ככלל, ההפסקה הניתנת היא על חשבון העובד. לכן, לשאלתך, מותר למעביד לנכות את זמן המנוחה מסך השעות שבהן עבדת. אלא אם כן, בתוקף עבודתך אתה נדרש ע"י המעסיק להשאר במקום העבודה, כאשר אופי העבודה מחייב זאת - אזי זמן ההפסקה ייחשב כחלק משעות העבודה. - יש לציין, כי בד"כ מקבלים שכר גם על זמן המנוחה על אף האמור לעיל אך זו אינה דרישת החוק.
שאלה 2:
צרפתי לך הסבר מאוד ברור הלקוח מאתר שירות לאזרח, המכיל מידע מעניין בנושא שהעלת. אם אחרי הקריאה תהיה לך שאלה, אל תהסס לשאול. נראה לי שדרך זו עדיפה מאשר כתיבת כמה שורות קצרות. יחסי עבודה - ימי חג לעובדים - יהודים ושאינם יהודים
בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, נקבע לעניין החגים, כי לגבי מי שאינו יהודי, יראו כמנוחה שבועית - או את מועדי ישראל, או את חגי עדתו,הכל לפי המקובל עליו.
תשלום חג לעובד יומי: האם עובד יומי ועובד לפי שעות זכאים לתשלום עבור ימי חג? החל מ- 1 ביולי 2000, חלה חובה על כלל המעבידים במשק לשלם לעובד, לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, אם לא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג )יום לפני החג ויום אחרי(, אלא בהסכמת המעביד - תשלום מלא בעבור 9 ימי חג (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג שבועות ויום העצמאות), כאשר העובד אינו זכאי לתשלום בגין ימי חג החלים בשבת. זאת, מכח צו ההרחבה לקיצור שבוע עבודה ל- 43 שעות שבועיות (מיום 7/6/00). יש לציין, כי מעבידים הכפופים להסכם קיבוצי, צו הרחבה ענפי, חוזה אישי, או נוהג אשר קובעים הוראה, המיטיבה עם העובד, מעבר לקבוע בצו ההרחבה האמור, יהיו מחוייבים על פי ההוראה המיטיבה. בהתאם לצו ההרחבה, חלה חובה על מעביד לשלם בגין ימי חג לעובד יומי, בתנאים שפורטו לעיל.(להלן רשימת הענפים עליהם חל צו ההרחבה להסכם המסגרת: תעשיה, מלאכה, חקלאות, מסחר סיטונאי וקמעונאי, יבוא רכב, שמירה ואבטחה, סוכנים ובעלי תחנות דלק, בניה ועבודה ציבורית, בתי קולנוע, בנקאות, מלונאות, בתי הארחה, מסעדות, בתי קפה ואולמות שמחה, אחזקה וניקיון, יהלומים, הובלה, שירותים העוסקים בסחר חוץ, ענפי יבוא, יצוא, מסחר ושירותים) שעות עבודה בערב חג: מספר שעות העבודה שעל עובד לעבוד בערבי חג?
על פי החוק: סעיף 2 (ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע, כי ביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, לא יעלה יום עבודה על שבע שעות. לפיכך, כל שעת עבודה מעבר לשבע שעות תיחשב שעה נוספת .
במקומות עבודה עליהם חל צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה לחמישה ימי עבודה בשבוע : במקומות עבודה בהם עובדים 5 ימים בשבוע נקבע, כי בערב חג, החל ביום שהעובד חייב לעבוד בו, יהיה יום העבודה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות (צו ההרחבה קובע כי המעביד ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור). באשר ליום כיפור, צו ההרחבה קובע כי העובדים יעבדו 6 שעות בתשלום של 9 שעות. צו ההרחבה קובע עוד, כי במקומות עבודה שבהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות ימשיכו לעבוד כך. הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה: רוב ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה הענפיים מסדירים את נושא העבודה בערבי חגים. נתונים מפורטים ניתן למצוא בכל עובד טבלת "עבודה בחגים, בערבי חג ובחול המועד". על פי נוהג: משפט העבודה מכיר בזכויות הקמות לעובדים מכח נוהג. בהתאם לכך, במקום עבודה, אשר במשך שנים עבדו בו בערבי חג ארבע או חמש שעות, הופכת זכות זו במרוצת הזמן לנוהג ולתנאי בחוזה העבודה האישי של כל עובד ועובד.
כיצד יש לשלם לעובד המועסק בחג?
בהתאם לפקודת סדרי שלטון ומשפט, דין עבודה בימי חג כדין עבודה במנוחה השבועית (סעיף 18א). לפיכך, גמול בגין עבודה בחג שווה לגמול בגין עבודה בשבת. בהתאם לסעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה, השכר בגין עבודה במנוחה שבועית הוא לפחות %150 משכרו הרגיל של העובד (תוספת של %50 על השכר הרגיל). אם שכרו של העובד, כולו או חלקו, הוא לפי כמות התוצרת (שכר קבלני, עמלות וכד'), העובד יהיה זכאי בעד כל יחידה שנעשתה בשעות המנוחה השבועית, לפחות ל - %150 מהשכר המשתלם לו עבור כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות. כמובן, שאם חל על העובד והמעביד הסכם קיבוצי ענפי/צו הרחבה/חוזה אישי, המעניק שיעור גמול גבוה יותר, מזה המחוייב על פי חוק, המעביד יחוייב בשיעור הגמול האמור. חופשה שנתית בערב חג :בערב חג ניתן יום חופש לכלל העובדים. האם ניתן לזקוף יום העדרות זה על חשבון ימי החופשה השנתית של העובד? בנסיבות מסויימות שיפורטו, המעביד יכול לזקוף לעובד את יום ההעדרות בערב החג על חשבון החופשה השנתית של העובד. בהתאם לחוק חופשה שנתית התשי"א ,1951 המעביד הוא זה, אשר קובע את מועדי החופשות לעובדיו. המעביד חייב להודיע לעובד על תאריך תחילת חופשתו לפחות שבועיים מראש, כאשר מדובר בחופשה אשר אורכה לפחות שבעה ימים. כאשר מדובר בחלקי חופשה שאינם עולים על שבעה ימים רצופים, אין המעביד חייב בהודעה מראש של שבועיים, והוא יכול לתת התראה קצרה ביחס לימי חופשה בודדים.
בהתאם לסעיף 8 לחוק, על החופשה להיות רצופה. יחד עם זאת, בהסכמת העובד והמעביד, ובאישור ועד העובדים במקום, אם ישנו, אפשר לפצלה, ובלבד שפרק אחד ממנה יהיה לפחות של שבעה ימים (ההסכמה נדרשת רק לעצם האפשרות לפצל את החופשה ולא לעניין קביעת מועד החופשה). בתנאים האמורים, כאשר לעובד נותרה חופשה שבועית, העולה על שבעה ימים, או שאותו עובד כבר ניצל באותה שנת עבודה חופשה שנתית בת שבעה ימים רצופים, ניתן לזקוף יום בודד על חשבון החופשה השנתית. בהתאם לאמור, כאשר יש הסכמה בין העובד למעביד בעניין עצם האפשרות לפיצול החופשה, ולא נפגע העקרון של חופשה רצופה בת שבעה ימים, המעביד יכול להוציא את העובד לחופשה בערב חג (אף ללא הודעה מראש של שבועיים), ולראות בכך חלק מן החופשה השנתית. אם לא מתקיימים התנאים האמורים, אין לזקוף את ימי ערב החג על חשבון חופשה שנתית. במקרה בו אין אפשרות לזקוף את הימים האמורים על חשבון חופשה שנתית, המעביד חייב בתשלום יום העבודה לעובדיו. ההלכה היא, כי עובד זכאי לשכרו עם היותו מוכן ומזומן למלאכה בתקופת היותו עובד, ולאו דווקא משעבד בפועל. אורך יום חופשה בערב חג עובד אשר החליט לצאת לחופשה שנתית בערב החג. האם יש לנכות לו יום חופשה מלא או יום חופשה חלקי בהתאם לאורך יום העבודה בערבי חג?
יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא. חוק חופשה שנתית מתייחס לימי חופשה מלאים, ואינו עוסק בחלקי יום חופשה. כאשר עובד נעדר יום שלם מן העבודה אין משמעות לשאלה כמה שעות עבודה היה אמור לעבוד באותו יום, ורואים יום היעדרות זה כיום חופשה מלא. כשם שבעד יום עבודה בערב חג, עובד (חודשי) זכאי לשכרו המלא, וכשם שבצאתו לחופשה בימים האמורים מקבל העובד דמי חופשה בגין יום עבודה מלא, ולא מחצית דמי החופשה, כך גם יראו בהיעדרות בימים אלו יום חופשה מלא ולא מחצית יום חופשה. יחד עם זאת, יש לציין, כי קיזוז של פחות מיום חופשה מימי החופשה הצבורים לעובד, בשל יום חופשה בחול המועד/ערב חג, הינו מותר, בהיותו עודף על התנאים הקבועים בחוק. מקום עבודה בו קיים הסכם/ נוהג כאמור, מחוייב לנהוג על פיו.
חופשה בחג עובד יצא לחופשה בת שבועיים, אשר כללה את ראש השנה ואת יום כיפור. האם יש לנכות מימי החופשה אשר צבורים לעובד גם ימי החג שחלו במהלך החופשה. בחוק חופשה שנתית נקבעו ימים אשר לא יובאו במניין ימי החופשה (סעיף 5 לחוק). בין ימים אלו נמנים גם ימי חג שאין עובדים בהם. החוק מוסיף וקובע, כי אם ימים אלו חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, ויש להשלים את החופשה במהלך שנת העבודה, במידת האפשר. בהתאם לכך, ימי חג שחלו במהלך חופשתו השנתית של העובד לא ימנו כימי חופשה ולא ינוכו מימי החופשה אשר נצברו לזכותו.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
שאלה 1:
ככלל, ההפסקה הניתנת היא על חשבון העובד. לכן, לשאלתך, מותר למעביד לנכות את זמן המנוחה מסך השעות שבהן עבדת.
אלא אם כן, בתוקף עבודתך אתה נדרש ע"י המעסיק להשאר במקום העבודה, כאשר אופי העבודה מחייב זאת - אזי זמן ההפסקה ייחשב כחלק משעות העבודה.
- יש לציין, כי בד"כ מקבלים שכר גם על זמן המנוחה על אף האמור לעיל אך זו אינה דרישת החוק.
שאלה 2:
צרפתי לך הסבר מאוד ברור הלקוח מאתר שירות לאזרח, המכיל מידע מעניין בנושא שהעלת.
אם אחרי הקריאה תהיה לך שאלה, אל תהסס לשאול.
נראה לי שדרך זו עדיפה מאשר כתיבת כמה שורות קצרות.
יחסי עבודה - ימי חג לעובדים - יהודים ושאינם יהודים
בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, נקבע לעניין החגים,
כי לגבי מי שאינו יהודי, יראו כמנוחה שבועית - או את מועדי ישראל, או את חגי עדתו,הכל לפי המקובל עליו.
תשלום חג לעובד יומי: האם עובד יומי ועובד לפי שעות זכאים לתשלום עבור ימי חג?
החל מ- 1 ביולי 2000, חלה חובה על כלל המעבידים במשק לשלם לעובד, לאחר 3 חודשי
עבודה במקום העבודה, אם לא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג )יום לפני החג ויום אחרי(,
אלא בהסכמת המעביד - תשלום מלא בעבור 9 ימי חג (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2
ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג שבועות ויום העצמאות), כאשר העובד אינו זכאי לתשלום בגין
ימי חג החלים בשבת. זאת, מכח צו ההרחבה לקיצור שבוע עבודה ל- 43 שעות שבועיות
(מיום 7/6/00).
יש לציין, כי מעבידים הכפופים להסכם קיבוצי, צו הרחבה ענפי, חוזה אישי, או נוהג
אשר קובעים הוראה, המיטיבה עם העובד, מעבר לקבוע בצו ההרחבה האמור, יהיו
מחוייבים על פי ההוראה המיטיבה.
בהתאם לצו ההרחבה, חלה חובה על מעביד לשלם בגין ימי חג לעובד יומי, בתנאים
שפורטו לעיל.(להלן רשימת הענפים עליהם חל צו ההרחבה להסכם המסגרת: תעשיה,
מלאכה, חקלאות, מסחר סיטונאי וקמעונאי, יבוא רכב, שמירה ואבטחה, סוכנים ובעלי
תחנות דלק, בניה ועבודה ציבורית, בתי קולנוע, בנקאות, מלונאות, בתי הארחה,
מסעדות, בתי קפה ואולמות שמחה, אחזקה וניקיון, יהלומים, הובלה, שירותים
העוסקים בסחר חוץ, ענפי יבוא, יצוא, מסחר ושירותים)
שעות עבודה בערב חג: מספר שעות העבודה שעל עובד לעבוד בערבי חג?
על פי החוק:
סעיף 2 (ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע, כי ביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, לא
יעלה יום עבודה על שבע שעות. לפיכך, כל שעת עבודה מעבר לשבע שעות תיחשב שעה
נוספת .
במקומות עבודה עליהם חל צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה לחמישה ימי עבודה
בשבוע :
במקומות עבודה בהם עובדים 5 ימים בשבוע נקבע, כי בערב חג, החל ביום שהעובד חייב
לעבוד בו, יהיה יום העבודה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות
בתשלום של 8 שעות (צו ההרחבה קובע כי המעביד ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה
לבחור). באשר ליום כיפור, צו ההרחבה קובע כי העובדים יעבדו 6 שעות בתשלום של 9
שעות.
צו ההרחבה קובע עוד, כי במקומות עבודה שבהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8
שעות ימשיכו לעבוד כך.
הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה:
רוב ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה הענפיים מסדירים את נושא העבודה בערבי
חגים. נתונים מפורטים ניתן למצוא בכל עובד טבלת "עבודה בחגים, בערבי חג ובחול
המועד".
על פי נוהג:
משפט העבודה מכיר בזכויות הקמות לעובדים מכח נוהג. בהתאם לכך, במקום עבודה,
אשר במשך שנים עבדו בו בערבי חג ארבע או חמש שעות, הופכת זכות זו במרוצת הזמן
לנוהג ולתנאי בחוזה העבודה האישי של כל עובד ועובד.
כיצד יש לשלם לעובד המועסק בחג?
בהתאם לפקודת סדרי שלטון ומשפט, דין עבודה בימי חג כדין עבודה במנוחה השבועית
(סעיף 18א). לפיכך, גמול בגין עבודה בחג שווה לגמול בגין עבודה בשבת.
בהתאם לסעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה, השכר בגין עבודה במנוחה שבועית הוא
לפחות %150 משכרו הרגיל של העובד (תוספת של %50 על השכר הרגיל). אם שכרו של
העובד, כולו או חלקו, הוא לפי כמות התוצרת (שכר קבלני, עמלות וכד'), העובד יהיה
זכאי בעד כל יחידה שנעשתה בשעות המנוחה השבועית, לפחות ל - %150 מהשכר
המשתלם לו עבור כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות.
כמובן, שאם חל על העובד והמעביד הסכם קיבוצי ענפי/צו הרחבה/חוזה אישי, המעניק
שיעור גמול גבוה יותר, מזה המחוייב על פי חוק, המעביד יחוייב בשיעור הגמול האמור.
חופשה שנתית בערב חג :בערב חג ניתן יום חופש לכלל העובדים. האם ניתן לזקוף
יום העדרות זה על חשבון ימי החופשה השנתית של העובד?
בנסיבות מסויימות שיפורטו, המעביד יכול לזקוף לעובד את יום ההעדרות בערב החג
על חשבון החופשה השנתית של העובד.
בהתאם לחוק חופשה שנתית התשי"א ,1951 המעביד הוא זה, אשר קובע את מועדי
החופשות לעובדיו. המעביד חייב להודיע לעובד על תאריך תחילת חופשתו לפחות
שבועיים מראש, כאשר מדובר בחופשה אשר אורכה לפחות שבעה ימים. כאשר מדובר
בחלקי חופשה שאינם עולים על שבעה ימים רצופים, אין המעביד חייב בהודעה מראש
של שבועיים, והוא יכול לתת התראה קצרה ביחס לימי חופשה בודדים.
בהתאם לסעיף 8 לחוק, על החופשה להיות רצופה. יחד עם זאת, בהסכמת העובד
והמעביד, ובאישור ועד העובדים במקום, אם ישנו, אפשר לפצלה, ובלבד שפרק אחד
ממנה יהיה לפחות של שבעה ימים (ההסכמה נדרשת רק לעצם האפשרות לפצל את
החופשה ולא לעניין קביעת מועד החופשה).
בתנאים האמורים, כאשר לעובד נותרה חופשה שבועית, העולה על שבעה ימים, או
שאותו עובד כבר ניצל באותה שנת עבודה חופשה שנתית בת שבעה ימים רצופים, ניתן
לזקוף יום בודד על חשבון החופשה השנתית.
בהתאם לאמור, כאשר יש הסכמה בין העובד למעביד בעניין עצם האפשרות לפיצול
החופשה, ולא נפגע העקרון של חופשה רצופה בת שבעה ימים, המעביד יכול להוציא את
העובד לחופשה בערב חג (אף ללא הודעה מראש של שבועיים), ולראות בכך חלק מן
החופשה השנתית. אם לא מתקיימים התנאים האמורים, אין לזקוף את ימי ערב החג על
חשבון חופשה שנתית.
במקרה בו אין אפשרות לזקוף את הימים האמורים על חשבון חופשה שנתית, המעביד
חייב בתשלום יום העבודה לעובדיו. ההלכה היא, כי עובד זכאי לשכרו עם היותו מוכן
ומזומן למלאכה בתקופת היותו עובד, ולאו דווקא משעבד בפועל.
אורך יום חופשה בערב חג עובד אשר החליט לצאת לחופשה שנתית בערב החג. האם
יש לנכות לו יום חופשה מלא או יום חופשה חלקי בהתאם לאורך יום העבודה בערבי
חג?
יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא. חוק חופשה שנתית מתייחס לימי חופשה
מלאים, ואינו עוסק בחלקי יום חופשה. כאשר עובד נעדר יום שלם מן העבודה אין
משמעות לשאלה כמה שעות עבודה היה אמור לעבוד באותו יום, ורואים יום היעדרות
זה כיום חופשה מלא.
כשם שבעד יום עבודה בערב חג, עובד (חודשי) זכאי לשכרו המלא, וכשם שבצאתו
לחופשה בימים האמורים מקבל העובד דמי חופשה בגין יום עבודה מלא, ולא מחצית
דמי החופשה, כך גם יראו בהיעדרות בימים אלו יום חופשה מלא ולא מחצית יום
חופשה.
יחד עם זאת, יש לציין, כי קיזוז של פחות מיום חופשה מימי החופשה הצבורים לעובד,
בשל יום חופשה בחול המועד/ערב חג, הינו מותר, בהיותו עודף על התנאים הקבועים
בחוק. מקום עבודה בו קיים הסכם/ נוהג כאמור, מחוייב לנהוג על פיו.
חופשה בחג
עובד יצא לחופשה בת שבועיים, אשר כללה את ראש השנה ואת יום כיפור. האם
יש לנכות מימי החופשה אשר צבורים לעובד גם ימי החג שחלו במהלך החופשה.
בחוק חופשה שנתית נקבעו ימים אשר לא יובאו במניין ימי החופשה (סעיף 5
לחוק). בין ימים אלו נמנים גם ימי חג שאין עובדים בהם.
החוק מוסיף וקובע, כי אם ימים אלו חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת
לאותם הימים, ויש להשלים את החופשה במהלך שנת העבודה, במידת האפשר.
בהתאם לכך, ימי חג שחלו במהלך חופשתו השנתית של העובד לא ימנו כימי
חופשה ולא ינוכו מימי החופשה אשר נצברו לזכותו.
אין לראות באמור ייעוץ משפטי.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד