בשל העלייה בתחלואה: הממשלה מקדמת פיקוח על שבים מחו''ל בעזרת אזיק אלקטרוני ובאפליקציה  

הייתי שם השבוע, במעבדה ובמחסנים של חברת סופרקום. זו חברה ישראלית שנסחרת בנאסד"ק ועברה תהפוכות רבות מאז שהוקמה בסוף שנות ה־80. בתמצית, היא מציעה פתרונות אבטחה כמו תעודות זהות חכמות, פתרונות סייבר ואזיקים אלקטרוניים לחשודים בעבירות. את החומרים מזמינים מרחבי העולם, את ההרכבה מבצעים בארץ. לפני פחות משנה התגברה ההבנה בקרב מקבלי ההחלטות שנתב"ג הוא הפרצה הגדולה של מדינת ישראל בתחום הקורונה. הגל השני, לדוגמה, החל בחוזרים מחו"ל (בעיקר מטורקיה) שלא שמרו על הבידוד, בצפון הארץ. המדינה ניסתה אז לצנן את הצורך הישראלי – הטבעי כל כך, עסקית ונפשית – לטוס. הדרך שנבחרה משמשת עד היום מדינות, מסין ועד אוסטרליה: מלוניות. כל מי שחווה את האירוע הזה מדווח על חוויה טראומטית במיוחד, ומכאן תמונות של תגרות המוניות בנמל התעופה בן־גוריון ובהן נוסעים שקיבלו הודעה על צורך בבידוד במלוניות.

למישהו הבריק רעיון של צמידים אלקטרוניים, שבהם נעשה שימוש בעבר בטייוואן. מה ההבדל בין צמיד אלקטרוני ואזיק אלקטרוני? רק ההגדרה. שני המכשירים משדרים לרשויות אם ניסית לפרוץ אותם, או לעזוב את המקום שבו אתה אמור להתגורר. מיד נפתח דיון ציבורי על הצורך בצמידים, הפרת הפרטיות, אובדן החופש, הדמיון לאזיקים, הקונוטציה העבריינית. הפעם, המדינה הייתה נחושה: הולכים על זה. הועבר חוק מיוחד בכנסת, בקריאה שנייה ושלישית. מומן פיילוט, ובמסגרתו השתמשו בצמידים 100 בני אדם שנחסכה מהם מלונית לטובת שהות בביתם. משרד הבריאות היה שבע רצון, וגם הנסיינים. אחרי הפיילוט, יצא מכרז. סופרקום ניצחה, חתמה על חוזה בשווי כ־40 מיליון שקל עם המדינה, והחלה לייצר כמות אדירה של צמידים. "יש פה בערך 10,000 חתיכות", אמר לי רוני גולדצוויג, ממנהלי הסדנה של סופרקום. הוא ישב ליד המכשיר שבודק את עמידות הצמיד, אחד אחרי השני, בפני מים. "גייסנו עוד עובדים. ביצענו הזמנות מחו"ל. הגענו לייצור מוטרף של כאלף ביום כמעט. הטכנולוגיה פה די חכמה. אי־אפשר לשבור אותו, אי־אפשר להסיר אותו או לחתוך בלי שנדע. אם הטלפון מתנתק, יש התראה של המערכת. נראה לי, כאזרח – ואני לא אובייקטיבי, אני עובד פה – שזה פתרון טוב".

יואב קיש, סגן שר הבריאות לשעבר, היה הרוח החיה מאחורי המיזם. הוא אמר לי השבוע שהם הגיעו למסקנה, "שזה הדבר היחיד שיעבוד. זה הדבר הכי אפקטיבי שיכול לשמור בידוד ביעילות. כל הגורמים המקצועיים תמכו".

נו טוב, אם כל הגורמים המקצועיים תמכו אפשר להבין מדוע זה לא קרה.

השבוע חשבתי על הצמידים האלקטרוניים ומה קרה להם. שוב נקלעה ישראל לאיזה מין מבוך אופייני סביב טיסות לחו"ל, בידודים, תחלואה גוברת. נכון שבכל מקרה ישראל הייתה חווה את זן הדלתא, אך העניין הוא הקצב. ההשתלטות של הדלתא על התחלואה המקומית הייתה מהירה, אגרסיבית, והיא תוצר של נדבקים רבים שהגיעו, יום אחרי יום ושבוע אחרי שבוע, מחו"ל. ההגעה הזו החלה בתקופת ממשלת נתניהו. ייאמר לזכותה של ממשלת בנט שהיא הסדירה את הבדיקות בנתב"ג במהירות. אך השדה היה ונותר עקב אכילס.

ביום שלישי השבוע, עשרה אחוזים מהנדבקים בישראל היו כאלה ששבו מחו"ל לאחרונה. זה שיעור יוצא דופן. דמיינו לעצמכם שנוסעים שחזרו ממדינות אדומות במארס, באפריל ובמאי, בתקופת הממשלה הקודמת, היו מתבקשים לשמור על בידוד, וזה היה מובטח בצמיד אלקטרוני. הפרת הבידוד הייתה מינימלית. הסיפורים על ההדבקות במודיעין ובבנימינה היו נמנעים. אמנם הצמידים לא מיועדים לילדים, אבל אפשר להניח שאם ההורים היו עונדים צמיד, הילדים לא היו נשלחים או מוסעים לבתי הספר ולחוגים. נניח אפילו שהצמידים האלה היו חוסכים 20 אחוז ממקרי ההדבקה בלבד. היינו היום בהתפרצות הרבה יותר קטנה, היה לנו יותר זמן להיערך, בזבוז אדיר על עלות של בדיקות היה נמנע. שלא לדבר על תחלואה.

אז אם המכרז הסתיים, הצמידים יוצרו והחוק עבר בכנסת – מדוע שום דבר לא קרה?

התשובה היא שאיש לא לגמרי יודע, ובעצם כולם יודעים. התחלואה הייתה נמוכה מאוד. הקורונה מתה עבור הישראלים. הסתובבנו פה ובעולם כאנשים הכי בני מזל ביקום. לכמה חודשים, באמת היינו כאלה. היו שמועות רחוקות ולא רלוונטיות על וריאנט הודי חדש, אבל ההנחה המקובלת הייתה שזו, ובכן, הודו. הלקח הכי פשוט עבור עולם של גלובליזציה נשכח: אם אתה מחובר אליו, אתה מושפע – מהכל.

פורמלית, החוק עבר בכנסת ב־17 במארס. השלב הבא היה החלטה של הממשלה על הפעלתו, ואז אישור של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. ממשלת נתניהו מעולם לא החליטה. ב־23 במארס היו הבחירות ואז קרב על המנדט, משאים ומתנים קואליציוניים מייגעים והקמת ממשלה יוצאת דופן. משום מה, הזן ההודי לא הושפע בגלל האירועים ההיסטוריים האלה. באפריל, בתקופת הממשלה היוצאת, אמר משרד הבריאות כי הצמידים יופעלו בחודש מאי. בחודש מאי, משרד הבריאות נעלם. "הממשלה הייתה משותקת בגלל הפריטטיות", אומר ח"כ קיש, "וגם לא הייתה ועדת חוקה. כי הכנסת פוזרה. לא יכולנו לסיים את ההליך, אז לא היה שום טעם בהעברה בממשלה".

מקור: