900 מחבלים משחחרים בהסכמה מלאה של כל ועדת השרים לענייני שחרור 900 מחבלים, לפני שכלי הנשק הראשון נאסף מידי החמאס או מידי הג'יהאד או מידי חללי אל אקצה.

 

ראש הממשלה מינה אלוף במילואים, יעקב עמידרור, לעקוב אחרי ההסתה ברשות הפלסטינית. מישהו בכלל ביקש ממנו דוח בשנה האחרונה? ואם הגיש דוח כזה, מישהו קרא אותו? למישהו בממשלה באמת אכפת מה מלמדים את ילדי בתי הספר ואת ילדי הגן - לא במחנה בלאטה, לא בנוסייראת; אלא כאן, בירושלים, בתחומיה הריבוניים של מדינת ישראל?

 

מה אנחנו מגלגלים עינים על כך שבטלוויזיה המצרית מקרינים סרטים על הפרוטוקולים של זקני ציון, אם במרחק שני קילומטרים מכאן, בתוך העיר העתיקה של ירושלים, מלמדים מספר לימוד של הרשות הפלסטינית גיאוגרפיה במפות שמדינת ישראל לא קיימת בהן – הכל פלסטין הגדולה -  במימון תקציב משרד החינוך של מדינת ישראל.

 

שר החוץ שלנו אמר בשבוע שעבר שההסתה ברשות נפסקה. תחקירנים שנשלחו למסגדים בירושלים אומרים שהיא הרקיעה לשחקים חדשים. ואחר כך מצקצקים אצלנו בשפתיים, בדאגה רבה, על מעורבותם ההולכת וגדלה של ערביי מזרח ירושלים בטרור. אוי, כמה זה מדאיג. מוכרחים לעשות משהו נגד ההסתה הזאת: למשל, לשחרר 900 מחבלים, אבל מחבלים בלי דם על הידיים.

 

הסטטיסטיקה אומרת שמחצית מהמחבלים הללו ישובו ויעסקו בטרור. ובבתי הספר במזרח ירושלים, תחת שלטון ישראל, ילמדו מתמטיקה, וישאלו: אם שני לוחמי חופש פלסטינים בלי דם על הידיים שופכים בשנה הראשונה לאחר שחרורם מהכלא הישראלי 10 ליטר דם, כמה ליטר דם ישפכו 500 מחבלים?

 

עעבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):

 

זה רק בבית ספר שאתה מלמד בו. זאת ההסתה הפרועה שאתה עושה.

 

אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):

 

אבל כנראה שלא ההסתה הזו מסוכנת. ראש הממשלה הצליח סוף סוף למצוא את ההסתה המסוכנת באמת, והוא מכריז עליה מלחמת חורמה. אני מצטט מהתקשורת האלקטרונית של אתמול: "כל אמירה המרמזת שלא צריך התנתקות רק מגבירה את ההסתה". מה אומר ראש הממשלה? כל מי שרק מנסה לרמוז שמא, אולי, התוכנית הזאת של ראש הממשלה היא מסוכנת, מיותרת, עלולה להביא למלחת אחים, לחורבן, שהיא בלתי מוסרית, בלתי חוקית בלתי ציונית – כל אלו אשמים בהסתה. 60% ממתפקדי הליכוד מסיתים. וכל מי שמציע משאל עם - משאל עם הלא נועד רק לדחות או לבטל את ההתנתקות, ולפיכך כל מי שמנסה לבטל את ההתנתקות נאשם בהסתה. אז גם נשיא המדינה מסית, וגם יושב ראש הכנסת, וגם מרבית חברי הליכוד מסיתים.

 

זו ההסתה הנכונה להילחם בה - לא ההסתה שברשות הפלסטינית. המתנחלים הם כהניסטים, כי על ידי דה לגיטימציה מקווה ראש הממשלה להסיח את הדעת מהדרישה המוסרית ללכת למשאל עם. ראש הממשלה, שכל הסבריו לתוכנית פג תוקם, מנסה להתחמק מהצורך להעניק הסברים חדשים לעם לתוכנית חדשה על-ידי הסתה נגד ציבור שלם. פתאום יש לו פרטנר. פתאום הוא סומך על הערבים שיילחמו עבורנו בטרור. פתאום הוא מוותר על הדרישה לפרק את כל ארגוני הטרור ולפרק את הנשק לפני כל מגע אתם. פתאום יוצאים 80% מהיישובים מחוץ לגדר, ופתאום נפסקת הבניה בהתנחלויות. פתאום מנפקים אלפי אישורי עבודה לפועלים פלסטינים. באידיש היו קוראים לכך - התנתקות עלק.

 

עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):

 

- - -

 

אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):

 

פתאום הוא סומך על המצרים ומתכנן להוציא את צה"ל מציר פילדלפי. פתאום יש המון תוכניות בינלאומיות איך להמשיך את תנופת העקירה והנסיגה. והפורמלין הפך בבת אחת לתרכיז ויטמינים כדי לזרז את הלחץ הבינלאומי עלינו.

 

בימי הצאר הרוסי היו אומרים - הכו ביהודים והצילו את רוסיה. והיום אומרים - הכו במתנחלים והצילו את ההתנתקות. ראש הממשלה מופקד על השב"כ, ויכול להורות היום לדרוש - מהיועץ המשפטי לממשלה, מהמערכת המשפטית - מעצר מנהלי לכל אותם כותבי מכתבים נלעגים, עלובים, מבולבלים, שכולנו מגנים אותם בכל תוקף. אבל הוא מעדיף לא לדרוש מעצר מנהלי להם, כי אז - מי יספק חומר דלק להסתה של ראש הממשלה? הוא מעדיף להכפיש ציבור שלם מאשר לעצור את אותם כותבי מכתבים, שכל כך קל להגיע אליהם.

 

אדוני היושב ראש, באמת אפשר היה להמשיך כך עוד ועוד. אבל אם הייתי מצטט רק פרומיל אחד ממה שאמר אריאל שרון על אדריכלי אוסלו, שעכשיו הוא שורד בזכותם, הייתי נאשם בהסתה. ואנחנו הרי נגד הסתה. לא כן, אדוני ראש הממשלה?

 

היו"ר ראובן ריבלין:

 

תודה לחבר הכנסת אלדד. ישיב על שלושת הצעות האי אמון השר מאיר שטרית.

 

עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):

 

זה מההתנחלויות - - -

 

גלעד ארדן (הליכוד):

 

לא יישארו לך אסירים לבקר. לוקחים לך את הפרנסה. באמת לא חשבנו שראש הממשלה משחרר לו את כל האסירים.

 

עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):

 

- - - על אפכם ועל חמתכם.

 

אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):

 

- - -

 

היו"ר ראובן ריבלין:

 

חבר הכנסת ארדן, חבר הכנסת אליעזר כהן, חבר הכנסת דהאמשה - הזמנתי את השר להשיב. בזה נסתיימו קריאות הביניים. תודה רבה. כבוד השר, בבקשה.

 

שר התחבורה מאיר שטרית:

 

אדוני היושב ראש, רבותי חברי הכנסת. נוכח הפרסומים וההמולה בתקשורת סביב האיומים, אבקש להבהיר כאחד המאוימים: ראשית, אין לי טענה כלפי המתיישבים או המתנחלים. אינני מאמין שכותבי המכתבים האלה הם מתיישבים. אני מכיר רבים מאוד מקרב המתיישבים, ואני חושב שהם רחוקים מרחק רב מאוד משימוש במכתבים נבזיים כאלה ובדברי קללה ופגיעה כל כך חריפים. זה לא עולה על הדעת בכלל.

 

רן כהן (יחד):

 

כולם? כולם ממש.

 

שר התחבורה מאיר שטרית:

 

אמרתי - אני מכיר רבים מהם.

 

היו"ר ראובן ריבלין:

 

למה להאשים ציבור, חבר הכנסת רן כהן?

 

רן כהן (יחד):

 

אני לעולם לא אאשים ציבור.

 

היו"ר ראובן ריבלין:

 

בוודאי - למה להאשים ציבור? אלו שכתבו הם אנשים שאנחנו צריכים להילחם בהם בכל חורמה. אבל אי אפשר לבוא ולומר שהם חלק מאלה.

 

שר התחבורה מאיר שטרית:

 

אני חושב שהמתיישב הממוצע - ושמעתי גם רבים מהם שמסתייגים מכך, מגנים זאת ומתנערים מכך. הם הודיעו שהם לא ישתמשו באלימות בשום מקום. לצערי הרב, כשאני קורא את המכתבים ורואה את צורת הביטוי של האנשים - אני לא רוצה חלילה להטריח את הכנסת בנוסח המכתבים, אבל אלו באמת מכתבים נבזיים ביותר. לא מדובר במכתב אחד או שניים, אלא במכתבים רבים. למרות שאני יודע שהמתיישבים נמצאים במצוקה שאני מבין אותה; אלו שעוקרים אותם ממקומם לאחר שהם גרים שם עשרות שנים, והם נשלחו לשם על ידי המדינה. אני יכול להבין את המצוקה שלהם. זוהי הסיבה גם שבשם הממשלה, בעבודתי מול ועדת הכספים, הלכתי מספיק רחוק ככל שיכולתי בריכוז כל משרדי הממשלה לקראת המתיישבים, תוך פתרון בעיות רבות בחוק הפיצוי כדי לתת להם פיצוי הוגן - כדי שהם יוכלו לבנות מחדש את ביתם ועת עסקיהם בישראל, אני מקווה בית של קבע ועסק של קבע. הלכתי לקראתם כמיטב יכולתי.

 

אני חושב שאותן קבוצות קטנות - הם יכולים להיות בבחינת אנשים קיצוניים מאוד שאולי מנצלים ורוכבים על הגל הזה - צריכים להיות מוקעים גם על ידי המתיישבים, כפי שעושים חלק מהמתיישבים, ועל ידי כולנו. כי אלו הם דברים באמת מסוכנים, וצורת הביטוי עוברת באמת כל גבול אפשרי.

 

אדוני היושב ראש, בכוונה פתחתי באמירה הזאת נוכח דבריו של המציע האחרון, פרופסור אלדר, בענין ההסתה בארץ. אני חושב שגם כשמטפלים בענין הזה צריך לשמור על נימה של דברים לענין, וגם כאן לא להסית - לא לכאן ולא לכאן. לדבר בשפה נקיה ובלי הסתה.

 

אדוני היושב ראש, אני מתכבד להשיב להצעות אחת לאחת. ראשית, להצעתה של סיעת ש"ס - הצעת אי אמון בשל מדיניות הממשלה שהעמיקה את הפער המפלה בין עשירים לעניים ובין גברים לנשים. אדוני היושב ראש, אני מבקש להביא כמה נתונים כדי להבהיר מה באמת קרה במשק בשנה זו: בעקבות הפחתת המסים בשנת 2004, גדל חלקו של העשירון העליון בתשלומי מס הכנסה ב-2 נקודות אחוז - מ-67.8% ל-69.7%. מתוך זה, חלקו של המאיון העליון גדל ב-1.4 נקודות אחוז - מ-23.5% ל-24.9%.

 

אחרי כן שכ