הצד האפל של ''יש דין''  

תחקיר שערך כתב העיתון "ישראל היום", מתי טוכפלד, חושף את פניו האמיתיות של ארגון השמאל הקיצוני, י"ש דין", המתחזה לארגון זכויות אדם.

בתחקיר נחשפים מסמכים, המעידים על כך שהצהרת הארגון על כוונותיו, המופיעה באתר האינטרנט שלו, הינה חלקית מאוד. על פי מסמכים אלו, ארגון יש דין עוסק באופן אינטנסיבי בסיוע למסע הדה-לגיטימציה נגד ישראל בזירה המשפטית.

באתר הארגון נטען, כי "יש דין" הוא "ארגון מתנדבים לזכויות אדם. ארגון ישראלי למען זכויות אדם הפועל להשגת שיפור מבני ארוך טווח במצב זכויות האדם בשטחים הכבושים. זהו ארגון לא־ממשלתי ועצמאי הנתמך בכספי תרומות של יחידים ושל מוסדות".

אולם במסמך פנימי של הארגון, בשם "אכיפת החוק על אנשי כוחות הביטחון - קונספט 2011־2012", מוצגת תמונה שונה בכל הנוגע ליעדי הפעולה של הארגון לשנתיים הקרובות.

במסמך נכתב, כי "מטרת הפרויקט: הפרויקט יעודד את הכנסת נושא פשעי המלחמה לתוך השיח המשפטי בישראל ביחס לפעולות של כוחות הביטחון בשטחים הכבושים".

המטרה על פי המסמך, היא "חיזוק השיח הציבורי בעניין פשעי מלחמה, בהכרה בקרב גורמי המדיניות שמדינת ישראל מפגרת באופן חריף אחר הסטנדרטים הבינלאומיים לטיפול בפשעי מלחמה".

מסמך נוסף, בשפה האנגלית, אשר הוכן ככל הנראה לצורך גיוס תרומות בחו"ל, קובע את יעדי הארגון כך, "א. פתיחת מספר חקירות פשעי מלחמה לכאורה. ב. פרסום מחקר: נייר עמדה על פשעי מלחמה בשטחים הפלשתיניים הכבושים, הצעת חוק בנושא פשעי מלחמה, דו"ח שנתי עם סקירה וניתוח פעילות וממצאים. ג. יותר שימוש במונחי החוק הבינלאומי ופשעי מלחמה בתקשורת ומפי פוליטיקאים והציבור. ד. דיון והצבעה בכנסת על חוק פשעי מלחמה".

תגובת יש דין לתחקיר: "המסמכים שנמסרו לכתב "ישראל היום" עוסקים בפעילות 'יש דין' להטמעה של עקרונות המשפט הבינלאומי במסגרת מערכות המשפט הישראליות. המסמכים אינם מאשימים איש בביצוע עבירה כלשהי אלא מהווים מתווה לפרויקט שמטרתו חיזוק הליכי אכיפת החוק על חיילים שמעורבים בביצוע עבירות חמורות בשטחים".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/213232

אין דין, הסיפור שמסתירים מאיתנו / מתי טוכפלד (ישראל היום)

אירגון "יש דין" מספר באתר האינטרנט שלו שמטרתו היא לדאוג לזכויות האדם של הפלשתינים ביהודה ושומרון - אבל במסמכים פנימיים של האירגון מדברים על מטרות אחרות: להפיץ את הטענות שישראל מבצעת פשעי מלחמה ¬ הטענות הללו הן המנוע העיקרי מאחורי מסע הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל ¬ בירושלים התגבשה בתקופה האחרונה ההערכה כי מסע הדה-לגיטימציה מסכן את ישראל לא פחות מאיום הגרעין האיראני ¬ אירגון "יש דין" בתגובה: המסמכים אינם מאשימים איש בביצוע עבירה כלשהי

היה זה דו"ח גולדסטון שהדגיש את הצורך להתעורר ומהר. פרסום דו"ח ועדת האו"ם לחקירת העימות בעזה במבצע עופרת יצוקה בראשות השופט ריצ'רד גולדסטון ב15-בספטמבר 2009 שימש תמרור אזהרה מוחשי ביותר לתוצאותיו האפשריות של מסע הדה-לגיטימציה המתמשך נגד ישראל.

וכך למרות שבישראל נתפסה המתקפה הצבאית על ארגוני הטרור בעזה כמעשה מוצדק והכרחי אחרי שנים של ספיגת רקטות ופצצות תפיסה שחצתה את כל המפלגות מהאיחוד הלאומי ועד מרצ קבע גולדסטון שישראל ביצעה "פשעי מלחמה."

אבל גולדסטון לא לבד. יש גם אירגוני שמאל ישראליים המציגים את עצמם כלוחמים למען זכויות הפלשתינים פועלים במקביל ליצירת דימוי של ישראל כמבצעת פשעי מלחמה.

כך למשל אירגון השמאל "יש דין."מטרתו המוצהרת מוגדרת באתר האינטרנט שלו כך: "ארגון מתנדבים לזכויות אדם. ארגון ישראלי למען זכויות אדם הפועל להשגת שיפור מבני ארוך טווח במצב זכויות האדם בשטחים הכבושים. זהו ארגון לאממשלתי ועצמאי הנתמך בכספי תרומות של יחי דים ושל מוסדות."סוף ציטוט.

אלא שמסמכים של האירגון חושפים גם מטרות נוספות - ואחרות לגמרי. המסמכים הללו מגלים כי אחת המטרות העיקריות של האירגון אם לא המטרה האמיתית היא להדביק למדינת ישראל ולצה"ל דימוי של מי שמבצעים דרך קבע פשעי מלחמה.

השיח המשפטי

תחת הכותרת "אכיפת החוק על אנשי כוחות הביטחון - קונספט "2012-2011מציג מסמך של האירגון את מטרותיו של "יש דין" לשנתיים הבאות. מיד בהתחלה נחשפת התמונה האמיתית: "מטרת הפרויקט: הפרויקט יעודד את הכנסת נושא פשעי המלחמה לתוך השיח המשפטי בישראל ביחס לפעולות של כוחות הביטחון בשטחים הכבושים."במסמך הפנימי נאמר כי מטרה זו תשיג שלושה יעדים. אחד היעדים הינו: "חיזוק השיח הציבורי בעניין פשעי מלחמה בהכרה בקרב גורמי המדיניות שמדינת ישראל מפגרת באופן חריף אחר הסטנדרטים הבינלאומיים לטיפול בפשעי מלחמה."

המסמך אגב לא נועד להתריע בפני ישראל כי עליה להיזהר מפני ביצוע פשעי מלחמה אלא קובע כי ישראל כבר מבצעת בפועל פשעי מלחמה.

כך מוסברת עמדת "יש דין" במסמך: "מאז יוני 1967 שורר בגדה המערבית מצב משפטי של 'כיבוש לוחמתי.'ענף זה של המשפט הבינלאומי הוא חלק מדיני העימות המזוין ונועד להסדיר את מערכת החובות והזכויות של מעצמה כובשת בשטח כבוש. הפרות חמורות של הוראות דיני העימות המזוין מהוות פשעי מלחמה."

האיום העיקרי

בשבוע שעבר במהלך כנס כלכלי התייחס נשיא המדינה שמעון פרס לאיומים הקיומיים הניצבים בפני מדינת ישראל ואמר כי "הימים האחרונים מראים שאנחנו מתחילים את הספירה לאחור בנושא השלום ואנחנו לא יכולים לעצור את התהליכים אך עם זאת יש נקודות שקשות לנו כמו דה-לגיטימציה של מדינת ישראל ניסיון לאיסלאמיזציה קיצונית והתרברבות של איראן בנשק גרעיני."

אין זה מקרה שהנשיא הזכיר את הדה-לגיטימציה בנשימה אחת עם האיום האיראני והאיסלאמיזציה. בירושלים הגיעו להכרה כי המלחמה בדה-לגיטימציה היא האתגר האקוטי ביותר של ישראל.

בתחילת השבוע קיים משרד החוץ כנס גדול בנושא המלחמה הישראלית בדה-לגיטימציה שאליו הוזמנו מנהיגים יהודים מהעולם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בכינוס כי "יש כאלה שמאמינים שהמניע לדה-לגיטימציה הוא מדיניות של ממשלה זו או אחרת. הם טועים. גם אם נצליח להשיג שלום ההתקפות על הלגיטימציה שלנו יימשכו מכיוון שמקורן לא באירועי 1967 אלא באירועי .1948התקפות אלה הן נגד הקיום של המדינה היהודית."

ראש הממשלה הוסיף ואמר כי "ניתן לראות לאורך ההיסטוריה שההתקפות התגברו בעיקר כאשר ישראל השתמשה בזכות ההגנה העצמית. יש פה שילוב של ניסיון למנוע מהיהודים לחיות במדינה משלהם - ואז ניסיון למנוע מהם להפעיל את הזכויות הבסיסיות כמו הגנה עצמית. ישראל צריכה לפעול נגד הדה-לגיטימציה באמצעות חשיפת תרומתה של ישראל לעולם ומצד שני לעשות דה-לגיטימציה לאלה שעושים לנו דה-לגיטימציה."

לפני כחודש ב25-בנובמבר נשא שר הביטחון אהוד ברק נאום בפני חברי הסתדרות הגמלאים ולא הותיר ספק בדבריו באשר לסדר העדיפויות שבו ממקמת ישראל את נושא הדה-לגיטימציה לעומת שאר האיומים הקיומיים. "ישראל ניצבת בפני איום של דה-לגיטימציה" אמר ברק "שהוא לא פחות מטריד מחמאס וחיזבאללה."

המטרה: לפתוח בחקירות

אבל האם המאמץ ליצור לישראל דה-לגיטימציה מגיע רק מבחוץ?

במסמך נוסף של "יש דין" שנכתב במקור באנגלית ונועד ככל הנראה לצורכי גיוס תרומות מחו"ל מפרטים ראשי התנועה את תוכניתם להפיץ את הטענה שישראל מבצעת פשעי מלחמה.

באותו מסמך אגב מוסיפים אנשי "יש דין" הערה כי יש להם בעיה מאוד קשה: "הממסד הביטחוני הוא אבן פינה בחברה הישראלית והשפעתו על המצפן הישראלי של הציבור עוזרת לו לתמוך בתרבות של חסינות משפטית...האוכלוסייה הפלשתינית היא כמעט ללא הגנה ואנשי כוחות הביטחון מבצעים פשעים אלימים נגד אזרחים פשעים שלא רק שאיש לא נענש עליהם אלא שהרשויות מתעלמות מהם לחלוטין לעיתים קרובות."

ועכשיו אנחנו מגיעים לעניינים היותר חשובים. התוצאה הרצויה שאליה חותר ארגון "יש דין" מצוינת גם היא באותו מסמך: "א. פתיחת מספר חקירות פשעי מלחמה לכאורה. ב. פרסום מחקר: נייר עמדה על פשעי מלחמה בשטחים הפלשתיניים הכבושים הצעת חוק בנושא פשעי מלחמה דו"ח שנתי עם סקירה וניתוח פעילות וממצאים. ג. יותר שימוש במונחי החוק הבינלאומי ופשעי מלחמה בתקשורת ומפי פוליטיקאים והציבור. ד. דיון והצבעה בכנסת על חוק פשעי מלחמה."

אחת מדרכי הפעולה של "יש דין" הנחשפת במסמך היא הקמת מטה אשר ירכז תלונות של פלשתינים ותלונות על "פשעי המלחמה" שמבצעים חיילי צה"ל. בהקשר הזה מציין המסמך את הקשר הקיים בין "יש דין" לארגון רדיקלי אחר "שוברים שתיקה."

ציטוט: '"שוברים שתיקה' הינו ארגון של חיילים משוחררים האוספים עדויות מחיילים ומחיילות אשר שירתו בשטחים מפרוץ האינתיפאדה השנייה ואילך במטרה להעלות את המודעות למציאות היומיומית בשטחים וליצור שיח ציבורי על המחיר המוסרי שבשליטה על אוכלוסייה אזרחית" כך באתר האינטרנט של הארגון.

את "שוברים שתיקה" מממנים בין השאר - כמה צפוי - הקרן החדשה לישראל והאיחוד האירופי. ביום שלישי הושק הספר החדש של הארגון "כיבוש השטחים. עדות חיילים "2010-2000המסכם לטענת המוציא לאור את הנעשה ביהודה ושומרון החל מפרוץ האינתיפאדה השנייה ועד היום.

כשהוציא הארגון את חוברת "שוברים שתיקה" ביולי 2009 הגיב צה"ל כך: "צה"ל מצר על העובדה שארגון זכויות אדם מציג בארץ ובעולם פעם נוספת דו"ח המכיל עדויות אנונימיות וכלליות מבלי לבדוק את פרטיהן או מהימנותן ומבלי לאפשר לצה"ל בהגינות מינימלית את האפשרות לבדוק את הדברים ולהגיב להם טרם הפרסום תוך הטלת דופי בצה"ל ובמפקדיו והוצאת דיבתם רעה."

שגריר ישראל בהאג אף תבע באותה תקופה מממשלת הולנד לחדול מלהעביר כספים לאירגון.

מאה עתירות לבג"ץ

שיתוף הפעולה בין שני הארגונים "יש דין" ו"שוברים שתיקה" הוא לא דבר חדש. יש להם אפילו ציר אנושי משותף משמעותי: עו"ד מיכאל ספרד המשמש כיועץ המשפטי לשני הארגונים.

עו"ד ספרד גדל בירושלים ולמד בתיכון רנה קאסן. הוא היה חבר בתנועת הנוער של ר"צ כיום מרצ שירת בנח"ל כחובש קרבי היה סרבן שירות וישב שלושה שבועות בכלא הצבאי בגין סירובו לשרת בחברון.

את לימודי המשפטים הוא עשה באוניברסיטה העברית בירושלים. את התואר השני במשפט הבינלאומי של זכויות האדם עשה בלונדון. ב2004-פתח משרד משלו בתל אביב ומאז הוא מייצג באורח קבע ארגוני שמאל רבים ומאחוריו רקורד של הגשת יותר ממאה עתירות לבג"ץ.

בתנועת "אם תרצו" שהובילה בשנים האחרונות מאבק נגד הפצת הדה-לגיטימציה מבית אומרים בתגובה למסמכים שנחשפו כי "ישראל נמצאת בשנים האחרונות בעיצומו של מצור בינלאומי במסווה מוסרי. מצור זה מתבטא במערכה כוללת של דה-לגיטימציה מחוץ ומבית על עצם זכותה של ישראל להתקיים ולהגן על עצמה ועל ביטחון אזרחיה. מעצבי המדיניות בישראל מימין ומשמאל ובהם ראש הממשלה והרמטכ"ל זיהו את זירת הדהלגיטימציה כאחד האיומים האסטרטגיים על חוסנה וקיומה של מדינת ישראל."

רונן שובל העומד בראש "אם תרצו" אמר כי "עלינו לפתח מדיניות ברורה נגד מסע הדה-לגיטימציה. מדינות וארגונים אנטי-ישראליים משקיעים משאבים עצומים בקידומם של ארגונים המדברים בשם זכויות אדם בעודם משרתים אג'נדות קיצוניות."

מהתנועה נמסר עוד כי "בשנתיים האחרונות חשפה 'אם תרצו' את הקשר של ארגוני שמאל קיצוני ישראליים לדו"ח גולדסטון ולרדיפת בכירים וקצינים ישראלים ברחבי העולם. המסמכים שנחשפו כעת הם דוגמה נוספת למסע הדה-לגיטימציה המבקש להפוך את חיילי צה"ל ואת מנהיגי ישראל לפושעי מלחמה. זאת בשעה שאין מדינה ששומרת על זכויות אדם בעת לחימה יותר ממדינת ישראל. יש להבדיל בין ביקורת לגיטימית שהיא נשמת אפה של הדמוקרטיה לבין פעילותם של ארגונים המקדמים חתרנות מדינית אנטי-ישראלית במימון זר תוך עיוות האמת וניסיון ציני להשתמש בדמוקרטיה הישראלית כדי להורסה מבפנים."

הצגנו שאלות ל"יש דין" בעקבות הפרטים שנחשפו.

שאלנו: באתר התנועה אין אף מילה בנושא פשעי מלחמה ומטרות התנועה לפי האתר הן שמירה על זכויות אדם. מדוע אין אזכור באתר הרשמי לפעילות להפצת הטענות על פשעי מלחמה?

עוד שאלה: האם אין בקרב ראשי הארגון חשש כי הפצת הטענות שצה"ל מבצע פשעי מלחמה תגרום לדה-לגיטימציה מסוכנת לישראל?