ליברמן: ''הרתיחה בבורסה מטרידה מאוד. אני מקווה שאנחנו ערוכים לשיטפון''  

בשעת בוקר, בלשכתו, הוצעה לנו שתייה אבל ליברמן הקפיד על צום גדליה שחל באותו היום. "אני צם שלושה ימים בשנה: צום תשעה באב, צום גדליה וביום הכיפורים", גילה לנו והוסיף בחיוך, "אבל אני אוהב לאכול שרצים. אבא שלי לימד אותי שתה ותהילים הולכים ביחד".

ליברמן הוא השר הכי חזק בממשלת השינוי: הוא מחזיק את תקציב המדינה ויכול לחלק כספים לשרים: נציגו ח"כ אלכס קושניר משמש כיו"ר ועדת הכספים, חברת סיעתו ח"כ יוליה מלינובסקי היא יו"ר ועדת הרפורמות בכנסת, ורשות החברות הממשלתיות הועברה אליו ממשרד ראש הממשלה.
בהנחה שלא יהיו הפתעות - התקציב וחוק ההסדרים צפויים לעבור בקריאה השנייה והשלישית עד ל־14 בנובמבר, מאחר שאף אחד ממרכיבי הקואליציה אינו מעוניין בפיזור הכנסת שכרוך באי־אישור התקציב.

העברת את חוק ההסדרים בקריאה הראשונה, אבל רפורמת הטלת הביצים בחוץ, להעלאת גיל הפרישה לנשים הוספת כסף, וסמכויות רשות הרגולציה ייקבעו בחקיקה נפרדת.
"טוב שיש לנו תקציב שעבר חלק בקריאה הראשונה. זה התקציב הכי מהפכני והכי חברתי שאי פעם עבר בישראל. הרפורמה בחקלאות, שכרגיל התקשורת לא מדייקת לגביה, מורכבת משני דברים, האחד הפירות והירקות והשני הטלת הביצים. הנושא של הביצים פחות מטריד אותי, כי המחיר שלהן מפוקח והוא לא תורם להעלאת המחירים כמו פירות וירקות. שוק פירות והירקות הוא 22 מיליארד שקל בשנה ושוק הביצים 2 מיליארד שקל בשנה. מחירי הפירות קפצו מתחילת 2000 ועד היום ב־102%, הירקות ב־81% באותה תקופה, ומחירי הדיור עלו ב־67%.
"הסכמנו לדחות את החקיקה בשלושה חודשים, כשהח"כים התחייבו להשלים את הרפורמה. מה שחשוב הוא להביא לסיום הגיוני של הפחתת מכסים על פירות וירקות. אני מאמין שגם בהטלה אנו נגיע להשלמת הרפורמה. אנו משתדלים לפעול פה בהסכמה. עקרונית, אני לא צריך לא את הכנסת ולא את הממשלה".
ומה לגבי העלאת גיל הפרישה לנשים?
"ניסו הרבה שנים להגיע לזה, אבל אף אחד לא הצליח. זה נחוץ כי היום תוחלת החיים עלתה מ־67 ל־84. אין עוד מדינה שבה גיל הפרישה לנשים הוא 62. בנורבגיה 67, בקנדה 65, ובדנמרק כבר מדברים על 69. יש נשים מוחלשות וצריך לדאוג להן ופה לא היתה שום חריגה. נכון, ידענו מראש שנצטרך להוסיף את הכסף בכנסת ושריינו מראש בצד. זה משלים את התקציב והרפורמות - חוק הגיוס והורדת גיל הפטור ל־21. בשתי הרפורמות הללו אנחנו נראה תוצאות בתמ"ג שלנו".

על סיכויי הממשלה: "אני לא רואה סיבה שהממשלה לא תחזיק 4.5 שנים. במיוחד אם עובר תקציב. זה סיגנאל גם לחו"ל, לחברות דירוג אשראי ולמערכת הכלכלית בארץ ובחו"ל: יש פה משהו חדש, ממשלה שבאה לעבוד"
אילו מנועי צמיחה יש בתקציב?
"יש שבעה מנועי צמיחה: הראשון, ביטול החל"ת הוא חיסכון מיידי של 800 מיליון שקל. השני, העלאת גיל פרישה לנשים והורדת גיל הפטור ל־21 ואת התוצאות נראה מיד. השלישי, בתוך התקציב: הפרויקט הכי גדול בתשתית זה המטרו. מדובר בהשקעה התחלתית של 150 מיליארד שקל, ולדעתי ייגמר במעל 200 מיליארד שקל. אנו מאבדים בפקקים ובתאונות דרכים לפחות 10 מיליארד שקל בשנה. הרביעי, הצענו חצי מיליארד שקל לפרויקט בינה מלאכותית, ופיתוח רכבת ישראל בהשקעה של 46 מיליארד שקל. החמישי, דבר נוסף בתחבורה זה הסעת המונים גם בנת"צים ונתיבים מהירים והשלמת שני קווים ברכבת הקלה בתל אביב בהיקף של 2.3 מיליארד שקל. השישי, רשות הניקוז - 2.5 מיליארד שקל. השביעי, בתחום האנרגיה נלך לכמה פרויקטים לעודד התחברות לרשת הולכה, אנרגיה סולארית ועוד. מבחינת מנועי צמיחה כל מה שניתן להפעיל אנו מפעילים".
הבטחות לחיילים הסדירים
במערכת הבחירות הבטחת להעלות ב־50% את שכרם של חיילי הסדיר. זה לא קורה בתקציב 2021.
"כל דבר שאני מבטיח, אני מקיים. אני עוד לא מסיים את תפקידי. לפעמים זה לוקח יותר או פחות זמן. הייתי היחיד במערכת הבחירות שאמר שנגדיל את שכר חיילי הסדיר ב־50%. העלות היא 900 מיליון שקל. בתקציב הנוכחי הבעיה היא שההוצאות הלא צפויות לגל הרביעי של הקורונה הן לפחות 4 מיליארד שקל (תקנים לרופאים ואחיות, בדיקות סרולוגיות ועוד), והבעיה היא שכבר מתחנו את עצמנו עד הסוף. אני יכול להתחייב שדיוני התקציב 2024-2023 יתחילו עם הגדלת שכרם של חיילי הסדיר. אני מתחייב ששכר חיילי החובה יעלה ב־50% החל מ־1 בינואר 2023".

בחוק ההסדרים יש הרבה רפורמות, מה מכל זה יישאר בסוף? אילו "עיזים" צפויות לצאת בסיום התהליך?
"אין דבר כזה עיזים, שאותן מגדלים בסקוטלנד ובאוסטרליה".
אבל גם בפוליטיקה הישראלית מגדלים אותן.
"רוב ההסכמות קיימות. אני לא צופה שיהיו שינויים דרמטיים. מעולם לא קרה שתקציב שאושר בקריאה הראשונה יצא באותה צורה בקריאה השנייה והשלישית. ברור שיהיו שינויים, והם יהיו מינוריים, לשייף סעיפים".
קח, למשל, את הצו להעלאת המס על משקאות ממותקים, שאתה נדרש בדיעבד לאישור של ועדת הכספים. איילת שקד כבר הצטלמה עם פחית קולה זירו. יצרניות המזון כבר מפעילות לוביסטים. אתה לא חושש שתצטרך לשנות את הצו?
"מבחינת צריכת הסוכר אנו נמצאים לצערי למעלה, וגם לצערי הסוכרת במדינה נמצאת ברמה מאוד לא טובה. יש לנו 600 אלף חולי סוכרת, 13% מהם מקרים קשים. חייבים להוריד את צריכת הסוכר. זירו, לפי משרד הבריאות, מזיק לא פחות ממשקה ממותק. הצריכה המוגברת של משקאות ממותקים היא בקרב צעירים והשכבות החלשות. זו חובה של המדינה. זה לא בא כדי לגבות מס, אלא כדי לשנות דפוסי התנהגות. אותו דבר לגבי שימוש בכלים חד־פעמיים. אצלנו הצריכה היא פי חמישה מבאיחוד האירופי".

גם לעליית מחירי הדיור צריך להתייחס ברצינות ולא ראינו אתכם מטילים מסים ומכבידים על המשקיעים.
"מילת המפתח היא 'היצע'. אין טעם לטפל בכל הרכיבים הנוספים אם אתה לא מטפל בהיצע. ישנו גם נושא המשכנתאות ומס על הדירות להשקעה, דיור ציבורי ושיקום שכונות. ברבעון הראשון של 2021 היו קצת יותר מ־12.5 אלף התחלות בנייה. זה 65%-60% ממה שצריך להיות. אנו מבינים את כל הבעיות, גם בתחום הבירוקרטיה והרישוי. לבנות יחידת דיור בישראל לוקח בממוצע 32 חודשים, בארה"ב — 16 ובבריטניה — 15. חייבים להגיע בשנת 2022 לשחרור 70 אלף יחידות דיור, ומשנת 2023 בתוך ארבע שנים צריך להתחיל בהקמתן של 300 אלף יחידות דיור, כדי להדביק את הפער, כלומר התחלות בנייה של 75 אלף יחידות דיור בשנה (עד כה היעד היה 60 אלף התחלות בנייה בשנה, כאשר בפועל הוקמו קצת יותר מ־50 אלף יחידות בנייה בשנה — ג"ח וצ"ז).

"לא חיכינו לחוק ההסדרים ולתקציב והארכנו את הותמ"לים, מה שמאפשר לקדם מהר יותר פרויקטים גדולים בתחום התשתיות, ובתחום הבנייה. תמ"א 38, כל עוד אין לה תחליף, חייבים להאריך אותה וזה מה שנעשה. בנוסף — בפעם הראשונה בתקציב אנחנו הולכים להוסיף למלאי הדיור הציבורי 1,700 יחידות דיור והקצינו לכך 2 מיליארד שקל. יש חתימה עם הסוכנות על 3,000 מקבצי דיור לקשישים ועוד. גם אישרנו 30 אלף עובדים זרים, מחצית מהם פלסטינים, לענף הבנייה. את כל זה אנו דוחפים בלי לחכות לשום דבר".

יהיו לך ויכוחים עם השלטון המקומי, למשל בתמ"א.
"עם השלטון המקומי יהיה ויכוח על הסבת משרדים לדירות מגורים. יש עודף בתכנון ובהתחלות בנייה של משרדים. נחשוב כאן לפצות את הרשויות המקומיות, כי אנחנו לא רוצים להיתקע עם מלאי ענק של משרדים ריקים.
"מעבר לכך יש שלושה 'באגים' גדולים. הראשון - אנו רוצים לעבור לרישוי עצמי. אדריכל בבנייני מגורים עד תשע קומות יוכל לחתום במקום כל הבירוקרטיה והאישורים. השני — אחד הפקקים הגדולים זה המחלוקת על שומות בין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לשמאי. אנו מפתחים אלגוריתם עם רשות המסים — השומה תהיה בהפקה של רמ"י כך שלא יצטרכו לחכות לשמאות של השמאי הממשלתי. הדבר השלישי שחייבים זה לשחרר קרקעות. חלק מההסכם עם שר הביטחון כולל פינוי מתחמים. מדובר ב־40 אלף יחידות דיור באזורי ביקוש. אנו עובדים על הניסוחים האחרונים של תוכנית הדיור שתהיה משותפת למשרדי האוצר, השיכון והפנים. לאחר החגים נפרסם את התוכנית שלגביה יש לנו שיתוף פעולה בין כל המשרדים הללו".

מה לגבי טיפול בצד הביקוש? העלאת המס על משקיעי הדירות?
"אנו נטפל בכל ההיבטים. בסופו של דבר אנו מודעים למחירי הדיור, שעלו מתחילת השנה ב־7.4%. דבר שיש לתת עליו את הדעת הוא כמות המשכנתאות. רק בחודשים האחרונים נלקחו הלוואות ב־22-20 מיליארד שקל וזה שיא של כל הזמנים. מאז בניית הבית הראשון עם ישראל לא לקח כמות גדולה כזו של משכנתאות. באפריל־יולי 2021 לקחו, להערכתי, משכנתאות במעל 40 מיליארד שקל. לא יכול להיות. גם הבנקים למשכנתאות והמפקח על הבנקים חייבים להיות ערים. להערכתי, לא כך נוטלי המשכנתאות באמת כל כך יציבים כלכלית, שיכולים להתחייב להחזרת המשכנתא לאורך שנים".

תבקש מבנק ישראל להחמיר את הכללים לנטילת משכנתאות?
"אני לא יכול לדרוש, אבל דיברתי עם הנגיד ועם המפקח על הבנקים שישימו לב לתעשיית המשכנתאות. גם עם בנק ישראל והנגיד יש בסך הכל עבודה מצוינת מהרגע הראשון. היה ויכוח מאוד מקצועי וענייני בנושא אג"ח מיועדות. אני יכול לציין לשבח את שיתוף הפעולה עם בנק ישראל".
הקורונה החמירה את אי־השוויון בחברה, ומול התפיסה הכלכלית שלך של שוק חופשי, הדברים מתנגשים והממשלה כן צריכה להתערב.
"התפיסה הכלכלית שלי היא ז'בוטינסקי נטו. מצד אחד כלכלה חופשית ומצד שני המדינה חייבת לתת רשת ביטחון צפופה ועבה לכל אזרח ואזרח. חייבים להבטיח מעון, דיור, שירותי בריאות, אוכל, השכלה, ביגוד וכיו"ב. בשביל זה קיימת מדינה - כדי לתת רשת ביטחון ומצד שני לטפל בכשלים של השוק.
על משבר הדיור: "לא חיכינו לחוק ההסדרים ולתקציב והארכנו את הותמ"לים, מה שמאפשר לקדם מהר יותר פרויקטים גדולים. תמ"א 38 - כל עוד אין לה תחליף חייבים להאריך אותה וזה מה שנעשה"
"הבעיה המרכזית של המשק היא מחסור בידיים עובדות. נפגשתי עם מסעדנים, המסעדות עובדות ב־60%-50% תפוסה כי אין אנשים שרוצים לבוא לעבוד. חסרות ידיים עובדות במלונאות, בתעשייה, בחקלאות. גם בתחום ההכשרה המקצועית צריכים לעשות לא מעט ולכן זוהי הפעם ראשונה שהממשלה לקחה את האגפים הגדולים בתחום ההכשרה, בעבודה ובאוצר והעבירה למשרד הכלכלה כדי שתהיה פחות בירוקרטיה. גם כל הנושא של החל"ת — ביטולו הוכיח את עצמו. באוקטובר נצטרך לקבל עוד החלטה לא פשוטה. גם ההחלטה הראשונה שקיבלנו לא להיכנס לסגר — ואני רוצה להודות לראש הממשלה שנתן גיבוי - אני מודע לכל הלחצים שהיו עליו".

"נתניהו היה צריך לפרוש מזמן"
אתה מרחם על בנימין נתניהו שיושב בשדה תעופה על המזוודות לבד?
"נתניהו היה צריך לפרוש מזמן. אי אפשר לבטל הכל, היתה לו תרומה לא מבוטלת. הוא היה שר האוצר אולי בין הטובים שהיו למדינה. גם ציטטתי אותו בנאום בכנסת. כל פוליטיקאי, כמו כל כדורגלן, חייב לדעת מתי לתלות את הנעליים. מה שכרגע נתניהו עושה הוא פגיעה במורשת שלו, בעם ישראל ובמפלגתו. היתה בעיה פרסונלית עם נתניהו, כי אף אחד לא מאמין לו, לרבע מילה שלו, במיוחד לא בתוך הליכוד. כולם אמרו לו, אתה רוצה להציל את המפלגה שלך, תזוז הצידה והליכוד יכולה להרכיב ממשלה בלי רוטציה. הוא לא היה מוכן להקריב את עצמו. יתרה מזו, הוא היה מוכן לזוז עבור אחרים והציע רוטציה עם בנט וגנץ, אבל לא היה מוכן לוותר לאף אחד מהחברים שלו בליכוד. אני מכיר אותו מ־1989, אני חושב שיש פה איזשהו ליקוי מאורות, מין אגואיזם בהתגלמותו. גישה אגואיסטית".
ציפו מכם להתנהג אחרת. הממשלה מנופחת במינויים פוליטיים, כמו אלי אבידר כשר, ודפוסים שהציבור מאס בממשלה הקודמת.
"הממשלה הזו קיימת שלושה חודשים. מצאנו אדמה חרוכה גם תקציבית. הממשלה לא קיימה דיון תקציבי ממרץ 2018, שלא לדבר על הרפורמות וחוק ההסדרים. הנתונים המאקרו־כלכליים היו מאוד לא טובים ולכך יש להוסיף את הגל הרביעי של הקורונה. בנתונים הללו, ואני לא רוצה לטפוח לעצמי על השכם — עשינו המון בשלושה חודשים. נכון שמבחינת מספר השרים וסגני השרים רצוי היה הרבה פחות — אבל זה המחיר שנאלצנו לשלם. זה היה בלתי נמנע".
על השיא במשכנתאות: "באפריל־יולי 2021 לקחו משכנתאות ב־40 מיליארד שקל. גם הבנקים והמפקח על הבנקים חייבים להיות ערים. להערכתי, לא כולם כל כך יציבים כלכלית, שיכולים להתחייב להחזר המשכנתא לאורך שנים"
הזכרת את גנץ, כולכם רוצים לרצות אותו. למשל, הסכמת להגדלת פנסיית הרמטכ"ל ולהגדלת תקציב הביטחון.
"אין לי שום עניין לרצות אף אחד. תקציב הביטחון חייב לשקף את האיומים, ולצערי הם כל הזמן עולים וגדלים. הנושא של הפנסיות התקבל בשנת 1961 ומאז היו ערפול ותסבוכת וסוף סוף מישהו לקח את תפוח האדמה לוהט, והצליח לעשות סדר. היום הכל ברור ושקוף: יש 40 אלף פורשי קבע שמקבלים את הפנסיה, ועוד 6,000 יתומים ואלמנות שמקבלים אף הם".
גם אם נגיד שזה בסדר, היה מצופה שתנהגו ב"תן וקח" ותמנו חשב מלווה למערכת הביטחון.
"חשב מלווה שמים כשמישהו נמצא בפשיטת רגל ומערכת הביטחון לא נמצאת שם. יש חשב של האוצר במערכת הביטחון. ניהלנו מו"מ לא פשוט. אחד ההישגים — קודם היו מחשיבים לפנסיה שלוש שנות סדיר, כעת הוצאנו את זה מהסיפור. בסך הכל הורדנו. מה שמשולם כעת לפנסיות לאנשי קבע זה פחות ממה ששילמו קודם וזה יקטן בהדרגה. בסוף זה פחות כמה מאות מיליונים. מצאנו את שביל הזהב. אם אנו רוצים צבא חזק ואיכותי עם אנשים טובים, צריך לתת להם דברים אטרקטיביים. בסופו של דבר, אי אפשר להתחרות בשוק הפרטי. המקום היחיד שיכול לתת צ'ופר לאנשי קבע בהשוואה לשוק הפרטי זה בתחום הפנסיה. בצה"ל היתה התייעלות מאוד משמעותית, גם התרומה של צה"ל לחברה היא גדולה. צה"ל לא רק לוקח, אלא, נותן המון מעבר לביטחון. כל החדשנות היתה בלתי אפשרית בלי צה"ל".
הסכמי שכר מתקרבים לחתימה
הזכרת את מערכת הבריאות, יש לך מועמד מועדף למנהל בית החולים הדסה בירושלים?
"הדבר האחרון שאני רוצה להתערב זה במינוי של מנהל בית חולים כזה או אחר. בית החולים הדסה, לצערי, הרבה שנים הולך מדחי אל דחי ויש תוכנית הבראה שמשום מה עדיין לא חתמו עליה. בזמנו הגיעו לתוכנית הבראה וחלק מהכסף צריך להגיע להדסה אחרי החתימה על הסכם ההבראה, שבינתיים החליטו להקפיא בבית החולים. ערב החג הגענו להסכמה עם אותם בתי חולים ציבוריים, ואני מקווה שנוכל קצת יותר להתפנות לכל הנושא של בתי החולים הציבוריים ולמערכת הבריאות כולה".
על החשש ממשבר עולמי: "אנחנו שחקן קטן במשחק הזה. אני מסתכל על הפער בין ריבית הפריים לבין האינפלציה בארה"ב, זה מעל 5.5% והפריים הוא אפס. זה לא טבעי. בשבוע שעבר השווקים היו אדומים. זה מדיר שינה מעיניי"

האתגר הבא שלך הוא חתימה על הסכמי השכר, עם הרופאים, הסקטור הציבורי, מה אתה מעריך שהולך לקרות?
"אנו נמצאים בקשר יומיומי עם כולם. אנו מתקדמים גם עם ההסתדרות, הסתדרות הרופאים, הסתדרות המורים, ואני מקווה להגיע לעסקת חבילה במשק. כולם יצטרכו לוותר: גם העובדים, גם המעסיקים וגם המדינה. האתגר הגדול של שר האוצר שיהיו לנו לפחות 4.5 שנים לעבוד בשקט. אם נעבור 4.5 שנים ביציבות פוליטית, המדינה תהיה במקום אחר. אם יהיו לנו שמונה שנים של לעבוד בשקט, אנו נאותת לשוויץ מבחינת הפוטנציאל שטמון במדינה ובאנשים. ואין זו אגדה".

הממשלה הזו תחזיק 4.5 שנים?
"אני לא רואה סיבה שלא. במיוחד אם עובר תקציב. זה סיגנאל גם לחו"ל, לכל המערכות ולחברות דירוג האשראי בחו"ל ולמערכת הכלכלית בארץ ובחו"ל: יש פה משהו חדש, ממשלה שבאה לעבוד ולא באה לריב".
אתה לא חושש שתפקיד שר האוצר עלול לפגוע בך פוליטית? ראה מה קרה לנתניהו ב־2006, לכחלון ב־2019.
"אני מזמן לא חושש משום דבר. עברתי את הגיל הזה. תיק האוצר הוא האתגר הכי גדול אחרי כל השיתוק שהיה פה".

יש עליך לחצים מטייקונים? מי לוחץ עליך?
"כולם כבר התייאשו מללחוץ עליי. אז כנראה לא לוחצים".
על הממשלה המנופחת: "מצאנו אדמה חרוכה תקציבית, אבל עשינו המון בשלושה חודשים. נכון שמבחינת מספר השרים וסגני השרים רצוי היה הרבה פחות — אבל זה המחיר שנאלצנו לשלם. זה היה בלתי נמנע"

אתה יכול לסמן מקומות בהם יש העדר תחרות ונדרשת התערבות רגולטורית?
"שני הכשלים הבסיסיים של השוק זה היעדר כוח אדם מקצועי ובהתאם לזה - פריון. אין עוד גוף שישבתי איתו כל כך הרבה כמו התאחדות התעשיינים. המשרה הכי מבוקשת היא רתך. אין היום רתכים עם משכורת 11־12 אלף שקלי בחודש. רתך טוב יכול להגיע ל־25 אלף שקל. חרטים, מסגרים חסרים גם. התעשיינים משלמים גם את ההכשרה המקצועית, שכר מינימום תוך כדי הכשרה מקצועית וחוזה ל־5־6 שנים - רק תבוא ותעבוד. זה חלק מהכישלון בחינוך המקצועי שלנו. בגרמניה זה מיינסטרים, פה להיות רתך או חרט זה חסר מבחינת סטטוס. זה כרגע המעצור הגדול של התעשיה הישראלית".

האם תדבק במינוי מקצועי למנהל/ת רשות החברות?
"אני לא ממנה. יש שם ועדת איתור וזה נמצא על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לגבי הדרך והקריטריונים הנדרשים. מיד לאחר החג, ברגע שנקבל קריאת כייון, נמשיך עם ועדת האיתור. אני לא מתכוון להביא אנשים שלי. כבר מינו ועדת איתור, שתמשיך בעבודתה ומי שייבחר, נברך".
אחד מתסריטי האימה של כל שר אוצר הוא שבמשמרת שלו תהיה מפולת של השווקים הפיננסיים. היום מדברים על כך שיש אוויר חם בבורסות גם בארץ.
"זה מטריד אותי מאוד. אנו שחקן קטן במשחק הזה. אני מסתכל גם על הפער בין ריבית הפריים לבין האינפלציה בארה"ב, זה מעל 5.5% והפריים הוא אפס, זה לא טבעי ולא בריא. רק בשבוע שעבר כל השווקים היו אדומים. זה בהחלט נתון שמדיר שינה מעיניי. אני מקווה שאנחנו מספיק ערוכים: יתרות מט"ח שלנו ענקיות כמו שלא היו אף פעם. יש אצלנו כסף זמין אצל המוסדיים. אנו לא משפיעים על השיטפון העולמי, אבל אם יקרה, אני מקווה שנצא הכי טוב".

בתחילת החודש הושק נמל המפרץ שמופעל על ידי חברה סינית. לנוכח המתיחות בין סין לארה"ב, יש סיכוי שהיום חברה סינית היתה זוכה להפעיל את נמל המפרץ? האם אתה רואה איזושהי בעייתיות היום?
"בסופו של דבר, צריך להפריד בין פוליטיקה לכלכלה. צריך לדבר על כדאיות כלכלית ואי אפשר לזלזל בארה"ב, בעלת הברית הכי חשובה שלנו. ההשקעות הכי גדולות של סין הן בארה"ב ולאו דווקא בישראל".

אתה רוצה להיות ראש הממשלה?
"כרגע מה שחשוב זה לייצב את כלכלת ישראל ואני אומר לא בהלצה ולא בצחוק, אם יש פה שמונה שנים שקטות שאפשר לעבוד — אפשר לפרוץ קדימה. צריך שרמת החיים בשדרות ובנתיבות תהיה יותר גבוהה מאשר בציריך, נבטל את הסוכנות ומשרד הקליטה וכולם יבואו לפה. אז נעשה קפיצה משמעותית ברמת החיים, נגיע ל־10 מיליון יהודים וזה ישנה את הכל".
דיברת על שמונה שנים של שלטון לממשלה הזו. בבוא העת מיהו קהל הבוחרים שלך?
"כשיורד גשם — כולם מתרטבים. אם המצב הכלכלי יהיה יותר טוב, אז כולם ירגישו את זה. גם ה'בייס' וגם ה'לא בייס שלי'. זה לא משנה".