הללו קשורים בארגוני שמאל רדיקלי. חלקם אנרכיסטים, חלקם סרבני גיוס, חלקם תוקפים את צה"ל מעל במות אחרות.

ושיהיה ברור, הרצון שלהם להפגין ולנסות להפיל את הממשלה הוא הכי לגיטימי בעולם.

אבל אני רוצה שהעיתונות תספר לי מי הם ומה מטרותיהם.

שלא תסתיר.

גם אם זה עלול לפגוע במאבק.

כש"מחאת העגלות" נולדה, בשבוע שעבר, לא היה עיתונאי שלא ידע שהנשים שעומדות מאחריה הן פעילות של חד"ש ושל דב חנין.

האם בגלל זה אסור להן להפגין?

ברור שמותר.

אבל לא יכול להיות שהתקשורת תחשוש שהאמת הזו תפגע בהפגנה ולכן תימנע מלספק לנו את המידע הזה.

לא יכול להיות שעיתונאים ימכרו לנו ביודעין לוקשים על כך שיוזמות המחאה הן אמא תמימה לילדה בת שנה וחצי שלא מצליחה לשלם לגננת ועוד אמא אחרת, שחוששת מהטלפון של מנהל הבנק.

אין לי בעיה עם פעילות של בל"ד וחד"ש שמפגינות. אבל אני רוצה לדעת את זה.

ומותר למארגני ההפגנות בתל אביב לא לרצות לשיר "התקווה" בסיום העצרת, כי לחלק מההנהגה השיר הזה עושה פריחה. אבל אני רוצה שהעיתונות תספר לי על זה. גם אם זה עלול להבריח חלק מהמפגינים.

וכשבהפגנה בירושלים מחליטים לשיר את ההמנון אבל משנים את נוסחו ל"נפש יהודי וערבי גם", אני רוצה לדעת גם על זה.

וכשבקהל בתל אביב מונפים דגלי אש"ף אני לא מוכן שזה יוחבא.

נכון, זה מיעוט, אבל אני רוצה לדעת עליו.

גם אבישי רביב, סוכן שב"כ שהסתובב בככר ציון עם התמונה של רבין במדי אס אס, היה מיעוט.

ועיתון שעושה על קוראיו מניפולציות כאן, אל יתפלא כשהאמון שלהם בו נושק לרצפה גם כשהוא מדווח להם על המו"מ המדיני.

איזה מין עיתונות זו שבמשך יממה עושה בכותרת הראשית שלה פרומו ל"אם כל ההפגנות", עוד לפני שזו נערכה?

בלימודי העיתונות שלי לא קבלתי שיעור על תקשורת שמדווחת עשר שעות לפני ההפגנה ש"אחר הצהרים בשעה חמש תיערך ברחוב רוטשילד מחאה של אלפי אמהות עם עגלות".

הז'אנר החדש הזה של עיתונות בנוסח אליהו הנביא, כזו שצופה את הבאות, מטרתו למשוך את הציבור באוזניים מהספה ולגרור אותו לכיכר.

זו אולי פעולה חברתית ראויה, אבל פעולה עיתונאית מגונה.

כי כשאנחנו לא מסקרים את ההפגנה אלא משתתפים פעילים בה, איך נוכל לשכנע מישהו שמחר, כשננתח את החלטות הממשלה בעקבותיה, נעשה את זה באובייקטיביות ובשיקול דעת? אנחנו הרי חלק מהמאהל.

וזו הסיבה שבגללה המצאנו נתונים מופרכים ומנופחים באשר למספר המפגינים. כי כשאנחנו מספרים לציבור יום לפני ההפגנה שהיא תהיה "אם כל המחאות" אין לנו ברירה למחרת אלא "לשפץ" את המספרים. כי שמונים וחמישה אלף זה הרבה, אבל זה לא "אם כל המחאות". כי רק בשנים האחרונות המורים הביאו מספרים כאלה והמילואימניקים הביאו מספרים כאלה והכתומים, טרם ההתנתקות, הביאו מספרים גדולים בהרבה.

אז מה עושים כדי שלא לאכזב את עצמנו?

כדי להעצים?

משקרים.

בודים מספרים.

וכך נצרבה ההפגנה הזו כ"מחאת המאה וחמישים אלף", למרות שהיו בה מעט יותר מחצי מזה. כי התקשורת כבר מזמן לא משחקת במגרש של האמת,. היא במגרש של התעמולה ושל צריבת התודעה.

איזון קדוש

השבוע ניסה קולגה לשכנע אותי שלתקשורת לא אכפת שמארגני המחאה הם אנשי שמאל רדיקלי ומטרתם האמיתית להפיל את ביבי משום שהתקשורת מזדהה עם כל מאבק נגד יוקר המחיה ולא משנה מי מוביל אותו.

תגיד, שאלתי אותו, נניח שחודשיים לפני ההתנתקות היה בני קצובר יוזם מחאת אוהלים זהה ברוטשילד וקורא להפיל את שרון על רקע יוקר המחיה. האם גם אז התקשורת הייתה מצטרפת, מחבקת וקוראת לציבור ליטול חלק?

תשובות של עמיתים ישרים תתקבלנה בשמחה.

צביעות

אלו ימיה המכוערים של העיתונות הדו פרצופית. זו שחינכה במשך שנים את הימין שהדמוקרטיה והחוק הם ערך עליון וכעת מאפשרת לבכירי כותביה לקרוא למוחים לחסום כבישים, להפר צווים, לא לשלם חובות, להפעיל אלימות ו"להסלים את המאבק".

ועוד משהו

זוכרים מה קרה רק לפני שש שנים, כשהכתומים הביאו איתם ילדים להפגנות?

איך האולפנים מלאו בפסיכולוגים שניתחו את הנזק הבלתי הפיך שייגרם לזאטוטים? איך יצחק קדמן איבד את קולו מעומס הראיונות?

השבוע, באווירה אחרת לגמרי, שמעתי את אותם עיתונאים מראיינים בהערצה הורים שלקחו את ילדיהם בני החמש לישון איתם במאהל ברוטשילד, רק כדי ללמד אותם כבר בגיל הרך דמוקרטיה מהי.

איכס.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...

תגוביות:

1.מעריץ אותך, קלמן. תודה על מילותיך, חזק ואמץ ומלא את עיתוני ארצנו.

2.מחאת הדיור ומאהל רוטשילד - היו אקט שתוכנן מראש ולא התעוררות ספונטנית.

...מעטים מאמינים כי יציאתם של מייסדי המחאה לרחוב הייתה ספונטאנית, או כי נבעה ממצוקת דיור של גב' ליף.

הסברה הרווחת היא, כי הדברים תוכננו - ובקפידה תוכננו - כאקט פוליטי.

3.ההנהגה היא הנהגת שמאל קיצוני ואנרכיסטית. ההנהגה משתמשת בקולות של הציבור כדי להפיל את ביבי - דבר שהציבור ממש לא מוכן לסבול!

4.סקר לאטמה: מה דעתך על הסיקור התקשורתי של המחאות:

מצויין: 4%

גרוע: 71% !

5.מפלגת התקשורת הישראלית.

6.נותרו מעט מאוד עיתונאים ישרים בישראל - רובם תועמלנים בולשביקים.

7.אל תחשוש מר ליבסקינד, 90 אחוז מהמפגינים יבחרו בנתניהו. יש עליה עצומה בפופלריות של ראש הממשלה. אנו חיים בגן עדן.

8.מדוע יעקב אילון לא מדווח שסתיו שפיר היא פעילת שמאל אנארכיסטית? מדוע יונית לוי לא מדווחת שדפני ליף מכפר שמריהו,קשורה לקרו החדשה?

9.מה המשותף להנהגת המאבק ברוטשילד - דפני ליף, סתיו שפיר והוגו צ'אבס? שקומוניסטים שונאים את ישראל ותומכים בפלסטינים.

10.תחרות היסטרית בתקשורת הישראלית:מי הכי שונא את ביבי.

11.התקשורת הישראלית בנתה נרטיב:"נתניהו האיש הרע, המפגינים הם העם הפשוט הצודק". כל הסיקור שלה בכל 3 השבועות האחרונים הוא לקחת באופן סלקטיבי חלק מהארועים שמתאים לנרטיב, ומה שמפריע לנרטיב כמו פעילי שמאל רדיקלי בהנהגת המאבק, מספרים לא מספיק גבוהים של מפגינים וכלכלות סוציאליסטיות שקורסות בעולם, היא פשוט העלימה.

12.במדינה הזאת הרבה אנשים מתחמקים מלעשות את העבודה המקצועית שלהם. כולם מחפשים לעגל פינות. צריך ללמוד קצת מהאמריקנים - למרות כל ההסתייגות שלי מהתרבות שלהם - מה זו מקצועיות, ומה זה לעבוד במערכת שיש בה אתיקה. פה כל אחד עושה מה שהוא רוצה. אין אחריותיות, אין פיקוח, ואין מי שיראה לו את הדלת החוצה. חבל שכל מי שלומד קשה, עובד קשה, ויש לו יושרה והגינות לא נותן את הטון במדינה. הפעם, לא ניפול על קמצא ובר קמצא - ניפול בגלל העדר אתיקה ומשמעת. ואף מילה על עמדות פוליטיות- רק על כללי המשחק.

זה באמת לא משנה אם אתה בעד התנחלויות או נגד, בעד קפיטליזם או סוציאליזם, בעד מדינה עם שוק חופשי חסר רסן או רווחה מקסימלית. תוכן הדיון אינו משנה. הכללים שבהם מתקיים הדיון הם אלו שחשובים, ואלו שבזכותם מדינה וחברה יכולות להתקיים.

13.נוני מוזס ובית ידיעות אחרונות (שם עובדת
סתיו שפיר) היו בין מקדמי ודוחפי מחאת האנרכיסטים.

Ynet, חברת בל''ד ופעילה ב- NIF ומחאת הדיור בת''א
http://rotter.net/forum/gil/21988.s...

http://rotter.net/forum/scoops1/291...

14.ארגון הפשע שתי''ל מארגן את האנרכיה דרך מאות העמותות שהקים לזנב ביהודים במימון הקרן החדשה וכספי קרן פורד (CIA), כסף סעודי וכסף גרמני. מסכי הוידאו, הסאונד, הבמות, המחשבים, האייפונים. האוהלים, ההסעות והתקשורת עולים הרבה מיליונים. הקאפו וירוסים מקבלים את כל האמצעים הללו על מגש של כסף כדי לשכנע אתכם להתאבד מרצון.( 143 ).

15.תודה לקלמן על הנתונים המדוייקים ועל היושרה המקצועית.

16.הסמול "הנאור" לא ינצח--כי אנחנו הרוב.

17.מות העיתונות החוקרת והאמיתית הוא מזה זמן רב.

18.אסא כשר: התקשורת היא צינור הביוב של ישראל

http://www.ynet.co.il/articles/0,73...

19.משה קצב – מות העיתונות החוקרת? על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על עיתונות

http://www.mysay.co.il/articles/Sho...

20.קלמן - אתה העיתונאי הטוב ביותר בישראל.

21.הקם פוקס ניוז ישראלי. אי אפשר ככה להמשיך! צריך 100 אלף מצביעי ימין בדרישה מנתניהו!

22.יונית: נראיין את סתיו שפיר ודפני ליף, ולא נספר מה הרקע שלהן...חדר עריכה, חדשות ערוץ 2 לפני פתיחת המהדורה!

23.יוון - פשיטת רגל, פורטוגל - פשיטת רגל, ספרד -23 אחוז אבטלה! התקשורת "שוכחת" לציין שהמדינות שהתרסקו כלכלית -סוציאליסטיות!

24.השבוע בבלוג "הקפיטליסט היומי" מתפרסם: 21 מתוך 27 מובילי מחאת רוטשילד פעילי שמאל רדיקלי מוכרים בת"א!

25.יונית לוי = משכורת 6 ספרות בערוץ 2 מזדהה עם המחאה! מראיינת את שטייניץ ואומרת לו שהם שכחו את "העם הפשוט"...

26.גל המחאה החברתי מוצדק אך לא מי שעומד מאחוריו

http://www.news1.co.il/Archive/003-...

27.גם השמאל בישראל התפגר. יהי זכרו מקולל לעד.

28.דפני ליף,מתגוררת בכפר שמריהו,עורכת סרטים לקרן לישראל חדשה.
כיצד הופכים מישהו לגיבור תקשורת ולא מספרים את הרקע שלו?

29.עירית לינור מספרת השבוע בתכניתה "המילה האחרונה" בגל"צ: החברים שלי בתקשורת אמרו לי שהם רוצים להחליף את הממשלה...

30.שאלה ליונית לוי,נחום ברנע,שמעון שיפר ואמנון אברמוביץ: את מי אתם שונאים יותר את ביבי או את אחמדינג'אד ?

31.בישראל כאשר הימין בשלטון, התקשורת מתפקדת בתפקיד האופוזיציה.

32.היסטרייה שלמה במערכת ידיעות אחרונות! נחום ברנע, שמעון שיפר וסימה קדמון דוקרים בובת וודו של ביבי! סימה קדמון היא יעל פז מלמד של ידיעות...

33.סתיו שפיר-פעילת שמאל רדיקלי אנארכיסטי, פעילה למען סודנים מסתננים! הנה דוגמה נוספת למנהיגי המחאה האותנטית של "העם".

34.מי יגן עלינו מהחתרנות של הקאפו וירוסים בקיבוצים? איפוא אתה שי ניצן? האם תעצור את האוטובוסים של יואל מרשק?

35.השב''כ חייב לחקור את החתרנים מאחורי המחאה. במיוחד את שתי''ל והקרן החדשה.

36.זהירות אנחנו מתקרבים גם לפסטיבל רבין השיכור וקמפיין הכניעה של שליט. הולכת להיות חגיגה של אנרכיה.

37.להלאים את אדמות הקיבוצים ולחלק לחיילים משוחררים 5 דונם לכל חייל. אל תבליגו יותר יהודים - עת לפעול. יואל מרשק הוא מרכז המשימות נגד היהודים של הקיבוצים פושטי הרגל.

38.












ליה 07.08.1100:13
123. המשך בתגובה להודעה מספר 122
38.השבוע בכנסת מספר ח"כ יעקב כץ על ביקור בקציעות וזה הסיפור. במחנה היו כ-20 סודנים שהגיעו מצפון סודן. הם החזיקו פתק בידם. בפתק היתה כתובת של דירות שמחכות להם בת"א! השוטרים, החיילים וחברי הכנסת שנכחו במקום היו בהלם. הסודנים אמרו להם: אנחנו רוצים שתדאגו להזמין לנו מונית שנוכל להגיע לדירות שמחכות לנו בת"א!

39.פתאום הדמוקרטיה לא חשובה לקרן החדשה להשמדת ישראל. העיקר שהחתרנות והאנרכיה יצליחו, כדי להשמיד את היהודים.

40.הפעילות החתרנית של הקאפו וירוסים בתקשורת מהווה בגידה לפי החוק. חוק העונשין תשל''ז סימן ב' בגידה.

41.אני ראיתי בטלויזיה את אחד המוחים שמאיים לשרוף את המדינה. האם שי ניצן ראה?

42.עושים לינץ' ציבורי במרגלית צנעני,על "החוצפה" להשמיע דעה שונה!

43.כל התקשורת הרקובה קלמן זה בקושי 50 גיליוטינות. אל תבליגו יותר.

44.מי שמארגן את ההסעות למחאה זה המעליל הלאומי יואל מרשק, זה שגנב כסף על חשבון גלעד שליט (השתיקו את הפרשה).

45.עבריין המין רמון מצטרף לחגיגת השמאל נגד ביבי והיהודים שותקים.

46. למה כל מנהיגי רוטשילד מהשמאל הרדיקלי? יונית לוי לא שואלת שאלות...למה כל האוהלים נראים אותו דבר? למה הקרן מעבירה כספים?

47.המדריך לתקשורת העויינת - או: כיצד להפיל ממשלה נבחרת...

אתה מתנגד לעמדות הפוליטיות של ראש הממשלה? מהיום לא צריך לחכות לבחירות חדשות, אפשר להחליף את השלטון דרך התקשורת. אתה מורם מעם, ולכן ביכולתך לקבוע מה יחשבו צרכני התקשורת.

להלן מדריך למהפכן.

קרא, הפנם וישם:

1. בחר נושא שיסחוף אחריו המונים, ובמקרה כזה אין טוב יותר מכיסו של האזרח. מצא בעיה אמיתית (למשל, מחירי הנדל"ן שאכן עלו מאוד בשנים האחרונות) ונפח אותה לממדים מפלצתיים, כדי לעורר עוד יותר את זעם הציבור.

2. ארגון - המפתח להצלחה בהפיכה הוא ארגון טוב, לכן מומלץ לחבור לארגונים אנטי-ממשלתיים, בעלי זרועות ביצועיות בכל רחבי הארץ ומימון רב מחו"ל. (נסה להתקשר לנעמי חזן, יש שמועות שהקרן החדשה לישראל תספק לך את כל תשתית הארגון שאתה זקוק לה).

3. הקפד על סיקור חד-צדדי. הצג רק עמדות שתומכות במחאה בטורים האישיים באינטרנט. הקפד על כותבים המייצגים לכאורה את כל שכבות העם: זוגות צעירים, רופאים, סטודנטים, קשישים וחברי מר"ץ (מתנחלים וחרדים הם לא חלק מהעם, לכן אפשר להתעלם ממה שהם חושבים ואפילו להאשים אותם במצב). הצגת דעות המתנגדות למחאה אסורה בהחלט מכיוון שהיא עלולה לגרום לאנשים לחשוב, והעדר התמים עלול להתפזר. יש להקפיד על הצגה חד-צדדית גם בטוקבקים, ולהציג רק טוקבקים התומכים במחאה ומתנגדים לממשלה. הנחה את מסנני התגובות לתת עדיפות לטוקבקים הפוגעים בראש הממשלה באופן אישי. אם במקרה נפלה טעות ומספר טוקבקים שמתנגדים למחאה בכל זאת התפרסמו, דאג לאזן אותם מיד בטוקבקים שטוענים שהטוקבקים שמתנגדים למחאה ממומנים על ידי ראש הממשלה. כך תסתום את פיותיהם של אלה שחושבים אחרת ותהפוך את עמדתם ללא לגיטימית.

4. הפוך לשותף פעיל במחאה על ידי הכנסת אנשים משלך להנהגה. מומלץ לבחור כתב או כתבת צעיר/ה ומוכשר/ת ולהפוך אותה לחלק מצוות המהפכה. בדרך זו תשלוט לא רק על הסיקור התקשורתי אלא גם במסרים ובדרישות המארגנים. מומלץ לבחור מישהי עם שם ישראלי/אשכנזי, שיודעת לדבר יפה וגם נראית טוב (סתיו שפיר נשמע לי אחלה שם, בדוק אולי יש עיתונאית כזו).

5. הימנע מגילוי נאות! אל תדווח על כך שכל מנהיגי המחאה ברוטשילד ומנהיגות מחאת העגלות הם אנשי שמאל קיצוני, ושכולם ילדי שמנת מאזור המרכז. אל תשאל את המארגנים שאלות קשות כמו: איך זה שכל האוהלים נראים אותו הדבר? מי מממן את האוטובוסים להפגנות? איך זה שכולכם משתייכים למפלגות אנטי-ציוניות? מה בדיוק הדרישות שלכם? מדוע אתם מתעקשים לגור בת"א? איך זה שהמכירות של המסעדות ברוטשילד עלו מאז שאתם שם, אם אין לכם כסף? איך זה שלכולכם יש סמארטפונים? ועוד.

6. הקפד לתאר את המחאה בדימויים חיוביים מוגזמים - אפילו אם נראה לך מביך לקרוא להפגנה "אם כל ההפגנות" עוד לפני שהיא התחילה ועוד לפני שברור כמה אנשים באו, עשה זאת. בגוף הכתבה הקפד על תיאורים סוחפים ("עם ישראל יצא בהמוניו לרחובות", "איש לא חלם על מפגן כוח אדיר שכזה"...). אם חסרים לך דימויים מומלץ לעיין בעיתוני "פראבדה" ישנים. וזכור, ככך שתגזים וככל שהדימויים שתציג יהיו מופרכים יותר, ציבור הקוראים ישתכנע יותר.

7. הקפד להאשים רק את ראש הממשלה. זכור! המטרה אינה דיור אלא החלפת השלטון, ולכן התעלם מכך שממשלת "קדימה" היא זו שעצרה את הבנייה במרכז, התעלם מכך שהנתונים מראים שההקפאה בשטחים החריפה את מצוקת הדיור, והתעלם מכל ניסיון של ראש הממשלה לפתור את המשבר. במקרה ובכל זאת ראש הממשלה יחליט להקשיב לעם ולשנות, הצג זאת כספין והסבר לציבור מדוע ראש הממשלה לחוץ ומזיע, ומדוע הפתרונות שלו חלקיים ולא יעזרו (זכור, מכיוון שאי אפשר לפתור את בעיית הדיור תוך מספר ימים, תמיד ניתן להציג את הבטחות ראש הממשלה כספין ריק מתוכן, והציבור יאמין לך).

8. הקפד להשאיר את הנושא בכותרות הראשיות יום-יום ושעה-שעה. דווח על כל הגיג, פעילות או נפיחה של מארגני המאהל, דווח בהרחבה על כל אוהל חדש שהוקם ועל כל אדם שעבר במקרה בשדרות רוטשילד. לעיתים אתה עלול להיתקל באירועים שוליים ולא צפויים שיקשו על המשימה, כמו מטורף נורווגי או חיסול עברייני. במקרים אלה, דווח על האירועים החריגים בקצרה ככל האפשר, וצא ידי חובתך. ברגע האפשרי הראשון, חזור לדווח בכותרת הראשית על המחאה. במקביל, בדוק האם ניתן להאשים את ראש הממשלה באירוע החריג, ולהציג אותו כספין של ביבי שמטרתו לפגוע במחאה.

זכור, הכוח בידיך!

אתה לא רק מסקר את המציאות, אלא יוצר אותה!!!

לחיי המהפכות שבדרך!

48.דע את האוייב - דע את ארגון הפשע שתי"ל - זרוע הבצוע של הקרן להשמדת ישראל. שתי"ל, זרוע הפשע והבצוע של הקרן החדשה להשמדת ישראל, הקימה, מממנת, ונותנת שירותי ארגון למאות עמותות שכל מטרתן לזנב בעם היהודי בכל ערוץ אפשרי. אם זה בעמותות המסרסות את קציני צה''ל, שלא יוכלו לחסל את האוייב (עמותות שהיו חוד החנית של דו''ח גולדסטון). אם זה בעידוד עמותות המרסקות את הזהות היהודית (עמותות הפלורליזם הרפורמי או יהודים למען יש"ו), ואם זה בעמותות וארגונים הזורעים אנרכיה במדינת היהודים, כדי להחלישה(כולל הארגונים המפגינים בבילעין ושייח ג'ראח), והכל במימון כסף זר של קרן פורד של ה- CIA, או קרנות גרמניות שמנסות לסיים את העבודה, או כסף סעודי שמטרתו חיסול מדינת ישראל. היהודים חייבים להתעורר ולהפעיל נגדם את קיר הברזל (והשב''כ שהיה צריך לעשות את העבודה רודף אחר ילדות יהודיות בשומרון).

49.אביב לביא, עתונאי הגון שלא חשוד כ"ימני" מדווח השבוע: הקרן החדשה אמרה לי, שהם העבירו עשרות אלפי שקלים לאוהלים ברוטשילד...

50.יונית לוי=120 אלף שקל לחודש משכורת בערוץ 2, הפכה סוציאליסטית!

51.גם ''ישראל היום'' מעוותים ומייפים את מחאת השמאל. מי ששואלים למה? חפשו מי העיתונאים שגייס "ישראל היום" בתקופה האחרונה ומאילו כלי תקשורת.

מי שקרא היום את "ישראל היום", תמה לראות שעיתון שמתגאה על דיווח אמין, בקורתי ועניני, אינו מציג את מלוא האמת לקוראיו על המרידה הפנימית שהחלה בשורות סרבני הגיוס והאנרכיסטים של מאהל רוטשילד.

דוגמא שניה:

התקיימה הפגנה של אנשי חינוך כנגד משרד החינוך.

"ישראל היום" לא היה צריך הרבה כדי למצוא את האמת גם מאחורי ההפגנה הזאת.

המובילים והמארגנים, גם כאן, הנם אנרכיסטים עוטי מסכות כמו חבריהם בשאר הארץ.

52.זה מעולה. התקשורת לא רלבנטית יותר. אף אחד לא מאמין לה. כל העיתונאים משלח ועד דרוקר כספית וברנע, לא מבינים שהם גמורים ושקופים.

53.כל התיקשורת שקרנים...כלכלת ישראל של ביבי אין כמותה בעולם.

54.רביב דרוקר : "בלי התקשורת המחאה היתה גוועת תוך יומיים"!

55.כל המחראה הזו נועדה למנוע מנתניהו את המשך פעולותיו המוצלחות בנושא ספטמבר.

56.קלמן, אתה צריך לקבל פרס ישראל.

57.יש את מקור ראשון...ויש אותך, ימיני בן דרור, אראל סג"ל וזהו...

עיתונות של כזב ושקר - אפליה וגזענות, שנאה ושטנה - כחש ומרמה - מצגי שווא וסרק - ואין קול לאמת...

המחאה מצוצה מהאצבע של השמאל הישראלי. כשיהיה פה קשה באמת, אנשים ירצחו אחד את השני. במצב הכי טוב למדינה, אזרחים מוציאים דיבת הארץ רעה, ואלוהים יעניש אותם עד מוות...

58.העיתונאים - משכנעים את הציבור לבוא להפגנה, מדווחים על ההפגנה, וגם מפרשנים אחר כך, כדי להפיל את ביבי בעקבות 'המחאה'...

59.את קמפין האוהלים מנהלים נעמי חזן ונוני מוזס מ-Y NET.
ככה מנסים להפיל ממשלה בישראל. כולם מבינים שאת קמפיין האוהלים מנהלים נעמי חזן ונוני מוזסמ-Y NET. החלק של נעמי חזן מהקרן"לישראל חדשה" הוא לספק אוהלים מזון וכסף לפעילי השמאל,
התפקיד של נוני מוזס מ- Y NEY הוא לרשום באתר כתבות אוהדות לקמפיין, וכן לצנזר את כל תגובות הנגד של הימין, וכך גם ערוץ 2 שבחלקו שייך למוזס התומך בפעילי השמאל הקיצוני.

60.לפי דיווח ברוטר נט, מחאת האוהלים עלתה לקרן"לישראל חדשה" 6 מיליון שקלים בשבועים. אוהלים, שלטים, תשלום לפעילים, מזון. נעמי חזן תבקש תוספת תקציבים מהסעודים ואירופה.

61.השמאל הנכחד מנסה להפיל את הממשלה הכי מוצלחת מאז קום המדינה.

62.להפגנה הזו יש מטרה אחת: להפיל את ממשלת נתניהו, להעלות לשלטון את ממשלת ציפי לבני - זועבי - טיבי, ולהפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה. אין שום קשר בין ההפגנות לבין יוקר המחייה. בעיתונות הישראלית שרובה המכריע מעסיק עיתונאים שמאלנים קיצונים, התומכים בארגוני הטרור האיסלמו-נאצים, עובדים קשה מאוד בכדי להסית את האספסוף השמאלני,וכך הם מגיעים ל- 150,000 מפגינים, וע"י ההסתה שמבשרת על "אם כל ההפגנות" הם רוצים להגיע ל- 400,000, בכדי שלפוסטמה מקדימה, המשתפת פעולה עם השקרים והתעמולה,יהיה על מה לצרוח בכנסת.

63.גגלו:זליכה הרצאה טכניון 2009 יוטיוב.

64.צריך כאן מנהיג שישכיב אותם באוהלים, אבל מאחורי גדרות וכלבים סביב. שונא אותכם, שמאל.

65.שבוע אחרי שביבי הציל את נעמי חזן מחקירה בכנסת, ובגד בבוחרי הליכוד, היא גמלה לו בזה שהיא ונוני מוזס הקימו והריצו את קמפיין האוהלים.

66.אבי רצון בתכניתו על אמנון אברמוביץ': הוא לא יודע שהיה מהפך 77 והוא לא יודע שסגרו את "דבר "ו- "על המשמר"!

67.השדר הכי דוחה ונתעב על המסך-עמנואל רוזן:לעבור לדם ואלימות!

68.כשיונית לוי פגשה את ברק אובמה. יונית לוי מזילה ריר כשהיא מראיינת את ברק חוסיין אובמה! יונית (בת למשפחה קומוניסטית)=הקריינית הכי שנואה בארץ! למה בכתה יונית לוי? למה ירדו דמעות מעיניה הפוזלות?

http://www.youtube.com/watch?v=lUdp...

69.מה הכוונות הנסתרות של מנהיגי מחאת האוהלים והקשר לספרד:

http://www.youtube.com/watch?v=NpTv...

70.מאיר שלו, האיש ירד לתהום! בושה וחרפה! הקריא אגדה לילדים בני 6 וסיפר להם שביבי הוא "האיש הרע" !

71.הסיבה האמיתית מדוע השמאלנים של רוטשילד מתנגדים לחוק הווד"לים, כי הוא ימנע מהם לתת אדמות לערבים. קראו באתר של פורום "דיור בר השגה" של הקרן החדשה לישראל.

יש שם סרט שמדגים שהם רוצים בינוי עבור הערבים של יפו.

כמו כן בינוי על נכסי נפקדים בחיפה.

מי שיבנו הם ארגונים של הקרן החדשה לישראל.

סרט חשוב מאוד שמשקף את האמת.

כמו כן האנרכיסטים מהמאהלים בארץ בראשות דפני ליף וחבריה, דורשים הכרה בכל יישובי המחבלים הבדואים בנגב, שגונבים אדמות מדינה.

כמו כן הכרה בכל תכניות המתאר של היישובים הערבים בישראל.

2.הדרישות האחרונות פורסמו בעיתון הארץ.

72.השמאל הרדיקלי האנרכיסטי מטיל טרור בשדרות רוטשילד!

73.ישראל לא יכולה להיכנס להרפתקה כלכלית! ארה"ב לא יכולה לסייע לה ! דייויד קמרון עלה לשלטון בבריטניה ומיד החל בקיצוצים!

74.מתארגן חרם אינטרנט על YNET. אני כבר מחקתי מהמועדפים. YNET הפכו להיות אל גזירה של עולם התקשורת. מפרסמים שקרים ומסקרים באופן בוטה כל ידיעה שתעזור להפיל את המשטר. יש גבול! בשביל זה יש בחירות ונמאס לנו מנסיונות שליטה של עיתונים בפוליטיקה ובחברה.

75.אין מה לנסות לשפר את שופרי התעמולה הסטליניסטים הקיימים בתקשורת. צריך להקים קאדר שיהיה במקומם, ואתה וחבריך במעריב התחלה טובה. העיתון היחיד שלפחות נתן גם במה לדעות נוספות, הדעות של רוב הציבור, ולא של השמאל הקיצוני.

76.אגב הערכות כוזבות, הבוס שלי לשעבר היה אחד מבכירי מפלגת העבודה בצפון הארץ, ומאלה שארגנו את ההסעות מהצפון ל"הפגנת 400 האלף" ב- 1982. בזמן ההתנתקות הוא הודה באוזני שהשמאל לא יכול להביא הרבה אנשים להפגנות, כי הציבור הוא אגואיסטי ו"חושב רק על עצמו", ו"לנו אין רבנים שאומרים לבוא". שאלתי לגבי ה- "400 אלף" והוא אמר לי בכנות: "אפילו 100 אלף לא היו שם. אבל העיתונות היתה שלנו, וזה מספיק, לא?"

77.ארבעה רחובות בתל אביב הכילו 280,000...לפי ה"תוכנה" הזאת במחנה בלטה יש עכשיו 300 מיליון איש...מטומטמים רדו מהגג!!!


ליה 12.08.1109:04
124. סיפור על העורב שרצה להיות מלך בתגובה להודעה מספר 0

מהדורת השבט עם בונה עדר המסביר את תפקיד התקשורת

http://www.youtube.com/watch?v=ZxFI...
ליה 19.08.1109:47
125. מתפכחים מההזיות, חוזרים למציאות / יוסי אחימאיר בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 19.08.11 בשעה 09:52 בברכה, ליה

אולי היריות הרצחניות הללו בדרום ישיבו את עיתונאינו ועורכיהם לתפקיד המקצועי של דיווח נכון, אחראי וללא הסתה.

יריות בכביש אילת, וקולו הנרגש, המתפרץ לשידור, של ניסים קינן, קטעו באחת את הברברת הבלתי פוסקת ב"קול ישראל" בעניינה של אחת, מרגול. עמודים שלמים בעיתונות המודפסת, שעות שידור ארוכות ומייגעות, המוני ספקולציות סביב החשדות שמייחסת המשטרה לאותה זמרת צנעני – זה מה שעיניין את התקשורת עד לידיעה החמה על ההתקפה בדרום. ברפש הזה היא האכילה עד לזרא את צרכניה.

צריך לומר, כי פרשת מרגול העיבה על העיסוק האובססיבי הגובל בטירוף ובטיפשות במחאת האהלים ובגל התביעות ל"חינם", ל"צדק חברתי" וכיו"ב סיסמאות, שמעלים יושבי הבועה התל-אביבית וגרוריה בלי כל חשבון. מחאה שגרפה גם את הממשלה לחרוג מסדר-היום החשוב באמת, כדי לספק את חביבות התקשורת, דפני וסתיו, בנסיון לשכך את "האיום החברתי".

"גראד" על באר-שבע? – זה הוזכר ("טיל נפל בשטח פתוח") בתקשורת כמעט אך ורק בהקשר לאהלים ולעוד אסיפה ילדותית, שכונסה באותו רגע בעיר הדרומית.

ילדה בת 3 מתה מחנק באוטובוס הסעות, שני רוכבי אופניים נדרסו למוות, זוג ירושלמים נרצחו בדירתם, מאבטח נרצח בפתח בנק ותכשיטן נרצח בחנותו – כל אלה דווחו בעיתונות שלנו באופן מישני ל"עיקר":

סיפורם הבלתי-נגמר של שוכני האהלים ומנהיגיהם חסרי האחריות הלאומית, בעלי התיאבון הבלתי-נדלה והדרישות המופרזות, ולאחריו מעצרה של ה"סלבריטאית".

בלי תקשורת תומכת ואוהדת, המוכנה לעוות את סדר הסיקור העיתונאי הנכון, הפרופורציוני, המקצועי, המוליכה שולל את צרכניה במספרים לא-עובדתיים והמנפחת כל גיהוק וכל שיהוק של כל מניף-שלט וכל ילד ממחנה רוטשילד – לא היה כל ערך להפגנת האהלים, ולא היה ניתן מקום כה מופרז לסיפורי מרגול.

בסוריה נטבחים מדי יום עשרות, בעיראק ובאפגניסטן נרצחים בפיגועי תופת תריסרים של חפים-מפשע כמעט כל יום, בלוב ובמצרים המהומות עודן רוחשות - את מי זה מעניין בישראל? מה מקדישה לאלה התקשורת שלנו? שלא לדבר על תהליכים מעוררי-דאגה המתפתחים סביבנו, השנאה הגוברת לישראל במדינות ה"שלום" הסובבות אותה, התחזקות הזרמים האיסלאמיים האדוקים-הקיצונים.

מה לכל ההתפתחויות המסוכנות הללו ול"חגיגות" מסיחות-הדעת, המתמשכות, מול בניין "הבימה"?

העם רוצה צדק חברתי, אבל רוב העם אינו הולך שולל אחרי אנשי השמאל, שוחרי הסוציאליזם, דורשי הנסיגה, שכובשים כל חלקה טובה בתקשורת שלנו ומציירים ישראל מדורדרת, ממותנת, האוטמת אוזניה משמוע ועיניה מראות את מה שבאמת מתרגש עלינו מחוץ ומבית, ומה שבאמת צריך לעמוד בראש סדר החשיבות של דעת-הקהל והתקשורת.

היריות בכביש אילת אולי יפכחו את העורכים במערכות העיתונים, הרדיו והטלוויזיה, ויחזירו אותם לפרופורציות נכונות בכיסוי העיקר, בהבנת סדר החשיבויות, מה הזוי וטפל ומה אמיתי ועיקרי. אולי היריות הרצחניות הללו ישיבו את עיתונאינו ועורכיהם לתפקיד המקצועי של דיווח נכון, אחראי, ולא של הסתה ועידוד מהלכים הרסניים מבפנים, סביב נושאי שוליים, מתוך כוונה להחליש את הממשלה הלגיטימית, הנבחרת.

היריות בכביש אילת של מחבלים-רוצחים, כמו היריות בבאר-יעקב ובהוד-השרון של שודדים-מרצחים – אלה הם נושאים שצריכים להיות בראש הכותרות, לדאבוננו. אין צורך להמציא נושאים מלאכותיים ולשימם בראש החדשות, כמו אמירה כזו או אחרת של ילד "סוציאליסטי" בן 13 בשדרה, או של צעירה משועממת ופונקת, תאבת פירסום, שמוצאה מבית עשירים בכפר-שמריהו.

היריות הללו, ההתקפה הפושעת הזאת – מחזירות אותנו לשפיות, למציאות המזרח-תיכונית העגומה, לסדר-היום האמיתי. סדר-יום שיילך למרבה הצער והאמת, ויתחזק: אנחנו נמצאים ככל הנראה לפני סיבוב דמים נוסף מול עולם ערבי עויין מאי-פעם, שעלול ליזום סיבוב מלחמה נוסף נגד ישראל. או אז ועד אז - האהלים והסיסמאות ה"יצירתיות" יתנדפו כלא-היו.

אם יש בכל זאת כמה אלמנטים אחראים בקרב המפגינים, עליהם להגיד מיד לכל חבריהם, לנוכח מה שהתרחש בדרום ומה שעומד להתרגש עלינו בימים ובשבועות הבאים: "איש לאהליך, ישראל". ומיד.

והתקשורת? - זוהי שעת המבחן שלה. עליה להפנים כל זאת, תוך עשיית חשבון-נפש טוטאלי על דרך התנהלותה הכושלת, המגמתית, בשבועות האחרונים.

תגוביות:

1.לשמאל מוח מעוות שלא מאפשר התפכחות מהזיות! השמאל שולט בתקשורת ואין סיכוי שהשיטה תשתנה!

2.שום חשבון נפש היא לא תעשה. היא אכולה מבפנים ע"י "השמאל החדש".

3.הלו - מאוחר כבר להתפכח. החונטה הציונאצית נכנסה לשלב הסופי של חיסול הבעיה היהודית במזרח התיכון החדש של שימון והפרטנר.

4.עיתונאי ישראל הם הסרטן של המדינה. אנשים רעים ותאבי מדון.

5.כל אלה שצועקים צדק חברתי יפשפשו בביתם איך הוריהם הגיעו לעושר, ואיך הם רומסים ומנצלים את העניים אותם הפכו לעבדים. מענין שרוב השמאל עשירים! מאיפה???

6.אם יש גורם מרכזי להפיכת ישראל לדמוחארטה, זו התקשורת.

7.לסגור את ערוץ 2. ערוץ 2 מעודד הפרת החוק ואינו מדווח אמת. כלי תקשורת אנטי ציוני, פרו-ערבי, שונא מתנחלים, מטיף לרדידות ולרכילות. שומר נפשו מתרחק ממנו.

8.חלקו של הליכוד בהיסטריה של השלום: הליכוד אף פעם לא היה במציאות. מה שקורה היום בנגב הוא תוצאת ההתדרדרות של ז'בוטינסקי לכיוון הפייסני והשלום של בגין.
ליה 16.09.1108:38
126. התקשורת הישראלית ניפחה את המשבר עם טורקיה/בכור בתגובה להודעה מספר 0
ישראל טורקיה - מי מחלק את הקלפים, מאת ד"ר גיא בכור

התקשורת הישראלית , אם כי לא כולה, פעלה על פי הכללים הידועים, וניפחה את המשבר עם טורקיה לכמעט מלחמת עולם. יש לנו בעיה אמיתית עם התקשורת הזו, היוצרת בעצמה תרחישים, במקום לדווח בצורה עניינית.

לאחר שמדיניות החוץ והפנים של טורקיה קרסה, מופנה הזעם בממלכת ארדואניסטן כלפינו. מה מתרחש שם מאחורי הקלעים, על מרד הכורדים, ומה אנחנו יכולים לעשות עכשיו? על שיטת הזירה החדשה.

כיצד מתגברים על ממלכת ארדואניסטן? מה שמסתתר מאחורי המשבר עם טורקיה?

הטורקים דחקו אותנו לזירה שלהם – משחקי כבוד מפוקפקים, התקפי זעם והתנצלויות , ואנחנו שיחקנו על פי הכללים שלהם יותר משנה. הגיע הזמן שאנחנו נכניס אותם לזירה חדשה, שאנחנו ניצור. הגיע הזמן לחלק להם את הקלפים שלנו.

1.ב- 17 באוגוסט, לפני כשבועיים "פקעה סבלנותו" של ראש הממשלה הטורקי, שליטה המוחלט של טורקיה, טייפ ארדואן, והוא נתן הוראה לפתוח בהתקפות אוויריות על חבלי הכורדים בצפון עיראק. ההפצצות נמשכות כל הזמן, והביאו למותם של אזרחים כורדים רבים. בעוד אסד שוחט את הסורים, ארדואן שוחט את הכורדים, לכאורה 'מחבלים' במחתרת הכורדית ה- PKk ארדואן מזרים לגבול עם כורדיסטאן העיראקית מאות כלי רכב משוריינים, אך בגבעה שעל הגבול יושבות מאות אמהות כורדיות, שנשבעו שלא ירדו ממנה עד שההתקפה הטורקית האכזרית לא תסתיים. אלפים זורמים אל הגבעה הזו מטורקיה, אך הצבא הטורקי מונע מהם להצטרף. דמוקרטיה.

בכך קרסה מדיניות הפיוס של ארדואן כלפי הכורדים בטורקיה, כ- 14 מליון איש, שהכריזו הקיץ הזה על אוטונומיה, בלי להסתיר את כוונתם העתידית להיפרד מטורקיה. זהו התרחיש הגרוע ביותר שיכול לקרות למשטר הטורקי. ומה יכולים כבר המטוסים לעשות? עוד ועוד כורדים מצטרפים למאבק, שלא יוכל להיפתר בדרכים צבאיות. התקפת הזעם של רדואן רק מלבה את רצונם של הכורדים לעצמאות.

שתי מדינות תמכו באופן אקטיבי במאבק הטורקי נגד הכורדים: ארצות הברית וישראל. אנחנו מכרנו מטוסים ללא טייס לטורקים לאיסוף מודיעין על מעוזי הכורדים, ובכך תרמנו תרומה עצומה למהלך הצבאי הטורקי. גם ארצות הברית מעבירה מודיעין יומיומי לטורקים, כאשר היא רואה ב- PKK ארגון טרור. אלא שישראל הפסיקה את הקרבה היתרה לטורקיה, וארצות הברית עוזבת לגמרי את עיראק בסוף דצמבר השנה, עוד כמה חודשים. ומי יספק מודיעין לטורקים? הם במצוקה גדולה, כאשר הכורדים הולכים ומתעצמים.

האבידות הטורקיות גדולות. בחודש שעבר נהרגו 40 חיילים טורקים במארבים ובמוקשים כורדיים, והטורקים אובדי עצות. בינתיים הם עצרו לא פחות מ- 3,500 מן המנהיגים הפוליטיים הכורדים בטורקיה, חלקם חברי פרלמנט, בניסיון לדכא את המרד, אך ללא הצלחה. הכורדים דורשים את שחרור כל האסירים שלהם, מדובר על עשרות אלפים, דבר שטורקיה לא תסכים לו.

2.כך מתנהלת מדיניות החוץ והפנים של ארדואניסטן: על פי גחמות, התקפי זעם ואיבוד עשתונות של השליט ארדואן. הוא לא יודע מה לעשות מול אסד (שהטורקים חושדים שהוא חזר לתמוך בכורדים נגד טורקיה), הוא לא יודע מה לעשות מול הכורדים בחזיתות השונות, והאיבה שלו ליוון או לקפריסין נמשכת ומתגברת. בכל פעם הוא "מאבד את סבלנותו" בתחום אחר, וכך מתנהלת מדינה החברה בנאט"ו.

3.והיכן אפשר להראות הישג טורקי? מול ישראל. למה לא לחבוט בה, ולהראות שאתה שליט המזרח התיכון? לאחר שאירופה הבהירה לו שלעולם לא יצטרף לאיחוד האירופי, לאחר שהערבים הבהירו לו שאין הם רוצים במנהיגותו, נשארו ישראל וחמאס. התקפת הזעם הכמעט בלתי נשלטת כלפי ישראל היא תוצאה של הכישלונות בכל החזיתות האחרות. לא על ישראל מדובר כאן, אלא על עצמו.

4.טורקיה הפכה לדמוקרטיה טוטליטרית. על הנייר דמוקרטיה , בפועל מתקרבת למשטר של עריצות, שבה מאות עיתונאים ופעילי ציבור נזרקו לכלא בהאשמות שונות ומשונות, המשטרה החשאית פועלת כנגד ארגוני אופוזיציה, על הצבא השתלט ארדואן לאחרונה, כמו גם על השיח הציבורי. מי שעומד מולו נבלם בטכסיסי העלמות מס, השמצות, פגיעה בביטחון ועוד. אם טורקיה היתה המודל של אובמה לדמוקרטיה מוסלמית, המודל הזה מתנדף במהירות, והופך לעוד משטר מזרח תיכוני, ארדואניסטן, שבעתיד גם יתפרק למרכיביו העדתיים, כמקובל כיום סביב.

5.הטורקים היו משוכנעים בניצחונם על ישראל עם דו"ח פאלמר – אותו הם יזמו, וכאשר הבינו שדווקא ישראל ניצחה בדו"ח הזה, הם כמעט השתגעו מרוב כעס. הם קיוו שהדו"ח יאפשר להם לשבור את המצור לעזה, ובמקום זאת הדו"ח בלם כל "שבירה" עתידית של "המצור".
אם עד עכשיו הם התקוטטו עם ישראל, עכשיו החוק הבינלאומי יצא נגדם.

6. התקשורת הישראלית הממוסדת, אם כי לא כולה, פעלה על פי הכללים הידועים, וניפחה את המשבר עם טורקיה לכמעט מלחמת עולם. יש לנו בעיה אמיתית עם התקשורת הזו, היוצרת בעצמה תרחישים, במקום לדווח בצורה עניינית. כך אירע גם בפרשת כיסא השגריר. במקום לאזכר גם את הניצחון האסטרטגי הישראלי בנוגע לעזה, התעסקו אצלנו בהצגת ה'שוברים את הכלים" של הטורקים. אך צריך לזכור שיש הרבה גורמים שפועלים ברקע הדברים, בעיקר האמריקנים, כדי שהמשבר הזה לא ייצא לגמרי מפרופורציה.

7.למה עזה כל כך חשובה לארדואניסטן? משום שזה המקום היחיד בעולם שבו מקבלים אותה בברכה. אירופה לא רוצה, אמריקה זועמת על ההתקפות הטורקיות בעיראק, כיוון שהן מזעזעות את המדינה לפני יציאת הצבא האמריקני משם, ומדינות ערב דחו בנימוס את המעורבות הטורקית. רק חמאס, שנותר רחוק מאיראן, מקבל בברכה את החדירה הטורקית הזו. אין לו ברירה, זה מה שיש לו. עזה היא יתד עבור השלטונות הטורקיים באיזור, מה גם שהם קרובים ברוחם ל"אחים המוסלמים" של עזה ושונאים את ישראל.

8.המשעשע הוא ששר החוץ דאוטולו עדיין ממשיך בתפקידו, למרות שכל התיאוריה שלו התרסקה. הוא הגיע עם התפיסה של יחסי שלום של טורקיה עם כל שכנותיה, תפיסה שמראש לא היה לה סיכוי, בוודאי עם מפלגת שלטון קיצונית ומנהיג עם עצבים רופפים. כיום מסוכסכת טורקיה למעשה עם כולם סביבה. עם איראן טורקיה מתקרבת לעימות אלים, לאחר שהציבה סוללות נגד טילים בשטחה - נגד איראן, כמו גם בשל התמיכה במשטר אסד. עם עיראק טורקיה כבר במלחמה צבאית. עם סוריה בעימות מתפתח. עם קפריסין איבה ואיומים צבאיים. עם יוון משטמה, כאשר היוונים כורים מחסום ימי בינם לבין טורקיה. עם בולגריה אין ממש יחסים ועם ארמניה הסכם השלום לא ממש הצליח. למה שאנחנו נשמש עלה התאנה של הטורקים?

9.אז מה ניתן לעשות? ישנן שתי דרכים עיקריות. הראשונה, דרך של עימות קר. לא להגיב על התקפות הזעם הטורקיות, ולתת לטורקים להופיע כבריון איזורי, שכבר זוכה לתגובת תימהון מצד המערב. ההתעלמות מגורם כזה היא הנשק הטוב ביותר נגדו, כפי שפעלנו נגד הצהרותיו המטורללות של אחמדינג'אד. העונש הקשה ביותר לאישים תלותיים כאלה כמו אחמדינג'אד וארדואן הוא להתעלם מהם. מאחורי הקלעים לגבש את כללי היחס וההרתעה כלפי טורקיה עם האמריקנים ונאט"ו: אי מכירת נשק, לחץ על סיוע צבאי מן הקונגרס ועוד.

10.אך קיימת דרך נוספת להוציא מתוק מעז. במהלך חשאי עם הטורקים להסכים שהם יקחו אחריות לאספקת סיוע אזרחי לעזה, בפיקוח נאט"ו - בדרך הים. פעם בשבוע תצא אנייה טורקית עם סיוע אזרחי, לאחר שנבדקה בידי הטורקים וצוות של נאט"ו. "ויתור" כזה יתקבל בתדהמה ובסיפוק רב בארדואניסטאן, ויסיר בכך סופית את האחריות הישראלית לעזה. תמורת "ויתור" שכזה נוכל לקבל גם רווחים חשאיים נוספים דרך ארצות הברית ואירופה, גם בעניין הפלסטיני. הרבה להפסיד אין לנו כאן אם הדבר ייתפר נכון, אלא בעיקר להרוויח.

במקום שאנחנו נשחק בקלפים שהטורקים מחלקים לנו, משחקי כבוד מפוקפקים והתנצלויות בסגנון הבזאר, נחלק אנחנו להם את הקלפים.
נחליף את זירת המשחק לגמרי, לטובתנו. אם כך יקרה, דבר מוזר יתרחש: חמאס ימאס מהר מאוד במעורבות הטורקית החדשה שתיכפה עליו.
מידיד של טורקיה הוא ישאף לסלק אותה מעזה ככל האפשר. ומי עוד ייצא נגד טורקיה במקרה כזה? מצרים.

מצרים תריב על ההשפעה על עזה עם טורקיה, שני גורמים שלנו יש קשר איתם. תנו לחמאס ולמצרים להסתבך עם טורקיה - לא אנחנו. רוצים את הדרך לעזה? בבקשה – קחו. שהם יסתבכו מעכשיו עם המשטים והמטסים למיניהם, לא עוד אנחנו.

בשני המקרים המוצעים כאן המגמה היא שמירת מרחק מטורקיה. לתת לה להסתבך עם עצמה ועם אחרים, ולא איתנו. הרבה אשליות מממלכת ארדואניסטן הרי אין לי.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...



ליה 17.09.1109:34
127. שפטל: ''התקשורת מרעילה את הציבור בשפה קלוקלת'' בתגובה להודעה מספר 0
שפטל: "התקשורת מרעילה את הציבור בשפה קלוקלת"

מתוך החיים על פי שפטל ( 21/07/2011 )

עו"ד יורם שפטל מספר על השפה העברית ועל התקשורת הממלאה תפקיד מכריע בהתדרדרות השפה העברית. התקשורת היום כופה עלינו להשתמש במילים לועזיות: "'מסע פרסום' הפך ל'קמפיין פרסום'" לדוגמא.

בהמשך מסביר שפטל שהמשפט: "הכיבוש משחית ולא ניתן לקיים דמוקרטיה כאשר שולטים בעם אחר" הוא משפט מעוות של השמאל - האזינו:

http://www.103.fm/programs/Media.as...
ליה 17.09.1119:40
128. אמנון אברמוביץ'- פוליטרוק סובייטי המכונה פרשן פוליטי בתגובה להודעה מספר 0
הערה: היכנסו לקישורית לצפייה בחומר עיתונאי מצולם.

http://www.latma.co.il/article.aspx...

אמנון אברמוביץ' - פרשן, הגיגן ואתרוגן בערוץ 2 ו'ידיעות אחרונות'.

קורות חייו

אמנון אברמוביץ' ( -1951) הוא עיתונאי ישראלי ופוליטרוק סובייטי, המכונה באורוולינית "פרשן מדיני ופוליטי".

במלחמת יום הכיפורים נפצע באורח קשה כשהטנק שבו נהג נפגע וקיבל את צל"ש הרמטכ"ל. בשלב זה, במקום לפרוש בשיאו, הלך ללמוד משפטים באוניברסיטת תל אביב. את הקריירה העיתונאית אברמוביץ' החל בסניף הישראלי של העיתון "פראבדה", הלא הוא "על המשמר", ולאחר מכן היה כתב מדיני ופרשן בכיר בעיתון 'מעריב'. עזב את 'מעריב' במחאה על פרשת האזנות הסתר בעיתון וייתכן שאירוע זה הוא שגרם לאברמוביץ' רתיעה מהימצאותם של מיקרופונים אצל אנשים אחרים, כפי שיוזכר בהמשך. עבר לשמש כפרשן בערוץ הראשון ובתפקיד זה חשף את כינויו של סוכן השב"כ אבישי רביב, "שמפניה", (את עצם היותו סוכן חשף אז ח"כ בני אלון) והתחרט על כך.

נכון לשנת 2009, משמש כפרשן בחברת החדשות של ערוץ 2 ומופיע בתוכנית אולפן שישי.

מקצועיותו

אמנון אברמוביץ', הנחשב לאורים ותומים של מגישי החדשות, האיש שאליו פונים כאל מגיד עתידות, הוכיח לא פעם אמינות של קורא בקפה. כבר בליל הבחירות ב-1996 בין פרס לנתניהו קבע בהיוודע תוצאות המדגם כי ההפרש הולך להיות יותר גבוה לטובת פרס. אז זהו, שלא. אזרחי ישראל התעוררו לבוקר של ממשלת נתניהו. אבל זו לא דוגמא טובה, הטעות לא היתה של אברמוביץ', אלא של העם שפשוט לא ידע מה טוב בשבילו. לפני פרסום דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד פסק האורקל כי בדו"ח לא יהיו מסקנות אישיות. החרו- החזיקו אחריו עיתונאים נוספים, אולם אברמוביץ' ספג את עיקר האשמה על טעותו ויהירותו הרבה.

מעבר לטעויות של אברמוביץ' שהן בסך הכול אנושיות, נחרצות הניסוח שלו היא זו שמצד אחד מרגיזה את מתנגדיו ומצד שני גורמת לאקסטזה אצל שלושת מעריציו.

שנה לפני מלחמת לבנון השנייה קבע אברמוביץ' בפסקנות: "לפני 5 שנים ביצעה ישראל נסיגה יזומה חד צדדית מלבנון. הנסיגה הזו עמדה אף עמדה במבחן הטרור". אברמוביץ' היה קרוב, אבל הפוך: הטרור עמד אף עמד במבחן הנסיגה, בהצטיינות! אך לא רק בענייני מלחמה הוא רץ לספר לחבר'ה, אלא גם בענייני שלום, או ליתר דיוק בענייני הסכמים מדיניים. וכך בישר אמנון ב-3 במרץ 2000:

"הייתי אומר בזהירות המתחייבת, תוך שבועות אחדים, בין שלושה לחמישה שבועות, צפוי להיות מונח בפני הכנסת, הממשלה והציבור הישראלי הסכם עם סוריה שיכלול גם את פתרון בעיית לבנון. הייתי קורא כרגע להסכם 'הסכם בקופסה'". ההסכם, מסתבר, באמת קיים, אבל רק בקופסה של אברמוביץ', כי אסד, ברק ומדינת ישראל טרם זכו להודעה על כך.

בבחירות 2009 אמנוננוּ כשל פעמיים: הכשל הראשון שקשור גם למישור האתי, כמו רוב כשליו, היה בכך שניסה להפחיד את הצופיםבנבואה אפוקליפטית על התגובה העולמית שתגרור בחירתו של נתניהו. הכשל השני היה כשסבר שתהיה ממשלת אחדות בין קדימה לליכוד ועוד טרח להוכיח זאת במשלים וחידודים משונים על גן עדן.

אמנון המנוצל

עם כל יהירותו וביטחונו העצמי המופרז, נאלץ אמנון אברמוביץ' להתנצל בפני קורבנותיו לא פעם ולא פעמיים. בסוף שנת 2000, לאחר 4 שנות מאבק נאלץ להתנצל בפני עו"ד פנחס פישלר על דברים כוזבים שפרסם בעניינו בעת שהאחרון כיהן כראש לשכת ראש הממשלה. התנצלות זו, כמו אחרות, לא נבעה מרוחב לבבו אלא רק לאחר לחצים, איומים משפטיים ודרישות ממעסיקיו. כך נאלץ להתנצל על דברים שאמר על רשימת הליכוד לכנסת (ראה בהמשך) ועוד בפני, תחזיקו חזק, "ארגון ימני".

אתיקה עיתונאית

אברמוביץ' וארבעת המינים

אמירתו השנויה ביותר במחלוקת נאמרה קרוב לימי תוכנית ההתנתקות, כאשר אמר בדיון במכון ון- ליר ש"צריך לשמור על שרון כמו על אתרוג". שרון היה באותה העת ראש ממשלת ישראל ומובילה העיקרי של התוכנית. כנגד שרון עמדו מספר האשמות פליליות, ורבים האמינו שאם התקשורת תדחוק במערכת המשפט להתמודד עם האשמות אלה התוכנית לא תצא לפועל.

עיתונאי עם כיפה? איזו חוצפה

לאחר אמירתו הנועזת בזכות איתרוגו של שרון, יצא אברמוביץ' נגד העיתונאים שתקפו אותו בשל כך. במאי 2005 פרסם טור ב"עין השביעית" ובו כתב בין השאר:

"הימין הקיצוני נוכח בתקשורת בהמוניו. נוכחותו פטורה מכללי אסור ומותר. זוהי נוכחות בסיסית, גולמית, תועמלנית. מרבית אנשי הימין, הכותבים בעיתונים ומופיעים בטלוויזיה וברדיו, אינם עיתונאים מקצועיים אלא שגרירי עמדה. שגרירים בוטים, חד-כיווניים, היפר-אקטיביים. הם אינם מחויבים לעבודה עיתונאית היקפית, רב-תחומית, שמטפלת במושאיה ללא הבדל דת, גזע ומין, שמאל וימין". ומה עם אברמוביץ' עצמו? הוא אובייקטיבי, כמובן.

"רגע מה הולך פה... אני מבקש לסגור לו את המיקרופון"

ב-26 בנובמבר 1999 אירעה אחת התקריות המביכות בתולדות הטלוויזיה הישראלית. בתכנית "יומן" התנהל ויכוח בין הפרשן אמנון אברמוביץ' לבין עו"ד דן אבי- יצחק. בשיא האירוע התחיל אבי- יצחק לצטט דברים שכתבו היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה על אברמוביץ' ועל ניסיונו לאיים על אבי- יצחק באמצעות חשיפת פרשייה מביכה בעניינו. אברמוביץ', שנתפס בלתי מוכן בעליל, נזכר כנראה במורשתו של "שמש העמים"- סטאלין ודרש לסגור את המיקרופון של הפרקליט.

באופן לא מפתיע התגייסו בעיתונו של אברמוביץ', 'ידיעות אחרונות', לטובתו והאשימו את עו"ד אבי- יצחק בתוקפנות. ב'מעריב' לעומת זאת הוצגו הדברים באופן קצת שונה: בכתבה שעסקה באירוע הובאו דבריו של אבי- יצחק, לפיהם אברמוביץ' שיקר כשהצהיר שלא נחקר במשטרה היות והוא נחקר על שלושה נושאים, ביניהם סחיטה באיומים של אבי- יצחק עצמו. מבקר הטלוויזיה של 'מעריב', מאיר שניצר, תיאר ופיאר את ה"אמבוש- מארב קפדני תוך כדי הטעיית היריב" שעשה אבי- יצחק לאברמוביץ', מהלך שהוביל את האחרון לתבוסה בנוק- אאוט: "אברמוביץ' הרוויח בעמל רב כל שנייה מרגעי ההשפלה". אח... גם מבקרי טלוויזיה אומרים דברים חכמים לפעמים.

"חרג מפרשנות מקצועית"

אמנון אברמוביץ' אמר על מועמדי רשימת הליכוד מהמקום ה-19 ומעלה כי מי שמצביע לאותם מועמדים לא היה מכניס אותם לביתו. אגב, משנאתו לכל מה שמריח 'ימין' ברור שאברמוביץ' עצמו לא היה מכניס גם את ה-18 הראשונים. בעקבות תלונת "האגודה לזכות הציבור לדעת" אמר יו"ר ארגון חברת החדשות של ערוץ 2 כי דבריו של אברמוביץ' הם "חריגה מפרשנות מקצועית". וואלה?!

השקפותיו

לזכותו של אברמוביץ' ולחובתם של הערוצים הממלכתיים, או אלו הכפופים לרשות השנייה, ניתן לזקוף את העובדה שבמשך שנים ובסיטואציות שונות מוצב אברמוביץ' כפרשן יחידי ואינו מסתיר את דעותיו הפוליטיות.

על מתנחלים

להעלות מהאוב את תלונותיהם של ח"כ מיכאל איתן או של ח"כ לשעבר רון נחמן על דברים שאמר אברמוביץ' לפני 10 שנים זו לא חכמה גדולה. אבל תראו מה כותב על אמנון אדם שדעותיו הפוליטיות קרובות מאוד לשלו:

מבקר הטלוויזיה, רענן שקד:

פרשנות או משאלת לב בנושא סדר העדיפויות האמריקאי:

"ישנה עוד מדינה אחת באזור... שמחזיקה בשטחים לא- לה ואף מתנחלת בהם. אז אני אומר בזהירות: טליבאן, סדאם חוסיין, מועצת יש"ע"(אפריל 2003, ערוץ 1)

על הפגנה דמוקרטית לא- אלימה:

"כפר מימון הוא כמו סוס טרויאני. צריך לפנות אותו כמו את מעוז הים".

מנהיג כלבבו

"הוא מספיק רע כדי להיות ראש ממשלה טוב" (על אולמרט, ערב בחירות 2006)

לבני 'נסיכה נקיה', ביבי מזיע וליברמן עבריין

אם אפשר לקרוא לפמפלט החנופה לציפי לבני פרשנות, נוכל לומר שדעותיו זכו בבחירות 2009 לייצוג של 3 עד 28 מנדטים.

על הריבונות הישראלית וכיבוד הכרעת הרוב כפי שהשתקפה בבחירות 2009:

כנראה שקשה להיפטר מהרגלים רעים: התביעה מארה"ב ללחוץ על ישראל ומישראל להכנע הם רק המשך לדברים שכתב 18 שנה קודם לכן: "עִזבו את הממשלה הזו ודברו איתה... דרך הכיסים שלה... אתם חייבים ללכת עד הסוף" (דו"ח-מעריב, 8.3.1991).

על מי שמעז לחלוק על מערכת המשפט:

הדברים שנכתבו בראשית 2009 עלולים להטעות: אמנון ידידנו לא עמד מהצד בשעה שתפרו במרכאות או בלי מרכאות תיק לנאמן, אברמוביץ' עמד כמו אוהד מ"הקופים הירוקים" וצווח בכל כוחו:

אופיו

לפניכם ביקורת טלוויזיה על הראיון שקיים אמנון אברמוביץ' עם דני נווה שנאלץ לעבור דירה בשל איומים על חייו: ניתן לתמצת את הגדרותיה לאופיו של אברמוביץ' בשלוש מילים: מזלזל, פטרוני ומרושע.

מוטיב הנוק-אאוט בקריירה של אברמוביץ'

מעניין ששני מבקרי טלוויזיה שונים (שניצר ולנדאו) ומשונים ייחסו לאמנון אברמוביץ' מפלה בנוק- אאוט בשני ארועים שונים. ייתכן שזו התוצאה כשמתאגרף במשקל תרנגול משכנע את עצמו ומשוכנע על ידי סביבתו שהוא בעצם מתחרה במשקל כבד. הייתם חושבים שפנס אחד בעין (מטאפורי, כמובן) ילמד אותו קצת צניעות.

סיכום

הפרשן הכל יודע של ערוץ 2, 'ידיעות אחרונות', 'מעריב', 'חדשות' ו'על המשמר' הוכיח את עצמו במהלך השנים כאדם ציני, עוין, מזלזל, פטרוני, אנטי- מתנחל, אנטי- דתי ונקמן- כך לפי מבקרי התקשורת. אז מדוע אברמוביץ' זוכה לכזו הקשבה? ובכן, נאמר זאת כך יונית, יותר משהעגל רוצה לינוק, רוצה הפרה להניק. רוצה לומר, יותר משאמנון אברמוביץ' מעוניין לשמש כפרשן חד- צדדי עבור התקשורת, התקשורת מעוניינת באנשים כמוהו שמוכנים להטיף את דעותיהם בציבור ולקבל על עצמם את שנאת הציבור.

http://www.latma.co.il/article.aspx...


ליה 07.10.1106:55
129. התקשורת ה''ישראלית'' אינה אלא צ'יזבטרון בתגובה להודעה מספר 0
לא צונאמי ולא נעליים

מאת מנחם רהט

פרשני ועיתונאי השמאל, והפוליטיקאים המאוכזבים באופוזיציה שמשמאל, שוב נתפסו בקלקלתם: לאחר שהפריחו אזעקות שווא בדבר הצונאמי הצפוי בספטמבר, חלף עבר ספטמבר מלוח השנה, דווקא עם הישגים נכבדים לישראל


במוצאי היום השני של ראש השנה, בדיוק בשעת חצות של ליל שבת שעברה, לפני פחות משבוע, תם ונשלם בשלום ובשלווה, השבח לא-ל, חודש ספטמבר 2011 – המועד שכל דוברי השמאל הבטיחו שיתחולל בו צונאמי מדיני ו/או בטחוני או שניהם גם יחד, שיזעזעו את מדינת ישראל ויחוללו בה רעידת אדמה מדינית/בטחונית נוראה. דם ואש ותמרות עשן, חלילה.

אבל ה'ספטמבר השחור' שהתנפח למימדים מפלצתיים בדמיונם הסהרורי של חוזי השחורות מן השמאל, לא ידע שהוא כזה. ספטמבר הנורא עבר בשקט, בלי שום כלום. לא צונאמי ולא נעליים. הכל דיבורים. הצונאמי שלא היה לא הותיר פה אפילו לא צל עובר, גם לא אבק פורח. מה שקרה היה בדיוק ההיפך מנבואותיהם של חוזי השחורות: ישראל יצאה מספטמבר מחוזקת, עם הרבה יותר הבנה בינלאומית, ודווקא אבו מאזן הוא שעבר סידרת חינוך בינלאומית בספטמבר וחזר אבל וחפוי ראש לרמאללה.

ספטמבר השחור של אבו מאזן

יותר מחצי שנה של פימפומי הבל, הפחדות סרק, על יום הדין המדיני והבטחוני, הממתין לנו בספטמבר, כלו בעשן הברברת השמאלנית. הפאניקה שפיזר השמאל, מתוגברת באיומי התיקשורת, והנבואות כאילו נהפוך בספטמבר למדינה מצורעת, בלתי לגיטימית בנוסח דרום אפריקה, התאדו והיו כלא היו.

בסופו של דבר ספטמבר 2011 דווקא החזיר את הצבע ללחייה של המדינה, והפך לספטמבר השחור של אבו מאזן. מנהיג אש"ף (הארגון לשחרור פלשתין מיהודים) שהגיע לאו"ם עם חיוך של מנצחים, נאלץ לעכל נאום פרו ישראלי מדהים של הנשיא אובאמה, להבין כי פתרון כפוי חד צדדי לא יושג, וחזר לרמאללה אבל וחפוי ראש, ועוד לשמוע בספטמבר שהאמריקנים מקצצים 200 מיליון דולר מהזרמותיהם לרש"פ, בשל החוצפה הפלשתינית. לב מלכים ושרים ביד ה'.

דווקא בספטמבר נוכחנו שהעולם מבין יותר ויותר את ישראל: בזירת האו"ם, למרות עויינותו ההיסטורית והיותו שבוי בידי מדינות העולם השלישי והערבים, אפס הסיכוי לתמיכה בהקמת מדינת אוייב פלשתינית, וספק אם יימצא רוב לכך במועצת הבטחון (ובכל מקרה צפוי שם וטו אמריקני); בארה"ב התייצב נשיא המעצמה הגדולה, שהשמאל ניבא כי "יפקיר את מדינת ישראל", לצידה של ישראל, כשהתנגד נמרצות ליוזמה החד צדדית, וגם הציבור והתיקשורת תומכים באורח מובהק בישראל; ובאירופה, שהעויינות לישראל היתה נחלתה, החלו להבין מי באמת משבש כל מהלך מדיני באמצעות תביעות בלתי קבילות: 'זכות' השיבה, אי הכרה בזכות העם היהודי למדינת לאום, וסירוב להצהיר על סוף הסיכסוך, עד כי הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, פולין, דחתה באמצעות ראש ממשלתה דונלד טוסק את התביעה החצופה לראות בקווי 67' בסיס פתיחה למו"מ. בריטניה חוקקה חוק המונע מעצר שווא הפגנתי של מדינאים ישראליים, חיילים וקצינים, בגין האשמות מופרכות של 'פשעי מלחמה'. גרמניה, צרפת, יוון ואפילו קפריסין הידקו בספטמבר קשריהם עם ישראל. אז נכון שאיבדנו את אהדת טורקיה האיסלמיסטית, אבל הרווחנו את תמיכת ראש ממשלת קנדה סטיבן הרפר שהודיע כי ארצו תומכת ללא סייג במדינת ישראל. מיקרונזיה כבר ממש לא לבד.

סיפורי מינכהאוזן

מאז הפריח 'סר הבטחון' עויין ההתיישבות אהוד ברק, האחראי לפשע הגירוש וההרס במיגרון, את ההמצאה הלשונית שלו, חגג עליה השמאל הקיצוני והפיץ תסריטי אימים שנועדו להטיל מורך ומורא בלבם של הישראלים ולכפותם לסלק מדרכו של השמאל את ההנהגה הלגיטימית של ישראל או לפחות לאלצה ללכת לוויתורים סרק נוספים על לא תמורה פלשתינית.

כך למשל כתב ארי שביט בעיתון השמאל הקיצוני חובב הפלשתינים הארץ (31.3.11): "באותו רגע [כשהאו"ם יכיר בספטמבר במדינה פלשתינית], כל דירה ישראלית בגבעה הצרפתית תיהפך לבלתי חוקית. כל בסיס צבאי בגדה המערבית יפר את הריבונות של מדינה עצמאית החברה באו"ם. הפלסטינים לא יהיו מחויבים לפירוז, לשלום, להכרה הדדית אמיתית ולפשרה טריטוריאלית. ישראל תהיה מחויבת לסיום מלא ומיידי של הכיבוש. הפער בין המצב המוצהר בשטחים לבין המצב בפועל ייצור חיכוך בלתי נמנע".

ועוד נבואת הבל באותו עיתון פוסט ציוני ממקלדתו של אותו שמאלן: "העימות ייהפך במהירות לעימות עממי. כשצה"ל יפעיל כוח נגד המפגינים הפלסטינים שיצעדו לעבר ירושלים, ישראל תוּקע. מצור מדיני מחוץ והתקוממות אזרחית מבית ילפתו את ישראל בלפיתת חנק... [נתניהו וברק] ייזכרו כמנהיגים שלא עשו מעשה ברגע האחרון שבו ניתן היה לעשות מעשה. כקברניטים אשר אף על פי שראו את הקרחון התעקשו לשוט הישר אל תוכו". מעשים הם רצו בשמאל: התקפלות, ויתורים, כניעה, החרבת ההתיישבות, גירוש המתיישבים. הכל כדי לעצור את הצונאמי שלא היה ולא נברא.

וזוהי רק דוגמית לשטפון המלל שהוליד האין-צונאמי. בן כספית, למשל, ועימו מעריב כולו, סירבו עד לרגע האחרון להכיר בהתפוגגות הצונאמי, ואפילו בשלהי ספטמבר עדיין ציפה כספית לנחשולי הצונאמי ופירסם את ההגיג הבא: "קשה למצוא מנהיג שלא הזהיר את נתניהו ושריו מפני הצונאמי המתקרב, ללא הועיל" (11.9.11), ומאוחר יותר: "הבידוד בעולם... אינו ניתן לביטול... הספינה ממשיכה לשוט בעליזות לעבר הקרחון, והפעם במקום מוזיקה, נשמעים על הסיפון נאומים חוצבי להבות" (25.9.11).

אותו מעריב, אף שעבר לידיים חדשות ומנסה לייצר לעצמו תדמית ציונית, עדיין מוֹעֵד במידה שיש בה כדי להביך (ולהילמד בבתיה"ס לתיקשורת): אפילו בגליון רה"ש, ממש בסוף ספטמבר נטול הצונאמי, התעקשו מזל מועלם ואחיקם משה דוד, להמציא את הצונאמי, וכתבו בראיון עם ברק את משפט הבדיה המדהים: "ברק חזה בדיוק רב את הצונאמי המדיני". האללו, דנקנר, הפכתם לבטאונו של הברון מינכהאוזן? חזרתם לימי הצ'יזבאטרון? קצת אחריות, לפחות כלפי הקוראים שעדיין נותרו לכם.

עורך הארץ אלוף בן כתב על תקן של נביא זעם: "הם ייצאו מבתיהם לחום הקיץ הירושלמי, ויצעדו במורד רחוב צאלח א דין אל חומת העיר העתיקה. חמישים פלשתינים, ואז מאה, ומאתיים, ואלף. ועשרת אלפים. צועדים וצועקים 'איסתיקלאל', עצמאות... ישראל תירה במפגינים ותהרוג בהם לעיני המצלמות מכל העולם?... העולם מתרגל בהדרגה לרעיון שפלשתין תצטרף למשפחת האומות כבר בקיץ הקרוב" (19.1.11).

"איומי שווא: צונאמי מדיני"

וכך הלאה וכך הלאה, צונאמי של מלים שאין להם סוף. מצד שני, אי אפשר להתעלם מכך שהיו כלי תיקשורת אמינים שהזהירו מראש מפני ההולכים אחר ההבל, וביניהם, עם כל הצניעות, גם טור זה, שבדיוק לפני חצי שנה, הזהיר מפני איומי הסרק המלחיצים. בערב פסח תשע"א כתבנו כאן, תחת הכותרת: "איומי שווא: צונאמי מדיני", לגבי השמאל שהשתמש בכל האמצעים להזנת תעשיית ההפחדות שלו: "שוב מלחיץ השמאל את נתניהו, והפעם באיומי סרק על צונאמי מדיני, שנועדו לסחוט ממנו ויתורים נוספים".

ומי יודע אם לחצי הצונאמי שלא היה, הם שעמדו מאחורי אי אלו כניעות וויתורים מיותרים. הקפאה אמנם לא היתה, השבח לא-ל, אבל היה למרבה הצער פשע הגירוש האלים, הבלתי צודק והבלתי אנושי של מתיישבים, מלח הארץ, מבתים שבנו במו כספם במיגרון – מעשה שהוא סוג של כניעה לגחמות השמאל, ואין לדעת אם ראש הממשלה לא עמד מאחורי העוול הזה, כאמצעי לריצוי השמאל הקיצוני; וכמו לא די בכך, מרחפים עדיין איומי החרבה על ישובים נוספים כמו גבעת אסף שבבנימין, גבעת האולפנא בבית אל ועוד.

ערב יוה"כ תשע"ב, לאחר שהצונאמי שלא היה, הוכיח שמדובר לכל היותר בנסיונות סחיטה באיומי שווא, יש לייחל, שתשע"ב, שהחלה עתה זה את צעדיה הראשונים, שזו תהיה שנת עמידה בצורה, מול הנסיונות הבלתי נלאים של אלה שלא נבחרו לשלטון, לכפות באמצעות דחלילי מלים את מדיניותם הכושלת, על העם שהושיבם על ספסלי האופוזיציה. ונסלח לכל עדת בני ישראל. גמר חתימה טובה.

http://www.inn.co.il/Articles/Artic...

תגוביות:

1.תודה רבה רבה על מאמר סיכום נפלא של אירועי ספטמבר.

2.הכל אמת ונכון, והעיקר הוא להבין שאין כלל להתייחס לדברים שלהם. כל מטרתם לעקור כל צביון יהודי מן המדינה, והכל בדרכי שקר ורמיה. כאשר נפסיק אנו להתייחס אליהם ואל הבליהם- יוטב מצבנו לבלי שיעור.

3.צבי מזאל: כיבוש

"אין כיבוש. יש סכסוך. על אף מה שטוענים הערבים, נוכחותנו בשטחים חוקית, והיא בהתאם להיסטוריה של המשפט הבין~לאומי וההיסטוריה של עם ישראל. הערבים הצליחו לבלבל את העולם. ב~1948 הם ניסו להשמיד המדינה, וב~1967 הם המשיכו לנסות. למרות זאת, אני אומר שאם יש סכסוך אז צריך לפתור אותו במשא ומתן ישיר ולעשות פשרות. אבל בכל מקרה - כיבוש אין".

http://www.nrg.co.il/online/54/ART2...



ליה 29.10.1110:29
130. הפיות האמורים לבטא את מחשבותי משרתים את האוייב בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 29.10.11 בשעה 10:35 בברכה, ליה

לקחי האביב הערבי

התרגלנו לקבל את האיבה ואת מעשי האיבה של שכנינו כתופעת-טבע. יפי הנפש שבתוכנו אף מתייחסים אליהם כפרי אשמתנו: אנחנו, שהננו המותקפים, המאוימים, המבודדים והמושמצים, הבאנו את כל אלה על עצמנו. התכונה הזאת, של שנאה עצמית, עושה בנו שמות יותר מכל מה שאויבים יכולים לעולל לנו.

הבה ננסה לרגע להישיר מבט אל המתרחש סביבנו ללא התסביכים שלנו.
נתחיל במצרים, ששימשה פרדיגמה, מופת, לכריתת שלום עפ"י הדגם של "שלום תמורת שטחים".

אכן, קבלנו למעלה מ-30 שנים של העדר מלחמה, ואיש אינו יכול לשקול – כי אין מאזנים כאלה – האם התמורה הזאת שוות ערך למחיר ששולם. די לציין, שפרט לשמירה על אי-לוחמה ואחזקת שגרירויות, מצרים הפרה מיד את כל יתר סעיפי הסכם השלום, ובמיוחד את אלה שמנחם בגין קרא להם "נירמול", מלשון נורמליזציה.

"האביב הערבי" במצרים מעמיד באור חדש את כל ההפרות האלה, קרי: את התעקשותם של מנהיגי מצרים על "שלום קר". זאת, מפני שהתנהגות ההמונים המצרים חשפה את האמת במערומיה: הם – כלומר, העם – אינם רוצים, ואף פעם לא רצו, שלום! רק דיקטטור ערבי היה יכול לחתום על הסכם שלום עם היהודים, כי רק לו היה הכוח לפעול מעל לראשי העם ונגד רצונו. כי זו האמת המרה: משטר ערבי שיש בו קורטוב של דמוקרטיה, המבטא באיזו שהיא מידה את רצון העם, לעולם לא יעשה שלום עימנו!

השוטים התמימים מן השמאל שמחו ועלצו לנפילת הנשיא מובארכ, וברוחם היו בין החוגגים בכיכר תחריר את "האביב הערבי". אפילו האינוס הקבוצתי של כתבת אמריקנית, אותו ליוו ההמונים בצעקות "יהודיה!" (והיא לא היתה יהודיה) - לא צינן את התלהבותם.

עשרות אלפים צעדו מן הכיכר אל שגרירותנו וכמעט ביצעו בתוכה לינץ'. צבא ומשטרה מצרים שהוצבו במיוחד כדי לשמור על השגרירות לא התערבו וראש הכת הצבאית, טנטאווי, אפילו סרב לענות על קריאות הטלפון הבהולות של ראש ממשלת ישראל. רק התערבות אישית של נשיא ארה"ב הצליחה להזיז קומנדו מצרי למלא אחר חובתם האלמנטארית עפ"י החוק הבינלאומי. וכך, באיחור של עשרות שנים, "הוסבר" לנו, שגם את השלום הכי מפורסם, את האבטיפוס של כל השלומות כולן – ניתן לעשות רק מעל לראשי העם, עם דיקטטורים או מלכים אבסולוטים.

השמאלנים שלנו יצטרכו להסתדר עכשיו עם התובנה החדשה, ששני הערכים שהם סוגדים להם יותר מכל, הדמוקרטיה והשלום, אינם יכולים לדור בכפיפה אחת אצל הערבים ביחסם ליהודים. השמאל האדוק ייאלץ לבחור בשלום או בדמוקרטיה: רצונכם בשלום, תוכלו להשיגו רק בדרך של כפייה אנטי-דמוקרטית מלמעלה. רצונכם בדמוקרטיה? אזי ביי-ביי לשלום, כי זה רצונם הפנימי, האמיתי, הבלתי מזויף של העמים הערביים!

האמת הזאת התדפקה על הדלת המשוריינת האחרונה שנותרה חוצצת בין המאבטחים שלנו לבין ההמון שצר על השגרירות בקהיר. אם היו ביניהם שמאלנים, אזי ברגעי האימה, כשהמציאות הפוליטית איימה ישירות על חייהם – אולי, אולי, הם הפנימו שזו המציאות, והיא איננה ניתנת לשינוי.

במסגרת הניסיון להשתחרר לשעה מן התסביכים שלנו, נעז להעמיד כאן שאלה: כמה וכמה פעמים שרפו במצרים את דגל ישראל, אח'כ התפרצו לשגרירות, הרסו והציתו. מדוע מצרים לא התנצלה? ומדוע אפילו לא עלה על דעתה של ישראל לדרוש התנצלות?!

היתה בנגב התקפת טרור שעלתה בחייהם של שמונה יהודים ישראלים. בעקבותיה התנצלה ישראל ארבע פעמים (המצרים ספרו ופרסמו בגאווה!) על הריגתם של שוטרים מצרים, וזאת בנסיבות שבהן לה, ורק לה, הגיעה התנצלות. ראשית, מפני שהישראלים הותקפו ונרצחו מתוך טריטוריה מצרית וזה הכלל יסודי, שמדינה שמתוך שיטחה יוצאת התקפה – היא הנושאת באחריות. שנית, הותקפנו לאור היום מתוך עמדה צבאית מצרית או בסמיכות קרובה לה. מה ציפו מחיילי ישראל, שלא יירו אל הכיוון שממנו נפתחה עליהם האש? שלישית, היו עדויות שחיילים מצרים השתתפו בירי ובהתקפה ותחקיר צה'ל גילה, שכל הטרוריסטים התוקפים היו אזרחים מצרים, אחד מהם אפילו שוטר! אלא, הכל – כולל ישראל - טשטשו את העובדות, טייחו והסתירו את האמת, ובלבד שלא להפר את אשליית ה"שלום". המנטרה השמאלנית אומרת "השלום הוא הביטחון", במציאות הביטחון הפך להיות בן-הערובה של השלום.

ומכאן לסוריה. המשטר שם בצרות. השלטון וראשו נלחמים בעמם והדם זורם ברחובות. המשטר זקוק לכל חייל לצורכי החזית הפנימית, אבל יש לו גבול-אויב, הגבול עם ישראל, שעליו שומרות כמה דיוויזיות. והנה, מתבשרים אנחנו שאסד משך את הדיוויזיות האלה והשאיר את הגבול עם ישראל בלתי מוגן. מדוע? כי הוא אינו דואג. הוא אמנם מלמד כל ילד סורי שישראל תוקפנית, רצחנית ואכזרית ורק מחכה לרגע להשמיד כל ערבי, אבל יחד עם זאת הוא בטוח שהיא לא תתקוף ולא תנצל את חוסר האונים שלו, עד כדי כך שאינו חושש לחשוף את הגבול שלו. הוא יודע, שהוא בטוח בגבולו הבלתי מוגן עם ישראל יותר מאשר בבירתו.

מה שמעלה את השאלה הנושנה - מה פשר הניגוד המשווע הזה, בין הידיעה הפנימית של אחד מגדולי אויבינו, שאנחנו בעצם איננו אויב בכלל, לבין שנאתו אותנו ותאוותו להשמידנו שלא פסקו אף לרגע, גם ברגעי מבחן כמו הרגע הנוכחי?

לנו אין הסבר לתופעה הזאת, כפי שאין הסבר מקיף וממצה לאנטישמיות בעולם. אולם העובדה שאין הסבר אין פירושה שהתופעה אינה קיימת, והעיקר: שאנחנו אשמים בה. טעות בעניין הזה עלולה לעלות לנו בקיומנו.

ועכשיו תורכיה. הכל מסכימים, שבמדיניותו האנטי-ישראלית הארסית ארדואן נהנה מתמיכה רחבה של עמו. ושוב אנחנו שואלים - מדוע ? מדוע סוחרים בבזאר של איסטנבול אומרים 'אל תבואו, לא צריך אתכם' ?! היכן ראינו סוחרים שאינם רוצים להרוויח? על איזו קרקע, אם לא האנטישמיות הקלאסית, צמחה העלילה שצצה פתאום בקרב העם התורכי, כי ברזאני, מנהיג הכורדים, הוא בעצם יהודי, ומאחורי הPKKשהרגה לדבריהם 30,000 תורכים, עומדת... ישראל ?

בטח, אנחנו מאחורי המרד הכורדי, כמו שצלבנו את ישו, כמו שבמצות שלנו דם ילדים נוצרים, כמו שהרעלנו את הבארות כדי להדביק את אירופה בדבר השחור ו'זקני ציון' הם אלה המחוללים את כל המהפכות ואת כל מלחמת הדמים בעולם.

שכחתי משהו?

בכל זה אין חידוש ולא היה טעם לעסוק בו שוב, אלולא היו מופרעי השמאל מאשימים גם באנטישמיות התורכית - את ישראל ואת ממשלתה !

איך? הכל בגלל הפלסטינים, כמובן! כן, כן, ממשלתנו שאינה מנהלת עימם מו'מ, בכך הביאה עלינו את איבתו של ארדואן, את העוינות המצרית, מסכנת את כיסאו של מלך ירדן, ועוד ועוד. ומדוע אין מו"מ עם הפלסטינים? מפני שהממשלה לא שיתקה מיד, לחלוטין, כל בנייה יהודית בירושלים וביו"ש ולא הסכימה מראש לסגת לקווי 67' – התנאים למו'מ לפי דרישתם.

את הדברים המקוממים האלה משמיעים מיטב עורכי ומגישי התכניות בכל הערוצים והגלים של ישראל.

פלסטין מדברת ומשדרת מתוך גרוננו!

שוב ושוב, מדי יום כמעט, עולה בתקשורת הלייטמוטיב, הקו המנחה, של הלקאה עצמית ואוטו-אנטישמיות. ב'קול ישראל' התייחס ירון דקל להבעת התודה של נתניהו לנשיא אובמה על עזרתו בהצלת ששת המאבטחים בקהיר. מעניין, העיר, אם נתניהו יגמול עכשיו לאובמה – למשל ע'י התנצלות בפני התורכים או הקפאת הבנייה בשטחים...

זו הערה אגבית, אבל כדאי להעמיק בה: תמורת מחווה אנושית, דקל מצפה לשבירת קו מדיני ממשלתי, לנטישת אינטרסים לאומיים חיוניים, ובעצם – לוויתור על עצמאותנו. דקל שכח שאמריקה של קרטר ממש אנסה את בגין לחתום על השלום עם מצרים וצרפה את חתימתה כערבה. הוא גם שכח, שרק "המפלה" שלנו במלחמת יום הכיפורים, אותה ביימנו לפי רצונה וצרכיה של ארה"ב, היא שאפשרה את חילוצה של מצרים מן המחנה הסובייטי וצירופה למערב, מהפך שהושלם ע'י כריתת הסכם השלום עם ישראל - שירות לארה"ב שלא יסולא בפז! וכאשר הסכם זה עמד להתמוטט, וכתוצאה מזה חיי ששה ישראלים היו בסכנה מיידית, האם לא היה זה מובן מאליו שאמריקה מחויבת להתערב? ועל זה, לפי תפיסתו של דקל, "תולעת יעקב" היתה צריכה לשלם עוד פעם בוויתורים מדיניים?

עוד ב'קול ישראל', בשיחה על תורכיה, זרקה מגישת התכנית שאלה חיננית: "מה פספסנו פה בדרך"? תבינו: אנחנו פספסנו - לא תורכיה, לא ארדואן! האשה הזאת היא ילידת הארץ. היכן יכלה לרכוש את הרפלקסים ההם, המוכרים לנו מן הגלות ואשר חשבנו שהם עיוות שנגרם ע"י מאות שנים של רדיפות?

ולסיום: מי שלא ראה בערוץ הראשון את הדיווח מתוך רמאללה בליל "נאום העצמאות" של אבו מאזן, לא ראה מימיו שכרון-שמחה עולה על גדותיו, וכוונתי לכתבים יהודים ישראלים – מאושרים, משולהבים, מזוהים ומזדהים עם חוויית המדינה הפלסטינית בכל רמ"ח ושס"ה שלהם!

אותו לילה התקשיתי לעצום עין. לא הצלחתי לגרש ממוחי את המחשבה הטורדנית, שאלה הם הפיות הציבוריים האמורים לבטא את מחשבותיי, זו הדמות האמורה לשקף את תדמיתי, ובעצם את המחשבות ואת התדמיות של הרוב המכריע בעם.

דיבוק נכנס בנו, ואין מי שיוציאנו מתוכנו!

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...


ליה 30.10.1101:10
131. תום שגב - התועמלן מתוצאת ''הארץ'' / ימיני בתגובה להודעה מספר 0
לפני שש שנים התארגנו אינטלקטואלים ערבים לצורך פנייה משותפת לאו"ם ולגורמים בינלאומיים נוספים.

הפנייה כללה דרישה להעמדה לדין של מסיתים ומדיחים בפני טריבונל בינלאומי. במסגרת מכתב הפנייה צוינה תרומתו של כל אחד מתומכי הטרור ושפיכות הדמים.

בין האישים הבולטים, שנגדם כוונה הפנייה, היה יוסוף קרדאווי, פוסק ההלכה החשוב ביותר בעולם הסוני.

אותו קרדאווי נתן היתר להריגת כל ישראלי, ובכלל זה, מציינים הפונים במכתבם, גם עוברים בבטן אימותיהם, משום שברבות הימים הם יהיו בצבא הישראלי.

קרדאווי, שנחשב משום מה ל"מתון", התיר לרצוח כל אמריקני בעיראק.

הפנייה לאו"ם לא הובילה לשום תוצאה.

מה שמעניין הוא, שאחד האישים ששמם צוין בפנייה הוא ראשיד גנושי, מנהיג מפלגת "אל-נהדה" (ממחלקת האחים המוסלמים), שזכתה השבוע בבחירות בתוניסיה.

ובכן, בספר שפרסם גנושי בשנת 1993, "חופש במדינת האיסלאם" הוא כותב בין השאר: "אין אזרחים בישראל.

האוכלוסייה - גברים, נשים וטף - הם צבא חיילי המילואים, ולכן מותר להרוג אותם".

מפלגתו זכתה השבוע ב-41% מקולות המצביעים. בהמשך, בשנת 2002, הוא חתם על עצומה, יחד עם נסראללה, יאסין, קרדאווי ועוד "מתונים", שהסעיף הראשון בה הוא קריאה לג'יהאד ערבי כולל נגד הישות הציונית.

גנושי, כמו קרדאווי, ושאר חוג הסילון הג'יהאדי, נחשבים ל"מוסלמים מתונים".

למזלנו יש מוסלמים אמיצים אחרים, שנאלצים לצלצל בפעמונים. זה לא עוזר. קרדאווי זכה לכבוד מלכים בלונדון, כאורחו של ראש העיר הקודם, קן לווינגסטון (גם אז אלה היו מוסלמים שדרשו לבטל את הביקור, שעלול לחזק את האיסלאמיזציה).

גנושי הפך ליקיר של אוניברסיטת אוקספורד.

זה לא ש"כוחות הקדמה" במערב אינם יודעים באיזה אנשים מדובר.

אבל לעתים נדמה שבין המתונים לרדיקלים, יש רבים שמעדיפים את הרדיקלים. יש להם מכנה משותף.

אצל אנשי המערב ה"מתקדמים" זו בעיקר שנאה עצמית. אצל הגנושים והקרדאווים זו בדיוק אותה שנאה. שנאת המערב.

געגועים לקדאפי

קדאפי, כדאי לדעת, היה רפורמטור לא קטן. פה ושם, מתברר, הוא יזם והכתיב חקיקה מתקדמת בענייני מעמד האישה.

בתוניסיה זה היה בגדול. היה שם נשיא מושחת, אבל גם מי שהמשיך ברפורמות ראויות לברכה בתחום מעמד האישה. קדאפי לא התקרב לנעליו של בן-עלי, אבל משהו בכל זאת קרה שם. האם הכיוון הליברלי יימשך, או שמא צועדת לוב לכיוון ההפוך?

ובכן, בנאום שנשא השבוע, הודיע ראש מועצת השלטון הזמנית, מוסטפה עבד אל-ג'ליל, שמכאן ואילך תתבסס החוקה הלובית על השריעה.

כמעט כל מדינות ערב כוללות בחוקותיהן הפניה להלכה האסלאמית כמקור סמכות. אלא שהיישום נותר גמיש משהו.

זה לא הפריע לקדאפי ליזום, למשל, חקיקה האוסרת על ריבוי נשים.

אל-ג'ליל הבהיר שלא עוד. החקיקה הזאת בטלה ומבוטלת, יחד עם שאר החוקים שמנוגדים לשריעה.

וזה עוד לא הכל. המזרחן יהונתן דחוח-הלוי טוען שיש סימנים מתרבים לכך שהפירוש ל"דמוקרטיה" ו"זכויות אדם" בלוב הוא שונה לחלוטין מזה שמקובל במערב, וכי המהפכנים בלוב, למעשה, בגדו במדינות המערב שתמכו בהם.

רצינו אביב דמוקרטי. קיבלנו אביב לג'יהאד האיסלאמי.

מג'יהאד לג'יהאד

כבר זמן רב מתנהל ויכוח על דברים שאמר, או לא אמר, עבדול רחמן עזאם, מזכ"ל הליגה הערבית, על המלחמה שינהלו צבאות ערב ומתנדבים מוסלמים נגד המדינה היהודית. לפי פרסומים רבים בעבר, דבריו היו כהאי לישנא:

"מלחמה זו תהיה מלחמת השמדה, ועל הטבח שייערך עוד יסופר כעל מסעי המונגולים והצלבנים".

פרופסור בני מוריס כלל את האמירה באחד מספריו, אך בפרסום מאוחר יותר חזר בו, וטען שאין אישוש להכרזת ההשמדה. גם הח"מ הציג את האמירה בעבר, בהסתמך על מקורות שונים, וזכה לקיתונות של ביקורת נוקבת על המצאות וסילופים. עוד שני חוקרים מכובדים, אסף רומירובסקי ואלכסנדר ז'ופה פרסמו מאמר, שעסק אמנם בעניין אחר, אך הפכו למקור סמכות כאשר טענו גם הם שאין שום אישוש לאותה התבטאות.

והנה, לאחרונה פורסם גיליון חדש של ה"Middle East Quarterly", והוא כולל מאמר קצר של שני חוקרים, פרופסור אפרים קארש ודוד ברנט, שעוסק במחלוקת ההיסטוריונים ושאר פולמסנים על הציטוט האמור.

ובכן, ההכרעה נפלה. עזאם אמר.

ועוד איך אמר.

הבעיה היא שרבים חיפשו את המקור בתאריך הלא נכון.

הסיפור החל בתזכיר של הסוכנות היהודית, מה-29 במרץ 1948, שכולל אזכור של האיום המיוחס לעזאם.

אותו אזכור הוביל חוקר אוסטרלי, שעוד נגיע אליו, לעיתון המצרי "אחבאר אל-יום", מתאריך ה-11 באוקטובר 1947, שבו מתפרסם ראיון שקיים העורך הראשי, מוסטפה אמין, עם עזאם.

כותרת הראיון היא "מלחמת ההשמדה".

כבר בתחילת הראיון מזהיר עזאם את היהודים, שזו הולכת להיות "מלחמת השמדה ועוד ידובר על הטבח הגדול ...". עזאם המשיך לספר על "מתנדבים מכל העולם המוסלמי, שמספרם יהיה גדול ממספר הערבים בפלסטינה" (באותם ימים אף אחד לא חשב לקרוא להם "פלסטינים