בעקבות לחץ ציבורי:
מחזה 'אטום' המסית נגד הציבור החרדי
ירד מבימת תאטרון 'הקאמרי'

שמונה שבועות בלבד לאחר שעלה על בימת 'הקאמרי', יורד המחזה 'אטום' מהבמה. על פי המחזה 'אטום', מפרי עטו של העיתונאי מתי גולן, החרדים משתלטים על המדינה, רוצחים את ראש הממשלה ואשתו ומוליכים את ישראל לשואה גרעינית, זאת כדי לקרב את ביאת המשיח.
כך הרי מאמינים, החרדים שמתי גולן פגש בימי חייו, יבוא המשיח.
תוכנית ההצגה מבהירה שלא מדובר במשל אלא בסכנה מוחשית.

השבוע, חודשיים בלבד לאחר שעלה המחזה קיבלו שחקני ההצגה מכתבי פיטורין וההצגה מוצגת עתה בבית ציוני אמריקה בת"א בלבד ולא בקאמרי.
המחזה יורד בעקבות לחץ ציבורי וביקורת חריפה נגד המחזה וכותביו.

כאשר עלה המחזה פנה ארגון 'מנוף - המרכז למידע יהודי' למשטרה, ליועץ המשפטי לממשלה, לנשיא המדינה, ראש הממשלה, חברי כנסת ואנשי ציבור. פניה מיוחדת נעשתה לראש עיריית תל אביב (שהתאטרון נמצא בבעלותה), למפעל הפיס המממן את תכנית הבינוי של הקאמרי בלמעלה משמונה מאות מיליוני שקלים ולחברת 'סלקום' שפרסמה את המחזה 'אטום' למנויה ומעניקה כרטיסים חינם והנחות להצגות בתיאטרון הקאמרי.

ארגון 'מנוף' אף פנה לועדת החינוך של הכנסת לקיים דיון על המחזה. תאריך הדיון נקבע לשבוע האחרון, אך לאחר ההחלטה נדחה הדיון.
המחזה, יש לציין, זכה לביקורת חריפה וקשה מצד צופים ומבקרי תיאטרון רבים:

העיתונאי דן מרגלית כתב כי "לראשונה נטשתי בזעם הצגת תיאטרון בטרם ירד עליה המסך. לעומת מה שנראה ב'אטום' מחווירות עלילות הדם המקוריות".

העיתונאי מאיר עוזיאל הגדיר את המחזה כ"אירוע אנטישמי".

כמו כן פנה ארגון 'מנוף' לבית הדין לאתיקה שליד מועצת העיתונות, למנכ"ל רשות השידור, למנהל הרדיו ולחברי מועצת רשות השידור בדרישה להדיח את מתי גולן, כותב המחזה, משידור תוכניתו לביקורת התקשורת ברשות השידור. "המחזה שכתב מתי גולן", נאמר במכתב, "הייתה עליית מדרגה קיצונית חסרת תקדים בהיקפה ובארסיותה. היא מלבה שנאה נגד חרדים באמצעות הפקעת אנושיותם, ייחוס רשעות קיצונית והצגה סטריאוטיפית של חרדים. נתפלא מאוד", נכתב בפנייה, "שרשות השידור תמשיך להעסיק עיתונאי שכתב מחזה שטנה מעוות מסוג זה כמנחה של תוכנית שמדברת על אתיקה ואובייקטיביות בתקשורת". במקביל פנו אנשי 'מנוף' לשורה ארוכה של אנשי ציבור ותקשורת חרדיים שלא להשתתף בתוכניות אלו של מתי גולן בתקשורת.

מרב יודילוביץ' מבקרת את המחזה באתר Ynet וכך היא כתבה:

"מחזהו של העיתונאי והמחזאי מתי גולן "אטום" שופך קיתונות שנאה בלתי מנומקת על הקהל. מחזהו החדש של העיתונאי והמחזאי מתי גולן, עלה בשבוע שעבר על בימת תיאטרון הקאמרי ועורר תחושת אי-נוחות בקרב ציבור גדול, לא רק ממחנה הימין. המחזה עוסק בתרחיש אפוקליפטי שבמרכזו החשש מפני השתלטות גורמים חרדיים קיצוניים בישראל על המדינה והובלתה לאבדון מודע במטרה לקרב את מלחמת בני האור בבני החושך ואת ביאת המשיח.
את המחזה מיקם גולן בשנת 2505 כדי לתת להצגה תחושת ריחוק מסוימת מהכאן והעכשיו. חבל שטרח. השפה בה מדבר המחזה היא אותה שפת מושגים הממגרת כל יכולת להידברות בה נוקט השמאל הישראלי מזה שנים: הוא מדבר על "מזימות" של המחנה החרדי, על השתלטות, הוא עושה שימוש דמגוגי ומניפולטיבי במושגים כמו "מלחמת גוג ומגוג" והופך אותם על פיהם. אצל גולן "גוג ומגוג" יצאו מתוך ישראל; על-פי המסורת מדובר בעם אויב שההרס שיטע יביא פעמי משיח.
קהל הצופים משמש לגולן כפסיכולוג. כפי שברב-השיח שהתנהל אחרי ההצגה ישב על הבמה רוב מוחלט של נציגי השמאל (גולן, ח"כ יוסי פריצקי, שולמית אלוני, הסופר אהרון מגד, והעיתונאית טל בשן ממעריב) והקהל לא הוזמן להשתתף, כך גם במחזה יש נקיטה של עמדה חד-צדדית ושטוחה (שלא לומר שטחית ופופוליסטית) הוא פונה אל הרגש הטהור כשהוא מעלה את רצח רבין (במחזה יגאל עמיר שוחרר על-ידי מי שהיה בזמן הרצח שר המשפטים ובזמן המחזה הוא ראש ממשלה חובש כיפה מהימין, וכיום הוא נשוי וחי בחברון).
גולן איבד את יכולת ההסתמכות על טיעונים והוא יורה את חששותיו לכל עבר ברעש גדול. הפחד של גולן מפני השתלטות הגורמים הפאנטיים על החופש של השמאל החילוני ברור ומובן, אבל הצער הגדול הוא בשימוש שהוא עושה בגימיקים שמתאימים לפרופגנדה פוליטית יותר מאשר לבמת תיאטרון".

__________________ סוף ציטוט _________________

מתי גולן נולד בישראל, גדל והתחנך בעיר תל-אביב. בגיל 21 עבר לגור בירושלים, שם סיים את לימודיו בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. גולן בעל וותק של 35 שנה במקצוע העיתונאות. במהלך שמונה עשרה שנות עבודתו בעיתון הארץ, שירת ככתב מדיני, פרשן מדיני ופוליטי, ולבסוף מונה לעורך האחראי של העיתון. עם סיום עבודתו ב"הארץ" מונה לתפקיד העורך הראשי של "גלובס".

אין ספק שאיש "רציני" כמוהו אם הגיע לרמת הסתה כה שפלה אפילו לפי דעת חלק מחבריו, מלמדת על כלל העיתונות בישראל הנגועה בגזענות אנטי חרדית קשה ביותר. אותה עיתונות מזינה שנאה ומלבה רעלים כשחבריה עצמם שותים ומשקים אחרים בכוסות תרעלה אלו. לכן תמצא כותבים צעירים בבימות דיון ישראליות המכנים כמעט רבע מיליון אזרחים (חרדים) בתואר "סרטן בגוף האומה". אלמלא המחלמות הקשות שהעם עומד בו מול הפלסטינים, היו מלחמות היהודים בארץ מגיעות לכדי פגיעות בנפש.
מי מוכן לחיות עם קבוצה קונספירציונית מסוכנת כפי שהיא עולה ומצטיירת מהמחזה של אדון מתי גולן.

כשמצד אחד קיימת בישראל באופן הכי רשמי, מפלגה בכנסת שיש בה לא מעט מנדטים שחרתה על דגלה נושא אחד בלבד. שנאה, שנאה ושנאה לאזרחים חרדים ומאידך קמים עיתונאים בכירים מוכרים ורציניים ומפיקים מחזה שטוף הסתה ושנאה שוב לאזרחי המדינה החרדים, הדברים מרעילים את הצעירים המקבלים התר ורשות כמעט במפורש לפגוע באותם אזרחים. כשאומרים לך "זה האויב" יש לכך כוונה.

חשוב מאד לומר את הדברים כעת, בטרם קורה האסון, בכדי שבבוא האסון ואין ספק שהוא יבוא, נדע לסמן את האחראים לכך. אני כבר יכול לשמוע את ההצטדקות שלהם והטענה כאילו מדובר "ברוצח לא שפוי שלא ידע לעשות את ההבחנה בין מחזה לבין המציאות".