@ ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16 @  

פורום גילוי מסמכים הוא גם פורום שעומד לרשותך, זה לא
פורום שלי, זה פורום שרוטר העמיד זאת לצורך "עם ישראל",
של כל מי שרוצה לחשוף את עוולות המערכת בכלל, ואת רצח רבין בפרט,
מבלי כל קשר לפרנסתך המשתקפת מעיסוק זה, זה לגיטימי אך חשוב
איך עושים זאת...@

זכור אמת יש רק אחת וזאת האמת האמיתית...@
***********

המדען נחום שחף מכר זכויות ''פרשת מוחמד א-דורה''
http://rotter.net/forum/gil/5103.shtml

תגובה זו באה בעקבות תגובתו של "נתן גפן" המצ"ב בגוף הודעה זו...:-

"בשארה? נו באמת ..."
נכתב על-ידי ntn בתאריך 20.12.02 בשעה 03:09
השקפותיו של עזמי בשארה והשקפותיי הם רחוקות ביותר. מבחינתי עזמי בשארה לאומן ערבי, נאצריסטי וככזה השקפותיו כבוגד מצוי.
אם זאת, לא סביר שעזמי בשארה יגיד את מה שהיועץ המשפטי לממשלה מייחס לו, כי עזמי בשארה יודע ששב"כ מחפש אותו ולפי הסיקולים הממוקדים של אנשי החמס הוא גם צריך לדעת שלשב"כ יש עיניים ואוזניים גם בחמס. גם אם הוא חושב כפי שמיוחס לו, צריך להיות אוויל מושלם (בשארה רחוק מלהיות כזה) כדי לאומר את הדברים כאלה בפגישה עם אנשים שלא קרובים אליו אישית.

מצד השני, משום שאנשי השב"כ לא עומדים לדין ולא נענשים על בידוי ראיות או עדות שקר, אין לאנשי השב"כ שום בעיה להמציא דיווחים כוזבים.

אם לשב"כ לא הייתה בעיה לרצוח את קסטנר, מיד לאחר שנמצא אשם בקשר עם נאצים ע"י בה"מ המחוזי, על מנת ששמם של ראשי השררה לא יקושר לשמו של קסטנר שהיה אחד מהם.

אם לשב"כ לא הייתה בעיה לרצוח את רחל הלר שהשתייכה לקבוצת שמאל קיצונית בשם "אבנגרד" על מנת שלא תגלה את סוכן השב"כ בתוך הארגון, אותו היא גילתה באופן מקרי. ולהפיל את התיק הרצח על עמוס ברנס, מי שהיה מכר חפיף לש רחל הלר.

אם לאנשי השררה לא הייתה בעיה לייצור פרשה הידוע כ"פרשת חבורת מע'צ" בו נעשה ניסיון לקשור את ראש הממשלה דאז, מנחם בגין ושר המשפטים שלו שמואל תמיר ל"כאילו" חבורת המצתים על מנת להפיל את הממשלה שלא בדרך הבחירות. ולהכניס חבורת צעירים משכונת התקווה חפים מכל פשע לשנים רבות לכלא.

אם לשב"כ לא הייתה בעיה לרצוח את ראש הממשלה, כדי ליצור "קדוש מעונה", על מנת להציל את השמאל מהידרדרות וקריסה שנוצרו כתוצאה מגל של פעולות טבח נוראיות (פיצוצי אוטובוסים בעפולה, בחדרה, בקו 5 בתל אביב, ליד בורסת יהלומים בר"ג ועוד רבים אחרים). גל שעבר ועדיין עובר על ישראל עם הבאת יאסר ערפאת לשטחים עם חבורת המרצחים שלו.

כך גם אין שום בעיה לשב"כ ליצור דיווחים כוזבים על עזמי בשארה, על מנת לחסום את דרכו לכנסת.

השאלה היא מה הוא האינטרס של השררה לחסום את בשארה ומי עומד מאחורי הניסיון הזה?

נתן גפן
מסמכים וקטעי עיתונות http://n.jemix.co.il

מבחן התוצאה.
פ"ש

מצ"ב קובץ/הודעה לעיתונות, שאדם קלר דובר גוש שלום שלח לתזכורת@

שימו לב לאופרציה, למשתתפים ולעומדים מאחורי הפגנה זו...@

אלא אברמוביץ, השם בן-לולו הטריף אותו. חברי כנסת יכולחם להיות רק
אליטיסטים, אשכנזים ושמאלנים.

במקרה נודעו לי פרטים על אותו בן-לולו מפי אחד העובדים בחברת "אלתא,
באשדוד. הוא הגיע ארצה מאחד האזורים הנחשלים במרוקו. עבד כמרכיב מכני באלתא.

עלה לתפקידי הנהלה. סיים תוך עבודה תואר ראשון B.A. ידוע בסניף הליכוד
באשדוד. איש רב פעלים וידוע בקהילה שלו. אברמוביץ הספרדו מיזרחים לא רוצים להיות רק נהגי טקסי ,שיפוצניקים, וירקנים. הם יכולים להיות גם פרשנים בטלוויזיה.

נציג העם
חבר מתאריך 6.3.02
9536 הודעות 11:16 09.03.04

אחמד טיבי-''ישראל הולכת בעקבות הנאצים''

מצוטט כאן בסוכנות האירנית אך מדווח כבר בעולם גם בסוכנויות מערביות
הכל בהמשך לסימון ראשי העובדים הערבים בכנסת.

 Arab Knesset member: Israel is following footsteps of Nazi
Germany
Al-Khalil, March 9, IRNA -- An Arab member of the Israeli Knesset
(parliament) accused Tuesday the political establishment in the
Zionist state of "effectively following the footsteps of Nazi
Germany."
Ahmed Teibi described instructions by the Knesset security corps
obliging non-Jewish workers, especially Arabs, to wear distinctive
helmets or caps as "a clarion example showing how fascism is
mushrooming so fast in this country."
Teibi said Israelis should remember that this is the way the
holocaust started.
"Before there were concentration camps, the Nazis began with
little things like forcing Jews to wear special ribbons. Now Jews are
doing the same to the Palestinians," said Teibi.
The Israeli state-radio and M`ariv newspaper reported Tuesday that
security officials at the Knesset ordered Palestinian workers to paint
the (X) sign in red on their helmets and headcaps to enable security
personnel to distinguish them from non-Jews.
The workers in question are Israeli citizens from the northern
town of Nazareth.
The head of the security corps at the Knesset, Micha Burdus,
defended the measure, saying he was acting on orders from the highest
security echelons.
The latest incident comes less than a week after Zionist Deputy
Defense Minister Ze`ev Boim remarked that Palestinians were "suffering
from genetic defects."
KA/260/LS/210
End

Equus
חבר מתאריך 25.12.03
628 הודעות 11:48 09.03.04

3. מאת אחמד טיבי

על צה"ל: "מפעילים שיטות נאציות נגד הפלשתינים"
http://www.ptimes.org/issue127/news.html#12
http://www.ummahnews.com/viewarticle.php?sid=871
עוד על צה"ל: "איני בטוח שחלקי גופות של ילדים פלשתינים לא נלקחו על ידי הצבא לצרכי מחקר מדעי. בידי הוכחות מוצקות."
http://middleeastinfo.org/modules.php?op=modload&name=XForum&file=viewthread&tid=1196
http://liberty.hypermart.net/Archives/03Archives/65-3-August.htm
http://www.fpp.co.uk/online/02/01/Tehran100102.html
http://india.indymedia.org/en/2002/08/2026.shtml

ושוב על צה"ל: "פליטים פלשתינים מסכנים נרצחים בידי צה"ל"
http://www.jdl.org/israel/arab_leadership.shtml

על נתניהו: "מכוער ומבחיל. פצצת סירחון וגזעני, נאצי במהותו ובטון דיבורו"
http://www.palestine-info.co.uk/am/publish/article_3718.shtml
http://www.palestine-info.co.uk/am/publish/article_3697.shtml

על השואה: "קרבנות השואה האמיתיים הם הפלשתינים"
http://www.eretzyisroel.org/~jkatz/husseini.html

על קרקעות: "ערבי שמוכר אדמה ליהודי מכר נשמתו לשטן". "אנו בעליה האמיתיים של האדמה, לעולם לא נוותר".
http://www.cdn-friends-icej.ca/isreport/deathpen.html
http://www.jewishworldreview.com/cols/thomas052898.html

על עוזי כהן: "פשיסט, רעל"
http://www.indybay.org/news/2004/01/1667439.php
http://weekly.ahram.org.eg/2004/672/re1.htm

וכן הלאה וכן הלאה. אין חדש.

לפי חוק יסוד: הכנסת - מי שאינו אזרח ישראלי אינו יכול להיבחר או לכהן כחבר כנסת. סעיף 11 לחוק האזרחות קובע מפורשות וחד-משמעית:

"(א) אזרח ישראלי שיצא מישראל שלא כדין לאחת מהמדינות הנזכרות בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954, או רכש את אזרחותה, יראוהו כמי שויתר על אזרחותו הישראלית והיא תתבטל מיום יציאתו מישראל; ביטול אזרחותו הישראלית של אדם לפי סעיף קטן זה, מבטל גם את אזרחותו הישראלית של ילדו הקטין שאיננו תושב ישראל".

אין בנוסח סעיף זה שום מצב של שיקול דעת, כמו קיים בתתי סעיפים אחרים באותו חוק.

לדוגמא, סעיף ב' מיד אחריו קובע:

"(ב) שר הפנים רשאי לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אשר עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל".

על כן, בעוד על-פי סעיף א' אין בכלל שאלה של שיקול דעת והאזרחות פוקעת אוטומטית.

מאחר שזה איננו חוק העונשין, אלא דין מנהלי, החסינות איננה חלה במקרה הזה, בדיוק כמו שהחוק מחייב חברי כנסת לשלם מס הכנסה, "למרות" חסינותו. זהו הוא חוק מנהלי מובהק ולא עונשי- הקובע דרכי התנהלות של אזרחים ומעמדם כלפי המדינה, ללא הבדלי מעמד, תפקיד וגזע. איבוד האזרחות שייך לדין המנהלי והוא נעשה אוטומטית ללא כל פעולה משפטית.

יצויין כי סעיף דומה קיים בחוקים של מדינות מערביות מתקדמות, לרבות ארה"ב וצרפת.

פועל יוצא המתחייב מהמצב החוקי הוא, שחברי הכנסת עזמי בשארה, ואסל טאהא וג'מאל זחאלקה, שביקרו בסוריה לפני מספר חודשים, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3304567,00.html איבדו את אזרחותם הישראלית, ואינם יכולים לכהן יותר כחברי כנסת.

עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר: תעתור לבג"צ בשם ארגון "שורת הדין" ותדרוש מבית הסזון העליון לכבד את חוקי מדינת ישראל.

לשופטים אין סמכות לדחות את העתירה.

החוק שעליו היא מתבססת הוא חוקי וחוקתי ומקובל בעולם המערבי, ועל אף נטייתם הפוליטית המובהקת של שופטי בית הסזון העליון נגד מדינה יהודית, אין בחוק שום פרצה המאפשרת להם להכשיר אזרחות אשר החוק לא התיר כל שיקול דעת בידי איש להחליט שהיא לא פקעה. היא כבר פקעה והם כבר לא נחשבים חברי כנסת ולתעודות שיש ברשותם אין כבר כל תוקף חוקי.

הסבירות היא שחברי הכנסת ינסו להיתלות על הניסוח שבסעיף - "יצא שלא כדין" ויטענו שיציאתם היתה כדין.

אולם עיון בחוק למניעת הסתתננות מגלה גם הוא שפרצה זו בלתי אפשרית: "לא יצא אדם לאחת הארצות המפורטות בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד - 1954, אלא בהיתר משר הפנים, ולא ייכנס אזרח ישראלי או תושב ישראלי בכל דרך שהיא לאחת מארצות אלה אלא בהיתר כאמור".

כלומר - שוב אין לנו עניין עם חוק העונשין, וממילא לא עם החסינות, אלא בחיוב מעשה המתנה התניה פוזיטיבית בדבר קיומו של אישור מראש משר הפנים, לביקור במדינת אוייב.

כלומר: הגדרת יציאתם למדינת אוייב שלא כדין כל עוד אין בידם אישור משר הפנים היא אוטומטית, ופקיעת אזרחותם לאחר ביקורם במדינת אויב ללא אישור משר הפנים, הינה הוראה מנהלית אוטומטית ואין לה כל קשר לחסינות או לדין הפלילי.

נא לזכור ולהזכיר מי היה הראשון שכתב על בשארה עוד
לפני שהשב"כ חלם לחקור אותו...
''טיהור הנהגת המדינה ממרגלים ובוגדים''
http://rotter.net/forum/gil/7214.shtml

תזכורת:

1. ''מעז ייצא מקום'' רובינשטיין- מרזל- בשארה ו...@
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5180&forum=gil&viewmode=all&keywords=בשארה#1

גילוי דעת של חברי סגל מהאוניברסיטאות והמכללות
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5084&forum=gil&viewmode=all&keywords=בשארה

שה''ח סילבן שלום:''לשלול מעראפת פרס נובל לשלום''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5596&forum=gil&viewmode=all&keywords=בשארה

המרצע יצא מן השק: נביל שעת'=עראפת=זכות השיבה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5504&forum=gil&viewmode=all&keywords=בשארה

17. חיים יבין מדווח-עזמי באשרה מדווח שהצורר ימש''ו שמו נקבר
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6282&forum=gil&viewmode=all&keywords=בשארה#17

19. ח''כ בשארה: בישראל ידעו על הפיגוע מראש
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6714&forum=gil&viewmode=all&keywords=בשארה#19

________

לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה

מתוך פרוטוקול ועדת הבחירות לכנסת ה-16 שהצביעה על בקשתו של ח"כ ישראל כץ לפסול את בשארה:

" היו"ר השופט מישאל חשין:
רבותי, עכשיו מצביעים על חבר הכנסת עזמי בשארה, אבל מכיוון שאני רואה שההפרדה בין שתי העילות היא בעצם לא הפרדה אלא הן התמזגו זו בזו, נצביע הצבעה אחת ונסיים את העניין הזה, אלא אם כן מישהו חושב אחרת. אם כך, תהיה הצבעה אחת.

תמר אדרי:
אפי אושעיה - נגד
שמעון זיו - נגד
חיים אברהם - בעד
ישעיהו אתגר - נגד
אמנון לורך - נגד
אריה תוסיה-כהן - נגד
שוש שרביט - נגד
שאול אדם - בעד
מתתיהו דרובלס - בעד
עדי הלפרין - בעד
ויקטור שהרבני - בעד
חיים פרויימוביץ - בעד
יעקב דקל - בעד
יהודה אבידן - בעד
רבין שלום אליישיב- בעד
שלמה בן-עזרא - בעד
נדב עשהאל - בעד
איתי בצלאל - בעד
זהבה גלאון - נגד
גבי דאוס - נגד
הנרי אלקסלסי - נגד
יעל אדלשטיין - בעד
יוסף פריצקי - נגד
רחל כהן - נגד
אברי כהן - בעד
נתן נתנזון - בעד
אנה אוליקר - בעד
דוד רותם - בעד
אשר מייבסקי - בעד
אברהם ובר - בעד
יהושע פולק - בעד
אברהים אלעמור - נגד
יורם גוז'נסקי - נגד
פרדי כהן - איננו
שרבל חריש - נגד
רונית חייקין-יעקובי - נגד
מיכאל קליינר - בעד
אוסמה סעדי - נגד
דראר גבארה - נגד
מרדכי משעני - בעד
יוסוף סאלם - נגד

קריאה:
מה עם כבוד השופט?

תמר אדרי:
השופט אמר כבר.

היו"ר השופט מישאל חשין:
השופט עוד לא אמר - נגד."

http://www.knesset.gov.il/elections16/heb/protocols/prot311202.htm

שימו לב מי הצביע נגד הפסילה, שימו לב להצבעתו של חשין וכן, יצויין שהפסילה בוטלה ע"י, מי אם לא, אהרון ברק.

מעניין לקרוא מה שד"ר אשר כהן מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן כתב בעניין ב:
http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=1973&MenuID=736&ThreadID=1014018

586- נבוכדנצאר, 70 טיטוס, 2005 שרון

________________

י_ס
חבר מתאריך 8.2.07
2 הודעות אור ליום רביעי כ''ג בניסן תשס''ז 20:44 10.04.07

3. פסק הדין של בית המשפט העליון

את פסק הדין עצמו ניתן לקרוא כאן
http://planetnana.co.il/urib/BehirotBesharaTibiMarzel.htm

החומר שהובא בפני ברק לגבי בשארה נמצא בסעיף 28 עד 33

לפסק הדין הצטרפו אנגלרד, בייניש, פרוקציה, דורנר, מצא, וריבלין
והתנגדו שטרסברג כהן, לוין, טירקל, ולוי.

_______

מצ"ב, הודעה לעיתונות שהוציא היום דובר-
מפלגת הירוקים מר ליעד אורתר...@

עו"ד יצחק הרצוג....@

פרופ' יולי תמיר...@

ד"ר יוסי ביילין.....@

הנבחרים של מיזמא בהפעה חיה, קבלו אותם...@

מצ"ב הכתבה של אורנה אביב מידיעות אחרונות מהיום, המדברת בעד
עצמה בכלל ומשרתת את שילטון האוליגרכיה בפרט, שהנגיד בעצמו כמו
קודמיו, שירתו ו-"עדיין" משרתים את שילטון האוליגרכיה...!!

בעקבות פליטת פה אחת שבגינה הוזמן לשיחה עם ראש הממשלה, הובהר לו
ולעם ישראל שאכן נעשתה טעות, ומה הפעם..??

לדעתי, הנגיד משמש כחיל לצורכי התקשורת, כאחד שמומחי למצב הכלכלי בארץ, ומאחר ומדובר בכסף, הוא גם יכול בנקל לגנוב את דעת הציבור...!!

ובכן מר "נגיד" העם אמנם מטומטם, אבל הוא חכם מאוד, והפעם הוא לא קונה את השקרים שלך ושל מנכ"ל משרד האוצר, שניכם סכנה לכלכלה במדינת ישראל, ועשה טוב ראש הממשלה אם יעיף את שניכם צללישכתו של "גינוסר ושל לאוטמן....!!

ולשאלה האחרונה: האם הנגיד "עובד מדינה"...??

אם כן, אז מה חושב לעשות נציב שירות המדינה, על התבטאויותיו
התועמלתויות לצרכי בחירות...!!

המצוקה הכלכלית בה נתונה המדינה בימים אלה, עשויה
להיות הזדמנות לתיקון עוולות חברתיות הנובעות מתופעת
העלמת המס...!!

לקריאת הכתבה, מצ"ב הכתבה בשני קבצים לנוחיותכם !!

איזה קרקס ב''בחירות 2003'' בערוץ 2
6.1.03 19:47
מתן וילנאי, ראש מטה הבחירות של מפלגת העבודה: "אני אומר פה
את העמדה שלי ולא את העמדה של מצנע (יו"ר מפלגת העבודה)"
"אחרי הבחירות נחליט את העמדה של מי לאמץ"

בשעות אחה"צ מובאים למנוחות מקצת מהנספים. חנה חיימוב, בת 53 מקרית שלום; סמלת ראשונה מזל עורקובי, בת 20 מאזור; ליליה זיפשטיין, בת 33 מחיפה.

הלוויתה של ספירה שושנה יולזרי יפה, בת 46 מבת ים, תתקיים בשעה 16:00; עמירם זמורה, בן 55 מחולון, ייטמן ב- 17:30.

טרם נמסר מועד הלוויותיהם של ויקטור שובייב, בן 62 מחולון; אבי קוצר, בן 43 מבת ים; מאיר חיים בן 75 מאזור; רמין נסיבוב, בן 25, מתל אביב ובוריס טפלשווילי, בן 51 מיהוד.

בני משפחתה של אחת מהרוגות הפיגוע, בת 34 מאזור, ביקשה שלא לפרסם את שמה.

מקרב האזרחים הזרים נמסרו שמותיהם של 4 הרוגים: סאבאו מיאהאי, בן 39 מרומניה, הותיר אחריו אשה וילד בישראל. ניקולאי איון, בן 35 מרומניה, הותיר אשה בישראל - גופותיהם של השניים יוטסו לרומניה; אנגלוב קוסמוב, בן 33 מבולגריה, הותיר אחריו אשה וילד שאינם מתגוררים בישראל; סטיבן קרומוול מגאנה, הותיר אשה ושני ילדים בתל אביב.

בארבעה בתי חולים בגוש דן מאושפזים עדיין 56 מפצועי הפיגוע. מצבם של שניים מהם אנוש ונשקפת סכנה לחייהם. 8 פצועים קשה ומצבם יציב, 2 פצועים בינוני עד קשה והיתר קל. רבים מהנפגעים הם עובדים זרים, שחלקם ביקשו להמנע אמש מלקבל טיפול רפואי, מחשש שיוסגרו לידי משטרת ההגירה.

**אריה בנדר וסוכנויות הידיעות**

שידורי תעמולת המפלגות לכנסת ה16- החלו הבוקר רשמית והושמעו ברשת ב'.
מפלגת העבודה, שהייתה ראשונה בסדר התשדירים, השמיעה נאום מדיני-ביטחוני קצר
של מצנע ודברי שבח של יצחק רבין ז"ל לעמרם מצנע.
בליכוד הלכו על "עדויות אזרחים" שהמליצו להצביע שרון בגלל האמינות וחוסר
הנסיון של מצנע.

מרצ פתחה עם נאום מדיני של יוסי שריד, ש"ס גייסה את הבבא ברוך וביהדות
התורה בחרו לפתוח דווקא עם המועמד במקום החמישי, ישראל אייכלר, שהזכיר במרומז
את עברו בתוכנית "פופוליטיקה".

את ההצגה גנב ג'ינגל הבחירות של מפלגת "חירות", בו הושמע הימנון "התקווה",
אך עם מילים בערבית. הייתה זו הפעם הראשונה והאחרונה שבה הושמע התשדיר.

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט מישאל חשין, הודיע אמש לראש "חירות", ח"כ
מיכאל קליינר, כי לא יאפשר להמשיך ולשדר את התשדיר בו מושמעים בין השאר
המילים: "בילאדי בילאדי פלשתין ערפאת סלאח א דין"

אמש פנה ח"כ קליינר לשופט חשין, שלח לו את תמליל התשדיר וביקש ממנו שיודיע
מראש אם בכוונתו לפסול את התשדיר, כדי שיוכל להערך עם תשדיר חלופי.

תחילה פסל השופט חשין כי בכוונתו לפסול לחלוטין את שידור התשדיר, אולם לאחר
שקליינר אמר לו שהתשדיר כבר הושמע ביומן החדשות של גל"צ, הסכים חשין שהתשדיר
יושמע פעם אחת בלבד, היום בבוקר.

לדברי ח"כ קליינר, אין בתשדיר שום ביזוי של המנון התקווה. "בסה"כ רציתי
להתריע על המצב שישרור במדינה אם הגלגל יתהפך והפלשתינים יהפכו לרוב".

http://www.maariv.co.il/cache/ART413469.html

תגובתי להודעה זו...:-
****
ויראה מה כתבתי שם, לגבי החלטת הבג"צ...@

מבחן היה ותוצאה יש, מה שהפרשנים אמרו לעיל,
את התוצאה הזו כתבתי לפני יומיים, באתר של
"ישיבה בוי" שאותו הוא מנהל...@

להלן ההודעה לתקשורת אשר הוציא משה פייגלין עם פסילתו על ידי בית המשפט העליון:

פסילתי בגין "קלון" כביכול – אינה מפתיעה.

מדובר בחלק מ"פוטש'" כללי המתבצע בשבועות האחרונים נגד רצון העם, על ידי התקשורת, הפרקליטות ובתי המשפט.

איש אינו מדבר על "הרצוג".
איש אינו חוקר את "מצנע" .
איש אינו מוביל לחקירה מתוקשרת את "גינוסר".

במקום זאת צפינו בכל ערב בחבר מרכז מסכן – יוסף אלנקווה מובל בשלשלאות.

במעשי נגד הסכמי אוסלו יש כבוד רב, ולא קלון.

אוסיף ואלחם במסגרת הליכוד נגד אותם מערכות אשר השתלטו על חיינו, גררו אותנו אל הסכמי הדמים של אוסלו, והפכו את הדמוקרטיה הישראלי לחוכא ואתלולא."

*

הבה ננתח בקיצור את המתרחש
ברור לכל אדם סביר, כי החוק המונע ממי שעבר עברות שיש עמם קלון מלהתמודד לכנסת, מדבר על עברות כגון שוחד, חבלה, אונס וכדומה. עברות מסוג זה הנן עברות 'אוטונומיות' , והן מטילות קלון על מבצעיהן ללא כל קשר לדעות פוליטיות. אם אדם שיחד או אנס בתקופת המנדט הבריטי – סיום שלטון המנדט אינו מסיר מעליו את הקלון. אולם אדם שהמריד בתקופת המנדט...

ממילא ברור שעברת ההמרדה אינה יכולה כלל להיכנס תחת כנפי החוק הזה.

ברור שהשופט חשין עשה שימוש פוליטי ציני בחוק האמור – וברור היה שבית המשפט העליון המבין היטב את עוצמת התהליכים שמבצעת תנועת מנהיגות יהודית – יעמוד לצידו. הערעור לא הוגש בכדי למרק את "קלונו" של פייגלין. הערעור הוגש בכדי לתת לבית המשפט העליון הזדמנות למרק את קלונה של הדמוקרטיה הישראלית ומערכות המשפט האמורות לשמור עליה. הבג"ץ נכשל בתפקידו – כפי שניתן היה לצפות.

על פי בית המשפט, יוסיפו שונאי ישראל וסייעני רוצחיו לעמוד מעל בימת הכנסת - בהכשר הבג"ץ - בעוד הלוחמים בהסכמי הדמים מנועים מלעשות זאת בשל ה"קלון" שדבק בהם.

למה הוכשר מרזל?
ברוך מרזל הוא יהודי יקר ואנו מקווים כי ייבחר לכנסת וישרת את עם ישראל באותה מסירות בה נקט עד היום.

אולם ברוך מרזל אינו "מאיים" על שלטונן של אותן אליטות שהוזכרו בהודעה לתקשורת. נהפוך הוא. התקבצותו של הציבור האמוני בכלובי הזהב הימניים והדתיים שהמערכת הועידה לו – נותנת את הלגיטימציה להמשך שלטון האליטות. יעמדו מרזל ושאר חברינו מן הימין – יזעקו את זעקות השבר להם הורגלנו מאז חיסול ימית ובנותיה – ותהליכי הקריסה יימשכו. שיטת מפלגות הימין הוכחה ככישלון חרוץ מאז ימי התחיה דרך כל נכדיה וניניה אשר קמו ונפלו מאז ועד היום. שום שלב בתהליכי ההרס מאז קמפ דיויד הראשון, לא נמנע על ידי מפלגות אלה, ולא ימנע גם בעתיד.

מנהיגות יהודית לא מנסה לעצור את הנסיגה, גם לא להרים עוד מאחז. מנהיגות יהודית תוקפת את הבעיה מן השורש. אנו חותרים להנהגת ישראל לא לעוד כסא בכנסת. הראשונים לזהות את הסכנה הם אנשים מוכשרים כחשין וברק, ואך טבעי הוא שהם מנצלים את הכוח שבידם בכדי להלחם בנו.

אז מה עושים עכשיו ?
למרבה הפלא נוצרו עכשיו תנאים אשר יאפשרו ל'מנהיגות יהודית' להתקדם במהירות רבה.

הליכוד מתרסק כתוצאה מניסיונו של שרון לשאוב לגיטימציה מן השמאל. קבלת לגיטימציה מן השמאל – כמוה כקבלת הלוואה מן המאפיה. שרון למוד הסבל של ימי מלחמת לבנון, קיבל החלטה אסטרטגית – להשעין עצמו על השמאל במקום על מפלגתו שלו. כך ראינו את שרון יורק בפרצופו של מרכז הליכוד מיד לאחר קבלת ההחלטה הגורפת השוללת הקמת מדינה פלסטינית. בטווח הקצר זה עבד. התקשורת המליכה את שרון וסייעה לו בכל דרך לנצח את נתניהו אשר ייצג במקרה זה את הליכוד האמיתי.

אולם ברגע שנסתיים העימות הפנימי בליכוד – הפנה השמאל עורפו לשרון המסכן וגייס את כוחו לביצוע אותו "פוטש'" שאנו עומדים עתה נדהמים מול עוצמתו. ככה זה עם השמאל – אינך יכול לחיות איתו – אתה חייב להביס אותו אחרת הוא יחסל אותך. שרון לא הבין זאת ובמקום זאת הפנה את קצפו אל הכוחות האידיאולוגיים במפלגתו שלו ובראשם – מנהיגות יהודית. רק גישה הפוכה מזו של שרון – היאחזות באידיאולוגיה, והצבת אופק מדיני יהודי אמתי וקוטבי לזה של השמאל – מסוגלת להרים שוב את המחנה הלאומי.

מנהיגות יהודית היא כיום הסיכוי היחיד לשיקומו של הליכוד, של המחנה הלאומי – ולמעשה הסיכוי היחיד הנראה לעין של עם ישראל כולו בשדה הפוליטי. מובן שבליכוד עוד לא מבינים זאת,

אולם כפי שהדברים נראים כעת, שרון עשוי חלילה להפסיד את הבחירות למצנע. גם אם ינצח שרון – יהיה זה ניצחון פירוס, ניצחון עלוב ללא אפשרות לשלטון אמיתי, ובכל מקרה יהיה זה הפסד צורב של הזדמנות פז.

על מנהיגות יהודית להיכנס כעת לעבודה מאומצת במשך השנתיים הבאות. עלינו להגיע אל הליכודניקים בסניפים. להיפגש עם כל חברי המרכז. להעביר את המסר של מנהיגות יהודית – לא תחת לחץ של בחירות – אלא בעבודה סיזיפית מאומצת. עלינו להציג כבר את הנבחרת שלנו לכנסת הבאה ולהציב מועמד לראשות התנועה בכדי שאם תתקיימנה בחירות לפני תום תקופת ה"קלון" של משה פייגלין – נוכל להתמודד גם לראשות.

עלינו להבין כי בתוך זמן קצר יתפזר הערפל ושוב יתברר כי היחידים אשר נמצאים במסלול האמיתי הם אנשי מנהיגות יהודית. יש לנו כיום מאחז חשוב ביותר בדמות 130 חברי מרכז בתוך מפלגת השלטון של המחנה הלאומי. כמעט 500 חברי מרכז בחרו בנציג מנהיגות יהודית. פייגלין הוא ראשון המתמודדים החדשים (שלא שימש ח"כ, שר, או פעיל תנועה וותיק) ברשימת הליכוד הארצית. זהו הישג מכובד מאוד ונקודת פתיחה מצויינת. לאור המצב הקשה מחד – ולאור התשובות הברורות שנותנת מנהיגות יהודית – יש בידנו כלי מצויין ופוטנציאל אדיר להצלחה.

כל שעלינו לעשות הוא לשנס מותניים ולעבוד.

*

השבת – שבת פרשת בא נדון כמובן בנושאים אלה בהרחבה. עדיין נותרו כמה חדרים במלון אשל השומרון – הזדרזו והתקשרו – 1-800-200-613

לתקן עולם במלכות ש-די
מנהיגות יהודית

כבוד השופט עזב ביום חמישי בלילה את משרדי ועדת הבחירות המרכזית העולמית ויצא ללשכתו שבבית המשפט העליון. בעיתון למחרת כתבו שהוא הלך לשם כדי "להמשיך בעבודת השיפוט השוטפת". כלומר, מה הוא בסך הכל רצה, כבוד השופט? להמשיך לשפוט עוד קצת. בשטף.

רוצה לומר: יכול היה כבודו להמשיך בשטף השיפוט. לשפוט. לקבוע. להחליט בין טוב לרע, בין אסור למותר, בין טהור לטמא, ובין טמא לטמא ששבעים טבילות לא יטהרו. אבל התמונות בטלוויזיה, כך מספרים, הרתיחוהו. "שככה ראש הממשלה יעשה תעמולת בחירות מתחת לאף שלי?!", זעם כבוד השופט.

אני מת לדעת איך שופטים חושבים וחולמים וזועמים. האם כך זה באמת עבר בראש של כבוד השופט: "השרון הזה חושב ככה לשים קצוץ על ההחלטות שלי? אני אראה לו מה זה!"; או שמא לא מחשבותינו מחשבותיו, ולא זעמינו זעמו - וכשכתוב בעיתון ש"כבוד השופט רתח מזעם" הכוונה בעצם שבראש של השופט, בוקו ומבולקו הפיוזים (וליתר דיוק: השרעפים).

וכך קרה שבשבת שבה כולם אמורים היו לעסוק באקטיביזם השיפוטי של בית המשפט, שיכול במחי פסיקה לבטל החלטה של ועדת בחירות ולהכניס לכנסת את בשארה וטיבי – הכל התבלבל. פתאום הפך האקטיביזם לאימפריאליזם.

לאדיר זיקים היתה, אפוא, בעיה בשולחן השבת: על מה להתעצבן? על אהרון ברק שמכניס את טיבי לכנסת? על חשין שלא נותן לשרון להגן על עצמו? על פרעה שבפרשת השבוע לא מאפשר לבני ישראל לצאת ממצרים? כנראה שהם התעצבנו על כולם ביחד. בשביל זה יש שלוש סעודות. אבל האמת? הכל אותו דבר. וממקרה מעצבן אחד, אם רוצים, אפשר להבין איך מתנהלת המערכת כבר שנים:

הלא יש קורטוב היגיון בטענה של חשין: הוא אומר ששרון דיבר על מצנע במקום על בנק דיסקונט - ואם כן הרי לכם תעמולת בחירות האסורה על פי חוק. אבל מה לעשות כבודו, שדקה לפני ששרון דיבר על מצנע, גם מצנע עצמו דיבר על מצנע. ועל שרון. ודקה אחר כך דיבר חיים רמון, ושלוש דקות אחר כך דיברה לימור לבנת, וחצי שעה קודם דיבר אלי ישי שהגיב על מה שאמר טומי לפיד שתקף את המתחרה שלו יוסי שריד, ההוא מהמפלגה שבמקום ה-14 שלה מוצב יואב קריים, זה הנכה המרשים שהופיע יום קודם בתוכנית האירוח וסיפר את סיפורו המרגש, מרגש עד כדי בחירה בו ולו כדי שהיה יצוג לנכים בכנסת.

ולמה כל אלה הופיעו? כי החוק בעניין תעמולת הבחירות אינו ניתן ליישום. או כפי שכבר כתב חשין עצמו באחד משיריו: "הניסיון לחפש ולמצוא את 'היסוד הדומיננטי' בשידור פלוני הינה משימה קשה מאוד ואולי אף בלתי אפשרית. דומים הם הדברים לניסיון הכושל להבחין בין כלב לזאב לפני עלות השחר".

ובכל זאת, במקרה של שרון, לא חלפו כמה דקות וחשין הוריד את כבוד השאלטר. ולא: חשין לא רשע. הוא לא מושחת. לחשין אין מוסר כפול. להיפך, יש לו חצי מוסר. וזו בדיוק הבעיה: חצי מוסר + רחשי לב שמאלניים קטנים כאלה + חוק יבש כצנון - שווים ניתוק המיקרופון לשרון שמנסה להגן על עצמו, בגלל שצריך להישמר מאוד מלעבור על חוק התעמולה; שווים פסילת פייגלין חוסם הכבישים, בגלל שזו עבירה שיש עמה קלון ולא עבר הזמן הראוי; שווים הכשרה של טיבי ושל בשארה; שווים פסילה של ערוץ 7 בגלל חוקי הטלגרף; שווים הכשרה של גיור רפורמי.

המקרה הקיצוני של סוף השבוע הוא רק משל מעצבן, אחד מני אלף, למה שקורה תמיד: עם ראייה חד צדדית, קצת רחשי לב שמאלניים, איזה סעיף מגוחך בחוק, גלימה של שופט ועברית מליצית - אתה פועל כמו שאפילו ברוך מרזל, בגלגולו הטרום-פרלמנטרי, לא היה מעז להתנהג כלפי בעל באסטה בקסבה של חברון.

"מר שרנסקי הנכבד.
הנדון: קריאה דחופה.
קראתי באינטרנט על מכתב שכתבת לנשיא בית המשפט העליון "כראש הרשות השופטת",
בלשונך, ו"כממונה הישיר על השופט מישאל חשין" ובפיך תלונה על "פעלתנות יתר"
שלי (כלשונך) במערכת הבחירות. לצערי לא טרחת לשלוח אלי העתק אותו מכתב.
קראתי במכתבך ונתקשיתי להאמין למראה עיניי.
לא אומר לך כל אשר בליבי, אך על מיקצת הדברים אכתוב, וגם בהם די די והותר.
בשלושה ובארבעה אלה טעית, מר שרנסקי הנכבד, ואדבר מעט על שלושה ועל ארבעה.
ראשית לכל, פנית אל הנשיא ברק כמי שהוא "הממונה הישיר" עליי (כלשונך), ובכך
כשלת. כמקובל בדמוקטריות מתוקנות שבמערב והדמוקרטיה בישראל מן המתוקנות
שבדמוקרטיות היא אין נשיא בית המשפט העליון "ממונה" (כלשונך) לא "ממונה"
ולא "ממונה ישיר" על שופטי בית המשפט העליון, ואין הוא מוסמך להורות את
שופטי בית המשפט העליון "לפעול" (כלשונך) כך או אחרת.
מסקנה נדרשת מכאן היא, כי בקשתך מן הנשיא "לפעול מיידית להפחתת מעורבותו של
השופט חשין במערכת הבחירות הנוכחית", בקשה היא שמקומה לא יכירנה במערכת
המימשל או במערכת הבחירות הדמוקרטית בישראל.
כך בכהונתי כשופט בית המשפט העליון וכך בכהונתי כיושב ראש ועדת הבחירות
המרכזית. כך וכך אינני תלוי באיש ואינני מקבל הוראות מאיש. שופט לעת שיפוט
באשר שופט הוא לעת שיפוט בלתי תלוי הוא באיש, ואין איש המוסמך להורות אותו
מה יעשה ומה לא יעשה.
שופט לעת שיפוט עצמאי הוא בפעילותו. אין הוא תלוי לא באיש הרשות המחוקקת,
לא באיש הרשות המבצעת ולו ראש ממשלה הוא ואין הוא תלוי אף בשופט אחר, ולו
נשיא בית המשפט העליון הוא. זו מהותה של כהונת השפיטה במדינת ישראל וראוי
שנדע זאת כולנו. כך הוא שופט וכך הוא יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית.
שנית, טעית בכך שלא פנית אלי במישרין. אתה שר בממשלה ואני שופט בית המשפט
העליון ויושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. לו פנית אלי כמקובל בין בני תרבות,
כי אז השבתי לך, על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון .
דא עקא, לא ידעתי מהו ראשון ומהו אחרון. חוץ מאמירתך הכללית כללית וסתמית
כי יש להפחית את מעורבותי במערכת הבחירות הנוכחית, לא ידעתי מהי תלונתך.
לאיזו מעורבות מכוון אתה זאת, לא ידעתי.
אם כוונתך היא להפסקת שידור התעמולה של ראש הממשלה, על כך כבר כתבתי חוות
דעת ולא שמעתי מפיך ולו השגה עניינית אחת על הנמקתי להחלטתי. ואילו אם כוונתך
היא למעורבות אחרת בבחירות, צר לי שסתמת ולא פירשת דבריך.
חוששני שסתמת ולא פירשת משום שלא היה מה לפרט ולפרש.
שלישית, אמירתך כי משמש אני "כלי" בידי "גורמים תחבולניים", יפה היה לה שלא
נאמרה משנאמרה. ומשנאמרה, דוחה אני אותה בתוקף. גם כאן מסתפק אתה
עצמך בהכללות סתומות ובלתי מחייבות. על צידי שלי אומר, כי עושה אני כמיטב
הבנתי ומצפוני, ולא ידוע לי על כל איש או גוף המתמרנים את מהלכיי כך או אחרת.
רביעית, כידוע לך, מכהן אני כיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. החלטותי
ניתנות על דעתי בלבד ולא על דעת בית המשפט העליון. דעותיי אינן מחייבות לא את
בית המשפט העליון, לא את חברי בית המשפט העליון , בהם נשיא בית המשפט , ולא
את מערכת המשפט. אני פועל כל העת בסמכויותי על פי דין, וכוחן של החלטותי ככוח
שמעניק להן הדין. תלונתך לנשיא יש בה, ממילא, עירוב מין בשאינו מינו.
יתר על כן: שלא כאנשים הסובבים אותי בימים אלה אנשים המונעים אך ורק בידי
אינטרסים פוליטיים, החלטותי מונעות רק, אך ורק , בידי שיקולי משפט. אתה
ואחרים , יכולים אתם שלא להסכים אתי, ואכבד את דעתכם. אצפה שאתה ואחרים ,
תכבדו את דעתי ואת הכרעותיי גם אם אינכם מסכימים איתי. כך מכתיבה הדמוקרטיה,
כך מורה אותנו עקרון ביזור הסמכויות.
אומר אתה כי "מארג השלטון הדמוקרטי במדינה, נפגע באורח אנוש בעת האחרונה".
הבט נא סביבך וידעת לפתחו של מי רובץ החטאת, לפיתחי אין הוא רובץ.
דבר אחרון: הנשיא ברק אינו יודע על מכתבי זה. אראה לו את המכתב רק לאחר שיישלח.
בכבוד רב.
מישאל חשין, שופט בית המשפט העליון, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש עשרה.

בחרת לצאת אל העם, התיצבת מעבר לדלפק השיפוט, הסרת את גלימתך ומולך כעת
לא ניצבים עורכי דין מתרגשים או בעלי דין רועדים מאימת דבריך, כאן לא תראה
חיוכיי הסכמה ונדנודי ראש מחניפים. העלית את עצמך על המוקד ולכן תצטרך לקרוא
כמה אמיתות מבני אנוש היושבים בבית על הכורסא, משוחררים מלחץ האימה ולכן יכולים
נפשית לדון בעניין באוביקטיביות ללא כחל וסרק.

"והייתם נקיים מהשם ומישראל" אמרה התורה לעם לפני 3000 שנה. כלל לא מספיק
להאמין שהמצפון הפרטי "בסדר" ובהחלט לא נכון לקבוע שאתה חייב את האמת רק
למצפונך ולאלוקיך. בלי העם ובלי הסכמתו, מעמדך, כקליפת השום. לא אתה הוא זה
שקבעת עצמך לשופט עלינו. אנחנו הם אלה שקבענו אותך להיות שופט עלינו ולכן
אתה חייב את הדין וחשבון לנו לציבור. לכן מאד צרם לכל הציבור לשמוע אותך אומר
לחברי וועדת הבחירות כי אין לך כל חובת הסבר כלפי אף אדם מלבד למצפונך ולאלוקיך.
אמירה כזו בה אתה מציב את עצמך אלוה, מעוררת בעם תחושת עלבון וזלזול.
אין פס"ד ללא נימוקים. אין מערכת השיפוט יכולה לקבוע כי היא חפה מכל ביקורת.

אני מאמין מעומק לב שכל ההחלטות שקיבלת יצאו בטוהר מצפון מוחלט, אוי לי
לחשוב לרגע שלא כך הדבר. אבל היכן החכמה? היכן התבונה? היכן הרגישות?
ראה את בית המשפט העליון בבואו לקבוע באותו נושא עצמו את הפסולים ואת הכשרים
להיות מועמדים לתפקידי ח"כ. אין לי צל צלו של ספק ספיקא שאם הדיון על ברוך
מרזל היה עולה לדיון במנותק מהדיון אודות ח"כ אחמד טיבי או ח"כ עזמי בשארה,
היה ברוך מרזל נפסל לתפקיד בפה אחד פלוס. אולם ברגישות הבין בית המשפט שכשהוא
מכשיר את שני האישים שנפסלו על ידי וועדת הבחירות, הוא לא יכול באותו רגע
לפסול את האיש שהוועדה דווקא הכשירה. לאמור, או כולם כשרים או כולם פסולים.

לאורך כל החלטותיך, מעשיך, הערותיך ותגובותיך, בכל הנוגע לתעמולת הבחירות,
או לנושאים שעלו לדיון בוועדת הבחירות שאתה יושב בראשה ומתפקד כשופט יחיד,
היית תמיד נגד הדעות, הרצונות וכוונות הימין בישראל ומאידך כל החלטותיך, מעשיך,
הערותיך ותגובותיך, היו כולן לטובת הדעות, הרצונות וכוונות השמאל בישראל. הכיצד?
איך לא השכלת להבין כי אתה רומס בכך, ברגל גסה את אמונם של רוב אזרחי ישראל
בהיותם רובם בצד הימין של המפה לאור האסונות הנוראיים שעובר העם בישראל.
הרי את עיקר כוחו שואב בית המשפט ממצפון העם. אין לו צבא ואין לו משטרה
אלא כל כוחו בא לו באמון האזרח הפשוט ומאמת והמצפון הבסיסי הנטוע ברוב
בני האדם. אם נמצאת בסתירה מצפונית לכל אורך הדרך מול מצפונם של רוב האזרחים
לכל אורך הדרך, אולי בכל זאת הטעות היא אצלך. או שמא תאמר העם טועה ואתה אלוהים?

כעת, במכתבך המוחצן אל השר, נבחר הציבור ולא כמוך שליח הציבור, חרגת מגבולות
הטעם האחרון שנשאר להדר השיפוטי. אם בהתכתבויות עסקינן, בפולמוס תקשורתי עסקינן,
איך לא רעדו ידיך לכתוב לו לפני כל ציבור שולחך את המילים: "כך בכהונתי כשופט
בית המשפט העליון וכך בכהונתי כיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. כך וכך אינני
תלוי באיש ואינני מקבל הוראות מאיש" טרם נולד אדם עלי אדמות שאינו תלוי באיש
ואינו מקבל הוראות מאיש". הרי כל כולך תלוי עד אין קץ במילה הכתובה בחוק, מילים
שנקבעו ונכתבו על ידי הרשות המחוקקת שהשר שרנסקי הוא חלק מחבריה. הוא כנבחר
העם וחבריו, הם הם האמונים על קביעת החוק שאין אתה רשאי לסטות מהם כמלוא הנימה.
חובתו או לפחות זכותו של השר לפנות לחבריך בבית המשפט שיעירו תשומת לבך להרס
הנזרע ובקרע האמון האיום שנפער בעם נגד מערכת השפיטה לנוכח מה שנראה בעליל
מצידך כ-"פעלתנות יתר", בלשונו הממעיטה של השר שרנסקי. אז מה קרה?

לעניות דעתי, דווקא העובדה שכל החלטותיך בוועדת הבחירות או מול פעולות התעמולה
שלפני הבחירות, מתקבלות בהיותך דן יחידי, שומה עליך חובת הצניעות עד אין קץ.
אצטט לך את דברי חז"ל בפרקי אבות: "אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד (האל)
ואל תאמר קבלו דעתי! – שהן רשאים (לכפות דעתם עליך) ולא אתה" .
היהירות המופרזת שנשמעה מצידך בציבור בימים האחרונים, פגעה קשה במעמדך אך עצוב יותר
שגם מעמדו של בית המשפט, בהיותך נציגו, נפגע לאין ערוך. ועל כך אני מצר מאד.

בכבוד רב
.Rabbi Ishaiaho Rotter. Phd

בתזמון מושלם, בדיוק ביום הראשון לשידורי תעמולת הבחירות, יצא עיתון 'הארץ' בחשיפה המחשידה את אריאל שרון ובניו בעברות שוחד ומרמה. בדיוק הדבר שמפלגת העבודה הייתה זקוקה לו כעת. הקמפיין המתואם של השמאל והתקשורת, שטען למעורבות מהסוג המאפיונרי בהרכבת רשימת הליכוד, כבר מיצה את עצמו. קצב זליגת המנדטים מהליכוד היה איטי מדי. הטבח ביום ראשון בתל אביב החזיר למרכז סדר היום את הנושא הביטחוני, ובמגרש הזה מצבה של העבודה נואש. הציבור אינו קונה את תוכניתו האולטרה-שמאלנית של מצנע. גם לא את מנהיגותו האישית. תדמיתה של 'העבודה' בנושא הביטחוני עלובה כל כך, עד שלמעלה מ500- הרוגים בימי ממשלת שרון לא תורמים לקמפיין שלה את מה שתרמו נרצחים בודדים לקמפיין של רבין נגד שמיר ב92-'.

למטה מצנע היה צורך נואש להחזיר למרכז הזירה את נושא השחיתויות, ולמקד את החשדות לא באיזה מיכאל אלנקווה ואפילו לא בנעמי בלומנטל, אלא בראש הממשלה עצמו. מישהו במערכת אכיפת החוק בישראל דאג לספק להם את גלגל ההצלה הזה, באמצעות הדלפה בלתי חוקית של מסמך מחשיד מחקירה נגד משפחת שרון. השימוש הציני הזה שעושים אנשי החוק בחומר שהגיע לידם בתוקף תפקידם מסוכן לא פחות מפוליטיקאים שנתונים להשפעתם של עבריינים. כדי לטפל בפוליטיקאים שסרחו יש משטרה ופרקליטות. הטיפול באנשי משטרה ופרקליטות שעשו שימוש לרעה בכוחם בעייתי הרבה יותר, ובדרך כלל הם לא משלמים שום מחיר. אומרים שהיועץ המשפטי לממשלה ממש זועם על ההדלפה הזאת. נראה באיזו רצינות היא תחקר, ואם מישהו ישלם איזשהו מחיר עליה.

מקריות מופלאה

האם החשיפה הזאת תציל את מפלגת העבודה? כנראה שלא. הציבור יודע מזמן ששרון ובניו, לפחות עמרי, רחוקים מלהיות למד-ווניקים. ידוע שעמרי השתמש בחברת קש כדי לסייע לאביו ב99-'. שמענו גם שהוא פקד לליכוד קיבוצניקים, צד"לניקים, עבריינים ומי לא. אבל הציבור גם יודע שהתקשורת רחוקה מעבודה הוגנת ונטולת פניות, במיוחד כשמדובר בחקירות שעשויות למנוע את תבוסת השמאל בבחירות. כפי שכתב אמנון דנקנר עורך מעריב, החשיפות העיתונאיות המתמקדות תמיד בצד אחד, בשעה שגם בצד השני יש פרשיות למכביר, מעוררות תחושה של איפה ואיפה. במקריות מופלאה, כל החשדות נגד שרון צפים דווקא עכשיו, כשזה עוזר למצנע, ולא כמה שבועות קודם לכן, כשזה היה עוזר לנתניהו.

ובעיקר, עם כל הכבוד לניקיון הכפיים, אנחנו קודם כל רוצים לחיות. נמאס מהשיטה העיתונאית הזאת לסייע לפוליטיקאים כושלים על ידי חיסול יריביהם באמצעות חשדות פליליים בלתי מבוססים. בשבוע כזה, תקשורת נשכנית הייתה צריכה לתקוף את שרון על 23 הרוגים בתל-אביב, ועל למעלה מ700- הרוגים עד כה במלחמת אוסלו. לא על הלוואה בריבית שלקח מחבר ותיק וכבר החזיר אותה. כמי שנבחר בזכות המוניטין שלו בתחום חיסול הטרור, שרון חייב לנו תשובות על 500 הרוגים בשנתיים של שלטונו ועל כוונתו להקים מדינת טרור בלב ארץ ישראל.

תקשורת מגוייסת

במיוחד העיתון 'ידיעות אחרונות' נראה בשבועות האחרונים כמו ביטאון מטה הבחירות של מפלגת העבודה. מייד לאחר שנבחרה רשימת הליכוד הוקדשה לא פחות ממחצית ממוסף השבת של העיתון לחשיפת שחיתויות בהליכי הבחירות הפנימיות בליכוד. בשבוע שעבר הוקדשה כמחצית ממוסף 7 ימים לפרוייקט מיוחד ומטיל אימה בשם 'הזמן השחור', שגם הוא נועד להציג את השפעתם של גורמים פליליים על הפוליטיקאים. הפוליטיקאים של הליכוד, כמובן. אף מילה על הסימביוזה הבעייתית, למשל, בין עמרם מצנע למיליונר גד זאבי.

עוד זכורה לרע התבטאותו החושפנית של עורך מעריב לשעבר, יעקב ארז, שלאחר בחירות 99' פנה בפומבי אל ראש הממשלה החדש אהוד ברק ואמר כי רוב מוחלט בקרב העיתונאים תמך בבחירתו. התגייסות התקשורת הכללית, הכאילו-אובייקטיבית, לטובת מועמדי השמאל, היא תופעה מקוממת שחוזרת על עצמה בצורה חולנית. אז מה הפלא שהחשיפות השונות לא מצליחות לשנות מהותית את הסקרים. הציבור כבר רגיל לגוזמנות המגמתית של העיתונאים, ומתייחס בחשדנות לחשיפותיהם.
אז תודה לכם, תחקירנים ופרשנים, על חרדתכם הכנה להגינות השלטונית בישראל. מאמציכם יתקבלו ביתר הערכה אם ייעשו בדרך יותר הגונה ומאוזנת, ובעיקר עם ייערכו שלא בהקשר של מערכת בחירות.

ומילה אחרונה לבכירי משרד המשפטים: כל הפרשה הזאת לא הייתה מתפוצצת כעת אלמלא הסחבת הבלתי נסבלת בחקירת עמותות שרון ועמותות ברק. אם ניקיון הכפיים של ראשי השלטון חשוב, לא ייתכן שנגיע שוב לבחירות לפני שניקינו את השולחן מהחשדות הנוגעות לשתי מערכות הבחירות הקודמות. בשביל זה משלמים לכם משכורת.

האיסטרטגיה הפסיכולוגית מאחורי נאום שרון הקטוע

אחרי הבחירות תקראו על האיסטרטגיה שגובשה. אני אשמור אשכול זה כהוכחה בעתיד.
ממה שאני יודע:
1. היתה התלבטות קשה בקשר לתגובה. דיונים ותרחישים אין ספור. ההסכמה הכללית היתה שחייבים להגיב מהר ומיד.
2. כל תגובה מהוססת ו/או חלקית היתה מזינה עוד ועוד את מדורת "הארץ" והעיסוק בפרשה.

3. מצד שני, תגובה עם הסברים לא היתה נקלטת בתודעה של האזרח הפשוט משום שאין לאזרח הפשוט כח, יכולת וסבלנות להיכנס לדקויות הענין. במצב כזה כל אורח-פורח שקורא לעצמו עיתונאי, יכול לסבור סברות כרס ואף אחד לא יטיף לו מוסר. לך תוכיח שאין לך אחות.

3. הצגה של המסמכים הרלבנטיים בנאום או במסגרת תעמולת הבחירות היתה גם היא מזינה עוד ועוד את הדיון בפרשה. היו מתחילים לראיין, להוציא משפטים מתוך המסמכים, לראיין את בעלי התפקידים בבנקים ובמינהל מקרקעי ישראל וכד'. הכל ללא סוף וללא תכלית - רק לשמר את הנושא בתודעה ובתקשורת. ציד נחשים בביצה עכורה.

4. מבחינה פסיכולוגית היה צריך ליצור "שבירת כלים". "שבירת כלים" יוצרת רווייה בתודעת האדם ותחושה של "סוף פסוק" וחשיבה מחדש. יועצים לנישואין ממליצים לפעמים על יצירת "מיני משבר" החלטי כאמצעי לחלץ את חיי הנישואין ממצב "תקוע". פוליטיקאים משתמשים ב"ניהול משברים" כדי ליצור סיטואציה פוליטית חדשה. אנוואר סאדאת, עפ"י יועציו, שאף ליצור משבר ע"י פתיחת מלחמת יום הכיפורים כדי לחולל שינוי בסטטוס קוו של שליטת ישראל בסיני.

5. יצירת משבר יכולה לפעול כחרב פיפיות. יש צורך בהליכה במסלול מדוייק החוזה כל התפתחות ולדבוק במסלול שנקבע כתגובה להתפתחות. אם שמתם לב אפילו המשפט "אתם השתגעתם?" "נפלתם על הראש?" שאמור לכאורה לצאת מנהמת ליבו של שרון - נקרא מהכתב. תעקבו אחר הקלטת הנאום.

6. במקרה הזה היה המסלול של הנאום די בטוח ומובטח מראש. הסיטואציה היא של "נאום לאומה". אין שאלות ואין הפרעות תוך כדי הנאום. ולכן, היתה האיסטרטגיה בעיקר לגבי תוכן הנאום וחלוקת הדגשים בו.

7. גובשה טקטיקה של "WIN-WIN CASE" - מצב בו בכל מקרה ירויח שרון מהנאום.

8. לצורך ההצלחה היה צורך במסירת המסר האנטי תעמולתי כבר בתחילה. היה צורך מיד בתחילה להתקיף את המערך, העיתונים והעיתונאים. האיסטרטגים צפו שתיתכן הפרעה או מקהל המאזינים (עיתונאי מאזין שיתפרץ) או מיו"ר ועדת הבחירות. האמת היא שבנו על הפסיכולוגיה של השופט חשין, והוא אכן לא איכזב וניתק את השידור.

9. לאחר ניתוק השידור נוצר מצב משברי שהפנה את ההאשמה אל יוצר המצב המשברי - השופט חשין. השופט פלט מבלי משים את ההרגשה שלו בענין ואמר: "אני אינני הנאשם כאן". בכך אישר את ההרגשה הספונטנית שנוצרה בציבור בעיקבות המשבר שהוא עצמו יצר.

10. אם השופט חשין לא היה יוצר את המשבר, היתה ניתנת לאריק שרון האפשרות (WIN) השניה להציג את כל טיעוניו עד תומם וליצור את המשבר לאחר שזכה בבמה לתעמולה. היתה אפשרות ליצור את המשבר בסוף הנאום ע"י השתלחות בעיתונים שניפחו את הפרשה, הצגת זעם מדומה ונטישת הבמה.

11. בכל מקרה, המסלול שגובש היה להפקת המיטב מיצירת מצב משברי.

-----------------
ליפקין, השאיר חובות; עכשיו - עם הפנים להבנות ז'נבה

-----------------
מילוא, השאיר חובות. ועכשיו, יו"ר אזורים

-----------------
מרדכי, הסתבך בפלילים. השאיר חובות.

-----------------
מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, פרסם לקראת סוף נובמבר דין וחשבון על פעילות המפלגות בישראל בשלוש מערכות הבחירות האחרונות. מרבית המפלגות זכו, כידוע, ל"דוח חיובי". המבקר לא הצביע על אישים שביצעו מעשים לא חוקיים חמורים.

בשבוע שעבר ציינו כאן לשבח את מפלגת העבודה, שקיבלה הפעם דוח חיובי. הפעם נדון במפלגה אחרת (שבינתיים כבר עברה מן העולם), מפלגת המרכז, שקיבלה דוח שלילי. ולא סתם דוח שלילי, אלא כזה המעיד כי ראשי המפלגה קיבלו עבור המפלגה תרומה האסורה על-פי חוק מימון מפלגות. שאלת השאלות היא האם תיפתח חקירה פלילית בעקבות דוח המבקר. ניחוש שלי: לא ולא. בטח לא כשמדובר בנפשות הפועלות במפלגה זו. נפרט להלן.

מפלגת המרכז הוקמה בסערה גדולה. בראשה עמד יצחק מרדכי. בכיריה היו "הנסיכים": דן מרידור, אמנון ליפקין-שחק ורוני מילוא. הם ביקשו לגרוף את אותם קולות מתונים מהמפלגות הגדולות ולהפוך לסיעה השלישית בגודלה בכנסת. אלא מה? במערכת הבחירות לכנסת ה-15 ב-1999 נחלה המפלגה תבוסה גדולה. הוצאותיה עלו בהרבה על הכנסותיה. המבקר בדק, ומצא כי נכון לפברואר 2003 הסתכם גירעון המפלגה ב-10.1 מיליון שקל. סכום בלתי מבוטל, אם לנקוט לשון המעטה, במיוחד כאשר מדובר במפלגה שלא הצדיקה את קיומה.

ואכן, גם רואה החשבון של המפלגה התייחס לכך. המבקר מביא ציטוט מדבריו: "הריני להפנות את תשומת הלב לגירעון בו נמצאת המפלגה. מאחר ולא נראה כי בעתיד הנראה לעין תוכל המפלגה לפרוע את חובותיה, קיים ספק לגבי המשך יכולתה לתפקד כעסק חי".

המבקר קובע בדוח, כי גירעונה של מפלגת המרכז גדול מאוד, וכיוון שהיא לא נבחרה לכנסת ה-16 "אין זה סביר שהיא תוכל לפרוע את חובותיה בעתיד הנראה לעין". המבקר פוסק, וזו הנקודה העיקרית: "יש לראות את חובותיה של הסיעה בנסיבות האמורות כתרומה של בעלי החוב לסיעה, האסורה לפי סעיף 8 לחוק".

בכירי מפלגת המרכז התפזרו, כידוע, לכל עבר. יצחק מרדכי הורשע בפלילים, ירד מנכסיו וכעת הוא מנסה לשקם עצמו. מרידור לא התמודד בבחירות לכנסת ה-16 וכיום הוא עוסק במתן ייעוץ משפטי, מנסה מזלו בבוררויות ומשתדל להשפיע על מינוי יועץ משפטי לממשלה. רוני מילוא עזב את הפוליטיקה (באחרונה דחה הצעה להתמנות לשגריר ישראל בלונדון) והתמנה ליושב ראש "אזורים". אמנון ליפקין-שחק עושה עסקים, ובתקופה האחרונה השקיע הרבה מזמנו להבנות ז'נבה. הנה כי כן: שלושת האחרונים הניחו מאחוריהם קריירה פוליטית מעניינת; ואת החובות השאירו לאחרים.

מרידור מסר בתגובה כי הוא אינו אחראי לחובות, אלא המפלגה, וגם מבחינה מעשית הוא אינו יכול להזרים כסף למפלגה, כי אז הוא עלול לעבור עבירה. לשאלה האם אינו רואה עצמו אחראי ציבורית לחובות, השיב כי מפלגת המרכז נהגה ככל המפלגות. היא נטלה הלוואות בבנקים, במקרה זה מבנק הפועלים, והעריכה שתקבל הרבה מנדטים. "אם הבחירות לא היו גומרות אותה, היא היתה ממשיכה לשלם", אמר. התוצאה היא שהנושים נשארו עם החובות, ומרידור ויתר הנסיכים ימשיכו לדבר איתנו על ערכים ולספר לנו סיפורים.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-4207-00.html?tag=12-13-13

22/01/2003 | מאת: הדר פרבר

רובינשטיין הורה לבדוק חשד @

המשטרה הרחיבה את חקירתה נגד יושב-ראש מפלגת העבודה, עמרם מצנע, בחשד שקיבל שוחד מקבלן בחיפה.

נודע, כי המשטרה פשטה על כמה ממשרדיו של מצנע בחיפה, שוחחה עם חלק מהעובדים ונטלה מסמכים מהמקום. המדובר במיוחד במסמכים הנוגעים להיתרי בניה, הנוגעים לכמה קבלנים.

על-פי התלונה שהגיש איש העסקים אביעד ויסולי, החברה הקבלנית א. לוי בע"מ, המנוהלת על-ידי עזרא לוי, נתנה בחודש ספטמבר 2002 לעמרם מצנע מספר משרדים, מהם ניהל את מטה הבחירות שלו לראשות מפלגת העבודה. בתמורה לכך, נטען, הביא מצנע למועצה המקומית לתכנון ובניה בחיפה, שהוא היו"ר שלה, כחודש לאחר קבלת המשרדים (באוקטובר 2002), בקשה לאישור חריגת בנייה מהותית של אותו הקבלן בפרויקט 'תאומי נוף הגליל', ברחוב דולצין בחיפה. במסגרת אותה בקשה חריגה, לכאורה, שאושרה, בנה הקבלן קומה נוספת באותם שני בניינים.

החקירה מתנהלת במחוז הצפוני של היחידה הארצית לחקירות הונאה, ובמסגרתה ביקרו היום החוקרים במחלקת ההנדסה של עיריית חיפה.

http://rotter.net/User_files/forum/3e2f04d8298fb55b.html

אז ככה: בינתיים, עדיין, שרון לא נאשם בשום דבר שמתקרב לפרשת האזנות הסתר של ווטרגייט, שהיו עבירה פלילית לכל דבר. שרון בסך הכל נחקר בסוגי העבירות שמפלגת העבודה לדורותיה בקיאה בהם הרבה יותר ממנו: סודות המימון הבלתי חוקי של מערכות הבחירות שלה. שרון אפילו לא הקים עמותות עלומות או חשבונות סתר על שם האבא כמנהגם של אנ"ש מהעבודה, דוגמת אהוד ברק ועמרם מצנע. הוא רק קיבל הלואה מחבר...
פרשת ווטרגייט לא השפיע על תוצאות הבחירות בארה"ב. למי שלא זוכר, הפרשה התפוצצה זמן רב אחרי הבחירות , כאשר התוצאה הייתה ברורה והיה ברור שהפירסום לא משפיע על שום בחירות. הליך ההדחה וההתפטרות של ניקסון לא היה קשור לשום בחירות, אלא היה הליך חוקתי מובהק. ה"גרון העמוק" דיבר אמנם עוד לפני הבחירות, אבל מסבר שהתקשורת האמריקאית הייתה מספיק אחראית כדי לא להפוך את הפרשה לנושא בבחירות. לכן הפירסום נדחה לאחר הבחירות ולהדחה של ניקסון לא היה שום קשר לתוצאות הבחירות. ניקסון הוחלף על ידי סגנו, ג'רלד פורד, ולא על ידי יריבו בבחירות (שאף אחד כבר לא זוכר את שמו).

מאחר שמדינת ישראל היא רפובליקת בננות, עם פרקליטות ועתונות כיאה לרפובליקת בננות, מייד אצה רצה הפרקליטה והתקשורת לספר לחברה מתוך מטרה אחת: להקדים תרופה למכה שעומד לקבל השמאל בחירות, ולהפוך את העניין לנושא בבחירות. כאילו שבבחירות לא עומדים לבחירה השמאל מול הימין, אלא העבריין מול הצדיק התמים. זוהי אנטי דמוקרטיה, זהו פופוליזם שמאלני בולשביקי מהסוג הישן והלא טוב של מזרח אירופה.

אני מציע, כמוצא של פשרה, לא להגיש כתב אישום נגד עו"ד גלאט ברקוביץ, הקדושה המעונה, ולא להשעות אותה מתפקידה. ממילא ההדלפות המגמתיות של השמאל ששולט בפרקליטות נגד אנשי הימין ימשכו גם בלעדיה. במקום זאת צריך לתת לה את פרס יקירת הליכוד על תרומתה המכרעת בבחירות האלה לטובת הליכוד. זה בהחלט מגיע לה, גם אם לא התכוונה לכך.

מסתבר שהעם בישראל מגלה בגרות ואחריות בדומה לפרקליטות והתקשורת בארה"ב של ווטרגייט לעומת מהפרקליטות והתקשורת, שתפקודם הוא בסגנון רפובליקת בננות מצויה בנסיונם העלוב לגנוב את תוצאות הבחירות על ידי הדלפות מגמתיות.

איך מתמודדים עם הנפילה בסקרים? בישיבת מטה הבחירות של המפלגה הבוקר, תצא קריאה ליועץ המשפטי לממשלה לגלות מי עומד מאחורי ההדלפות בעניין הגעת חוקרי המשטרה לעיריית חיפה. בעבודה כועסים על רובינשטיין, אולם צוות הקמפיין החליט שלא לתקוף אותו אישית
אטילה שומפלבי

בעבודה מנסים להתמודד עם הנפילה בסקרים ועם סערת הרוחות במפלגה. היום (ה') מתכוונים במפלגה לדרוש מהיועץ המשפטי לממשלה להורות על פתיחת חקירה כדי לגלות מי הדליף לעיתונאים את המידע בעניין הגעת חוקרי המשטרה לעיריית חיפה. החוקרים אספו חומר בעניין החשד שיו"ר העבודה קיבל שוחד מקבלן, ובעבודה חושדים כי המשטרה העבירה לעיתונאים בכוונת זדון, את דבר הגעתם של חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה למקום.

ראש צוות התגובות של העבודה, פרופ' יולי תמיר, אמרה ל-ynet כי הנושא יידון הבוקר בישיבת מטה הבחירות של המפלגה, ולאחר מכן תצא קריאה ליועץ המשפטי לממשלה לגלות מי המדליפים.

תמיר: "מנהלים נגדנו מלחמה בכלים הכי מלוכלכים. מה שעשו היום למצנע אלה דברים שלא ייעשו. היועץ אמר שלא מנהלים חקירות עד תום הבחירות, ומעניין שהשוטרים נזכרו להגיע לעיריית חיפה לקחת תיקים דווקא שישה ימים לפני הבחירות. כל החקירה הזאת היא קשקוש. אם היא הייתה אמיתית, היא הייתה מתנהלת בסודיות".

שיחה קשה עם רובינשטיין

מצנע ניהל אמש שיחה קשה עם היועץ המשפטי לממשלה, בה דרש ממנו לסיים עד יום ראשון את חקירת הפרשה. מצנע מתח גם ביקורת על ההחלטה להקפיא את החקירות נגד שרון. לדברי מקורבי מצנע, אמר היועץ כי "זה בלתי אפשרי" וכי אינו יכול להבטיח דבר כזה.

מצנע אף הציע לרובינשטיין שהוא יפסיק את כל הפעילויות הפוליטיות שלו, ויגיע לתחנת המשטרה כדי למסור עדות בפרשה. עם זאת, בסביבתו של מצנע אומרים כי ה"יועץ המשפטי גימגם, ולא אמר שום דבר. אנחנו כועסים מאוד על היועץ, לא יכול להיות שחקירות יתנהלו בצורה כזאת".

בסערת הרגשות בה היה נתון אתמול מצנע, אף שקל יו"ר העבודה להציג בפני העיתונאים את החוזים עליהם חתם כששכר את המשרדים מהקבלן בחיפה. "הכל פה חוקי. הכל פה כתוב", אמר למקורביו, שהרגיעו אותו והניאו אותו בסופו של דבר מהצעד.

לתקוף או לא לתקוף את היועץ?

במהלך היום ולאחר פרסום שמה של עורכת הדין המדליפה, התלבטו במפלגת העבודה האם לצאת במתקפה חזיתית נגד היועץ המשפטי לממשלה. עד כה נמנעה העבודה מלתקוף את היועץ, "כדי לא לפגוע בשלטון החוק ובכבודו של היועץ". בסופו של דבר, לאחר התייעצויות רבות, הוחלט שלא לתקוף את רובינשטיין אישית, ובמפלגת העבודה שלחו ל"ביפרים" של העיתונאים רק כמה הודעות "מעודנות" בשמם של תמיר ויו"ר מטה הבחירות, חבר הכנסת אופיר פינס.

שירי: "זה ייגמר ב-18 מנדטים"

אלא שחבר הכנסת שירי וייצמן לא מרוצה מהתנהלות מפלגתו, ויצא הלילה במתקפה חזיתית נגד היועץ, וגם נגד מפלגתו. "אני רק יכול להצטער שכולם שותקים", הוא אומר ל-ynet. "הפרקליטות נגועה, כפי שאמרתי גם בעבר, בפוליטיקה. אם היועץ המשפטי, לאחר שקיבל את ההחלטה לעכב את כל החקירות, כולל החקירות של ראש הממשלה ובניו, מאפשר למשטרה, ארבעה ימים לפני הבחירות, להתעסק בחקירות שקשורות ליושב ראש העבודה, הדבר מוכיח שכל המדינה, כולל היועץ והמשטרה, היא פוליטיקה אחת גדולה. לצערי הרגשתי את הדבר בכל הקשור לעמותות ברק".

בהתייחס לחקירה שהובילה לגילוי המדליפה מהפרקליטות, אמר שירי: "במדינה שמביאים עיתונאי לחקירה, אני מציע לכל אזרח להיות מוטרד. מה שקורה כאן, בחסות היועץ המשפטי, דומה למשטרים אפלים. אפילו ברומניה הדבר הזה לא היה עובר בשקט".

שירי התייחס גם לסקרים החדשים המנבאים ירידה נוספת בכוחה של מפלגתו ואומר כי "זה ייגמר ב- 18 מנדטים. הבעיה הגדולה של מפלגת העבודה כעת היא לשרוד". שירי רמז שוב כי הוא מצפה ממצנע לפרוש ולאפשר לשמעון פרס להוביל את המפלגה בבחירות. "רק בן אדם אחד צריך לקבל החלטות", הוא אמר, "אם הוא לא מקבל אותן, הוא יצטרך לשאת בתוצאות. אם אנחנו לא מצליחים להעביר את המסרים הצודקים שלנו, אז יש לנו בעיה קשה".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2391293,00.html

הטייס צ'יטה. לא ידוע כיצד הגיבו הפלסטינים על ההמלצות (צילום: רויטרס)

מאת: מערכת וואלה!
מטוס קל של האיחוד הלאומי פיזר לפני הצהריים עלונים בערבית מעל יישובים פלסטיניים בגדה המערבית. בעלונים - טענות על שחיתות ברשות הפלסטינית וכן קריאה לפלסטינים לגרש את הנהגתם, מכיוון שהיא נוטלת את כספיהם לעצמה. את המטוס הטיס מועמד מס' שמונה ברשימת המפלגה וטייס חיל האוויר לשעבר, ח"כ אליעזר (צ'יטה) כהן. בגלי צה"ל דווח כי פעילים של האיחוד הלאומי חילקו את העלונים גם במחסום בבית לחם ובמחסום ארז. עדיין לא ידוע כיצד הגיבו הפלסטינים על המלצות האיחוד הלאומי.

במצע המפלגה נכתב כי "האיחוד הלאומי תפעל להנהגת עונש מוות בחקיקה למחבלים רוצחים, כדי למנוע שחרורם המהיר במו"מ". המצע קורא גם ל"החזרת שליטה ישראלית מלאה בהר הבית ביום הראשון לכינון הממשלה החדשה, גם במחיר של עימות מלא".

בנוגע לערביי ישראל נכתב: "להדיח ראשי רשויות ערביות שיניפו דגל שחור ביום העצמאות ויכריזו עליו כ'יום הנכבה'"; "הנהגת משטר חירום במדינה במקרה של חידוש המהומות נוסח אוקטובר 2000; ו"הוצאת התנועה האיסלאמית מחוץ לחוק".