''סיפור'' הגששים בצה''ל-סיוע לכנופיות והדלפת מידע סודי  

"הייתי אצל רופא שיניים בנצרת", נזכר אל-הייב, "ומשם הייתי צריך לנסוע לחופשה באילת עם המשפחה שלי. בדרך עצרנו בבית מרקחת ביפיע, ואיך שיצאתי החוצה קפצו עלי שני אזרחים, שמו עלי אזיקים. אמרתי להם ’אתם טועים, מה אני עשיתי, אני קצין בצבא, לא מחבל מתאבד, בני גנץ היה מ"פ בגדוד שלי, בוגי יעלון היה מפקד שלי', אבל הם לא אמרו שום דבר, גררו אותי לרכב שלהם ולקחו אותי לבסיס.

"בהתחלה חשבתי שהם ערבים, אם היה לי נשק הייתי יורה בהם והורג את כולם, אבל כשהתחילה החקירה הבנתי שאני חשוד בריגול ובסחר בסמים. אמרתי שאין לי קשר עם שום דבר. החקירה הייתה מתישה, קשרו אותי בידיים וברגליים, הרגשתי מושפל. אני בטוח שנכנס פה היבט גזעני, רצו לתפור אותי. אבי דיכטר, שהיה ראש השב"כ, רצה להיות ראש ממשלה על חשבוני ובנה הר על הגב שלי".

"מראש השב"כ לא מתקדמים לראש ממשלה על גב של מקרה כזה", אומר דיכטר. "אל-הייב הוא אדם עתיר זכויות מצד אחד, ומצד שני ההרשעה נגדו הייתה קשה מאוד. האיש התדרדר תוך כדי שירותו הצבאי ועשה דברים נוראיים בשביל בצע כסף. הוא עמד בראש כנופיה שמכרה את נשמתה וסודות צבאיים שאפשרו לחיזבאללה לבצע פיגועים במדינת ישראל. החקירה שלו הייתה קשה ומבזה אבל לא מבחינתו אלא מבחינת החוקרים שהיו צריכים לשמוע איך סגן אלוף בצבא מעביר מידע רגיש ובעייתי שגרם נזק קשה לצה"ל בגזרה הצפונית. טוב תעשה משפחת אל-הייב אם תתרכז בשיפור עתידה ולא בשיפור עברה".

אבי דיכטר. התבייש בו צילום: פלאש 90
צריך למצוא פתרון
דיכטר לא מתרשם מכוונת אל-הייב לבקש חנינה. "אני לא מעלה בדעתי נשיא במדינת ישראל שיחון את אל-הייב או רמטכ"ל שיחזיר אותו לצבא. האיש עבר עבירות קשות נגד ביטחון המדינה תמורת בצע כסף".

מנגד, אל-הייב נהנה לאורך הדרך מתמיכתם של בכירים בצבא ובממשלה. "צריך למצוא דרך יצירתית לסייע לו", אומר עמירם לוין שהיה אלוף פיקוד הצפון ונתן לאל-הייב עדות אופי במשפטו. עדי אופי נוספים במשפט היו מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר עמוס בן-אברהם, האלוף יורם יאיר והאלוף שי אביטל.

"הבן אדם נתן את חייו למען המדינה. אני לא יודע אם אנשים מבינים מה פירוש גשש כמוהו שחיפש מטענים. הם מתפוצצים על המטענים האלה ומצילים חיים של חיילים יהודים", אומר לוין. "קשה לי לזרוק לכלבים אנשים אחרי ששלחנו אותם להתפוצץ על מטענים. מצד שני, אי אפשר להקל ראש בעבירות שלו. צריך למצוא פתרון שיסייע לו ויהיה חלק מהקוד המוסרי שלנו, אולי איזושהי מחילה סמלית. אנחנו חייבים לו על עברו, מה עוד שלא תמיד נתנו לבדואים את כל מה שמגיע להם".

השר יוסי פלד שנתן אף הוא עדות אופי למענו של אל-הייב, אומר ש"הוא נחקר, נשפט ונמצא אשם. הוא אולי מרגיש שנעשה לו עוול, אבל הפרשה הזאת סגורה".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4214460,00.html

ציוני דרך בולטים בהתנהלות חזבאללה מול ערביי ישראל
להלן מספר דוגמאות לפעילות חזבאללה מול ערביי ישראל:

2000 – חטיפת אלחנן טננבאום, תוך הסתייעות בקייס עוביד, ערבי ישראלי מטייבה, שנמלט לאחר החטיפה ללבנון, והמשיך מאז לפעול בשירות חזבאללה.

2002 – 10 אזרחים ישראלים תושבי הגליל נעצרו על-רקע העברת מידע מודיעני רגיש לגורמי חזבאללה בלבנון. העצור המרכזי בפרשיה, עומר הייב, תושב זרזיר, יליד 1963, סא"ל בצה"ל, הורשע בריגול חמור ונגזר עליו עונש של 15 שנות מאסר. הייב, שעמד בקשר עם סוחר סמים לבנוני המקורב לחזבאללה, שכינויו "אבו סעיד", התבקש להעביר מידע על היערכות כוחות צה"ל באזור חוות שבעה, מפות של אזור הצפון, מיקום מארבי טנקים, וכן מידע על אלוף פיקוד הצפון דאז, גבי אשכנזי.
בין העצורים האחרים, ג'מאל רחאל, יליד 1975, ותאמר הייב, יליד 1971, ששימשו כבלדרים להעברת המידע ללבנון ולהכנסת סמים לישראל. עצור נוסף עאמר עזאל, יליד 1974, העביר לחזבאללה טלפונים סלולאריים ישראליים, שאחד מהם נמצא על גופתו של אחד מ-2 המחבלים, שחדרו מלבנון לישראל, וביצעו פיגוע ירי (מרס 2002) סמוך לקיבוץ מצובה, בו נהרגו 6 ישראלים.