עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):

כבוד היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא יודע אם לדבר על הפרטים הקטנים ואם מישהו בכלל זוכר את זה בעניין מסמך ג'נבה, או שלדבר בגדול על השלום עצמו. כל המסמך הזה למעשה היה מאמץ של אנשים טובי לב, שרצו בצורה כלשהי לתרום לתהליך הזה. אני חושב שכולנו מחויבים בסופו של דבר למציאת הנוסחה, איך להוציא את האזור משפיכות הדמים, איך להגיע להסדר שלום, שיהיה צודק ובר-קיימא. כל הסדר אחר, אם לא יהיה צודק, לא יהיה בר-קיימא. וכל הסדר שלא ייתן לעם הפלסטיני את המינימום שהוא יהיה מוכן לקבל אותו בצורת מדינה בגבולות 67 עם בירתה מזרח ירושלים, הוא לא יכול להיות הסדר טוב. אני חושב שהדברים האלה ברורים לכל מי שנמצא במרכז ההכרעות בממשלת ישראל. הם ברורים וידועים למר שרון. ואם היו דברים לו דברים לא ברורים, הוא למד אותם עכשיו, תוך כדי ניסיוני כראש ממשלה.

אנחנו יודעים שמר שרון אמר בזמנים קודמים הרבה דברים, הוא גם עשה הרבה דברים, אבל לאחרונה ראינו ועדיין רואים, שהוא אומר – אולי הוא באמת מתכוון לעשות דברים אחרים.

אני חושב שכולנו, מתוך הרגשת אחריות, חייבים לתת לאנשים במרכז ההכרעות, בין אם זה מר שרון בצד הישראלי ובין אם זה מר אבו מאזן בצד הפלסטיני, את הקרדיט שילכו באומץ לקראת שלום, אכן שלום ולא סתם משחקים. אם מר שרון יחזור לדשדש ולכפות תנאים על הפלסטינים בכדי לצאת כאילו מנצח או גיבור, הוא יפסיד גם את השלום וגם את עולמו. אומנם צעד שחרור האסירים אינו צעד ברור, איננו צעד אמיץ וחיובי, כי הוא לא משחרר את המנהיגים. הוא לא משחרר את אלה שדחפו בצד הפלסטיני להגיע להפסקת אש. הוא יודע את זה טוב מאוד, אם הוא לא יודע, בטח יש מי שמדווח לו. האסירים האלה שהם גיבורים של העם הפלסטיני, הם אנשי הרחוב והם האנשים שקובעים בדעת הקהל. כל צעד וכל הליכה כאילו לשלום מבלי לתת לאנשים האלה את זכותם המינימלית כלוחמי חירות וכמי שהקריב על מנת להגיע לשלום צודק, ואם בעד שלום צודק, כל מי שלא יעשה בכיוון הזה, אני חושב שהוא יחטיא את המטרה ובסופו של דבר יחטיא גם את השלום עצמו. תודה רבה אדוני.

היו"ר נסים דהן:

תודה רבה. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה לדוכן.

(חילופי היו"ר - עבד אלמאלכ דהאמשה, שעה 19:34)

היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:

כן בבקשה.

מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):

אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה, כאשר הוזמנתי להשתתף בהשקת תוכנית ז'נבה, נעניתי וחשבתי שזה אירוע חשוב מאוד, וזאת על אף המחלוקת שלי ושל מפלגתי עם ההבנות האלה. אבל חשבנו שעצם המאמץ המבורך של ישראלים ופלסטינים לבוא בדברים ולנסות להגיע לסיכומים והסכמים שאינם רשמיים, הוא ניסיון במקומו וראוי לעידוד. זאת על רקע העובדה, שהבנות ז'נבה באו באחת התקופות החשוכות ביותר בסכסוך הישראלי-פלסטיני, על רקע העלייה של שרון לראשות הממשלה, על גלי האמירה של ברק, שאין עם מי לדבר, ודווקא ההבנות האלה שברו במידה רבה את האמירה הזאת והוכיחו שיש עם מי לדבר ויש בין מי למי לדבר.

כאמור, אנחנו לא תמכנו בכל ההבנות, ראינו שיש דברים חיוביים אבל גם ראינו שיש נקודות שקשה להשלים אתן, שהן לא עונות על השאלות היסודיות שבשורש הסכסוך, אבל המאמץ היה שווה ובמקומו. העובדה שתקופה קצרה לאחר מכן, ראש הממשלה שרון הגה את "תוכנית ההתנתקות" - אני גם חושב שהיא לא נותנת תשובות לשורשי הסכסוך - היא היתה ניסיון לעקוף את התקווה שנוצרה על-ידי הידברות כדי להסית את תשומת הלב לאירועים או למהלכים חד צדדיים שנקבעים, מופקים, מבוימים ומבוצעים על-ידי צד אחד, על-ידי הצד הכובש, על-ידי ממשלת ישראל.

עצם העובדה שההבנות האלה הושקו בזמנו, הן יצרו אווירה שיש מקום ויש אופק של הידברות. אבל תראו איזה פלא, אדוני היושב ראש, כל אנשי ז'נבה, לפחות אלה שיושבים בכנסת, הפכו היום לתומכים הנלהבים ביותר בתוכנית ההתנתקות. אפילו מעבר לזה, תוכנית ההתנתקות של מר שרון הפכה לפסגת חלומותיהם, ואני לא מבין על מה מלין חבר הכנסת גדעון סער, יושב-ראש הקואליציה, כשדווקא אנשי ז'נבה הם אלה שנותנים את התמיכה המוצקה ביותר לראש מפלגתו ולראש ממשלתו. יש פה מן גלגול עיניים וצביעות בכמה כיוונים. אני חושב שעצם תליית התקווה כולה על "תוכנית ההתנתקות" על-ידי השמאל הציוני, היא טעות קשה וגסה שאינה עונה על הצורך בטיפול בשורשי הסכסוך. יש ניסיון לעקוף גם בז'נבה וגם בתוכנית ההתנתקות את ארבע השאלות היסודיות בצורה רצינית: שאלת ההתנחלויות והצורך בפירוקן, הנושא של ירושלים, נושא הפליטים ונושא הגבולות. יש טשטוש. לכן, על אף שאנחנו רואים, אדוני היושב ראש, את החשיבות במהלך של ההידברות הלא רשמית, אנחנו חושבים שיש מקום לראות בביקורת, שכל אנשי ז'נבה הם היום כל אנשי שרון. תודה רבה אדוני.

היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:

תודה רבה לחבר הכנסת מוחמד ברכה. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה. לאחריו ידברו, אם יהיו נוכחים, חברי הכנסת מאיר פרוש, אחמד טיבי, עזמי בשארה, ז'מאל זחאלקה, לפי הסדר. כמובן, חבר הכנסת שלא יהיה נוכח באולם, יאבד את זכותו להשתתף בדיון.

אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, במחזה האבסורד של חיינו וממרחק הזמן שההצעה הזאת עברה, תוכנית ז'נבה של יוסי ביילין היתה עקיצה, עקיצה בלבד, אבל עקיצה ארסית. ואולי אפילו לא התכוונה להיות משהו אחר, משהו יותר מזה, כי אחרי פרסום התוכנית, כמו אדם שמנסה לטפל בעקיצה כואבת, במהלומת פטיש במקום העקיצה, כך באה תוכנית ההתנתקות של שרון לטפל בסכנות שצמחו מתוכנית ז'נבה.

(אחרי כן אל)