מערכת המשפט הצבאית: 99% ממיידי האבנים והבקת''בים ביו''ש נענשים קלות בעסקת טיעון  

בתלונה שהוגשה לכל חברי הוועדה לקראת הדיון תואר כיצד השופטת כהן-לקח נוהגת להקל בעונשם של מחבלים ולהטיל עליהם עונשים מגוחכים, נמוכים בהרבה מהעונש המירבי הקבוע בחוק לעבירה החמורה ביותר בה הורשעו, נמוכים בהרבה מדרישות הפרקליטות, ונמצאים תמיד בחלק התחתון של מתחם הענישה שהשופטת כהן-לקח קובעת בעצמה בכל תיק.

בסה"כ ב-27 גזרי דין של מחבלים שנתנה השופטת כהן לקח מ-11 בנובמבר 2012 עד 2 בפברואר 2016 העונש המקסימלי לפי החוק על העבירה החמורה ביותר היה 5 שנים בממוצע לנאשם, הפרקליטות ביקשה לגזור בממוצע 16 חודשי מאסר אך השופטת כהן-לקח הסתפקה ב-7 חודשי מאסר בממוצע לנאשם. אך, כאמור, הוועדה בראשות איילת שקד לא התרשמה מהטענות הללו והחליטה לקדמה בכל זאת.

בהודעה לעיתונות מטעם איילת שקד נכתב כי "למדינת ישראל יש מערכת משפט עצמאית וחזקה והיום היא מקבלת זריקת מרץ מ-10 שופטים מצוינים נוספים".

להלן כמה תיקים לדוגמה:
תפ (י-ם) 44790-12-14‏ ‏ מדינת ישראל נ' עודי ביומי: מחבל בעל היסטוריה של מאסרים בטרור הורשע בהסתה לאלימות ובתמיכה בארגון טרור. העונש המרבי המצטבר על 33 פרסומים שתומכים בטרור (3 שנות מאסר לפרסום) ומסיתים לאלימות (5 שנות מאסר לפרסום) הוא 264 שנה (33*), הפרקליטות (עו"ד אורי גולדשטיין) ביקשה 35 חודשי מאסר והשופטת כהן לקח קבעה מתחם 9-25 והסתפקה ב-17 חודשי מאסר (עפ"ג (מחוזי י-ם) 29699-08-15 הוגש ערעור על העונש, לא ברור ע"י איזה צד). ניתן ב-22 יוני 2015.

תפ (י-ם) 10741-10-14 מדינת ישראל נ' איוב עפאנה: שני מחבלים בעלי היסטוריה של עיסוק בטרור הקימו חוליית טרור בהכוונת החמאס ותכננו לבצע פיגועים. הראשון הורשע בעבירות שהעונש המירבי עליהן הוא 12 שנות מאסר (חברות בארגון טרור וקשירת קשר), והשני 7 שנות מאסר (קשירת קשר). הפרקליטות (עו"ד שני טביב) ביקשה לגזור עליהם 4 שנים ושנה וחצי בלבד בהתאמה, אבל השופטת כהן לקח קבעה מתחמים של 16-36 ו- 6-21 בהתאמה והחליטה להסתפק בעונש של 21 ו-12 חודשי מאסר בהתאמה, בקיזוז תקופת המעצר שלהם. ניתן ב-23 יוני 2015.

תפ (י-ם) 38726-05-15 מדינת ישראל נ' עיסאם ענאתי: מחבל הורשע בהתפרעות (שנתיים) וניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות (5 שנים), סה"כ עונש מצטבר מרבי 7 שנים. הפרקליטות (עו"ד מרים בן-גל) ביקשה 9-12 חודשי מאסר אך השופטת כהן-לקח קבעה מתחם 2-13 והסתפקה ב-5 חודשי מאסר בפועל. ניתן ב-28 ביוני 2015. הפרקליטות ערערה על קלות העונש (עפג (י-ם) 21523-08-15) והשופטים יורם נועם, רבקה פרידמן-פלדמן ומשה בר-עם קיבלו את הערעור וגזרו על המחבל 9 חודשי מאסר בפועל תוך אמירה ש-"צדקה המערערת בבקשתה להעמיד את עונשו של המשיב באמצע מתחם הענישה, דהיינו עשרה וחצי חודשי מאסר" ו-"מאחר שבית משפט שלערעור אינו ממצה את הדין, ובהתחשב בכך שעל פי גזר דינו של בית-משפט קמא, היה המשיב צפוי להשתחרר השבוע מהמאסר". ניתן ב-14 באוקטובר 2015.

תפ (י-ם) 42199-12-14 מדינת ישראל נ' עובידה עמירה: מחבל איש חמאס הורשע בחברות בארגון טרור (5 שנים), תמיכה בארגון טרור (3 שנים), שתי עבירות התפרעות (4 שנים) ושתי עבירות ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות (10 שנים), סה"כ עונש מרבי מצטבר 22 שנה. הפרקליטות (עו"ד לילך אברוך) ביקשה 26 חודשי מאסר אך השופטת כהן-לקח קבעה מתחם 15-40 והסתפקה ב-17 חודשי מאסר. ניתן ב-30 ביוני 2015.

תפ (י-ם) 45810-02-14 מדינת ישראל נ' ג'מיל עבאסי: המחבל השתתף בפעילות שבה היה ניסיון לתקוף יהודים בהר הבית והותקפו שוטרים ונזרק לעברם חפץ, הורשע בהתנהגות פסולה במקום ציבורי (6 חודשים) ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות (5 שנים), סה"כ עונש מצטבר מרבי 5.5 שנים. הפרקליטות (עו"ד מוסא עבאס) ביקשה 6 חודשי עבודות שירות במסגרת הסדר טיעון אך השופטת כהן-לקח קבעה מתחם 0-12 והסתפקה ב-60 ימי עבודות שירות. ניתן ב-13 ינואר 2016.

מן אלפי המקרים עולים הנתונים הבאים:

א) 99 אחוזים מכתבי האישום נגד מחבלים בנוגע לידוי אבנים וזריקת בקת''בים אשר הוגשו על ידי הפרקליטות הצבאית בשנים 2019-2020, הסתיימו בהסדרי טיעון ובענישה מקילה.

ב) רק 285 מתוך 865 התיקים של זריקת בקבוקי תבערה ביהודה ושומרון בשנת 2019 ו 2020 הסתיימו במאסר. שאר המקרים הסתיימו ללא עונש מאסר בפועל.

ג) פחות משליש - רק 408 מתוך 1283 מקרים, של ידוי אבנים ביהודה ושומרון בשנת 2019 ו2020 הסתיימו במאסר. שאר המקרים הסתיימו במאסר על תנאי או בקנס - כאמור, ללא עונש מאסר בפועל.

ד) כזכור, על פי החוק, ניתן לגזור עונש של עד 20 שנות מאסר בעבירות מסוג זה.

ה) לשם השוואה, פרקליטות מחוז ירושלים הגישה לבתי המשפט השלום, המחוזי ולנוער בעיר 15 כתבי אישום נגד ערבים ממזרח העיר בגין זריקת בקתב''ים. רק 5 מתוכם נסגרו בהסדר טיעון, והשאר – בהרשעה וענישה.

יו"ר ארגון לביא עו"ד אביחי בוארון אמר: ''את טרור בקבוקי התבערה וזריקות האבנים יש לגדוע וניתן לגדוע. הממצאים צריכים להדיר שינה מעינינו, כעת מתברר שמדובר בשיטה והפרקליטות הצבאית אינה חותרת למיצוי הדין ולהכרעה בתחומי אחריותה, וכך יורדים לטמיון מאמצים רבים שהושקעו בלכידתם ובהבאתם לדין של המחבלים.

"לא נקבל מצב שחיי תושבי איו"ש מאוימים שוב ושוב על ידי פורעים, וכשסוף סוף עוצרים את אותם הפורעים, מחכה להם בפרקליטות הצבאית דלת מסתובבת בדמות עסקת טיעון מקלה. אנו קוראים לבדק בית יסודי במערך התביעה הצבאית בכל הנוגע לחתימות הסיטונאיות של הפרקליטות הצבאית על עסקאות טיעון עם נאשמים בעבירות ביטחון''.

ראש אגף מדיניות ומחקר בתנועת אם תרצו, אלון שוורצר, מסר בתגובה למחקר: ''הפרקליטות הצבאית נמצאת בחזית המאבק המשפטי בטרור, וככזו עליה להוביל מאבק חסר פשרות במי שיוזם ומבצע פעילות טרור. התמונה שמצטיירת מניתוח הנתונים היא עגומה ביותר. במקום להיות חוד החנית במאבק בטרור ולחתור למגע ולניצחון, הפרקליטות הצבאית מעדיפה להגיע להסדרי טיעון עם המחבלים. הגיע הזמן לשינוי כיוון בפרקליטות הצבאית. היא צריכה לאמץ קו תקיף ולוחמני כדי להגדיל את ההרתעה נגד הטרור''.