בשיתוף בטיפולנט
דפיקות לב מואצות, קוצר נשימה ותחושה שאתם על סף מוות... תסמינים מפחידים אלו עשויים להוות חלק ממצב שאינו מסכן חיים כלל ושמו התקף חרדה. אמנם, סימפטומים כאלו תמיד מצריכים בירור מעמיק וחשוב לשלול קיומה של בעיה רפואית אחרת לפני שקובעים כי מדובר בחרדה. ובכל זאת, בעיות חרדה הן מההתמודדויות הנפשיות הנפוצות ביותר בעולם, ולכן בכתבה הבאה ננסה להבין מהו התקף חרדה וכיצד פסיכולוג קליני יכול לעזור לכם להתמודד איתו.
צילום: דיפוזיטפוטוס
מהו התקף חרדה?
התקף חרדה (או התקף פאניקה) הוא התפרצות של תחושת חרדה אקוטית שעשויה להיחוות כמסכנת חיים, אך בפועל היא לא. התקפי חרדה כוללים תחושות גופניות אינטנסיביות של דפיקות לב, דופק מואץ, בחילה, סחרחורת וקושי לנשום.
כפי שניתן לראות, התסמינים הגופניים עשויים להיות דומים לאלו של התקף לב, ולכן הם עלולים ליצור את התחושה שאתם מצויים בסכנה ממשית. חשש זה לרוב מגביר עוד יותר את החרדה וכך נוצר מעגל שקשה מאוד לצאת ממנו. למעשה, רבים מהאנשים שחווים התקף חרדה מדווחים שהם חשו כי הם עומדים להשתגע או למות!
התגובות הפיזיולוגיות שמתעוררות במהלך התקף חרדה הן חלק מתגובת ה"סטרס" של הגוף, שמטרתה להכין אותנו להתמודד עם סכנה על ידי הגברת הדריכות (על ידי הורמונים מסוימים) והשבתת תפקודים גופניים שהם לא דחופים (כמו עיכול למשל). אולם, הבעיה עם התקף חרדה היא שאין סכנה אמתית בשטח, ולכן ניתן לחשוב על התקפי חרדה כעל ״אזעקת שווא״, שמופעלת כאשר אין בה צורך. אכן, התקפי חרדה יכולים להתרחש ללא התראה מוקדמת וללא טריגר ברור, והם יכולים להופיע אפילו מתוך שינה.
התקף חרדה עשוי להיות מאורע חד פעמי, אך לעיתים קרובות אנשים שחוו התקף חרדה אחד מפתחים חשש עמוק מפני התקף נוסף. הפחד הזה מוביל אותם לסגל התנהגויות המנעותיות שנועדו להגן עליהם מפני התקף, אך בפועל פוגעות בהם ומשבשות את שגרת חייהם. למשל, אדם שחווה התקף חרדה בסופרמרקט עשוי להימנע מלחזור לבקר בסופרמרקט שוב כדי למנוע התקף עתידי. הימנעות כזו לא מבטיחה בשום אופן שלא יחווה התקף חרדה נוסף, והיא פוגעת באופן משמעותי באורח החיים. מצב כזה נקרא כבר הפרעת פאניקה (Panic disorder), והיא לעיתים מלווה גם באגורפוביה – פחד ממקומות פתוחים או ציבוריים.
דרכי טיפול
כאמור, התקף חרדה עשוי להיות מאורע חד פעמי, שאינו דורש טיפול. לעומת זאת, אם אתם סובלים מהתקפי חרדה מרובים, או חוששים מאוד מפני התקף חרדה נוסף, ייתכן שאתם סובלים מהפרעת פאניקה, וחשוב לפנות לטיפול. פסיכולוג קליני או פסיכולוגית קלינית יכולים לעזור לכם לטפל בהפרעת הפאניקה באופן יעיל ואף מהיר יחסית.
CBT
הטיפול הנפוץ והיעיל ביותר להפרעת פאניקה הוא טיפול ממוקד וקצר, שכולל לרוב 12-20 פגישות ונקרא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). טיפול זה מערב למידת טכניקות להרגעה והרפיה, ותרגול של חשיפה לגורם המאיים (למשל, לדמיין את עצמי חווה התקף חרדה או ללכת לסופרמרקט בו חוויתי את ההתקף).
במהלך הטיפול, הפסיכולוג הקליני ילמד אתכם טכניקות שונות שיסייעו לכם לווסת את התחושות שלכם, להרגיע את עצמכם ולהזכיר לעצמם שאינכם נמצאים בסכנה אמתית. כמו כן, תקבלו ״שיעורי-בית״ ותתבקשו לתרגל את הטכניקות בתוך הקליניקה ומחוצה לה.
בנוסף לכך, תערכו חשיפות – טכניקה טיפולית שבה המטפל יעודד אתכם להיחשף לתחושות הלא נעימות שמאפיינות התקף חרדה (כמו האצת קצב הלב, היפר-ונטילציה, סחרחורת ועוד) או לגירויים שנתפסים כמאיימים. החשיפה החוזרת, המלווה בטכניקות הרגעה, מאפשרת להכיר בכך שההתקפים אינם מסוכנים ולווסת את תגובת החרדה עד היעלמות מוחלטת של ההתקפים. החשיפה היא מאתגרת מפני שהיא דורשת מאתנו להתמודד עם גירויים שמפחידים אותנו, ולחוות תחושות לא נעימות. לכן, חשוב מאוד לבחור במטפל מנוסה, בעל הכשרה מתאימה, שמעורר בכם תחושת ביטחון ונוחות.
טיפול פסיכודינמי
לצד טיפול CBT, גישה טיפולית נוספת בה ניתן לעבוד על חרדה היא בטיפול פסיכודינמי. טיפול כזה מתמקד יותר בבירור השורשים העמוקים של הגורמים לחרדה ובחקירה נפשית משותפת ביחד עם המטפל/ת. מדובר בדרך כלל בטיפול ארוך יותר ולעיתים קרובות המוקד הטיפולי עובר מהתקף החרדה להתמודדויות נוספות בחיי המטופל.
טיפול תרופתי
לעיתים קרובות, לצד הטיפול הפסיכולוגי, יש צורך לשלב גם טיפול תרופתי. הדבר מועיל במיוחד במקרים בהם החרדה כה גבוהה עד כדי כך שהיא מקשה על המטופל להתרכז בטיפול וליישם את טכניקות ההרגעה או שהתפקוד היום-יומי פגוע במיוחד.
זכרו!
התקדמות בטיפול אינה לינארית, ואתם עשויים להרגיש חרדה משמעותית בזמן חשיפה או בזמן דיבור על רגשותיכם. יחד עם זאת, התמדה בטיפול ושימוש נכון בטכניקות ההרפיה יכולים להוביל להחלמה מלאה ולהיעלמות של ההתקפים ושל הדאגה שהם מעוררים בכם. *** בטיפולנט הוא אתר לשירותים פסיכולוגיים המציע שירותים מגוונים במקום אחד, כולל אינדקס אנשי מקצוע, מאגר מאמרים מקצועיים, כתבות והרצאות ומילון מושגים בתחומי הטיפול הנפשי.