יום שישי 18 פברואר 2005

מדוע הודח יעלון?

ד"ר אורי מילשטיין

 

זמן מה לפני שמונה משה (בוגי) יעלון לרמטכ"ל, התקיים בערוץ הראשון של הטלוויזיה עימות בין הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק לביני  על השאלה מי ראוי להיות הרמטכ"ל הבא: יעלון או דן חלוץ. שחק יחצ"ן את  יעלון. אני טענתי כי יעלון אינו מתאים לתפקיד משום שהרמטכ"ל הבא צריך  לעצור את הקריסה המתחוללת בצה"ל לפחות מאז מלחמת ההתשה שאחרי מלחמת ששת הימים ולעשות סדר בצבא. אם חלוץ יחיל בכל צה"ל את הנורמות הנהוגות בחיל האוויר נשפר מאוד  את תפקוד הצבא שנמצא אז בעיצומה של האינתיפאדה. שיפור זה יסייע לישראל להתגבר על האינתיפאדה ולמנוע אינתיפאדות בעתיד בטרם תפרוצנה. מסתבר ששר הביטחון בנימין בן אליעזר העדיף את יעלון וראש הממשלה אריאל שרון, שצידד בחלוץ,  ויתר. לצערי צדקתי בתחזיותיי: יעלון נכשל! מסתבר שגם אריאל  שרון ושאול מופז חושבים כך. שאלה מעניינת היא מה היו אז השיקולים של בן אליעזר וכיצד הוא קיבל את החלטתו. ניתן לצפות כי החלטה מן הסוג הזה תתקבל בתהליך מיטבי. כהונתו של יעלון לא הוארכה בין וגם את כהונת קודמיו לא צריך היה להאריך.

 

שתי משימות היה על יעלון לבצע כרמטכ"ל: להכריע את ארגוני הטרור במלחמת אוסלו ולחולל רפורמה  יסודית בצה"ל כדי לבלום את הקריסה לפחות. את שתי המשימות האלה הוא לא השיג. הביטוי הדרמטי להצלחת ארגוני הטרור במלחמתם בצה"ל היא תוכנית ההינתקות של שרון. הטעם העיקרי לתוכנית זאת היא חוסר יכולתו של צה"ל לחסל את הטרור. אכן היו לצה"ל ולשאר זרועות הביטחון הצלחות נקודתיות לא מעטות אבל הפלסטינים הצליחו להגיע, בעזרת טילי הקאסם והפצמ"רים בעיקר בירי על שדרות, למאזן אימה, כפי שהגיע ארגון החזבאללה למאזן אימה עם צה"ל בעזרת הקטיושות שנורו לעבר ישובי הגליל ובעיקר על קריית שמונה. אז ברח צה"ל מדרום לבנון. היום הוא בורח מגוש קטיף.

 

כישלון צה"ל במלחמת אוסלו,  נזקף לא רק לחובתו של יעלון, אלא לחובתם של כל ראשי הממשלות, שרי הביטחון והרמטכ"לים לפחות מאז מלחמת ההתשה. במקום להודות שצה"ל המילציוני של מלחמת ששת הימים אינו מתאים למציאות החדשה שיצרה המלחמה, הם שימרו את הארגון הלקוי בעזרת שטיפת מוח ומיתוסים בלתי מבוססים. הסוד הידוע בישראל הוא שאנשי צבא הקבע של צה"ל אינם  אנשי צבא מקצועיים אלא קצינים שבגלל שהותם הארוכה בצבא עלו בדרגות. יעלון, ליפקין שחק אהוד ברק, וחבריהם הם למעשה מפקדי מחלקות בדרגת רב אלוף.  בשעתו אמרתי זאת בטלוויזיה בתוכנתם של לונדון וקירשנבוים בערוץ 10. השניים עם כל היותם אנשים ביקורתיים נפלו מהכסא. הם שאלו: ומה עם הנסיון הרב שצברו יעלון וחבריו הרמטכ"לים והאלופים.  ציטטתי כתשובה את דברי פרידריך הגדול שכתב בספרו "עצות למצביאים". אם היו ממנים גנרלים לפי הנסיון היה הפרד של הניך אויגן גדול המצביאים. הסיפור שאנשי צבא הקבע הם בעלי מקצוע  בתחום הטקטי, בתחום האופרטיבי ובתחום האסטרטגי, הוא הבלוף הגדול ביותר של מדינת ישראל. כדי שהם יהיו רבי אלופים של ממש עליהם לעבור הכשרה יסודית גם בבית הספר לקצינים, גם בפו"ם וגם בקורסים אחרים, כפי שעוברים מקביליהם ברוב הצבאות בעולם. מאז שנות החמישים מתקיים דיון בתוך צה"ל על הצורך להעניק הכשרה ראויה לקציני צה"ל אבל ראשי מערכת  הביטחון  התחמקו מלהתמודד עם הבעיה.

 

נוסף לכך, צה"ל שאחרי מלחמת ששת הימים לא היה ערוך ללוחמת טרור-אנטי-טרור שהיתה צפויה בוודאות מוחלטת. הוא איננו ערוך לכך גם היום ולכן הוא הובס גם בדרום לבנון על ידי החיזבאללה וגם בשתי האינתיפאדות על ידי הפלסטינים. כדי לחפות על הפגמים, התפתחה בצה"ל תרבות של תחקירי שקר. ביטוי בולט לכך היה לאחרונה בפרשת הסרן הדרוזי ר. שפקודיו העלילו עליו עלילה ושקרו בתחקירים. גם מצ"ח  גם הפרקליטות הצבאית ואפילו הרמטכ"ל יעלון  לא הבינו שמדובר בעלילה ונקלעו לאחד הביזיונות הגדולים ביותר בתולדות צה"ל כאשר אחד מפקודיו של ר. הודה בבית המשפט הצבאי שהוא שיקר בתחקיר.

 

מתחקירי שקר ועלילות זדון לא ניתן להפיק לקחים.  הליקויים בצה"ל חוזרים על עצמם שוב ושוב. צריך לקוות שהרמטכ"ל הבא ייגש סוף סוף לבצע רפורמה אמיתית שאחרת אירועי גוש קטיף יחווירו שעה שראש הממשלה בעתיד יחליט להינתק=לברוח מיהודה ושומרון.