את הסיפור הבא סיפר הרה"ת ר' פרץ מוצקין ע"ה, ששמע מפי חסידים: החסיד ר' שלום ר' הלל'ס היה מכונה כך, לא משום ששם אביו היה הלל, אלא משום שהיה מחונך ומודרך 'פנימי' של הרה"צ ר' הלל מפאריטש. ר' שלום היה יליד העיירה ביעשנקוביץ' ובמשך שנים רבות היה עסוק במסחר בחנות שהייתה בבעלותו. יום אחד הכיר את ר' הלל מפאריטש ומאז דבק בו בכל לבו ונפשו, עד כדי כך, שהוא הותיר את כל עסקיו לטיפול אשתו בעוד הוא עצמו התמסר לר' הלל והיה לאחד ממחונכיו הפנימיים. ר' הלל מצדו החזיר לו אהבה עד שהיה חביב עליו כבנו.
באחת השנים, בחג הפורים, הביא ר' שלום משלוח מנות לר' הלל - בקבוק יין ותפוח, ואמר לר' הלל: " 'תפוח' הנו ראשי-תיבות של המילים 'תגלון פתגמין ותימרון חידושא', ומאחר שכתוב 'נכנס יין יצא סוד', לכן אני מבקש שתאמרו בפני מאמר דא"ח דברי אלוקים חיים)". ואכן השניים ישבו והתוועדו בצוותא במשך שעה ארוכה. בתום ההתוועדות ביקש ר' שלום מר' הלל שיבטיח לו, כי לאחר מאה ועשרים שנה - כאשר ר' הלל ישב בגן עדן, יזכה ר' שלום שיהיה לו צינור שבאמצעותו ישמע מהמקום שבו הוא יהיה, את מאמרי הדא"ח שחוזרים בגן עדן וידע באמצעותו מה נעשה שם... מהסיפור משתמע שר' הלל אכן הבטיח למלא את בקשתו.
("רשימות דברים")
~מוגש ע"י 'מעגל הסיפור החסידי',