|
|
'אפריקן פוט פרינטס'- שירים, ריקודים וקצב סוחף   | ![]() | 15.03.2004 20:06 דופק תל אביבי: אירועים, פתיחות, פרמיירות |
|  |  |  |
'אפריקן פוט פרינטס'- שירים, ריקודים וקצב סוחף מאת: שוש מיימון הם רק הגיעו וכבר סוחפים את כולם. 'אפריקן פוט פרינט', הלהקה הדרום אפריקאית הגיעה לארץ לשמונה הופעות. הלהקה המורכבת מ- 31 רקדנים, זמרים ומתופפים מכל רחבי דרומאפריקה עלתה לראשונה על הבמה בשנת 2000 בחגיגות המילניום הרשמיות של דרומאפריקה בפני נלסון מנדלה, ומאז היא רצה בעולם בפני אולמות מלאים. המיוחד ב'אפריקן פוט פרינט' הוא השילוב בין מוסיקה וכוריאוגרפיה מערבית עם מחול אפריקאי מסורתי. בהופעה הם מספרים את סיפורה של דרום אפריקה מימי אנשי המערות דרך תקופת ה'אפרטהייד' ועד ימינו. כל זה בשירים וריקודים בסגנונות ה - סטפס, ג'אז בלוז, וכמובן מוסיקה אפריקאית בליווי תופי פח מסורתיים. בין השירים במופע משולבים גם טקסטים המעודדים את הנוער השחור בדרום אפריקה לשוב למקורות. הלהקה מפגישה, על במה אחת, עולמות שונים: שחורים ולבנים, גברים ונשים, אפריקאים ואירופאים, מסורתיים ומודרניים. הלהקה יוצרת איזון בין ג'אז לסטפס, סקסופונים, תופי פח ומוסיקה אפריקאית מקורית. בדצמבר 2000 הופיעה הלהקה בלונדון מול הנסיך צ'רלס- וזו הייתה הפעם הראשונה מזה 25 שנה שלהקה דרום אפריקאית הופיעה באירוע רשמי של בית המלוכה הבריטי שצפו בו מיליוני איש. מאז הם מופיעים ברחבי העולם מול אולמות מלאים. מופע ענק ומרהיב של יצירתיות, כשרון ודמיון, קצב מסחרר, מוזיקה סוחפת, תלבושות ססגוניות ומיפגש של תרבויות.
| | 
|
|
סלט ישראלי - פרס אקו"ם ליוצרים ומבצעים  | ![]() | 10.03.2004 00:16 דופק תל אביבי: אירועים, פתיחות, פרמיירות |
|  |  |  |
סלט ישראלי - פרס אקו"ם ליוצרים ומבצעיםכתבה וצלמה- שוש מיימון זה התחיל במסיבת קוקטייל אלגנטית ונמשך במסע הופעות אל תוך הלילה. אקו"ם- אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל, חילקה ביום שני בערב פרסי אקו"ם ליוצרים ומבצעים מתחומי המוסיקה, הספרות, הפזמונאות והמוסיקה הקונצרטית. למי שלא יודע, אז אקו"ם מייצגת למעלה מ 4200 יוצרים והיא דואגת שהם יקבלו את התמלוגים שמגיעים להם משימוש שנעשה ביצירות שלהם. לא מזמן הם השביתו את 'גלגל"צ' בגלל שב'גלי צה"ל' 'שכחו' שהם צריכים לתגמל את היוצרים על כך שמשמיעים ברדיו מנגינות ופזמונים שלהם. ... האירוע שהיה מהול באנשי מוסיקה וספרות התקיים בתיאטרון 'יהלום' ברמת גן. 25 יוצרים בתחומי הזמר העברי, סופרים, משוררים, מלחינים, מוסיקה קלאסית ואלקטרונית, זכו השנה בטקס חגיגי בפרסי אקום בסכום כולל של 265 אלף ₪ . אז התחככנו במשורר נתן זך, אסף ומיכל אמדורסקי, עידן רייכל, המלחין דוד קריבושי, המפיק רוני בראון, ועוד כמה שאני לא זוכרת כרגע. אחר כך היה טקס הענקת הפרסים שאותו הנחה בחן רב אבי גרייניק. וארקדי דוכין, דורית ראובני , ג'וזי כץ, שמעון בוסקילה, הדג נחש, אריק סיני, הפרוייקט של עידן רייכל, שי גבסו וזמרת בשם ג'ולייטה הנעימו את זמננו. על מקבלי פרסי אקו"ם השנה נמנים: נתן זך, מוני אמריליו, יעקב גלעד, המוסיקאי יוסי מר-חיים, שמעון בוסקילה, הדג נחש, עמיר לב, אסף אמדורסקי, הפרוייקט של עידן רייכל, שלום חנוך, השדרן מנחם פרי. ובין מעניקי הפרסים מניתי את: שמעון פרס, חוה אלברשטיין, יהודית רביץ, הח"כים: אופיר פינס וענבל גבריאלי, נועם שריף, מיכל אמדורסקי, צרויה להב, עברי לידר, ליהיא לפיד, האחיות דניאלה ושרונה פיק, אבי גרייניק, חנה גולדברג, יוריק בן-דוד והבימאי דובר קוז'שווילי. היה ערב חביב ומלבב. שוש מיימון
| |  אסף ומיכל אמדוררסקי
 רוני בראון, מפיק
 נתן זך
 אבי פרץ. אמרגן
 אילן גולדהירש ונינט
 אילן גולדהירש, פזמונאי
 דוד קריבושי, מוסיקאי
 ליהי לפיד
|  מיכל אמדורסקי | |  מנחם גרנית, שדרן | |  עידן רייכל | |  שי גבסו | |  שמעון בוסקילה |
יום של כיף קרוב לבית  | ![]() | 6.03.2004 22:51 טיולים בארץ ובעולם |
|  |  |  |
יום של כיף קרוב לביתכתבה וצלמה: שוש מיימון כולנו מכירים את ההתלבטות הזו של שבת בבוקר: לאן ליסוע? לצפון ? לדרום? ועד שמחליטים הגיעה כבר שעת צהרים ולמי יש כוח ליסוע כמה שעות כדי להגיע לגליל? ואז מרוב התלבטויות בסוף נשארים בבית .... רמי מלין ודנה מהמשרד של נעמי צ'רפק הראו לנו איך אפשר לעשות יום של כיף במרחק של חצי שעה מתל אביב, לחזור נינוחים ומחויכים ואפילו להספיק לעוד פגישה או שתיים. כשרמי מלין אמר שהשבוע נוסעים לשרון, שאלתי בתמיהה קלה: 'מה יש כבר לראות בשרון?' 'תתפלאי', אמר מלין. ואכן בבוקר של יום שטוף שמש מצאנו עצמנו אצל 'מיכאלי' – בית יפהפה במושב רשפון שהסלון הענק שלו הפך למסעדת גורמה, מתפנקים ומתבשמים ממעשי ידיה לתפארת של יהודית מיכאלי בעלת המקום. מיכאלי שבמוצאה היא חצי רומניה וחצי צרפתיה משלבת במטעמים הממש ממש ממש טעימים שלה בין העידון הצרפתי לקריצה הרומנית הצבעונית ורחבת הלב. המנות העשירות היו מעוטרות בפרחי אמנון ותמר ססגוניים שהם טובים גם למאכל. את פרחי המאכל האלה ותבלינים למיניהם מגדל עוזי בעלה של יהודית שהוא גם חקלאי. מלבד הסלון-מסעדה שפתוח למטבח יש שם גם מרפסת הנשקפת אל נוף ארצישראלי עטור ברושים ושדות ירוקים. התחנה הבאה, גם ברשפון, הוא חלל ענק עמוס רהיטים אתניים- 'דרך המשי'. כל מי שרואה את אוסף הריהוט והאביזרים לבית שהמקום הזה מציע נשבה מיד בקסמו. מה אין שם? תערובת של פריטים ממרוקו, אינדונזיה, תאילנד, הודו ובעיקר אוסף של דלתות ושערים ומשקופים שנעקרו מטירות עתיקות. אחר כך עצרנו במושב הדר עם בהוד השרון בבית של 'שרי ואילנית'. שם קבלנו טיפולי מסאז'ים ועשינו מדיטציה קלה. הבית של שרי ואילנית הוא מרכז חדש לטיפול בגוף ובנפש וגם מימוש חלום של השתיים. המקום הוא גם מרכז לקוסמטיקה רפואית מתקדמת המציע מיגון טפולים לפנים ולגוף, וגם מרכז לצמיחה אישית. שרה קורן מעבירה שם סדנאות והרצאות שמלמדות אותך איך לשפר את עצמך ואת חייך. בקיצור המקום של שרי ואילנית בלב הפרדסים בשרון הוא פסק זמן קצר, אתנחתא, מהמולת העיר. אז אחרי שיצאנו רגועים ונינוחים הגענו לבית יצחק, יותר נכון ליקב 'אלכנסדר'. האמת שפה ושם נתקלתי ביין 'אלכסנדר' אבל לא ידעתי את הספור המרתק מאחורי התוית המסוגננת. יורם שלום, האיש מאחורי המבצע, הוא בן למשפחת ייננים מתוניס. אבא של יורם, אלכנסדר לימד אותו את סודות יצור היין, ושלום, לקח את הידע המשפחתי הזה והפך אותו לתעשייה משגשגת של יין ישראלי משובח. אחרי טעימות של כמה כוסות יצאונ משם מסוחררים קמעא ונחתנו אצל צבייה בחבצלת השרון. גם צביה כמו יתר האנשים שפגשנו בסיור מגשימה חלום: מורה שהפכה את אהבת הבשול שלה למקצוע. מי מאיתנו לא חולם לשבת מול שף שידגים לו שלב אחרי שלב איך בעצם יוצאים התבשילים המופלאים שלו? צביה קבצה תחת קורת גג אחת כמה שפים מובילים בתחום ופתחה את 'אנינים'- סדנאות בישול ואפייה. אז ככה ישבנו לנו בקבוצה ותמי סירקיס, הבת של רותי סירקיס, הוכיחה לנו שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ ולימדה אותנו שלב אחר שלב איך להכין בצ'יק צ'ק מעדנים אמיתיים. בקצור, היה כיף אמיתי.
| |  אילנית גרוס ושרה קורן
 המיכאלים יהודית עוזי והבת
 המעדנים של 'יהודית מיכאלי'
 יהודית מיכאלי והבת
 יורם שלום הבעלים של יין 'אלכסנדר'
 כדי חרס ב'דרך המשי'
|  סלט פרחים במסעדת 'מיכאלי' | |  מזרקה מעוצבת ב'דרך המשי' | |  מרתף יין 'אלכסנדר' | |  צביה הבעלים של 'אנינים' ותמי סירקיס | |  תמי סירקיס בפעולה |
חוגגים טו בשבט עם הפצועים  | ![]() | 19.02.2004 20:51 דופק תל אביבי: אירועים, פתיחות, פרמיירות |
|  |  |  |
חוגגים טו בשבט עם הפצועיםעמותת "אם הפצועים" חגגה בסוף השבוע עם פצועי צה"ל ונפגעי פעולות טרור את חגיגת טו בשבט השנתית במועדון הפאנץ' ליין בת"א. היתה שירה בציבור, ריקודים, ברכות אך מעל לכל היתה המון שמחה בלב. עמותת "אם הפצועים" חגגה בסוף השבוע עם פצועי צה"ל ונפגעי פעולות הטרור את חגיגת טו בשבט השנתית במועדון הפאנץ-ליין בת"א. לחגיגה הגיעו פצועים הנמצאים בקשר עם העמותה בליווי בני/בנות זוגם. אביגדור קהלני המקורב לעמותה סיפר בהתרגשות כי שכב כשנה כפצוע בבית החולים ועבר 16 ניתוחים ביניהם ניתוחים פלסטיים ואחרים. "שאני מגרד ברגל אני מרגיש את כף היד" הוסיף. את הפרופיל הרפואי שלו שינה מ-31 ל-97 שב לטנקים והיתר היסטוריה. עוד מסר קהלני אין מדינה בעולם המכבדת את פצועיה כפי שעושה מדינת ישראל. בין האורחים באירוע: אייל נייפלד שנפצע בפיגוע בצומת מירון, זיוה טיקוצקי מ"קו לחיים", רונן קאופמן הבעלים של חברת "ד"ר גב", אחד התורמים הגדולים של העמותה, קרן מאיר הבעלים של מכון היופי החדש "קרן מאיר" בת"א, ארז דיין הממונה על יחסי הציבור בחייל אויר ועוד. עמותת "אם הפצועים" והעומדת בראשה דליה שץ, עושה רבות עבור פצועי צה"ל ונפגעי פעולות טרור. העמותה דואגת ללוות כל פצוע מימיו הראשונים בבית החולים, דרך תקופת השיקום עד סיוע בהסתגלות לחיי היומיום. לפרטים נוספים : רמי מלין – 09-7422033, 643463 - 053
| |  אביגדור קהלני ודליה שץ אם הפצועים
 דליה שץ אם הפצועים ופצוע פיגוע
 קרן מאיר ממכון 'קרן' ויוסי סוב מ'פרסום מעריב
 קרן מאיר, פצוע פיגוע ודליה שץ, אם הפצועים
|
|
אשה, בעל, בית- שימותו הקנאים!  | ![]() | 16.02.2004 19:31 דופק תל אביבי: אירועים, פתיחות, פרמיירות |
|  |  |  |
אשה, בעל, בית- שימותו הקנאים! כתבה וצלמה: שוש מיימון כבר הרבה זמן אני שומעת על 'אשה בעל בית' של שמוליק הספרי. לכן כשהתקיימה ביום שישי האחרון הצגה חגיגית בתיאטרון 'הקאמרי' רצתי לשם בשקיקה. הספרי לוקח סיטואציה ישראלית מוכרת ובנאלית: שיפוץ בית, ודרכה הוא עושה לנו סיור בנבכי חיינו: מצד אחד ההתרפקות על שורשים, על נוסטלגיה של תנועת העבודה ושיכוני עובדים. ומצד שני: תל אביב כעיר חדשה. עיר ללא עבר. עיר שלא סוחבת אחריה משא כבד של היסטוריה עקובה ומפותלת. ומכאן הצורך למחוק את העבר, לשכוח, לפתוח דף חדש. לאוורר, לאוורר. הספרי לוקח שני זוגות של אשכנזים מצליחנים: קרן מור וגל זייד- עורכת דין ועיתונאי, אודיה קורן וצחי גראד- פסיכולוגית ועיתונאי ומולם עומד קדוש השיפוצניק, יגאל נאור, שהוא כמובן מזרחי, אאוטסיידר, לא שייך להוויה 'הישראלית'. החצי הראשון של ההצגה הוא קומדיה קלילה מצחיקה עד דמעות. אחרי ההפסקה יש 'טוויסט' במחזה והספור נעשה כבד ועצוב וכל מיני שדים יוצאים החוצה ומסיטים את העלילה אל הסוף הבלתי נמנע. ההצגה כתובה היטב, מבויימת בשטף וביד מיומנת. גל זייד ויגאל נאור נהדרים. אפילו שאת קולטת איך הספרי עובד עלייך במניפולציות רגשיות את מוצאת עצמך בסוף ההצגה שטופת דמע. אבל אי אפשר לסיים בלי כמה מלים על הספרי 'התופעה'. הספרי הוא להטוטן. קוסם. כמעט כל מחזה שלו שובר קופות. מצליח. מצד שני הוא אחד היוצרים שהכי מצליחים לעצבן את 'גבוהי המצח' בתיאטרון. מי שעוקב אחרי דרכו של הספרי כמחזאי מודע לזיגזגים שלו. הוא התחיל בהצגה הנפלאה 'קידוש' שהתפתחה לטרילוגיה נוגעת ללב ונחשב למחזאי רציני ומבטיח. וסיים ב'הרב קמע', הצגת 'בורקאס' שאמנם היתה הצלחה מסחרית גדולה אבל סתמה את הגולל על הספרי כמחזאי 'נחשב'. ב'אשה, בעל, בית'- הקונפליקט של הספרי בא לידי מיצוי: חשוב לו גם להצליח מסחרית וגם להיות מקובל. הספרי רוצה לקבל בחזרה את החיבוק של 'גבוהי המצח'. להיות מחזאי נחשב שנוגע בעצבים החשופים של החברה הישראלית. האמת שאפשר למצוא במחזה משמעויות ומורכבויות ועוד כל מיני איזמים ואלגוריה ומשל על החברה הישראלית. אבל נראה לי שכדאי להרפות מן היומרה ולקחת את 'אשה, בעל, בית' כמות שהיא: שעתיים של הנאה צרופה. צחוק ודמע. הצגה מהנה וקולחת. ושימותו הקנאים!
| |  בייגה שוחט
 אמנון ברזילי. עיתונאי
 איתי תורג'מן
 אדיה קורן. שחקנית
 גדעון לוי. עיתונאי
 גל זייד
 חני אזולאי
 יגאל סרנה. עיתונאי
|  קרן מור. שחקנית | |  רבקה מיכאלי | |  רותי הולצמן. זמרת | |  שמוליק הספרי, מחזאי ובימאי | |  שרון אלימלך זמרת ונועם סמל מנכל הקאמרי |
יהודה אטלס- ילד גדול  | ![]() | 16.02.2004 19:14 דופק תל אביבי: אירועים, פתיחות, פרמיירות |
|  |  |  |
יהודה אטלס- ילד גדול כתבה וצילמה: שוש מיימון זה היה מחמם לב לראות את גודש הקהל שנהר אל 'בית אריאלה' כדי לחגוג עם הסופר יהודה אטלס את הולדת הטרילוגיה שלו: 'ילדים גדולים', בהוצאת 'ידיעות אחרונות'. ב'בבית אריאלה' לא נראה מזמן שיטפון כזה. כו-לם באו לחבק ולחגוג עם יהודה אטלס, האיש שכולם אוהבים. האולם היה מלא ולא מעט קרואים גדשו את המעברים והמדרגות. היה כיף לפגוש בקהל חברים של יהודה שעברו אתו כברת דרך מימיו כעיתונאי ועורך ב'ידיעות אחרונות', וכאלה שעבדו אתו מאז ההצלחה הפנומנלית של ספר הילדים הקלאסי - 'הילד הזה הוא אני': פנינה וולן, עורכת המוסף הפוליטי ב'ידיעות אחרונות', גילה אלמגור, עשי ווינשטיין, עורכת 'מעריב לילדים', דן אלמגור, המאייר והחבר דני קרמן וכמובן הצלמת רונית שני שהיא האשה שאתו. באתי לאירוע בלי לדעת אל מה בדיוק אני מגיעה. ידעתי שיהודה כתב ספר, אבל לא ידעתי במה מדובר. נפעמתי כשראיתי את היקף המבצע: אטלס ליקט בשלושה כרכים עבי כרס את הביוגרפיה של כארבעים סופרים ומאיירים אהובים לילדים שכולנו גדלנו עליהם: 'פו הדוב', 'הרוח בערבי הנחל', 'אמיל והבלשים', 'פיטר פן', 'פנוקיו', 'בילבי' ועוד רבים וטובים. אטלס חקר עבורנו בשלושת הכרכים את הביוגרפיה של המחברים, כשכל כרך מתמקד במקום אחר: אמריקה, אנגליה, אירופה. המניע למסע המופלא הזה הוא האמונה של אטלס שהכרות קרובה עם ספור חייו של יוצר, איזו ילדות היתה לו, היחסים שהיו לו עם הוריו ועם ילדיו, המשברים, הפחדים, האהבות והשנאות שלו מהווים בעצם את החומרים שמהם נשזרו היצירות המופלאות האלה שהפכו לקלאסיקה של ספרות הילדים. מה אגיד? רק על עבודת התחקיר המדוקדקת שהוא עשה מגיע לו 'שאפו', שלא לדבר על הספורים המרתקים שליקט. בקיצור, אתה רואה את הספרים האלה ומה שבא לך לעשות זה לתפוס שלווה מתחת לאיזה עץ, לשכוח מכל העולם ולשקוע ולהפליג אל מחוזות ילדותינו. לקרוא על הסופרים שהספרים שלהם כה ריתקו והפעימו אותנו ולהבין מתוך איזה פצע או חסך הם פעלו. גילה אלמגור הקריאה כמה קטעים יפהפיים. יובל אטלס הבן של יהודה עם עוד כמה חברים הנעימו בחליל. דן אלמגור, מרתק כמו תמיד, הרעיף עלינו אנקטודות ספרותיות. דני קרמן, חבר של יהודה והמאייר של ספריו, הסביר את הקשר בין איור לטקסט ורונית שני, האשה שאתו, ספרה באהבה רבה איך נולד מפעל החיים הזה, ואיך יהודה ליקט פרט ועוד פרט ועוד פרט עד שזה הפך למה שזה: 'ילדים גדולים'. חגיגה! ספר חובה בכל בית!
| |  יהודה אטלס. סופר
 יהודה אטלס וגילה אלמגור
 אבישי מתיה. עיתונאי
 גילה אלמגור
 דן אלמגור
 מאיר'קה פעיל
 סופרות פלשתנאיות
 עשי ויינשטיין, עורכת מעריב לילדים
|  פנינה וולן. עורכת | |  רונית שני. צלמת | |  רם לוי. בימאי | |  שרית פוקס. עיתונאית |
סופשבוע של 'אור ואהבה' במלון שרתון-מוריה  | ![]() | 16.02.2004 19:03 טיולים בארץ ובעולם |
|  |  |  |
סופשבוע של 'אור ואהבה' במלון שרתון-מוריהכתבה וצלמה: שוש מיימון מלון 'שרתון מוריה' בתל אביב הגה דרך מקורית לחגוג את ט"ו בשבט. מלבד מגשים עמוסים בפירות יבשים, שקדים ואגוזים קבלו את פני הבאים נרות דולקים, ריח קטורת ודוכנים המציעים ספרים, שמנים, תכשיטים, קריסטלים ואבני אנרגיה בנוסח 'העידן החדש'. וכך על רקע הים ונוף המרינה המקסים שנשקף אלינו מהלובי התקיים במלון, מיום שישי בבוקר ועד צאת השבת, מרתון של הרצאות וסדנאות שהנחו מיטב המיסטיקנים ואנשי הרוח בישראל תחת הכותרת: 'אור ואהבה'. ואכן היה זה אוסף מרתק של הרצאות על אסטרולוגיה, נומרולוגיה, פאנג שווי, תקשורים, רייקי, קלפי טארות, פתרון חלומות, העין השלישית, הילות ועוד כמה שבטח שכחתי. נראה שמה שהתחיל אצלנו לפני כעשור בטיפין טיפין הופך לגל שגורף וסוחף יתר ויותר אנשים. אחרי שמרביתנו התארגנו עם חיינו פחות או יותר - ויש לנו כבר בית, מכונית, בגדים יפים ונסיעות לחו"ל, הנשמה מפרפרת ותובעת את שלה: גם היא רוצה סיפוק. ביטוי. שלווה. אם עוד לא שמתם לב - החיפוש הרוחני ששוטף את מקומותינו, מזן בודהיזם ועד קבלה יהודית, ממכשפים אינדיאנים ועד חזרה בתשובה - בא לתת תשובות למצוקות שהן מעבר להישגים חומריים. היום, יותר מתמיד, הנפש חותרת אל התת מודע, אל הנסתר, אל מה שהוא מעבר לנגלה. בשפה כוללת קוראים לזה 'העידן החדש'. אז ככה התמקמנו לנו בחדרים המרווחים של 'שרתון מוריה' עם חלונות שנקרעים אל הים הכחול ויכולנו לתפוס שלווה מדידטבית בסוף שבוע שכולו 'אור ואהבה'. חנה אבני, שהיא גם האמא של השחקן אקי אבני, וכוכבה אהבה–דורי - לימדו אותנו שאם נקבל את עצמנו כמו שאנחנו, נאהב את עצמנו, נחייה את הכאן ועכשיו, נוותר על כעסים וטינות ורגשות שליליים, נתחבר אל המהות האמיתית שלנו ונגיד תודה על כל מה שיש לנו - לאט לאט נחוש בשינוי שחל חיינו ומה שנרצה שיקרה לנו אכן יקרה. אצל גילה אמיר, קוראת בכף יד ונומרולוגית, למדנו שלפי הקוים בכף היד, צורתה וצורת האצבעות ניתן לדעת על תכונות אופי, כישרונות טבעיים וצורת התנהגות. ולפי תאריך לידה ושם פרטי ניתן לאבחן אופי, מה מתאים לנו לעשות בחיינו ואם יש לנו מזל בחיים. האסטרולוג ירון ליבנה הסביר מה מאפיין כל מזל ומזל, אילו מזלות מתאימים והרמוניים ועם אילו מזלות זה אש וגופרית, מריבות ומחלוקות. ליבנה תיאר באופן משעשע אפיונים ותכונות של אנשים מפורסמים כמו קלינטון, אהוד ברק, אריק שרון וביבי נתניהו. ואיך בעצם למרות שהכל כתוב בכוכבים הכל צפוי והרשות נתונה. אידה למדן לימדה אותנו איך לרפא את עצמנו באמצעות 'רייקי' שזו אנרגיית כוח החיים - שיטת טיפול שבה מועברת אנרגיה במגע יד על המקום הכואב. ירון זעפרן דבר על הקשר בין פנג שואי וזוגיות. שלכל אדם יש יסוד אישי הנקבע לפי תאריך הלידה שלו ולכל בית יש יסוד אישי הנקבע לפי כיוון הדלת, וכשיש התאמה בין השניים דרכו של האדם סלולה. בשבת נפגשנו עם ריקי קטרו מקיסריה המעידה על עצמה שהיא 'מכשפה לא קונבנציונאלית'. קטרו פרשה לפנינו את ספור חייה, שעד לפני עשר שנים הכיל התנסויות כואבות כמו פשיטת רגל, הפסדים כספיים, מרדפי נושים, מחלות, תאונות- ושלא נדע מבחר של צרות צרורות ומשונות. ואיך בעצם היתה אמורה לעבור את כל הדרך הקשה הזאת כדי לגלות שהיא בעצם 'מדיום' ו'מתקשרת' שניחנה בכוחות ויכולה להגיד לך מה עובר ויעבור עליך. את המסע המופלא אל עצמנו קנחנו עם רפאל תשבי ודרור משולם, שניהם מורים למודעות עצמית. תשבי לימד אותנו, על רגל אחת, כיצד למגנט שפע אל חיינו, ואיך המציאות שאנו מכירים מורכבת בעצם מאמונות ותפיסות שניטעו בנו בילדותינו. ועד שלא ננקה את תת ההכרה מאותן אמונות ונשנה את הדיסקט במוח שלנו לא ניצור את השינוי המיוחל. דרור משולם המעביר סדנה בשם 'כשהאני פוגש את עצמי' המשיך את הקו שפתח בו תשבי והבהיר שאנו יוצרים את המציאות שלנו. שאין לנו להלין על אחרים ולהאשים את ההורים, מורים, אחים, סביבה או מזל רע. הכל קורה לנו בגללנו! שעל מנת לנקות את התת מודע יש ללמוד ממה הוא מורכב. לשם כך דרור עושה למטופלים שלו 'שחזור גלגולים'. הוא מחזיר את המטופל אחורנית במנהרת הזמן, ומגלה יחד אתו את מהות הנשמה. מה היא באה לתקן פה ואילו חסימות תוקעות אותה. אבל גם דרור וגם תשבי וגם אבני וגם דורי הדגישו שכדי לחוש שינוי עלינו לסלוח לכל מי שאנו כועסים עליו וקודם כל עלינו לסלוח לעצמנו. בקיצור, היה כיף!
| |  דרור משולם, מורה למודעות עצמית
 גאיה. מכפשה
 חנה אבני
 כוכבה דורי
 ריקי קטארו. מכשפה
 רפאל תשבי, מורה למודעות
|
|
זמן לאמנות- מקום לכל זמן  | ![]() | 6.02.2004 11:36 החיים הטובים וכיופים |
|  |  |  |
זמן לאמנות- מקום לכל זמןכתבה: שוש מיימון כיף להמליץ על מקום כמו 'זמן לאמנות' . המקום הוא גם מסעדה יוקרתית וגם גלריה לאמנות ישראלית. והשילוב, של בניין יפהפה ברחוב מונטיפיורי בתל אביב יחד עם מסעדת 'גורמה' ותערוכות אמנות הפך אותו לאחד המקומות המגניבים של תל אביב. איך שאת נכנסת למקום את מרגישה שאת שטה בעולם אחר. מעין בועה עם נופך אירופיאי מסוגנן. הכל יפה שם: ארכיטקטורה, העיצוב, הריהוט, הגלריה. שלא לדבר על האוכל הטעים-טעים. על הקירות עבודות יפהפיות של מיטב אמני ישראל ועל השולחן מוגשות לך מנות מעשה ידיו של השף, מני כץ. רק בן 24 וכבר מחולל קסמים. 'זמן לאמנות' הוא בעצם הגשמת חלום של שני ירושלמים, אילנה ויורם וקשלק . לפני שנה, הם קמו ועשו מעשה שדי הרבה זמן חלמו עליו: הקימו את מיתחם "זמן לאמנות" כשהמטרה העיקרית שלהם הוא קידום האמנות הישראלית. מדובר בקונספט חדשני: שילוב בין גלריה מוזיאלית לבין מסעדה. עסקים ואמנות. כשמסעדת 'ארטישוק' היא חלק מהתפישה הכוללת, מסעדת איכות ברמה מאוד גבוהה הנשענת על תפישה יצירתית של מעורבות חברתית גבוהה. רווחי המסעדה הם קודש לקידום האמנות והאמנים בישראל. אז יש במקום גלריה המציגה תערוכות של אמנות ישראלית ואותה מנהל גדעון עפרת, מסעדת שף צרפתית : "ארטישוק – מסעדה מקדמת אמנות", קונצרטים, מופעים וסיורים . כשההכנסות מן המסעדה מושקעות בתמיכה בגלריה. אכלנו סלט ירוק בוינגרט סילאן, טורטליני דואט סלק על קרם ארטישוק למנה ראשונה, ופילה מוסר על ארטישוק שמן זית ועשבי תיבול . קנחנו בפרפה תמרים וחלבה. אגב, המקום גם מפורסם כמקום לאוהבים: כבר כמה וכמה זוגות מפורסמים נראו שם אוכלים ואחזים ידיים: אהוד ברק עם נילי פריאל החברה החדשה-ישנה שלו, ליאור אשכנזי ושירה פרבר. קרן מור ומנשה נוי. אז אם יש לך איזה אירוע חגיגי לחגוג או שסתם בא לך להיות באינטימיות עם מישהו שאת אוהבת במיוחד- זה המקום.
| |  בניין זמן לאומנות
 מוס נוגטין ברשתות שוקולד
|
|
מתכונים במיוחד לקראת ט"ו בשבט:  | ![]() | 6.02.2004 11:29 טעימות וכיופים - מה חדש, איך לעשות מה, איפה ומתי |
|  |  |  |
מתכונים במיוחד לקראת ט"ו בשבט:מאת: שוש מיימון ניסים בר, השף של רשת 'פלקון' המתמחה במעדני בשר המציא כמה מתכונים במיוחד לקראת ט"ו בשבט: פירות יבשים ממולאים המצרכים הדרושים: 10 שזיפים מיובשים 10 משמשים מיובשים 10 דבלים 10 תמרים (לא לחים) 1 בצל קטן, קצוץ דק ¼ כוס אגוזים קצוצים 150 גר בשר בקר טחון 2 כפות שמן 1 כוס יין אדום יבש 2 כפות סוכר חום 2 כפות ברנדי ¼ כפית קינמון מלח, פלפל אופן ההכנה: 1. מחממים את השמן במחבת ומאדים בו את הבצל, מוציאים ומניחים להתקרר. 2. מערבבים את הבצל עם הבשר הטחון והאגוזים הקצוצים ומתבלים. 3. מגלענים את התמרים ושזיפים על ידי חריצת חריץ לאורך (החריץ ישמש פתח להכנסת המילוי). חורצים בחריץ גם את המשמשים והדבלים. 4. ממלאים את כל הפירות בתערובת המילוי ומסדרים בתבנית מתאימה. 5. יוצקים אל התבנית את היין, הברנדי והסוכר החום ומכסים בנייר אלומיניום. 6. מחממים תנור לחום של 200 מעלות ואופים את הפירות בתנור למשך 20 דקות. 7. מסירים את נייר האלומיניום ואופים עוד 5 דקות. מגישים חם, ללא היין שנשאר בתבנית. פרגית במילוי פירות יבשים המצרכים הדרושים: 2 כרעי עוף, שלמות, שוק וירך יחד. 200 גר' פירות יבשים מעורבים, חתוכים לקוביות קטנות (תמרים, משמשים, דבלים, אננס, תפוחי עץ ועוד, לפי הטעם) 2 כפות של צנוברים 100 גר' בשר טחון (ניתן להשתמש בהודו, עוף או עגל) 1 בצל קטן חתוך לקוביות קטנות 2 כפות שמן ½ כפית קינמון מלח, פלפל קורט כמון לתיבול החיצוני: 2 כפות שמן זית 1 כפית פפריקה מתוקה 1 כפית סויה 1 כפית מחוקה סוכר מלח אופן ההכנה: 1. מוציאים את העצמות מהכרעיים, מבלי לפגוע בעור (אפשר לבקש מהקצב לעשות זאת). בסוף התהליך תתקבל שקית שחלקה הוא השוק וחלקה הירך. 2. מחממים את השמן במחבת ומאדים בו את הבצל עד שהוא מזהיב קלות. 3. מוסיפים לבצל את הבשר הטחון ומטגנים תוך ערבוב עד שהבשר מוכן (על להבה גבוהה, כ- 2-3 דקות). מוסיפים אליו את הפירות היבשים והצנוברים ומערבבים יחד, על האש עוד דקה אחת. 4. מעבירים לקערה את הבשר הבצל והפירות היבשים, מניחים להתקרר. מערבבים פנימה את כל יתר המרכיבים, מתבלים, טועמים ומתקנים תיבול. 5. ממלאים את כרעי העוף במילוי. הצד של הירך פתוח מצידו האחד לכן יש להשאיר מעט בשר ועור ללא מילוי כדי לסגור, מהדקים את הסגירה ככל האפשר. ניתן להעזר בקיסם (לא לשכוח להוציא אותו בגמר הבישול). 6. מניחים את הכרעיים הממולאות כך שהצד המהודק כלפי מטה, מערבבים את חומרי התיבול ומורחים על גבי העור. 7. מכניסים לתנור שחומם מראש לחום של 200 מעלות וצולים כ- 20 דקות. מנמיכי את החום ל- 180 מעלות וממשיכים לצלות עוד כ- 35 דקות. מומלץ מאד לצקת במשך הצליה את הנוזלים שניגרים לתבנית, על גבי הכרעיים. עוגת ט"ו בשבט וקונדיטוריית עוגות בן עמי, מציעה עוגת ט"ו בשבט המכילה אגוזים , צימוקים, ושקדים. המצרכים הדרושים: ½ כוס סוכר 2 ביצים ¾ כוס קמח תופח 100 ג' שקדים מולבנים פרוסים 100 ג' אגוזי מלך. אופן הכנה: לערבב הכל בפוד פרוססור. להוסיף 200 ג' צימוקים ולערבב מעט. לשטח את הכל בתבנית אינגליש קייק ולאפות כ- 25 דקות. להוציא ולהגיש!!!
| |  עוגות ט"ו בשבט
 פרגית ממולאת
|
|
אנסטסיה - מדוגמנות לעיצוב אופנה / קולקציית משקפי השמש והשעונים של פרינס לחורף 2004   | ![]() | 6.02.2004 11:11 אופנה, סטייל, יופי וכל מיני |
|  |  |  |
אנסטסיה - מדוגמנות לעיצוב אופנה / קולקציית משקפי השמש והשעונים של פרינס לחורף 2004 מאת: שוש מיימון (לחץ על התמונה להגדלה) אנסטסיה- מדוגמנות לעיצוב אופנה ככה זה בחיים אם אתה מכוונן נכון אז קורה לך מה שאתה רוצה שיקרה. הדוגמנית אנסטסיה, 26, הצטלמה לקולקציית חורף 2003-2004 של בית האופנה "קום איל פו". אנסטסיה, עד לאחרונה החברה של אברי גלעד, הגיעה לצילומים לבושה בז'קט מדהים וכולם שאלו אותה איפוה רכשה אותו. אנסטסיה ענתה בנון שאלנטייות שהיא עיצבה את הג'קט ושהיא תופרת לעצמה את הבגדים שלה ושבכלל החלום שלה זה בכלל להיות מעצבת אופנה. בית האופנה קום איל פו שלאחרונה החל לטפח כשרונות צעירים ומבטיחים ולתת להם צ'אנס להתבטא כמעצבים ב'קום איל פו' הרימו את הכפפה והם שוקלים שיתוף פעולה עם הגברת הצעירה. _______________________________________________________ קולקציית משקפי השמש והשעונים של פרינס לחורף 2004 רשת משקפי השמש והשעונים "פרינס" השיקה לאחרונה קולקצייות משקפי שמש ושעונים חדשות לחורף 2004. הדוגמנים - רותם תירוש ושרון פורטנוי, נבחרו לדגמן את הדגמים הלוהטים. רותם, 23, היא הבת של רונית תירוש שהיא כידוע מנכ"לית משרד החינוך. והיא לא רק דוגמנית אלא גם מסיימת השנה תואר במנהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה. שרון פורטנוי , 22, שעשה הפוגה ארוכה בתחום הדוגמנות חזר לא מזמן מיוון, שם הצטלם לקטלוג של ברטולוצ'י, ועכשיו הוא עובד כאן במלוא המרץ.
| |  אנסטסיה
 שרון ורתם
|
|
'כן על הלחם לבדו' – תערוכה בגלריה הוראס ריכטר  | ![]() | 4.02.2004 13:43 דופק תל אביבי: אירועים, פתיחות, פרמיירות |
|  |  |  |
'כן על הלחם לבדו' – תערוכה בגלריה הוראס ריכטרכתבה וצלמה: שוש מיימון למרות הגשם והסערה בצהרי יום שישי האחרון, הגלריה של 'הוראס ריכטר' ביפו העתיקה היתה גדושה באנשים. בעל הגלריה, הוראס ריכטר, הגה רעיון מקורי לתערוכה: מעמד אישי ללחם לכל סועד. כמו כולנו גם ריכטר שם לב לפריחתו של הלחם במקומותינו לא רק כמוצר בסיסי, חובה בכל בית, (ביהדות לפני ארוחה נוטלים ידיים ומברכים: " המוציא לחם מן הארץ") אלא גם כמעדן. מעידות על כך רשת החנויות של ארז קומורובסקי שמוביל את הפיכת הלחם למאכל גורמה. אז ריכטר גייס את ארז קומורובסקי שיענג את הקהל בלחמים הטעימים שלו, את מיכה קירשנר, ראש המחלקה לצילום במכללת ויצ"ו בחיפה שיציג צילומי סטודנטים בנושא 'לחם', את איגוד תחנות הקמח בישראל כנותני חסות- והרים תערוכה מקסימה. ריכטר פנה אל 24 אמנים ביניהם: אילנה גור, מאירה אונא, גבי בן-זנו, דודו גרשטיין, נאוה כורש ומשה עמר, ובקש מכל אחד לעצב אביזר שבו מוגש הלחם לשולחן. התוצאה - תערוכה מרהיבה ומשובבת נפש של מעמד אישי לפרוסת לחם, לחמניה, כיכר לחם וחלה. מעבר לעובדה שאתה נעשה מודע למרכזיותו של הלחם בחיינו אתה מוקסם מהדמיון החופשי והפרוע, מהעיצובים היפהפיים ומשלל החומרים שהאמנים השתמשו בהם. מה לא היה שם? מעמד ללחם מחימר, עץ, נירוסטה, חשמל, בד, פי.וי.סי, חוטי ברזל, נחושת, בטון, מתכת ואפילו תקליטים ישנים . אז היתה חגיגה נחמדה מתובלת בלחם הטעים של ארז קומורובסקי ובין היתר פגשנו שם את מיכה קירשנר ושמחה שירמן ראשי המגמות לצילום, מיכה ברעם, אילנה גור ונאוה כורש.
| |  לחצו על התמונות להגדלה


 יצירה של מאירה אונא
 אילנה גור והוראס ריכטר
|  שמחה שירמן | |  אילנה גור | |  דניאל דינור | |  הוראס ריכטר ומיכה ברעם | |  נאוה כורש |
פרמיירה ל'מיקה שלי'- ערב שירי יאיר רוזנבלום  | ![]() | 2.02.2004 15:53 דופק תל אביבי: אירועים, פתיחות, פרמיירות |
|  |  |  |
פרמיירה ל'מיקה שלי'- ערב שירי יאיר רוזנבלוםכתבה וצלמה: שוש מיימון זה התחיל כמופע סיום של בית ספר למשחק 'בית צבי' ומסתמן כשלאגר סוחף. תלמידי שנה ג' של 'בית צבי' לא חלמו שזה יקרה להם, אבל מופע הסיום שלהם, 'מיקה שלי', פרץ את גבולות בית הספר וערב ערב הוא ממלא את אולם 'בית החייל' ועוד הים נטוייה. בדרך כלל מסתפק בית הספר למשחק 'בית צבי' בהעלאה מחזורית של מופע הסיום, מקסימום 4-5 פעמים, והלאה – לפרוייקט הגמר הבא. אבל עם 'מיקה שלי- ערב שירי יאיר רוזנבלום' היה ברור מהרגע הראשון שמדובר בלהיט שחבל לא להוציא אותו אל הקהל הרחב. המלחין הנפלא יאיר רוזנבלום הלחין איזה 1200 שירים. את מרביתם כתב ללהקות הצבאיות שכיכבו כאן בשנות השבעים. מי לא ייחל אז לשירים הנפלאים של רוזנבלום? להקת הנח"ל, 'חיל הים', 'חיל שריון', פקוד מרכז, פקוד צפון – עמדו אצלו בתור. כולם רצו לשיר את רוזנבלום, כי רוזנבלום הנפיק אז להיטים בזה אחר זה, בקצב מסחרר. כוכבים רבים חייבים את פריצתם ליאיר רוזנבלום: 'שיר לשלום', 'הייתי נער', 'גבעת התחמושת', 'בשמלה אדומה', 'יש לי אהוב בסיירת חרוב', 'ישנן בנות', 'מיקה'- הם רק קומץ מאוסף הלהיטים שהפכו את מירי אלוני, רבקה זוהר, שולה חן, שלמה ארצי, ששי קשת, מוטי פליישר ל'סטארים'. רוזנבלום נפטר ב-96 ממחלת הסרטן כשהוא מותיר אחריו מצבור ענק של שירים יפהפים. 'בית צבי' יחד עם גדי ענבר לקטו את מיטב השירים שלו, יצרו ספור מסגרת המתרחש בין שכרון הנצחון של מלחמת ששת הימים להלם יום כפור ויצאו עם מחזמר: 'מיקה שלי'. כאמור זה היה מופע סיום של תלמידי שנה ג'. אבל כבר בערב הראשון התרחש הנס: הקהל נסחף. מבוגרים וצעירים. השירים החזירו אותנו, בני הארבעים והחמישים, אל נעורינו. אל התקופה שהיינו צעירים וחולמים ויפים. והצעירים- ראה זה פלא- גם הם אהבו את הלחנים הסוחפים. אגב, המופע, 15 צעירים וצעירות ששרים ומתנועעים בסגנון הלהקות הצבאיות, גם הותאם לרוח התקופה. את 'יש לי אהוב בסיירת חרוב' שר למשל, צעיר מאוהב לאהוב שלו... בכלל, הערב גדוש בסממנים הומוסקסואלים, ולמרבה ההפתעה אף אחד בקהל לא מחה. המופע לא נטול ליקויים אבל הוא נוגע בזכרון הקולקטיבי של כל כך הרבה אנשים, גם שלי, שמצאתי עצמי מתמסרת בקלות. הוא מספר על תקופה שהיא גם הירואית (ששת הימים) וגם טראומתית (יום כיפור), ומותיר אותנו מתרפקים ברגשנות, לעתים קיטשית, על מחוזות נעורינו האבודים. המפיק רוני שוורץ זיהה את הפוטנציאל המסחרי הטמון בהפקה ויחד עם בית צבי הוציא ואתו לקהל הרחב. לפני שבוע התקיימה הצגת הבכורה וכמה מבוגרי הלהקות הצבאיות התייצבו להתרפק על זכרונות: ששי קשת, שולה חן ואבי קורן, שייקה לוי מהגשש ואפרים שמיר שכתב את המלים ל'מיקה שלי'. גם חברת הכנסת נעמי בלומנטל שהיתה בנעוריה שחקנית פזרה שם חיוכים לכל עבר.
| |  ח"כ נעמי בלומנטל
 עמוס אורן. עיתונאי
 אפרים שמיר
 רזי ברקאי. עיתונאי
 שולה חן ואבי קורן
|  שולה חן ונעמי בלומנטל | |  ששי קשת |
שבוע האופנה הישראלי יתקיים באילת בחודש מרץ
פנים חדשות: סונדרין - התגלית החדשה של FOX ACCESSORIES פנים חדשות: סונדרין - התגלית החדשה של FOX ACCESSORIESאופנת 'פוקס' יצאה בקמפיין חדש לאביזרי אופנה אותם היא משווקת: "פוקס אקססוריז" אחרי מיון קפדני נבחרה הדוגמנית העולה סונדרין לדגמן את הקולקציה החדשה. סונדרין, אילתית בת 17 , ושילוב של אבא מרוקאי ואמא דנית התגלתה לראשונה בתחרות נערת השנה 2002 ע"י סוכנות 'יולי.' גרבי פוקס - קולקציית חורף 2004. אופנת "פוקס" משיקה את קולקציית הגרביים לחורף 2004, הכוללת קשת רחבה של דגמים בסגנונות שונים ובצבעוניות ססגונית: מראה ספורטיבי, מראה צבאי ואופנת 'רטרו'. ב'רטרו' אפשר למצוא גרביונים וגרביים לילדות ולנשים. הדפוסים המאפיינים את אופנת הרטרו: גדולים ופרחונים . הצבעים: חזקים וזרחניים בהשראת שנות ה .60,70,80. יש בקולקציה גם פריטים בקווים קלאסיים ונקיים שמתאימים לכל בגד ולכל מראה.
| | 

|
|
הפנטזיה על פי Z'MAm  | ![]() | 29.01.2004 23:23 טרנד- אופנה, סטייל, יופי וכל מיני / עורכת: אורלי שי - סטייל אין |
|  |  |  |
הפנטזיה על פי Z'MAmקטלוג אופנת Z'MAM - צעיר, חצוף וסקסי אופנת Z'MAM היא אופנה צעירה לגברים ולנשים ומאופיינת בנועזות, סקסיות ומינימליזם. בבגדים של Z'MAM ניתן למצוא שילובים מעניינים של בדים שונים, דפוסים מגוונים וצבעוניות חזקה. הצבעוניות החורפית המאופיינת לרוב בצבעים קודרים מקבלת חיים ומדליקה לנו את החורף בעזרת צבעים עזים כמו: ורוד, ירוק, אדום, צהוב ותכלת. אופנת Z'MAM משיקה קטלוג מיוחד המוקדש לעולם הפנטזיות. כל תמונה מאפיינת פנטזיה אחרת וחושפת את הצד האבסורדי של הפנטזיה – המלחמה בזמן, הרצון להישאר צעירים, לאכול מבלי להשמין, השאיפה לכסף בעולם חומרני ועוד... לאופנת Z'MAM שלוש קולקציות עיקריות: Light up the night הקולקציה המרכזית של Z'MAM כוללת קו לגברים ולנשים. ניתן למצוא כאן חצאיות קצרצרות במגוון צבעים שמתחתן אפשר לשלב מגוון טייצים – תחרה, פסים ורשת. בנוסף חולצות חושפות כתפיים, טוניקות ושמלות קצרצרות, ג'ינסים ומכנסיים בגזרות נמוכות, מתרחבות וישרות עם דגש על ה"שפשוף". יש גם גופיות וחולצות לייקרה בשילוב בדי רשת או בדים שזורים בדפוסים מעניינים . The elephant - הקולקצייה הספורטיבית של Z'MAM בגדי ספורט, טי-שירטים מיוחדים, חליפות טרנינגים בבדים ובגזרות בניחוח שנות השבעים בצבעים חזקים של ירוק, אדום, צהוב ועוד... בסגנון " OLD SCHOOL FASHION" . in the name of love קולקציה סקסית ונועזת המורכבת משלושה צבעים: אדום, שחור ולבן ועשויה מבדים נועזים : ונילים, תחרות, לייקרות ובדים שקופים. ה'ליין' מאופיין במוטיבים הקשורים באהבה בשילוב הדפסים וסלוגנים שמתנוססים על הבגד כמו : "love is the answer”, “ All we need is love”ועוד...
| |  קלף מאמז
 mamztelfon
|
|
ספרים חדשים: שלושה ספרי ילדים ועוד שניים למבוגרים  | ![]() | 29.01.2004 23:14 על ספרים, דיסקים, סרטים, הצגות וכל מיני |
|  |  |  |
ספרים חדשים: שלושה ספרי ילדים ועוד שניים למבוגריםחומפס- ספר ילדים חדש. כתבה שלומית כוהן אסיף. הוצאת 'לולו' שלומית כוהן אסיף היא סופרת ילדים פורה במיוחד. זה הספר ה-41 שלה. חומפס אמנם פורסם לראשונה ב-1980 והיה לרב מכר, אבל אזל מן השוק. אחרי עשרים שנה הוא יוצא שוב בהוצאת 'לולו' עם איורים חדשים של תמר צינמון. חומפס הוא דוב שחפץ לזכות בפס חום בצווארו כמו שיש לזאבים. המשאלה מוגשמת כמו יתר המשאלות שלו: לזכות בזנב ארוך כמו לאריה, בזקן כמו לתיש, קרניים כמו לצבי, כנפיים כמו לנשר, סנפירים כמו לדגים וקול כמו לציפור. רק המשאלה האחרונה: לחזור להיות דוב כמו כל הדובים לא התמלאה, וחומפס ניצל מסקילה באבנים בזכות אמו שזיהתה אותו למרות השינויים החיצוניים שעבר. חומפס הוא סיפור על משאלות, קנאה, זהות ואהבת אם . ספור מקסים עם איורים יפהפיים. לגילאי 3-7 'מסע אל השדה' מאת פנייה ברגשטיין בהוצאת הקבוץ המאוחד. מי לא מכיר את השירים: "רצתי, רצתי ונפלתי/ומכה ביד קיבלתי/אוי, כואבת המכה/אמא, תני לי נשיקה!" או "חיפושית לי קטנטנה/אוי, כמה היא מסכנה/היא כל כך רוצה לברוח/אבל אין לה... אין לה כוח." "ניסע אל השדה" של פנייה ברגשטיין פורסם כבר לפני עשרות שנים, וכולנו גדלנו עליו. שירים רבים מתוכו גם הולחנו. שירי הספר מבטאים את חווית המפגש של הילד הקטן עם בעלי חיים, עונות השנה המתחלפות, הציפייה לשמחת החג וכל זה תוך כדי משחק במשך היום וההליכה לישון בלילה. כל שיר קטן בן ארבע שורות הוא עולם מלא של התרשמות ופלא, עשייה וסקרנות. הוצאת 'הקבוץ המאוחד' יצאה עם מהדורה מחודשת של שיריה המקסימים של פנייה ברגשטיין. כמו אז גם היום את הספר איירה מיכל אפרת. אפרת איירה גם את הספר המקורי, אולם אז רובו של הספר היה בשחור-לבן. הפעם האיורים החדשים הם כמובן בצבע. אפרת שימרה באיורים החדשים את אווירת הספר המקורי אולם רעננה ועדכנה אותם לתקופתנו. 'ניסע אל השדה' - ספר מקסים. חגיגה לעיניים. מתאים לגילאים: פעוטות, ילדי הגן וכתות א' ב' האריה שאהב תות מאת תרצה אתר בהוצאת הקבוץ המאוחד את 'האריה שאהב תות' כתבה תרצה אתר, בתו של המשורר נתן אלתרמן, בתחילת שנות השבעים. הספור המשעשע והמקסים הפך לאחת היצירות הקלאסיות של ספרות הילדים בארץ. גם היום שלושים שנה הספור בחרוזים לא איבד מקסמו . אין ילד שלא יזדהה עם גור האריות הקטן שמתעקש לקבל (ומיד!) את מה שהוא רוצה ולא ניתן להרגיע אותו בשום דרך, ואין ילד שלא חש לפעמים אכזבה אחרי שקיבל את מה שרצה וגילה שכל העניין לא היה שווה את הטורח. הוצאת 'הקבוץ המאוחד' יצאה עם ספר בפורמאט מחודש, צבעוני ומהנה עם איורים מקסימים של דני קרמן. מתאים לגילאים : פעוטות, ילדי הגן וכתות א' ב' המוות כדרך חיים. מאת דוד גרוסמן. הוצאת הקבוץ המאוחד "...אתה מכיר את הטיעונים שלי, ועונה לי בטיעונים שלך, המוכרים לי. ובכל זאת, שניניו כאילו חייבים לחזור ולצטט אותם, ושנינו לכודים בתוכם, וחשים שגם הם לעולם אינם ממצים את הסיבוך כולו ואת התחושה המשפילה, שאני - ה'ישראלי' וה'פלסטיני' - איננו אלא זוג שחקנים הנידונים להעלות על הבימה, דור אחר דור, טרגדיה גרוטסקית ואלימה, שאיש אינו מצליח לכתוב לה ולו סצינה אחת שיהיה בה איזשהו סיכוי להקלה, להסרת הכישוף." דוד גרוסמן. מתוך:מכתב לידיד פלסטיני, אוקטובר 2000 זהו סיפורו של תהליך השלום, שהחל כהבטחה גדולה, ובתוך זמן קצר להפליא התדרדר למצב של שיתוק ומלכוד-הדדי, לחידלון מתמשך, שהופך כיום את הישראלים והפלסטינים לבני ערובה כנועים בידי הקיצוניים, בשני העמים, ההולכים ומכתיבים להם עתיד מר. ב'המוות כדרך חיים' קבץ דוד גרוסמן אוסף של מאמרים שפרסם בארץ ובעולם. גרוסמן מספר את ספורן של עשר השנים הסוערות, מאז לחיצת היד של רבין וערפאת על מדשאת הבית הלבן בספטמבר 1993, ועד ימי המלחמה שאין לה שם, של שלהי שנת 2003. גרוסמן לא מסתיר את לבטיו ואת תקוותיו שלו שהתבדו, כותב על האופטימיות של תחילת התהליך, על הסיכוי החדש שלרגע הבליח ועל דעיכתו המהירה; על רצח רבין ועליית הימין, על חיי היומיום תחת אימי הטרור ופיגועי ההתאבדות. על החרדות הפרטיות והלאומיות ועל ההכשלות-העצמיות של שני העמים. הקריאה ברצף המאמרים הופכת אותם לסיפור עלילה אחד, מטלטל ורב תהפוכות, המשרטט בקווים עזים את הדרמה של החיים בישראל בעשור האחרון. בשפה אישית וגלוית-לב, מתעד גרוסמן את רגעי השיא והשפל של הדרמה הזו. הוא מנתח בחדות תהליכים, מגמות והלכי נפש, ומתאר את ביטוייהם המוחשיים והפרטיים ביותר בחייהם של ישראלים ופלסטינים. יש בספר ביקורת נוקבת על אופן פעולתם של מנהיגי ישראל והפלסטינים, וגם ניסיון להבין מדוע שני העמים האלה כמו נידונים לבחור פעם אחר פעם בדרך האלימות והשנאה. המוות כדרך חיים פורש תמונה של מציאות מסוייטת ובלתי אפשרית שנעשתה כבר כמעט לשגרה. "ארבעים שירי אהבה ושני שירי אהבה נוספים לאלוהים" מאת אדמיאל קוסמן בהוצאת הקבוץ המאוחד. זהו ספר השירים השביעי של אדמיאל קוסמן, מרצה בכיר במחלקה לתלמוד באוניבסיטת בר-אילן. הספר מכיל שירי אהבה חדשים ומבחר שירי אהבה מספריו הקודמים בצירוף שנים עשר ציורי צבע של מאיה כהן-לוי. בעיסוקיו המחקריים המשיקים ליצירתו האמנותית הוא עוסק בין השאר בנושאים הקשורים למושג האהבה בדתות השונות, ולהבנת היחס בין מושג האהבה וההתאהבות הרומנטית (שהיא פיתוח מיוחד של התרבות המערבית) בהטעמה מיוחדת על יחס הדתות השונות למושגים אלו. תפישות רוחניות אלו מבצבצות גם בין שורות השירים.שלו עד עתה פורסמו שישה ספרי שירה שלו שזכו לביקורות נלהבות. שירתו נחשבת לשירה אנארכית, מתריסה, והבוטות שלה לא "קלה לעיכול", לא רק בתוך הממסד הדתי אלא גם בחלקים גדולים של החברה הלא-דתית. המבקר מנחם בן, כתב על הספר: "אדמיאל קוסמן נמנה עם אותם יחידים נדירים שהגיעו אל השירה הישראלית מן העולם החרדי-הישיבתי, והמפגש בין התודעה השירית המודרניסטית והחופשית, בשיאיה האינטלקטואליים והלשוניים, ובין הרצף הרוחני והלשוני הגדול של כתבי-הקודש העבריים יוצר חיכוך רב מתח ועניין. כמעט בכל מקום שבו נפתח את ספרו נמצא זכרי לשון מתוך התנ"ך ומתוך התלמוד ומתוך סידור התפילה - וכל זה בתוך הקשר עברי-ישראלי לגמרי, מכאן ומעכשיו, ועוצמתו הסגנונית של קוסמן ניכרת, בין השאר, גם בכך שאין שום זרות בעירוב הלשוני הזה...קוסמן הוא משורר בעל עוצמה מיוחדת במינה - לשונית, אינטלקטואלית וגם רגשית". עם צאת ספרו הקודם "הגענו לאלוהים" ("ריתמוס", 1998) הכריז אדם ברוך במדורו "שישי" במעריב, כי זהו "אירוע תרבותי. אירוע, כלומר משהו ממשי קרה - 'הגענו לאלוהים', ספר שירה חדש של אדמיאל קוסמן...קוסמן כותב שירה התובעת היכרות עם טקסטים יהודיים...והיכרות עם השכבה האנרכית, הכבויה או הגועשת, שבנפשם ובתודעתם של לא מעט מאמינים...ועם זאת, גם ישראלי מחוסר שפה יהודית יכול לרוץ ב'הגענו לאלוהים' בערוצים מענגים משלו. אדמיאל קוסמן מרסק (ממש) את ציפוי השיש של הטקסט היהודי ובורא ממנו הצעה חדשה, מודרניסטית...".
| |  מקדש תפילה ציירה וכתבה: דפנה ערוד לחץ לראות בהגדלה
 חומפס גב עטיפה עם תמונה
|
|
חגיגה לילדים – להתרגש, לצחוק, לחלום וליצור .  | ![]() | 26.01.2004 12:04 טעימות וכיופים - מה חדש, איך לעשות מה, איפה ומתי |
|  |  |  |
חגיגה לילדים – להתרגש, לצחוק, לחלום וליצור .מאת: שוש מיימון חברת גלובוס יונייטד יצאה החודש בסדרת קלטות מקסימות לילדים ולילדים ברוחם, רצף של אגדות מצויירות שגדלנו עליהן: סינבד-בראד פיט, מישל פייפר קתרין זטה ג'ונס הם הקולות מאחורי הקלטת המצויירת שמתארת את עלילות סינבד המלח, חברו הנאמן ספייק ומרינה הנסיכה נועזת שנלחמים באלת הכאוס ומפלצותיה הערמומיות. כיף אמיתי, ריגוש וצחוק. פטר והזאב 'פטר והזאב' מתעורר לחיים בסרט חדש שהוא ספור עלילתי משולב בקטעי אנימציה. המוסיקה הנפלאה של פרוקופייב מלווה את פטר המתעורר אל היום הראשון באביב ואל ההרפתקה המקסימה, כשפטר וחבריו – ציפור, חתול וברווז מטורלל – מתחכמים עם זאב ערמומי. ערכת יצירה של הכתמתמים מבית 'הופ' כמה פעמים אנו תקועים עם הילדים ונמאס לנו לראות אותם בוהים במסך הטלויזיה? כמה פעמים אנו רוצים לעשות איתם מלאכות עבודות יד ואין לנו זמן? חברת גלובוס-יונייטד מצאו פתרון מקורי: קלטת שהיא גם ערכת יצירה שמכילה גם את החומרים לביצוע. הילד כבר לא צריך שמישהו יסביר לו. הוא יושב מול המסך ומקבל הנחיות שמראות לו ליצור בכיף ובעניין. הילד גם בוחר במה להתעסק: בערכת תיאטרון שמכילה ארמונות קסומים, ערכת יומולדת שמכילה זר לראש, או אולי ליצור עבודות בגבס?
| |  לחץ על התמונה להגדלה
 לחץ על התמונה להגדלה
|
|
קרלטון נהריה – סוף שבוע בניחוח איטלקי   | ![]() | 18.01.2004 22:03 טיולים בארץ ובעולם |
|  |  |  |
קרלטון נהריה – סוף שבוע בניחוח איטלקי את נהריה, אותה עיר צפונית נינוחה וירוקה, אין צורך להציג. כל מי שמזדמן לגליל המערבי ומתבשם מהפסטורליה הקסומה, מחוף הים המטופח ומנחל הגעתון שחוצה את מרכז העיר לשניים, מסכים עם האימרה שנהריה היא 'פנינת הצפון'. בשנות השישים והשבעים נהריה היתה גם ה- מקום. כל מי שנחשב למשהו, או חשב עצמו לכזה, טרח להעפיל עד מלון 'קרלטון' שנחשב אז למלון הכי מפואר באזור. גם היום, 40 שנה אחרי, 'קרלטון' הוא עדיין המלון הכי מפואר והכי 'אין' בעיר. בשמיעה ראשונה נדמה ש'קרלטון' הנהרייני שייך לרשת מלונות בינלאומית, אבל משה גרוס, שנלחם כאן במלחמת השחרור ובשנת 66 נחת עלינו מאיטליה, קרא למלון על שם קרלו, בנו, שהיה אז תינוק. היום אותו תינוק מנהל את המלון ושומר על הצביון האירופי: מצד יש בו אחד 200 חדרים, שבקנה מידה נהרייני מדובר במלון עצום מימדים, ומצד שני אינטימיות ותחושה ביתית. בשנות השבעים כמעט כל זוג שהתחתן עצר בנהריה במלון 'קרלטון', לחגוג שם את ירח הדבש שלו. לאחרונה, כמעט 30 שנה אחרי, יזם המלון 'חתונת כסף'. הוא כינס את הזוגות (שעוד נשארו ביחד) שהתחילו אצלו את החיים המשותפים והעניק להם סופשבוע מפנק. המבצע שזכה בהצלחה מרובה, נתן לרונן, מנהל השיווק של 'קלרטון', את הרעיון ליצור סופי שבוע בנוסח 'רטרו', כשהדגש הוא על נוסטאלגיה. וכך הזדמנתי לסופשבוע בנוסח איטלקי. כזכור, בשנות השבעים הרבה ישראלים למדו באיטליה בבית ספר לרפואה, מפאת קוצר מקום בארץ. אחרי חמש ושבע שנות לימוד הם לא רק זכו בתואר דוקטור אלא גם התאהבו בתרבות האיטלקית. היום בוגרים אלה הם כבר רופאים כבודים התופסים משרות מפתח. אז המלון זימן אליו את הרופאים בוגרי בתי הספר באיטליה לסופשבוע בגוון איטלקי שהתחיל מיום חמישי אחרי הצהרים עד מוצ"ש. מה אגיד לכם? היה כיף. אכלנו אוכל איטלקי, רקדנו לצלילי מוסיקה איטלקית, ראינו סרטים איטלקים משובחים ('סינימה פרדיסו' ו'הדוור') ובצהרי יום שישי אפינו פיצה איטלקית. 'קרלטון' הוא מקום טוב באמצע, לא רק בגלל המיקום המרכזי שלו. הוא יכול להוות נקודת מוצא לטיולי אופניים או ג'יפים למקומות חינניים בגליל המערבי כמו עכו העתיקה, אכזיב, ראש הנקרה, שבי ציון, כליל והמושבים סביב. ואכן, בתוך כל הסוף שבוע איטלקי יצאנו ביום שישי בבוקר לטיול מקסים לאזור עכו וסביבותיה. צביקה מינה המדריך מקבוץ סער התגלה כבקי מופלג בהסטוריה של ארץ ישראל, ואנו גמענו כל מלה שלו. ככה למדנו שעכו היתה אחת הערים החשובות של העולם העתיק. יש לה היסטוריה בת אלפי שנים ועמים רבים ותנועות דתיות השאירו בה חותם: כנענים, יוונים, רומאים, ביזנטים, צלבנים, ממלוכים, תורכים ובריטים. יש בה שילוב בין מזרח ומערב, מראות אותנטיים מהעבר, והיא מקום מפגש של אמונות ודתות ושרידים מתרבויות שונות. התחלנו בגן הבאהיים שליד בוסתן הגליל. גן יפהפה, עוצר נשימה, שמשמש מקום קבורתו של באהולה, המנהיג הראשון של כת הבאהיים. למדנו מצביקה שזו כת צעירה שנוסדה באיראן ב-1850, ויש לה רעיונות מהפכניים יחסית לאיסלם כמו: אל אחד לכולם, שוויון מלא בין גברים ונשים, ביטול פערים של עושר ועוני, חינוך חובה לכל ועוד. באהולה, שנרדף כמובן על ידי המוסלמים, נחת בארץ ישראל. כאן הוא נכלא בעכו על ידי התורכים. כשהשתחרר הקים את החווה המדהימה הזאת מצפון לעכו. שם חי עם משפחתו ושם הוא גם נפטר. כיום הקבר שלו משמש כמקדש וכמקום עלייה לרגל ל מיליוניהמאמינים. הוא מוקף בפסלים, גנים יפהפיים ובהרבה הרבה שקט. התחנה הבאה: בית הכנסת התוניסאי בעכו שנוסד בשנות החמישים על ידי עולים מתוניס, וכיום משמש את כל היהודים בעכו. בית הכנסת נבנה בהשראת 'אל ג'ריבה' בית הכנסת הגדול באי ג'רבה, וכמו 'אל ג'ריבה' הוא מעוטר ומשובץ כולו בעבודות פסיפס וויטראז'ים יפהפיים המתארים את ארץ ישראל, סיפורי התנ"ך וחדר שכולו מוקדש לקהילות שנפגעו בשואה. תחנה סופית: אולמות האבירים בהם מתקיים מדי שנה הפסטיבל לתיאטרון אחר. למדנו מצביקה שהצלבנים כבשו את עכו ב-1104 ואולמות האבירים קלטו את כל הצליינים שהגיעו לארץ הקודש. מכאן הם יצאו לכל האתרים הקדושים: נצרת, כנרת, יריחו וירושלים. התרשמנו עמוקות מהארכיטקטורה של ימי הביניים, אולמות ענק גבוהים ומאסיביים והחמאם התורכי. שוטטנו גם בשוק הססגוני וקנחנו במיץ רימונים טבעי. מי שלא בא לטיול ונשאר במלון יכול היה להירגע בבריכה מחוממת וג'אקוזי שבחורף הם מקורים. לנפוש בסאונה או באיזה מסאג' מענג מעשה ידיה האמונות של זהבה המסג'יסטית ובערב לרקוד ב'לה סקאלה', מועדון הלילה של המלון. אגב, 'קרלטון' הוא גם חתיכת הסטוריה. ואת זה אפשר לראות איך שאתה נכנס למעלית. קירות המעלית מכוסים במכתבי תודה והוקרה מדמויות מיתולוגיות בהסטוריה הישראלית המתהווה: פנחס ספיר, יוסף בורג, יחיאל קדישאי, אפרים קציר, שמחה ארליך, משה קול, ויקטור שם טוב, ישראל ישעיהו, שמעון פרס, אהוד אולמרט, יעקב אחימאיר, מנחם בגין שבזמן מלחמת שלום הגליל שימש המלון כמטה מבצעים והיה ביתו השני (ועוד כמה ששכחתי) - כולם מתחבקים עם משה גרוס ומודים לו על האירוח המשובח. בקיצור, אתה נוסע לנהריה, מתמזג עם השקט וגם מרגיש איש העולם.
| | 




|
|
התאמת צבע המסקרה
פגנקה - חורף 2003  | ![]() | 11.01.2004 17:23 טרנד- אופנה, סטייל, יופי וכל מיני / עורכת: אורלי שי - סטייל אין |
|  |  |  |
פגנקה - חורף 2003כשכל המעצבים רצים להדביק את האופנה המשתוללת ברטרו לשנות ה-80 וה-50 פגנקה נוטים להישאר בשנות ה-70, עם נגיעות "בלי לשים לב" משנות ה-80. צעיר צעיר קצר קצר וגם לא מעט שעיר - זה המסר לחורף הקרוב. צבעים טבעיים כגווני החום, משולבים בנגיעות ניאוניות אופנתיות. המיני מלבלב - בלי שום זיקה לגל החדש של מותן מוגבהת ולמכנסיים ישרי הגזרה של האופנה החדשה באירופה. האישה על פי פגנקה צעירה, רזה וסקסית. אף פעם לא קר לה והיא מאד אוהבת ללבוש מעיל – אבל רק מעיל. מערכת בוטיק חצויה בין חיבה למעיל האדום, לשבחים למעיל הפוקסיה (ורוד זועק) הקצרצר. מה שכן, הסכמנו כולנו (הבנות לפחות) שלא היה מזיק לנו בארון את מעיל הזמש השחור והשעיר... טיפ ממני: כל מי שאוהבת חצאיות חושפות בטן, זה המקום. אוטוטו הן נעלמות, כמו גם מכנסי הפדלפון (רגליים מתרחבות כרגלי פיל בקצה המכנס) שעדיין כאן, על פי פגנקה. נכון, פגנקה לא מכתיבי אופנה לחורף הקרוב, אבל יש להם מגע צעיר, סקסי ודינמי משלהם.
| | 
|
אינדולה – קונצרט ל- 70 דוגמניות  | ![]() | 12.12.2003 12:36 דופק תל אביבי: אירועים, פתיחות, פרמיירות |
|  |  |  |
כנס הרצליה - מצעד הנבחריםכתבה וצלמה: שוש מיימון לחץ על התמונה להגדלה כמו שיש לעולם הקולנוע את טקס האוסקר, ל תיאטרון את פרס התיאטרון ולעולם המוסיקה את פרס אקו"ם כך יש לצמרת הבטחונית –צבורית שלנו את 'כנס הרצליה'. כנס הרצליה, הכנס למאזן החוסן והבטחון הלאומי, שהתקיים גם השנה זו הפעם הרביעית במלון 'אכדיה' בהרצליה, ביסס לעצמו מעמד של 'כנס על'. משהו כמו מועדון חברים אקסלוסיבי, שאם לא הוזמנת לנאום או להשתתף בו, אתה לא 'אין'. זה התחיל מהברקה של עוזי ארד, מי שהיה עוזרו של ביבי כראש ממשלה, והיום הוא מנהל המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה . הרעיון היה לכנס תחת קורת גג אחת את מעצבי המדיניות הבטחונית-חברתית-כלכלית-פוליטית בארץ כדי לדון בסוגיות הקובעות את גורלנו. אז מה שהתחיל לפני ארבע שנים ככנס עם בעל צביון ימני, הפך לכנס פלוראליסטי שנציגים מכל זרמי הקשת הפוליטית רואים כחובה-מחמאה-צורך –פרסטיז' להשתתף בו. עד כדי כך שהכנס מהווה במה לשחרור הצהרות פוליטיות וחברתיות חשובות. אבי דיכטר, ראש השב"כ, אמר שיש להאיץ את בניית גדר ההפרדה בכל האמצעים. אהוד אולמרט, שר התמ"ת, דרש להוריד מיד היאחזויות לא חוקיות ולהיערך למהלך חד צדדי שיכלול פינוי עשרות אלפי התנחלויות ומתנחלים. בנימין נתניהו, שר האוצר, שחרר 'פצצה' ואמר שערביי ישראל הם הבעייה הדמוגרפית. נתניהו גם טען שאין לעשות ויתורים לפלשתינאים ללא תמורה ואין להכביד על ראש הממשלה בתוכניות מדיניות. סילבן שלום, שר החוץ, התנגד לאולמרט ואמר שיש לדבוק במפת הדרכים, להאיץ את בניית הגדר ואם המשא ומתן עם הפלשתינאים ייכשל לפנות לערוץ הסורי. שאול מופז, שר הבטחון, אמר שדרושה הכרעה על עתיד השטחים ושלא כל האזורים חיוניים באותה מידה. הרמכ"ל, משה יעלון אמר שהמחלוקת בישראל על כוונות יאסאר עראפת ומשמעותן מקשה על הפעלת הכוח בהתמודדות עם הטרור. שמעון פרס, יו"ר האופוזיציה, התנגד לפתרון חד צדדי שמשמעותו סיפוח אך טען שיש לצאת מעזה ולהכריע בעד שלום וגבול מוסכם עם מדינה פלשתינאית. לימור לבנת, שרת החינוך, דברה על מהפיכה בחינוך: פטורי מורים, מעבר ליום לימודים ארוך בן חמישה ימים ושבירת הארגונים. ראש הממשלה אריק שרון המציא אתמול מושג חדש: 'התנתקות מהפלשתינאים'. שרון הדגיש שלא יחכה עד שהפלשתינאים יעשו מאמץ לפתרון הסכסוך ושתוך חודשים הוא יזום מהלך חד צדדי שיכלול פינוי התנחלויות. בצד האמירות הללו היו גם הרצאות ודיונים מרתקים שנגעו גם בנושאי חברה ורווחה ועתיד העם היהודי בכלל. אבל מעבר למגוון הנושאים הבוערים שנדונו בכנס, ריתק אליו הלובי של מלון 'אכדיה' למשך שלושה ימים, את הצמרת בטחונית-פוליטית-כלכלית במדינה. כו-לם היו שם. ימין ושמאל. מצבי הנדל ואריה אלדד מ'התחייה' ועד שמעון פרס, שולמית אלוני, יולי תמיר ועמרם מצנע מ'העבודה'. בני גאון, דב לאוטמן, אלי הורוביץ, שלמה נחמה - הם רק שמות מקריים מהצמרת הכלכלית. אבי דיכטר, שבתי שביט, אסף חפץ, אריה עמית, רפי פלד, יעקוב ועופר נמרודי, עורך דין אמנון זכרוני, מוטי עדן מנהל ערוץ 1, גליה אלבין, זלמן שובל וגד יעקובי, בצד אנשי תקשורת כמו דן מרגלית, אורי דן, אבי בניהו מפקד גל"צ, שלום קיטל מנכ"ל חדשות ערוץ 2, עוזי פלד מנכ"ל 'טלעד' ואחרים. אפילו פנינה רוזנבלום ציחקקה שם בבלונד פלטינה וחולצה אדומה הדוקה. בקיצור, היה מרתק.
| |  אריאל שרון רה"מ
 מאיר שיטרית האוצר
 יוסף פריצקי תשתיות
 צבי הנדל האיחוד הלאומי
 נעמי בלומנטל הליכוד
 יולי תמיר העבודה
|  איתן בן אליהו לשעבר מפקד ח"א | |  אורי דן עיתונאי | |  רפי פלד, אריה עמית ואסף חפץ | |  אלוף במילואים יום טוב סמייה | |  דליה רבין |
 אריאלה רינגל הופמן עיתונאית | |  גליה אלבין אשת עסקים | |  דפנה ברק עוזרת נתניהו | |  יונית לוי ערוץ 2 | |  יעקב קדמי |
 יעקב ועופר נמרודי | |  יצחק ליבני לשעבר מפקד גל"צ | |  מוטי עדן ערוץ 1 ואמנון זכרוני | |  מוטי שקלאר מנכ"ל הרשות השניה | |  דן חלוץ - ח"א |
 נועה בן ארצי | |  ד"ר עוזי ארד מארגן הכנס | |  עוזי דיין | |  עדו דיסנצ'יק - מעריב | |  עמוס ירון מנכ"ל משהב"ט |
 עמוס מלכא - אלוף מיל. | |  פנינה רוזנבלום ודן מרגלית | |  שבתאי שביט - המוסד | |  שלום קיטל מנהל חברת החדשות | |  אלוף מיל. יעקב עמידרור |
 אלי הורוביץ - תעשיין | |  טומי לפיד שר המשפטים | |  דובי וייסגלס - משרד רה"מ | |  אמנון ברזילי - עיתונאי | |  דוד ויטצום - ערוץ 1 |
 יובל שטייניץ - ליכוד | |  בן דרור ימיני - עיתונאי | |  זלמן שובל | |  אריה אבנרי - עיתונאי | |  דוד עברי |
בית חולים אברבנאל - מרד המשפחות  | ![]() | 21.12.2003 13:35 דופק תל אביבי: אירועים, פתיחות, פרמיירות |
|  |  |  |
בית חולים אברבנאל - מרד המשפחותכתבה וצלמה: שוש מיימון בשבוע האחרון נחשפתי למצוקת משפחות שילדים או קרובים שלהם מאושפזים בבית חולים לחולי נפש 'אברבנאל' בבת ים. מסתבר שגם בית החולים הזה יושב על פיסת קרקע יקרה, וידוע שהיום במקומותינו כל שטח אדמה הופך לנכס נדל"ני. אז מישהו במימסד חמד את השטח רחב הידיים שעליו משתרע בית החולים והחליט שלא צריך יותר בית חולים לחולי נפש, בטח ובטח לא איפוה שהוא ממוקם כיום. כך התקבלה לה ההחלטה הדרקונית לסגור את בית החולים ולפזר את החולים בקהילה. כלומר, בשפה פשוטה- להחזיר את החולים לחיק המשפחות, שגם ככה הן רצוצות מהעומס הנפשי, הפיזי והכלכלי הרובץ עליהן בגין טיפול בילד חולה נפש. משמעות הסגירה היא גם לפטר את 700 העובדים המסורים ולפלוט אותם אל שוק חסרי התעסוקה. בסוף דצמבר בית החולים אמור להיסגר. בדקה התשעים ממש המשפחות החליטו להקים קול זעקה. גאולה אבידן יחד עם מרדכי בסון, שיש להם בני משפחה המאושפזים ב'אברבנאל', ארגנו ערב הזדהות למען בית החולים ב'בית שטיינברג' בחולון. את המקום תרם מוטי ששון, ראש עיריית חולון, שמעבר לעובדה שהפך את חולון לעיר משגשגת, התגלה כאיש עם נשמה גדולה. גאולה אבידן, עשתה ימים כלילות וגייסה שורה מרשימה של אמנים שהופיעו בהתנדבות. ביניהם: גבי שושן, צמד רעים, איציק כוהן מ'בנות פסיה', שולי נתן, הסופרת שלומית כוהן אסיף, המשורר יוסי ברג, הלהקה הבוכרית 'אלייב', המוסיקאי דודי אור וזמרת צעירה ומדהימה בשם כרמל לבנון. גאולה אבידן, נציגת משפחות המטופלים, קראה שיר מפרי עטה: 'רגע לפני הסערה/לפני הפיצוץ הנורא/הסכנה כאן ממש קרובה'. מרדכי בסון, אב לילד חולה נפש, ספר על מצוקת ההורים ומה המשמעות של לזרוק את האנשים החולים לרחוב. ד"ר מוטי מרק מנהל בית חולים 'אברבנאל' ספר את הספור האישי שלו על אמו שהיתה חולת הנפש ועד כמה קשה לחיות במשפחה שיש בה אדם פגוע נפש. מוטי ששון, ראש עיריית חולון, דבר על חשיבות החמלה בחיינו ושבחברה מתוקנת על החזק לעזור ולתמוך בחלש ולא למעוך אותו. גם חבר הכנסת יולי אדלשטיין, שהוא סגן יושב ראש הכנסת, טרח והגיע והודיע שלא יתן יד לעוולה הזאת שתתרחש. בלט בהיעדרו ראש העיר החדש של בת ים שלמה לחיאני, שבית חולים אברבנאל ממוקם בשטח השפוט שלו. מעניין למה....
| |  גולדי הון - זמרת
 דודי אור - מוסיקאי
 כרמל לבנון בהופעה
 להקה בוכרית
|  מרדכי בסון ממארגני הכנס | |  נגן בוכרי | |  יולי אידלשטיין סגן יו"ר הכנסת | |  צמד רעים | |  שלומית כהן אסיף סופרת ומשוררת |
ארץ נהדרת
LPG, מכשיר המשמש למיצוק העור ולהסרת צלוליט |
|
|
|
|
|
|
|
|
|