זכאות לקבלת פיצויים בגין תאונת דרכים מקרנית כאשר הפוגע אינו ידוע
עורכת הדין ליאנה חזין-רביב
האם באירוע תאונת דרכים כאשר הנהג הפוגע נעלם מזירת האירוע, אך ניתן היה לקבל ממנו את פרטי הזיהוי שלו - אפשרי לקבל פיצויים מקרנית, קרן הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?
משרד עורכי דין רונן ברקקיבל פסק דין עקרוני בנושא, בו בית משפט העליון בתיק רע"א 5132/08 קרנית נ' א.ד, הבהיר את הנסיבות לפיהם יש לתבוע את קרנית לפצות נפגע תאונת דרכים, כאשר הנהג הפוגע נעלם ולא נלקחו פרטי הזיהוי שלו, למרות שאובייקטיבית ניתן היה לקבל אותם.
קרנית הגישה שתי בקשות ערעור בתיקים של דנוך אחיאל ושרה קורן אשר אוחדו, מפאת שאלה משפטית אחת הנדונה בהם, והיא: האם נדרש הנפגע בתאונת דרכים להפעיל את מירב מאמציו לזהות את הפוגע והאם מאמץ ושקידה אלה משפיעים על זכאותו לתבוע פיצויים מקרנית?
בבקשות הערעור טענה קרנית כי יש לשלב בין אי ידיעה סובייקטיבית המצטרפת להיעדר אפשרות אובייקטיבית לזהות את הנהג כדי שיוכל הנפגע לתבוע פיצויים מקרנית. הדבר, לטענת קרנית, יעזור למנוע מצבים של נטל כלכלי על הקופה הציבורית במצבים בהם יכל הנפגע לפנות לנהג הפוגע אך העדיף לפנות לקרנית. למרות שפסקי דין קודמים הכירו במאמץ מאוחר (שקידה מאוחרת) הנעשה ע"י הנפגע לאחר התאונה (לזהות את הפוגע) כמאמץ סביר, טענה קרנית כי אין בשקידה מאוחרת כדי לתקן מצב של הימנעות מקבלת פרטי הנהג במועד התאונה.
קרנית חזרה וטענה, כי יש לאמץ את עמדת כב' השופט לוין בדבר החלת מבחן השקידה הסבירה התואם את סעיף 12(א)(1) לחוק הפיצויים אשר מטרתו לפצות את הנפגעים בתאונות "פגע וברח" ואין, בשום פנים ואופן, להחיל את הסעיף במקרים בהם לא היתה כל הצדקה אובייקטיבית להימנע מקבלת פיצוי מהנהג הפוגע.
בעניינינו, כב' השופט ריבלין, לא פסל את מבחן "השקידה הסבירה" (כפי שקבע כב' השופט לוין בפס"ד הורוביץ), אך הרחיב את המושג וכלל בתוכו מקרים נוספים אשר יש לראות בהם "שקידה סבירה". אחד העקרונות הבולטים עליהם עמד כב' השופט ריבלין, בעניינינו, הינה בחינת היסוד האובייקטיבי שיש לבחון אותו לאור מצבו הסובייקטיבי של הנפגע במועד האירוע ולאחריו. מסיבה זו נקבע, כי הכף תטה להכרה בזכאותו של הנפגע לפיצויים מקרנית כאשר נפגע זה מספק הסבר סביר והגיוני לעובדה כי הוא לא יכול לזהות את הנהג הפוגע והסבר זה אינו נסתר ע"י ממצאים אחרים. עוד כתב כב' השופט ריבלין, כי לא ניתן להתעלם מכך שתאונת דרכים הינה אירוע טראומתי ויש להתחשב במצוקה הסובייקטיבית של הנפגע, בגללה לא יכל, להרגשתו, לזהות את הנהג הפוגע.
מתי יש זכאות לקבלת פיצוי מקרנית?
להלן מקרים מקובלים, בהם הנפגע אינו מסוגל לזהות את הנהג הפוגע, בהם תקום זכאות לקבלת פיצוי מקרנית:
תאונת "פגע וברח"
גיל הנפגע אינו מאפשר עיסוק בקבלת פרטי זיהוי של הפוגע (לדוגמה: משרדנו טיפל בקטין בן 5 אשר נפגע ע"י רכב חולף, אימו היתה עסוקה בטיפול בו וכן היתה בהלם ממה שאירע ולא לקחה את פרטי הנהג, על כמה וכמה כאשר בביה"ח ראתה כי פרטיו נלקחים ע"י שוטר).
הנפגע נחבל בצורה חמורה.
נפגע שלקה בהלם, היה בחרדה רבה לשלומו או לשלום נפגעים אחרים.
תגובת הנהג הפוגע היתה מאיימת, או שמא הנהג סירב בתוקף או תקף את הנפגע.
נפגע שפעל בתום לב, עשה את כל הדרוש ממנו, ביצע נסיון אמיתי וכנה לקבל את פרטי הזיהוי של הנהג הפוגע או חברת הביטוח המבטחת- ביהמ"ש יכיר בזכאותו לקבל פיצויים מקרנית.
חשוב מאוד להדגיש, כי כב' השופט רובינשטיין הרחיב וכלל עובדים זרים ותיירים, אשר אינם בקיאים במנהגי ו/או בחוקי המדינה ומסיבה זו לא לקחו את פרטי הזיהוי מהנהג הפוגע, אף הם יהיו זכאים לקבל פיצוי מקרנית.
מנגד, היה והנפגע סבר שהנזק אינו רציני דיו כדי לקחת את פרטי הזיהוי של הנהג, או שמא לא היה לו נעים לעשות זאת- לא תקום לנפגע זה זכאות לקבלת פיצויים מקרנית.
יתכן ומקרים נוספים יימצאו רלוונטיים להגדרה, כפי שהובהרה לעיל, לפיכך הרשימה אינה סגורה ואינה סופית.
נפגע תאונת דרכים אשר פעל בתום לב, באופן סביר והגיוני, כדי לזהות את פרטי הנהג הפוגע במועד התאונה או אחריה, אך לא הצליח לקבל את פרטי הזיהוי של הנהג, לרוב תקום לו הזכאות לקבל פיצויים מקרנית. אם הנפגע יראה, כי מניעה פיזית אובייקטיבית או מנטלית מנעו ממנו או מבני משפחתו לזהות את הנהג, הרי שגם אז יזכה הנפגע בפיצוי מקרנית.
מנגד, אם הנפגע פעל באופן בלתי סביר, וללא כל סיבה מוצדקת לא לקח פרטים מהנהג, כאשר מכל הבחינות ובנסיבות יכול היה לקחת, הרי, שבמקרה כזה, הנפגע לא יוכל לקבל פיצוי מקרנית.
חשוב מאוד שכל אדם אשר נפגע, עת היה מעורב בתאונת דרכים (שלא בתוך רכבו או ברכב של אדם המוכר לו אישית) ייקח את פרטי הנהג ופרטי חברת הביטוח המבטחת בקרות תאונת דרכים. על אף האמור, אם במועד התאונה לא יכול היה הנפגע לקחת את פרטי הזיהוי של הנהג הפוגע, מסיבותיו שלו, עליו לעשות את מירב המאמצים כדי לאתר את פרטי הנהג הפוגע לאחר התאונה, וזאת, גם אם לא יעלה בידיו, אזי כדי להוכיח לבית המשפט, כי הנפגע עשה, אובייקטיבית, כל מה שביכולתו כדי לאתר את הנהג הפוגע.
כותבת המאמר
כותבת המאמר עו"ד ליאנה חזין-רביב שותפה בכירה במשרד עורכי דין רונן ברק ושות'. עורכת דין חזין- רביב עוסקת ומתמחה שנים רבות בתביעות נזיקין נגד קרנית. עו"ד ליאנה חזין- רביב ניהלה בהצלחה יוצאת דופן אלפי תיקים של נפגעי נזקי גוף בתאונות דרכים נגד קרנית.