חברים: כנס הרצליה הוא רגע האמת שלנו!

יוסי בלום הלוי

טוב יעשו אלה הסבורים כי ניתן להתעלם ממילים ומהצהרות, אם ייזכרו בנאומו של אריאל שרון בכנס הרצליה הרביעי בסוף שנת 2003. בנאום זה הצהיר שרון כי בדעתו לפעול בדרך חד צדדית מול הפלשתינים, ולעשות “צעדים כואבים" על מנת ליישם את מפת הדרכים על פי "חזונו" של הנשיא בוש.

שנה חלפה, וראש הממשלה הופיע שוב באותו הכנס היוקרתי והמתוקשר הזה של האליטות השולטות במדינת ישראל, אלא שבזו הפעם, כבר הפכו מילותיו המעומעמות משהו של אריאל שרון, לברורות והחלטיות עד אימה.

אותו איש אשר הצהיר לפני מספר שנים בלטרון, על "חזון" הקמתה של מדינה פלשתינאית בארץ ישראל המערבית, דיבר הפעם במונחים מעשיים להגשמתה בפועל של אותה תוכנית.

בלא בושה ,ובלא הנד עפעף, הכריז ראש הממשלה, שהוא כדבריו משתתף קבוע בכל הכנסים הללו: "בניגוד לשנים הקודמות, השנה הרגשתי בקרב רוב הנואמים אופטימיות רבה. התחושה הזו לא הגיעה משום מקום וגם היא תוצאה של המעשים שאותם ביצענו, בכל התחומים"

ועוד הצהיר: "בשנת אלפיים וחמש יש לנו הזדמנות לבסס שותפות חדשה עם הקהילייה הבינלאומית, במאבק נגד הטרור ואי-היציבות האזורית והעולמית. ויש לנו בשנת אלפיים וחמש הזדמנות לפריצת דרך היסטורית ביחסים בינינו לבין הפלסטינים".

וכאן באו משפטי המחץ של נאומו, שהיו רצופים באשליות, הנחות שקריות, עיוות האמת והתאמת המציאות לאמונת-שווא שלו, בעניין חשיבות התוכנית לחיזוקה של ישראל:

"זו פריצת הדרך לה אנו מחכים שנים ארוכות... ההתנתקות מכירה במפורש, באומץ לב ובכנות, במציאות הדמוגרפית שהתהוותה בשטח.... הרי לכל אחד ברור שבהסדר קבע לא נהיה ברצועת עזה. ....

להזכיר לכם: משפטים אלה הם יסוד תפיסת העולם של השמאל הקיצוני, והם לקוחים מהז'רגון של ארגוני אינדימדיה, גוש שלום ועמותת סרבני השטחים. אבל גולת הכותרת, היא תמצית ההונאה המרושעת והזדונית שבאה לביטוי בטקסט הבא:

ציטוט:

"ההכרה הזו, שלא נהיה בעזה ושאין לנו כבר עכשיו מה לחפש שם, לא מפלגת את העם ולא קורעת אותו, כמו שטוען המיעוט שמתנגד, אלא ההפך הגמור. ההתנתקות מעזה מאחדת את העם. היא מאחדת אותנו באבחנה בין מטרות שראוי להילחם עליהן, כי הן בנפשנו ממש, כמו ירושלים, גושי ההתיישבות הגדולים, אזורי הביטחון ושמירת אופייה של ישראל כמדינה יהודית, לעומת מטרות שברור לכולנו שלא יוגשמו ושמרבית הציבור אינו מוכן, ובצדק, להקריב כל-כך הרבה למענן..." סוף ציטוט.

אכן, נאומו זה של אריאל שרון זכה לתשואות סוערות על ידי באי כנס הרצליה, שועי העם, העשירים והמושחתים, אלה שבעבור נאומיהם שילמו להנהלת הכנס, כלאחר יד, 50 אלף דולר מכספי האיחוד האירופי, קרן פורד או כל מממן זר אחר. פשוטי העם כמונו, צריכים לנסות ולהבין, איזה רייטינג מוחץ יש לכנס הזה, ששועי העם מוכנים לשלם ממון כה רב בעד 45 דקות נאום, ואיזו בשורה מתוקה יש בסיכומיו לאויבי ישראל, לפוסט ציונים ולשמאל הישראלי, שהנה, והגולם שהקים ימין-עם-ישראל, ובחר בו פעמיים רצופות, קם עתה על יוצריו, ובהבל פיו הופך את הרוב שבחר בו למיעוט, ואת המיעוט לרוב, וכך בעזרת אשליית רוב ווירטואלי זה, הוא קם על יוצרו, המהר"ל הקדוש מפראג, להרוס את החזון הציוני ולטחון לעפר את מפעל ההתנחלות, שהוא עצמו היה שותף להקמתו.

צדקה חברת הכנסת דליה איציק ממפלגת העבודה, שקינטרה בלעג את אריאל שרון ועוררה את זעמו: לא שרון נצח את מפלגת העבודה אלא מפלגת העבודה נצחה, והליכוד הוא שמגשים את מצע מפלגת העבודה, כשהוא עושה זאת בזחילה כדרך לשותפות עם מפלגת העבודה".

ואיזו קורת רוח ואופוריה שררו בקרב שדרני אולפני הטלביזיה ותועמלני ערוצי הרדיו, הנשלטים כולם מלשכת ראש הממשלה, וכך כל הפרשנים היללו את כוחו, כמו את עוצמת נחישותו של גיבור האומה החדש, חרב השמאל ומגן הדמוקרטיה, אריאל שרון המגשים האולטימטיבי את חזון הרס ההתנחלויות של שלום עכשיו גוש שלום ויש גבול.

ברכות גיל ושמחה פרצו מפיותיהם של מסגירי-המולדת ומטמאי-הקודש, מדושני העונג וסוכני האינטרסים הזרים מקרב השמאל הישראלי, החדש והישן, מבית מדרשם של אולמרט ונתניהו, לימור לבנת, הירשזון וסילבן שלום, יוסי ביילין ועמי איילון. ימות משיח השקר באו לעם ישראל, וחצר שרון עלצה ושמחה.

ההתנתקות מעזה מאחדת את העם – המוטו הזה של ראש ממשלה יהודי, מזכירה לי, ולא בכדי, אמרה אחרת שנכתבה באותיות ברזל, אך לפני 60 שנה ובה נאמר: העבודה משחררת! Arbeit Macht Frei . יהודים, היכונו לביאת משיח צדקנו – הכו בהתנחלויות והצילו את מדינת ישראל!

ומה מבטיח ראש הממשלה שרון לעם ישראל:

ציטוט:

"בשנת אלפיים וחמש אנו עומדים בפני הזדמנות היסטורית,

אנו נשנה מן היסוד את מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל ו

נעשה צעדים גדולים למימוש תקוותינו.

מדינת ישראל משגשגת, בעלת שוק חופשי ופתוח לעולם,

מערכת חינוך מעולה ו

נהייה מדינה בה שוררים צדק חברתי ואחדות פנימית,

ישראל תהיה כוח משמעותי בעולם החדש שמתפתח מול עינינו,

ישראל תהייה מוקד משיכה לרבבות יהודים שיבואו לכאן,

מקור גאווה לכל אזרחיה.
שנת אלפיים וחמש היא שנת ההזדמנות הגדולה:
בשנת אלפיים וחמש יש לנו הזדמנות להיחלץ מביצת המיתון ולהתחיל צמיחה אמיתית ובת-קיימא, כזו שתביא לירידה באבטלה ולצמצום הפערים בישראל.

בשנת אלפיים וחמש יש לנו הזדמנות לבסס שותפות חדשה עם הקהילייה הבינלאומית, במאבק נגד הטרור ואי-היציבות האזורית והעולמית.
העולם ובמיוחד אירופה למדו להבין בפני מה אנו עומדים זה שנים רבות.
ויש לנו בשנת אלפיים וחמש הזדמנות לפריצת דרך היסטורית ביחסים בינינו לבין הפלסטינים.
בשנת 2005 תהיה פריצת הדרך לה אנו מחכים שנים ארוכות".

סוף ציטוט.

נער הייתי וגם זקנתי, אחיי ורעיי, וגם זכרתי את "כרזת הכוורת" של המערך, אימה הורתה של מפלגת העבודה- מפא"י, בבחירות של סתיו 1973, ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים.

לא לחינם יצא הזרזיר, אלופנו הדגול שרון, מרחמה של מפלגת האם שלו – מפא"י ההיסטורית, וזמירותיו הן כזמירות העורב שהבטיח לנו עתה, כמו בעבר, שלום, ביטחון, שגשוג כלכלי, עוצמה צבאית, אחדות העם, שיפור יחסי חוץ, רווחה, חינוך, חברה מודרנית משגשגת, ומה לא?

אז אמרו גולדה, דיין, גלילי ופרס להמוני העם: "תנו אמונכם במערך, כי אין טובים מאיתנו". היום באים אריאל שרון ושמעון פרס ומבטיחים לנו: "תנו אמונכם, בממשלת "אחדות-ההתנתקות", כי יש רק רעים ממנה ".

זוכרים אתם מה עוללו לנו קברניטי מפא"י-מערך-העבודה ב- 1973?

מחדלים ביטחוניים, קריסה צבאית, קרוב ל- 3000 הרוגים ו- 17000 פצועים במלחמה שארכה לסירוגין 9 חודשים. ומתוצאות אותה מלחמה כושלת, ממנו נחלצנו בשן ועין: משבר כלכלי חמור, קרע חברתי קשה אובדן האמון של העם בהנהגה כתוצאה ממחדלי הצבא והדרג הפוליטי, שיחד כשלו בהגדרת אסטרטגיה ראויה למאבק בערבים, ולא פיקחו על התנהלותו הרשלנית של הפיקוד הבכיר ערב המלחמה ולאחריה. מלחמת יום הכיפורים הייתה שבר חמור בחברה הישראלית, וההנהגה שקמה בעקבותיו רק החריפה עם השנים את משבריו, והביאה אותנו עד הלום - לכדי סכנה של מלחמת אחים, המאיימת עלינו כחרב המתהפכת, מאז הכריז שרון על ביצוע תוכנית ההתנתקות.

נאומו של שרון לא רק שלא הביא נחמה ואחדות, הוא עוד הרחיב את הקרע הקיים בעם.

את כל חולייה של מדינת ישראל הוא תלה, כמשתמע מנאומו, במפעל ההתנחלות, והפנה אצבע מאשימה כלפי המתנחלים - חוד החנית של רוח החלוציות הציונית, החולמים, המגשימים והבונים, הלוחמים העומדים בעמדות הקדומניות במלחמת עם ישראל מול אויביו הקמים להשמידו, ולרישתו בארץ הזו.

מסביר שרון קבל עם ועולם, כי סילוק המתנחלים והרס או מסירה של בתיהם לאויב, כפי שיקרה לדבריו בשנת 2005, יוביל או יגרום לכל אלה:

• ישנה את מצבה האסטרטגי של ישראל
• יאפשר מימוש תקוותיו של העם היהודי
• יגרום לשגשוג כלכלי שיפתח שווקים בעולם
• יאפשר מערכת חינוך מעולה
• הרס 25 ישובים וגרוש 10000 תושבים נאמנים ושומרי חוק יוביל למדינה בה שוררים צדק חברתי ואחדות פנימית
• ישראל תהיה כוח משמעותי בעולם החדש שמתפתח מול עינינו
• ישראל תהייה מוקד משיכה לרבבות יהודים שיבואו לכאן,
• ישראל מקור גאווה לכל אזרחיה.
• תיצור הזדמנות להיחלץ מביצת המיתון ולהתחיל צמיחה אמיתית ובת-קיימא, כזו שתביא לירידה באבטלה ולצמצום הפערים בישראל.
• תיצור הזדמנות לבסס שותפות חדשה עם הקהילייה הבינלאומית, במאבק נגד הטרור ואי-היציבות האזורית והעולמית.
• תסייע לעולם ובמיוחד לאירופה ללמוד ולהבין בפני מה אנו עמדנו שנים רבות.
• תיצור הזדמנות לפריצת דרך היסטורית ביחסים בינינו לבין הפלסטינים.
  

ג'ורג' אורוול, לו היה קם מקברו, לא יכול היה לחבר טקסט שכולו איפכא מסתברא, חיבור של עולם מושגים בו הפוך קם על הפוך, נלעג על בזוי, וטרוף-מערכות על שיגעון-כוח רודני. חזונו של שרון הוא אך ורק סכנה איומה למדינת ישראל ועם ישראל, כולו פצע וחבורה ואין בו ולו סיכוי אחד לשלום, אף לא ביטחון חלקי. מה צופנת לנו האחדות-לצורך-התנתקות של שרון עם מפלגת העבודה:

• מצבה האסטרטגי של ישראל יומר לאין ערוך, ואיראן תאיים בטילים ארוכי טווח ובטרור מתאבדים קצר טווח, על ישראל על וחיי תושביה, לא רק משער פטמה וראש הנקרה, אלא גם מניסנית, נצרים כפר דרום גנים ושא-נור שיהרסו ויינטשו, זאת אף בלא לקחת בחשבון את נשקה הגרעיני של איראן.

• תקוותיו של העם היהודי למימוש הבית הלאומי בארץ המובטחת ילך וייגוז, ככל שתימשך לשלוט בקירבנו האיוולת והמיתוס השקרי של "הרוב הדמוגראפי" המוביל את שרון להמשך בריחה מעוד חבלים בארצנו, והסבור, כאותה בת יענה, כי טמינת ראשה בחול תסתיר אותה מציפורני טורפיה.

• מי שבארבע שנות שלטונו הוביל את אזרחיו לעוני ומחסור מחפירים, ולקריסת הרווחה, לא יוכל אף לשמר את העוני הקיים, כתוצאה מהנזקים העצומים שייגרמו למשק הלאומי בהרס של 25 הישובים, ומההוצאות שיידרשו להקמת תשתית צבאית חלופית מקום זו שתינטש בעזה ובצפון השומרון. נזקי הנטישה וההרס, הם לא רק עלות ההרס הישיר – כ- 10 מיליארד שקל ללא ערך הקרקע הננטשת עם שאר מבניה והתשתית הבנויה שלה, אלא מחיר זהה לפחות בתוספת הקמת תשתיות צבאיות חדשות בשיעור של 5 מיליארד שקל. מחיר ההרפתקה הנוראה הזו במונחים כספיים למשק הלאומי יהיה 25 מיליארד שקל, זאת אף בלא להתחשב במחיר אובדן הריבונות על שטחי אותם ישובים, שלישראל הייתה זכות מלאה להתיישב בהם כפי שמתחייב מהחוק הבינלאומי בכפוף למנדט חבר הלאומים וסעיף 80 לאמנת האו"ם.

לאובדן ריבונות זה אין ערך שניתן לאמוד אותו במונחים כלכליים, ומעשה זה של אריאל שרון וממשלתו, הם פשע בל יכופר כלפי הנאמנות שניתנה לו מידיו של העם היהודי במגילת העצמאות.

• ישראל המוכה והחבולה כתוצאה ממעשה האיוולת הזה, תמשיך לסבול מהטרור ומהמלחמה שיימשכו בכל עוז, ומצב זה, לא רק שלא יאפשר פתיחת שווקים חדשים, אלא יוביל בהכרח ללחץ כלכלי נוסף של מדינות אירופה, הערבים, והאו"ם כדי שישראל תמשיך במסע הנסיגות ומסירת השטחים לערבים.

בלא המשך וויתורים, עליו כבר הצהירו מדינות הקווארטט, לא יתאפשר כל שינוי כלכל,י והבטחותיו של שרון הן המחאה ללא כיסוי ומעשה הונאה של הציבור.

• מערכת החינוך של ישראל לאחר מעשה ההתנתקות, הגירוש, ההרס והעקירה, תיראה כמערכת חינוך נכה ומוכה, חינוך בזוי של מדינה, שבספר החוקים שלה, נחקק ומומש "חוק ההתנתקות-פינוי-פיצוי", כמותו ניתן רק למצוא בחוקי נירנברג או "בקוד המאפייה" של ארגוני טרור דוגמת החמר-רוג' או שבטי ההוטו ברואנדה.

כיצד יסבירו מחנכי ישראל את מחזות הפלצות שבהם חייל ישראלי, שוטר או איש מג"ב, מבצעים פקודה בלתי חוקית בעליל להפקעת רכוש ונדל"ן, חפצי בית אישיים ומזכרות של בני אדם ישרי דרך, המסרבים לעזוב את ביתם מבצרם? הכיצד זה, ישאלו ילדי הדורות הבאים את מוריהם, קמה לה מדינה יהודית, מולדתם של שארית פליטי השואה, של המגורשים והעקורים ממחנות ריכוז ומהגטאות, פליטי מלחמות ורעב באסיה אפריקה ואירופה, מדינה ששכחה עבור מי קמה, ואשר נוהגת באזרחיה מנהג של הגרועים בצוררים, כזו המכה ושוברת את עצמותיהם של המסרבים לעזוב את ביתם?

• הכיצד במדינה בה נחקקו חוקי יסוד של כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד הקניין והרכוש, מתירים לעצמם המחוקקים, לחוקק חוק דרקוני נפשע ובלתי אנושי שכזה? הכיצד במדינה, שבה מוקנות לכל יהודי הזכויות של הבית הלאומי על פי מגילת העצמאות – מתיר בית המשפט העליון - מעוז הצדק ומגינו של האזרח מול הרשות – לעקור באכזריות בלתי אנושית, ותוך ביצוע פשעים נגד האנושות, אנשים שלווים והגונים מביתם, בעוד רכושם מופקע לטובת המדינה, ודינם מאסר?

אוי לה למערכת חינוך יהודית שעל דגלה חרות חוק פינוי-פיצוי התשס"ה 2004!

• ישראל לא רק שלא תהווה כוח משמעותי בעולם החדש, היא תהפוך למדינה נרדפת עד צוואר, כדי שתמשיך לוותר על שטחיה למען הערבים. כבר היום הולכת ומשתררת באירופה השקפה האומרת כי הקמתה של מדינת היהודים הייתה משגה וכי ניתן לכפר על משגה זה בהפיכת מדינה זו למדינה ערבית. ישראל הגאה, הלוחמת והעומדת על צדקת דרכה, הולכת והפכת למדינת חסות, חסרת עמוד שדרה לאומי, כנועה ובזויה, נוסח וויתוריו של אולמרט לשוק האירופי, המתירים להחרים תוצרת של ההתנחלויות, והבאה בתור "תוצרת ישראל" מהקו הירוק גופו!

• ישראל של פוסט-התנתקות-גרוש, תהיה מדינה מנודה בעיני רבים מבני העם היהודי בתפוצות. אלה ישאלו עצמם, אם יהודים כשרים ונאמנים כתושבי ההתנחלויות גורשו בכוח כה אלים וברוטאלי מבתיהם, מי יערוב לנו שגם לנו או לבנינו, בהמשך תהליך ההתפוררות של ישראל, לא יעשה כזאת גם לנו, או לבאים אחרינו?

• ישראל תהפוך למדינה בה תשרור שנאה עזה ומשטמה גוברת והולכת בין העקורים לבין עוקריהם, בין ימין לבין שמאל ובין דתיים לחילוניים. שנאה והתנכרות זו ילכו ויגברו ככל שיתבררו ממדי השואה שימיטו אריאל שרון וממשלתו על עם ישראל.

• טרור, משבר כלכלי, אבטלה גוברת, בידוד בינלאומי יהיו, לצער כותב הדברים, תוצאותיו הצפויות של המעשה האכזר והנואל הזה. אירופה הסמוכה לנו, תמשיך מתוך אינטרסים פנימיים ומדיניות חוץ שלה כאחת, לתמוך באיסלאם ובערבים, המהווים כבר היום, מיעוט גדל והולך בארצות אירופה. האירופאים לא יסתפקו בגרוש אנשי גוש קטיף וצפון השומרון. כבר היום מדברים האירופאים על גרוש כל היהודים מיהודה שומרון, הגולן וירושלים, כאשר הגיס החמישי היהודי של אנשי "יוזמת ג'נבה והמפקד הלאומי" משמש בידיהם ראש חץ פנימי הממומן היטב, להגשמת שאיפותיהם לגימוד ישראל אם לא להשמדתה הסופית. מי ששמע את עורך הדין של מפלגת העבודה רם כספי בבוקר שלאחר חתימת ההסכם הקואליציוני, מבין היטב לאיזו מטרה חותרת ממשלת ישראל: לא פחות מכל מסירת יהודה, שומרון, עזה והגולן, "והסדרים בירושלים".

זוהי האמת של בוקר אחדות-השנאה להתנחלויות ולציונות-כפשוטה.

• לא רק שישראל לא תלמד את העולם, כדברי שרון, מה חווינו אנו מול הטרור, הלקח אותו ילמד העולם מישראל יהיה, שכדי להשיג הישגים ואינטרסים לעצמו, אפשר וכדאי לזרוק מדינה קטנה כישראל לזאבים-הטורפים, ובלבד שאנו, האירופים השבעים והמדושנים, נמשיך לנהל את חיינו בנעימים, עם נפט ערבי היקר מדם יהודי אך זול ממים....

• ביחסנו עם הפלשתינאים יסתבר לציבור עד מהרה, כי אין הקומץ משביע את הארי, והתיאבון של הטרור הפלשתיני בתמיכה איראנית לבנונית, ובחסות החיזבללה, ילך ויגבר, ואף ישתלב בטרור העולמי של אירגון אל קעידה וגרורותיו.

נאומו של אריאל שרון בנס הרצליה החמישי "לחוסן לאומי" ייזכר לדיראון עולם, כהצהרה המסכמת את תוכניתו המבצעית לקראת מימושה בכוח אלים, תוך רמיסת הדמוקרטיה וערכיה ההומאניים. אך לא רק ראש הממשלה וחברי ממשלתו ייזכרו לדיראון בספר דברי הימים של מדינת ישראל - גם נבחרי העם, אלה שהרימו ידם בעד החוק הנפשע, האלים והכוחני של "פינוי-פיצוי". ייזכרו מערכת המשפט של מדינת ישראל, שר המשפטים שלה, היועצת המשפטית של הכנסת, יושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט, היועץ המשפטי לממשלה, מנכ"ל משרד המשפטים, ונשיא בית המשפט העליון – כל אלה לא רק שעמדו מנגד ולא מחו על החקיקה האנטי קונסטיטוציונית הזו, אלא שחלקם במעשה הנורא הזה, ייזכר לעד כמשתפי פעולה עם ראש ממשלת ישראל, יושב ראש המועצה לביטחון לאומי ומינהלת ההתנתקות – המוציאה לפועל של המעשים הנפשעים הללו נגד העם היהודי והאנושות.

חזונו של ראש הממשלה הכושל אריאל שרון הוא חזון של אסון, חזון של קריסה חברתית, של קרע לאומי וסכנה מוחשית של מלחמת אחים, שתפרוץ חלילה, מבלי שאיש רוצה בה.

מלחמות אחים אינן קורות, וכתאונות קטלניות, הן נגרמות, ואריאל שרון, ממשלתו, שריו וראשי המשטר ושלטון החוק של מדינת ישראל – הם אשר יהיו האחראים לאסון הבלתי נמנע ההולך ומתקרב אלינו במחטף אחר מחטף, בשוחד פוליטי אחר שלמונים מפלגתיים.

מחליאה ומצמררת במיוחד היא העצה שנתנו ראשי משרד המשפטים ופרקליטות המדינה לראש הממשלה, להקדים את הפינוי בכוח, לערוך חקיקת-מחטף חפוזה בכנסת לקריאות שנייה ושלישית של החוק, וכל וזאת על מנת למנוע מהתושבים הנפגעים מהחוק לפנות לבג"ץ ולבקש ממנו סעד.

ולא נעשתה כנבלה הזו בשום מדינה מודרנית שוחרת חופש, שמשרד המשפטים שלה, האמון על שמירת החוק ורוח החוק, להטות את ראש ממשלתו לדבר עבירה ולהפרה במפגיע של החלטות מוסכמות מחייבות, שקיבלה אותה ממשלה ממש, החלטות שנועדו למנוע קטסטרופות אפשריות, וכדי לבחון צעד אחר צעד, את תוכנית הפינוי הרת הסיכונים והאסונות. ואם בארזים נפלה השלהבת שכילתה את מעט ההגינות, השוויון כלפי החוק, ורוח החוק, לא נותר לאזוב הקיר, אלא לסכם ולומר כי, שלטון החוק בישראל בראשות משרד המשפטים, נוהג בנושא גרוש המתנחלים, כנבל ברשות התורה.

צר לי לומר:

אך אני, יוסי בלום הלוי, אזרח מהשורה של מדינת ישראל, יליד הארץ, מי ששרת אותה נאמנה בכל מלחמותיה, יהודי המאמין בנצח ישראל ובמורשת העם היהודי בארצו - בוש היום במשטר מדינת ישראל, ונכלם בממשלתה, בכנסת, ובמערכת המשפט שלה.

כנס הרצליה היה רגע האמת שלנו כאומה, וממנו ואילך, שנת 2005 לא תהיה כחזון ראש הממשלה, שנת מימוש חלומות-השווא אותם הוא טווה על חורבותיהם של 25 יישובי גוש קטיף וצפון השומרון.

אני מאמין ששנת 2005 תהיה שנת ההכרעה על מהותה וצביונה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית יהודית, אנושית, מדינת הלאום היהודית החסה על עמה, מהווה משענת לדך ולעני, ישות חברתית הפוסלת כל שימוש בכוח משטרתי וצבאי לצורך השגת מטרות-פוליטיות.

ואני אומר לחבריי למאבק:

משסוכלו כל הדרכים הדמוקרטיות למניעת התוכנית הנוראה הזו בידי משטר הרודנות הזה בגיבויה של מערכת המשפט - לא נותר בידי המחנה הלאומי – רוב מניין ובניין תושבי ישראל – כל מוצא אחר, אלא לפנות לדרכי המאבק של מרי אזרחי - מרי שיהיה בלתי אלים במהותו, אך באותה מידה, נחוש והחלטי. מרי ומאבק שיתנהל כדי שיהיה אפשר לסכל את תוכניותיו ההרסניות של אריאל שרון. את דרכי המאבק הללו יש לנהל בהווה, נגד מהרסיו ומחריביו של הבית הלאומי היהודי. תוצאותיו של המיר הזה יקבעו את עתידה של מדינת ישראל, על פי חזון הנביאים ולא כחזון מנהיגים זרים ומשתפי הפעולה המתרפסים להדום רגלם.

עתיד זה יתבסס על העבר היהודי על ומורשת ישראל, והוא לא ייכון על משענת הקנה הרצוץ של משכתבי היסטוריה הישראלית, מבית מדרשם של כופרים ומתייוונים מבית.