דווח מבפנים, עד כמה רקובה המשטרה, מדהים  

סנ“צ בועז גוטמן, בכיר לשעבר ביאח“ה, לא ממהר להספיד את נתניהו: ”כדאי לחכות עם
החגיגות. המשטרה והפרקליטות כבר נפלו עם עדי מדינה“. המשטרה והפרקליטות:
”הטענות מופרכות“.

ראיון:
עשרים ואחת שנים שירת סגן-ניצב בועז גוטמן ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח“ה). הוא
עשה את צעדיו הראשונים כקצין מודיעין זוטר, התקדם בהמשך לתפקיד ראש צוות, וטיפס עד
לתפקיד הבכיר של ראש מפלג החקירות ביאח“ה, היחידה המנהלת בימים אלה את החקירות שבהן
מעורב גם ראש הממשלה. במהלך שירותו במשטרה סיים גוטמן לימודי משפטים, והתמחה אצל
פרקליטת מחוז תל אביב. באוקטובר 2000 פרש גוטמן מהמשטרה, וכיום הוא משמש כעורך דין
בשוק הפרטי.

בשנותיו הארוכות ביאח“ה הזדמן לגוטמן לפגוש עשרות עדי מדינה, לנהל או להיות מעורב במאות
חקירות, לחקור אלפי עדים, ובעיקר – להכיר לפרטי פרטים, באופן האינטימי ביותר, את אופן
התנהלותן של המשטרה והפרקליטות כאשר על כיסא הנחקר יושב איש ציבור ממדרגה ראשונה.
כעת, בעיצומן של החקירות בתיקים 1000 ו-2000 ,לגוטמן יש כמה תובנות חשובות שאינן
מתיישבות בהכרח עם הדיווחים בכלי התקשורת המרכזיים.

”אני ממליץ להמתין עם חגיגות הפרישה של נתניהו, מוקדם מאוד לחרוץ את דינו“, אומר גוטמן,
שבמהלך שירותו ביאח“ה התנהלו שתי חקירות נגד נתניהו בקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה
– בר-און-חברון (1997 ,(ופרשת קבלן ההובלות עמדי (1999-2000 .(לדברי גוטמן, ”בכירים רבים
במשטרה ובפרקליטות סובלים משנאה פתולוגית לימין באופן כללי, ולנתניהו בפרט. הם שייכים
ברובם לאסכולה שצריך להפיל ראש ממשלה מהימין“.

יש לך דוגמה שתוכיח את טענותיך?
”כמובן. בתקופת החקירות בפרשת בר-און-חברון הייתי חלק מצוות החקירה של אביגדור ליברמן,
שהיה אז מנכ“ל משרד ראש הממשלה. כבר בשלבים הראשונים היה ברור שהכול בלוף ושאין
קייס. הודעתי מיד ליועמ“ש במשרד ראש הממשלה שצריך לסגור את החקירה מחוסר אשמה. ביום
ראשון שלאחר מכן מגיע אלי קצין בכיר מאוד ביחידה, ואומר לי במילים אלה: ’בגללך העבודה לא תעלה לשלטון‘.
הוא אמנם היה בכיר ממני בשתי דרגות, אבל אמרתי לו שאעיף לו את הדרגות
מהכתפיים אם עוד פעם אשמע ממנו דבר כזה“.

יהיו מי שיגידו שאתה מפיץ תיאוריות קונספירציה.
”זה טיעון מגוחך. הייתי הכי בפנים שאפשר להיות. ראיתי הכול בעיניים. בבר-און-חברון, ראש
אגף החקירות סנדו מזור מיהר להמליץ להעמיד לדין את נתניהו. בסוף ליועמ“ש (אליקים)
רובינשטיין לא נותרה ברירה אלא לסגור את התיק. סיפור דומה היה בפרשת עמדי.
רשימת המתנות שביבי קיבל לכאורה בניגוד לחוק הייתה אצלי על השולחן. ידעתי מיד שאין שם כלום.
בתיק על ההובלות היו רסיסי ראיות שהיה אפשר לעבוד איתן, אבל בהחלט לא משהו שיספיק להגשת כתב
אישום. וזה עוד אחרי שחתמו עם עמדי על הסדר עד מדינה, כמו שחתמו עכשיו עם הרו“.
”אמרתי אז למירי גולן, ראש יאח“ה, שלא יצא כלום מהפרשה“, ממשיך גוטמן. ”לא הקשיבו לי,
וגולן הלכה לדובר והכתיבה לו הודעה לתקשורת על המלצה להגיש כתב אישום נגד ביבי ושרה. זו
הייתה הודעה על ריק שנועדה רק לשמח את העיתונאים. במהלך החקירה, כשבכירים ביאח“ה הלכו
לבצע חיפוש הקשור בביבי, ליווה אותם צוות צילום של ערוץ 1 .איך ערוץ 1 ידע בדיוק היכן ומתי
יגיעו? אני יכול להעיד ממקור ראשון שבאותה תקופה עיתונאים היו מגיעים לקצינים בכירים
ביחידה ומקיימים פגישות בחדרים סגורים למספר שעות, לא פעם ולא פעמיים. הכול מול העיניים
שלי. מכל הפסטיבל הזה לא יצא כלום, ואחרי חצי שנה היועמ“ש שוב נאלץ לסגור את התיק נגד
נתניהו, מחוסר ראיות מספיקות“.

אם ההדלפות הפריעו לך, מדוע לא פנית באותה תקופה לבכירים במשטרה, אולי אפילו למפכ“ל?
”משטרה זה גוף היררכי. אני הייתי רב-פקד, לא הייתי יכול פשוט לקום ולהגיד שבכירים ביאח“ה
נפגשים כל יום עם עיתונאים. כמה שנים קודם לכן, בישיבה שהתקיימה עם המפכ“ל לשעבר דוד
קראוס בנושא הדלפות, הוא איים על כולם בפוליגרף. שמחתי, אבל במציאות לא קרה כלום. חוץ
מזה, אני לא חוקר במח“ש ולא מודיע, אלא חוקר שבא להתעסק בעבירות צווארון לבן“.
גוטמן מכיר מקרוב את נושא ההדלפות של קציני משטרה. בתקופה שבה שימש כחוקר ביאח“ה
הוא ניצח בתביעה שהגיש נגד עיתונאי שניסה לסחוט ממנו מידע. העיתונאי, משה ליכטמן, הורשע
בסחיטה באיומים של גוטמן וקצין משטרה נוסף. ”אתה חושב שהיום יהיה קצין משטרה שידווח
לממונים עליו על עיתונאי שמנסה לסחוט אותו?“ תוהה גוטמן.

ההדלפות נובעות גם ממניעים פוליטיים?
”כמובן. ההדלפות נועדו לייצר תנועה ועניין בחקירה, ואם הנחקר הוא איש ימין – מה טוב.
המשטרה אוהבת פרסום, אז יש ריטואל קבוע שלקראת סוף השבוע, כשהעיתונים גדולים ויש
אולפן שישי בטלוויזיה, מדליפים לעיתונאים או יוצאים בהודעות לתקשורת, כמו שהיה למשל
בחמישי האחרון. הציבור לא מבין עד כמה לעיתונאים אין מושג מה קורה בחדרי חדרים. הם
ניזונים רק מהדלפות מגמתיות או מתדריכים של הדוברים. כעיתונאי, אין לך יכולת לדעת מתי
המידע שמוסרים לך מדויק ומתי עושים עליך מניפולציה“.

בתקופתך ביאח“ה יצא לך לשחרר חומרים מגמתיים?
”בוא נאמר שהייתה לי האפשרות לספר משהו לעיתונאי, ויום אחרי זה לראות מה שאמרתי לו מרוח
בכותרת ענק על השער של עיתון יום שישי. כולם מכירים את כללי המשחק, אבל כותרות מפוצצות
מביאות רייטינג, אז לאף אחד לא ממש אכפת שלפעמים אין קשר בין מה שכתוב למה שקורה
בפועל. אין לי ספק שזה קורה גם עכשיו בכתבות על ביבי“.
עברו קרוב ל-20 שנה מאז שהיית ביאח“ה. אולי דברים השתנו מאז?
”לא השתנה כמעט כלום. עובדה שראש יאח“ה לשעבר אפרים ברכה הדליף פרטים מחקירתה של
שרה נתניהו בפרשת המעונות; וראש אגף החקירות יואב סגלוביץ‘ והמפכ“ל דודי כהן הדליפו לגבי
אשכנזי בפרשת הרפז. אנשים לא אידיוטים. האליטה אותה אליטה, המשטרה אותה משטרה
והתקשורת אותה תקשורת.

גם היום ההדלפות מגמתיות, ואין אמצעי לעמת ולבדוק מה שקורה
בחדרי החקירות. הבעיה היא שלעתים ההשפעה הפוכה, וגם מי שבסוד העניינים עלול להיות
מושפע מהרעש מבחוץ“.
אתה מתכוון להפגנות ליד ביתו של היועמ“ש?
”בין השאר. הלחץ משפיע. אחרת איך אפשר להסביר את ההודעה ההזויה והמטורפת של מנדלבליט
שהוא ’שוקל‘ לשחרר את תמלילי השיחות בין נתניהו לנוני מוזס. אם כך, אולי נבקש לשחרר
לציבור את פרטי התיק נגד מנדלבליט בפרשת הרפז שנסגר מחוסר ראיות? בזה אין עניין ציבורי?“
יגידו שאתה איש ימין ושהביקורת שלך מונעת מאג‘נדה.
”אני לא איש ימין. הצבעתי בעבר למרצ, ותמכתי גם באלדד יניב כשהקים את ’ארץ חדשה‘ וצילם
את סרטוני ’השיטה‘. אני גם חושב שבמידה מסוימת נתניהו הביא את הצרות על עצמו בגלל סגנון
חיים מנקר עיניים. פוליטיקה לא מעניינת אותי, אלא מנהל תקין ושקיפות“.
יש הטוענים כי אם המשטרה תמליץ להעמיד לדין את נתניהו, הוא יצטרך להתפטר.

”אני אוטוריטה מוסמכת לומר שלהמלצות המשטרה יש אפס משמעות. כל ההמלצות האלה נועדו
בעיקר לגרום לקצינים הבכירים להרגיש טוב עם עצמם. אף פרקליט שמכבד את עצמו לא מסתמך
על ההמלצות של המשטרה כדי להכריע האם להגיש כתב אישום. מה שחשוב זה חומר הראיות,
והתפקיד של השוטרים זה להגיש לפרקליטות את החומרים בצורה מסודרת עם גרפים, תרשימים
והפניות“.

”הקצינים אוהבים להצטלם ולהתחבב על העיתונאים“
במהלך 21 שנותיו ביאח“ה הספיק גוטמן לחקור עשרות פוליטיקאים, כחשודים וכעדים כאחד. בין
היתר הוא היה חבר בצוות החקירה של יו“ר ש“ס אריה דרעי בקדנציה הראשונה שלו כשר פנים.
כזכור, דרעי הורשע בשוחד ובעבירות נוספות, ונשלח לשלוש שנות מאסר. קודם לכן, בשלהי
שנות השמונים, שימש גוטמן ראש צוות החקירה ב‘הונאת הקיבוצים הגדולה‘ – אחד התיקים
הכלכליים המורכבים ביותר שידעה המשטרה ושבמרכזו עמד דוד בלאס, איש עסקים מפוקפק
שתרם בין היתר סכומים נכבדים למפלגת העבודה לקראת בחירות 1984 .בלאס, שכונה ’מלך השוק
האפור‘, הורשע ב-19 עבירות מרמה בעשרות מיליוני דולרים ונשלח לשנתיים וחצי מאסר בפועל.
לקראת סוף שירותו ביאח“ה היה גוטמן בין האחראים למעצרו של ’האנלייזר‘ אהוד טננבאום, האקר
שפרץ למחשבי נאס“א, הפנטגון, הצבא האמריקני והכנסת. הייתה זו חקירה בינלאומית מקיפה,
וגוטמן שיתף פעולה באופן הדוק עם ראשי יחידות המחשבים של נאס“א, ה-FBI וגורמים
אמריקנים בכירים נוספים. חקירה זו פתחה לגוטמן דלתות רבות בתחום עבירות המחשב, ולאחר
פרישתו מהמשטרה הקים עם שותף אמריקני חברה בינלאומית שפעלה בתחום. במקביל הוזמן
גוטמן להרצות בנושא בפני צמרת הפנטגון, והחל לשמש כחבר צוות של האינטרפול לפיתוח תורת
לחימה בעבירות מחשב. בארץ היה גוטמן מרצה לדיני מחשבים במרכז האקדמי רופין, ושימש
במקביל סנגור פלילי בתחומי עבירות מחשב.

במערכת המשפט "יש אנשים שלא נעשה איתם צדק"
מאז פרישתו, גוטמן אינו הדמות האהודה ביותר במשטרה, בלשון המעטה. ”לא מתים עליי שם“,
הוא אומר בחיוך. ”קצינים צריכים מישהו קונפורמיסט. אבל בשורה התחתונה מעולם לא היה זיכוי
בתיק שהמלצתי להעמיד עליו לדין, ומצד שני כשאמרתי שאין ראיות מספיקות, אף אדם שפוי
בפרקליטות לא העז להפוך את ההמלצה שלי“.
בתחילת העשור הנוכחי הגיע העימות שלו עם המשטרה לשיא, כאשר הואשם בהחזקת מסמכים
סודיים בניגוד לחוק בפרשת האונס בגן העיר – מתוקף תפקידו כעורך דין. ”זה היה מעצר נקמה“,
הוא מעיד. גוטמן זוּכה בתחילה בנימוק של חוסר ראיות, אלא שהוא לא הסתפק בכך ודרש כי התיק
נגדו ייסגר מחוסר אשמה. הוא טען כי המשטרה והפרקליטות מתנכלות לו, וכי נגד בכירים ממנו
שהחזיקו חומרים האסורים בפרסום לא נפתחה כל חקירה. בדצמבר 2012 קיבל גוטמן את מבוקשו,
כאשר הפרקליטות שלחה לו מכתב שבו נאמר כי תיק החקירה נגדו נסגר מחוסר אשמה. ”כמו
שאמרתי מלכתחילה, לא היה בתיק כלום ושום דבר“, אומר גוטמן בסיפוק.
במשטרה יטענו שיש לך בטן מלאה עליהם ולכן אתה תוקף אותם.

”קודם כול, אני השגתי את מבוקשי כשזוכיתי מחוסר אשמה. דבר שני, אין לי טענה וחצי טענה
ליאח“ה. עד היום אני בקשר מצוין עם עמיתים ופקודים שלי, חלקם משרתים גם היום ביחידה.
לאחרונה גם השתתפתי בצילום סרט על מורשת יאח“ה. הטענות שלי היו נגד הריקבון שפשה
במשטרה בתקופה שבה יוחנן דנינו שימש כמפכ“ל, ונגד תרבות ההדלפות באופן כללי“.
אתה מכיר את החוקרים בפרשות 1000 ו-2000?
”חלקם הגדול כן. מדובר באנשים מצוינים, סיירת מטכ“ל של המשטרה“.
אז אפשר להיות רגועים?
”לא בטוח, כי מי שמקבלים את ההחלטות הם לאו דווקא החוקרים בשטח אלא האנשים הבכירים
יותר, שהשיקולים שלהם לפעמים קצת פחות ענייניים. אין תמיד קשר בין חומר החקירה להמלצות
המשטרה“.

לדברי גוטמן, המניעים של מערכות החוק להפלת שלטון הימין מתחלקים לשניים: תועלתני
ואידאולוגי. ”במשטרה לרוב המניע הוא יותר תועלתני“, הוא אומר. ”קציני המשטרה אוהבים
להצטלם ולקבל חשיפה חיובית, והדרך הטובה ביותר להשיג את זה היא לרצות את העיתונאים. כל
קצין משטרה יודע מהי נוסחת הקסם להתחבב על עיתונאים: לסמן אנשי ליכוד וימין. אם תפתח
בחקירה נגד ימנים, אתה לוקח על עצמך סיכון מינימלי; אם החקירה תצליח, יעלו אותך על כפיים.
אם תיכשל, אף אחד לא יזכור לך את זה ולא יבואו איתך חשבון. מצד שני, אם תעז לבחון מעשים
פליליים של אנשי שמאל יקראו לך פשיסט וסותם פיות“.

”במקביל“, ממשיך גוטמן, ”יש את האידאולוגים. אלה שמשוכנעים שהימין גנב להם את המדינה,
ושעל כתפיהם מונחת המשימה ’להחזיר עטרה ליושנה‘. יש כמה קציני משטרה שמחזיקים בתפיסת
עולם זו, אך היא שלטת בעיקר בפרקליטות. ליאורה גלט-ברקוביץ‘, שהדליפה מחקירות שרון,
הייתה דוגמה קיצונית לאותה אסכולה, אבל היא בסך הכול ייצגה את הלך הרוח שם. בפרקליטות
מתעבים לא רק את הימין אלא גם את נתניהו, שמעז לנצח פעם אחר פעם את הסקרים ואת האליטה
ולהישאר על כיסא ראש הממשלה“.

בינואר האחרון פרסם ארז תדמור ב‘מידה‘ מאמר בשם ”שלטון החוק: היסטוריית החיסולים
הפוליטיים של פרקליטות המדינה”, המתמקד בסוגיה שאליה מכוון גוטמן. במאמר ניתח תדמור
כיצד המשטרה והפרקליטות פעלו להגשת כתבי אישום נטולי יסוד, כדי לפגוע במינויים או לנטרל
פעילות של פוליטיקאים מהימין ובכירים במערכת המשפט שסירבו להתיישר עם האג‘נדה
הפרוגרסיבית של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק והיועמ“ש מיכאל בן יאיר.
הקורבנות העיקריים שסבלו מנחת זרוען של המשטרה והפרקליטות באותה תקופה היו השרים
לשעבר יעקב נאמן, אביגדור קהלני, רפאל איתן וראובן ריבלין, וכן עו“ד דרור חוטר ישי, ראש
לשכת עורכי הדין בדימוס ומתנגד חריף ל‘אקטיביזם השיפוטי‘ של הנשיא ברק.

”סממני פשיזם“
גוטמן מעיד כי הזהיר בזמן אמת מפני אותה מגמה, אך במשטרה ובפרקליטות התייחסו לאזהרותיו
כמטרד ובחרו להתעלם ממנו. ”יש סממני פשיזם במשטרה ובפרקליטות נגד מי שלא מתאים להם“,
אומר גוטמן. הדוגמה המובהקת ביותר למגמה זו היא המקרה של יעקב נאמן, שמונה ביוני 1996
לשר המשפטים בממשלת נתניהו הראשונה. חודשיים בלבד לאחר המינוי הודיע היועמ“ש בן יאיר
כי החליט לפתוח בחקירת משטרה נגד נאמן, בחשד שמסר תצהיר כוזב ועדות שקר. במקרה או
שלא, יממה אחת בלבד לפני ההודעה בישר נאמן לבן יאיר על כוונתו להחליפו בתפקיד היועמ“ש.
בעקבות החקירה מיהר נאמן להתפטר ממשרד המשפטים, והוגש נגדו כתב אישום. הדיווחים
התקשורתיים על פרשת נאמן תיארו אותו כשר משפטים מפוקפק שחטא בשחיתות חמורה.
האיש שהופקד במשטרה על חקירתו של נאמן היה תנ“צ יעקב גרוסמן. לדברי גוטמן, ”גרוסמן אמר
ש‘יש לי תחושת בטן‘ לגבי החקירה. קצינה אחרת ביחידה שהייתה גם עורכת דין ונחשפה
לחומרים, השיבה לו שמתחושות בטן מקבלים שלשול ושמדובר בקשקוש“. החקירה אכן העלתה
חרס, ובמאי 1997 זוכה נאמן מכל אשמה לאחר שהוכח כי פעל בתום לב. ”נאמן זוכה, אבל בינתיים
דפקו לו את התפקיד של שר המשפטים והשחירו את שמו“, אומר גוטמן. ”זו שיטת החיסולים של
מערכת אכיפת החוק“.
אמנון אברמוביץ אברמוביץ: חקירת השר נאמן מסתעפת..
גוטמן משוכנע כי גם חקירותיו של עו“ד חוטר-ישי התנהלו שלא בתום לב. ”הסתכלתי על החומרים
נגד חוטר-ישי וראיתי שאין בהם דבר“, הוא משחזר, ”אבל זה לא הפריע למירי גולן להמליץ על
העמדתו לדין. איך זה נגמר? הגישו כתב אישום ומיד חזרו בהם“. חוטר-ישי הועמד לדין לא פחות
משלוש פעמים, ובכל המקרים זוכה או שהפרקליטות הסכימה למחיקת כתב האישום.

אתה לא מעוניין במשטרה ופרקליטות שלהוטות לחקור ולמצות דין עם אנשי ציבור?
”חשוב שתהיה משטרה חזקה, וחשוב שנבחרי ציבור יחששו לעבור על החוק. אבל לעצם הפתיחה
בחקירה יש השלכות הרסניות על נבחר ציבור, אפילו אם הוא ייצא בסופו של דבר צח כשלג. אתה
חורץ פה גורלות של אנשים, ומוכרח לחשוב עשר פעמים לפני שאתה פותח בחקירה“.
אולי המשטרה חוטאת באופן כללי בסימון פוליטיקאים כדי לזכות בפרסום, ללא קשר לעמדתם
הפוליטית?
”אז איך יכול להיות שלא פתחו בחקירה נגד הח“כים שיזמו את ’חוק ישראל היום‘? הרי ציפי לבני
הודתה שהיא שוחחה עם נוני מוזס לפני שקידמה את החוק בוועדת השרים. יש לכאורה יחסי
קח-תן מובהקים. אותו סיפור גם עם שיתוף הפעולה לכאורה בין אנשי הרצוג לבין אתר ’ynet’
בבחירות האחרונות. חוץ מזה, למה היה צריך להאיץ בפרקליטות לבדוק חשדות לזיופים בפריימריז
של קדימה ב-2008 ?למה היה צריך לדחוף את המשטרה לקדם את החקירה נגד מני נפתלי? איך
יכול להיות שבפרשת העמותות המשטרה פתאום לא ממהרת לסמן ראש ממשלה ולא ממליצה
להעמיד לדין את אהוד ברק?“
הירשזון ואולמרט נכנסו לכלא על עבירות שביצעו בזמן שהיו אנשי ליכוד. אולי אתה קצת נמהר
בטענה שלך ל“רדיפה“ של אנשי ימין?
”אף אחד לא טוען שאין שחיתות בליכוד, ואם יוכח שנתניהו עבר עבירות שחיתות הוא צריך לתת
על כך את הדין. אבל כל זה לא משנה את העובדה שיש רדיפה נגד אנשי ימין על לא עוול בכפם,
באמצעות חקירות סרק והגשת כתבי אישום חסרי בסיס“.

אז איך אתה מסביר את כתבי האישום שהוגשו נגד חיים רמון בפרשת הנשיקה, וכמובן נגד
אולמרט אחרי שהפך כבר לאיש שמאל?
”שניהם הורשעו בבית משפט. פה אנחנו מדברים על חקירות שהסתיימו בכלום ושום דבר. גם אם
נתניהו יימצא אשם, העונש על עבירות שכאלו הוא קנס, לא מאסר. זה יהיה רציני רק אם באמת
יהיה אפשר להוכיח שהוא ביצע עבירות שוחד“.
”הפריית אמונים“
ההתפתחות האחרונה והמשמעותית ביותר בחקירות נתניהו היא גיוסו של ראש הסגל לשעבר של
ראש הממשלה, ארי הרו, כעד מדינה בתיקים 1000 ו-2000 .התקשורת הישראלית ממהרת לקשור
כתרים למשטרה ולפרקליטות, אך גוטמן מצנן את ההתלהבות. ”אי אפשר להיתלות רק בדבריו של
עד המדינה“, מדגיש גוטמן. ”מה שהוא יגיד זה טוב ויפה, אבל אם אין ראיות חיצוניות שמחזקות
את דבריו, כמו מסמכים או חפצים, יהיה קשה מאוד לבסס תיק. בדיוק כמו שהיה בפרשת עמדי.
בכל מקרה, שאף אחד לא יחשוב שדברים יקרו מהיום למחר. זה ייקח לפחות שנה“.
גוטמן גם טוען כי החתימה עם ראש הסגל לשעבר על הסכם עד מדינה אינה מעידה בהכרח על
התחזקות התיק נגד נתניהו. ”אני לא מכיר את הרו אישית ולא יודע מה טיב העדות שלו“, הוא
אומר. ”הוא היה ראש סגל של נתניהו, אז ברור שהוא מכיר אותו מקרוב. מצד שני, זה יהיה הזוי
ומטורף אם גייסו אותו כעד מדינה רק על עבירות כמו סיגרים ומתנות. אם חתמו איתו על הסדר,
זה חייב להיות בשביל עבירת שוחד בסגנון שולה זקן ואולמרט“.
בניגוד לדיווחים בכלי התקשורת השונים, כרגע אין סימנים לכך שנתניהו חשוד אישית בעבירת
שוחד. בהודעת המשטרה מיום חמישי האחרון נכתב כי החשדות הכלליים בפרשות 1000 ו-2000
הן של ”שוחד ומרמה הפרת אמונים“, אך לא צוין כי דווקא נתניהו הוא שחשוד בהן. ”המסמך של
המשטרה זה קשקוש, לא היה בו שום דבר חדש“, מבהיר גוטמן. לדבריו, ”חלק מעודף המוטיבציה
של המשטרה והפרקליטות בא לידי ביטוי לפעמים גם בגיוסם של עדי מדינה בעלי רמת אמינות
מפוקפקת. המשטרה והפרקליטות מתגלחות על הזיכרון הקצר של העיתונאים והציבור בנושא. אני
מדבר כמובן על תופעה כללית, ולא רוצה להטיל דופי אישי בהרו“.

לדברי גוטמן, בתקופה שבה שירת ביאח“ה הוא טרפד את גיוסם של מספר עדי מדינה, כשהוכיח
את אי-אמינותם. ”בסוף שנות השמונים נעשה ניסיון להעליל על מהנדס מחוז חיפה באותה
תקופה, איתמר ינוביץ‘, שהוא עבר לכאורה עבירת שוחד“, הוא משחזר. ”המשטרה מיהרה להפוך
את מי שבדה את הסיפור, חיים לוין, לעד מדינה ולבטל לו תיקי הוצאה לפועל. לי זה הריח מוזר,
וגררתי את לוין לעימות אחד על אחד עם ינוביץ‘. אמרתי להם שמישהו משניכם הולך היום לאבו
כביר. ינוביץ‘ ביקש מלוין לתאר לו איך נראה המשרד שלו מבחינת ריהוט והכול, ללוין לא היה
מושג ותוך חמש דקות נגמר הסיפור. לקחתי את לוין, עצרתי אותו והוא ישב שלוש שנים בכלא על
עדות שקר. אם לא הייתי פועל, המשטרה והפרקליטות היו ממשיכות להסתמך על לוין ואז נופלות
איתו במשפט. בינתיים השם של ינוביץ‘ כבר היה נהרס, אבל זה כבר לא היה מעניין אף אחד“.
קטע מהסרט "הרצוג", ערוץ 10 ,2015.5.26
במקרה אחר חתמה פרקליטת מחוז חיפה הסדר עד מדינה עם תושב ירכא, סלימאן סלימאן, שהיה
אמור להיות מורשע בעבירות של שוחד והברחות. ”הלכתי לפרקליטת המדינה בזמנו, דורית
ביניש, ואחרי לא מעט ריבים וצעקות הצלחתי לשכנע אותה שמדובר בעבריין העיקרי ושלא ייתכן
שהוא יקבל מעמד של עד מדינה“, משחזר גוטמן. בפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון צוין כי
הנאשם הודה בפני גוטמן כי ”עבד על אנשי המכס“ כאשר הציע להם להפוך לעד מדינה, מבלי
שבפועל התכוון לכך.

גוטמן מציין גם את המקרה המפורסם של ישראל גוטליב, ראש עיריית בני ברק לשעבר ששימש
ב-1981 כעד מדינה במשפטו של שר הדתות לשעבר אהרון אבוחצירה. ברגע האמת, גוטליב
התמוטט על דוכן העדים. ”תשובות השקר שלו הן שגרמו לתשישותו במהלך החקירות על ידי
הסנגוריה“, קבע השופט יהודה כהן, נשיא ההרכב. השופטים זיכו את אבוחצירה מחמת הספק.
המקרה העדכני והידוע ביותר של גיוס עד מדינה שהתברר כלא-אמין היה בפרשת הרצח בבר-נוער.
המדינה גייסה אז עד מדינה שנועד להפליל את חגי פליסיאן ברצח, אך בסופו של דבר התברר כי
פליסיאן אינו הרוצח, ונגד עד המדינה נגזרו בהסדר טיעון חמש וחצי שנות מאסר. פליסיאן פוצה
ב-2.2 מיליון שקלים על ידי המדינה. הרצח טרם פוענח.

גוטמן מסרב להעריך כיצד יסתיימו החקירות שבהן מעורב גם ראש הממשלה. ”זה יהיה מגוחך
להמר על חקירה שאני לא מצוי בפרטיה“, הוא מבהיר. ”אני רוצה שהדין ימוצה אם אכן נעברו
עבירות, אבל אני חושש שגם אם לא יהיה אפשר לבסס שוחד – המערכת תדביק לנתניהו את
העונש של מרמה והפרת אמונים. אנחנו היינו מכנים את העבירה הזו ’הפריית אמונים‘, כי באישום
המגוחך הזה אפשר להפיל כל פוליטיקאי ולחסל לו את הקריירה. במדינה דמוקרטית מורידים ראש
ממשלה בקלפי, לא בחקירות והדלפות“.

תגובות
ממשטרת ישראל נמסר: ”מדובר בטענות מופרכות ובאמירה בלתי ראויה שמעידה על הנורמות
הפסולות שאולי היו נהוגות בתקופתו וחבל אם בחר בעת כהונתו כקצין במשטרה להדליף מחקירות
רגישות. מדבריו ניתן להסיק באופן ברור שאין הוא מחובר כלל ועיקר לנורמות המשטרה כיום,
המקפידות על טוהר החקירה ועל מידע שלא יוצא מחדרי החקירות.
כל מי שמתיימר להבין דבר וחצי דבר בתחום החקירות יודע כי המשטרה פותחת בחקירה ככל
שעולה חשד סביר לביצוע עבירה ובהתאם לחומר הראיות. הניסיון להטיל דופי בצוותי החקירה
הפועלים ביושרה ובמקצועיות, לא ירפו את ידיה של משטרת ישראל להמשיך בתפקידה וזאת מתוך
מטרה להגיע לחקר האמת ולמיצוי כלל תיקי החקירה ביושר ובהגינות הראויים“.
ממשרד המשפטים נמסר: ”הדברים המופרכים ואינם ראויים להתייחסות כלשהי מטעמנו“.