בימינו, מי צריך את הפמיניזם?  

1. קוראי האתר 1 NEWS מתחילים לשים לב שלאחרונה כל שבוע שולחת המחלקה לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת בר אילן סטודנטית אחרת לפרסם באתר מאמר כדי להטיף את אידיאולוגיית ה"הנדסה חברתית" של הפמיניזם. אידיאולוגיה שכל כולה היא שינאת גברים, קינאה, חתירה וכרסום של החברה תוך הנפת דגל הקורבנות ככרדום לחפור בו. דת זו כמו כל אידיאולוגיות ה"איזם" מבוססת על אידאים אוטופיים, על חצאי עובדות, מחקרים מוטים וחלקיים וזאת תוך התעלמות ממחקרים שאינם מתאימים ל"נרטיב" הפמיניסטי, אינדוקרינציה זו שאינה מוכחת נלמדת באוניברסיטאות כאסכולה "אקדמית" על אף שאינה עומדת בסטנדרטים אקדמיים של חשיבה ביקורתית וחקר אמיתות העובדות.
עיקרי הפמיניזם שמבוססים על כך שהפַּטרִיאַרכִיָה (שלטון הגברים שפועל לטובת הגברים ובאופן ממסדי ושיטתי מדכא ופוגע בנשים, כהגדרת הפמיניזם) אחראי להפלייה נגד הנשים. טיעון זה מבוסס על הנחות היסטוריות מוטעות, חלקיות ושקריות ואוסף של פנטזיות אוטופיות, הזוית ומסוכנות שסותרות את השכל הישר כמו גם ממצאים ומחקרים מדעיים שממצאיהם סותרים הנחת יסוד נוספת של הפמיניזם, שאומרת שאין הבדלים בין גברים לנשים ושכל ההבדלים הם תוצאה של מבנים חברתים והתניות חברתיות שהפַּטרִיאַרכִיָה יצרה כדי להשאיר את הנשים מדוכאות וכדי לקדם את הגברים.
הנחות בסיסיות אלו אינן ראליות, שיקריות ואין להן שום קשר עם המציאות בימינו, עם העובדות בשטח ועם ההיסטוריה כמו גם עם חוקי הטבע והמדע.
"אילו הציביליזציה היתה בידיים של נשים (מטרִיאַרכִיָה) עלולים היינו לחיות עדיין בבקותות מקש" -
"If civilization had been left in female hands, we would still be living in grass huts" (Camille Paglia political feminist

2. הפמיניזם בימינו אינו מקדם ואינו מיטיב עם נשים, להפך הוא פוגע בנשים בצורה קשה כשהוא מכריח ומאלץ אותן לצאת לעבוד (ואז כמובן מתלונן שכל הנטל מוטל על כתפי הנשים שעובדות, יולדות ומטפלות בילדים, דואגות למשק הבית וכו' ושהגבר מחוייב לתרום יותר בתחומים הנ"ל) או כשהוא דורש שנשים תשרתנה בצבא במקצועות גבריים שרק פוגעים בנשים (פגיעות פיזיות ממשיות שגורמות לנכויות), או דחיפתו את הנשים ל"הפליה מתקנת" תוך מענק מלגות מופלגות במקצועות אקדמיים מדוייקים (מתמטיקה, פיזיקה, הנדסה וכו') שבהן למוח הגברי האנליטי ישנו יתרון בסיסי, בכך הפמיניזם מוריד את הרמה האקדמית הכללית ופוגע בגברים שהיו מתקבלים ללימודים האלו אילולי מכסות הקבלה לנשים שעל אף כל העזרה מתקשות במקצועות האלו ורבות מהן נושרות לפני סיום הלימודים. ישנן עוד דוגמאות רבות לנזק שהפמיניזם גורם לנשים ובמיוחד לגברים וילדים ולחברה בכלל.
מחקרים שנעשו בארה"ב, קנדה ובריטניה מאז מלחמת העולם השניה מצאו שבכל עשור נשים נהיו פחות ופחות מאושרות ויותר ויותר אומללות. כלומר ככל שהחופש האישי וחופש הבחירה של הנשים גדל כך גם האומללות וחוסר האושר שלהן גדל.
http://www.dailymail.co.uk/femail/article-1189894/Women-happy-years-ago-.html
http://www.theguardian.com/commentisfree/2009/jul/26/women-wellbeing-unhappiness

3. לגבי המשפחה, הפמיניזם מעודד את כרסום מעמדה של המשפחה הגרעינית והיציבה, ומעודד גרושין וחד הוריות תוך פגיעה בנשים ועוד יותר בגברים ומי שהכי נפגעים זה הילדים וזאת תוך התערבות הולכת וגוברת של הממשלה בחיי הפרט ופגיעה בזכויות יסוד. הפמיניזם שדוחף למשפחות חד הוריות שהמשמעות של זה היא משפחות עניות, הרוסות הנתמכות מקצבאות ממשלתיות לילדים שגדלים בלי אבא הנוטים לנשור מהלימודים ולתדרדר לפשע.
הפמיניזם בימינו אינו עוסק בשוויון הזדמנויות ושוויון בשכר בין גברים לנשים, את זה הפמיניזם השיג כבר בשנות השישים. אין היום הפלייה בין גברים לנשים בשום תחום בחברה המערבית, כל ההבדלים במקצועות הנבחרים ו/או הבדלי השכר הקיימים הם כתוצאה מהחלטות ובחירות עצמאיות של נשים.
אז נשאלת השאלה בשביל מה צריך את הפמיניזם? והתשובה היא, מה יסגרו פתאום את הפקולטות ללימודי "מגדר", ללמודי נשים וכו'?
לא! זה בילתי אפשרי! זה מפרנס יותר מדי נשים, זו תעשיה שלמה שמגלגלת מליונים, עמוסה בתקצבים ומענקים, הוצאות ספרים ומאמרי דעה בעתונות וכדי להצדיק את הקיום שלה, באופן קבוע היא הנושא החשוב ביותר לדיון במדיה וכותרות החדשות (בימי שלום כמובן, כי בימי מלחמה הגברים חשובים אבל בימי שלום הם לא).

4. ואז נשאלת השאלה, מדוע אין שוויון בין נשים לגברים במקצועות כמו סבלות, פינוי אשפה, תובלה, בניין, תחזוקה, חקלאות, מכונאות וכו' והסיבה היא שאלו מקצועות שבהם העבודה קשה, בזויה ואף מסוכנת שדורשת כוח פיזי והשכר נמוך יחסית, ולכן הפמיניזם אינו דורש שנשים יעבדו במקצועות הללו. לעומת זאת במשרות של מנכ"לים, מנהלים ומקבלי החלטות שם הפמיניזם מחייב שיהיה שוויון!
הפמיניזם מסתכל רק על תיקרת הזכוכית אך אינו מסתכל על רצפת הזכוכית, רק על הקומות הגבוהות אך לא על המרתף. גברים אומנם מחזיקים את רוב המשרות של מקבלי ההחלטות אך הם גם מחזיקים את כל המשרות בעבודות הקשות, המסוכנות והבזויות ביותר.
ככל שנשים מתחרות בגברים, ובמיוחד במקצועות שלגברים יש יתרונות בסיסים וטבעיים טובים יותר, הנשים הופכות ליותר גבריות ופחות נשיות ומכאן שהן מפסידות פעמיים, הן את עצמן כנשים והן את הסיכוי לזוגיות יציבה, לחתונה וללידת ילדים. במקום להיות שותפות שוות אך שונות בנטל הזוגי והמשפחתי הנשים מתחרות בגברים ובכך הן פוגעות בעצמן ובגברים. זה גם מסביר את אחוזי הגרושין העצומים שאנו רואים מדי שנה.

5. הפמיניזם בימינו עוסק בשינאת גברים אך הוא עושה זאת בדרכי הסוואה של מילים יפות ובילתי מחשידות, במניפולציות, שקרים וגניבת הדעת תוך לחיצה על נקודות ריגשיות שיש עליהן קונצנזוס וזאת כדי להצדיק את הקיום שלו, אולם בפועל הוא גורם רק לנזק ופילוג בחברה.
ברחבי העולם המערבי הפמיניזם כבר לא ממש מסתתר והאשתג #kill all man הוא פופלרי מאוד בטוויטר.
הפמיניזם פועל להשתקה וצינזור של כל ביקורת עליו תוך פגיעה בחופש הביטוי ובחופש ההתאגדות, מסרב לדיאלוג ולויכוח ציבורי על מהותו ועל הנושאים שבהם הוא עוסק.
הפמיניזם שולח את אצבעותיו הדביקות לכל תחום ותחום ובמיוחד בתחומים שבהם ישנה דומיננטיות גברית ומנסה להשליט את "משטרת המחשבות" שלו בכל אתר ואתר .
הפמיניזם מבייש ומטיל רפש בכל מי שאינו מתיישר עם הקו האידאי שהוא קובע ועוסק בלינץ' חברתי ובאמצעות החוק כנגד כל מי שמערער את אמינותו, חושף את הצביעותו ואת הסטנדרט הכפול שבו וזאת מבלי לקחת אחריות על מעשיו ועל תוצאותיהם, והכל בשם השוויון לנשים!
הפמיניזם המליך את עצמו כאוטוריטה יחידה ומוחלטת בכל הנושאים הסוציאליים החברתיים והאישיים ואין מבחינתו שום מקום לדעה אחרת.
הבעיה הגדולה עם הפמיניזם שבמשך הזמן הוא צבר כוח השפעה רב ומדיניות ממשלתית, חוקתית, משפטית וסוציאלית נקבעת על סמך המסקנות ה"אקדמיות" שהוא מיצר בפקולטות ה"אקדמיות" המיותרות שלו.

6. מה יקרה כשיום אחד לכל הגברים ימאס מהטרור של הפמיניזם והם יכריזו על שביתה של שבוע? כיוון שנמאס להם לפרנס את הנשים (אם באופן ישיר ואם באופן עקיף ע"י תשלום מיסים שהגברים משלמים את רובו) ונמאס להם ללכת לכלא על "עברות" שלא היו ולא ניבראו. ונמאס להם להיות המטרה, נשאי האשמה והאחראיות לכל תחלואי העולם שמפילה עליהם האידיאולוגיה הפמיניסטית.
אותן הנשים שרוצות רק את הקצפת אבל לא את החצץ תצטרכנה ותאלצנה לקחת אחריות ולשאת בתוצאות! אבל כל היום הן צועקות "אנחנו הקורבנות של שלטון הגברים המדכאים נשים" ובכך הן מאפשרות לעצמן לחשוב שהן מסירות מעצמן את האחריות לנזק שהן בעצמן יצרו.
אבל לא לעולם חוסן ולגברים ימאס בשלב כלשהו, כבר כיום גברים רבים וטובים בוחרים שלא להתחתן, כיוון שאין באמת שום תמריץ להתחתן, ומהעסקה הזו לא הוגנת במהלך הנישואין והעושק רב במקרה של גירושין, אז בשביל מה לקחת את הסיכון.
בנוסף, השעון הביולוגי פועל לטובת הגברים, הם רק משביחים עם הזמן, מחכימים ומתעשרים ורק מעלים את הערך הפוטנציאל הזוגי שלהם, והם יתחתנו רק בתנאים שלהם.
יום אחד כולם ישאלו למה רק גברים מבוגרים מוכנים להתחתן?
הפמיניזם בשם הנשים אינו יכול לדרוש את ההובלה והמנהיגות בלי לקחת את האחריות ובמקביל לנופף בדגל הקורבנות בלי סוף.
אי אפשר לאכול את כל העוגה ולהשאיר אותה שלימה ועוד להתלונן על עליה במשקל ושהגברים לא נמשכים אליהן פתאום, הדואליות הזו לא תצליח להחזיק עוד הרבה זמן מעמד.
ההתייחסות של הפמיניזם אל הספר 1984 של אורוול אינה כאל תמרור אזהרה אלה כאל ספר הדרכה.