 |
אורן אדרי
חבר מתאריך 17.5.13
24385 הודעות |
07:25 23.02.05 |
  
 
|
2. פרטים חדשים: לאן נעלם הכסף של עופרה חזה?
בתגובה להודעה מספר 1
 |
ערכתי לאחרונה בתאריך 23.02.05 בשעה 07:27 בברכה, אורן אדרי
 מה עשה בעלה של עפרה חזה בכספה?
מיוחד ל-MSN: עו"ד רמי צוברי, המייצג את משפחתה של הזמרת עפרה חזה, מגלה פרטים חדשים מתוך הקרב שאינו נגמר בין משפחת חזה, משפחתו של בעלה ומנהלי העזבון
22/02/05 16:53
מאת: איתי שטרן
חמש שנים חלפו מאז מותה של הזמרת עפרה חזה, ולמרות הזמן שחלף, לסכסוך המשפטי על כספה של חזה מתווספים כל כמה שבועות פרטים חדשים, שרק מוסיפים מיסתורין לתעלומה. בשיחה מיוחדת עם MSN, חושף עורך-הדין רמי צוברי, המייצג את משפחתה של חזה, פרטים חדשים על הפרשה. פרטים שמעלים שאלות חדשות לאוויר: האם זוייפו מסמכים בכתב ידה של חזה, האם בעלה הסתיר והעלים כספים שהיו שייכים לה, ומדוע, אם בכלל, הגיעו תמלוגים לכיסו של ידיד המשפחה? עפרה חזה ודורון אשכנזי התחתנו ב-15 ביולי 1997. חזה נפטרה כשנתיים וחצי מאוחר יותר. לאחר ימים ארוכים של שמועות ותהיות, נפלה על המעריצים הבשורה הקשה השנייה - עפרה חזה היתה חולה באיידס. מכאן והלאה החלו העניינים להסתבך. בבית המשפט הוכח כי חזה כתבה צוואה בשנת 1995, אך צוואה זו לא נמצאה עד היום. וזה רק הפתיח והבסיס למה שהגיע אחר כך. לאן נעלם הכסף?
כסף הוא גורם מרכזי במלחמת העולמות בין כל הגורמים המעורבים בפרשת עפרה חזה. עו"ד רמי צוברי, מי שמייצג את משפחתה של חזה, טוען כי מחשבונות הבנק של חזה נעלמו כמיליון דולר. את האשמה הוא מפיל על עו"ד גיא אשכנזי, מי שמנהל כיום את העזבון של חזה ובעלה, ובעבר ייצג בעצמו את משפחת חזה. צוברי טוען שעו"ד אשכנזי, כמנהל העזבון, היה צריך לברר לאן נעלם הכסף.כמו לכל מטבע, ובעיקר כשמדובר על כסף, גם לזה שני צדדים. "דורון אשכנזי ז"ל (בעלה של חזה - א.ש) משך סכום הקרוב ל- 800 אלף דולר במזומן מחשבונה של עפרה עוד בחייה, שהיתה אדם בגיר וחופשי, ונתנה ייפוי כוח לבעלה", מסביר עו"ד גיא אשכנזי, ומציין כי את ההסבר הזה העניק בצלאל אלוני, מי שהיה אמרגנה של חזה. אלוני אישר את הדברים בשיחה עם MSN. "פעולות שאדם עושה בחייו אינן מעניינו של העיזבון, אלא אם יש להן השלכות ישירות לעיזבון", מסכם עו"ד אשכנזי. המחלוקת הזאת, כמו רבות אחרות, עדיין נמצאות בבירור משפטי. עמוק באדמה
אחת הפרשות המעניינות ביותר שנידונו בבית המשפט בפרשת חזה ואשכנזי היא פרשת אחוזות הקבר. לעפרה חזה ולבעלה היה חשבון בנק משותף בבנק המזרחי. על-פי עו"ד צוברי, בחשבון זה היתה יתרת זכות של 16 אלף שקל ביום שחזה נפטרה. חודשים ספורים לאחר מותה, הגיש הבנק תביעה נגד בעלי החשבון, לאחר שאשכנזי הוציא מהחשבון, לטענת צוברי, סכומים של מאות אלפי שקלים, ובכך הכניס את החשבון למינוס.על מה הוציא הבעל האבל את הכסף? עו"ד צוברי טוען כי דורון אשכנזי רכש במעט הכסף שהיה בחשבון, ובזה שלא היה, 24 אחוזות קבר סביב חלקת הקבר של חזה. לטענת צוברי, לאחר זמן מה החזיר אשכנזי את חלקות הקבר שרכש לחברה קדישא, וגרף לכיסו את ההחזר שקיבל - סכום של כ-220 אלף שקל. צוברי שוב מאשים את מנהל העזבון, עו"ד אשכנזי, שלא בדק את הדברים ולא דאג לדרוש את הכסף בחזרה. עו"ד אשכנזי דוחה את הטענות מכל וכל. "טענות אלה נמצאות בבדיקה משפטית", אומר עו"ד אשכנזי. "אם הטענות תתבררנה כנכונות - הן תבואנה לידי איזון בהתחשבנות בין העזבונות. הטענה כי לא מנעתי מדורון אשכנזי ז"ל לקבל בחזרה מחברה קדישא כספים עולבת, מאחר ואיש לא ידע בזמן אמת על פעולות אלה". בכתב ידה?
רוני יצחקי, אחד מקבלני הבנייה הגדולים בארץ, היה ידיד אישי של עפרה ודורון. לטענת עו"ד צוברי, סכום של 102 אלף דולר עבר מחשבונם של עפרה ודורון לחשבונו של יצחקי. צוברי מציג מסמך שעליו חתומה חזה, ולפיה היא מאשרת להעביר את הכסף ליצחקי. לטענת צוברי, המסמך הזה מזויף, ודורון אשכנזי עשה זאת על דעת עצמו.המכתב נשלח לגרפולוג המשפטי, חיים חגג. "בהשוואה שערכתי בין החתימה של השם עפרה חזה על המכתב לבין מעטפה שקיבלתי ובה חתימה אחרת שלה, מצאתי ניגודים יחודיים בכתב היד. קיימת סבירות גבוהה שלא מדובר באותו כותב". עם זאת, חגג לא ממהר להסיק את המסקנות שיוכיחו את טענתו של צוברי. "לצורך עריכת חוות דעת משפטית צריך לראות מסמכים נוספים כדי לאשש את הממצאים בצורה ודאית". חגג לא קיבל עדיין מסמכים נוספים שיעזרו לו לבדוק את הטענה על זיוף לעומק. עו"ד אשכנזי מציין כי בית המשפט יכריע בסוגיה, לאחר שישמע את גרסתו של יצחקי. למי מגיעים התמלוגים?
שמו של רוני יצחקי ממשיך לככב גם בהמשך הסיפור. לטענתו של צוברי, שגם הועלו בבית המשפט, התמלוגים שקיבלה חזה מדיבוב הסרט 'נסיך מצרים', הגיעו גם הם לחשבונו של יצחקי. מנהל העזבון, עו"ד אשכנזי, מסביר: "מיד עם מינוי מנהלי העיזבון, נשלחה הודעה לסוכן בארה"ב שמשלם את התמלוגים, והכספים החלו לעבור לחשבון העיזבון. "בתקופת ביניים החל הסוכן להעביר כספים, בסכום מצטבר של כ-8,000 דולר, לחשבון אחר, מבלי שדיווח על כך למנהלי העיזבון. לטענתו, עשה זאת על סמך הוראה מפורשת של המנוחה, בחתימתה. מיד כשהדבר התגלה, חודשה הזרמת הכספים לחשבן העיזבון. בכל מקרה - מר יצחקי נתבקש לפרוס את גרסתו בפני בית המשפט, וגם בעניין זה יכריע בית המשפט". עו"ד דורון אברהם, מי שהיה בעבר מנהל העזבון של חזה, מציין כי "הסכום שהופקד אצל רוני יצחקי הוא החזר על כסף שלוו עפרה ודורון מיצחקי כדי לממן את חתונתם. אם לטענת צוברי זוייף מסמך כלשהו, הדבר יתברר בבית המשפט ולא בתקשורת". למרות פניות חוזרות ונשנות לעו"ד שמואל צנג, מי שמייצג את משפחתו של דורון אשכנזי, לא התקבלה תגובתו לאף אחת מהטענות שמעלה צברי בכתבה. הכי רחוק שאפשר
המשפט המתוקשר והארוך בין הצדדים, מתיש חלק מהמעורבים בו. "אסור למשוך את הסיפור הזה ולעשות הון פרסומי על גבי הלקוחות", אומר עו"ד דורון אברהם. בצלאל אלוני, אמרגנה לשעבר של חזה, מבקש רק דבר אחד: "אני רוצה שייזכרו את עפרה כזמרת הכי גדולה שצמחה כאן, וכאחת שהגיעה הכי רחוק שאפשר".למרות תקוות אלה, נראה כי טענות אלה ואחרות עוד ימשיכו להציף את אולמות בית המשפט. רק קול אחד, קול פעמונים, לא יוכל להישמע עוד לעולם - קולה של עפרה חזה. http://news.msn.co.il/news/Internal/Internal/200502/2005022209526.htm
|
|
  
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
אורן אדרי
חבר מתאריך 17.5.13
24385 הודעות |
08:21 23.02.05 |
|
|
5. מוות אחד - הרבה שמועות ומסתורין
בתגובה להודעה מספר 1
|
 מוות אחד - הרבה שמועות ומסתורין
ביום חורפי אחד התבשרו אזרחי ישראל - הזמרת עפרה חזה מאושפזת במצב קשה. תוך ימים ספורים היא החזירה את נשמתה לבורא. מאז ועד היום לא הפסיקו השמועות, התככים והאפלה
22/02/05 15:19
מאת: דנה שבת
לפני חמש שנים עצר עם ישראל את נשימתו, החזיק אצבעות והתפלל למען הזמרת עפרה חזה. הזמרת משכונת התקווה, בעלת קול הזמיר, אשר ריגשה את כולנו והביאה גאווה למדינה, אושפזה במצב קריטי בבית החולים. כשהודיעו על מותה המפתיע, בגיל 41, בכינו כולנו, ומלמלנו את מילות השיר שלה 'לאורך הים', המדברות על אובדן של חבר קרוב. אך ההכרזה על מותה של חזה, היתה רק יריית הפתיחה לדרמה שהחלה לאחר מכן: חרושת השמועות, ההאשמות, והסכסוך על עזבונה.ביום שני, ה-14 בפברואר 2000, החרידו כותרות העיתונים כשצעקו באותיות גדולות "עפרה חזה מאושפזת בבית החולים במצב של קריסת מערכות כללית". עפרה הגיעה לבית החולים במוצאי שבת וסיפרה לרופאים כי בשבועיים האחרונים חשה ברע. הדיווחים הראשונים גרסו כי היא סובלת מסיבוכים של שפעת ודלקת ריאות. זמן קצר לאחר אישפוזה איבדה חזה את הכרתה. למעלה משבוע שכבה עפרה במצב "קשה אך יציב", במחלקה לטיפול נמרץ נשימתי. משפחתה ורופאי בית החולים הטילו איפול על מצבה. ימי התום
בתחילה הכחישה משפחתה של חזה את עובדת אשפוזה, אך בהמשך התקשרה לרבנים ומקובלים על מנת שיתפללו לשלומה. אמנים ומעריצים רבים הגיעו לבית החולים תל-השומר, שם אושפזה, אך שני מאבטחים שהוצבו ליד חדרה, ווידו כי איש לא יוכל להיכנס. ביום שלמחר יצא בית החולים בהודעה לקונית בה נמסר כי מצבה של עפרה קשה אך יציב, וכי הטיפול שהיא מקבלת כולל קבלת תרופות דרך הווריד ודיאליזה. המיסתורין סביב סיבת האישפוז הביא לחרושת שמועות, ביניהן שמועות על סיבוך של טיפולי הפריה, סיבוכי שפעת ואיידס. במשך כל השבוע הוסיף מצבה הרפואי של חזה לככב בכותרות הראשיות, כולם מחזיקים אצבעות, מתפללים ומקווים לנס. במהלך יום רביעי, ה-23 בפברואר בשעות הצהריים, חלה הידרדרות במצבה של עפרה חזה, והיא נפטרה בשעה 19:40 . מתה מבושה?
מיד לאחר מותה החלה התקשורת לעסוק בהרחבה בטענה כי חזה מתה מאיידס, או למעשה, מהבושה לספר על המחלה, שגרמה לה להגיע לבית החולים באיחור קריטי. בתחילה הכחישה משפחת חזה עובדה זו, אך בהמשך התברר כי עובדת מחלתה של עפרה הוסתרה גם מהם. כאשר התגלתה האמת אודות סיבת מותה של חזה, האשימה משפחתה את בעלה, דורון אשכנזי, כי הוא זה שהדביק את חזה במחלה. בקשתם לערוך בדיקת איידס לגופתו של אשכנזי, שנפטר שנה לאחר מכן, נדחתה. במקביל, פורסם כי נחקרו במשרד הבריאות חשדות לרשלנות רפואית בטיפול בחזה. הקרב שאינו נגמר
עוד לא שכך האבל, וכבר החל קרב נוסף – הקרב הגדול על הירושה. עם מותה של חזה, עבר כל רכושה לחזקת בעלה, שהמשיך להתגורר בביתם בהרצליה. משפחתה של חזה טענה כי ב-1995 כתבה חזה צוואה בו היא מורישה רכוש רב לאחיה ולאחיותיה, אך הצוואה נעלמה. לטענת המשפחה – אשכנזי הוא ש'העלים' אותה. אשכנזי טען כי חזה השמידה בעצמה את הצוואה שכתבה, זמן מה לאחר נישואיהם. הפרשייה הסתבכה כאשר אשכנזי נפטר באפריל 2001 ממנת יתר של סמים. משפחות חזה ואשכנזי ממשיכות גם היום לנהל מאבק משפטי כאוב על ירושת יקיריהם. בין השאר, טוענת משפחת חזה כי עזבונה מנוהל באופן לקוי, וכי תמלוגים שמגיעים מתקליטיה מועברים לחשבונות אחרים. לא נראה שהסוף לסיפור מתקרב.
http://news.msn.co.il/news/Internal/Internal/200502/20050221132133.htm
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
אורן אדרי
חבר מתאריך 17.5.13
24385 הודעות |
08:27 23.02.05 |
|
|
6. ''תקנו אותי אם אני טועה - עופרה נרצחה''
בתגובה להודעה מספר 1
|
 "תקנו אותי אם אני טועה - עפרה נרצחה"
נראה כי אף אחת ממלחמות ישראל לא היתה אינטנסיבית כמו המלחמות על השם של עפרה חזה. מדוע היא מתה, האם בעלה אשם וכמה תמימה היא היתה - השאלות תמיד יעסיקו את המעריצים
21/02/05 19:39
מאת: דוד ורטהיים
הם כולם מעריצים של עפרה. הם חולים עליה בימים וחולמים עליה בלילות. וכן, כבר בשנות ה-80, בתקופת המאבק המיתולוגי המתוקשר בין "עפרה" ו"ירדנה", הם היו שם לצידה, ותיעבו את כל מי שרק העז לומר אחרת. רק על דבר אחד הם מתקשים להסכים - מי אשם במותה.חמש שנים בדיוק חלפו מאז מותה המסתורי של הזמרת בעלת קול המלאך, וככל שמתרבים סימני השאלה סביב תעלומת מותה של חזה, גועשת ועולה המלחמה המתוקשרת בין מעריצי חזה, הרואים בה קורבן, ובין אלה האוהבים אותה, אך מאמינים שהיא ורק היא אחראית למותה. מלחמה של חמש שנים בלי הפסקה אף שדה קרב לא יכול לשאת, למעט אחד - רשת האינטרנט. המעריצים מתאספים בפורומים שומים ובאתר ההנצחה לזמרת, ומדברים על מותה של הזמרת שאהבו, כאילו זה קרה רק אתמול. "בעלה אשם"
"תקנו אותי אם אני טועה, אבל מתקבל הרושם שעפרה חזה נרצחה", כתב המעריץ הוותיק איציק. "מה שמוכיח זאת היא ההתנהגות של בעלה ז"ל, והעובדה שמעולם לא אמר אם יש או אין לו איידס. מאיפה יכלה עפרה לקבל את האיידס, אם לא מבעלה, שלקח סמים מגיל 20 (כך העידה עליו חברתו שלו)? מאוד עצוב שזמרת ואדם כה נפלא מצאה את מותו בגללו".עפרה, שם מחייב למעריצה, מצטרפת לאיציק ומוסיפה: "זה נראה לכם טבעי ונורמאלי שבחורה כל כך מוצלחת, מחוזרת ללא הפסקה ומפוצצת במחזרים 'נורמאליים', משכילים ומוצלחים (פי אלף מדורון המנוח) תתחתן כבר אחרי חצי שנה? מאוד תמוה, מפתיע ומעורר שאלות נוספות. כנראה שהופעל עליה לחץ יותר מדי חזק (ולאו דווקא מכיוון משפחת חזה המורחבת!). גם לי ההתנהגות שלו היתה מההתחלה מוזרה, אבל זה נבע מכך שלעפרה היה מאוד חשוב שאף אחד לא ידע על מחלתה". מחכים שהאמת תצא לאור
המאבק גלש גם לפסים אלימים יותר לפני חודשים ספורים, כאשר אלמוני גלש לאתר ההנצחה לזכרה של חזה ברשת וכתב: "עפרה חזה אכן נרצחה!!! גם הרופאה שלה רוצחת!!! עלינו להשיב את כבודה! ואני בטוח כי האמת תצא לאור ורוצחיה יישרפו בגיהנום, ואחרי הכל - רוצח אחד שלה כבר נשרף בגהנום!". הודעה זו, כצפוי, יצרה גל אדיר של תגובות תומכות ומתנגדות. "אני מאוד אוהבת את עפרה. אם עפרה בחרה להתחתן עם דורון, אני מכבדת את רצונה", ענתה הגולשת איריס. "אני מרגישה רגשות אשם אם אני 'משמיצה' את בעלה, שהוא הבחירה שלה. הכי חשוב היום לא לנתח את מה שהיה. זה לא ישנה מאומה. הכי חשוב זה לעשות הכל כדי להנציח את זכרה". נילי, צעירה מהמרכז הצטרפה לקולות הבודדים שלא האשימו את אשכנזי במותה. "לא יפה סתם להאשים את בעלה בכך שהוא הדביק אותה. כבר נמצא כי אחרי חצי שנה שהיא היתה נשואה לדורון - גילו כי היא חולה באיידס וכי היא נושאת את הנגיף מספר שנים קודם לכן, שזה אומר אולי את ההיפך. אולי היא הדביקה אותו. כל הכבוד לדורון על כך שהוא שתק. הוא לא רצה לגלות את הסוד שלה". לא קונה את התדמית
במלחמה, כמו במלחמה, מי שקובע את כללי המשחק הוא, למרבה הצער, הקיצוני. כך בדיוק גם במלחמת ההתשה בת חמש השנים - מלחמת חזה-אשכנזי. "קשה לי להאמין שעפרה היתה כזו צדיקה", מתחה את הקצוות אלמונית באחד הפורומים. "אני לא, חלילה, אומר שהיא באמת היתה 'זונת רחוב', אבל אני קצת מתקשה להאמין לסיפורי הנאיביות שפורסמו עליה. "מישהו מכם באמת מאמין לסיפור שהיא לא הסתובבה לבד מעולם, שכל חייה היא היתה בובה בידיו של בצלאל (אלוני, האמרגן של חזה - ד.ו), שהיא לא ידעה מהו כסף ואיך מבדילים בין מטבעות? נו באמת. גם לנו יש גבולות". אקורד סיום
בניגוד למלחמות בשטח, כשהתותחים רועמים - המוזות בהחלט לא שותקות. בטח לא כשמדובר במלחמה על שמה של זמרת. הגולשת שירית מסכמת את עמדתה בשיר שכתבה. "עפרה את לי המלכה, עם קול שיוצא מהנשמה. את כל עולמי ויומי, את אהבת חיי עד יום מותי!". על מילות השיר הזה כולם מסכימים. רגע לפני שהקרבות, שמתגברים כל שנה ביום השנה למותה, מתחזקים שוב, יש גולש אחד, אולי עובר אורח שבא רק להציץ, שמנסה להכניס קצת פרופורציה כשהוא אומר: "טלנובלה פראיירית לעומת מה שקורה פה".
http://news.msn.co.il/news/Internal/Internal/200502/20050221193934.htm
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
אורן אדרי
חבר מתאריך 17.5.13
24385 הודעות |
02:12 24.02.05 |
|
|
9. בהגדלה
בתגובה להודעה מספר 8
|
עפרה חזה חייכנית
צילום ארכיוןקלאסיק עפרה חזה
צילום ארכיון עפרה חזה ואבי טולדנו בקדם אירוויזיון
צילום: קלאודיו עפרה חזה, האחיות יוספי, דפנה דקל ומרגלית צנעני
צילום: עופר קרני עפרה חזה סינית
צילום: ארכיון עפרה חזה עם אמיר קוסטריצה
צילום: יוסי אלוני עפרה חזה עם דודו טופז
צילום: קוקו עפרה חזה עם אדם
צילום: נאוה שמש עפרה חזה בלוק אוריינטלי
צילום: שמואל רחמני 
פרס בלווית עפרה חזה
צילום: אלי דסה
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
אורן אדרי
חבר מתאריך 17.5.13
24385 הודעות |
05:57 25.02.05 |
|
|
10. 5 שנים למותה של עפרה חזה
בתגובה להודעה מספר 0
|
5 שנים למותה של עפרה חזה
מאת: אמיר זלדנר , אתר גל"צ אונליין
משפחתה ומעריציה של הזמרת עפרה חזה עלו היום לקברה, שבבית העלמין "ירקון", כדי לציין חמש שנים למותה. גם חמש שנים אחרי, משפחתה של עפרה עדיין דורשת לפתוח בחקירה משטרתית מחודשת לבדיקת הנסיבות שהובילו למותה של אחת מאגדות הזמר הישראלי.
עשרות בני משפחה וחברים הגיעו אחר-הצהריים לבית העלמין "ירקון" כדי לשוב ולהיזכר בעפרה חזה. 5 שנים עברו מאז נפטרה בבית החולים, אך בני המשפחה והאחות, שולי חזה, עדיין מתקשים לעכל: "אנחנו צריכים להיזכר כל שנה וזה לא נגמר. זה נשאר בלב בפנים. אומרים שהזמן עושה את שלו ושוכחים. אבל לא, אי אפשר, אי אפשר לשכוח אותה, לעולם לא אשכח אותה".שנה אחרי שנה מגיעים לאזכרה גם המעריצים, שבאים עם זרים, עם תמונות ועם המילים שעפרה שרה. 5 שנים אחרי מותה אומרים בני המשפחה: "אנחנו לא רוצים להתעסק בשמועות ובכל הפרסומים ופשוט לזכור". גירסה להדפסה
24/02/2005 19:28
עוד ב"נכון לעכשיו"...
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
בול טרייר
חבר מתאריך 13.5.07
1214 הודעות |
12:11 13.04.05 |
|
|
11. משפחת עפרה חזה תקבל את חומר החקירה
בתגובה להודעה מספר 0
| |
כנראה חומר משוכתב ותפור. לאחר שמשפחתה של הזמרת דרשה לאחרונה מבית המשפט למנות שופט חוקר לבדיקת נסיבות מותה, קבעה היום השופטת כי נציגת הפרקליטות תאסוף את כל חומר החקירה הרפואי והמשטרתי בפרשה ותעביר אותו לעורך דין המשפחה. לאחר שיקרא את החומר, יחליט עוה"ד אם יש טעם בחקירה ויתקיים דיון נוסף. אחותה של חזה: "איך ייתכן שעופרה מתה ככה סתם?"
ורד לוביץ' משפחתה של הזמרת עפרה חזה ז"ל תקבל לידיה את כל חומר החקירה לבדיקת נסיבות מותה. כך קבעה היום (ג') שופטת בית משפט השלום בתל-אביב. בני משפחתה של הזמרת הגישו לפני כחודשיים בקשה לבית המשפט למנות שופט חוקר אשר יבדוק את נסיבות מותה. בבקשה טען עו"ד רמי צוברי, פרקליט המשפחה, כי שני הרופאים שטיפלו בחזה, ד"ר מיכאל בורק וד"ר מימי הטמן פרי, לא טיפלו בה כנדרש לפני פטירתה, ולמעשה הם אלה שגרמו ברשלנות למותה. לטענת המשפחה, הפרקליטות סירבה להעביר אליהם את החומר בטענה כי בין החומר הרפואי ישנו חומר הקשור לא רק לעפרה חזה אלא גם לבעלה דורון אשכנזי. אך התובעת טענה בבית המשפט כי חזה ביקשה להסתיר מבני משפחתה את דבר מחלת האיידס שבה לקתה. השופטת דורית רייך-שפירא קבעה היום כי נציגת הפרקליטות תאסוף את כל חומר החקירה הרפואי והמשטרתי בפרשה ותעביר אותו לעו"ד צוברי. לדברי השופטת, אם לאחר שיקרא את החומר ויחליט כי עדיין יש טעם בהמשך חקירה, יתקיים דיון נוסף בחודש יולי, לאחריו השופטת תכריע בעניין. צוברי אמר לאחר הדיון: "הפרקליטות התנגדה לחקירה ולמסירת חומר חקירת המשטרה. אבל כעת הוחלט להעביר אליי את כל החומר הרפואי והמשטרתי. אנחנו סבורים שהייתה התרשלות פושעת בטיפול בה, אשר גרמה למותה. אנחנו יודעים שהיא כן רצתה להתאשפז בבית חולים והיו גורמים שמנעו את זה ממנה. "זה הגיע גם למצב שבבית החולים שהיא אושפזה כלל לא ידעו שהיא נשאית איידס. כמו כן, הרופא שלה לא תיעד את הטיפולים בה ולכן אנחנו דורשים שכל הנושא הזה ייחקר כמו שצריך". בדיון נכחו אחיותה של חזה, זהבה כהן וירדנה גבאי, אשר מובילות את המהלך. לדברי כהן, "איך ייתכן שעפרה מתה ככה סתם? הגיעה לבית חולים ומתה? למישהו הייתה אינפורמציה שהיא חולה ולא הסכים לאשפז אותה ואת זה אנחנו רוצים לחקור". דרשו לפתוח את הקבר בבקשה שהגיש לאחרונה עו"ד צוברי לבית המשפט הועלו טענות קשות כלפי שני הרופאים שטיפלו בחזה. הפרקליט טען כי הרופאה, ד"ר הטמן, הכירה את חזה כאשר ביקשה לעבור הפריה חוץ-גופית כדי ללדת ילד לה ולדורון אשכנזי בעלה. במהלך הטיפולים גילתה ד"ר הטמן כי חזה נשאית של נגיף האיידס. בעקבות הגילוי הגיעה חזה ליחידה לטיפול באיידס בבית החולים "איכילוב", שם טיפל בה ד"ר בורק. ד"ר בורק ערך לה בדיקות דם והחל בטיפול תרופתי. במקביל המשיכה חזה לקבל טיפול אצל ד"ר הטמן, והיא הפכה למעשה לרופאה האישית של חזה. בשנת 2000 חלתה חזה בשפעת ומאז החלה לסבול מבחילות ומהקאות. בתקופה זו, טען עורך הדין, לא ברור אם קיבלה את הקוקטייל שעשוי היה למנוע את מותה. לבסוף, לאחר שהוחמר מצבה הבריאותי, אושפזה חזה בבית-החולים ונפטרה כעשרה ימים מאוחר יותר, מכשל מערכתי. בני משפחתה טוענים כי מרגע אשפוזה, לא ד"ר הטמן ולא ד"ר בורק טרחו לדווח לבית-החולים על מצבה הבריאותי, ורק 24 שעות לאחר אשפוזה נודע לשאר הצוות הרפואי כי היא נשאית איידס. לאחר מותה לא נערכה אף נתיחה לבדיקת נסיבות המוות. ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לצורך זה התכנסה, לטענתם, פעמיים בלבד. בין היתר קבעה הוועדה כי חזה לא קיבלה טיפול רפואי כנדרש, וייתכן שיש קשר בין הטיפול התרופתי שקיבלה למותה. עו"ד צוברי דרש מבית המשפט למנות שופט חוקר שיורה על פתיחת קברה של חזה ועל ביצוע נתיחה של הגופה כדי לבדוק את נסיבות המוות. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3071564,00.html
 |
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
אורן אדרי
חבר מתאריך 17.5.13
24385 הודעות |
13:03 16.09.05 |
|
|
14. אחרי מאבק ממושך: מנציחים את עופרה חזה
בתגובה להודעה מספר 0
|
אחרי מאבק ממושך: מנציחים את עופרה
חמש שנים לאחר מותה, יוסר הלוט מעל לוח ההנצחה לזיכרה של הזמרת, שהוצב על דלת בית ילדותה בשכונת התקווה; בינתיים: המאבק המשפטי בין המשפחות נמשך; ובדרך: הסרט והמחזמר
16/09/05 07:53
מאת: חגית מוסקוביץ', MSN
חמש שנים חלפו מאז הלכה הזמרת עופרה חזה לעולמה, חמש שנים בהן לא באה מנוחה על המשולש המשפחתי-עיסקי, חזה, אשכנזי, אלוני.ביום ראשון (18.9.05) יוסר הלוט מעל לוח ההנצחה לזיכרה של עופרה חזה, אשר יוצב על דלת בית ילדותה של הזמרת בשכונת התקווה בתל אביב. מדובר באקט ראשון של הנצחה, לאחר שנים של מאבק קשה על הדרך בה תונצח מורשתה. הסיכום על הצבת לוח ההנצחה הושג בין משפחתה של חזה לבין עיריית תל אביב. על הלוח ייכתב: "בית ילדותה של עופרה חזה, זמרת ישראלית ובינלאומית". בטקס ההנצחה ישתתפו חברי ועדת ההנצחה ובראשם, אביגדור קהלני, השר מתן וילנאי, זהבה כהן (אחות), והזמרת מרגלית צנעני, שביחד עם הזמרות אופירה יוספי, קרן הכט והדר עוזרי ילוו את הטקס בשירים. אפרופו עוזרי, פליטת "כוכב נולד", כשנשאל בצלאל אלוני, אמרגנה של עופרה חזה וחבר בועדת ההנצחה, לגבי הדימיון בינה לבין עופרה חזה, אותו ביקשו ליצור כמה וכמה פעמים בכלי התקשורת, דחה את ההשוואה: "הדר ילדה חמודה וטובה, אך אין קשר בין התוכנית ובין המציאות". 
http://video.msn.co.il/
איפה הכסף, ומי אחראי למוות
המציאות, לפחות בקרב על הירושה של עופרה, עדיין לוטה בערפל: איש עדיין אינו יודע מה עלה בגורלם של מליון השקלים אותם טוענת משפחת חזה כי היו ברשותה, וכיצד תסתיים הפרשה שהביאה את משפחת חזה להתעמת עם משפחת דורון אשכנזי, בעלה המנוח, ואת אמרגנה של עופרה, בצלאל אלוני, לחילופי האשמות קשים. מלבד הקרב על הירושה מופנים כעת חיצים נגד הרופאים שטיפלו בעופרה. לפני כחודשיים נמסר כי הפרקליטות שוקלת להגיש תביעה נגד הרופאים שטיפלו בה בחשד לרשלנות רפואית. למרות הדברים, זהבה כהן, אחותה של עופרה, נשמעה היום מפוייסת: "אנשים לא חושבים על הרעיון של הנצחת עופרה בגלל האינטריגות בין המשפחות. מבחינתי עופרה עדיין חיה ונושמת, וכל אחד שמעוניין להנציח את שמה אנו נתן לו פרגון גדול. אין לי מקום לטינות, אני מעדיפה להתעסק בזיכרון ובהנצחה". בקרוב הסרט והמחזמר
לאחר שראש העיר, רון חולדאי יסיר את הלוט מעל השלט ביום ראשון, ימשיכו מעריציה של עופרה וועדת ההנצחה במאמצים להנציח את זיכרה של עופרה חזה ולא רק בדיונים משפטיים; ועד שאלו יגיעו לקיצם, סרט ומחזה על עופרה חזה כבר בדרך אלינו. MSN זוכר את עופרה חזה - לחץ כאן לפרוייקט
http://www.msn.co.il/entertainment/ofra/
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
אורן אדרי
חבר מתאריך 17.5.13
24385 הודעות |
22:52 13.11.05 |
|
|
17. נובמבר 2005: הפרוטוקולים הרפואיים יועברו למשפחת חזה
בתגובה להודעה מספר 0
|
שלומצי
חבר מתאריך 14.8.05
997 הודעות 22:01 13.11.05
הפרוטוקולים הרפואיים יועברו למשפחת חזה
בית משפט השלום אישר היום להעביר לידי בני משפחתה של עופרה חזה את הפרוטוקולים הרפואיים של ועדת הבדיקה שבחנה את נסיבות מותה והתנהלות הרופאים
מאת: נוה יוסף | | www.Nfc.co.il בית משפט השלום בתל אביב קובע היום (א', 13.11.05) כי על הפרקליטות להעביר למשפחתה של הזמרת המנוחה, עופרה חזה, את הפרוטוקולים של הוועדה הרפואית שהקים משרד הבריאות בנוגע לנסיבות מותה של הזמרת.
את ההחלטה קיבלה השופטת דורית רייך שפירא בעקבות מה שנראה, לכאורה, כסתירות בין הדברים המצויים בפרוטוקולים לבין מסקנות הוועדה הסופיות. בעקבות מותה של הזמרת הקים משרד הבריאות ועדת בדיקה מיוחדת אשר בין ממצאיה נמצא כי הרופא, הד"ר מיכאל בורק, אשר טיפל בחזה בביתה לא אבחן את מחלתה בשלב הקריטי בו חלה ההדרדרות במצבה ואף לא עמד בחובת הרישום הרפואי. על-פי הוועדה, נמצא קשר, לכאורה, התנהלותו של הד"ר בורק ומותה של חזה אך יחד עם זאת קבעה הוועדה במסקנותיה כי מדובר ברשלנות רפואית או בפגמים בשיקול הדעת שהפעיל. בהחלטתה קובעת השופטת רייך-שפירא כי מהחומר שהובא לעיונה אומנם עולים "סימני שאלה" אך לא נראה כי קיימות מסקנות "חותכות" בדבר הקשר בין ההתנהלות של ד"ר בורק ומותה של חזה. יחד עם זאת קבעה השופטת רייך-שפירא, כי די בסימני השאלה הללו על-מנת לאפשר את העברת הפרוטוקולים הרפואיים לידי בני המשפחה, זזאת במטרה להסיר כל ספק. לבסוף קובעת השופטת, כי הסרת החיסיון מותר במקרים חריגים כגון זה, זאת במטרה לגלות את האמת ולעשות צדק. הפרוטוקולים יועברו במלואם לידי בני המשפחה בתוך שבוע. נוצר ביום: 13/11/2005 | עודכן ביום: 13/11/2005 16:25:54 http://www.nfc.co.il/archive/001-D-85537-00.html?tag=22-02-07
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
אורן אדרי
חבר מתאריך 17.5.13
24385 הודעות | אור ליום ששי כ''ג באייר תשס''ז
23:25 10.05.07 |
|
|
20. ''רע רע רע! הכי רע שאפשר! אל תתקרבי אליו!'' צעקתי
בתגובה להודעה מספר 0
|
מכתבים לעפרה
איך התנהלה פגישתם הראשונה של בצלאל אלוני ודורון אשכנזי, בעלה של עפרה
חזה? מתי החלו סימני המחלה של חזה לצוף? מדוע סירב אביה של חזה
לחתונה? זכרונותיו של בצלאל אלוני מהשנים שלו עם חזה, עכשיו בספר חדש
ynet פורסם: 10.05.07, 15:03 קצת יותר משש שנים עברו מאז פטירתה בטרם עת של עפרה חזה, ממה שהתברר
בדיעבד כסיבוך של מחלת האיידס. המוות המהיר והבלתי צפוי השאיר צלקת
בליבו של המנטור, האמרגן, החבר הקרוב ומי שגילה אותה בסדנת התיאטרון
בשכונת התקווה, וליווה אותה לאורך כל הקריירה המצליחה שלה, בצלאל
אלוני. בניגוד לרובינו, אלוני צפה בעפרה חזה קמלה בתהליך ארוך ומכאיב,
וידו קצרה מלהושיע. לאחר מותה כתב בצלאל את הספר "מכתבים לעפרה", סדרת
מכתבים הממוענים לחזה, בהם הוא מפרט את זכרונותיו מהשנים שהעבירו יחד,
את הכאבים, הגעגועים והכעס. לפניכם שלושה פרקים מתוך הספר, הראשון מתאר את פגישתו הראשונה של בצלאל
עם בעלה של חזה, שנפטר זמן קצר אחריה, דורון אשכנזי. ** "אני בלחץ", אמרת לי יום אחד, כשניסיתי לעבוד איתך על שיר חדש. "כולנו בלחץ", עניתי לך, "אבל אני מאמין שיהיה בסדר ונצליח עם האלבום הזה". "מה יהיה בסדר?!" קיטרת, "לוחצים עלי!.. לוחצים עלי מאוד לפגוש את הבחור!" "איזה בחור?" שאלתי. "זה שאחותי ושרי הכירו לי", אמרת. "זה שהיא אמרה לי שאסור לו להכיר אותך?!" שאלתי מופתע. "כן", ענית בקול שקט. "זה שכבר יצאת איתו פעם, וניתקת מגע כי נבהלת ממנו?!" ניסיתי להבין. "כן.. אני מפחדת..", אמרת. "ממה יש לך לפחד? מי מכריח אותך?!" שאלתי. "לוחצים לוחצים.. כולם לוחצים..", אמרת כמעט בקול בוכים, ומבטך היה אבוד. עפרה חזה. כולם לחצו עליה (צילום: מאיר פרטוש)
" והגיל יותר מכולם.. והם לא מוותרים". "מי זה הם?!" כעסתי. "הבחור הזה ואחותי, ושרי ובעלה.. כולם!" המשכת בקול מעורר רחמים. "מה אני יכול לעשות בשבילך?" שאלתי בקול מרגיע, כדי להוציא אותך מן הדיכאון. "אני מבקשת ממך לפגוש אותו, להכיר אותו לתת לי עצה טובה", אמרת. "עפרה, בעניינים האלה כבר נתתי לך כמה עצות טובות שאחותך זרקה לפח", הזכרתי לך. "אני מבקשת.. הנה, זה מספר הטלפון שלו..", אמרת ומסרת לי פתק. הפגישה
ואכן, למחרת היום הוא הגיע. אפילו הקדים בכמה דקות. ולמרות שבשכונה הקטנה שלנו, אין מחסור במקומות חנייה, ראיתי שהוא מחנה את הג'יפ הגדול שלו, מסוג לנדרובר, על המדרכה מול ביתי, וחוסם את המעבר להולכי רגל. אוגניה אמרה שהיא תמשיך בקריאת ספר, בחדר השינה למעלה. השערתי את שער הכניסה פתוח, וגם את הדלת המוליכה אל תוך הבית והוא נכנס. גבר גדול ממדים. על פניו בליטות מוגלתיות. על הגבה הימנית, על הריסים, בקצה האף ובזוית השפתיים. "שלום." אמרתי לו. "שלום". ענה לי. "שב בבקשה. תשתה משהו?" שאלתי בנימוס. "נעים מאוד. אני דורון." אמר. הוא ניסה להתיישב, אך מייד הזדקף ועמד שוב במלוא קומתו, הוציא מכיסו חבילת שטרות גדולה והניח אותה על השולחן. לא הבנתי את הפעולה הזאת. "סליחה, מה זה?!" שאלתי. "סתם כסף קטן שמפריע לי בכיס." אמר בנונשלנטיות, "אני יש לי מיליונים אני. תגיד, אתה אבא שלה?" "לא. אני המנג'ר שלה." עניתי תוך שאני מנסה להבין את האיש. "הה..." המהמם בהבנה. "אנחנו עובדים ביחד." הוספתי בחיוך ובמלוא הסימפטיה. "הה... אני יודע... כבר הרבה שנים, הה?!" אמר ושאל. "כן." עניתי, "תשתה משהו?" "לא, כבר שתיתי." אמר כשהוא משוטט במבטו על קירות חדר הסלון המכוסה בתמונות ובתקליטי זהב ופלטינה, מן הקריירה המפוארת שלך. פתאום זיהיתי על מרפקי ידיו סימנים של מחלת הפסוריאזיס. היה יום חם ולמרות שלא ביקש, מזגתי מים קרים מן הבקבוק אל תוך שתי הכוסות שהיו על השולחן, והרהרתי. מה אני עושה? מה אני הולך לשאול את הבחור הזה? למה הסכמתי להיכנס אל מצב שהוא מביך לגביי?... יושב מולי בחור, שאני לא יודע עליו כלום, מלבד העובדה שהוא מחזר אחרייך, כמו גברים רבים אחרים, ואני מחפש מלים ודרך של שיחה שלא תפגע בו כגבר, מצד אחד, אך תיתן לי מענה לבקשה שלך, עפרה, שאפגוש אותו, שאכיר אותו ושאומר לך את דעתי עליו. בשניות האלה, שכחתי לחלוטין את סיפור הפחד שלך ממנו באותה פגישה ראשונה. "מה...אתה עושה?" שאלתי פתאום, כדי לשבור את הקיפאון שהשתלט על השיחה. "אני קבלן בניין אני. אני עושה מיליונים אני..." אמר שוב. "פירמה מוכרת?" התעניינתי לתומי. "לא. אני ככה. אפילו הקבלן אלף דורי עובד בשבילי. עסק של מיליונים." ענה. שם הקבלן שהוא נקב בשמו, לא אמר לי כלום, כי אני לא בעניין בניינים. אבל קטע נוסף מ"מכתבים לעפרה" הפריע לי שהוא מדבר על מיליונים. אני מכיר כמה אנשים שעסקיהם חובקי עולם והם לא מזכירים אפילו במילה אחת את מה שיש להם. למה הוא מדגיש כבר בפעם השלישית בשיחה הקצרה עד עכשיו, את המילה "מיליונים?!". "מיליונים... אז בטח הג'יפ הגדול והחדש שבאת איתו הוא שלך?" שאלתי ולא ידעתי למה. "בטח שלי." ענה ובתנועת יד פיזר את חבילת השטרות שהניח על השולחן. אלוהים, לאן אני ממשיך את השיחה מן הנקודה הזאת? מה אני עושה? שאלתי שאלה מעליבה ופתאום אני מרגיש שגם התשובה שלו זקוקה להבהרה. "אף פעם לא ראיתי רישיון של ג'יפ חדש וגדול מסוג לנדרובר," שמעתי את עצמי שואל שאלה טיפשית, "כמה כוחות סוס יש לו? אפשר לראות איך רישיון כזה נראה?" "למה מה?!" ענה בקול מאיים, "אתה לא מאמין?!... אני מגלגל מיליונים! אני עושה מיליונים!... לא רואים?!... לא מראה לך!" "סלח לי אם פגעתי בך," אמרתי מיד בקול מתנצל, "אבל... אתה יודע... עפרה ביקשה ממני לפגוש אותך ולשאול אותך..." לגמתי לגימה נוספת מכוס המים שלי וכמוני עשה גם הבחור. התכוונתי לשיחה יוצרת מסוג אחר ונקלעתי לדיאלוג מביך ושאין לי מושג לאן להמשיך איתו. "הממממ... ואיפה אתה גר?" שאלתי בניסיון נוסף להעלות את השיחה על פסים רגילים. "אני גר בפנטהאוז." ענה לי. התכוונתי למקום, עיר, שכונה והוא עונה לי "פנטהאוז". מה אני עושה, אלוהים?! "שלך?" הוספתי שאלה מעליבה נוספת. "בטח שלי!" ענה. "רשום בטאבו?" נסחפתי בשאלה ששברה את "כל הכלים", ולא ידעתי למה. "אני אומר לך שזה שלי!" הרים את קולו, "אני אומר לך שאני עושה מיליונים! מיליונים! מה כל כך קשה לך להבין, אני לא מבין?!" "מצטער. סליחה. ואתה גר לבד שם? אתה רווק?" ניסיתי להציל את השיחה. וכמעשה פלא, הוא התחיל לספר לי, מבלי שהפרעתי לו, פרטים ופרטי פרטים על חייו: על נישואיו עם בחורה מראשון לציון, בשם אתי, שכבר הייתה בחודש החמישי להריונה. על התינוקת שנולדה להם. על גירושיו הקרובים מן האישה הזאת. על גבעת עפרה חזה, כפי שנקבעה השנה בשכונת התקווה (צילום: ישראל סאן)
ההחלטה לאמץ ילד בן 11. ולא "סתם ילד" אלא "ילד מעדות המזרח". על זה שהיה כעשר שנים בניו יורק ועבד בכל מיני עבודות, ועל זה שהוא "משרת כל הזמן כחייל בשירות מילואים פעיל בקומנדו הימי". על בית קפה שהיה לו בניו יורק ושהופיעו בו יפה ירקוני וצביקה פיק, לפני כיסאות ריקים, ועל זה שהוא לא שילם להם ועוד המון פרטים שלא התחברו לי למסגרת הגיונית. הלכתי לאיבוד בסיפורים האלה. אך פרט אחד, הציק לי מאוד. "תגיד, מה פתאום אתם מאמצים ילד בן 11 בדיוק לפני הגירושים שלכם?" שאלתי. "לא. היא לא רצתה כי הוא מזרחי ואני אוהב מזרחיים." ענה לי תשובה ללא קשר לשאלה. סימני האזהרה
הרגשתי שאני נכנס לסיפור דמיוני ומתוסבך. מה אני עושה? ותוך כדי התבוננות בגבר שמולי, אני שם לב יותר ויותר, שמשהו אצלו לא בסדר. שמשהו אצלו גורם לכל פעמוני האזהרה שבראשי לצלצל בכל הכוח. אני לא פסיכולוג ולא פסיכיאטר ולא מתיימר להיות אחד כזה. אך ככל שהבחור הזה, דורון, המשיך לדבר ולספר ללא הרף על חייו, הספק עלה בי יותר ויותר וחנק את גרוני. גדלתי בשכונת התקווה ול"סדנת התקווה" קיבלתי גם חבר'ה שצרכו סמים ואני מכיר את מראה העיניים שלהם. את המבט שלהם. "תגיד לי", שאלתי אותו פתאום כבדרך אגב, "אתה עוד משתמש בסמים?" "כבר שלושה חודשים נקי." ענה בתשובה שהכתה אותי בשוק, "נקי לגמרי. אבל אני עושה מיליונים... מיליונים... אתה רואה..." אסף את חבילת השטרות מעל השולחן, הכניס לכיסו במאמץ, יצאנו מהבית ונפרדנו לשלום. הרגשתי מחנק איום. ולא עליתי אל אוגניה שקראה ספר בחדר השינה, אלא מיהרתי אל ביתך. את ישבת על הכורסא בחדר הסלון שלך, כששולי ושרי יושבות על הספה משמאלך. ישבתן שותקות והמתח על הפנים של שלושתכן נתן בהם צבע של בצק שהחמיץ. נכנסתי במצב רוח סוער. "תגידו לי שתיכן," פניתי מיד אל אחותך ואל שרי, "את ואת! אתן מטורפות?! אתן משוגעות?! מה אתן עושות לה?!!" שתיהן לא הגיבו. "דיברת איתו?" שאלת אותי במצוקה נוראית. "דיברתי איתו. אלוהים, מה זה?!" עניתי בקול חנוק, "מה זה צריך להיות הדבר הזה?!" "מה?" שאלת. התעלמתי לחלוטין מאחותך ומשרי ודיברתי רק אליך. "עפרה, הוא מסוכן. אל תתעסקי איתו." אמרתי לך. "איך התרשמת ממנו?" המשכת לשאול ולא הבנתי למה. "רע רע רע! הכי רע שאפשר! אל תתקרבי אליו!" צעקתי. "מה כל כך רע בו, אפשר לשמוע?" שאלה אחותך בקול מתנשא. "את עם הראש הדפוק שלך בין כה לא תביני שום דבר." עניתי בכעס. "מה? מה?! דבר!!" התפרצה אחותך לעברי. "הוא זיוף אחד גדול." אמרתי לך והדגשתי כל מילה, "הוא מסוכן לך. אל תתעסקי איתו. הוא סיפור מאוד מפוקפק ומסוכן. אין שום היגיון בדברים שלו וכל הזמן דיבר איתי על מיליונים מיליונים מיליונים! שהוא עושה מיליונים!...והוא עוד אומר לי שרק לפני שלושה חודשים הוא הפסיק להשתמש בסמים. שעכשיו הוא נקי. נקי ממה?!" "אני לא יודעת..." שמעתי את שרי ממלמלת משהו לאחותך. "מה לא יודעת?!" פניתי אליה בכעס, "את לא יודעת שהוא נשוי ואב לתינוקת ושהם אימצו ילד בן אחת עשרה מירושלים?!... ושהוא חי בדמיונות?!... הוא היה חבר של אחותך ואת לא יודעת עליו כלום?!... אמרת לי שאסור לו להכיר את עפרה ומה את עושה עכשיו?! מישהו משלם לשתיכן על השידוך הזה?!... לאן אתן רוצות להכניס אותה?!!" "אני לא מוותרת. אני לא מוותרת." חזרה ואמרה אחותך והדליקה לעצמה סיגריה נוספת. ראיתי את הבעת פנייך ואת מבטך האבוד. היית במצוקה נוראית. "עפרה, בבקשה," התחננתי בפניך, "הוא מסוכן לך. הוא מסוכן. אל תתעסקי אתו. ביקשת ממני עצה, הנה היא. קחי אותה." "אני לא מוותרת!" המשיכה אחותך למלמל כמו לעצמה, "אני רוצה לשמוע מה הרב יגיד. אני רוצה לשמוע מה הרב יגיד." "טוב. תלכו. אני מפחדת. אני רוצה להיות לבד." ביקשת מכולנו. "את תבואי אתי אל הרב!" הרימה אחותך את קולה עלייך. "טוב. תלכו. יש לי טיסה בבוקר ועוד לא ארזתי כלום." חזרת וביקשת. "עוד טיסה ועוד טיסה ועוד טיסה... עד מתי?!" צעקה אחותך. "תעזבו אותי!" קמת פתאום ואמרת בהחלטיות, "אני רוצה להיות לבד ואני לא רוצה לשמוע יותר מהבחור הזה! תעזבו אותי!" הסתכלתי עלייך וראיתי אישה חזקה, החלטית, נחושה.
הספר "מכתבים לעפרה" יצא השנה בהוצאת "דן-אל", והוא ניתן להשגה בחנויות. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3397821,00.html
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
אורן אדרי
חבר מתאריך 17.5.13
24385 הודעות | אור ליום ששי כ''ג באייר תשס''ז
23:34 10.05.07 |
|
|
21. אבא של עפרה לדורון: אני לא מאשר לך להתחתן עם ביתי
בתגובה להודעה מספר 20
|
קטע נוסף מ"מכתבים לעפרה"אני רוצה לסגור מעגל
לאחר ההיכרות עם דורון אשכנזי, נכנסה עפרה חזה למסכת התלבטויות בקשר
לזיווג. במסגרת הבדיקה היא החליטה שאשכנזי יבקש את ידה מאביה, שמשום
מה, סירב
בצלאל אלוני פורסם: 10.05.07, 14:36
"אני רוצה שהוא יבוא אל ההורים שלי ויבקש את ידי מאבא שלי." אמרת לי למחרת היום. "סליחה?" עניתי נדהם, "את רוצה, מה?!" "ואני רוצה שתבוא איתנו, היום אחרי הצהריים, ביחד עם אוגניה." התעלמת מהשאלה. "מי זה א ת נ ו ?" שאלתי. "שולי, שרי, דורון ואני." ענית ביובש, "אני רוצה שהוא יעשה כבוד, כמו שהיו עושים פעם, ויבקש רשות מאבא שלי להתחתן איתי." "של מי הרעיון הזה, עפרה?" שאלתי ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות. את לא ענית ואני לא ויתרתי. "של מי הרעיון הדפוק הזה?!!" שאלתי שוב. ואז אמרת בהיסוס, "אני חושבת של דורון. הוא רוצה להוכיח לי כמה שהוא רציני וכמה הוא אוהב את ההורים שלי."
"רשות?... לא מספיק לך "הרב" הזה ואחותך?" צחקתי בציניות. "אני רוצה לסגור מעגל". אמרת והיית מאוד מהורהרת, "אני רוצה לסגור מעגל. תעזור לי. תבוא עם אוגניה." ובשעות אחר הצהריים של אותו יום נסענו אל בית הורייך בשכונת התקווה. נכנסנו. התיישבנו בחדר בחצי מעגל מסביב להורייך שישבו וחיכו לנו. הפעם, ללא הסייסטה הקבועה שלהם עם הנרגילה ודברי התורה. אביך, שכבר אז ההליכה הייתה קשה עליו, ישב ולידו אימך עם המבט הרציני שלה. מנערותך, רצתה שתתחתני. כמו כל אחיותייך. זה היה הדבר החשוב ביותר בשבילה. חתונה וילדים ואלוהים יביא את הפרנסה. אביך, בחן את דורון אשכנזי במבט נוקב. שולי אחותך, עם הבעת פנים של מנצחת, פלטה את עשן הסיגריה שלה לכל עבר וניסתה כדרכה לשעשע ולהשתעשע. שרי, ישבה רצינית ועישנה. את נראית לי, כילדה קטנה המביאה תעודת גמר מבית הספר ואינה יודעת איך הוריה יגיבו. דורון ישב מימינך ושרי משמאלך. אוגניה ואני, במרחק מה מאחוריהם. "אבא", פתח ואמר דורון אשכנזי בהתרגשות, "אני אוהב את הבת שלך. וגם היא אוהבת אותי. ואנחנו רוצים להתחתן. אני אוהב אותה. ואני מבקש ממך רשות להתחתן איתה." אביך התבונן בעיני כולנו. מבטו נדד מאחד לשני. אמך הייתה נרגשת והבעת פניה שידרה הגשמת חלום. אביך חזר במבטו אליי ולהפתעת כולנו הוא שאל פתאום, "אלוני, מה אתה אומר?" השפלתי מבט ולא עניתי. לרגע, הייתה דממה שהעיקה מאוד. אביך, חזר במבטו אל דורון אשכנזי ואמר בקול רציני, "אני לא מאשר." שולי אחותך ושרי חברתך פרצו בצחוק של מבוכה. "הוא בטח צוחק... איזה אבא מצחיק..." אמרו שתיהן אחת לשנייה. "לא. זה לא צחוק!" אמר אביך. בערב, בביתך, ביחד עם שולי ושרי וראובן ודורון, "הסבירה" שרי לכל מי שרצה לשמוע, כי אביך הגיב כמו שהגיב בגלל "חרדת הנטישה" שלו. אב דואג, אשר פתאום עומד להיפרד מבתו האהובה. ושזה יעבור לו. את? אביך? חרדת נטישה? את, שכל חייך גדלת במקום אחר? שעשית דברים אחרים? http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3397900,00.html
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
אורן אדרי
חבר מתאריך 17.5.13
24385 הודעות | אור ליום ששי כ''ג באייר תשס''ז
23:45 10.05.07 |
|
|
22. ''מה עשית לה?!'' פניתי מיד בכעס לא נתפס אל דורון, ''מה
בתגובה להודעה מספר 20
|
פרק נוסף מ"זכרונות לעפרה" אני חולה מאוד. בקושי נושמת
ערב חתונתה של עפרה חזה, המחלה שלה מתחילה להרים את ראשה המכוער.
הרופא מאבחן אותה כ"סוג של חיידק טורף", וממליץ לקצר את החופה
בצלאל אלוני פורסם: 10.05.07, 14:43 מוצאי שבת, ה-12 ביולי, 1997. ערב החינה שלך. מאות אנשים הוזמנו והדרישה להזמנות עוברת כל גבול. את יושבת עם אחיותייך ועם שרי דינר, ובודקת כל הזמנה שנשלחת. פרימיירה עולמית! עפרה חזה מתחתנת! אירוע גדול! כותרות גדולות בעיתונים. צלמי עיתונות מגיעים ליהוד כדי לנסות לצלם אותך עם החתן המיועד, אך ללא הצלחה. מה פתאום? שיחכו בסבלנות. אני משתף אתך פעולה, ומספר שהבעל המיועד הוא "איש עסקים מכובד", וכך גם כותבים בעיתונים. האנשים בראשון לציון, וכל מכריו של בעלך לעתיד, לא כל כך מבינים את כותרות העיתונים, ולדברי דורון, הם "עושים לו פשלות". איזה עסקים?! כולם מדברים ומתלהבים ורק שירי, בתה הקטנה של אחותך זהבה, אומרת לו בתמימות "א ת ה זכית במפעל הפיס". את ואחיותייך חיות במין בועה דמיונית, ושוכחות שבמדינה הקטנה שלנו אין סודות. אני מתחיל לקבל כל מיני טלפונים אנונימיים, המספרים לי סיפורים מאוד לא נעימים על האיש. את מסרבת לשמוע וכמוך כל 'עטיפת ההגנה' המשפחתית שמסביבך. אני מתחנן אלייך שאולי כדאי שתפגשי את גרושתו, אתי פרי, הגרה בכפר גנות, לא רחוק מיהוד, ושרקדנית מלהקת 'ענבל' מוסרת לי את כתובתה, אך את מסרבת. "היא סתם מקנאה בי", את אומרת בזלזול. ההכנות בעיצומן, ואחיותייך, בעיקר שולי, מתכננות בין השאר זיקוקין דינור בשמי שכונת התקווה. עושה רושם שדורון אשכנזי הוא השחקן-הסטטיסט שהיה חסר להן כל הזמן להצגה הגדולה הזאת. שחקן-סטטיסט שחיכה לרגע המתאים כדי להשתלט על כל ההצגה ולהיות הכוכב הבלעדי בה. מן ההתרגשות הרבה את חולה וחומך עומד על 39 מעלות ויותר. עינייך דומעות, אפך נוזל ונראה כאילו יש לך שפעת. שפעת. כך חשבנו. קשה מאוד לאפר ולהלביש אותך את בגדי הכלה הצבעוניים והמפוארים, כמיטבמ סורת יהודי תימן. ל"גן הוורדים" מגיעים מאות מוזמנים כדי לחגוג את החינה שלך. ביניהם אנשי תקשורת וצלמי עיתונות רבים. אני הולך לאיבוד, מפני שאף אחד מבני המשפחה הענפה שלך לא עוזר לי בקבלת הפנים, ובמיוחד אין מי שישמור על ארגז המתנות הגדול המונח מול פתח האולם. וכל המוזמנים הרבים משלשלים מעטפות אל תוך הארגז הזה, שלא לדבר על המתנות הרבות אשר כמעט כולן מיועדות אך ורק לך. ואין מי מהמשפחה שלך שיעזור לי. כולם חוגגים! ואני, עם פנים של חצי לימון סחוט, מתרוצץ מפה לשם ומרגיש שההפקה הזאת כבדה מאוד על כוחותי הדלים והמסתייגים. ובתוך כל ההמונה הצבעונית והמשקרת הזאת, ניגשת אלי אימו של החתן דורון אשכנזי. "אני מוכרחה לדבר אתך על משהו חשוב", היא אומרת לי. אני לא עונה לה, אך היא אינה מוותרת, אוחזת בידי ואומרת שוב, "אני מוכרחה לדבר אתך!". "על מה?!" אני שואל בעייפות, אך לחץ החוגגים הרוקדים מרחיק אותי ממנה, ואני ממשיך לתעות בתוך הבלגאן שבראשי. פתאום אני מרגיש חיבוק. אוגניה. עם הפנים המאירות והחיוך המלבב שעכשיו הם לי עוגן הצלה. "מה אמא של דורון אמרה לך?" היא שואלת. "שהיא רוצה לדבר איתי על משהו חשוב", אני עונה. "אז לך דבר איתה, אולי זה באמת משהו חשוב", היא אומרת. "שום דבר כבר לא חשוב. הם זוג נשוי ולי אין מה לעשות שם. על מה יש לה לדבר איתי?!" אני שומע את עצמי עונה לה בתוך הצלילים ההזויים של החינה הזאת, אשר כל כך הרבה עניין ואנשים היו בה. כי מי לא היה שם?!.. כולם! כ ו ל ם ! גם הגורל! רק לא המזל, עפרה. רק לא המזל הזה, אשר ליווה אותך כל חייך. עד כאן. למחרת החינה נכנסתי עם אוגניה אל ביתך, כדי לשאול איך את מרגישה. דורון אשכנזי וכל אחיותייך היו שם. את שכבת על הספה בסלון, חולה מאוד. בקושי יכולת לנשום. עשן הסיגריות של דורון ושל אחיותייך המעשנות מילא את חלל החדר. ניגשתי אלייך בדאגה רבה. "אני חולה מאוד", אמרת, "אני בקושי נושמת". "מה עשית לה?!" פניתי מיד בכעס לא נתפס אל דורון, "מה עשית לה?!". הוא התעלם ממני ומן השאלה והמשיך לעשן. ביקשתי מכולם להפסיק לעשן ופתחתי את דלת הסלון הגדולה, כדי לאוורר את החדר. צלצלתי אל ד"ר שלמה שגב, הרופא האישי שלך, שגם היה בין המוזמנים לחינה. "עפרה חולה מאוד. בוא בבקשה", אמרתי לו. "כן, כבר אתמול בערב ראיתי שהיא לא בקו הבריאות", ענה לי. "אני כבר בא". והוא הגיע מהר. אחיותייך הצטופפו במטבח והמשיכו לעשן ולתכנן את חגיגות החתונה. דורון אשכנזי נשאר בסלון, והיה אדיש לכל המתרחש. איך אפשר לשכוח את האדישות שהפגין ברגעים האלה, עפרה?! מפעם לפעם דיבר בטלפון הנייד שלו בקול רם מאוד ואגרסיבי, ועשה רושם שהוא מנסה לדחות תשלום חוב שהוא חייב למישהו. זה הפריע לד"ר שגב, שטיפל בך באהבה רבה, והוא רמז לי לדאוג לשקט. לאחר הבדיקה הרפואית הוא הזריק לך, כעזרה ראשונה, סוג של אנטיביוטיקה חזקה מאוד, ורשם רצפט בהתאם. "צריך להביא את הכדורים האלה, עכשיו, מבית המרקחת", אמר, "שלוש פעמים ביום אחרי האוכל. זו אנטיביוטיקה חזקה מאוד, ואסור לך לקום מן המיטה, לפחות שבוע". הוא ביקש גם ממני לצלצל לאחות מקופת חולים שתבוא ותיקח ממך דם לבדיקה מיידית. תוך כדי כך ביקש ממך לעלות ולשכב בחדר השינה, ושיהיה מאוורר ובלי עשן סיגריות. אוגניה עזרה לך לעלות לחדר השינה, צלצלה לקופת חולים והלכה אל בית המרקחת להביא לך את הכדורים. ומה עשו אחיותייך? יצאו לגינה לעשן, וקיוו ש"עד החתונה שפעת ההתרגשות תעבור לך". מה עשה דורון? כלי להודות שבזמן אמת לא עניין אותי על מה חשב, למרות שהאדישות שהפגין נראתה לי מוזרה והרגיזה אותי. אני, כרגיל, דאגתי לך מאוד. "מה יש לה?" שאלתי את הרופא. "זה סוג של וירוס", ענה. "איזה סוג?" המשכתי לשאול מתוך דאגה, ומבלי שהתכוונתי לשום דבר. "זה משהו.. כדי שתבין.. " ניסה ד"ר שגב להסביר לי, "זה משהו שאפשר לומר עליו שהוא 'הבן דוד של החיידק הטורף'". "אז מה עושים?" שאלתי. "מתי טקס החופה?" שאל הרופא. "מחרתיים. על הגג בבית הוריה בשכונה", עניתי. "אסור לה לקום מהמיטה", אמר. "אל תגיד לי עכשיו שצריך לדחות את החתונה הזאת?!", אמרתי. "לא. לא לדחות. אבל מקסימום חופה ומיד הביתה". ענה בחיוך מרגיע. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3397898,00.html
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
בול טרייר
חבר מתאריך 13.5.07
1214 הודעות | יום ראשון ט''ז בחשון תשס''ח
11:42 28.10.07 |
|
|
23. הילד הסודי של עפרה חזה, ערוץ 2, 21:00
בתגובה להודעה מספר 0
| |
זה הסוד הגדול?
יום שישי 26 באוקטובר 2007 09:37 מאת: מריאנה בננסון, עכבר העיר און-ליין הסרט על בנה המאומץ של עפרה חזה סיפר סיפור עצוב על ילד שאיבד את הוריו, אבל היה דל מכדי להיות מסעיר באמת ועורר תחושה של כתבה חדשותית שהתארכה 
הילד הסודי של עפרה חזה, ערוץ 2, 21:00 סרטה של גל גבאי הבטיח לצופיו סקופ – ראיון ראשון ובלעדי עם הבן המאומץ של דורון אשכנזי שהפך גם לבנה של הזמרת עפרה חזה. ההיתלות בדמותו של הבחור הצעיר נובעת מההנחה שלפיה חזה, ולו במעט, היא הנסיכה דיאנה שלנו – אהובת העם שמתה יום אחד בנסיבות מסתוריות. והרי חזה מתה, כך לפחות פורסם בזמנו, דווקא מאיידס – מחלה שנתפסת כסופנית וכטראגית באופן מאגי ממש, תפיסה שעדיין ניזונה מדימוי קמאי של איזה דקדנס הומוסקסואלי. כלומר, יוצרי הסרט מניחים שהציבור רוצה לדעת הכל על חייה של עפרה, שכל גילוי וכל אמירה שטרם נאמרה הם בבחינת סנסציה. את התחושה הזאת מחזקים צילומי הטקסים, החתונה והלוויה של חזה, המשובצים בסרט כאילו מופיעה לצדם הנחיה: עליכם לראות בהם תמונות איקוניות. זהו יום שמחתה וזהו יום מותה של נסיכת השכונות. סיפורו של שי, נער שאיבד בתוך שנה אחת את שני הוריו המאמצים והאהובים, הוא סיפור עצוב לכל הדעות. כאשר שי טוען שהוא ננטש על ידי משפחות ההורים המתים, שנסחפו למאבק משפטי על עזבונה של הזמרת, זה מוסיף לסיפור משנה מרירות. הבעיה היא שבזה מתמצה התוכן של הסרט. "הילד הסודי של עפרה חזה" שוטח את קורותיו בפשטות, אולי בפשטות רבה מדי. הוא היה בן 14 כשחזה מתה. התקופה שלפני מחלתה היתה בעיניו כחלום. באהבה רבה הוא נזכר בסנדביצ'ם שעפרה הכינו לו, בחיבתה לשחייה בבריכה ולסוסים. לאחר שחלתה ומתה, ולאחר שאביו, מוכה אבל, החל להתבודד ומת גם הוא בתוך שנה – חרב עליו עולמו. מכאן ועד לסרט תיעודי הדרך רחוקה. מלבד הראיון, שגם הוא יכול היה להיות מרתק בהרבה לו סיפק שי אבחנות מפתיעות יותר על המצב שנקלע אליו, לא היה הרבה מה להראות. חומרי המילוי שיוצרי הסרט בחרו – אילוסטרציות מטושטשות של וילה ובריכה ושל אחיות בחלוקים ירוקים, צילומים של שי מנשק את קברי הוריו, קטעי ארכיון מתוך החדשות - לא עוררו די עניין. למדיום הטלוויזיוני אין יתרון בתיאור סיפורו של שי. נדמה שכתבה באחד ממוספי סוף השבוע היתה מעבירה אותו באופן הולם בהרבה. נדמה שגבאי יצרה מעין כתבת חדשות שנתארכה בעל כורחה, רק משום שהכותרת, “הילד הסודי" וגו, מחייבת. פוטנציאל המשיכה של הסיפור לא מאפשר לפספס הזדמנות שכזאת. אבל אף המציצנים המושבעים שבינינו לא באו אמש על סיפוקם - שום לכלוך "חדש" לא יצא החוצה. שי לא מרחיב את הדיבור על נסיבות מותם של הוריו. לדידו, הם אהבו אחד את השני ואהבו אותו, וזה מספיק. איפוק נחשב בדרך כלל למעלה בסרטים מן הסוג הזה. ובאמת אי אפשר להאשים את יוצרי הסרט בניצול או בחטטנות מוגזמת. אבל בסופו של דבר נותרת התחושה שגם נקודת המבט של שי לא מוצתה וגם סיפורה של עפרה לא נעשה עשיר או מורכב יותר, היא היתה ונשארה אייקון ישראלי. אגב, מי שזפזפ אחרי הסרט לערוץ הבידור הישראלי יכול היה לחזות בבחירתה למקום הראשון במצעד “ה-50 הכי אייטיז”, לצד ירדנה, כמובן. http://www.mouse.co.il/CM.television_articles_item,790,209,16559,.aspx
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום שני ו' בטבת תשע''א
07:49 13.12.10 |
|
|
24. ה''גארדיאן'':עפרה חזה נדבקה באיידס בבי״ח טורקי..האמנם?
בתגובה להודעה מספר 0
 |
Shiniga
חבר מתאריך 1.9.10
29 הודעות יום ראשון ה' בטבת תשע''א 14:11 12.12.10
ה''גארדיאן'':עפרה חזה נדבקה באיידס בבי״ח טורקי
ה"גארדיאן" מפרסם: עופרה חזה נדבקה באיידס מעירוי דם שקיבלה בבית חולים טורקי
המפיק, קרייג ליאון, חושף שבשיחה עם בעלה של הזמרת, הוא סיפר לו על הסיבה להידבקות של עפרה חזה במחלת האיידס.
יפה צור | פורסם: 12.12.2010 13:20
http://health.israelnow.co.il/a1809-ה-גארדיאן-מפרסם-עופרה-חזה-נדבקה-באיידס-מעירוי-דם-שקיבלה-בבית-חולים-טורקי
רפאל
חבר מתאריך 31.7.05
1778 הודעות, 17 מדרגים, 22 נקודות. ראה משוב יום ראשון ה' בטבת תשע''א 14:22 12.12.10
6. שטויות במיץ. היא נדבקה באיידס אחרי הפקת ''צדק מוחלט''
בתגובה להודעה מספר 0
סרט שהפיקה עם ארנון צדוק על חטיפת ילדי תימן ושנקב בשמות האשמים.
הסרט "משום מה" נגנז והועלם.
נאמן למקור
חבר מתאריך 16.2.09
1072 הודעות, 17 מדרגים, 30 נקודות. ראה משוב יום ראשון ה' בטבת תשע''א 14:24 12.12.10
7. חשוד ביותר. שני קטעים מהסרט:
בתגובה להודעה מספר 6
לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב
.
.
לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב
אורן אדרי
חבר מתאריך 28.5.04
27846 הודעות, 114 מדרגים, 221 נקודות. ראה משוב יום ראשון ה' בטבת תשע''א 18:42 12.12.10
12. דברים ששמעתי עד היום, שהיא נדבקה מבעלה
בתגובה להודעה מספר 0
עוד שמעתי
שהם הדביקו לה את הבעל הזה בכוח 
להלן אשכול בנושא העלמה של עפרה חזה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6461&forum=gil&viewmode=all&keywords=עפרה חזה   
פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
