קבוצות דיון
פוליטיקה ואקטואליה
נושא #24202
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
ש-עצמון
חבר מתאריך 10.4.16
33079 הודעות, 165 מדרגים, 300 נקודות. ראה משוב | יום שלישי כ''ז בתשרי תשע''ח
12:16 17.10.17 |
|
זכות השיבה זה לא עניין כל כך מסובך
|
זאב ב. בגין, בנו של מנחם בגין, הוא אדם נחמד מאוד. מסוג האנשים שהיית רוצה שיהיה ידידך. למרבה הצער, הדעות שלו חביבות פחות. הוא קיצוני אף מאביו. מנחם בגין, אחרי שהנהיג את אצ"ל, ישב עם אנואר סאדאת ועשה שלום. בנו קרוב יותר לגולדה מאיר, שהתעלמה מגישושי השלום של סאדאת והביאה עלינו את מלחמת יום כיפור. בגין הבן נאמן לתורת הציונות הרוויזיוניסטית, שהוקמה על ידי זאב ז'בוטינסקי. אחד מסימני ההיכר שלה היה החשיבות שהתנועה ייחסה למלים כתובות ולהצהרות. ואילו תנועת העבודה, בהנהגת דוד בן-גוריון, לא העניקה כמעט שום ערך להצהרות, וכיבדה רק "עובדות בשטח". בשבוע האחרון כתב בגין את אחד ממאמריו הנדירים. מטרתו העיקרית היתה להוכיח שאין כל אפשרות להגיע לשלום עם הפלסטינים. לדעתו, זהו מקסם שווא של חובבי השלום הישראלים ("הארץ", 9.10). תוך שהוא מצטט טקסטים פלסטיניים שונים, נאומים ואף ספרי לימוד, הוכיח בגין שהפלסטינים לעולם-לעולם-לעולם לא יוותרו על זכות השיבה. ומכיוון שזכות השיבה כרוכה בסוף המדינה היהודית, קובע בגין, השלום הוא חלום באספמיא. הוגה דעות מעמיק אחר, אלכסנדר יעקובסון, הגיע לאותה המסקנה ממש ("הארץ" 26.9). מאמרו כוון אלי אישית, וקבע שאני "נאמן לישראל, אך לא לאמת". הוא האשים אותי ביחס סובלני כלפי תנועת הבי-די-אס, שמטרתה לחסל את מדינת ישראל. איך הוא יודע? פשוט מאוד: הבי-די-אס מאשרר את זכות השיבה של הפלסטינים. וכפי שכל אחד יודע, זכות השיבה פירושה סוף המדינה היהודית. נו טוב, אני מתנגד לבי-די-אס בגלל סיבות שונות. התנועה שאני שייך אליה, גוש שלום, היתה הראשונה שהטילה (בשנת 1997) חרם על ההתנחלויות. המטרה שלנו היתה להרחיק את הציבור הישראלי מהמתנחלים. הבי-די-אס משיגה את התוצאה ההפוכה; היא רוצה להטיל חרם על מדינת ישראל כולה, ודוחפת את הציבור הישראלי לידי המתנחלים. האמת היא, שאני לא כל כך רוצה לקרוא לתושבי העולם להחרים אותי. אך מכל הסעיפים במצע הבי-די-אס, זה הדורש להכיר בזכות השיבה מטריד אותי פחות מכל. לדעתי, הוא מגוחך. גם במשך אלף שנים לא תצליח הבי-די-אס להכריח את המדינה לעשות זאת בעל כורחה, אז למה להתרגש? אטיל קודם כל קצת אור על העובדות. כשנטשו הבריטים את פלשתינה (א"י) ב-1948, חיו בין הים והנהר כ-1.2 מיליון ערבים וכ-635,000 יהודים. במהלך מלחמת תש"ח ברחו/גורשו כ-720,000 ערבים. היום קוראים לזה טיהור אתני. בשטח שנכבש על ידי היהודים נותרו ערבים מעטים, אך בשטח שנכבש על ידי הערבים לא נותר אף לא יהודי אחד. למזלנו, הערבים הצליחו לכבוש רק שטחים קטנים (ירושלים המזרחית, גוש עציון ועוד), ואילו הצד שלנו כבש שטחים נרחבים ומיושבים. הייתי חייל קרבי וראיתי את הדברים במו עיני. כיום מונים הפליטים הערבים כ-6 מיליון איש. כ-1.5 מיליון חיים בגדה המערבית הכבושה, כמיליון נוסף ברצועת עזה, השאר מפוזרים בירדן, בלבנון, בסוריה ובכל רחבי העולם. האם כל אלה אכן ירצו לחזור לשטח ישראל אם תינתן להם האפשרות? זאת השאלה. לפני שנים היתה לי חוויה בלתי רגילה. הוזמנתי להרצות בניו יורק, ולהפתעתי ולשמחתי, ראיתי בשורה הראשונה את ידידי, המשורר הערבי הצעיר ראשד חוסיין, בן הכפר מוסמוס ליד אום אל-פחם. הוא הפציר בי לבוא ולבקר בדירתו, לא הרחק מניו יורק. כשהגעתי, נדהמתי. הדירה הקטנה היתה מלאה מפה לפה: הצטופפו בה פליטים פלסטינים מכל הסוגים, צעירים וקשישים, גברים ונשים. ניהלנו ויכוח ארוך וגדוש רגשות על בעיית הפליטים. כשיצאנו משם, אמרתי לאשתי: "את יודעת מה הרגשתי? שרק מעטים מבקשים באמת לחזור לארץ, אבל שכולם מוכנים למסור את נפשם על זכותם לשוב". רחל, שהיתה בעלת חוש-הסתכלות חד, השיבה שזו היתה גם הרגשתה. היום, עשרות שנים מאז, אני משוכנע שזה עדיין נכון. אני חושב שיש הבדל עצום בין העיקרון לבין היישום. את העיקרון אי אפשר לשלול. הוא שייך לפליט היחיד. הוא מעוגן בחוק הבינלאומי. הוא קדוש. כל הסכם שלום עתידי יצטרך לכלול סעיף המאשר שישראל מקבלת באופן עקרוני את זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים וצאצאיהם. אין מנהיג פלסטיני שיהיה מסוגל לחתום על חוזה שלא יכלול סעיף זה. אני יכול לתאר לעצמי את הסצינה: אחרי שהושג בוועידת השלום ההסכם על סעיף זה, היו"ר ייקח נשימה ארוכה ויגיד - ועכשיו, ידידי, בואו נעבור אל הבעיה האמיתית. איך נפתור את בעיית הפליטים הלכה למעשה? יש סוגים רבים ושונים של פליטים, ואין פיתרון אחד שיתאים לכולם. יש רבים שבנו להם ב-50 השנים האחרונות חיים חדשים בארץ אחרת. הם לא היו חולמים לחזור לכפר אבותיהם, גם אילו היה עדיין קיים. יש בהם אנשים אמידים, יש עשירים, יש עשירים מאוד. אחד מאלה הוא ידידי (האם מותר לי לקרוא לך כך?) סלמן אבו-סיטה, שהיה בילדותו נער יחף בנגב . ב-1948 ברח עם משפחתו לעזה, ולאחר מכן הפך לקבלן מצליח מאוד באנגליה ובארצות המפרץ. נפגשנו בוועידת שלום בפריז ואחר כך היתה לנו שיחה ארוכה ונרגשת בארוחת ערב פרטית. לא היתה בינינו הסכמה. אבו-סיטה מתעקש שיש להרשות לכל הפליטים לחזור לשטח ישראל, גם אם כולם ייושבו במדבר הנגב. לא ראיתי בכך היגיון מעשי. במרוצת השנים היו לי מאות דיונים עם פלסטינים על פיתרון בעיית הפליטים, החל מיאסר ערפאת וכלה בתושבי מחנות הפליטים ליד ביירות. הרוב הגדול היה חותם היום על נוסח המבקש "פיתרון צודק ומוסכם של בעיית הפליטים". "מוסכם" - פירושו מוסכם עם ישראל. הנוסח הזה מופיע גם בתוכנית השלום הערבית, שנוסחה בסעודיה, ושהתקבל רשמית על ידי כל העולם המוסלמי. איך זה היה נראה בפועל? פירוש הדבר שיוצע לכל משפחה של פליטים לבחור בין שיבה מעשית ובין פיצויים נאותים. שיבה לאן? במקרים מעטים מאוד, הכפר עדיין עומד ריק. אפשר לדמיין שיחזור של הכפרים האלה – אולי שניים, אולי שלושה – בידי תושביו המקוריים. פלסטינים במספר מוסכם יורשו לחזור לשטח ישראל, בייחוד מי שיש להם כאן משפחות. קשה לישראלים לבלוע את זה. קשה, אך לא יותר מדי קשה. בישראל חיים כיום כשני מיליון אזרחים ערבים, המהווים יותר מ-20% של האוכלוסיה הכללית. מספר נוסף – נגיד, רבע מיליון נוספים - לא היו יוצרים שינוי מהותי. כל האחרים יזכו בפיצויים נדיבים, כסף שישמש אותם לבסס את חייהם במקום שבו הם נמצאים, או כדי להגר לארצות שישמחו לקבל אותם (ואת כספם). כולם יקבלו בברכה פיצויים. מניין יבוא הכסף? ישראל צריכה לשלם את חלקה (מה גם שתחסוך הרבה כסף מצמצום תקציב הביטחון). הארגונים הבינלאומיים יצטרכו לתרום ביד רחבה. האם זה אפשרי? כן, בוודאי. אני מעז לומר יותר: אם האווירה תהיה מתאימה, זה אפילו סביר מאוד. בניגוד לאמונתו של זאב ב. בגין בטקסטים כתובים (שהם פרי עטם של דמגוגים הדואגים לאינטרסים שלהם), כשתהליך כזה - פחות או יותר - יצא לדרכו, לא תהיה כמעט אפשרות לעצור אותו. ובל נשכח לרגע: ה"פליטים" האלה הם בני אדם. אורי אבנרי -עיתון 'הארץ' https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.4516154
"חיינו הממהרים וחיינו העוברים לאט. דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד".{י.עמיחי} |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|