כמה זמן מהחיים שלכם, לקח לכם להתלבט על שאלה פשוטה כמו "מה בא לי לאכול?". תחשבו על כל אותם ימים במצטבר שבזבזתם על החלטה שולית שכזו. אך מה קורה כאשר מדובר בשאלה גורלית יותר כמו "מה מתאים לי ללמוד?" כמה זמן מה מהחיים שלכם אתם מקדישים להחלטה גורלית שכזו?
הכרתי אנשים שכבר בגיל צעיר מאוד ידעו מה הם רוצים להיות. חלקם אפילו הגשימו את החלום הזה. החלק השני, קיבל החלטה ואז עוד אחת ועוד אחת עד שבסוף עשה משהו אחר לגמרי ממה שציפה לעשות בזמן שהיה צעיר.
יצא לי לחשוב על זה, על הדרך שבה כל אחד מאתנו מקבל החלטות כמו "איך להחליט מה ללמוד?". ניסיתי להבין האם יש עיקרון אחד שמנחה אותנו או שמא הליך קבלת ההחלטות שלנו מבוסס נטו על חוויה סובייקטיבית כמו ניסיון עבר. מצאתי שיש 7 טיפוסים שונים שכל אחד מהם מקבל החלטות על בסיס שיקולים שונים:
צילום: 123rf.com
אלו שמתבססים על חכמת ההמונים
חכמת ההמונים מתבססת על עיקרון הדמוקרטיה. היא יוצאת מתוך הנחה שאם יש משהו שהרבה אנשים ממליצים עליו, הוא כנראה טוב. וההיפך, אם הרבה אנשים קטלו או ביקרו לרעה דבר מסוים, הוא לא טוב. האנשים שנוטים להשתייך לקבצה הזו, מרבים לאסוף מידע ודעות מהסביבה על מנת לקבל החלטה מסוימת.
אם אנשים מהסוג הזה יצטרכו להתמודד עם הדילמה מה ללמוד, הם יתייעצו עם מכרים, ייכנסו לפורומים ויתייעצו ברשתות חברתיות (לרוב במקביל), לפני שהם מגיעים להחלטה הגורלית. קרוב לוודאי שההחלטה לא תבוא להם כל כך בקלות.
אלו שמתבססים על נתונים ומספרים
אם אתם מכורים לסטטיסטיקה ואתם פותרים חישובים מורכבים עוד לפני שאתם פותחים את העיניים, כנראה שאתם משתייכים לקבוצה הזו. את אנשי המספרים, תפגשו בעיקר במאגרי המידע. תהליך קבלת ההחלטות שלהם ניזון בעיקר מאיסוף מידע וסידורו לגרפים וקטגוריות. החלטתם לא תהיה קשורה בשום צורה לרגש אלא אך ורק לנתונים.
אם נחזור לדוגמא שלנו, כאשר אנשים מסוג זה יתמודדו עם השאלה "מה כדאי לי ללמוד?", הם יעברו על כל הסילבוסים של קורסים פוטנציאליים, יאספו ויצליבו מידע, עד שבסופו של דבר יחליטו האם הם לומדים באוניברסיטה, או בכלל במכללה ללימודי הייטק כמו האקריו.
אלו שמתבססים על אינטואיציה
בניגוד לאנשי המספרים, את אנשי האינטואיציה מובילים תחושות ורגשות. אלו אנשים עם ביטחון רב בהחלטות על פי תחושת בטן. הם יודעים מה הם אוהבים לעשות ויש להם תחושה כבר בשלב מאוד מוקדם שהם גם יהיו טובים בו. ברוב המקרים הם גם צודקים.
מחקרים מראים שאינטואיציה הוכיחה את עצמה. אנשים אינטואיטיביים מקבלים החלטות באופן רגשי. התשובה ברורה להם תוך רגעים ספורים באופן אינסטינקטיבי בלבד. המדע מחבר היום בין האינטואיציה שלנו אל תת המודע. כך שההחלטות האלו לא לגמרי בלתי רציונליות.
אלו שמאמינים בכוח עליון
בשונה מהגישות הקודמות, כשזה מגיע לבחירת תחום לימודים, האנשים האלו מאמינים בהשגחה עליונה. הם חושבים שהחלק שלהם בקבלת ההחלטה הוא שולי, יש איזשהו כוח עליון, קרמה או יקום שמנווט את ההתרחשויות. הגישה הזו לא אופיינית לדתיים בלבד, אלא לאנשים רוחניים באופן כללי.
אנשים שמתמודדים עם השאלה "איך להחליט מה ללמוד?", יחפשו את התשובות במקורות רוחניים כמו תפילה, מדיטציה, התבודדות או הרהור. הם אלו שיחפשו אחר סימנים ורמזים האם כדאי להם ללמוד לימודי תעודה ואיזה קורס בעולם ההייטק הם צריכים ללמוד. אנשים מסוג זה, לא יגיעו להחלטה שהם לא יהיו שלמים איתה.
אלו שמקבלים החלטות בשבילם
מכירים את האנשים האלו שזורמים עם כל מה שתגידו להם? הם לא עושים סיפור מכל דבר, נמנעים מקונפליקטים ויכולים לחיות בשלום עם כל החלטה. הם בסדר עם זה שההורים שלהם יבחרו בשבילם מה ללמוד.
זה אולי נתפס כפאסיביות והתחמקות מהכרעה בקבלת ההחלטות, אבל לפעמים זה פשוט נובע מכך שהם פשוט נוחי מזג ובעלי גישה אופטימית. כשאנשים אלו ירצו להחליט מה ללמוד בהייטק, לא תהיה להם בעיה שההורים שלהם יבחרו בשבילם את הקורס וגם את מוסד הלימוד.
ההרפתקנים
מה שמכוון את האנשים האלו הוא יצר ההרפתקנות. אם תיקלעו איתם לשיחה, אתם תמיד תישארו מרותקים, כי יש להם את הסיפורים הכי מעניינים. הסיבה לכך, היא שהם מקבלים החלטות בהתבסס על ההרפתקה והריגוש שיש מאחוריהן. אלו אנשים שקרוב לוודאי יתנסו בכמה וכמה תחומים עד שימצאו את התחום שמרגש אותם.
כשהאנשים האלו יעמדו לפני ההחלטה איפה ללמוד קורס הייטק, לדוגמה, הם יבחנו כל מכללה לפי רמת החוויה שהיא מעבירה את הסטודנטים במהלך הקורס. קרוב לוודאי שהם יבדקו קודם את המכללות הגדולות כדוגמת HackerU, אבל אם הם לא יספקו מספיק עניין, הם לא יישארו שם.
אנשי הטבלאות
מכירים את האנשים האלו, שלפני כל החלטה הם עורכים טבלאות בעד ונגד? כבר בגיל צעיר מאוד אנחנו למדים שאנחנו צריכים לקחת כל מקרה ולבחון את היתרונות והחסרונות שלו. זו גישה מעניינת ונכונה כי היא מאפשרת בדיקה מקסימלית של גורמים שיכולים להשפיע על תוצאות ההחלטה. במקרה זה, אם האנשים האלו ירצו לבחון את האקריו כמכללה להתמקצע בה באחד ממקצועות ההייטק, הם יבחנו את הסילבוסים של הקורסים, את המיקומים של המכללה, את האפשרות למציאת עבודה בסיום הקורס ואפילו את המרצים לפני קבלת ההחלטה.
חשוב להבין, שהטיפוסים הללו יכולים להתקיים במקביל אצל אותו אדם. אנחנו רואים הרבה פעמים שילוב בין כמה אסטרטגיות של קבלת החלטות. למשל, הרבה מהאנשים מתבססים גם על אינטואיציה וגם על יצר ההרפתקנות. אנחנו יכולים לראות גם אנשי טבלאות מאוד רוחניים שמובלים גם על ידי נסיבות חיצוניות וסימנים. אלו גמה גישות של קבלת החלטות שמתנקזים בהחלטה אחת. לפעמים ניתן לראות גם איך אנשים משנים את הגישה שבה הם פועלים בהליך קבלת ההחלטות.
אין גישה אחת שהיא טובה או מועדפת בקבלת ההחלטות. להיפך, ככל שנשלב יותר אלמנטים וגישות בתהליך, הסיכוי שנקבל החלטה שטובה לנו, יעלה. הסביבה שלנו יכולה להוות לנו מדד טוב שיעזור לנו להבין טוב יותר את ההתלבטות ובסופו של דבר לקבל החלטה.
אם אתם מתלבטים בשאלה "מה מתאים לי ללמוד?" והכיוון שלכם הוא הייטק, במרכז ללימודי הייטק – האקריו, יש המון קורסים בנושאים ותחומים שונים שיכולים להתאים לכם ולהקל על הליך קבלת ההחלטות שלכם. אם אתם חולמים למנוע את הפריצה הבאה, או שאתם מאוד רוצים לעבוד בתחום השיווק, אתם יכולים לממש את הפוטנציאל שלכם בתחומים אלו ויותר.