החוק בישראל משית האת האחריות לכלכלת ילדים קטינים על שני ההורים, תוך החרגה של ילדים מגיל 0-6 עליהם חל הדין העברי הקובע כי כלכלתם מצויה באחריות האב בלבד. החוק גם מבדיל בין הוצאות ואחריות כלכלית הנוגעת לילד יהודי לאחר גיל 18, מתוך הנחה שזה יעמוד לשירות צבאי או לאומי ויזדקק לתמיכה כלכלית.
מלבד דמי המזונות המוגדרים בהסכם הגירושין עבור כל ילד, מביא החוק בחשבון גם את צרכי המדור: השתתפות בעלות המגורים של הילדים, במידה ומקום מגורם העיקרי הוא אצל אחד ההורים בלבד, וכן הוצאות חינוך ובריאות מיוחדים שאינם במסגרת ההוצאות השוטפות.
איך נקבעים דמי המזונות?
דמי המזונות של ילד בישראל נקבעים תחת העקרונות שהוזכרו מעלה, אולם נדרשים להתאמה על פי פרמטרים רבים. בעת קביעת המזונות יש להביא בחשבון את פערי ההשתכרות בין ההורים ככל וקיימים, את צרכי הילד על פי רמת החיים בה הורגל, את זמני השהות של הילדים בין שני ההורים ופרמטרים נוספים.
במטרה להגן על טובת ילדי ההורים הגרושים, ולמרות הצורך בהתייחסות לכל מקרה לגופו על פי הפרמטרים האמורים, קיימת חזקה עובדתית שקובעת סכום מוערך בן 1250-1400 ₪ לילד, כסכום העונה על הצרכים הבסיסיים של כל ילד, ללא דמי מדור והוצאות חינוך.
בעת קביעת דמי המזונות יש להתייחס לנתונים רבים ולהשקיף שנים קדימה, ומומלץ שלא לצאת לדרך זו ללא ליווי מקצועי של עורך דין מומחה ומנוסה בתחום דיני המשפחה בכלל ומזונות ילדים בפרט.
קביעת דמי המזונות שלרוב מושתים על האב, יביאו חשבון את הכנסתו, וכן את הכנסתו הפנויה לאחר תשלום המזונות, במטרה לאפשר לו קיום בכבוד. יחד עם זאת, במקרים מסוימים עשוי שופט לקבוע סכום מזונות גבוה יותר שיושת על האב, ביחס להכנסתו, וזאת עקב אי מיצוי יכולת השתכרות.
עו"ד יעקב שקלאר. צילום : יחצ
האם ניתן לתבוע מזונות רטרואקטיבית
ככלל, חוק המזונות נדרש ליישום מיד עם פרידת בני הזוג, כאשר במידה ונדרשים תהליכים משפטיים ארוכים, ייקבעו על די בית המשפט מזונות זמניים לתקופה זו. דמי המזונות הם זכותו החוקית של הילד ולאף אחד, לרבות ההורה לו משולמים המזונות, אסור לוותר עליהם בשמו או בכלל.
המונח דמי מזונות רטרואקטיביים מתייחס למקרים בהם קיים פרק זמן בין מועד פרידת בני הזוג ועד למועד קביעה והעברת המזונות בפועל, מכל סיבה שהיא. החוק מכיר בגבייה רטרואקטיבית ובחובת האב לספק את כלכלת ילדיו, אולם במקרה כזה יביא בחשבון את תקופת השיהוי, הסיבה לשיהוי כמו גם הקשר בי האב לילדיו. זכות הילדים תהווה את העיקרון המנחה, ולא סיבה של ממש אי תשלום מזונות לאורך זמן עשוי להביא את האב לחיובים רטרואקטיביים כבדים. אם חשבתם איך אפשר לא לשלם דמי מזונות, כדאי שתעיינו טוב טוב בחוק.
לשאלת גיל הפסקת תשלומי המזונות, יש לבחון את הדין על פיו נכתב ההסכם ונקבעים המזונות. הדין העברי מביא בחשבון את מחויבות הילד לשירות צבאי או לאומי בגיל 18, ואת העובדה שאינו מיועד לעמוד ברשות עצמו לחלוטין בגיל זה, ומגדיר לרוב המשכיות של תשלום המזונות עד גיל 2 לנשים ועד גיל 21 לגברים, תוך הפחתת הסכום לשליש מסכום המזונות שנקבע, מגיל 18 ועד לתום התקופה האמורה. ניתן להתנות את המשך תשלום המזונות בגיל זה ביציאה בפועל לשירות המדינה, ובמידה ומכל סיבה שהיא הילד לא העמיד עצמו לשירות המדינה, להפסיק לחלוטין את דמי המזונות בגינו.
עורך הדין יעקב שקלאר וצוות משרדו, מביאים ניסיון רב שנים ומקצועיות שאין שניה לה בתחום דיני המשפחה ומזונות ילדים, וסייעו למתגרשים רבים למצות את זכויותיהם ולקבוע דמי מזונות הוגנים תוך ראיית טובת הילד.