Dec 5 2002
"לדחמב תלבוגה תועט - ףסוי תחדמ תשרפב הטלחהה"
|
ועדה של הכנסת מותחת ביקורת חריפה על שיקול הדעת של מפקדי צה"ל, שהחליטו להסתמך על הבטחות הפלסטינים לחלץ את מדחת יוסף
אטילה שומפלבי
ההחלטה לסמוך על הפלסטינים בפינויו של שוטר משמר-הגבול, מדחת יוסף, מקבר יוסף בתחילת האינתיפאדה הייתה טעות הגובלת במחדל. כך קובעת ועדת המשנה לכוננות וביטחון שוטף בראשות ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי), שסיימה לפני ימים אחדים את בדיקת הפרשה.
הוועדה הוקמה בעקבות דרישתו של ח"כ איוב קרא (ליכוד) להקים ועדת חקירה ממלכתית לעניין ההתרחשויות בקבר יוסף. בטיוטה של מסקנות הוועדה שהגיעה לידי ynet, נכתב בין היתר: "הוועדה התרשמה כי השיקול המרכזי אשר הנחה את המפקדים בשטח ולפיו פעלו בכל שלבי האירוע, היה במטרה להביא לחילוצו של הפצוע מהר ככל שניתן. בדיעבד, ובחוכמה שלאחר מעשה, מסתבר שההחלטה להעדיף את החלופה הפלסטינית התבררה כטעות הקרובה למחדל, מאחר והסתמכה על הבטחות שווא מצד אנשיו של רג'וב כאילו בכל רגע יתבצע פינוי. העדפת החלופה הפלסטינית הינה תולדה של תפיסה מוטעית, ולפיה במהלך הימים הראשונים של אירועי 'גאות ושפל' התייחסו לגורמי הביטחון הפלסטיניים כאל שותף שניתן לסמוך עליו, למרות שמניסיון העבר למדו כי ההסתמכות על פלסטינים בהקשר הנדון הינה בערבון מוגבל".
עוד נאמר בטיוטה: "הדיונים והבדיקות שערכה הוועדה אין בהם כדי להחזיר את סמל מדחת יוסף, אולם יש בהם כדי להבהיר לכל חייל בצה"ל כי הערך שעל פיו אין מפקירים בצה"ל פצוע בשטח לא נפגם, וכי צה"ל, מפקדיו וחייליו ימשיכו לעשות ככל אשר לאל ידם תוך חירוף נפש במידת הצורך כדי לחלץ פצוע משדה הקרב".
המסקנות יישלחו בימים הקרובים לראש הממשלה, אריאל שרון, לרמטכ"ל, רב-אלוף משה יעלון, וגם לשר הביטחון, שאול מופז - שהיה אחראי על האירועים בקבר יוסף בתפקידו כרמטכ"ל, והתבקש להעיד בפני הוועדה.
השבוע התקיימה ישיבה מסכמת של הוועדה יחד עם מח"ט שכם וקצין ששירת ביחידת התיאום והקישור במהלך אירועי אוקטובר. קצינים אלה העידו גם הם בפני הוועדה. "בעקבות עדותם", אומרים גורמים המקורבים לוועדה, "החליטה
הוועדה כי מה שנעשה בקבר יוסף באותם ימים - היה מחדל וכישלון. לא ייתכן שצה"ל יסמוך את ידיו על מחבלים. מי שיצטרך לשפוט עכשיו זה הציבור".
ב-ynet נחשף בעבר דו"ח שחיבר מפקד מתקן התיאום והקישור בשכם לשעבר, סגן אלוף אלכס חייקוב, שקבע כי מפקדי צה"ל היו צריכים לדעת, על-סמך מסקנות מאירועים קודמים, כי אין לסמוך על המשטרה הפלסטינית בחילוצו של מדחת יוסף.
------------------------------------------------------------
מסמך: אסור היה לחכות לפלסטינים
דו"ח שחיבר מפקד מתקן התיאום והקישור בשכם והגיע לידי ynet חושף את התמונה הקשה מאחורי אחד המחדלים הכואבים של צה"ל בשנים האחרונות - פרשת מותו של החייל מדחת יוסף בקבר יוסף בשכם. הצבא, נטען בדו"ח, היה צריך לדעת שהפלסטינים לא יפעלו - וזאת בשל מסקנות אירוע קודם וכמעט זהה. אבל למרות זאת, העדיפו לחכות לאנשי ג'יבריל רג'וב - שלא הגיעו. בועדת החוץ והביטחון, בה דנים כעת על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לא שמעו על הדו"ח הזה
סמדר שמואלי
פרסום ראשון: דו"ח שחיבר מפקד מתקן התיאום והקישור בשכם לשעבר, סגן אלוף אלכס חייקוב, קובע כי צה"ל לא פעל על פי הנהלים כאשר נמנע מלחלץ את החייל הפצוע מדחת יוסף מקבר יוסף בשכם במהלך מהומות אוקטובר 2000.
על פי הדו"ח, שהגיע בלעדית לידי YNET, היה ברור למפקדים ברמת ודאות גבוהה, כי הפלסטינים לא יפנו חייל ישראלי פצוע משטח הקבר. ולמרות זאת בחרו שלא לחלץ את יוסף, שנפטר מפצעיו בשטח לאחר שדימם במשך יותר מארבע שעות. עד היום, כמעט שנתיים לאחר האירוע, מתקשה צה"ל לנקות את הכתם שדבק בו. הדו"ח, אותו חיבר סא"ל חייקוב בעקבות תחושתיו הקשות לאחר האירוע, מעלה תהיות רבות לגבי "הקונספציה הפלסטינית" שבה אחזו בכירי צה"ל והמפקדים בשטח. "עבורי", כותב חייקוב, "כתיבת סיפור המעשה מהווה בבחינת סגירת חוב לדורות הבאים".
מדוע היו צריכים לדעת?
דו"ח חייקוב קובע חד משמעית כי מפקדי צה"ל היו צריכים לדעת היטב כי אין לסמוך על המשטרה הפלסטינית. קביעה זו נעוצה באירוע קודם, שבצבא זכה לשם הקוד "עופרת יצוקה".
אירועי "עופרת יצוקה" היו עימות אלים וארוך שהתרחש במאי 2000 באיזור הקבר, כחצי שנה לפני מותו של מדחת יוסף. באירוע זה הותקף מיתחם הקבר שהיה אז בשליטת ישראל אך בתוך איזור איי של הרשות הפלסטינית. החמושים פרצו, פתחו באש על לוחמים ופצעו קצין צה"ל. כוחות המשטרה הפלסטינית איבדו שליטה על האירוע. על פי הנהלים, היו החיילים אמורים לפתוח במבצע ששם הקוד שלו הוא "כותונת פסים", שפירושו כניסה וחילוץ הקצין הפצוע. אולם כך לא קרה. "הדרג הממונה לא איפשר הכנסת (החיילים) לתוך שכם מתוך הבנה, כי מהלך כזה טומן בחובו סיכונים ברמה העלולה להשפיע על תהליך השלום עם הפלסטינים", נכתב בדו"ח חייקוב. "הפתרון שנבחר הוא השתלטות הכוחות הפלסטינים ללא מעורבות אופרציה ישראלית וכן פינוי הנפגעים על ידי הפלסטינים".
למרבה המזל, הקצין נפצע באורח קל בלבד. הוא חולץ לאחר למעלה מארבע שעות בסיוע מפקד האיזור הפלסטיני והועבר לבית החולים. חייקוב מתאר ביובש את הפעולה הפלסטינית כ"כישלון חרוץ". לאחר התקרית התקיימו מפגשים עם הפלסטינים, במטרה להפיק לקחים. "מצד אחד ניתן היה לחוש בחוסר נוחות ובמידה מסויימת אף מבוכה בצד הפלסטיני לאור כישלונם המוכח", נכתב בדו"ח, אך "הפלסטינים הבהירו כי אל לו לצד הישראלי לצפות ולדמיין מצב לפיו כוחות ביטחון פלסטינים משתלטים על מפגינים ופורעים, ביניהם חמושים, דוגמת אלה שהשתלטו על הקבר... הפלסטינים אמרו אמירה מאוד ברורה וקבעו כי כפי שצה"ל נוהג בכפפות של משי בציבור המתנחלים וכפי שלא יעלה על דעתו של איש כי צה"ל יפעיל נשק נגד יהודים – כך גם אין לצפות מהמשטרה הפלסטינית להפעיל נשק נגד מפגינים פלסטינים", כותב סא"ל חייקוב.
לדבריו, טען קצין האג"ם הפלסטיני, אבו לואי, כי אין בכוונת הפלסטינים לפעול - מחשש כי כוחות צה"ל יירו לעברם. "במהלך אחד מניסיונותינו להתקדם לכיוון הקבר נורתה לעברנו אש ורסיסים פגעו ברגלי", האשים הקצין הפלסטיני. הכתובת היתה על הקיר: הפלסטינים לא ייצאו מגדרם למען צה"ל.
באותו מעמד הובהר לפלסטינים כי לקח חשוב נלמד בצד הישראלי. "בעתיד אם חס וחלילה נקלע למצב דומה, הרי שניקח את אמירותיהם בדבר נכונותם לקיים השתלטות, בערבון מוגבל מאוד ולא נוכל להמתין פרק זמן כה רב לחילוץ הפצועים. משמעות הדבר הינה כי עליהם לפעול בנחישות ובמהירות ולא, יפעל הצד הישראלי לפי מיטב הבנתו ויכניס כוחות לשכם לשם תיגבור וחילוץ", נכתב בדו"ח. אבל מילים לחוד - ומציאות לחוד.
בצה"ל שכחו לשנן את הלקח
חצי שנה לאחר אירועי "עופרת יצוקה" ניצב צה"ל מול אירוע כמעט זהה. ביום החג השני של ראש השנה 2000, ניצני האינתיפאדה, פורצות מהומות גם באזור שכם. מפגינים זועמים זורמים לעבר קבר יוסף. הפלסטינים פותחים באש ממנה נפצע קשה שוטר מג"ב מדחת יוסף. בדו"ח מפרט סא"ל חייקוב את האירועים שרדפו את פציעתו הקשה של השוטר הדרוזי:
למרות לקחי העבר (שמעולם לא פורסמו, אך היו ידועים היטב למפקדי החטיבה) מחליט הדרג הצבאי בשטח להמתין לפינוי השוטר הפצוע על ידי כוחות פלסטינים. צה"ל יוצר קשר עם ג'יבריל רג'וב, סגנו חאג' איסמאעיל ועם ראש עיריית שכם. המפקדים מבהירים חד משמעית כי מצבו של החייל הפצוע קשה ודורשים מהפלסטינים לפעול לאלתר להשתלטות על הסימטה המובילה לקבר.
הפלסטינים משתהים. מצבו של מדחת יוסף מחמיר ופרמדיק המטפל בו מדווח כי מצבו מורע מדקה לדקה. הוא מדמם למוות במשך ארבע וחצי שעות, בעוד בישראל ממשיכים להמתין לפעולה הפלסטינית. סמוך לשעה 17:00, על פי הדו"ח, מגיע לחפ"ק (חדר הפיקוד הקדמי) הרמטכ"ל שאול מופז - אבל זה כבר מאוחר מדי: דקות לאחר מכן מתקבלת הידיעה כי החייל מת מפצעיו.
רק בשעה 17:30 החלו הכוחות הפלסטינים לפעול במטרה להשתלט על מיתחם הקבר. כעבר שעה הם משיגים שליטה מלאה. גופת החלל הישראלי מוצאת מהמקום.
"האווירה בחפ"ק היתה קשה מנשוא", מתאר חייקוב את הדקות הקשות בהן התבררה הטרגדיה. "מדחת יוסף נחשב לדמות אהובה וחיילים וקצינים רבים הכירו אותו אישית. דבר מותו והנסיבות יצרו אווירה של אבל כבד". האירוע מוקע כאחת התקריות החמורות בתולדות צה"ל, צבא שחרט על דגלו את הסיסמא "לא מפקירים פצועים בשטח".
בכנסת לא קראו את הדו"ח
ועדת החוץ והביטחון בכנסת מגבשת בימים אלה דו"ח משלה בעניין. הדו"ח המתגבש, שנחשף כבר ב-YNET, קובע כי אין להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת האירועים. הוועדה אף כותבת בטיוטת החלטה כי "החלופה הפלסטינית" כלומר חילוץ בידי הפלסטינים היתה אפשרות "מתקבלת על הדעת" בעת ניהול הקרב.
יודגש, כי לוועדת החוץ והביטחון בכנסת לא הוגש מעולם הדו"ח ההתרשמותי של סא"ל חייקוב. חברי הכנסת לפיכך עדיין רואים בבקשת הסיוע מהפלסטינים בקשה הגיונית ושקולה בהתחשב באירועים, שאת כשלונה לא ניתן היה לחזות.
בעקבות אירועי קבר יוסף כתב האלוף מיל. יורם יאיר (יה יה) דו"ח שהשורה התחתונה בו היתה כי צה"ל בחר בחלופה הפלסטינית בשל שיקול מהירות החילוץ. יאיר אומר כי לא נתקל בעת בדיקת האירועים במסקנה חד משמעית כי אין להיעזר בפלסטינים. "בדקנו את אירועי קבר יוסף מ-96 וממאי 2000. היתה מסקנה שאני כן זוכר והיא שיש להכין אלטרנטיבה לפינוי פלסטיני. הוועדה בחנה והגיע למסקנה שהכוחות שקלו מה החלופה המהירה ביותר להצלת מדחת יוסף. בסופו של דבר הוא מת וזה לא הצליח, אבל מי יודע אם בכיבוש בלאטה וחילוץ היו מצליחים יותר. באירועי 96, שהם הדוגמה ההפוכה, היתה כניסה בכוח למקום ו-6 חיילים שילמו בחייהם". ועדת החוץ והביטחון אימצה במלואן את מסקנות דו"ח יאיר.
תנועת "איכפת" שהוקמה בעקבות האירועים בקבר יוסף ופועלת לריענון הקוד האתי של צה"ל דורשת הקמת ועדת חקירה ממלכתית. בתגובה לדברים שהובאו כאן אומר ליאור ניסים, מראשי איכפת כי "זו ההוכחה שמדחת יוסף הופקר ביודעין. כוחות צה"ל לא פרצו אל הקבר על אף שידעו שהסתמכות על חילוץ בידי הפלסטינים תוביל למותו של החייל. אנו שואלים את הרמטכ"ל מופז מדוע מעולם לא ניתנה התשובה לשאלה 'מי החליט שלא לחלץ את יוסף?' אנו דורשים ועדת חקירה ממלכתית בנושא, שתוציא את האמת לאור".
מחבר הדו"ח, סגן אלוף אלכס חייקוב, ממשיך לשרת בצה"ל גם לאחר שעזב את מתקן התיאום והקישור בשכם. הדו"ח שחיבר לא הוגש מעולם באופן רשמי לדרגים הבכירים אלא הופץ באופן מצומצם בצה"ל. באשר לשאלה האם ניתן היה להציל את חייו של מדחת יוסף - היא רק מהדהדת ביתר שאת, שנתיים אחרי מותו.
-----------------------------------------------------------
משפחתו של מדחת יוסף: האמת יוצאת לאור
בעקבות החשיפה ב-ynet של הדו"ח הקובע כי צה"ל ידע שאין לסמוך על הפלסטינים בפינוי פצועים מהשטח - נשמעו תגובות קשות. ח"כ איוב קרא: אציג את הכתבה בוועדת חוץ וביטחון. משפחת החייל: "אסור היה לסמוך על הפלסטינים"
סמדר שמואלי
חשיפת ynet, לפיה ידע צה"ל שאין להמתין לחילוצו של שוטר מג"ב, מדחת יוסף, על-ידי הפלסטינים, עוררה תגובות קשות.
הכתבה חשפה דו"ח שחיבר סגן-אלוף אלכס חייקוב, ובו תיאור של הקרב שאירע בקבר יוסף באוקטובר 2000. כמו-כן מתואר אירוע שקדם לו, במהלכו נפצע קצין צה"ל אך חולץ בשלום. הלקח מאותו אירוע היה שאין לחכות לפינוי בידי הפלסטינים, ויש לפעול בכל מקרה של פציעת חייל בקבר יוסף.
למרות הלקח הברור, חצי שנה לאחר מכן לא חולץ מדחת יוסף. הקצונה הבכירה העדיפה להמתין לסיוע אנשיו של ג'יבריל רג'וב. הסיוע בושש להגיע, ויוסוף דימם בשטח במשך ארבע שעות וחצי. רק לאחר שמת, החלו הפלסטינים לפעול להשתלטות על מתחם הקבר.
"אני מתכונן לתת את הכתבה לכל חבר בוועדת החוץ והביטחון", אמר ח"כ איוב קרא, חבר הוועדה, הפועל לאחרונה לקידום הנושא. "בכוונתי להזמין את מפקד חטיבת שכם ואת מפקד יחידת התיאום והקישור לשעבר, שחיבר את הדו"ח, לשיחה עם חברי הכנסת. טוהר המידות של צה"ל נפגע בצורה כזו, שקשה יהיה לתקנו ולהשיב את האמון. אי-אפשר יהיה לתקן את ההרגשה של החיילים, מבלי שכל האחראים יקומו וייקחו אחריות. כל עוד לא ייקחו אחריות – הם פוגעים בצה"ל, הגוף שסביבו קיים הקונצנזוס הגדול ביותר במדינה. עכשיו ברור לכולם, כי המקרה הזה הוא מחדל שערורייתי".
משפחת יוסף: "האמת יוצאת לאור"
משפחתו של החייל מדחת יוסף שמחה על הפרסום. "לאט לאט האמת יוצאת לאור", הם אומרים. "היום כל העם יודע שסמכו על הפלסטינים, ואסור היה לעשות זאת", אומר אחיו של מדחת ז"ל, מהדי יוסף. "הם לא רצו להתמקח עם הפלסטינים, רצו שלום, ברק היה בשלטון. כל ההסלמה התחילה אחרי-כן. לא חיפשתי לערוף ראשים, אבל הנה, עכשיו יוצאת האמת לאור. כל הפלסטינים שם רצו להרוג, הם לא הסתובבו עם עלי זית".
בעקבות פרסום התחקיר התקבלו מאות תגובות מגולשים. בעשרות מהן ניתן היה לאתר את המילה "בושה". "לעזוב את המדינה כי מתו כל הערכים", כתב גולש. "הפקרנו את רון ארד, הפקרנו את צד"ל, הפקרנו והפקרנו", כתב אחר. מדובר בקומץ משפטים, המדגימים עד כמה הנושא טעון.
"אבד האמון בין החייל בשטח לדרג הבכיר"
בתנועת "אכפת" מדווחים על שבר מוראלי בצה"ל בעקבות הפרשה, ממנו מתקשים חיילים רבים להתאושש. "חיילים שחונכו על הקוד האתי לא יכולים לסבול את המחשבה שחייל הופקר", אומרים בתנועה. "את התוצאות ניתן לראות בחוסר אמון ברור של חיילים בדרג הבכיר. קבר יוסף היה קו פרשת מים ביחסים שבין הדרג הצבאי הבכיר לחייל בשטח".
לדברי מקורות בתנועה, "כיום יש חוסר אמון מוחלט של חיילים במפקדיהם, והדבר משליך על יכולת הלחימה. היום חייל לא יכול לדעת שבעת פציעה הוא אכן יחולץ. הספק הזה משפיע באופן ישיר על המורל ועל יכולת הלחימה. הם יכולים לסמוך רק על חבריהם הקרובים, ולא על הקצונה הבכירה. צריך להפסיק לטייח את הפרשה, כי אם הצבא לא יכיר בטעותו - השבר לעולם לא יתאחה".
בספטמבר צפוי בג"ץ לפסוק בנושא, בעתירה שהגישה תנועת "אכפת". התנועה ביקשה לכפות באמצעות בית המשפט העליון על הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת הנושא, שנה וחצי אחרי מותו של מדחת יוסף. "בית המשפט מעולם לא כפה על הממשלה להקים ועדת חקירה", אומרים בתנועה, "אך לפנינו מקרה יוצא דופן".
------------------------------------------------------------
מדחת יוסף בכה שאציל אותו והלב שלי נקרע"
הייתם אבו טריף, חברו של שוטר מג"ב מדחת יוסף, שנהרג בקבר יוסף לפני למעלה משנה, תובע ממשרד הביטחון שיכיר בו כנכה צה"ל. זאת בעקבות הלם הקרב בו לקה לאחר שנכח במתחם הקבר בשעות בהן גסס חברו
גואל בנו
הייתם אבו טריף, בן 20, חי את הקרב על קבר יוסף כבר שנה ושלושה חודשים. מאז היום הארור ההוא שבו ראה הייתם כיצד חברו הטוב, שוטר משמר הגבול, מדחת יוסף, הולך וגווע מול עיניו – חייו אינם חיים. "אני מרגיש אשם במותו, כולנו נכשלנו. אם הייתי יודע שמדחת ייגמר ככה, הייתי לוקח רכב ומפנה אותו ממתחם הקבר בעצמי, תחת אש", ממלמל הייתם בדמעות.
באוקטובר האחרון, כשנה לפני מועד השחרור, סיים הייתם את שירותו במג"ב "מטעמי בריאות" ויצא לאזרחות. באמצעות עו"ד פואד חיר, הגיש הצעיר מכפר ירכא תביעה נגד משרד הביטחון, שבה הוא דורש לקבוע לו אחוזי נכות מתאימים ולהעניק לו טיפול נפשי.
אתמול (ד') שיחזר הייתם את שעות האימה ב-1 באוקטובר 2000, שבמהלכן היה נצור עם חבריו במתחם הקבר, נתון לאש תופת פלסטינית: "שמענו אותם דורכים את הרובים וזועקים 'אללה אכבר'. במתחם שרר פחד מוות, פשוט לא האמנו שנצא חיים משם. כל אחד ביקש מהאחרים שימסרו ד"ש להוריו בשמו אם ייהרג.
"פתאום שמעתי צרחה, שקרעה את חלל האוויר. זיהיתי את קולו של מדחת והלב שלי נקרע. את מדחת הכרתי כבר מהיום הראשון שלי במג"ב, והוא היה החבר הכי טוב שלי.
"רצתי אליו ופיניתי אותו מהעמדה פנימה, לתוך המתחם, כשהכדורים שורקים מסביב. מדחת בכה וביקש 'תעזור לי, תציל אותי'. חיבקתי אותו. הוא דימם לי בידיים. חזרתי לעמדה ובמשך שעות ביקשנו פינוי דחוף, אבל העזרה לא הגיעה. כל הזמן אמרו לנו: 'הם בדרך'.
"אחרי חמש שעות החובש הודיע שמדחת מת. פרצתי בבכי, יריתי לכל כיוון ללא הבחנה. הרגשתי שאני נחנק, ואכלתי את עצמי שלא יכולתי לפנות אותו לבית החולים. כשהמח"ט הודיע לי שג'יבריל רג'וב (ראש מנגנון הביטחון המסכל בגדה) מגיע לשער כדי לפנות את מדחת, הרמתי את גופתו ביחד עם החובש ויצאנו לשער מתחם הקבר. שם העברנו את הגופה לרכב של רג'וב.
"מאותו רגע הפכתי לשבר כלי. שיקרו אותנו, עבדו עלינו. פצוע צריך לפנות בכל מחיר ולא לסמוך על אף אחד. דמותו של מדחת לא זז לי מהעיניים. אני סגור בחדר עם התמונות שלו שתלויות על הקירות, מלא בפחדים וסיוטים. כיום אין לי תקווה בחיים. כל מה שאני רוצה זה שיטפלו בי ויוציאו אותי מההלם הזה".
------------------------------------------------------------
צה"ל העניק תעודת הערכה למדחת יוסף ז"ל
בטקס מיוחד חולקו צ"לשים ותעודות לחיילים שהפגינו אומץ מיוחד באינתיפאדה האחרונה. פקד איסמעאיל סוועאד, שפיקד על קבר יוסף ושבן דודו נחטף ונהרג בלבנון, וסיפר כי קרא לבנו מדחת
פליקס פריש
פלוגה ט"ו של משמר הגבול, שנלחמה בקבר יוסף בשכם בתחילת אינתיפאדת אל אקצה ושבה שירת השוטר מדחת יוסף ז"ל, קיבלה אמש (ב') צל"ש על פעילותה מאלוף פיקוד המרכז, יצחק איתן.
מדחת עצמו זכה בתעודת הערכה, וכך גם שני קצינים מן הפלוגה: פקד איסמעאיל סוועאד שפיקד על מתחם הקבר בתחילת הלחימה, ורב פקד דניאל דמתי שפיקד על הקבר בימים שלאחר מכן, עד לפינויו.
הוריו של מדחת יוסף לא הגיעו לטקס שנערך בירושלים ותעודת ההוקרה תועבר אליהם בימים הקרובים.
פקד סוועאד, בן דודו של החייל עומר סוועאד שנחטף ללבנון לפני למעלה משנה, סיפר בטקס כי מדחת, כמו החיילים האחרים שהגנו על הקבר, היה חייל רציני, ולרוע המזל, כדור אחד חדר מבעד לחרך הירי, ופגע בצווארו. "ניסיתי להחיות אותו ולעצור לו את הדם, אבל דבר לא עזר". סוועאד סיפר כי בנו הקטן שנולד לפני חודשים אחדים נקרא מדחת, על שמו של השוטר שנהרג בקבר יוסף.
אלוף הפיקוד העניק צל"ש גם לסגן דודו חן-כהן ז"ל, מפקד מחלקה בחטיבת הנח"ל, שנהרג לפני שנה בקרב עם מחבלים בכפר אל חדר באיזור בית לחם. סגן דודו הוזנק למקום לאחר שכוח מפלוגתו נתקל במחבלים ואחד החיילים, שלמה אודישנה נפצע באורח קשה.
"הגענו למקום, עמדנו תחת אש צלפים, ודודו לקח החלטה לרוץ ולחלץ את שלמה. הוא נפגע בצווארו", סיפר מפקד הפלוגה, סרן צור הרפז, שרץ יחד עם סגן דודו לחלץ את החייל הפצוע. "הוא פעל על פי הערכים שאנחנו מצפים להם מכל מפקד: אומץ, רעות, דבקות במשימה, חילוץ חבר פצוע. דברים שכל מפקד צריך לעשות באופן טבעי".
הצל"ש השלישי הוענק לגדוד הצנחנים המובחר "מגלן", שפועל באופן אינטנסיבי בשטחי יהודה ושומרון, ומבצע מעצרים, מארבים ופעילות ייחודית. את הצל"ש קיבלו מפקד היחידה היוצא אל"מ יוסי והמפקד החדש סא"ל מוטי.
האלוף איתן העניק גם תעודות הוקרה לסרן אייל סלע ז"ל שנהרג בקרב עם מחבלים על יד שכם ולשניים מחייליו שהרגו את המחבלים, לשני חיילי נח"ל חרדי שעצרו מחבל מתאבד במכונית תופת בבקעת הירדן, לחיילי מילואים שלכדו שני מחבלים ואמצעי לחימה באיזור אריאל, ולחיילי חטיבת גולני מפלוגת החבלה ומיחידת אגוז שנתקלו במחבלים באיזור שכם וג'נין, והרגו אותם, לפני שאלה הספיקו לפגוע באזרחים ישראלים ובחיילי צה"ל.
------------------------------------------------------------
יום השנה למותו של מדחת יוסף: נציגי הממשלה לא באו לאזכרה
מדחת יוסף נפצע לפני כשנה בקבר יוסף ומת לאחר שלא פונה מהמקום. בני משפחתו אומרים שההזמנות לאזכרה נשלחו לכל השרים וחברי הכנסת. "בגדו בנו פעמיים" הם אומרים
שרון רופא
בני משפחתו של מדחת יוסף, חייל מג"ב שנפל לפני שנה בקרב על קבר יוסף, חשים ביום השנה למותו שהמדינה בגדה בהם פעמיים. פעם על שלא פעלה כראוי ולא הצילה את חייו כשנפצע, ופעם שנייה על שאיש מהדרג המדיני לא מצא לנכון להגיע ולהשתתף ביום השנה למותו על אף העובדה שהזמנה נשלחה מבעוד מועד לכל חברי הכנסת והשרים. את משמר הגבול ייצג באזכרה סגן מפקד מג"ב תנ"צ עאטף דגש.
"אנו חשים פגועים, כולם לצערי, בלא יוצא מן הכלל, אמרו שיש להם התחייבויות קודמות, אך כעת מה שחשוב הוא לא לשקוט ולא לנוח עד שנמצא את האשם בהפקרתו של מדחת בשטח", אמר מדי יוסף, אחיו.
לאזכרה בבית העלמין בכפר בית ג'אן הגיעו עשרות בני משפחה, קרובים וחברים לנשק, שביקשו להתייחד עם זכרו של יוסף. בין הבאים גם חברי תנועת 'איכפת' שנשאו בידיהם שלט האומר: "מדחת קבר יוסף, אני מבקשת סליחה עד שהצבא יבקש".
"אותו צה"ל שידע לשלוח אותו למות בקבר יוסף, לא נמצא פה היום. הם שגרמו למותו והם לא מסוגלים להגיע לכאן" אמרה שרה דורפמן, אחת מחברות התנועה, לדבריה מצטרף גם אחיו של מדחת, מדי, האומר שהמערכת הצבאית דאגה לבצע באחיו וידוא הריגה.
"עברה שנה ואיש אינו מוכן לתת לנו תשובות. כולם מעבירים את הכדור מיד ליד".
לפני כשבועיים הגישו בני המשפחה עתירה לבג"צ, בה דרשו להקים ועדת חקירה ממלכתית. "שופטי בג"צ ביקשו מהרמטכ"ל ומרה"מ להמציא בתוך 30 יום נימוק משכנע למה שהתרחש. אני מקווה שבפעם הבאה שניפגש בסמוך לקברו של מדחת, אוכל כבר לספר לו מי האחראי שהביא למותו".
------------------------------------------------------------
בג"ץ דחה את המשך הדיון בעניין מדחת יוסף
משפחתו של יוסף עתרה בדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת נסיבות מותו בקבר יוסף באוקטובר 2000. אחיו מהדי: אין לנו אמון בדרגים הפוליטיים; אנחנו רוצים לדעת את האמת ושיפסיקו עם הטיוחים
אפרת וייס
בג"ץ דחה הבוקר (ד') את המשך הדיון בעניין החייל מדחת יו�סף, שנהרג בקבר יוסף בחודש ספטמבר, על מנת לאפשר לועדת החוץ והביטחון של הכנסת לסיים את הטיפול בעניין. מהדי יוסף, אחיו של מדחת יוסף: "אנחנו אופטימיים, אבל אין לנו אמון בדרגים הפוליטיים".
באוקטובר 2000 נפצע יו�סף אנושות בקבר יוסף בשכם, ודימם למוות לאחר שלא חו�לץ מהמקום. שנה וחצי לאחר מכן, משפחתו עדיין לא יודעת מה באמת קרה שם. המשפחה, בשיתוף עם תנועת "איכפת", עתרה לבג"ץ בדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את המחדלים שהובילו למותו של בנם.
ישראל צוברי, חבר תנועת "איכפת": "עתרנו לבג"ץ על מנת להגיע לאמת. היה מחדל מאוד רציני גם בצבא וגם בקרב הדרגים הפוליטיים. היה טיוח מכאן ומשם, והיום בג"ץ עשה לנו תרגיל פרלמנטרי, כאשר הודיע שהעביר את הדיון לועדת חוץ ובטחון. הדרגים הפוליטיים רימו אותנו".
צוברי מוסיף: "רק ועדת חקירה ממלכתית תחשוף את האמת. זהו ניצול ציני של המשפחה. הדבר הזה חשוב גם לחיילים ולמפקדים, המשפחה חיה עם זה כבר שנה וחצי. האמת היא שהצבא לא השכיל, משיקולים זרים, לחלץ את מדחת יוסף, והפקיר אותו בידי ג'יבריל רג'וב והפלסטנים. זאת הפעם הראשונה שמפקירים חייל בשטח. אנחנו לא מאמינים לועדת חוץ ובטחון".
לטענת צוברי, בעבר פנה ח"כ איוב קרא למשפחה, והיה בעד הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, אולם ברגע האחרון שינה את דעתו ותמך בהעברת הטיפול בפרשה לועדת חוץ ובטחון.
מהדי יוסף, שהגיע הבוקר לבית המשפט עם משפחתו, אמר: "אנחנו אופטימיים אבל אין לנו אמון בדרגים הפוליטיים. אני לא מאמין שוועדת החוץ והביטחון תחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. כולם יודעים שלא מפקירים פצועים בשטח; אנחנו רוצים לדעת את האמת ושיפסיקו כבר עם הטיוחים. אנחנו נתנו את הנשמה למדינה הזו".
------------------------------------------------------------
ועדת החוץ והביטחון: לא להקים ועדת חקירה לפרשת מדחת יוסף
ועדת החוץ והביטחון בכנסת קיבלה את ההחלטה לאחר בדיקה שנמשכה מספר חודשים. מאהדי יוסף: "אחי מת על רצפה קרה כשהצבא עומד 800 מטר ממנו ולא עושה כלום. ההחלטה הזו חשובה בעיני כקליפת השום"
סמדר שמואלי
פרסום ראשון: ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, שבדקה בחודשים האחרונים את אירועי קבר יוסף, בוחנת בימים האחרונים הצעה שלא להמליץ על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת נסיבות מותו של החייל מדחת יוסף. הבדיקה בוצעה לאחר שמליאת הכנסת הסמיכה את הוועדה לדון ולהחליט בנושא.
ממסקנות הוועדה עולה, שהיא ממליצה להסתפק בתחקיר שערך צה"ל בנושא. עוד צויין בדו"ח שהתחקיר הצה"לי בוצע בסמוך להתרחשות האירוע, כאשר הפרטים היו טריים בזיכרונם של המעורבים. "הצבא ערך תחקיר מקיף בנושא, שכלל הסקת מסקנות והפקת לקחים", נכתב, "ולכן אין מקום להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת הנושא אשר מוצה בתחקירי צה"ל ובדיוני וועדת חוץ וביטחון".
ההחלטה טעונה אישור סופי של וועדת חוץ וביטחון של הכנסת.
שרה דורפמן, חברת תנועת "איכפת", מסרה בתגובה כי בתנועה ניחשו מראש כי זו תהיה החלטת הוועדה. "היה לנו ברור מלכתחילה שאלה תהינה התוצאות", אומרת דורפמן. "זהו עוד נדבך בחוסר האמון של הציבור בנבחריו. העם חושב דבר אחד וידוע שיש קונצזוס מוחלט בנושא הפקרת מדחאת יוסף, אבל המנהיגים מחליטים אחרת.
המטרה של התנועה היא לשמור על צה"ל ולהוציא את האמת לאור. בזה תלוי החוסן של צה"ל. מי שהפקיר את מדחאת זה הפיקוד העליון. זה המקרה הראשון בצה"ל בו הופקר חייל פצוע בשטח. העניין בנושא הזה לא פג למרות שעברה שנה וחצי, ורק המנהיגים שלנו מנותקים".
עוד ציינה דורפמן כי המידע על הכסף שהועבר לכאורה הוא מפי ח"כ איוב קרא בלבד, וכי לתנועת "איכפת" אין קשר למידע זה.
הפינוי התאחר וגרר ביקורת על צה"ל
ב-1 באוקטובר 2000 נפצע יוסף מאש פלסטינית, כששמר על הקבר בלב שכם. התפרעות המונית סביב הקבר מנעה את פינויו, והמפקדים בשטח פנו לעזרתו של ג'יבריל רג'וב, שהבטיח לפנות את יוסף באמבולנס פלסטיני. הפינוי התאחר ויוסף מת מפצעיו.
לאחר מותו נשמעה ביקורת נוקבת על התנהלות על הדרג הצבאי הבכיר בשטח ונטען שיוסף הופקר בשטח.
חברי ועדת חוץ וביטחון ציינו בדו"ח שהתרשמו שהשיקול המרכזי של המפקדים בשטח היה חילוצו של יוסף הפצוע. "בדיעבד, ובחוכמה שלאחר מעשה, החלטת המפקדים להעדיף את החלופה הפלסטינית התבררה כטעות מאחר והסתמכה על הבטחות שווא מצד אנשיו של רג'וב כאילו בכל רגע יתבצע הפינוי".
בדו"ח נטען שבפני הוועדה הוצגו האפשרויות שהיו לחילוץ הפצוע - סיוע של כוחות פלסטינים בפיקודו של רג'וב או הפעלת כוח משוריין של צה"ל. "לאור הבנת המציאות המבצעית הועדפה על ידי המפקדים החלופה הפלסטינית בשל היותה המהירה ביותר", כתבו חברי הוועדה.
אחרי מותו של יוסף וגל הביקורת הציבורית בנושא, קרא ח"כ איוב קרא (ליכוד) להקים ועדת חקירה ממלכתית. חברי ועדת חוץ וביטחון קיימו פגישות רבות בנושא, עם הרמטכ"ל, שר הביטחון וקצינים וחיילים המעורבים בפרשה, כדי לבדוק האם להענות לדרישתו של קרא.
לקראת סיום כתיבת המלצות הוועדה, דרש קרא שבדו"ח יוזכר לפחות שהיה "כשל" בפרשת קבר יוסף. חברי הוועדה העדיפו לבסוף לציין שהיה "כישלון בחילוץ" והוסיפו: "לצערינו לא היה זה מקרה יחיד שבו ניסיונות החילוץ נכשלו".
מאהדי יוסף: אחי מת על רצפה קרה כשהצבא עומד 800 מטר ממנו
ח"כ קרא זועם על ההחלטה. "הפעולה לא נכשלה, כי לא היתה כלל פעולה. הצבא ישב וחיכה. היה כאן כשל שסמכו על הפלסטינים, היתה הפקרה: סמכו על גורם זר כמו שלא היה בהיסטוריה של מדינת ישראל. פגעו בערך העליון של הצבא, שאין מפקירים פצוע. אנשי תנועת 'איכפת' (שקמה לאחר חשיפת הפרשה - ס.ש) העבירו לידי מידע על כך שהחילוץ התאחר בשל משא ומתן על כסף שדרש רג'וב. רג'וב היתל בכוחות הביטחון ומשך אותם ארבע וחצי שעות כאשר ידעו שיוסף מדמם למוות".
מאהדי יוסף, אחיו של מדחת, אמר בתגובה, שמראש ציפה שהוועדה תנסה להשתיק את הפרשה. "הוועדה הזו חשובה כקליפת השום בעיני. זו ועדה פוליטית. מאחורי נמצא כל העם. 6 מיליון איש טוענים שמדחת הופקר. אני לא ישן מאז מותו בלילות אבל לא אוכל להחזיר אותו. אם אחי היה מת בבית החולים היינו שותקים, אבל הוא מת על רצפה קרה כשהצבא עומד 800 מטר ממנו ולא עושה כלום. ראש הממשלה אמר לנו בשיחות שאינו רוצה וועדת חקירה ממלכתית, אבל זו הדרישה שלנו גם היום".
יצויין שבדו"ח הוועדה נחשף שכחודש לפני מותו של יוסף, ביקש הרמטכ"ל, שאול מופז מהדרג המדיני להוציא את החיילים ממיתחם הקבר אך נענה בשלילה.
------------------------------------------------------------
ועדת קבר יוסף: "דרך הפעולה הייתה סבירה"
ועדת החקירה, שבדקה את האירועים בקבר יוסף, שבהם מת מפצעיו חייל מג"ב מדחת יוסף, קבעה שמפקדי צה"ל פעלו כהלכה. משפחת יוסף: "אנחנו דוחים לחלוטין את מסקנות ועדת החקירה" . הוועדה בדקה גם את טיול המתנחלים להר עיבל, שבמהלכם נהרג הרב בנימין הרלינג, וקבעה שמארגן הטיול הטעה במתכוון את המח"ט שאישר את הטיול
ורד לוביץ'
במסיבת עיתונאים שנערכה אמש (יום ב') בתל-אביב פורסמו ממצאי ועדת החקירה, שבדקה את האירועים במתחם קבר יוסף, במהלכם נהרג סמל מדחת יוסף ב- 1.10.00. הוועדה פרסמה את מסקנותיה גם בקשר לטיול המתנחלים להר עיבל ב- 19.10.00, שבמהלכו נהרג הרב בנימין הרלינג. ועדת החקירה מונתה על ידי הרמטכ"ל ובראשה עמד אלוף במיל. יורם יאיר.
אירועי קבר יוסף
הפרשה הראשונה שבדקה הוועדה היא הקרב שהתחולל בין שוטרי מג"ב וחיילי צה"ל לבין פלסטינים חמושים והמון מתפרע, סביב מתחם קבר יוסף במזרח שכם. במהלך האירוע נפצע קשה שוטר מג"ב, סמ"ל מדחת יוסף, שחולץ רק כעבור חמש שעות ומת מפצעיו בתוך מתחם הקבר.
הוועדה אומרת שבמהלך האירוע נדרשו המפקדים הבכירים לבחור בדרך הפעולה המועדפת לחילוץ הפצוע, כשבפניהם שתי חלופות אפשריות: האחת –חילוץ הפצוע באמצעות הפלסטינים, והשניה – חילוצו באמצעות הפעלת כוח משוריין צה"לי.
מסקנות הוועדה: "לאורך כל האירוע לא היתה התלבטות כלשהי באשר למחויבות לחילוץ הפצוע. הדילמה שנוצרה היתה עניינית: מהי הדרך המהירה ביותר לחילוץ. התמונה שנוצרה אצל המפקדים הבכירים היתה, שהפלסטינים פועלים לפינוי הפצוע ותוך זמן קצר יגיעו אל הקבר ויפעלו בהתאם. התמונה המצטיירת, מעידה אף היא, על מאמץ פלסטיני מתמשך, אם כי בלתי יעיל, לשם יצירת חיץ בין ההמון הפלסטיני לבין קבר יוסף".
האלוף במיל. יורם יאיר: "לא מצאנו התעוררות בעיה ערכית או, שמישהו ערער על המחוייבות לפנות את הפצוע… דרך הפעולה שנבחרה היתה סבירה ואפשרית, לדעת חברי הוועדה, על פי ניתוח האירוע. היתה זו הבחירה הנכונה. פעילות הלוחמים במתחם הקבר, בייחוד זו של מפקד הכח והמהלך הרפואי, ראויה להערכה".
הלקחים שהפיקה הוועדה: "גם בשעה שנבחרת חלופה מועדפת, חובה להמשיך לטפח ולהכין חלופה משנית, כדי שלא תשמט מידי המפקדים היכולת להפעילה ביעילות ובמיידיות".
תגובת משפחת ההרוג, מדחת יוסף
בני משפחתו של מדחת יוסף קיבלו לידיהם את מסקנות הוועדה כבר לפני יומיים, מידיו של האלוף במיל' יורם יאיר.
מהדי יוסף, אחיו של מדחת ז"ל: "אנחנו דוחים לחלוטין את מסקנות ועדת החקירה. הוועדה הזאת לא מקובלת עלינו. לא ייתכן שהמקרה ייבדק על ידי ועדה צבאית, שהיא תלויה. אנחנו ביקשנו למנות ועדת חקירה ממלכתית ובלתי תלויה".
"איך אנחנו יכולים לקבל קביעה, שההחלטה לסמוך על הפלסטינים, שיפנו את מדחת, היתה סבירה? ממתי צה"ל סומך על גורם זר בפינוי פצועים? איך אפשר היה לסמוך על הרשות הפלסטינית שהיא תשחרר את מדחת, הרי הם אלה שירו בו? מה? לצה"ל ולמדינת ישראל חסרים האמצעים לדאוג לחיילים שלנו? זה לא ברור לי ואני לא יכול לקבל את זה", אמר האח.
"אני כל הזמן מנסה לחשוב מה הרגיש ומה חשב אחר שלי, ששכב שם חמש שעות פצוע ומדמם. הוא בטח חשב, שהנה, כל רגע, יגיעו חיילים שלנו לחלץ אותו, ככה לימדו אותו. אבל הם הפקירו אותו. מה שנעשה שם זה המתת חייל הדרגתית, כשכולם צופים מהצד. אנחנו לא נשקוט עד שתקום ועדת חקירה ממלכתית", דברי מהדי יוסף.
טיול המתנחלים בהר עיבל
הוועדה התבקשה לבדוק גם את אירועי טיול הדמים להר עיבל, ומצאה שהמח"ט, שאישר את הטיול בהר עיבל, הוטעה במכוון על ידי מארגן הטיול, נחמיה פרלמן. כמו כן נמצא, כי הטיול התקיים למרות פקודה מפורשת של אלוף הפיקוד ומפקד האוגדה, שאסרו לקיים טיולים. תהליך אישור הטיול בחטיבה לא התנהל על פי הנוהל הרגיל, ובוצע רק על סמך שיחה אישית בין מארגן הטיול, פרלמן, לבין המח"ט, שלא היה מודע לפקודה האוסרת על קיום טיולים.
מן החקירה הצבאית עולה כי מח"ט שומרון, אל"מ יוסי אדירי, לא היה מודע לפקודת האלוף משום שקצינת החמ"ל הניחה, הנחה מוטעית, שהוא כבר יודע מהפקודה, ולפיכך לא עדכנה אותו. לעומת זאת, מארגן הטיול, פרלמן, דווקא ידע על הפקודה שאוסרת טיולים, אולם "הוא נקט בשורת פעולות הטעייה והונאה, כשהוא מנצל את ההיכרות שלו עם המערכת הצבאית בכלל ועם חטיבת שומרון בפרט". וכך, בכל פעם, שהתעוררו ספיקות במערכת הצבאית באם לאשר את קיום הטיול אם לאו, סיפק פרלמן מידע מטעה, "והמשיך בעקשנות בתרגילי ההונאה".
הפעם הראשונה בה התוודעו החיילים המלווים למסלולו האמיתי של הטיול, היתה כשירדו המטיילים מהאוטובוס, בתחילת הטיול. החיילים הצעירים חשו, שמשהו אינו כשורה, אך פרלמן שטח לפניהם מפה עליה צויין מסלול הסיור, וטען בפניהם, כי המסלול אושר על ידי המח"ט, למרות שאישור כזה לא היה קיים. הוועדה קובעת, כי פרלמן היה מודע לכך, שהוא נע אל תוך שטח A, כשמטרת הטיול האמיתית היתה לבחון את המקום במטרה להקים בו ישיבה.
בפני ועדת החקירה הודה פרלמן: "אין שום ספק שהמח"ט הוטעה על ידי ואני הכשלתי אותו, וגם את הסמח"ט. המטרה היתה אחרת לגמרי, זה בכלל לא היה טיול, זה סיור מכין להקמת ישיבה… אנחנו הלכנו לסרוק את מצבן של אדמות המדינה, אנחנו הלכנו לסרוק את דרכי הגישה. חוסר ההגינות שלי היה בכך, שסיור כזה לא עושים עם 29 מטיילים. זה חוסר יושר".
באשר לפעולות איתור וחילוץ המטיילים קובעת הוועדה, כי פעולות האיתור לא התבצעו בצורה מקצועית, מרוכזת, שיטתית ונשלטת. האלוף יאיר התייחס לנוהל הפתיחה באש ואמר כי הסיבה האחת והיחידה לכך שהכוח לא פתח באש היתה חוסר הידיעה באשר למיקום המטיילים, והחשש לפגוע בהם.
במהלך הטיול בהר עיבל נפתחה אש לעבר המטיילים וכתוצאה מהירי נהרג הרב הרלינג ונפצעו ארבעה בני אדם נוספים. איתור המטיילים וחילוצם נמשך למעלה מחמש שעות.
-----------------------------------------------------------
בכיר במג"ב: מות החייל בקבר יוסף - "תסכול נוראי"
הקצין הבכיר: צריך להחליט אחת ולתמיד אם אנחנו יושבים במתחם קבר יוסף. יש מספיק מקומות קדושים ליהודים שבזמן מהומות כוחות צה"ל יוצאים מהם ולא מסתכנים"
פליקס פריש
קצין בכיר במג"ב מתח אתמול (יום ב') ביקורת על חוסר ההחלטיות בנוגע לחילוץ לוחם מג"ב מדחת יוסף, ששכב פצוע בקבר יוסף במשך כמה שעות, עד מותו.
במשך חמש שעות המתינו קציני מג"ב יחד עם מפקדי צה"ל, לחילוצו של רב שוטר מדחת יוסף עד שהתקבלה ההודעה הקשה. "ההרגשה היא קשה מאוד, זו תחושת תסכול נוראית. אתה לא יודע מה הולך לקרות ברגע הבא. אתה מקווה מאוד שיתאפשר לחלץ את הפצוע ומצד שני עם כל רגע שעובר אתה מבין שההחלטה לחלץ אותו לא תילקח על ידי המפקדים", כך אומר הבכיר, ששהה בחדר הפיקוד בהר ברכה עם הרמטכ"ל ואלוף פיקוד המרכז.
"לכולם ברור שמדובר בהחלטה קשה מאוד, אם להכניס כוחות משוריינים לתוך מתחם הקבר ולסכן בכך חיילים נוספים. אבל טבעו של המקצוע הצבאי הוא שאו שאתה מחליט לעשות או שאתה לא מחליט, ולא להחליט פירושו להשאיר את הפצוע למות", אומר הקצין.
הוא גם מותח ביקורת על השהות בקבר יוסף. "צריך להחליט אחת ולתמיד אם אנחנו ממשיכים לשהות במתחם הקבר עם כל ההשלכות המבצעיות הכרוכות בכך, או שאנחנו לא נמצאים שם. יש מספיק דוגמאות אחרות למקומות קדושים שישראלים נכנסים אליהם באופן שוטף ובטוח, באבטחה של המשטרה הפלסטינית וצה"ל, אבל בזמן מהומות או סכנה כוחות צה"ל יוצאים משם, לא מסתכנים לשווא ובדיעבד גם לא מעוררים דילמות קשות, את הדם של מי להעדיף, של חייל פצוע בפנים או של החיילים שאמורים לחלץ אותו", אמר הקצין.
הבוקר הורה מפקד מג"ב ניצב ז'ק דדון לכל קציני מג"ב שלא להתראיין בכלי התקשורת על מנת לא "להתסיס תבערה" בין בכירי מג"ב לבכירי צה"ל.
------------------------------------------------------------
|
הכתבות והתגובות באתר ynet
 |
