פסוריאזיס (Psoriasis) הינה מחלת עור לא מדבקת אשר נגרמת עקב תפקוד לא תקין של מערכת החיסון, וליתר דיוק מפני שהיא תוקפת את הגוף שעליו היא אמורה להגן. זוהי מחלה כרונית שאינה ניתנת לריפוי, אבל כן ניתן להפחית את תדירות הופעת הסימפטומים השונים ואת עוצמתם, ובפרט את התסמין הבולט ביותר לעין - עור שהופך לאדמדם או סגלגל ומכוסה קשקשים. בעמוד זה תמצאו מידע מפורט על מחלת הפסוריאזיס, הגורמים שעלולים להוביל להתפרצויות שלה, הסימפטומים השונים, הסיבוכים שעלולים להיגרם בגלל הפסוריאזיס והדרכים היעילות להתמודדות איתה.
על-פי הערכות שונות, 2-3 מכל 100 בני אדם סובלים מהמחלה. השכיחות שלה עולה בגילאי 10-30 ושוב אצל בני ובנות ה-50-60, אם כי היא עלולה להתפתח גם בשלבי חיים אחרים. בקרוב לשליש מהמקרים ישנו לפחות קרוב משפחה אחד בעל פסוריאזיס ועל כן נהוג להניח שלמחלה ישנו רקע תורשתי. אין הבדל בין נשים לגברים מבחינת שכיחות הופעתה של המחלה, שכאמור אינה מדבקת.
מהם הגורמים שמגדילים את הסיכוי שהמחלה תתפרץ?
אחת הסיבות השכיחות ביותר להתפרצות פסוריאזיס היא לחץ נפשי, ובעיקר כשמדובר על תקופה ממושכת שבה האדם חווה רגשות מורכבים. טראומה היא גורם סיכון של ממש אצל מי שמועד להופעת המחלה.
עישון הוא עוד גורם שמגדיל את הסיכון להופעת התסמינים השונים של פסוריאזיס, בעיקר אצל נשים. נשים וגברים עלולים לסבול מהתפרצות בעקבות דלקת גרון כתוצאה מנוכחות של חיידק הסטרפטוקוק. כמו כן יש תרופות שאחת מתופעות הלוואי שלהן היא התפרצות של המחלה, ובהן: כדורים נגד מלריה, ליתיום וכדורים למניעת לחץ דם גבוה מקבוצת חוסמי בטא. כוויות עקב חשיפה מופרזת לשמש, חבלות חיצוניות וחתכים בעור עלולים גם הם לפתח פסוריאזיס אצל אנשים בעלי נטייה לכך.
הסימפטומים הבולטים והסיבוכים שעלולים להיווצר
הסימפטום העיקרי של פסוריאזיס - שאגב, בעברית נקראת "ספחת" - הוא המשטחים האדומים או הסגולים באזורים שונים בגוף. בפרט ניתן להבחין בעור בגוונים אלה ובנוסף מכוסה בקשקשים במרפקים, בקרקפת, בגב, בחזה ובברכיים - אבל לא רק. הנגעים יכולים להיות קטנים אבל גם רחבים מאוד, ולעיתים אף להיסדק ולדמם. בחלק מהמקרים ישנו גם גרד.
ב-5% מהמקרים מתלווה לכתמים על העור גם דלקת פרקים שעלולה לגרום לכאב של ממש ואפילו נכות. פגיעה בציפורניים אפשרת אף היא, אם כי במקרים נדירים.
סיבוכים לא שכיחים אחרים שחשוב להיות מודעים לקיומם הם יתר לחץ דם, עלייה ברמת השומנים בדם, מחלת ריאות כרונית ואפילו סוכרת ומחלות דלקתיות במעיים.
סוגי פסוריאזיס קרדיט: Microone - Freepik.com
איך הגוף תוקף את עצמו?
פסוריאזיס היא כאמור מחלה אוטו-אימונית, כלומר כזו שנגרמת בגלל שהגוף תוקף את עצמו עקב כשל במערכת החיסונית. הכשל מייצר תהליך דלקתי שמרחיב את כלי הדם באזורים שונים בגוף. הביטוי החיצוני של כלי הדם המורחבים הם אותם נגעי עור אדמדמים או סגלגלים.
בנוסף קצב החידוש של תאי העור באפידרמיס (שכבת העור החיצונית והנראית לעין) אצל חולי הפסוריאזיס מואץ מאוד: ללא המחלה שכבה זו מתחדשת אחת לחודש, ואילו אצל מי שלקה במחלה זו התחלופה היא בקצב של אחת למספר ימים. הבעיה היא שאותם תאי עור חדשים אינם תקינים, וזוהי הסיבה לקשקשים הדביקים והעבים שמצטברים על העור באזורים שונים בגוף.
אבחון פסוריאזיס
אבחון המחלה מבוסס על התבוננות של רופא עור מומחה לפסוריאזיס בנגעים שצצים על פני הגוף. לעתים רחוקות תתבצע גם ביופסיה של האזור הנגוע כדי לוודא שאכן מדובר בפסוריאזיס ולא בבעיה אחרת.
עוד כדאי לדעת שישנם מספר סוגים של המחלה, כשהנפוץ ביותר מביניהם הוא פסוריאזיס וולגריס - מחלה שבה הקשקשת מכסה מפרקים, את הקרקפת ואת הציפורניים. כשהמחלה מתפרצת אצל ילדים אחרי זיהום חמור, למשל סטרפטוקוקוס, השם הוא גוטטה או פסוריאזיס טיפתית (משום שהמופע החיצוני הוא בצורת נקודות אדומות קטנות).
עוד סוג הוא פסוריאזיס אינברסה, שבו הקשקשת מכסה אזורים פנימיים - למשל בתי שחי, מפשעה וטבור. צורה נדירה היא פוסטולר פסוריאזיס, כשבמקרה זה הנגעים מופיעים בכפות הרגליים והידיים ויש בהם מוגלה (אם כי הם לא מדבקים). כשכל הגוף נגוע המחלה נקראת פסוריאזיס אריתרודרמה וכשיש גם דלקת מפרקים השם הוא פסוריאזיס ארתריטיק.
טיפולים בפסוריאזיס
לא ניתן לרפא פסוריאזיס אבל כן ניתן להקל על התסמינים ולמנוע את החמרת המצב. ישנם טיפולים מקומיים באזור שבו הופיעו נגעי עור, ישנם טיפולים סיסטמיים ועוד אופציות מעניינות הן טיפול בפוטותרפיה והגעה לים המלח.
תכשירים מקומיים
מגוון רחב של אופציות. חלוקה אחת היא לפי המרקם של החומר - תמיסה (לטיפול בקרקפת), קרם (לקפלים בגוף ולכתמים על הפנים) ומשחה (לגב, לחזה ולבטן). חלוקה שנייה היא לפי החומר הפעיל. כשהמטרה היא העלמת הקשקשים העבים נדרשת חומצה סליצילית, קורטיזון יעיל להפחתת הדלקות ואילו זפת מצליחה להאט את קצב ייצור התאים הכאמור מהיר מדי.
חשוב להדגיש שהשימוש בסטרואידים חייב להיות מוגבל בזמן. טיפול מקומי חדשני יחסית הוא בעזרת נגזרות של ויטמין D - תכשירים אלה גורמים גם כן להאטה בייצור תאי עור חדשים ועשויים להשפיע לטובה גם על המערכת החיסונית.
פוטותרפיה
טיפול הנחשב ליעיל במיוחד כנגד פסוריאזיס. קרינת UV גם מונעת ייצור מופרז של תאי עור וגם משככת את הפעילות הדלקתית. חשוב להקפיד על מינונים נכונים ועל שימוש בציוד איכותי, על-מנת למנוע נזקים ובפרט עלייה ברמת הסיכון ללקות בסרטן העור.
שהייה של שבועיים בים המלח מהווה תחליף יעיל לפוטותרפיה, גם בגלל קרינת השמש הרבה באזור וגם בזכות השקט הנפשי שחווים רוב האורחים באזור.
רטינואידים
רטינואידים - כלומר תרופות הדומות מבחינה כימית לוויטמין A - מאפשרות בחלק מהמקרים לטפל גם במקרים חמורים של המחלה, כשהפוטותרפיה והמשחות המקומיות לא שיפרו את המצב.
טיפולים ביולוגיים
תרופות אשר חוסמות את פעילות תאי ה-T במערכת החיסונית וכך מצליחות לצמצם את ההשפעה השלילית של הכשל במערכת זו, ולהפחית את היקף הסימפטומים.