הגשת תביעה ייצוגית בשנת 2020 – כל מה שאתם צריכים לדעת
תחילה נתחיל בתיקון טעות נפוצה; הליך ייצוגי אינו מתחיל מיד עם הגשת תביעה ייצוגית אלא עם הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית. זו הסיבה שיוזם ההליך נקרא "מבקש" ולא "תובע", והמגיבה להליך הייצוגי היא "משיבה" ולא "נתבעת".
רק אם בית המשפט יאשר את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית (הליך שעשוי להימשך שנים רבות) ההליך יתנהל כתביעה ייצוגית.
בניגוד לתביעה אישית או פרטית של תובע, ההליך הייצוגי אינו בוחן מקרה או תובע ספציפי אלא מתמקד בקבוצה גדולה של אנשים אשר נפגעו ממדיניות מסוימת או שיטה הרלוונטית לקבוצה גדולה של אנשים.
על מנת להוכיח שקיימת מדיניות או שיטה אין זה מספיק להציג דוגמאות ספורות להפרה של הדין, אלא צריכים להראות, ברוב המקרים, דוגמאות רבות אשר עשויות להעיד על קבוצה גדולה של אנשים או הפרה של הדין אשר נמשכה זמן רב מאוד.
זו בדיוק הסיבה מדוע במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית בתי המשפט אינם מקבלים את הטענה "אם זה קרה לי – זה בוודאי קרה גם לאנשים אחרים".
צילום: פיקסאביי
על מנת להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית על יוזם ההליך להראות שקיימת לו עילה אישית
מי שמגיש הליך ייצוגי חייב להראות (ולהוכיח) לבית המשפט שהוא חלק מקבוצת הנפגעים אותה הוא מבקש לייצג.
כלומר, אדם שאינו נמנה על קבוצת הנפגעים או אדם שלא הוכיח שנגרם לו נזק דומה לנזק שנגרם לקבוצת הנפגעים שמעוניינים לייצג במסגרת הליך ייצוגי, לא יוכל לייצג את הקבוצה ולנהל בשמה הליך ייצוגי.
בשנים האחרונות פסיקות בתי המשפט ריככו מעט את הדרישה הזאת וקבעו כי בקשה לאישור תביעה ייצוגית לא תדחה תמיד במצב בו למבקש אין עילה אישית. במצבים אלה בית המשפט עשוי להורות על איתור מבקש חלופי בעל עילה אישית.
אם לא יאותר מבקש חלופי, בית המשפט ידחה את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית (וברוב המקרים יחייב את המבקש המקורי בהוצאות משפט שעשויות להגיע לסכומים משמעותיים).
על בקשה לאישור תביעה ייצוגית לקיים תנאים נוספים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות
סעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות קובע רשימה של תנאים שחייבים להתקיים על מנת שבית המשפט יאשר בקשה לאישור תביעה ייצוגית. מספיק שאחד התנאים לא יתקיים על מנת שבית המשפט יורה על דחיית בקשת האישור.
ההליך חייב לעורר שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה.
תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. אם לצורך בירור ההליך ייצוגי יהיה צורך לבצע בדיקות פרטניות ביחס לחברי הקבוצה, בית המשפט לא יאשר לנהל את ההליך כתביעה ייצוגית משום שזאת לא תהיה הדרך היעילה להכרעה במחלוקת.
קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. אם יוזם ההליך הייצוגי לא ערך את כל הבדיקות טרם הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית והגיש את ההליך בצורה מרושלת ושטחית, בית המשפט רשאי לקבוע כי ההליך לא ינוהל בדרך הולמת ובתום לב.
לעיתים בתי המשפט מתייחסים גם לכשירותם וניסיונם של עורכי דין לנהל הליך ייצוגי (הליך שנחשב למורכב במיוחד), ומשכך תמיד כדאי לפנות ולהתייעץ עם עורך דין תביעות ייצוגיות מנוסה.
עורך דין אדי בליטשטיין מייצג מזה שנים תובעים ונתבעים במסגרת הליכים ייצוגיים. ניתן ליצור קשר באמצעות מספר הטלפון 03-6427876 או אתר האינטרנט של המשרד www.blitshtein-law.com