נוסח לא מתוקן
מושב רביעיפרוטוקול מס' 291
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, י"ט בתמוז התשע"ב (09 ביולי 2012), שעה 11:00
סדר היום:
מעקב אחר הפעולות לאיתור הספינה "אלטלנה"
נכחו:
חברי הוועדה:
יריב לוין – היו"ר
מוזמנים:
צביקה האוזר – מזכיר הממשלה, משרד ראש הממשלה
ראובן פינסקי – ראש תכנית אתרי המורשת הלאומיים, משרד ראש הממשלה
ליאורה בארי – משרד ראש הממשלה
הרצל מקוב – ראש מרכז בגין
יוסקה נחמיאס – ברית חייל האצ"ל
מיכל דגון – חברת ההפקה של הסרט על ה"אלטלנה"
יעל קינסקי – מוזמנת
מנהלת הוועדה:
אתי בן יוסף
רשמת פרלמנטרית:
שרון רפאלי
מעקב אחר הפעולות לאיתור הספינה "אלטלנה"
היו"ר יריב לוין:
צהריים טובים. אני פותח את הישיבה ועל סדר יומנו כהמשך לישיבה שקיימנו כאן לפני כשנה – מעקב אחר פעולות לאיתור הספינה "אלטלנה". אני מודה למזכיר הממשלה שהואיל והסכים לבוא ולהשתתף בישיבה הזאת. כידוע, במסגרת פרויקט "מורשת" ובהובלתו של מזכיר הממשלה נכנס הנושא של חיפוש הספינה "אלטלנה"; כחלק מהפרויקט הוקצו לעניין הזה כספים. מרכז מורשת מנחם בגין קיבל על עצמו לרכז את פעולות החיפוש, והמטרה בישיבה הזאת היא לשמוע מה נעשה עד עכשיו, מה מתוכנן הלאה; וככל שבכוחנו לעזור גם מכאן, בוודאי נשמח.
אדוני, מזכיר הממשלה, בבקשה.
צביקה האוזר:
רק למען הדורות הבאים ותיעוד התהליך אני אתקן במקצת את הדברים שנאמרו כאן. לפני כשנה הגיעה אלינו לפרויקט מורשת שמובל על-ידי ראש הממשלה במשרד ראש הממשלה, פנייה מגורמים, קבוצה של צוללנים, באשר לתחקיר ראשוני ולידיעה באשר למיקום טביעתה של האנייה עם אמירות שהמידע הגלוי שהיה עד אותה עת איננו המידע הנכון, ויש מידע אחר חדש שיכול להעיד בצורה מדויקת על הדברים. הנושא, יש לו, כמובן, חשיבות היסטורית, חשיבות מורשתית. מדובר באחד מהאירועים המכוננים בחברה הישראלית, ואין ספק שיש עניין היסטורי, מחקרי, ציבורי בנושא כאשר ראינו לנכון בראש ובראשונה לברר ולוודא, האם אותו מידע ראשוני שהיה הוא אכן מידע נכון או שאיננו נכון, והכול על בסיס מחקר "יבש", לא מחקר "רטוב".
ראינו לנכון לפנות ולעניין את מרכז למורשת מנחם בגין בנושא כיוון שמשרד ראש הממשלה איננו משרד אקזקוטיבי שמבצע הלכה למעשה, ובראייה כוללת אנחנו מסייעים לגופים ציבוריים כאלה ואחרים לבצע מטלות שאנחנו רואים שיש בהן חשיבות ברמה הלאומית, חשיבות ברמה ההיסטורית. עניינו את המרכז בנושא הזה, והמרכז, לשמחתנו, הרים את הכפפה ואכן הכיר בחשיבות של הנושא - -
הרצל מקוב:
- - - ולהפתעתכם, אני מבין.
צביקה האוזר:
לא, אמרתי "לשמחתנו". אמרתי, נכון?
היו"ר יריב לוין:
כן, כן.
צביקה האוזר:
אני יודע שהיו דיונים באשר למורשתו של איזה ראש ממשלה זה, אבל חשבנו שנכון יהיה לעשות זאת באמצעות המרכז למורשת בגין. והאמת היא שעשינו זאת בהיבט התקציבי באמצעות המערך להנצחת נשיאים וראשי ממשלות שנמצא במשרד ראש הממשלה. בהקשר הזה הבהרנו שמשרד ראש הממשלה יקצה סכומים – לדעתי, למעלה מ-200 אלף שקלים - -
הרצל מקוב:
290 אלף.
צביקה האוזר:
למעלה מ-200, צדקתי. 290 ומשהו אלף שקלים – סכום שלא הספיק לשלב הזה, אבל כיוון שגם משאביו של המרכז הם באמצעות תורם – ועוד מעט יפרט על זה ראש המרכז – כוונתו הייתה לבצע פעילות ראשונית.
אנחנו מבינים שבוצעה אותה פעילות מתוכננת; ישנם ממצאים שעיקרם שיש קרוב לוודאי – ואני רוצה להגיד פה בזהירות – כיוון שאין וידוא מוחלט, אך יש סבירות גבוהה, ממה שאנחנו מבינים, באשר למציאת מקום טביעתה או הטבעתה של האנייה "אלטלנה". הזיהוי שנעשה באמצעות בדיקה ימית של סונר שלא הגיע לעומק שבו היא נמצאת. נראה כי היא נמצאת בעומק עמוק יותר משמעותית ממה שחשבו בהתחלה. ישנו זיהוי של טביעת סונר, וזיהוי זה הושווה לאלומה מקבילה של סונר של אנייה אחרת, ונראה כי יש חפיפה בין הדברים, כך שאותו עצם שמזוהה, ככל הנראה – הסבירות גבוהה שמדובר באנייה. יש אינדיקציות נוספות מבחינת חלקי מתכת בדגים בסביבה, זאת אומרת מדובר בגוף מתכתי שנראה כאנייה במקום הזה. הבדיקה הזאת בשטח מתחברת לאותו מחקר שנעשה בעדויות במחקר יבשתי תיאורטית שנעשה, ונראה כי יש הצלבה.
אני אומר זאת בזהירות כיוון שהנושא בעל רגישות ובעל חשיבות. כל עוד אין לנו זיהוי ודאי ומוחלט אני לא יכול להגיד שאנחנו מברכים על המוגמר. אבל האינדיקציות הן מעודדות. אני מציע שהרצל מקוב ירחיב. זה דוח שהוגש בידי אותה קבוצה שבדקה בניהול אותו מרכז. אנחנו מברכים, כמובן, על הממצאים. אני מבין שצריכה להיות פעילות נוספת לווידוא סופי של הממצא, ולאחר שיהיה וידוא סופי של הממצא אנחנו נתכנס לשלב הבא לראות מה המשמעויות האופרטיביות של הממצא שלאחר מכן, זאת אומרת מהי תצורת הביטוי של האנייה בחוף. יש מספר רעיונות, הרצל גם ירחיב על כך. אנחנו נשמע ונבחן. כמו שאמרתי, לנושא הזה יש חשיבות היסטורית גדולה – כך רואה זאת ראש הממשלה, כך רואה זאת ראש אגף מורשת במשרד ראש הממשלה. אנחנו נמתין בסבלנות לאותם ממצאים ולתוכניות שיש. אני מציע שאולי הרצל בשלב הזה יתייחס, ולפי צורך אני אגיב.
היו"ר יריב לוין:
ראובן, אם תרצה להוסיף משהו, אז כמובן, בשמחה.
הרצל, בבקשה.
הרצל מקוב:
מזכיר הממשלה סקר את הנקודה שבה אנחנו נמצאים. הייתי רוצה רק להוסיף לתמונה הכללית של האופרציה של המבצע ששותפים לו מהתחלה גם חברת "רשת" שעוסקת בתיעוד העניין כדי ליצור סרט שילווה את התהליך ויציג לא רק את סיפור "אלטלנה", אלא לא פחות מזה – את הנדסת הזיכרון הלאומי שנהגה באותה תקופה. גדי סוקניק מוביל צוות צילום שמלווה את הפרויקט מראשיתו.
לצערי, המבצע לקח יותר זמן מאשר תכננו, ולשמחתי, הוא נשאר בגבולות התקציב שאותו קבענו, וזה הודות להבנתם ולגמישותם של המבצעים לחשיבות העניין. זה לקח יותר זמן כי התחקיר ה"יבש", כפי שמזכיר הממשלה כינה אותו, לקח יותר זמן ממה שהעריכו בהתחלה, והיות שהיה חורף קשה יחסית השנה, וחורף קשה מבחינת המבצעים הוא לא רק היום שיורד בו גשם. אני עד היום לא טסתי בים, הייתי איש חיל האוויר, אבל הובהר לי שהמערבולות הפנימיות יוצרות ענני אבק והראייה והיכולת להגיע למקומות ולצלול היא מוגבלת.
כשאנחנו יצאנו למבצע לפני כשנה ההנחה הייתה שמדובר על אנייה שהוטבעה בעומק של כ-65 מטר מתחת לפני הים מול חופי תל-אביב - -
היו"ר יריב לוין:
וזאת הנחה שהתבססה על מה?
הרצל מקוב:
על התחקירים הראשוניים, גם על היומנים של חיל הים. למשל, ביומנים של חיל הים רשום שהיא נגררה כשעתיים, והמהירות בקשרים שאנייה גוררת יכולה לסחוב אנייה זה אורך הטווח. הבעיה שהתגלתה היא שמול חופי תל-אביב יש מדרגה גדולה, ויש נפילה של העומק ולא ירידה הדרגתית, ויש בערך מ-70 מטר קפיצה ל-300 מטר עומק. זה, כמובן, מחייב שינוי באמצעים הטכניים שאיתם צוללים. נעשה תחקיר שהתבסס על בדיקת המסמכים בחיל הים ובדיקת מסמכים במכון ז'בוטינסקי ובארכיונים נוספים שהיו, תחקיר של אנשים שעוד היו באותה תקופה, ותחקיר שהיה מאוד חשוב לצורך העניין – תחקיר של דייגים שמכירים את הים הרבה פעמים יותר טוב מכל אחד אחר – יותר מאשר כתוב בכל ספר – הם מכירים את זה ככף ידם. היו שני אתרים בים שדייגים כינו אותם "אלטלנה". המקומות האלה צוינו בעזרת קווי חיתוך מאלומת רדיו שיצאה מאשדוד ומיפו, ובסופו של דבר כל התחקיר הזה הצטמצם לנקודת שטח מאוד ברורה שאליה יצאו הספינות. היו שלוש מסעות כאלה שהספינות יצאו לחפש, ונמצא מקום, שכפי שמזכיר הממשלה הזכיר, גם תואם חלק מההבנה ממה שעולה מהמסמכים של חיל הים, גם תואם את המקום שהדייגים טענו שהוא "אלטלנה"; והדגים שניצודים שם הם דגים שאופייניים לדגים שחיים ליד מתכות. בגלל העומק שלא היינו מוכנים אליו, לא הייתה מצלמה מתאימה – היא לא עבדה, הייתה איזושהי תקלה – ובסוף מה שהצליחו ליצור זה את גילוי הסונר. הסונר מגלה את העצם, אבל כדי לוודא שזה אכן אלטלנה או להגביר את הוודאות אנייה שהפרופיל שלה ידוע ודומה לפרופיל של "אלטלנה" ומצויה בערך מול חופי עתלית בעומק נמוך, עשו את הדמויות של הסונר שלה באותן זוויות שיכלו להגיע למקום שנחשד למקום הטביעה של "אלטלנה", והתדמית יצאה מאוד דומה.
לכן בוודאות קרובה מאוד אנחנו יודעים היום את המיקום של "אלטלנה", שהוא כ-12 מייל בים דרומית לתל-אביב-יפו ובעומק של 350 מטר מתחת לפני הים. אבל כאמור, כדי להגיד שזאת "אלטלנה", ברגעים שיכולים לזכור את החיפושים אחר ה"דקר" בזמנו – איזה "הלוך וחזור" של ניסיונות ושנים והשקעות היו – כך שמה שהושקע היום מול החשיבות של הנושא, כפי שציינו אותו יושב ראש הוועדה ומזכיר הממשלה – אנחנו עושים את זה, לדעתי, בצורה מאוד שקולה וראויה. אנחנו צריכים לעבור לשלב הבא שהוא צילום של הדבר הזה. כדי לצלם צריך ספינה שיש לה יכולת ייצוב מאוד חזקה, היא צריכה לשהות מעל המקום, וגם יש לה רובוט שיודע לרדת לעומקים האלה ולהביא משם את הצילום. האניות האלה מצויות היום באזור בגלל הפעילות הרבה של חיפושי אנרגיה באזור שלנו, ולכן לא צריך להביא אותן מאנטרקטיקה ולא מאלסקה ואפילו לא מאירופה, הן מצויות באזור. בימים אלה ממש אחרי שקיבלנו את התחקיר הזה ולמדנו אותו אנחנו נמצאים בקשרים עם חברות כאלה, במיוחד עם גורמים פרטיים שהביעו עניין, ובשלב זה אנחנו לא נזקקים לכסף ציבורי כדי לעשות את השלב הבא, אלא נמשיך אנחנו לממן את השלב הבא של החיפוש, ו"רשת" תמשיך ללוות את הצד של התיעוד וההסרטה ללא צורך כרגע. אני אומר את זה בזהירות כי, כאמור, אנחנו צריכים לקבל את הצעת המחיר מהחברה הזאת ליום אחד של אנייה. יום של אנייה כזאת נע בסביבות עשרות אלפי יורו ליום. אבל כאמור, אנחנו מתכוונים באמצעות הגורמים הפרטיים שקשורים גם לחברות שמחפשות באזור לבצע את השלב הבא בתקופה הקרובה, ונשמח לדווח ולהוריד את סימן השאלה שקיים היום, כפי שנמסר פה קודם, ולא כפי שנכתב בכותרת של "ידיעות אחרונות", אלא כפי שהיה בתוך גוף הידיעה שעדיין אי אפשר לומר בוודאות ש"אלטלנה" נמצאה. זה מצב הדברים נכון להיום.
היו"ר יריב לוין:
אני מבין שהנקודה המשוערת הזאת יותר קרובה למקום ההטבעה המקורי מאשר מה שחשבו. זאת אומרת שהגרירה הייתה למרחק קצר יותר?
הרצל מקוב:
כן.
צביקה האוזר:
תחדד את השאלה. אתה אומר, המקום הידוע הוא לא המקום - -
הרצל מקוב:
הייתה סתירה בתוך יומן המבצעים של חיל הים בין הדיווח על המרחק לבין הדיווח של הזמן שנדרש כדי לגרור את הספינה לשם. עושה רושם שהזמן הוא הנתון המדויק יותר. לא 18 מייל שצוינו, אלא השעתיים של הגרירה שמתאימים ל-12 מייל שזה נמצא.
היו"ר יריב לוין:
מה שנשאר לעשות בהנחה שהספינה עומדת עם הציוד זה צילום. מהצילום הזה נדע גם האם זאת הספינה וגם את מצבה, ואחר כך, אני מבין, תידרש בדיקה גם ברמה הטכנית וגם ברמת העלויות, האם ניתן להעלות אותה כחתיכה אחת. אני מבין שזה התהליך, ולתהליך הזה יש תקצוב – זאת אומרת עד איפה אנחנו עומדים מבחינת התקציב?
ראובן פינסקי:
השאלה היא גם שאלה טכנית, וכמובן, בראש ובראשונה, שאלה מהותית מה אנחנו עושים עם השרידים שנעלה, איזה שריד נעלה. ברגע שיהיו לנו תוצאות יותר מדויקות של הממצא נצטרך להתכנס עם צוות תכנון מסודר כדי להחליט, כמובן, על המסרים ועל מה שנדרש. מתוך המסרים ומה שנדרש, ומה אנחנו רוצים להקים על החוף, אני מניח שבמקביל נקבל גם החלטות לוגיסטיות כמה צריך להעלות, מה רוצים להעלות, והאם זה יהיה כל הממצא, חלקים מהממצא וכולי.
צביקה האוזר:
אני רוצה לחדד שלא ייחשב כדברים שלא קיימים, וקיימים. צריך להבין שאנחנו ראינו את התהליך כך: מרכז למורשת בגין פנה בתיק פרויקט מסודר למשרד ראש הממשלה בנושא הזה. משרד ראש הממשלה, וכמו שאמרתי האגף להנצחת נשיאים וראשי ממשלות, ראה לנכון בקריטריונים שלו ובדיון של האגף ושל המועצה, לתמוך בשלב הזה אך ורק בהליך החיפוש עצמו. כל מה שיש מסביב אנחנו, כמובן, בעד. בזה אנחנו מעורבים, זאת פעולה של המרכז למורשת בגין. המרכז למורשת בגין הוא גוף נתמך, הוא גוף מוכר, הוא גוף שהוקם על-פי חוק, וזאת פעולה שלו. הנחת העבודה שלנו היא שפעולת ההנצחה הזאת מובלת על-ידי הגורם המוסמך והמתאים מבחינה ציבורית, כמו שאמרתי. לא מדובר, אגב, בעוד גוף, אלא גורם שהוסדר והוקם על-פי חוק, חקיקה מיוחדת.
היו"ר יריב לוין:
כלומר עד שלב הגמר.
צביקה האוזר:
הגוף הזה יודע להתנהל בכל אותם כלים ובכל אותם אמצעים. אני אומר אמירה כללית ולא להבין מכך חוסר התלהבות – אנחנו תמיד מעדיפים שאת הכסף הציבורי נקצה למטרות ציבוריות חשובות שלא נמצא להן מימון מגורמים אחרים. בכל מקום שבו נמצא מימון מגורמים שאינם כספי ציבור, אנחנו מעדיפים לתת תעדוף לכאן. הסיפור הזה, בגלל מרכזיותו ובגלל חשיבותו הוא בעל פוטנציאל מאוד גדול למציאת תורמים, למציאת תמיכות. אינני נכנס לנעליו של המרכז למורשת בגין. אני יודע שיש גורמים שהביעו עניין בנושא הזה, ויש בכוונתם לתרום ולסייע. כל הפרויקט הזה ינוהל וירוכז על-ידי מרכז למורשת בגין. לכשמרכז מורשת בגין יצטרך סיוע כזה או אחר – ומעבר להיבטים התקציביים יש פה היבטים לוגיסטיים, היבטים סטטוטוריים. יש לנו בעיה מאוד מורכבת. אנחנו, כמובן, מקום שמרכז את הידע המקצועי ואת יכולות הסיוע, ואנחנו מעמידים את אותו ידע ואותן יכולות לגבי כל פרויקט ופרויקט, קל וחומר פרויקט בעל סדר חשיבות לאומית שכזאת. כך שאינני רוצה להגיד עכשיו שום דבר בנושא. אני לא רוצה שילמדו מהדברים שלי שום השלכה בהיבט התקציבי. ההחלטה על התקצוב של אותו שלב ראשוני התקבלה לפני למעלה משנה כאשר לנו הגיע מידע ראשוני. אמרנו, רבותיי, אנחנו איננו הגורם האופרטיבי, נדמה לנו שהכתובת הנכונה היא מרכז בגין. מרכז בגין בדק את הדברים, בחן, ראה את רצינות המידע, ראה לנכון להגיש למועצה אצלנו את הסכום, וזה מה שהוקצה עד עכשיו. שוב, אנחנו רואים בנושא הזה חשיבות רבה, ומצד שני אנחנו רואים בזה פוטנציאל רב לגיוס אמצעים שנמצאים בידי המרכז. אנחנו נפעל בהתאם לאינטרס הציבורי המובהק הזה.
היו"ר יריב לוין:
ברשותכם בהקשר הזה אני רוצה להעיר כמה הערות. כאשר אני העליתי את הנושא הזה בפעם הראשונה לפני כשנתיים, הדגשתי כבר אז בצורה ברורה שבעיניי הפרויקט הזה הוא פרויקט לאומי ממלכתי, ואסור שהוא יהיה פרויקט של איזשהו נדבן פרטי שקם ועושה את זה כמבצע אישי שלו. לכן צריך לברך על כך שהדבר נעשה בהנחייתכם, בביצוע של מרכז מורשת בגין כגוף סטטוטורי במימון חלקי שניתן לפחות לשלב הראשון כמימון של כספי מדינה, כי האמירה הזאת היא חשובה מאוד. "אלטלנה" אסור שתבוא לחוף כמיזם פרטי של מישהו. "אלטלנה" צריכה לבוא לחוף כמיזם של מדינת ישראל שמשיבה את האנייה ומאפשרת לה להגיע לחוף מבטחים כפי שהיה צריך להיות לפני 64 שנה – באופן רשמי, לגלי, מסודר, ולא כאיזו יוזמה של מישהו שיכולה להיות שנויה במחלוקת, האם היא ממלכתית או לא ממלכתית.
צביקה האוזר:
לא כפעולה מחתרתית.
היו"ר יריב לוין:
כן, זה בוודאי שלא. אבל זה גם לא עניין של איזשהו נדבן פרטי. זה, בעיניי, דבר מאוד מהותי. לכן מעבר לעובדה שאני, כמובן, מברך עליה גם בצד של הנראות של הדברים וגם בצד המהותי שמרכז בגין מרכז את העניין, לדעתי, בכל שלב משלבי הפרויקט חייבת להיות מעורבות הדוקה ומלאה של המדינה. גם אם היא לא מממנת את הכול היא צריכה להיות חלק מזה. זה לא שמחפשים, ואחר כך הוצאת האנייה זה כבר לא עסק של המדינה, זה לא מעניין אותה. זה לא נכון. יש מעט מאוד פרויקטים עם חשיבות כזאת, ומדינת ישראל, גם אם נמצאים תורמים – וישנם תורמים, והייתה לי האפשרות לדבר ולהיפגש לפחות עם אחד מהם – להיעזר בהם זה מצוין, אבל זה לא תחליף למעורבות של המדינה.
צביקה האוזר:
אדוני היושב ראש, אני חייב רק לחדד ולתקן פה: מרכז מורשת בגין הוא גוף ממלכתי-ממשלתי. יושבים במרכז מורשת בגין, למיטב זיכרוני, בדירקטוריון, נציגי מדינה. לא בכדי יש עוד כל מיני עמותות ל
הנצחת מורשות - -
היו"ר יריב לוין:
זה ברור.
צביקה האוזר:
אנחנו מדברים על מעין זרוע שהמדינה ראתה לנכון להביא לידי ביטוי מורשת מנחם בגין, על-פי חוק, באמצעות הזרוע הזאת – היא הזרוע הרשמית, הממשלתית. רובו של תקציב המרכז מגיע מתקציב משרד ראש הממשלה כמו שיש מרכז רבין - -
היו"ר יריב לוין:
זה ברור.
צביקה האוזר:
פעולות רבין יש הרבה מאוד – מרכז רבין הוא הזרוע הסטטוטורית המוכרת, הרשמית, הממלכתית, הממשלתית בנושא הזה. זאת המקבילה בנושא הזה. כל פעולה של המרכז היא פעולה ממלכתית, וכמובן, השיקול יהיה חייב להיות שיקול ממלכתי כולל כי הנושא – לא רק בהיבט התקציבי, גם בהיבט התכני – הוא נושא מאוד מורכב וראוי לעשות אותו בצורה המיטבית והנכונה. יש פה עוד הרבה עבודה.
היו"ר יריב לוין:
זה ברור לחלוטין. לדעתי, צריכה להיות הבנה וגם הנחיה, ובמקום שצריך - גם תקציב, כדי שהדבר הזה ייעשה כפעולה של המדינה מראשיתו ועד סופו. הדבר השני שגם הוא חשוב מאוד, בעיניי, הוא אלמנט הזמן. רבותיי, זה נכון שלכאורה אם חיכינו 64 שנים אז גם אם נחכה 4-3 שנים לא יקרה שום דבר, אבל אני רוצה להזכיר לכולם שעדיין חיים אתנו, וייבדלו לחיים ארוכים, אנשים שהיו שם, שהיו עדים למה שקרה שם, ובעיניי, לפחות, יש חשיבות עצומה שהמעגל הזה ייסגר בעודם אתנו ויכולים לראות ולספר ולהיות נוכחים ברגע העלאתה של האנייה מן המים. יש הבדל עצום אם נצליח לעשות את הדבר הזה כשחלק מהאנשים האלה נמצאים שם על החוף לבין מצב שנחכה ונשתהה. לכן גם בהיבט הזה כל עוד ניתן לגייס את הכספים במהירות בלי שהדבר הזה מעכב את הפרויקט בוודאי שזה מבורך. אבל במקום שבו גיוס הכספים יהפוך לגורם מעכב שבולם את הפרויקט ומביא למצב שבו חלון הזמן הקצר הזה שיש לנו הולך ונסגר – הדבר הזה יהיה בסופו של דבר משהו שאי אפשר יהיה לתקן אותו אחר כך וכולנו נצטער עליו. לכן גם בהיבט הזה יש חשיבות מאוד גדולה לכך שאנחנו לא נשתהה; שננסה לגייס את הכספים, אבל במקום שבו נדרש מימון ביניים או נדרשת תמיכה כדי לסיים שלב העזרה הזאת תימצא.
הדבר השלישי שבעיניי הוא חשוב, ואינני יודע עד כמה הוא נעשה זה הנושא של המעורבות ושיתוף הפעולה של חיל הים בתוך העניין הזה. מרגע שיהיה בכוחנו להביא את האנייה אל החוף הבאתה אל החוף חייבת להיות בליווי ובאופן רשמי על-ידי חיל הים, כך נראה לי. האנייה הזאת צריכה להגיע אל החוף כאשר חיל הים מלווה אותה ומביא אותה ובכך בעצם גם התמונה הזאת וגם הנראות הזאת וגם האמירה הזאת יהיו באמת הסגירה הנכונה של המעגל הזה. אולי זהו עדיין מוקדם בשלב שאנחנו נמצאים בו, אבל בעיניי הדבר הזה צריך להילקח בחשבון, והיה טוב אם גם הנושא הזה יטופל ויתואם בצורה כזאת. הדבר הזה צריך להיראות ולהיעשות כפעולה רשמית שהמדינה וצה"ל באמצעות חיל הים באים ואומרים אחרי 64 שנים שהם פותחים את החוף, פותחים את שערי מדינת ישראל ומביאים את הספינה למקומה, ובכך עושים גם צדק עם אותם אנשים שהיו עליה, ובוודאי עם אלה שנפלו באותו אירוע. חשוב שנעשה את הדברים האלה ושנהיה מודעים להם כדי שבלהט האירועים והריצה אחרי הדברים הם לא יישכחו וייעשו בצורה מסודרת.
מבחינת לוחות זמנים יש הערכה מתי יסתיים התהליך הזה של צילום ווידוא הממצאים הקיימים?
הרצל מקוב:
אנחנו מעריכים שזה עניין של בין שבועות לחודשים לאור העובדה שכרגע הכול ידוע פרט להשגת האנייה. האנייה, לפחות לפי מה שאני הצלחתי להבין מהגורמים המקצועיים – יש כאלה אניות שמשוטטות פה באזור, ולהסיט אותן ליום אחד זה לא סיפור כל כך גדול כמו להביא אנייה מאירופה או מחופים אפילו יותר רחוקים. לכן אני לא חושב שמדובר פה בסדר גודל של שנים, אלא של חודשים.
היו"ר יריב לוין:
אני אומר גם בהיבט הזה שאני מעמיד את הוועדה לרשותכם ככל שיהיה צורך לפנות לגורם, ויהיה בזה כדי לעזור. אני בוודאי גם אעגן את זה בתוך ההחלטה, ואני באמת מפציר בכם לעשות את זה מהר. זה יכול להיות הבדל של שבועות וחודשים, ואף אחד מאתנו לא יודע גם מה יקרה מבחינת המערכת הפוליטית. אנחנו יודעים שעכשיו יש אנשים – גם מזכיר הממשלה וגם אחרים, ובוודאי גם ראש הממשלה – שהנושא חשוב להם, שנתנו לו את העדיפות הדרושה. את חלון הזמן הזה אנחנו צריכים לנצל בצורה יעילה.
צביקה האוזר:
אני בטוח שהנושא הוא בעל חשיבות ציבורית חוצה מפלגות.
היו"ר יריב לוין:
אין לי ספק, אבל עובדה שזה לא נעשה עד היום. זה נכון, אין לי שום מחלוקת בעניין הזה, אבל עובדתית זה לא נעשה עד היום. מסתבר שהיה איזשהו תהליך שהיה צריך להתניע אותו; ההבנה הזאת שאת הדבר הזה צריך לעשות ואת האנייה צריך להשיב אל החוף הייתה הבנה שלא הייתה ברורה. כנראה, גם הרבה מאוד שנים של ממשלות ליכוד. עובדה שזה לא נעשה. לכן אנחנו נמצאים היום בנקודת זמן שמכל הבחינות היא עיתוי שצריך לנצל אותו עד תומו ועד כמה שניתן בצורה מהירה.
התייחסות, הערות נוספות, אם מישהו כאן בחדר מבקש. יש עוד משהו שאתם רוצים להשלים?
צביקה האוזר:
רק להערה האחרונה שלך אני רוצה להגיד שאולי יש ספק שהממשלה הנוכחית רואה בכל נושא של שיקום והעצמת תשתיות מורשת לאומית נושא בעל עדיפות בסדר העדיפויות; בנושא זה אכן קם לראשונה אגף מורשת במשרד ראש הממשלה, ובעצם אומצה על-ידי הממשלה החלטה כוללת לפרויקט לאומי לשיקום ולהעצמת תשתיות מורשת לאומית. כך שהקשב לנושאים האלה וההבנה של החשיבות שלנו כלפי העתיד באשר להנצחת העבר וכיבוד העבר ושימור העבר לצורכי הדורות הבאים היא ראייה כוללת. בהקשר הזה, כמובן, פרויקטים מהסוג הזה משתלבים באופן טבעי. אבל אני אומר שוב, כל הפרויקטים האלה – ובפרט גם הפרויקט הזה – אסור לחשוב שיש בו גוון או שיקול שאיננו מקצועי מורשתי. נדמה לי שאין מחלוקת באשר למרכזיות הסיפור בהיסטוריה של הקמת מדינת ישראל. לא מדובר בסיפור שוליים, אלא סיפור מרכזי, ויש לו לא מעט נראטיבים. זה באמת חלק מהאתגר. מרכז בגין צריך להתמודד איך לספר את הסיפור הזה. זה סיפור לא פשוט, אבל אנחנו רואים את זה בכל הפעולות, גם במרכז מורשת בגין, גם במרכז רבין שמדברים על מורשות של ראשי ממשלות. בשני המקומות השכילו לתת אספקלריה רחבה של הדברים, וגם דברים שהיו שנויים במחלוקת מביאים את הביטוי הרחב של האירוע. עבר מספיק זמן בהקשר הזה שהפצעים – ואני אומר את זה בזהירות – כי כמו שאתה אומר אנשים עדיין חיים, אבל נדמה לי שהפצעים ההיסטוריים הגלידו, אבל אנחנו מסתכלים בראייה כוללת לטובת הדורות הבאים להנצחת סיפור מהותי בהיסטוריה שלנו. שוב, הפרשנויות הן לכאן ולכאן, אבל ההסתכלות מבחינת משרד ראש הממשלה היא הסתכלות מקצועית גרידא.
היו"ר יריב לוין:
רבותיי, לסיכום: הוועדה רשמה בפניה את הדיווח המפורט של מזכיר הממשלה ושל יושב ראש המרכז למורשת בגין. באשר לפרויקט איתור והעלאת האנייה "אלטלנה", הכספים שהוקצו לפרויקט והפעולות שבוצעו עד היום – הוועדה מברכת ומודה לראש הממשלה על הצבת הנושא הזה ובכלל על הצבת כל נושא המורשת כנושא בסדר עדיפויות מרכזי; מודה למזכיר הממשלה ולמרכז פרויקט מורשת, מר פינסקי, וכמובן, למרכז מורשת מנחם בגין והעומד בראשו על הטיפול בנושא הזה.
הוועדה שבה ומדגישה את הצורך בכך שהפרויקט יבוצע כפרויקט לאומי-ממלכתי לרבות השתתפות של המדינה בתקצובו בדרך שתבהיר ותבטא את העובדה שהשבת האנייה אל החוף נעשית על-ידי המדינה בדרך ממלכתית ולא כפרויקט פרטי של אדם כזה או אחר.
הוועדה מבקשת מכל העוסקים במלאכה לפעול ככל הניתן להשלמתה במועד קרוב, בין היתר, על מנת שהעלאת האנייה תתבצע בהשתתפותם ובנוכחותם של אותם אלה שהיו עדים לאירוע והיו שותפים לו כאשר התרחש לפני 64 שנה, ובהקשר זה מבקשת שבמידה שיידרש מימון ביניים כזה או אחר להאצת התהליך – שהדבר הזה יישקל על-ידי משרד ראש הממשלה והגורמים שאמונים על כך כדי שלא יהיה בנושא הזה כדי לעכב את השלמת הפרויקט. הוועדה גם מעמידה את עצמה לרשות מרכז מורשת מנחם בגין ככל שיהיה צורך בסיוע בפניות של הוועדה לגורמים כאלה ואחרים כדי להבטיח את השלמת ביצוע הפרויקט, לרבות בנושא של הבאת הציוד הדרוש כדי לבצע בשלב המיידי את הבדיקות שיוודאו את העובדה שהממצאים שנמצאו כרגע הם אכן האנייה "אלטלנה" הטבועה.
אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:50.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
.
