מאבק הנכים בישראל תפס תהודה תקשורתית במיוחד על רקע חסימת הכבישים והצירים הראשים ברחבי המדינה. במסגרת המאבק דורשים הנכים להשוות את קצבת הנכות לשכר המינימום.
אך המאבק לא עוסק רק בשווין פיננסי אלא גם על העיקרון להנגיש עבור כל בעלי הנכויות את הסביבה לכזו שתאפשר להם לחיות את החיים. ללכת ברחוב, להסתובב בקניון, לראות הופעה וסרט, להגיע אל הרופא בקופת החולים ואל סניף הדואר. הפעולות היום יומיות של כל אזרח במדינה הופכות לאתגר כמעט בלתי אפשרי לנכים, עיוורים, חרשים ובעלי נכויות נפשיות.
בשנת 2005 נחקק חוק הנגישות בישראל בגרסתו הנוכחית, החוק קובע כי חובה להנגיש כל מקום שפתוח לציבור וכל שירות הניתן לציבור לאנשים עם כל סוגי המגבלות. בפועל החוק לא מיושם מספיק, על אף העובדה כי הרשויות המקומיות קיבלו מימון מיוחד להטמעת הנגישות במחוזותיהן, לא נראה שנעשה מספיק במדרכות ובמוסדות הציבור בערי ישראל.
איך ניתן ליישם את החוק ולאפשר לבעלי מוגבלויות לחיות את החיים?
דוגמאות ליישום החוק הן רבות, למשל יש להתקין מעלית בכל מקום ריבוי קומות. קיומן של מדרגות בבניין אינו מאפשר לנכה היושב בכיסא גלגלים להגיע אליו ולשוטט בין הקומות,.
יש להתקין פס מוביל לעיוורים על מנת שיכוון אותם בעזרת מקל ההליכה שהם משתמשים בו אל הכניסה של המבנה המבוקש או בציר התנועה הראשי שלו.
יש להוסיף משטחי אזהרה לפני אזורים המועדים לסכנה כמו רמזורים או מדרגות. עיוור שלא מודע לכך שהוא עומד בפני סכנה, יכול למעוד ולהיפגע.
חוק הנגישות צריך להיטמע גם בסביבות דיגיטליות כמו אתרי אינטרנט שמחויבים בהגדלת הכיתוב עבור כבדי הראיה והשמעת קריינות לדפים מובילים.
כל אלו הן דוגמאות בלבד, החוק כמובן מכיל ומתייחס להיבטים רבים ושונים שלא ניתן לפרוס את כולם כאן.
צילום: ארבל שטראוס
מה יקרה למי שלא יתקין פס מוביל?
חוק הנגישות מחייב כל בניין חדש שנבנה בהוצאת אישורים מטעם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות כי הוא עומד בכל התקנים הנדרשים. ללא קבלת האישור האמור לא יוכלו לקבל היזמים אישור אכלוס למבנה (טופס 4).
בנוסף נאכף החוק עבור בתי עסק ומבנה ציבור בשני מישורים. הראשון הוא בעל אכיפה פלילית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הינה סמכות המסתובבת ברחבי הארץ ובוחנת בעלי עסקים האם הם עומדים בתנאי הנגישות הנדרשים. בתום בדיקתם את בית העסק הם מורשים להוציא "צו נגישות" שמכיל את מפרטי ההתאמות הנדרשות, כולל לוחות זמנים, לשם הפיכת בית העסק לנגיש עבור כל הציבור לרבות המוגבלות שבו. והיה ולא יבצע בית העסק את ההתאמות הנדרשות בלוחות הזמנים שנקבעו הוא יקנס על כל יום בעיכוב. בנוסף, ניתן יהיה להגיש תלונה אישית כנגד הנושאים באחריות (מנכ"ל החברה לדוגמא)
כמו כן קיימת גם אכיפה אזרחית לפיה, הנציבות או אדם בעל מוגבלות שלא הצליח לקבל שרות מבית עסק מכיוון שלא היה מותאם עבור מגבלותיו, יוכלו לתבוע את העסק האמור בסכום של עד לכ- 62,000 ₪.
אנשים טובים באמצע הדרך
חוק הנגישות משמש כ"מקל" בפעילות החשובה שנועדה לאפשר לבעלי המוגבלויות לחיות. ישנם אנשים יקרים ועמותות שונות הפעולות יום וליל למען שילוב בעלי המוגבלויות בחברה ופועלות למענם. בחודש יולי האחרון נערך בשדרות פסטיבל הבלוז והבירה, במסגרת הפסטיבל היו הופעות שוות, הרצאות מרתקות, ובירה טובה. אך לא רק, הפסטיבל הקסום היה מונגש כולו עבור ציבור המוגבלים. מרחבים שהיו מותאמים עבורם וכללו בין היתר פס מוביל אל אולם המופע עבור כבדי הראיה, שרותי נכים למתניידים בכסא גלגלים, מתנדבים שליוו עיוורים אל מקומות הישיבה שלהם, ומקומות ישיבה שהוקצו במיוחד עבורם, אפשרו לכולם ליהנות מהאווירה הקסומה, ההופעות והכיף. כן ירבו יוזמות כגון אלו!
החודש צויין יום ההתרמה למען המרכז לעיוור בישראל ועמותת "עלם". הציבור נקרא להושיט יד ולעזור להם להאיר את יומם.