בכיר בשב"כ ל'מצב הרוח': רק שילוב של טכנולוגיה מפותחת והיכרות אינטימית עם השטח איפשר את הלכידה המהירה של הרוצח
פעילות השב"כ והימ"מ במסגד ברמאללה, כפי שנראו במצלמות האבטחה של המסגד ופורסמו בפייסבוק
מצב הרוח, חגי הוברמן
"רק שילוב של טכנולוגיה מודרנית עם היכרות אינטימית של השטח, הביא לתפיסה המהירה של רוצחה של הנערה אור אנסבכר. זה היתרון של השב"כ הישראלי". כך אומר ל'מצב הרוח' בכיר בשב"כ, שהשתתף בפעילות ללכידת הרוצח ערפאת ארפאעיה, יומיים אחרי הרצח.
לדבריו, "החיבור לטכנולוגיה עשה בשנים האחרונות קפיצת מדרגה גבוהה. כמעט בכל מהלך סיכולי מפעילים טכנולוגיה חדישה, גם בסיכול, גם באיסוף המודיעין. עם זאת, גם אם תשתמש בטכנולוגיה הכי משוכללת, לא תוכל לפעול אם אין לך היכרות הכי אינטימית של השטח: מי גר בכל בית, איזה בתים נטושים ואיזה לא, איזו חמולה חולשת על הרחוב, האם לרחוב יש מאפיינים חמאסים. רק היכרות אינטימית כזו יכולה להביא לתפיסה של מחבל. כל זה בא לידי ביטוי באירוע הזה".
על השתלשלות האירועים שהביאו ללכידת הרוצח סיפר הגורם הבכיר:
"מרגע מציאת הגופה, החלק הראשון של האירוע מתחיל בעבודת המשטרה. לוקחים את הממצאים בזירה, כולל DNA, מריצים במאגרים ומזהים מי האיש. בגלל שהרוצח היה עצור בעבר, פרטי ה-DNA שלו היו במאגר המשטרתי.
"מרגע שהאיש זוהה, אנחנו נכנסים לתמונה. רכזים שלנו מגיעים לשטח ומתחילים לבצע 'אינבסטיגציה' – מונח מקצועי בשב"כ שפירושו תיחקור אנשים בשטח, בדיקה הזירה, וקבלת עדויות שוטרים לגבי מימצאים שאספו. באותו רגע נפתח חפ"ק בשב"כ שאליו מתנקזים כל המקצועות השב"כיים – רכזי השטח, אנשי הדסק האנליסטים שמנתחים את המידע, הפעלת טכנולוגיה, וצוות אורגני שתפקידו מאותו רגע להגיע לרוצח.
פעילות השב"כ והימ"מ במסגד ברמאללה, כפי שנראו במצלמות האבטחה של המסגד ופורסמו בפייסבוק
"אנחנו יודעים כעת מי הרוצח, אבל האתגר היה למצוא אותו. ברור לנו שצריכים להגיע אליו מהר, בעיקר מחשש לפיגוע נוסף, הרי לפי הבנתו אין לו מה להפסיד. הוא יודע שמחפשים אותו, גם אם לא יודע שאנחנו יודעים עליו. ואז אנחנו מפעילים את כל היכולות שלנו: הרכזים מפעילים מקורות אנושיים לראות אם יש משהו חשוד. אנשי הטכנולוגיה מפעילים אמצעי טכנולוגיה מתקדמים כדי לנסות לזהות היכן נמצא. בשלב זה יש פעילות שטח. הצבא ישב במעטפת. בשטח פעלו כוחות שב"כ וימ"מ".
אנחת רווחה בחפ"ק כשנתגלה מקום המסתור
"הבנו בשלב מוקדם שהוא באיזור רמאללה. זה לא היה מובן מאליו, כי הרוצח הרי תושב חברון, אבל ביצענו ניתוח של נתיב בריחה אפשרי, וכיוון שיש לנו הכרת השטח, אנו מבצעים מיפוי של מקומות שהוא עשוי להגיע אליהם. וכך למרות שהרוצח הוא מחברון, ידענו בוודאות שהוא הגיע לרמאללה ולא בחברון. עם כניסת שבת אנשים שלנו, רכזים שלנו ואנשי המבצעים שלנו, היו בשטח, בתוך רמאללה".
זיהו אתכם כשנכנסתם לרמאללה?
"לא. בסוף הכל כאילו נעשה 'מגן ולא יראה'. הכל בצורה שקטה. זה אחד הדברים של הפעולה הכירורגית, שמטרתה לא לגרום לנפגעים לכוחותינו. הצורך הוא למצוא את העיתוי המתאים כדי לעצור אותו, כי הרי רמאללה היא איזור הומה אדם.
"כל אותה עת, בליל שבת, יושבים בחפ"ק אנליסטים שמנתחים מידע הזורם כל הזמן, ואנחנו מצמצמים את המקומות בהם הוא עשוי להסתתר לתא שטח באיזור רמאללה.
"ואז אנחנו מבינים שהוא מסתתר במסגד ג'מאל אל-נאסר ברמאללה. בסביבות 8 בערב בליל שבת הכוחות שלנו מגיעים למסגד. הם סוגרים סביב המסגד, וברגע שיש היתכנות מבצעית נכנסים הלוחמים פנימה, באומץ לב. רוב הפלשתינים יצאו כבר מהמסגד, והכוחות שלנו לא מוצאים שם את המחבל. הוא כנראה עבר זמן קצר לפני כן למקום אחר. פשוט שינה מיקום, לא בגלל שחשב שהגענו אליו".
יש לכם באותו רגע איזו תחושת החמצה?
"לא. בחמ"ל מתחיל מחדש ניתוח המידע, להיכן יכול היה לברוח. גם מידע טכנולוגי וגם מודיעין שמגיע מהשטח, כי יש כוחות בשטח, סוכנים שלנו פועלים בשטח, והכל מתנקז לחפ"ק מכל זרועות האיסוף. ואז אנחנו מבינים שהוא מסתתר במבנה נטוש ברמאללה, מבנה שהוא מכיר. מבנה גדול בעל כמה קומות שכנראה עבד בו פעם בשיפוצים.
"באותו רגע, בסביבות 10 בלילה, אנחנו מזיזים את הימ"מ לאיתור הזה, וסוגרים עליו. כאן כבר אנחנו מבינים שקרוב למאה אחוזים שהוא במבנה הזה. אנחת רווחה נשמעת בחפ"ק כשיודעים שהוא שם. אנחנו שולחים את הכלב של הימ"מ פנימה. הכלב מנטרל אותו. הכוחות נכנסים ועוצרים אותו.
"הרוצח עבר בדיקה רפואית כי הכלב פצע אותו. המשטרה הגיעה ב-1 בלילה למשפחה של אורי, ומעדכנת שהחשוד נתפס, למרות שמדובר בליל שבת. היה חשוב לנו שהם יידעו לפני התקשורת".
למעט ההודאה שלו, היו לכם עוד הוכחות שהוא הרוצח?
"כן. תוך כדי חקירה, הוא מגלה איפה החביא את הסכין. אנשי השב"כ יצאו מתוך החקירה והלכו להביא את הסכין מהמבנה בו הסתתר, על פי ההסבר שלו היכן החביא את הסכין. זו ראיה משמעותית למשפט.
"החקירה נמשכת וביום ראשון הודענו שהמניע לרצח לאומני".
למה לוקח יומיים להודיע שהרקע לאומני? כשפלשתיני לוקח סכין ודוקר למוות ילדה יהודיה צעירה וחלשה ממנו. איזה עוד מניע יכול להיות לכך?
"כדי שתבוא לבית המשפט ותגיד 'הרוצח רצח את הנפגעת במניע לאומני', אתה צריך הוכחה, משהו שאמר, משהו שעשה. אחרת בית המשפט לא יקבל את דבריך. זו החשיבות להגיע לחקר האמת. וזה אחרי שבחקירה הוא הודה במניע. זו המקצועיות של חקירת שב"כ. כדי לבסס אמירה משפטית, צריך משהו להיאחז בו. ברור גם לי וגם לך שאם הילדה היתה ערביה הוא לא היה רוצח אותה.
"חשוב לזכור משהו חשוב: חקירות טרור לוקחות לכל הפחות שבועיים. כאן, מרגע האירוע ועד התפיסה אף אחד לא הלך הביתה. אנשים היו בשטח כדי לפענח את המקרה ולהביא אותו לדין. זה שהרוצח נלכד בתוך פחות מ-24 שעות זה לא מובן מאליו. הרוצח הסתתר, שינה מקום, היה אתגר להגיע אליו. זה מעיד על היכולות הגבוהות של האירגון. כמו כל פיענוח, ככל שעובר הזמן קשה יותר להגיע אליו.
"חלק מהאנשים שלקחו חלק בסיכול הם שומרי שבת, דתיים, שהיה ברור להם שיש כאן עניין של פיקוח נפש, שעזבו את המשפחות בליל שבת. חלק היו איתו בחקירה עד יום ראשון בלילה".
מדברים רבות על שיתוף הפעולה הביטחוני עם הרשות הפלשתינית. הפלשתינים עזרו לנו במקרה הזה?
"לא היה שום שיתוף פעולה עם הכוחות הפלשתינים. נכנסנו בכוחות לא רועשים. כשהכוחות יצאו הם הותקפו באבנים. כי אז זה היה מהלך רועש. כאן כבר לא חשוב הזיהוי. ממילא יודעים שאתה שם. כאן אתה רוצה לצאת כמה שיותר מהר".