האם צריך יום זיכרון ממלכתי להרצל?
יום שני, 14 ביוני 2004, 10:12 מאת: אריה דיין, הארץהרצל. האזכרה תיערך אגב בהר הרצלחוק הרצל צפוי לעבור בכנסת ללא דיון ציבורי בשאלה מהי בדיוק מורשתו של חוזה המדינה. הדתיים לא יצאו נגד החוק למרות שהרצל חזה מדינה חילונית
הצעת חוק "בנימין זאב הרצל" שתידון מחר בוועדת החינוך של הכנסת מתקרבת לשלבי החקיקה האחרונים, אך לא זכתה לדיון ציבורי כלשהו ולהבהרת הטעם שבה. על אף שהיא מבקשת להוסיף יום זיכרון שנוי במחלוקת ללוח המועדים הממלכתי של ישראל, היא תאושר מחר - כנראה ללא התנגדות של ממש. בעוד כשלושה שבועות היא תעלה לדיון בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, וגם שם תאושר כנראה ברוב גדול.
"מטרותיו של חוק זה", קובע הסעיף הראשון ב"הצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופעלו), התשס"ד-2004", "להנחיל לדורות את חזונו, מורשתו ופועלו של הרצל, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוב מדינת ישראל, מוסדותיה, יעדיה ודמותה בהתאם למשנתו וחזונו". הסעיף האופרטיבי העיקרי המופיע אחרי הפתיחה היומרנית קובע כי י' באייר, יום הולדתו של הרצל, יוכרז "יום הרצל" ויזכה למעמד של יום זיכרון ממלכתי.
סעיפי המשנה, המפרטים את הוראות הסעיף הזה, קובעים כי בהר הרצל בירושלים יתקיים באותו יום טקס זיכרון ממלכתי - שיחליף את הטקס המתקיים שם מדי שנה בכ' בתמוז, יום מותו של הרצל; שמליאת הכנסת (שבי' באייר נמצאת בפגרת הפסח) תוזעק מהפגרה כדי לקיים דיון מיוחד על הרצל; שתלמידי בתי הספר - שזה עתה סיימו להשתתף בסדרת הטקסים שהחלה ביום השואה והסתיימה ביום העצמאות - יחויבו להשתתף בטקס לזכר הרצל; ושכלי התקשורת הממלכתיים יחויבו לאזכר את מורשתו. סעיף אחר קובע, כי גם חיילי צה"ל יחויבו ללמוד באותו יום על המורשת של חוזה המדינה.
הצעת החוק מועלית לכבוד יום השנה ה-100 למותו של הרצל, שיצוין בתחילת יולי, והיא תולדה של שיתוף פעולה בין ח"כ אילן שלגי, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת ומאנשי הפלג היוני והליברלי בסיעת שינוי, למרכז שלם, מכון מחקר בעל נטייה נצית ושמרנית העוסק בענייני חברה ומדיניות. שלגי מסביר שהחוק דרוש כדי לחייב את מערכת החינוך להפיץ בקרב תלמידיה את מורשת הרצל, שעיקרה, לדעתו, "בהחלטה להיפרד מההמתנה הפסיבית לגאולה המשיחית ובקביעה כי על העם היהודי ליטול את גורלו בידיו כמו כל עם אחר, ולמצוא לעצמו פתרון לאומי, שהעניין הדתי יהיה משני לו".
לעומת זאת סבור ישי העצני, מנכ"ל מרכז שלם, שהחוק דרוש כדי לחייב את מערכת החינוך להפיץ את מורשת הרצל שעיקרה, לדעתו, "הייחוד שלנו כעם יהודי, הייחוד של זכותנו על הארץ והצורך בקיומה של מדינה יהודית".
של מי בעצם היה הרעיון?
הפרשנות סביב מורשתו של הרצל אינה העניין היחיד שסביבו חלוקים יוזמי הצעת החוק. "היוזמה לחקיקת החוק נולדה אצלי לפני כשנה, כשהשתתפתי בטקס האזכרה השנתי ביום מותו של הרצל", מספר שלגי. "ראיתי שראש העיר ירושלים נמנע מלהשתתף בטקס ושעל הקבר לא הונח זר מטעם העירייה. כשבדקתי מהו מעמדו החוקי של יום הזיכרון להרצל, התברר לי שאין חוק ושהוא מתקיים מכוח החלטה של ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים מ-1949". מנגד טוען העצני: "היוזמה לחקיקת החוק נולדה במכון שלם, כשבדקנו ומצאנו שאין חוק להנצחת הרצל. אז פנינו לח"כ שלגי והצענו לקדם את הצעת החוק".
כך או כך, העצני משבח את שלגי על שהצליח לגבש סביב הצעת החוק הסכמה פרלמנטרית רחבה ביותר, שבזכותה אושרה ללא ויכוח גם בקריאה טרומית וגם בקריאה ראשונה. שלגי החתים עליה 32 ח"כים כמעט מכל סיעות הבית, פרט לסיעות הערביות והחרדיות - שאפילו נציגיהן נמנעים לעת עתה מלהיאבק נגדה בגלוי.
מועד ציונו של "יום הרצל" נקבע ליום הולדתו, משום שיום מותו - כ' בתמוז - חל בימי חופשת הקיץ של בתי הספר, ו"כל הרעיון", אומר שלגי, "הוא לנצל את יום הזיכרון כמנוף חינוכי כדי שבני הנוער יכירו את מורשתו". קרבת התאריך המוצע ליום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות, על טקסיהם הרבים, אינה מטרידה את יו"ר ועדת החינוך של הכנסת: "אדרבא, את השבוע שבין יום הזיכרון ויום העצמאות ליום הרצל נהפוך לשבוע הציונות".
בדרך לאישור החוק, שלגי גם הצליח "להחליק" את חילוקי הדעות שמורשת הרצל מעוררת בדרך כלל. הרצל חזה את הקמתה של מדינה יהודית חילונית, עם הפרדה מוחלטת בין הדת למדינה. ואף על פי כן, לא פחות מ-65 ח"כים, ובהם נציגים מהמפד"ל ומהאיחוד הלאומי, הצביעו בשבוע שעבר, בקריאה ראשונה, בעד הצעת החוק.
מעט חילופי הדברים בעניין התנהלו עד כה בחדרי חדרים ובאווירה מחויכת. זה קרה לפני כחודש, כשוועדת החינוך התכנסה להכין את נוסח הצעת החוק. פרט ליועצים המשפטיים של הגופים הרלוונטיים, השתתפו בישיבה שלגי וח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי). כשדנו בניסוח הסעיף הקובע אילו מוסדות יהיו זכאים לקבל תקצוב מהמדינה לשם הנצחת הרצל, שאלה היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירב ישראלי, את שלגי אם הוא מעוניין שהחוק ידבר רק על "גופים המנציחים את הרצל" או "על משהו רחב יותר".
"אני הייתי מרחיב את זה", השיב שלגי, על פי פרוטוקול הישיבה, "ומדבר על מוסדות ש'ינציחו בפועלם את בנימין זאב הרצל, חזונו ומורשתו'". "אתה לא תצא מזה, זה כולל הכל", הגיב ח"כ אריאל שהוסיף, ספק ברצינות ספק בבדיחות הדעת, כי כמעט כל מוסד יוכל להיכלל בקטגוריה הזאת, שכן "הרצל רצה שיהיו פה גנב יהודי ראשון וזונה יהודייה ראשונה". לפי ההצעה שלך, העיר לשלגי עו"ד קובי שפירא, נציג משרד המשפטים, "החוק יצטרך לתקצב גם מוסדות התומכים בהפרדת הדת מהמדינה, כי הרצל אמר שהרבנים יהיו רק בתוך בתי הכנסת". "על זה בדיוק אילן חושב", אמר אריאל בחיוך, ושלגי הזדרז להשיב: "לא, לא, ממש לא".