חרדה היא חלק בלתי נפרד מהחיים וכל אחד מאיתנו חווה אותה במידה מסוימת מדי פעם. אולם חרדות עלולות גם לצאת משליטה ולהותיר את האדם המתמודד עמן בתחושת הלם, העדר שליטה וחוסר אונים מוחלטים.
חרדה קיצונית ומתמשכת עלולה להוות תסמין של בעיה נפשית המצדיקה פנייה לסיוע מקצועי. בסקירה להלן נדון באפשרויות הטיפול בחרדות קשות, שיכולות לסייע לכל אדם השרוי בחרדה הפוגעת בתפקודו ובאיכות חייו, להשיב את השליטה לידיו.
צילום: פריפיק
חרדות קשות - קווים לדמותן
"חרדות קשות" אינן מינוח קליני או אבחנה. מדובר למעשה באופן שבו אנשים מתארים לעיתים את החוויה הסובייקטיבית שלהם, כאשר הם נתונים בתחושת חרדה קיצונית או מתמודדים עם הפרעת חרדה.
האופן שבו אנשים חווים חרדה נוטה להשתנות מאדם אחד למשנהו. בעוד שאצל אדם מסוים, חרדה עשויה להתבטא בתסמינים נקודתיים כדוגמת פרפרים בבטן, אצל אדם אחר, החרדה עלולה ללבוש צורה של התקף פאניקה מלא, הכולל מגוון תסמינים גופניים ונפשיים.
כאשר אדם חווה חרדה המגבילה את שגרת יומו ומקשה על תפקודו התקין בהיבטים שונים בחייו, לרבות בעבודה, בלימודים ובמערכות היחסים שלו - ניתן להניח כי הוא סובל מהפרעת חרדה.
במה נבדלת תחושת חרדה נורמלית מהפרעת חרדה?
חרדה, כשלעצמה, אינה בהכרח דבר רע. תחושת החרדה היא מנגנון הישרדותי מועיל שנועד לסייע לנו להגיב ביעילות ובמהירות לשינויים, איומים ולחצים בסביבתנו. ההבדל בין חרדה נורמלית וחרדה חמורה מתבטא באופן שבו החרדה משפיעה על יכולת התפקוד של האדם שחווה אותה, וברמת המצוקה שהיא יוצרת עבורו.
כאשר החרדה הינה קיצונית או חמורה, היא פוגעת ביכולתו של האדם שחווה אותה לתפקד כרגיל במצבים שונים, עד כדי אי יכולת לעבוד או לנהל אינטראקציה חברתית בסיסית. כאשר חרדה מתמשכת אינה מטופלת כראוי, היא עלולה להחריף ולגרום למצוקה כה חמורה, עד לרמה שבה האדם הלוקה בה מתחיל להימנע כליל ממצבים העלולים לעורר בו תחושות של חרדה.
טיפול בחרדות קשות מתחיל בזיהוי התסמינים האופייניים להן
כאשר אדם חווה חרדה חריגה בעוצמתה, בתדירותה, במשכה, ובמידת ההשפעה שלה על חייו, ישנה סבירות גבוהה לכך שמקורה בהפרעת חרדה. אף שאבחון של הפרעות חרדה לסוגיהן צריך להתבצע מול פסיכולוג או פסיכיאטר, חשוב להיות ערים לתסמינים שעשויים להצביע על הצורך לגשת לאבחון:
תסמינים גופניים של חרדה כגון דופק מהיר, קצב נשימה מוגבר, הזעה, רעד או קוצר נשימה
תחושות קיצוניות של פחד או חרדה שאינן מידתיות לחומרת האיום הממשי שניצב בפני האדם החרד
פחד או חשש בלתי רציונליים בנוגע למצבים או אובייקטים שונים
הימנעות מגורם הפחד או מצוקה גדולה בעת החשיפה אליו
נסיגה ממפגשים חברתיים ו/או התרחקות מבני משפחה וחברים
תחושות של עצבנות ורגזנות
קשיי הירדמות ובעיות שינה
כאבי בטן או בעיות עיכול
תחושת אי שקט ודאגה מוגברת
קשיי ריכוז
קשיים בביצוע משימות שגרתיות ביומיום
בעיות באינטראקציה בין אישית ובניהול מערכות יחסים
מחשבות אובדניות
חרדות קשות יכולות גם לבוא לכלל ביטוי כהתקפי פאניקה, או בשמם הנוסף - "התקפי חרדה". התקפי פאניקה מאופיינים בגל פתאומי של פחד או אי נוחות עז המלווה במגוון תחושות גופניות כולל דופק מהיר, תחושת מחנק, בחילות, רעד, צמרמורות, תחושת ניתוק מהמציאות, תחושה של אסון מתקרב, של אובדן שליטה, או של הימצאות על סף מוות.
סוגים נפוצים של הפרעות חרדה והבסיס לטיפול בהן
הטיפול בחרדות קשות תלוי בסוג החרדה שהמטופל מתמודד עמה. חשוב להבין כי ישנם סוגים רבים ושונים של הפרעות חרדה, שחומרת תסמיניהן משתנה מאדם לאדם והיא תלויית נסיבות:
הפרעת חרדה כללית או מוכללת (באנגלית: GAD - ראשי תיבות של Generalized Anxiety Disorder) - הפרעת חרדה זו מאופיינת בתחושת דאגה מופרזת בנוגע לסוגים שונים של אירועים, פעילויות או מצבים, ומלווה במגוון תסמינים נוספים ובכללם: תחושת אי שקט, תשישות, קשיי ריכוז, עצבנות, מתח שרירי והפרעות שינה.
הפרעה טורדנית כפייתית (באנגלית: OCD - ראשי תיבות של Obsessive Compulsive Disorder) - זוהי הפרעת חרדה המאופיינת במחשבות טורדניות בלתי נשלטות, והתנהגויות כפייתיות החוזרות על עצמן. אנשים המתמודדים עם הפרעת OCDנוטים לנקוט בפעולות חזרתיות וטקסים שונים, כאמצעי להקלה זמנית על תחושת החרדה שמעוררות המחשבות הפולשניות שהם חווים.
הפרעת פאניקה (באנגלית: Panic Disorder) - הפרעת חרדה זו מתאפיינת בהתקפי פאניקה עזים וחוזרים, המתרחשים באופן בלתי צפוי. במהלך התקף פאניקה, חווה בעל ההפרעה חרדה קיצונית הגורמת לתחושת פחד ותגובות פיזיולוגיות אופייניות לפחד, עד כדי חוויה של אובדן שליטה וקרבה למוות.
הפרעת דחק פוסט טראומטית (באנגלית: PTSD - ראשי תיבות של Post Traumatic Stress Disorder) - אנשים בעלי הפרעת דחק פוסט טראומטית חווים תסמיני חרדה ומצוקה קיצוניים בשל חשיפה קודמת לאירוע טראומטי. התסמינים האופייניים להפרעה זו כוללים בין היתר דריכות קיצונית, פלאשבקים וזיכרונות פולשניים ומבעיתים מהחוויה הטראומטית.
הפרעת חרדה חברתית (באנגלית: Social anxiety disorder) - הפרעת חרדה זו מתבטאת בתחושת חרדה חמורה בסיטואציות חברתיות. אנשים הסובלים מחרדה חברתית מנסים לעתים קרובות למעט במפגשים חברתיים ואף להימנע לחלוטין מאינטראקציות חברתיות, מה שעלול להשפיע לרעה על יכולתם לתפקד במערכות יחסים, בעבודה ובמסגרות חינוכיות.
פוביה ספציפית או פשוטה (באנגלית: Phobia) - פוביות ספציפיות פירושן חרדה קשה מפני אירוע, אובייקט, או תרחיש מסוים. הסובלים מפוביה ספציפית חווים מצוקה חמורה כאשר הם נחשפים למושא הפחד שלהם. לכן הפוביה מלווה בדרך כלל בצורך עז להימנע ממפגש עם גורם החרדה. ישנן פוביות ספציפיות ממגוון סוגים, כדוגמת: פוביה מבעלי חיים מסוימים (למשל, פוביה מכלבים או עכבישים), פוביה ממצבים מסוימים (למשל, קלסטרופוביה - שהיא חרדה ממקומות סגורים), פוביות מגורמים טבעיים (כגון פוביה ממים או פחד גבהים), ועוד. אנשים שונים חווים פוביות בעוצמה משתנה, כאשר במקרים חמורים, החשיפה למושא החרדה עלול להביא את הסובל מהפוביה עד התקף חרדה של ממש.
על הפסיכולוג או הפסיכיאטר המטפל לבדוק, האם התסמינים שעליהם המטופל מדווח מצביעים על קיומה של הפרעת חרדה מסוימת, ובהתאם לאבחנה ולעוצמת התסמינים - להציע טיפול מתאים.
אפשרויות הטיפול בחרדות קשות
כיום, ישנן מספר אפשרויות יעילות עבור טיפול בחרדות קשות שמקורן בהפרעות חרדה שונות: טיפול קוגניטיבי התנהגותי
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (באנגלית: CBT - ראשי תיבות של Cognitive Behavioral Therapy) הוא גישה טיפולית מקובלת להפרעות חרדה, הפועלת על ידי סיוע למטופלים לזהות ולשנות את המחשבות השליליות האוטומטיות התורמות לתחושות החרדה שלהם. במהלך הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, המטופל לומד גם לזהות את הגורמים המעוררים אצלו חרדה, עובד על שינוי דפוסי ההימנעות שלו ומתרגל טכניקות הרפיה להפחתת תחושת החרדה. טיפול בחשיפה
טיפול בחשיפה (באנגלית: Exposure Therapy) הוא גישה טיפולית נוספת שהוכחה כיעילה בטיפול בחרדות קשות. טכניקה טיפולית זו כוללת חשיפה הדרגתית ומבוקרת למושא הפחד של המטופל. חשיפה זו מתבצעת בצורה איטית וזהירה, ובמהלכה המטופל לומד לעשות שימוש בטכניקות הרפיה, כדי להפחית את עוצמת תגובתו לגורם מעורר החרדה. הודות לשיטת טיפול זו, עם הזמן, הטריגר לפחדיו של המטופל מעורר תגובה מינורית יותר, כך שתחושת החרדה נעשית נשלטת יותר וברת התמודדות. טיפול תרופתי
טיפול תרופתי משולב לעיתים קרובות עם טיפולי פסיכותרפיה מהסוגים שמנינו לעיל, כדי להקל על מטופלים בהתמודדות עם תסמיני החרדה שלהם. טיפול תרופתי בחרדות קשות מתבצע לרוב בתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים או בתרופות נוגדות דיכאון מעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין (באנגלית: SSRI - ראשי תיבות של Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) או תרופות המעכבות ספיגה חוזרת של נוראדרנלין (באנגלית: SNRI - ראשי תיבות של Serotonin Norepinephrine Reuptake Inhibitor).
בקצרה, ניתן לטפל בחרדה קשה במספר דרכים פסיכותרפויטיות, אך טיפולי CBT וחשיפה הם בין האפשרויות הנפוצות ביותר, שהצלחתן מגובה מחקרית. טיפול תרופתי לחרדות קשות מהווה גם הוא אמצעי טיפולי מקובל, המסייע בהפחתת תסמיני החרדה ומשפר את יעילות הטיפול הפסיכולוגי.
בשורה התחתונה - טיפול בחרדות קשות מצדיק פנייה לעזרה מקצועית
חרדה היא בעיה שכיחה שחלק ניכר מאוכלוסיית העולם המודרני מתמודד עמה. אם גם אתם חווים חרדות קשות, חשוב לפנות לסיוע של איש מקצוע בתחום בריאות הנפש.
למשל, פסיכולוגים מנוסים יוכלו לסייע לכם באבחון מקצועי ומדויק של מצבכם, ולהמליץ על אפשרויות טיפול שיכולות לעזור לכם להילחם בחרדות הקשות עמן אתם מתמודדים.