ארור היום בו קרעה הכנסת את הברית הזאת

יום שלישי יא' חשוון תשס"ה, 26 באוקטובר 2004 למניינם, אם לא יפר השם עצת ממשלת הרשע, העריצות ובצע השררה - צפוייה כנסת ישראל בפקודתה, להפר את התחייבותה במגילת העצמאות לשמש נאמנה ושומרת של ארץ ישראל, ביתו הלאומי של העם היהודי לדור ודור, לנטוש את הארץ, ולהפקיר את העם.

זה יהיה היום בו יערכו כצפוי ממשלה וכנסת ישראל פוטש, גזל ושוד, מסירה ונטישה של נכסי האומה שאינם שייכים להם. כנסת נוטשת זו בפקודתו של דיקטטור עריץ חסר סמכות לגיטימיות דמוקרטית, אף תחוקק חוקים, ותוציא תקנות, צווים והוראות שהם בגדר מעשים בלתי חוקיים בעליל. לא רק חובת אי הציות לחוקים אלה עומדת בפני כל אחד מאיתנו, אלא צו השם, כבוד האדם היהודי וחירות הלאום, מחייבים, שכל אזרח, שוטר וחייל, באשר הם, זכותם המלאה היא, לא לציית לפקודות הטרנספר, ולעצור את הפשעים שממשלה זו גוזרת על בני עמה היהודיים!

ביום הרת אסון וחורבן זה, צפוייה ממשלת ישראל, לקרוע לגזרים את הארץ, להפר ברית עולם, ולפלג את העם. בשמה של דמוקרטיה עריצה, מתנשאת ושונאת, בתמיכת הכנסת, בחסות התביעה הכללית ובית המשפט העליון, הולכים ונחקקים חוקי זדון, גירוש, פינוי ופיצוי, טיהור אתני וטרנספר, משל לא יהודים מושלים בעם, אלא הגרועים בצוררים, והאכזרים בגוזרי השמד שבשמד, על העם היהודי מדור ודור.

ביום הזה יקרעו רוב שרי הממשלה וחברי הכנסת את הלבבות, ויחלקו את נשמת האומה ומצפונה ההיסטורי, בין עם שומרי ציון וירושלים לעם נוטשי ברית השם לאברהם. ביום הרת גורל זה תיקרע קריעה גדולה, בין חכמים לרשעים, ובין תמימים לאלה שאינם ידועים לשאול: מדוע אלה בא לנו מידו של אריאל שרון – מנהיג כושל לאסון, להונאה ולחידלון?

ובין שוללי השלל, רודפי הבצע הפוליטי, מחשבי החישובים הקטנוניים, יתייצבו הצבועים שבין חברי כנסת ישראל וממשלתה, מגלגלי העיניים, אלה העושים מעשי זמרי ובאים לבקש שכר כפנחס.

ביום ההוא יעלה ויבוא אל דוכן הכנסת, ראש הממשלה אריאל שרון. שם יעמוד, ויכריז קבל עם ועולם, בשררתו המתנשאת, באכזריות עיקשת ורודנית: "בא הקץ על 25 יישובים, בעוד 8 חודשים לא יהיו יהודים בעזה ובצפון השומרון", וזאת, בארץ אשר השם נתן לאברהם, לו ולזרעו עד עולם. ושפתיו של העריץ, נוטפות נופת צופים של התחסדות וצביעות, של כאב מדומה כלפי קורבנות רשעותו, המגורשים בכוחו האלים ובחוקיו הנפשעים. גדול הרשעים בתקומת ישראל המודרנית, הוא ראש ממשלת ישראל, עריץ ואכזר, אוויל באמונתו, ורשע בעיקשותו, לדיראון עולם ייזכר האיש, לכריתות ולשכחה לדור ודור עד עולם.

וביום הרת גורל זה, ביא' בחשוון התשס"א, יום הפרת דברי הברית, ונטישת הארץ על ידי אריאל שרון, יקרא העם את הנבואה אשר ניבא ירמיהו הנביא את הדברים הבאים לאמור :

א הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר.  ב שִׁמְעוּ, אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת; וְדִבַּרְתֶּם אֶל-אִישׁ יְהוּדָה, וְעַל-יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם.  ג וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:  אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע, אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת.  ד אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִיאִי-אוֹתָם מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם מִכּוּר הַבַּרְזֶל לֵאמֹר, שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם, כְּכֹל אֲשֶׁר-אֲצַוֶּה, אֶתְכֶם; וִהְיִיתֶם לִי, לְעָם, וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים.  ה לְמַעַן הָקִים אֶת-הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם, לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ--כַּיּוֹם הַזֶּה; וָאַעַן וָאֹמַר, אָמֵן יְהוָה.  (ירמיהו פרק יא')

עוד נקרא ביום ההוא תפילה על השרים חברי הכנסת, אנשי משפט-העוול, מחוקקי חוקי האוון הנפשעים של ההתנתקות העקירה והגרוש, רומסי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, משיגי הגבול ושולחי השוטרים והחיילים להרוס את בתים, הישובים וערי הקודש בארצנו הקדושה; אנשי משרד המשפטים, הפרקליטות, ושופטי בית המשפט העליון, אשר פסקו אשררו וחתמו גזר דין מוות לעשרות יישובים, אלה שציוו כי ייעקרו בתי קברות ויעבירו את עצמות המתים ממנוחת עולמם בארץ ישראל כחזונות של הצורר, מחמוד דרוויש.

על שבעת פשעי ממשלת שרון, ועל חורבן בתי הכנסת, הישיבות והמתיבתות, לא אשיבנו תשובה וסליחה לעולם ולעולמי עולמים! לא נשכח ולא נסלח לאלה אשר הפכו משכן השם לשממה, ארץ נושבת למדבר ציה, ובתי אולפנות וכנסיות למשכנות מרצחים ואויבים.

וביום הזה נאמר:

אָרוּר, מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן.  (דברים פרק כז יז)

ועוד נקרא ביום ההוא על מעשי השקר, ההונאה, הכזב והטיית האמת שהובילה את העם התמים ואובד הדרך להמשך שפיכות דמים, לאבל ולשכול על ידי ראש הממשלה, אריאל שרון, סגנו, אהוד אולמרט, שר הביטחון, שאול מופז, סגנו, זאב בוים, שר האוצר, בנימין נתניהו, מאיר שטרית, שר אוצר שני, שרת החינוך לימור לבנת, שר החוץ, סילבן שלום, גדעון עזרא, שר לביטחון פנים, מיכאל איתן, ח"כ ויו"ר ועדת חוק ומשפט בכנסת, יובל שטייניץ, יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ציפי לבני, שרת הקליטה, ח"כ רוני בר-און, דני נווה שר הבריאות, ח"כ רוחמה אברהם, ח"כ עמרי שרון, צחי הנגבי, זבולון אורלב, שאול יהלום, ניסן סלומינסקי, גילה פינקלשטיין, ואחרים, נמנעים וברחנים מהכרעה היושבים על המשפתיים. על אלה יאמר:

אָרוּר, מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן.  {דברים פרק כז יח)

על ראשי מערכת הביטחון בכלל, ועל שר הביטחון שאול מופז בפרט, סגנו זאב בוים, מקצת ראשי הצבא ומערכת הביטחון, המסרבים בעיקשות וברפיסות הרוח להכניע את האויב ולהכריע את המערכה נגד ראשי הטרור, העמלקים ומרצחי העם, עליהם יאמר:

אָרוּר, עֹשֶׂה מְלֶאכֶת יְהוָה--רְמִיָּה; וְאָרוּר, מֹנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם. (ירמיהו מח פסוק י)

ועל המתנחלים, הנאמנים בעם, האמיצים ונושאי עול בניין הארץ והגנתה יאמר ביום הזיכרון הזה למעשה החורבן:

כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ; מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ, וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר (במדבר פרק כד ט )

ארור יהיה כל שר וחבר כנסת, זה אשר ירים ידו בעד גזירות השמד של יישוביי ארץ ישראל;

ארור יהיה בבואו למשכן, וארור יהיה בלכתו; לדיראון עולם ייזכר מי שגזר מוות, כליה והרס על גנים, וכדים, שא נור וחומש,  אשר בחבל השומרון, ארור מי שיניף ידו, ישמיד שדה, יהרוס בית ויעקור את קברי המתים ממנוחתם, ויגרש בחוזק יד ואלימות את החיים מנחלתם, ארור מי שינטוש בית כנסת, אולפנה וישיבה ביישובי חבל עזה וגוש קטיף:

אלי סיני, בדולח , בני עצמון , גדיד, גן אור, גני טל , דוגית, כפר דרום, כפר ים, כרם עצמונה, מורג , נוה דקלים , ניסנית, נצר חזני , נצרים, פאת שדה, קטיף, רפיח ים, שירת הים, שליו, תל קטיפא.

וזאת יאמר לשרים ולמנהיגים, לעושי דברם, ולמלחכי הפנכה הנרצעים, בכנסת, בממשלה ובמשפט, אוררי העם, עוכריו ומהרסיו ביום הזה:

כה אמר הנביא ירמיהו:

הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ, יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה; וְאַתָּה תֵרֵד, מַטָּה מָּטָּה.  מד הוּא יַלְוְךָ, וְאַתָּה לֹא תַלְוֶנּוּ; הוּא יִהְיֶה לְרֹאשׁ, וְאַתָּה תִּהְיֶה לְזָנָב.  מה וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה, וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ, עַד, הִשָּׁמְדָךְ:  כִּי-לֹא שָׁמַעְתָּ, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו, אֲשֶׁר צִוָּךְ (ירמיהו מח)

וביום ד' יב' בחשוון תשס"ה, 27 באוקטובר 2004 למניינם, נקום הנאמנים בעם, ונקרא תפילה לאלוהינו אשר בשמים, נרים דורון למאבק ונקרא למרי אזרחי סביל, שכמותו יוביל להפלת משטר הרשע אובד-הדרך, האטום והאנטי דמוקרטי הקם להרסנו.

אשרינו שקמו בעת צרה זו ליעקב רבנים וגדולי הדור שפסקו את אשר פסקו כי על החיילים והשוטרים אסור למלא אחר גזירות השמד של ממשלת שרון ולעקור יהודים מבתיהם.

יוסי בלום הלוי