התרגשות גדולה היתה השבוע במרוקו עם חנוכת המבנה החדש של כיתות הגנים ותלמוד התורה, אותו הקים ראב"ד מרוקו הרב יאשיהו פינטו * הקמת הישיבות באה יחד עם הכרזה על רישום לתלמידי ישיבות המעונינים לקבוע את תלמודם בישיבת "שובה ישראל" במרוקו, המרחיבה בימים אלו את שעריה. * יחד עם הבשורות המשמחות, עם חנוכת הכיתות ולקראת ימי השובבים שלח הרב מכתב מרגש המתיחס למגפת הקורונה, לעניני השעה ולחובה המיוחדת שיש בימי ה"שובבים" שמתחילים במייד בתום שבת זו
במהלך השבוע האחרון, לקה ראש אבות בתי הדין במרוקו, האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו בקורונה, כשרופאיו מודאגים לנוכח מצבו הרפואי, עקב מחלת הסרטן המקננת בגופו רח"ל.
ביחד עם מצבו הקשה, עמד הרב פינט על כך שתתבצע חנוכת כיתות הגן והתלמוד תורה החדשות בקזבלנקה, וההערכות התלמוד תורה אותו הקים הרב פינטו במקום.
לצפיה בגנים החדשים:
הגנים החדשים בקזבלנקה
בנוסף יצא הרב בקריאה לתלמידי ישיבות מכל רחבי העולם, לבוא לעסוק בתורה בישיבות "שובה ישראל" שבמרוקו, כאשר תלמידים רבים כבר נערכים לנסיעה בזמןן הקרוב, לישיבה הקיימת במרוקו, בראשותו של האדמו"ר.
***
עם חנוכת הכיתות החדשות, שלח הרב פינטו אגרות לחסידיו בהם הוא מפיח תקוה, להנצל מהמגפה וקורא להתחזק בכמה ענינים לקראת ימי השובבים, המתחילים החל מהשבוע הבא לטובה.
במכתב מרגש ומחזק כותב רבה של מרוקו
כל יהודי ויהודי יודע משחר נעוריו, שמידת היסוד היא המידה החשובה ביותר, שעליה יעמוד דבר או ח״ו יפול דבר.
ומדת היסוד כשמה כך היא, יסוד בנין חיי האדם, חיי משפחתו וחיי כלל עם ישראל וחיי העולם. וכל אדם בכל מעשה, בונה עולם או מחריב עולם, בכח מידת היסוד.
ולכן חייבים אנו לשמור ולקיים וללמד את הדורות הבאים, מה עומק המשמעות של מידת היסוד.
*
ידועים דברי רבותינו הקדושים זצוק״ל, שאחד מן התיקונים של מידת היסוד וכן סגולה וכח להינצל מהחטא הידוע, הוא ללמוד את מה שהיה עם יוסף הצדיק.
כאשר האדם לומד את אשר היה עם יוסף הצדיק מיום היוולדו, דרך השנאה ששנאו אותו אחיו, ודבר חלומותיו ומכירתו למצרים, וזמן היותו בבית פוטיפר והנסיון הקשה שעמד עם אשת פוטיפר, והירידה לבית האסורים והחלומות של שני שרי פרעה ועלייתו למשנה למלך, על ידי פתרון החלומות של פרעה וקיבוץ האוכל. והכנה של מצרים לשנות הרעב והשליטה והנאמנות של יוסף לפרעה וניקוי ארץ מצרים וסלילת הדרך לבני יעקב בארץ מצרים, שלא יפלו ל-נ׳ שערים של טומאה. וירידת השבטים לקנות אוכל בארץ מצרים ולחפש את השבר שנמצא בארץ מצרים. וכן כל הפגישה של יוסף ואחיו וירידת בנימין לארץ מצרים וההתגלות של יוסף לאחיו ״אני יוסף העוד אבי חי״ וה״ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו״ וכן סרח בת אשר, שבישרה ליעקב שיוסף חי ומלך במצרים. והעגלות עם הסימנים ששלח יוסף ליעקב וירידת יעקב למצרים. והעצים שלקח איתו יעקב לבנות את המשכן והפגישה של יעקב ובנו יוסף, והקריאת שמע שקרא יעקב בזמן הפגישה, שפגש את בנו אהובו. וכן חיי יעקב בארץ מצרים עד וימות יוסף ״ויקום מלך חדש על מצרים״.
כל הלימוד הקדוש, עם הפרטים והדקדוקים אשר יהודי לומד ומחדש על זה חידושים ושוקע בסודות הנשגבים הטמונים בפרשת יוסף הצדיק, עמוד היסוד של עם ישראל, ולימוד הזוהר הקדוש על יוסף הצדיק ודקדוקי הגמרא ולימוד המדרשים. וודאי לימוד דברי הראשונים והרמב״ן וכד הקמח ורבנו ה״אור החיים״ הקדוש וההוספות שכותבים כמו שמחוייבים לכתוב.
*
כל חידוש חדש שיהודי מחדש, נותנים כח לנצח את מידת היסוד ולתקן את החטא הידוע. וכאשר האדם מבין את הדברים, שלא הבין בקטנות או לפני שהתוודע לעומק הטוהר המצופה מאיתנו, ונאנח אנחה קשה בליבו, האנחה שנאנח בליבו משברת את הלב הערל, ומקלפת את הקליפות שנבנו סביב הלב הטהור, אשר ברא לנו אלוקים. ומעוררת את ״ורוח נכון חדש בקרבי״.
וככל שיותר נשקיע ונרחיב בעומק הלימוד בתורת יוסף הצדיק, כך נטהר את נפשנו ונחזק את כוחנו. וידע האדם, שהעולם הוא מדרגה על מדרגה עד המדרגה הגבוהה ביותר. ואין בית מדרש בלי חידוש וכל פעם שלומדים פרשה מבינים אותה יותר בעמקות ויותר בטהרה.
כל החיים הם גילגול על גילגול, ותיקון על תיקון. ואין אדם נוקף אצבע למטה, עד אשר גוזרים עליו מלמעלה. וכל מעשה שעושה, יקח בחשבון כמה משמעויות יש לו בעולם הזה ובעולם הבא וכן השפעה על הגלגול הקודם שלו והשפעה על הגילגול הבא, אם יצטרך לחזור. ואין בחיים מעשים שנעלמים וכל מעשה נכתב בשמים. וכדברי הגמרא, אם היה יודע ראובן שיהיה כתוב בתורה על עצתו, להשליך את יוסף לבור, למען יצילנו מידם, בתופים ומחולות היה עושה מעשה זה.
כל דבור, כל מעשה, נחרט ונכתב בשמים לזכרון עולם. לכן נשמור דרכינו מכל משמר ונדע שכל טעות משלמים עליה ביוקר, לדורי דורות. וכל דבר טוב, השכר הוא נצחי ואין העולם הזה יכול להכיל את השכר על המצות. ולכן אין שכר על מצות בעולם הזה. ״היום לעשות ומחר לקבל שכר״ וכל השכר בעולם הזה, הוא על שמחה של מצוה או הזדרזות לעשות מצוה.
*
השכר האמיתי הוא בעולם שכולו טוב, הוא שכר רוחני. וח״ו העונש על עבירה הוא נצחי וחמור וקשה. וכך נחדד ונשים מול עינינו, לשכר אין גבול ולעונש אין גבול. הטוב בלי גבול והרע בלי גבול. ולכן היצר הרע מערבב את הטוב והרע יחד, ומכניס רגשות בתוך שכל והנאות עצמיות בתוך מצות רוחניות, וגאוה בתוך ענוה, וענוה פסולה בתוך גבורת השם.
ועל האדם להיות כסוחר יהלומים, לדעת מה יהלום אמיתי ומה חיקוי של יהלום. מה הוא דבר מקורי ומה הוא שקר שמעורבב בטוב, שהפגם גדול מן התועלת. ולכן בימים האלו שנכנסים, ימי השובבי״ם, הקב״ה נתן כח בימים, שעצם הימים מאירים באור בהיר, לראות את טיב הסחורה, את טיב היהלום ולדעת לבחור את הנכון וללטש בצורה נכונה את היהלום. ״להוציא יקר מזולל״ ואז ״כפי תהיה״.
וככל שמנצלים את הימים האלו, שהם ימים נבחרים ש״דודי ירד לגנו״ ומשפיע בהם ונותן בהם הנחה, כחנות שמוכרת בסוף העונה וסוף השנה את הסחורה, במחיר מופחת, כך כח הימים הקדושים האלו.
*
האדם צריך לדעת שכל יום, הוא יום חדש. וכל יום הוא חוליה בשרשרת של ימים, שהתחילה בבריאת העולם. וכל חוליה בכל יום שעובר, חייב להיות חוליה מושלמת וחזקה ועמידה, למזג האוויר של הזמן המסוים, של המקום המסוים והזמן המסוים והאדם המסוים. ואינו דומה היום לאתמול ולא היום למחר, ולא ראובן לשמעון. וכל יום הוא עולם לעצמו וכל אדם הוא עולם לעצמו ויחד צריך לחבר ולקשור את העבר והעתיד וההווה יחד.
הספר והתיקון והלימוד והזיכוך של מידת היסוד, הוא הזמן הזה בלימוד תורת יוסף הצדיק ותיקון בימי השובבי״ם, בפרשות השובבי״ם וביותר בימות השבת, אשר יום השבת אין כמותו, ברכו אלוקים ויקדשהו.
עלינו לדעת ידיעה ברורה, כי בחר בנו הקב״ה מכל אומה ומכל לשון. וכל אדם הוא עולם לעצמו, שביחד כל נשמות ישראל נבנה השלמות של המרכבה, לשכינה. וכאשר יש חטא ויש פירוד, הפירוד גורם פירוד במרכבת השכינה. וגם אם האדם חסר דעת להבין את מעשיו, הקב״ה משלם לו על פי התנהגותו בדרך, בדיוק הכואב לו. וסך הכאב עולה לתקן את השורש של הפגם, שפגם למעלה.
העולם הוא כחבל עם שני קצוות. קצה אחד למעלה וקצה אחד למטה. כאשר מזיזים את הקצה למטה, הקצה למעלה גם זז. לכן אם פגמת והזזת את הקצה של החוט למטה, ניענת שמים שלמים למעלה. ואתה חושב מה עשיתי, רק נגעתי בחבל שלי למטה.
אך כבר רבותינו משלו את זה לאדם שנוסע באוניה ונכנס לתאו וקודח חור בבטן האוניה. בא רב החובל וצועק עליו, מה אתה עושה, עונה האדם, זה חדר שלי ואני אעשה בו מה שאני רוצה. אומר לו רב החובל, חדר שלך, אבל עם חור שתעשה, תטביע את כל האוניה...
כל יהודי, הקב״ה הביא אותו בחייו לאוניה ולחדר מסוים באוניה. יכול לשמור על החדר ולהשגיח על הקיים ואז האוניה מגיעה לחוף מבטחים, שזה מחזור וגלגול חיים. או שאדם אחד יכול לעשות חור באוניה או בדור שלם ולהטביע דור שלם, על זקניו וחכמיו וילדיו וכל מה שבדור.
*
כל ישראל ערבים זה לזה והשרשרת, חוליה לחוליה מבריאת העולם. וכל דור ודורשיו וכל דור וחכמיו וכל דור והתיקון שלו. יש דור וזמן של תיקון על מידת היסוד, יש דור על לימוד התורה, יש דור על צדקה. בכל דור יש דגש על דבר מסוים. אבל את הכל מכל כל, צריך לקיים, לשמור ולעשות ולדעת לזהות בדור, מה התיקון שלו יותר ומה בא לתקן בגלגול, יותר מדברים אחרים.
וכמו שמצאנו בגמרא, שאמוראים היו שואלים את חבריהם, אביך במאי?
ודרשו רבותינו, אביך- הגלגול הקודם שלך, במה פגמת שעכשיו אתה פה לתקן. אחד היה מקפיד יותר במצות ציצית, אחד בכבוד השבת, אחד בצדקה. אבל כולנו קשורים קשר אחד וכולנו לא הגענו לדור הזה במקרה. אלא הגענו, כי עלינו לתקן ולהשלים מדורות קודמים. יש מי שבא לשלם, יש מי שבא לקבל, אבל כולם באו להשלים את החסר.
יש אנשים ששורש נשמתם קשור והחיבור בניהם הוא חלק מהשלם. ויש אנשים שהחיבור בניהם הוא זמני, רק להשלים דבר קצר שנחסר בדור שעבר. אבל כולנו בני אב אחד וכולנו באנו לעולם לעשות רצון אבינו שבשמים ולתקן עולם במלכות ש-די.
וודאי שהיצר לא נוח לו בזה ועסוק מבוקר עד ערב לקלקל, להפריד, להשחית ולעלות ולקטרג ולרדת ולגבות ולהחריב, ולהביא את החורבן. ועלינו להיות חכמים, ״סוף מעשה במחשבה תחילה״ לדעת להסתכל מרחוק, במה לא להכנס ומה לא לעשות ומה לא לדבר ומה לא להיות חלק ועל האדם לדעת, על הכל משלמים בעולם. אין ארוחות חינם, לפעמים זה תשלום, לפעמים זה מקדמה על תשלום והכל שריר ובריר וקיים ואין נעלם מנגד עיני הקב״ה. וכל עון, חטא ופשע, המרכבה של הקב״ה נהיית כבדה, והמלאכים מזיעים. ועל הזיעה הזאת של המלאכים, האדם מזיע ״בזעת אפך תאכל לחם״. וכמה שאדם יותר מברר את הראיה שלו בחיים וכמה שהסולת יותר נקיה והאוויר יותר צלול, כך ״ויגבה ליבו בדרכי השם״.
כמה שהאדם יותר נקי וצרוף ומסיר ממנו את כל הקליפות ״סורו ממני כל פועלי אבן״ כך התפילה שלו, התורה שלו, הצדקה שלו, יותר עולה למקום קדוש.
עלינו לדעת בימים האלו, לפני הכניסה לימי השובבי״ם, בימים של ״ויחי יעקב בארץ מצרים״ שאנחנו בסיום של תקופה בימות עולם. כמו שהייתה תקופת משה קיבל תורה מסיני, אחרי כן תקופת ומסרה ליהושוע, ואחרי כן תקופת ויהושע לזקנים, ואחרי כן וזקנים לנביאים וכן הלאה. תקופה על תקופה, שופטים, מלכים, נביאים, בית ראשון, תקופת בית שני, תקופת התנאים, תקופת האמוראים, תקופת הגאונים, תקופת הראשונים, תקופת האחרונים, תקופת האחרונים של האחרונים.
וכך הגענו לתקופה של ימינו, שהיא ״בָּאַחֲרִית נֻסָּה בְּסוֹף הַעְשָׂרָה״ זו תקופה של עשרות שנים בודדות, שהכל קרה בהם. הטוב, הרע, העושר, העוני, הכח, החולשה, הבריאות, החולי, השמחה, העצב. עשרות שנים שהכל קרה בהם. תורה שלא הייתה בשום דור, מצד שני כפירה שלא היתה בשום דור. חסד שלא היה בשום דור, מצד שני עניות שלא הייתה בשום דור. הכל בערבוב ואנו נמצאים בחיתום של הדור הזה.
אם על דורות ראשונים בכו ואמרו, ״אין לנו על מי להישען״ קל וחומר על דורינו הבכי, ש״אין לנו על מי להישען״. וצריך לדעת שהכל הולך אחרי החיתום.
השבועות והחודשים הקרובים, יהיו ההתכנסות למישור חדש, בכל הדברים. שינוי סדרי מעשי בראשית, שקיעה של ממלכות, עליה של ממלכות, התמקדות על דבר מסוים ובכלל הדבר האמיתי, הוא מקום אחר לצפות מה ואך לעשות.
*
שום אדם לא יודע. הנבואה ניתנה לשוטים, אבל חכם עדיף מנביא. והדרך היחידה להיות מהזוכים לעולם הבא, זה לצאת ולראות מה היה אחורה, הדורות הקודמים מבריאת העולם. וזו העצה הטובה והנכונה שהצליחה יותר מכל עצה, ויותר מכל חכמה. כי כל חכמה יש לה גבול וכל עצה יש לה גבול, על פי הכח של המייעץ והנותן. והעצה הטובה ביותר, להסתכל במעלה הדורות, מאדם הראשון בואך קיין והבל, עשרה דורות עד אברהם אבינו, יצחק, יעקב, השבטים, משה רבנו ויהושע בן נון. וכך סוגרים את השושלת של שרשרת הדורות ורק עצה אחת עמדה, ״אם לא תדעי לך היפה בנשים, צאי לך בעקבי הצאן״ ודורשת הגמרא, אם יבוא דור שלא נדע מה לעשות בו, נצא בעקבות הסימנים של הצאן שהשאירו על הרצפה. איך נהגו הדורות הקודמים, הדורות הראשונים, רק בטחון בהקב״ה, רק התורה הקדושה, רק תמימות עם הקב״ה.
כל דבר חדש שנוצר בעולם, אם לא צרפנו אותו לעבודת השם והוא לא חלק מעבודת השם, אז עלינו לדעת שהוא כלי משחית של השטן. כל חבר שהוא לא חבר של חיזוק להקב״ה, אז עלינו לדעת שהוא חבר משחית ומקרר מדרך השם. כל בגד, כל כלי, שלא גורם לך לדבקות בהקב״ה, תדע שהוא עצת היצר הרע. כל ביטול זמן, ביטול תורה, כל קירור, כל דבר שלא גורם לך דבקות בהקב״ה, הוא המפריד בינך לבין הקב״ה.
תהיה חכם לדעת, כשם שמקבל שכר על הדרישה, כך מקבל שכר על הפרישה. תדע לדעת מתי לחזק, מתי להחזיק ומתי להיפרד ומתי להפריד.
אחת מהצרות של הדור, שכולם כסוס שוטף במלחמה. כולם רצים. רצים, לא עוצרים לחשוב, רצים.
סוגרים את העולם. למה, כי כולם סוגרים. רצים לפתוח את העולם. למה, כי כולם פותחים. רצים רוצים חסון, רצים לא צריך חסון, הכל בילבול המוח ועירוב של טוב ורע יחד.
שואלים אותנו האהובים והחביבים, לעשות חיסון או לא, אנחנו לא רופאים ואין לנו זכות להביע דעה, בדבר שלא יודעים. אדם יכול לענות תשובה על מה שיודע, על מה שבטוח לתת תשובה, על דבר שלא יודעים זה איסור דאורייתא, ״לפני עיוור לא תתן מכשול״.
ואנו שואלים רופאים הגדולים בעולם, לעשות חיסון או לא, הגדולים בעולם אומרים, ודאי חייב. והגדולים בעולם אומרים, אסור זה מסוכן.
זה חלק מבלבול והתיקון של העולם. ״והיו חייך תלואים לך מנגד״ מצד אחד כולם חיים טוב, לא היה דור של שפע כמו הדור הזה. מצד שני, כולם חיים בעוני, החובות והמחויבויות של כולם, מחויבות שלא הייתה בשום דור. העולם מתכנס לזמן חדש, זמן של משיח. הדברים לא יהיו יותר כמים שקטים זורמים, אלא כרעם ביום בהיר. ביום אחד נסגר העולם, ביום אחד נפתח העולם. יום אחד רעידת אדמה, יום אחד הבורסה עולה. הכל מקצה לקצה. יום אחד חברות ואהבה עצומה, כאהבת דוד ויהונתן, יום אחד כשנאת אבשלום ותמר. ולכן עלינו לדעת שרק כח אחד, כח של האמונה התמימה בהקב״ה והדבקות בהקב״ה על כל ההבטים ועל כל הדברים, מא׳ עד ת׳ ללכת על פי השולחן ערוך, מהלכות הבוקר לפי הבית יוסף, איך לקום ואיך להתלבש או מהלכות השינה על פי הרמ״א, מצוה מצוה, הלכה הלכה, על פי התורה. ״לא ימוש״ ימין או שמאל, עשה לך רב והסתלק מן הספק בדבקות וקנה לך חבר בשלמות.
ולבנות חיים טהורים ולהסתכל על עצמך ולא להסתכל על העולם. ההסתכלות על העולם ועל האחר, החריבה את העולם. כל כלי שבריא לדרך השם, כשר לך. לא בריא לדרך השם, אסור לך. שהתורה תהיה חיינו, כאויר לנשימה. כל העולם שנבנה מטלאי תשובה, מטלאי תורה, מטלאי צדקה, בנה עולם מבולבל. האמת והשקר מעורבים, ונברא הכלאיים והשעטנז המסוכן, שלא היה כמוהו מדור ההפלגה.
אנחנו נמצאים בדור שדומה באופנים ובמאפיינים שלו, לדור ההפלגה. ואחרי שדור ההפלגה הגיע להבנות שכליות ולעושר ולכח, החליטו לבנות מגדל ולהגיע השמימה. ואז הקב״ה בילבל את השפות וחילק את העולם לשבעים לשון, לשבעים אומות.
הגענו שוב לנקודה, כדור ההפלגה. התחילו לבנות מגדל, להגיע לשמים. העולם הגיע בטכנולוגיה לשיא, שהדעת עליון הקצתה לדור ועושר שלא היה כמוהו מימי קורח. ושפה אחת, היום כולם מדברים באותה שפה, בטלפון ובטכנולוגיות. הקב״ה יצר חזרה כבדור ההפלגה בימים ההם, בזמן הזה. רק בצורות אחרות ובשמות אחרים. ״אין חדש תחת השמש״ מה שהיה הוא שיהיה, הקב״ה מחליף את הכל, משנה עיתים ומחליף את הזמנים.
יון היתה מעצמה בלתי מנוצחת, הרומאים היום בלתי מנוצחים, הספרדים היו בלתי מנוצחים וכל מלאך בשמים, יש לו מזל וזמן. מגיעים חילופי עיתים בעולם ורק מי שידבוק בו, ינצל ויזכה לראות בנועם השם ולבקר בהיכלו.
*
שנים בכינו ״ולירושלים עירך ברחמים תשוב״ וזה הזמן הגבוה ביותר, לבכות ולבקש לבקר בהיכלו. ״שבתי בבית השם כל ימי חיי״ לזכות לראות את גדולת השם, את ידו הגדולה. לראות את דברי עבדיך הנביאים, שהתנבאו וחיזקו את עם ישראל בכל הזמנים והנבואות עמדו גם שעברו אלפי שנים, הם פורחים באוויר והם הכח והתקוה של כל יהודי, שנמצא בצרה פרטית או צרה כללית.
השנה יש כמויות עצומות של אמונה והרהורי תשובה, שיהודים הרהרו והאמינו. לא היה מאות שנים הרהורי תשובה, כשנה האחרונה וחייבים לאסוף את כל הרהורי התשובה האלו, של מליונים של יהודים שהבינו וראו את יד השם, ולא לתת ליצר הרע לבלבל אותם בלשון הרע ובמחלוקות ופוליטיקות, אלא לאסוף את הכל לשמו יתברך.
ועל האוסף של האמונה הזאת לבנות מרכבה לשכינה ועם תשובה אמיתית של מידת היסוד של החטא הידוע, שעד שלא מתקנים את מידת היסוד אין מלכות. ובשנה הזאת עלתה שוועת וצעקת העולם אל השם ונשאר רק ״פיתחו לי פתח כפתחו של מחט״ של כלל עם ישראל, ״ואני אפתח לכם כפתחו של אולם״.
ולכן קיבלנו על עצמנו לבישת שק, כי בלבישת שק של הרבים, מיד אחרי כן נגאלים, כנינווה העיר הגדולה וכמרדכי ואסתר בימי המן ואחשורוש ובכח ספר דברים, שהוא תורת משה עבדי, שלפני הגאולה משה בא ללמד את עם ישראל תורה. וזו התורה, הלימוד של ספר דברים, פותח פתח בנפש. ובכח משה רבנו, משה שפיר קאמר וביחד כאיש אחד, שכל אחד דואג לעצמו ולחבריו בעבודת השם ובפרנסה לשבת, ולא דואג לחבריו לעשות חיסון או לא, כל אחד ידע את מי לשאול ואיך לדעת תשובה, כפי שכל אחד בודק כל ענין בחייו ויודע איך לבדוק.
בדבקות אמיתית בהקב״ה נעבור את הימים, ״שעל המדינות בו יאמר, איזו לחרב, איזו לרעה, ובריות בו יפקדו, מי לחיים מי למוות״ ונזכה ל״יִנּוֹן וְאֵלִיָּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ״.
באהבה רבה ובהבנה והכנה להיות כפרת עם ישראל
ובתחינה שיגאלנו במהרה,
ע״ה יאשיהו יוסף.