מבוא

מאז שנת 1985 ועד היום שיחררה מדינת ישראל אלפי מחבלים פלסטינים במסגרת עסקאות שחרור שונות. אף אחד מהמחבלים ששוחררו בעסקאות אלו לא עבר בחינה של ועדת שחרור הבוחנת אם המחבל המשתחרר ימשיך לסכן את חיינו בעתיד.

שחרורי המחבלים נעשו חרף מחאותיהם של גורמי בטחון, נפגעי טרור, אנשי ציבור ואזרחים שטענו: כי שחרור מחבלים יסכן בודאות את חייהם של אזרחי מדינת ישראל, יפגע בכח ההרתעה של צה"ל, יגביר את המוטיבציה והיכולות של ארגוני הטרור ויחליש את עמדתה המוסרית של מדינת ישראל כנגד טרוריסטים ונותני חסותם.

פעם אחר פעם נדחו טענותיהם של המתנגדים לשחרור מחבלים. המניע לכל עסקת שחרור הייתה תקווה וצפייה ששחרורם של המחבלים יביא לרגיעה ולשלום. אלא שתקוותם של המצפים – אבדה ונגוזה כשבכל פעם התממשו תחזיותיהם של מתנגדי השחרור. המחבלים המשוחררים חזרו למעגל הטרור תוך שהם גורמים לשכול וכאב נוסף ולדרדור חמור של בטחון המדינה ואזרחיה.

מבט לאחור מגלה באופן חד משמעי שלמדינת ישראל לא היה שום רווח משחרורם של מחבלים. שחרור מחבלים לא קידם במאום את מטרותיה של מדינת ישראל . בחוברת זו קיבצנו חלק מתוצאותיהם הרות הגורל של שחרורי המחבלים בעבר. הצבענו על העובדה ששחרורי המחבלים הציתו גלים של טרור, הביאו עלינו את האינתיפאדה הראשונה והשניה והציפו עלינו את גלי הטרור הנוראיים של השנים האחרונות. על פי נתוני הגורמים המוסמכים – כ-50% מהמחבלים המשוחררים חזרו לסורם. מטרתינו בדו"ח זה היא להתריע ולהזהיר שמי שישחרר מחבלים היום צריך להיות מודע לכך שכל מחבל שני שהוא משחרר צפוי בודאות קרובה לסכן את חיינו!

מדו"ח זה יביטו אליכם פניהם של אזרחים: נשים, ילדים, תינוקות, קשישים, עולים חדשים וחיילי צה"ל אשר נרצחו על ידי מחבלים שמדינת ישראל שחררה בעבר. לולא הייתה הממשלה מחליטה על שחרורם של רוצחיהם, לולא היה נשיא המדינה חותם על חנינתם לו היו שופטי בג"צ נענים לדרישה למנוע את שחרורם – היו אזרחים אלה עמנו היום. על כתפיהם של מקבלי ההחלטות הייתה מוטלת האחריות לדאוג לשלומם ולבטחונם של נרצחים אלה.

לממשלת ישראל, כאחראית לבטחון אזרחיה, אסור לשחרר מחבלים כל עוד לא יוכח באופן ממשי שהם לא יסכנו את בטחונם.

כללי: השפעת שחרור מחבלים על המצב הבטחוני הכללי במדינת ישראל

במהלך 20 השנים האחרונות שיחררה מדינת ישראל אסירים ועצירים רבים במסגרת הסכמים ו/או חילופי שבויים. שחרורים אלה ניתן למיין לשלושה גלים עיקריים אשר כל אחד מהם דירדר באופן חמור את בטחון המדינה. כתוצאה ישירה מכל שחרור נרצחו ונפצעו אזרחים רבים על ידי מחבלים ששוחררו.

שנת 1985 – עיסקת ג'יבריל

במסגרת עסקת חילופי שבויים לשחרורם של 6 חיילי צה"ל, שחררה מדינת ישראל 1,150 מחבלים. לא חלפו שנתיים מיום שחרורם ומחבלים אלה היוו את הגרעין הקשה שגרם לפרוץ האינתיפאדה הראשונה בה קיפחו את חייהם מאות ישראלים. על שחרור זה נכתב:

"עיסקה זו רוקנה כמעט את בתי הכלא מאסירים בטחוניים ושלחה בחזרה לתוך השטחים מאות פעילים מאומנים ובעלי הכרה. אין עוד ספק, שמשוחררי העיסקה ההיא (שכונתה בשם הצופן "זמירות חדשות") שיחקו תפקיד מרכזי באינתיפאדה. לפי הערכות מוסמכות יותר משליש מביניהם חידשו את פעילותם במחתרת בצורה זו או אחרת בתוך שנה בלבד ממועד יציאתם לחופשי. רוב הנותרים נכנסו לפעולה כמעט ללא שהיות עם פרוץ גל המהומות הראשון.

... שירותי הבטחון התנגדו בתוקף לכניעה הישראלית לדרישה זו של ג'יבריל אך הממשלה החליטה בשעתה להתעלם מאזהרותיהם של אנשי המקצוע. לימים התפאר ג'יבריל – ובצדק – שמבצע זה זרע את זרע ההתקוממות. ואכן מתחילת האינתיפאדה שימשו האסירים לשעבר וסביבם הסטודנטים כשלד בלתי מעורער במסגרת הועדות העממיות"

(ז. שיף וא. יערי, אינתיפאדה, הוצ' שוקן, עמ' 198-199)

שנת 1992 – השבת מגורשי החמאס

נוכח התגברות מעשי הטרור מצד החמס והג'יהאד האיסלמי גירשה ישראל מתחומה 415 פעילים מרכזיים של ארגונים אלה. בהחלטת בג"צ, בוטל צו הגירוש וכתוצאה מכך חזרו רוב מגורשי החמאס ארצה כשהם מאומנים בהרכבת פצצות ומטעני חבלה. רובם חזרו לפעילות טרור אינטנסיבית ולהנהגת תנועות הסירוב והובלתם לביצוע פיגועי טרור. להלן מדגם מייצג של המגורשים:

עבדאללה קוואסמה – ראש הזרוע הצבאית ומפקד גדודי עז א-דין אל קסאם בחברון האחראי אישית לביצועם של עשרות פיגועי תופת במדינת ישראל בהם: פיצוץ אוטובוסים בצומת הגבעה הצרפתית, במרכז העיר ירושלים, פיגוע בישוב אדורה ובישוב כרמי צור, פיגוע התאבדות בחיפה ועוד. עשרות ישראלים נרצחו בפיגועים אלה ומאות נפצעו.

עבד אל-עזיז רנטיסי – ראש הזרוע הצבאית של החמאס אשר גורמי הבטחון מיחסים לו אחריות לרציחתם של 223 ישראלים. על מרצח זה התבטא שר הבטחון ש. מופז בכלי התקשורת כי הוא: "בית חרושת לפצצות מתקתקות".

עז א-דין אל חליל – מבכירי תנועת החמאס מדריכו ומאמנו של המהנדס יחיא עייאש.

סלאח דרוואזי - היה שותף לתכנון הפיגוע בגבעה הצרפתית בירושלים בחודש פברואר וכן לתכנון פיגועי ההתאבדות בנתניה בחודש מרס, שבהם נהרגו 8 ישראלים ונפצעו יותר מ-100. סייע לחוטפיו של החייל נחשון וקסמן הי"ד. חוסל ב 7/01 בדרכו לפיגוע בישראל.

עבדל רחמן חאמד – פעיל בכיר בזרוע הצבאית של החמאס עז א-דין אל קסאם. אחראי לפיגוע בדולפינריום בו נהרגו 23 ישראלים, פיגוע בנוה ימין בו נרצחו 2 ישראלים ופיגועים נוספים.

מאלכ סאלם מצבח נאצר א-דין – מחבל מתאבד שהתכוון להתפוצץ בקפה כפית ביום 11/7/04, התחרט ונתפס ע"י השב"כ.

נאדר ג'וואריש – חוסל בבית לחם בדרכו לביצוע פיגוע על גופו נמצאו חגורת נפץ, אקדם ורובה קלצ'ניקוב (3/03)

שנים 1993-1999 – מחוות במסגרת הסכמי אוסלו

במסגרת הסכמי שלום שונים, שיחררה מדינת ישראל כ"מחוות" אלפי מחבלים מכלאם. על פי פרסומים בתקשורת מפי גורמי הבטחון כ-50% מהמחבלים המשוחררים שבו לפעילות טרור. על פי תשובה לשאילתא שניתנה מפי סגן שר הבטחון בדיון מיום 6/8/03 – לא פחות מ 854 מחבלים נכלאו בשנית לאחר שחזרו לפעילות טרור.

מחבלים משוחררים אלה היוו את הגרעין הקשה של אינתיפאדת אל-אקצא אשר גבתה את חייהם של מאות ישראלים ואילצה את מדינת ישראל לצאת לפעילות מבצעית במסגרת מבצע "חומת מגן".

בין משוחררים אלה היה גם אחמד ג'בארה המכונה "אבו סוכר", שרצח בשנת 1975 14 ישראלים בפיגוע בכיכר ציון. מיד לאחר שחרורו קרא למחבלים לחטוף חיילים ואזרחים ישראלים כדי שישמשו קלפי מיקוח לשחרור חבריו הרוצחים שטרם שוחררו.

נסיון העבר מלמד – שחרורם של מחבלים מגביר את היכולות והמוטיבציה של ארגוני הטרור. גם היום, ממשיכים ראשי ארגוני המחבלים לדבוק בדרכי טרור. האמנה הפלשטינאית הקוראת למאבק מזויין עד לשחרור כל אדמות פלסטין – לא שונתה. ארגוני החיזבאללה והחמאס הודיעו שה"הודנה" היא רק מנוחת הלוחם לשם המשך המאבק המזוין בישראל. הכתובת כתובה על הקיר בדם: שחרור מחבלים יבא על מדינת ישראל גל טרור נוסף ויערער עוד את בטחונם ושלומם של תושבי ישראל.

מחבלים ששוחררו בעבר - וחזרו לרצוח יהודים

בדיון בכנסת מיום 6/8/2003 (ח' אב תשס"ג) היפנתה ח"כ גילה גמליאל שאילתא לשר הבטחון:

"הממשלה החליטה ביוני 2003 על הגדלת מספר האסירים הפלסטינים שישוחררו ובניהם 100 אסירים נוספים מארגוני ה"חמאס" וה"ג'יהד האיסלמי".

רצוני לשאול: כמה אסירים ששוחררו עד כה חזרו לפעילות חבלנית?

תשובת סגן שר הבטחון זאב בוים:

מבדיקה שערכתי אצל הגורמים המוסמכים עולה כי הנתון המבוקש בשאילתא שהנדון אינו מצוי בידי שירות הבטחון הכללי. הכנתו של הנתון דורשת בדיקה מסועפת ועבודת מטה נרחבת ומאומצת המחייבת הקצאת משאבים – הן טכניים והן אנושיים – לטובת העניין. למותר לציין את נחיצותם של משאבים אלה העבודה השוטפת של שירות ביטחון כללי. על רקע המציאות היומיומית.

עם זאת, יש באפשרותנו להביא לידיעתך נתונים לגבי מחבלים ששוחררו כחלק מעסקת ג'יבריל (1985) וכחלק מהסכמים מדיניים שונים בשנים 1993-1999. הנתונים הם כדלקמן:

א. בעסקת ג'יבריל ממאי 1985 שוחררו 238 מחבלים. מתוכם חזרו לפעילות ונכלאו בשנית 114 מחבלים (48%). יש לציין כי לא כל ה"חוזרים לסורם" מעסקה זו נכלאו מחדש וזאת בשל קשיים אופרטיביים.

ב. במהלך השנים 1993-1999 שוחררו, בעקבות הסכמים מדיניים שונים 6,912 מחבלים. מתוכם חזרו לפעילות ונכלאו שנית 854 מחבלים (12%)."

להלן מדגם של אירועי טרור שבוצעו על ידי מחבלים ששוחררו בעבר:

שם	ת.ז.	הרשעות	נפגעים ישראלים						הערות
כרים ראתב יונס עוויס	980136675	1991 – גרימת מוות בכוונה של משת"פ נשפט למאסר עולם. שוחרר במסגרת מחוות לפלסטינאים. 2003 – הוצאה לפועל של פיגועי ירי רבים ושילוח מתאבדים. בין היתר: 27/11/01 – פיגוע ירי בעפולה ורציחתם של מיכל מור ונעם גוזובסקי הי"ד. 27/2/02 – שילוח מתאבדת במחסום מכבים – פציעת 3 שוטרים; 21/3/02 שילוח מתאבדת ברח' קינג ג'ורג – 3 הרוגים (יצחק כהם ובני הזוג גדי וציפורה שמש הי"ד) ו-81 פצועים.	מיכל מור הי"ד נעם גוזובסקי הי"ד				יצחק כהן ז"ל גדי וציפורה שמש הי"ד		מתוך גזר דינו: " כפי שעולה מהראיות שהביאה בפנינו התביעה, הנאשם כבר הורשע בעבר בשנת 1991 בגין גרימת מותו בכוונה של תושב המחנה בו מתגורר הנאשם, אשר נחשד ע"י הנאשם וחבריו בשיתוף פעולה עם ישראל. הנאשם וחבריו רצחו אותו אדם באמצעות דקירות סכין ובאמצעות גרזן שהנחית הנאשם על ראשו. בגין הרצח הזה נדון הנאשם למאסר עולם, אך שוחרר במסגרת מחוות השלום עם הפלסטינים. העבירות עליהן נותן הנאשם את הדין היום מוכיחות, כי המחווה שנעשתה עמו לא הייתה מוצדקת וכי היא הובילה להרג אזרחים חפים מפשע נוספים. מסוכנותו של הנאשם הייתה ברורה כבר לאחר שהורשע ברצח בעבר. הצורך להרחיקו מקרב החברה האנושית לעד אף הוא היה ברור מאליו. לאחר שחרורו הוכיח הנאשם כי מחווה זו לא הייתה מוצדקת ואת המחיר היקר על כך שילמו משפחות ישראליות רבות". (פ' (בית אל) 3478/02)
נאסר אבו-חמייד.		1990 נשפט והורשע בגין רצח של 5 משת"פים.לכמה מאסרי עולם. שוחרר במסגרת הסכמי אוסלו מאז עוסק ואחראי לפעילויות טרור ולירי בכבישי יו"ש. בין היתר: תועד בין המתעללים בגופות חיילי המילואים רב"ט ואדים נורזיץ ורס"ל יוסי אברהמי הי"ד במהלך הלינץ' ברמאללה. 25 פברואר 2002 אחראי לפיגוע בנווה יעקב בו נהרגה שוטרת ו-10 אזרחים נפצעו. 5 מרץ 2002 אחראי לפיגוע בסי פוד מרקט בו נרצחו 3 אזרחים ישראלים: אליהו דהן, יוסי הבי, ו-31 נפצעו. כיום מרצה 7 מאסרי עולם ועוד 50 שנה.	אליהו דהן הי"ד רב"ט ואדים נורזיץ				יוסף (יוסי) הבי הי"ד רס"ל יוסי אברהמי
אחסאן שוהנה		שוחרר ממעצר מנהלי. בחודש יוני 04 היה מעורב בניסיון העברת חגורת נפץ משכם לפעילי חמא"ס בחברון. ניסיון פיגוע זה סוכל. יולי 04 אח"כ ניסה להוציא לפועל פיגוע התאבדות כפול אשר עתיד היה להתבצע בראש העין. פיגוע זה סוכל, באוגוסט 04 היה מעורב בפיגוע מיטען משולב בירי לעבר אוטובוס אזרחי שעשה דרכו ליישוב ברוכים שבשומרון. בפיגוע נפצעו שלושה אזרחים ישראלים. כמו כן, היה מעורב במספר פיגועי מיטען וירי נוספים באיזור חוצה שומרון. דצמבר 04 חוסל ע"י יחידת דובדבן.
עלא מחמד פיאד קפישה	ת.ז. 939964045 יליד 73', תושב חברון, פעיל "חמא"ס".	ב-12/10/03 נדון למאסר בגין מתן מקלט ונסיון יצור פצצות. במסגרת מחוות לאבו-מאזן ב8/03 שוחרר מכלאו איכוון פיגוע בקפית כאשר שלח מחבל מתאבד ב11/7/04 המתאבד התחרט והסגיר עצמו לגורמי הבטחון.
אבראהים מחמד אחמד חלביה,	יליד 76 תושב אבו דיס פעיל חמאס	היה כלוא ושוחרר בעבר. מפקד חוליה שתכננה פיגוע בקפית כאשר שלח מחבל מתאבד ב11/7/04 המתאבד התחרט והסגיר עצמו לגורמי הבטחון.
וסים סלים מצטפא ג'אלד	יליד 77', תושב עיסאויה, בעל תעודת-זהות ישראלית, פעיל "חמא"ס",	היה כלוא ושוחרר בעבר איתר את מקום הפיגוע והחדיר את המחבל המתאבד בפיגוע בקפה קפית 11/7/04.
מוראד קוואסמה	, בן 26, תושב ואדי אבו כתילה סמוך לחברון,	היה כלוא לשעבר בישראל בגין מעורבות בפיגוע בבאר שבע. שוחרר ב- 29 בינואר 2004, במסגרת "עיסקת טננבוים" עם חיזבאללה לשחרור אסירים. לאחר שחרורו היה מראשי ארגון החמס בחברון. בנסיון לעצור אותו היה מעורב בירי על כוחות צה"ל. חוסל ע"י צה"ל ב 25/11/04
עבד-אל רחים חסן מצטפא שדיד	כבן 34,	הורשע ברצח של חשודים בשיתוף פעולה עם מדינת ישראל, שוחרר בספטמבר 1999 במסגרת מחווה לתהליך השלום. לאחר שחרורו עסק בסחר באמצעי לחימה וסיוע לפעילי טרור באזור טול כרם. היה חבר בחוליית טרור שעסקה בפיגועי ירי ומטען בשומרון. חוסל כשהיה בדרכו (עם 5 אחרים) לביצוע פיגוע ירי. חוסל ע"י כוחות צה"ל בז' אב תשס"ד.
עבאס בן מחמד אלסיד	חמס	שנת 93 הורשע בגין פעילות הפרות הסדר בטול-כרם. שוחרר בשנת 96 באירועי ספטמבר 2000 פעל כראש התארגנות מבצעית-טרוריסטית חשאית שהוציאה לפועל פיגועי הרג המוני באמצעות מחבלים מתאבדים. בהם: 4 במרס 2001 פיגוע התאבדות ברחוב "הרצל" בנתניה באמצעות מחבל מתאבד. בפיגוע נהרגו 3 אנשים (נפתלי דין, שלומית זיו, יבגניה מלקין הי"ד) ונפצעו 56. 18 למאי 2001 פיגוע התאבדות בקניון "השרון" בנתניה נהרגו 5 אנשים (מרים וקסמן, יוליה טרטיאקוב, דוד (מוטי) ירקוני, ולדיסלב סורוקין ותרצה (תשבי) פולונסקי הי"ד) ונפצעו 86 פיגוע התאבדות במלון "פארק" בנתניה בו נרצחו 29 איש ונפצעו 155	נפתלי דין הי"ד שלומית זיו הי"ד יבגניה מלקין הי"ד	מרים וקסמן הי"ד יוליה טרטיאקוב הי"ד דוד מוטי ירקוני				ולדיסלב סורוקין תרצה פולונסקי (תשבי)
ראמז סלי אבו סלים	מהכפר רנטיס	השתחרר ב-20 בפברואר 2003 ממעצר בכלא קציעות שבנגב בגין מידע על חברותו בארגון החמאס. 9 בספטמבר 2003 התפוצץ בקפה הילל וגרם למותם של דוד שמעון אביזדריס, ד"ר דוד יעקב אפלבוים, נאוה אפלבוים, יחיאל אמיל טובול, שפיק כרם, אלון מזרחי וגילה משה הי"ד ולפציעתם של רבים אחרים..	דוד שמעון אביזדריס הי"ד ד"ר דוד ונאוה אפלבוים הי"ד גילה משה הי"ד		יחיאל אמיל טובול הי"ד שפיק כרם הי"ד אלון מזרחי הי"ד
איהאב אבו סלים		השתחרר ב-6 למרץ 2003 ממעצר בכלא קציעות שבנגב בגין מידע על חברותו בארגון החמאס. ב-9 בספטמבר 2003 התפוצץ בצריפין.
לואי ראאד ברגותי	פעיל חמס	שוחרר ב8/03 כמחווה לאבו מאזן . יזם את הפיגועים בצריפין ובקפה הלל.
בשאר חוסיין פארס שואהנה	בן 31 מסילת אל חרתיה	נשפט בשל פעילות טרור במסגרת ארגון הג'יהאד האיסלאמי שוחרר במרץ 2003 19 באוגוסט 2003 בפעילות צה"ל סמוך לעראבה, דרום מערבית לג'נין נתפס כשהוא משלח מחבל מתאבד לביצוע פיגוע בחיפה המחבל נתפס בפעילות צה"ל ב 19/8/03.
איאד פהד יוסף אבו הילאל	901205963	1995 – חברות בהתאגדות בלתי מותרת והשלכת בקבוק תבערה. 2002 – אי מניעת פיגוע ברח' בן יהודה שגרם לרציחתם של 11 ישראלים
נידאל סלאמה	בן 35	ב-1989 למאסר עולם בגין מעורבות ברצח חשודים בשיתוף פעולה. שוחרר במסגרת ההסכמים בשלהי 1999 לאחר שחרורו נשא בתפקיד בכיר בזרוע הצבאית של 'החזית העממית' שימש כאחראי בדרום רצועת עזה. מעורבות ישירה, במשך שנתיים, בפיגועי ירי, מטענים, פצצות מרגמה טילים נגד טנקים וטילים ארוכי שגר (צומוד) לעבר שדרות. שילוח מפגעים לשם ביצוע פיגועי הרג המוני בישובים הישראלים בגוש קטיף. אפריל 2002 חדירת מחבלים למטעי קיבוץ ארז, שני חיילי צה"ל נפצעו. יולי 2002 חדירת שני מפגעים לישוב גני טל – 2 חיילי צה"ל נפצעו באורח בינוני. פברואר 2003 היה אחראי להריגתו של חייל צה"ל במתחם אוגדת עזה בירי צלפים. ב-29 באפריל 2003 חוסל ע"י כוחות הבטחון.
פואד קוואסמה,	בן 18 מחברון	12/02 שוחרר ממעצר מנהלי בניגוד להמלצת השב"כ. 18.5.2003, רצח את בני הזוג גדי ודינה (מוריאל) לוי, תושבי קרית-ארבע, ליד ככר גרוס בחברון.	גדי ודינה (מוריאל) לוי ז"ל						בישיבת הממשלה למחרת גילה ראש השב"כ אבי דיכטר כי פואד קוואסמה שוחרר מהכלא הישראלי רק בדצמבר, לאחר שסיים לרצות עונש של מעצר מינהלי. ההחלטה על שיחרורו של קוואסמה בתום מעצר מינהלי של חצי שנה, התקבלה על-ידי שופט צבאי חרף המלצה של השב"כ להאריך את מעצרו. הוא גוייס לפיגוע ההתאבדות בהיותו במעצר בכלא, ושחרורו איפשר את הוצאת הפיגוע.
ג'יהאד אלעמרין (אבו כיפאח)		בשנות ה-70 היה מעורב במעשי טרור בעזה וברצח משת"פים, הורשע ונשפט למאסר עולם. מאי 85 שוחרר במסגרת עסקת ג'יבריל וגורש לירדן. מנהיג גדודי חללי אלאקצא, הזרוע הצבאית של הפתח ברצועת עזה. בין מקימי ומנהיגי "פלוגות הג'יהאד האיסלאמי" (פלג איסלאמי השייך לתנועת הפתח) בהנהגתו של אבו ג'יהאד. אירגון זה ביצע באוקטובר 1986 את פיגוע השלכת רימוני היד לעבר רחבת הכותל המערבי (בפיגוע נפצעו 70 איש). בשנת 1994 הוברח אלעמארין לשטח רצועת עזה במכוניתו של יאסר ערפאת. בעקבות לחץ ישראלי נאלץ אלעמארין לאחר מספר ימים לעזוב את רצועת עזה. חזר לרצועת עזה באפריל 1996, והפעם כבר באישור ישראל, לרגל כינס המועצה הלאומית הפלשתינית שדנה בעניין ביטול הסעיפים באמנה הלאומית הפלשתינית הקוראים להשמדת מדינת ישראל. עם הגיעו לעזה הוא מונה לקצין בכיר בדרגת אל"מ במשטרה הפלשתינית לאחר זמן עבר לביטחון הכללי. בזמן שהותו בעזה הקים אלעמארין חוליות חמושות שביצעו פיגועי טרור נגד כוחות צה"ל והמתיישבים הישראלים עוד קודם לפרוץ מלחמת אוסלו. בסוף שנת 2000 הוא הקים את גדודי חללי אלאקצא ברצועת עזה ועמד בראשם. בתחילה נטל אחריות לביצעו פיגועי טרור תחת השמות "גדודי השיבה הצבא העממי" ו"חטיבות סלאח א-דין". לאלאעאמרין מיוחסים בין היתר פיגועי המטען שפגעו בשני טנקים ישראליים ליד הישוב נצרים, שבהם נהרגו ששה חיילים ישראלים (בהם: סמ"ר אשר זגורי, סמ"ר משה פלד, סמ"ר רון לביא, סמ"ר מתן בידרמן . ב-4 ביולי 2002 חוסל יחד עם וואיל אלנימרה.	סמר אשר זגורי הי"ד סמ"ר רון לביא הי"ד				סמ"ר מתן בידרמן הי"ד סמ"ר עלא כבישי הי"ד
חמיס אחמד עבדאללה	בן 45 פעיל תנזים	" 15 פעמים הוא נכנס לבתי הכלא של הכיבוש, ובאחת מהפעמים נגזר עליו מאסר עולם" (עיתון אל איאם). מאי 85 שוחרר בעיסקת ג'יבריל. ינואר 2001 לאחר חילופי אש חוסל ע"י יחידת אגוז
סלאח שחאדה		ב-1984 נעצר ע"י כוחות הביטחון הישראלים בשל מעורבותו בפעילות עויינת נגד ישראל 1986 שוחרר והקים עם השיח אחמד יאסין את " לוחמי הג'יהאד הפלשתינים" לימים – החמאס וגדודי עז א-דין אל קאסם. ב-1988 נעצר סלאח שחאדה פעם נוספת ב-2000 שוחרר מהכלא. עם שחררו חזר לפקד על הזרוע הצבאית של ארגון החמאס ברצועת עזה והיה אחראי למאות פיגועים בהם: 7 במרס 2002 - רצח שבעה תלמידי המכינה הקדם צבאית בעצמונה. (אריאל זאגה, ברוך מרכוס, ערן פיקאר, אהרון קרוגליאק וטל קורצוויל הי"ד) 9 ינואר 2002 - חדירת חולייה למוצב "אפריקה" והריגת 4 חיילי צה"ל. ב- יולי 2002 חוסל ע"י כוחות צה"ל.	אריאל זאגה הי"ד ברוך מרכוס הי"ד ערם פיקאר הי"ד			טל צבי קורצוויל הי"ד אהרן קרוגליאק הי"ד.
איאד סוואלחה		ריצה עונש מאסר ממושך בישראל על רצח חשודים בשיתוף פעולה. בשנת 98, שוחרר ממאסר כחלק מעיסקת שיחרור אסירים של הסכם וויי. הצטרף לשורות הג'יהאד האיסלאמי, והפך לראש ההתארגנות של הג'יהאד בג'נין ובשכם. מאי 2001 – מעורב בהכנת פיגוע בתחנה המרכזית בחדרה בו נפצעו עשרות אזרחים. ספטמבר 2001 מעורב בפיגוע בבית ליד בו נפצעו 11 בני אדם. 5 ביוני 2002 - אחראי לפיצוץ אוטובוס בצומת מגידו בו נרצחו 17 איש (בהם: ציון אגמון, עדי דאהן, אליקו טימסיט, שמעון לורנט הי"ד) ונפצעו 42. 21 אוקטובר 2002 – פיצוץ ג'יפ תופת ליד אוטובוס אגד בצומת כרכור. 14 אנשים נרצחו (בהם: אסנת אברמוב, אשטי אנדלו, עפרה בורגר, סועאד ג'אבר, איריס לביא, ענת שמשון, סרגיי שבצ'וק) ו-42 נפצעו. ב-8.11.2002 חוסל ע"י כוחות הבטחון.	ציון אגמון הי"ד עדי דאהן הי"ד עפרה בורגר	שמעון לורנט הי"ד אליקו טימסיט סועאד ג'אבר				אסנת אברמוב הי"ד אשטי אנדלו איריס לביא
חליל חמזה אבו רוב		היה כלוא מספר פעמים בעבר בישראל בגין פעילותו בג'יהאד האיסלמי. שוחרר בפעם האחרונה בשנת 1996. ראש הג'יהאד האיסלאמי בקבטיה, ומבכירי הג'יהאד האיסלאמי באיזור השומרון. חמזה 5 נובמבר 2001 - אחראי לפיגוע הנחת מטען במפעל "פרופיליין" ביישוב הקהילתי שקד בו נפצעו שלושה אזרחים, אחד באורח בינוני ושניים באורח קל. 18 ספטמבר 2002 - עמד מאחורי פיגוע ההתאבדות בצומת אום אל פחם, בו נרצח שוטר ואזרח ישראלי נפצע באורח קשה. אחראי לפיגועי ירי בשטח ומומחה להכנת חומרי-נפץ וייצור מטענים. 26 דצמבר 2002 חוסל ע"י כוחות צה"ל לאחר שפתח עליהם באש בעת מעצרו.	יוסי עג'מי הי"ד
מחמוד חמדאן	בן 22 מחירבת א-טבקה שליד הכפר דורא	שוחרר ממאסר לאחר שריצה 14 חודשים. 26 ספטמבר 2003 חודשיים לאחר ששוחרר חדר לישוב נגוהות ורצח את אייל יברבוים הי"ד ואת התינוקת שקד אברהם.	התינוקת שקד אברהם הי"ד				אייל יברבוים הי"ד
ג'יהאד מסימי	עקיד (ניצב משנה) במשטרה הפלסטינית	1979 – הטמנת מטען חבלה לרכב צה"ל בשכם. 1985 – שוחרר בעיסקת ג'יבריל. מאז 2994 - פיקד על מספר חוליות "גדודי חללי אל-אקצא" - שביצעו, על-פי טענת גורמי ביטחון ישראליים, עשרות פיגועי ירי ומטענים בשומרון, בהם גם: 2/7 ו-12/7 – הטמנת מטענים בהר ברכה שגרמו לפציעתם של ארבעה ישראלים, מהם שניים באורח קשה. מסימי היה חבר הוועדה העליונה של הפתח בגדה, וקיים קשרים הדוקים עם מרואן ברגותי. במקביל, היתה לו זיקה רעיונית ומבצעית גם לחיזבאללה, והחוליות שהפעיל אף נטלו אחריות לפיגועים שביצעו בתחנת הטלוויזיה של האירגון, אל-מנאר. 23/8/01 – ניצל ננסיון לחיסול ממוקד. 1/05 – נעצר ע"י צה"ל. שוחרר לאחר 4 ימים כמחווה לאבו מאזן.

מה הם אמרו על סוגיית שחרור מחבלים?

ראש הממשלה אריאל שרון:

"בסך הכול אנחנו מקבלים נייר, ועל-ידי שחרור הרוצחים אנחנו מגיעים לפשיטת רגל מוסרית ולפגיעה ביטחונית"

 
דבריו בישיבה ה-25 של הכנסת ה-15 

יום רביעי, כ' באלול התשנ"ט (1 בספטמבר 1999)

השר צחי הנגבי:

"אחד משני המחבלים המתאבדים שגרמו לטבח הנורא בצומת השרון, הוא מחבל ששוחרר מכלאו על ידי ישראל, בעקבות ההסדרים שהיו כרוכים בהסכם אוסלו. ידיעה מזעזעת. מה היא אומרת למעשה? היא אומרת, שממשלת ישראל, שלא שעתה לאזהרות החוזרות ונשנות אשר הושמעו בבית הזה מפי דוברי האופוזיציה על כך ששחרור מחבלים יוביל בהכרח ומייד לשפיכת דם יהודים, הממשלה הזאת נושאת באחריות בפני עם ישראל כולו
...
אבל, אני שואל אותך, אדוני שר המשפטים, אם תמשיכו היום, לאחר מה שנחשף בבית-ליד, לאחר שכל אחד יודע את השכול, את היתמות ואת הכאב הנורא של מה שקרה בעקבות שחרור מחבלים, אם אתם תמשיכו להוציא מבתי- האסורים מחבלים - אף אחד מאתנו לא יוכל שלא להטיח בכם את האמירה הנוקבת הזו, שידיכם דמים מלאו".
 
דבריו בישיבה ה-304 של הכנסת ה-13 
יום רביעי, כ"ד בשבט התשנ"ה (‏25 בינואר ‏1995) 

השר גדעון עזרא:

"אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, פרופסור אלדד, אני מוכרח לומר לך שלפי דעתי אתה צודק בהחלט לגבי חזרתם לפעילות של משוחררי עסקת ג'יבריל, חלק ממשוחררי הסכמי אוסלו ומגורשי מרג' א-זוהור"

דבריו בדיון בכנסת מיום ב' אב תשס"ד [31/7/03]

"הנקודה השנייה - יש לקח, עבד-אלעזיז רנתיסי ישב בכלא הישראלי. הפלסטינים במהלך החודשים הבאים, ללא כל ספק, יתעקשו על שחרור מחבלים כאלה ואחרים. אני חושב שמה שעבד-אלעזיז רנתיסי עשה לאחר שיצא מהכלא משמש דוגמה לא טובה, שתקשה על מדינת ישראל לשחרר אסירים מסוגו".

הישיבה השלושים של הכנסת השש-עשרה 

יום שלישי, י' בסיוון התשס"ג (10 ביוני  2003)

השר בנימין נתניהו:

"מ-1993 עד היום ביצעה ממשלת ישראל כמעט את כל השגיאות שיכולה מדינה לעשות במלחמתה בטרור... במקביל פגעה ממשלת ישראל בצורה חמורה ביותר ביכולת המבצעית שלה להילחם בטרור, ועשתה לא פחות משישה מחדלים קלאסיים:

3. הממשלה שחררה אלפי טרוריסטים כלואים והתירה להם להיכנס לשטחים אלה ורבים מהם נטלו מיד את נשקם וחזרו לעיסוקם הישן"

ב. נתניהו מלחמה בטרור כיצד יביסו המשטרים הדמוקרטיים את הטרור המקומי ואת הטרור הבינלאומי הוצ' ידיעות אחרונות 1996, עמ' 109-110
 

השר סילבן שלום:

"פעם ראשונה שמשחררים שבויים לפני הסכם שלום, אם הם בכלל שבויים, והם לא. פה שחררו אותם עוד לפני כן. אבל מה עמד מאחורי העניין? היה היגיון מסוים, שלא קיבלתי אותו. ההיגיון אמר: הגענו למצב של שלום, לפני כן היינו במצב של מלחמה, כל מי שעשה פעולות כאשר היינו במצב של מלחמה צריך להשתחרר, יחתום על זה שהוא בעד שלום וישתחרר. מה קרה הפעם? נסיגה מוחלטת, שחרור של מחבלים שביצעו פעולות לאחר הסכמי אוסלו ושחרור של אנשי "חמאס" ו"ג'יהאד". הם יחתמו על אותו טופס שאומר שהם עוברים לדרך השלום, אנשים שהאידיאולוגיה שלהם אומרת: השמדת מדינת ישראל?
...

לשחרר אנשים שכל המהות שלהם היא לחסל את מדינת ישראל, אנשים שלעולם לא יחתמו על כך שהם נטשו את דרך הטרור? מה ההיגיון, איפה המוסריות שבעניין הזה? מדובר בפשיטת רגל מוסרית מוחלטת של הממשלה הזאת, שאיבדה את העיקרון האחרון שעוד נשאר לה מאוסלו, כשהיא רואה את המצב שונה מהזמן שלפני אוסלו ואחרי אוסלו. אתם כבר הכרתם בעובדה שאוסלו לא שינה דבר, אוסלו רק הוסיף טרור, אוסלו רק הוסיף יגון, אוסלו רק הוסיף מלחמה."

הישיבה השלושים-ואחת של הכנסת החמש-עשרה 

יום שני, א' בחשוון התש"ס (11 באוקטובר  1999)
 

יו"ר וועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת יובל שטייניץ.

"אם ישראל משחררת מחבלים היא נוקטת את מדיניותה של הרשות, מדיניות "הדלת המסתובבת", וזו מביאה להעדר ענישה ולהעדר הרתעה נגד הטרור ולמצב שבו בעצם כלל אין נלחמים בטרור. אם ישראל תאמץ מדיניות זו היא לא תוכל להתלונן על הרשות, אם בעתיד תנקוט אף היא מדיניות שבה היא עוצרת מחבלים שפעלו נגד ישראל ולאחר מכן משחררת אותם"

מתוך ראיון מיום 7/7/03

תנועת הליכוד ברשותו של ראש הממשלה מר אריאל שרון

"אחמד טיבי פועל למען שחרור מחבלים אותם הוא מכנה שבויי מלחמה אחמד טיבי רואה במחבלים שרצחו ישראלים- שבויים. ביטוי זה מלמד על הלגיטימיות שמעניק טיבי למעשיהם, מאבקו לשחרורם של המחבלים משתלב במאבקם של ארגוני הטרור"

עתירת תנועת הליכוד ברשותו של אריאל שרון למנוע את מועמדותו של ח"כ אחמד טיבי שהוגשה בפני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 16  משכן הכנסת ירושלים 19/12/02 

כבוד השופט א. לוי ביהמ"ש העליון

"זו אינה הפעם הראשונה שמכוח הסכמים עליהם חתמה, משחררת מדינת ישראל מחבלים אשר זרעו מוות והרס במקומותינו. לאחר כל שחרור כזה פיעמה בלב רבים התקווה כי בזאת הפעם יבוא המפנה, והמשוחררים לא יחזרו עוד לדרך הטרור, ואפשר שאף יהיו שגרירים להפצתו של רעיון החיים בשלום בצוותא. ונדמה כי אין צורך לומר עד כמה היתה זו תקווה-שווא, ואולי נכון להגדירה כאשליית-שווא. ואם נדרשה ראיה נוספת לכך שפניהם של המשוחררים אינם לשלום, היא מצויה באירועי הדמים המלווים אותנו מאז חודש אוקטובר 2000, ובהם נוטלים רבים מאלה שישראל שילחה בעבר לחופשי. אותם אירועים גבו את מחירם בחיי אדם, לעתים כמעשה של יום-יום, גרמו לפציעתם של רבים, ושינו את חייהם של בני משפחות הנפגעים שהעותרים ביקשו להיות להם, מן הקצה אל הקצה...

ראיתי את עצמי אנוס להצטרף להחלטתם של חברי, ואת חתימתי צירפתי ביד רועדת, ותקווה אחת מפעמת בי - שמקבליה של ההחלטה, בפניהם מונחת התמונה במלואה, ועל כתפיהם רובצת האחריות לדאוג לשלומם ולביטחונם של אזרחי ישראל, שוכנעו כי ההחלטה אשר קיבלו נכונה היא, חרף הסיכון הנורא הכרוך בה לכל אחד מאתנו משחרורם של בני-העוולה."

בג"צ 914/04 ארגון נפגעי הטרור הערבי הבינלאומי נ' ראש הממשלה אריאל שרון . תק-על 2004(1), 781 ,עמ' 783.

מה הם אומרים היום?

"ההודנה עם הכיבוש הן בעבר והן בעתיד היא עניין טבעי, לשם מנוחת הלוחם. אופציית ההתנגדות תישאר האופציה האסטרטגית של התנועה והיא האופציה שתאלץ את הכיבוש להסתלק מאדמתנו"

(חאלד משעל בשיחת טלפון לעשרות תומכיו בחאן יונס 30/1/05)

"הוסכם כי ההתנגדות היא הדרך היחידה להתמודד עם הלחץ הנוכחי סביב החלטת האו"ם 1559 (הקוראת לנסיגת הסורים משטח לבנון) והמשך התוקפנות של ישראל נגד הפלשתינים"

(הודעה סיכום של ראשי ארגוני החיזבאללה והחמאס לאחר מפגש משותף בבירות 31/1/05)

"המאבק המזוין הוא הדרך היחידה לשחרור פלסטין והוא, לכן, אסטרטגיה ולא טקטיקה"

(סעיף 8 לאמנה הפלסטינית)

"יאסר ערפאת מת כשהיד. זה לא משנה כרגע אם זה היה מוות טבעי או שהרעילו אותו מבחינתנו הוא נרצח....

לגבי נקמה על "רצח" ערפאת: "כל עוד הבעיה הפלסטינית קיימת כל האופציות פתוחות. כל האופציות"

(ג'יאהד מסימי שוחרר לפני ימים אחדים כמחווה לאבו מאזן בראיון עיתונאי ל"מעריב" 4/2/05)

סיכום

בדו"ח זה ריכזנו חלק מהנתונים העובדתיים המצביעים על הסכנה הרבה והנזק הגלומים בשחרור מחבלים. לממשלת ישראל העוסקת בסוגיית שחרור מחבלים – אסור להתעלם מעובדות אלה. כמי שאחראית לבטחונם ושלומם של אזרחי מדינת ישראל – מחוייבת המדינה להפיק לקחים מן העבר ולא לשחרר מחבלים כל עוד עשויים הם לחזור ולפגוע בחייהם ושלומם של אזרחי המדינה. כל חבר ממשלה שמצביע בעד שחרור מחבל, כל שופט שאינו מתערב בהחלטה, כל מי שיחתום על חנינה, כל גורם בטחוני שימליץ על שחרור מחבל או מחבלים – כל אחד מאלה צריך לשאת, באופן אישי וישיר, באחריות למעשיהם של האנשים ששחרר.

ניתן לפעול לצמצום מסוכנותם של המחבלים בכמה דרכים:

1. ע"י הפעלת נוהל של ועדות שחרור אשר יבחנו את מסוכנותם של המשתחררים, יקבלו המלצות מגורמי הבטחון ותסקירים משירות בתי הסוהר.
2. ע"י קבלת ערבויות כספיות מהמחבל, הרש"פ או מצד שלישי אחר, שיערבו לאי-חזרתו של מחבל לדרך הטרור.
3. מניעת שחרורם של מחבלים מארגוני הסירוב.
4. מניעת שחרורם של מחבלים עם דם על הידיים .