החיים עצמם | חברי פורום משתפים חוויות מהחיים #1 - והפעם: אלסטי-7 מספר  

יש לכם סיפור אישי יוצא דופן? חווייה אישית מעלפת שהחיים הזמינו לכם? שתפו איתי בפרטי, והסיפור יפורסם. לפרטים ראו:
https://rotter.net/forum/kafe/58257.shtml

כעת, שבו על הספה, מתחו רגליים וקראו את הסיפור הראשון במסגרת הפינה החדשה.

**

החיים עצמם #1

המספר: חבר הפורום אלסטי-7

מגיש: Mr W

וכך מספר אלסטי-7:

בשנת 2013 הייתי רכז בניה באחד הישובים בשומרון. התחלנו פרוייקט בניה בניינים בני 4 קומות והיינו צריכים מעליות. התקשרתי לכמה סוכני מעליות אך כולם לא הסכימו כיון שהיה קשה להם להתחייב לתת שירות באיזור שלנו. התקשרתי עם בן אדם משווק מעליות של חברת מסוימת, אחד בשם ג'. מי שנתן לי את הטלפון שלו אמר לי שהוא בעל חסד גדול ושהוא יעשה הכל לעזור בשבילי. ג' בגיל 56 ללא ילדים. נכנסתי איליו למשרד. את הילד שלי השארתי במסדרון(שבדיוק יום לפני שבר את המשקפיים ולקחתי אותו לעשות משקפיים חדשות) לא היה לי נעים להכניס ילד לפגישה עם בן אדם ערירי. לפני שנכנסתי למשרד הסברתי לילד את העניין והכנתי אותו לכך שהוא יצטרך לחכות הרבה זמן בלובי .

ג' קיבל אותי בסבלנות יתירה. ישבתי אצלו איזה שעה. מעבר להצעה "משהו לשתות עם עוגה", הוא יכל להציע לי כל מחיר למעלית והייתי לוקח כי אף חברה לא הסכימה לתת שירות בישוב העומק שלנו. הוא חיפש כל הזמן רק לעשות הנחות ולהאריך את תקופת האחריות וכל מיני הטבות נוספות. באיזה שלב אמרתי לו שאני רוצה לחתום ושיפסיק לעשות הנחות אך הוא המשיך בשלו. במידה מסויימת הוא הסתכן בשבילי כי הוא חשש שאם ישאל במערכת אז לא יאשרו לו לחתום איתי הסכם אז הוא החתים אותי על חוזה בלי לבקש רשות מהמערכת ורק אח"כ נתן להם להתמודד עם העניין. אמרתי לו שיש לו זכות גדולה במצוות ישוב הארץ ושזו מצווה חשובה מאוד כי הוא ממש מסתכן בשביל כך ויש בזה צד של מסירות נפש למען ישוב הארץ. "אתה תהיה הראשון שהכניס מעליות לישוב שלנו, וכשהישוב יהיה גדול תיזכר על כך שנפלה בחלקך זכות זו". כך אמרתי לו.

לאחר ששהיתי אצלו איזה שעה נכנסה אישה ושאלה אם אני האבא של הילד שיושב בחוץ. לא הבנתי מאיפה נפלה האישה הזו עלי על הבוקר.. הרגשתי מאוד לא נעים. והיא שאלה בכנות אולי לתת לו משהו לשתות ושיכנס לידי וכ' בטוב לב ורגישות יתירה. אחרי כמה זמן היא יצאה סוף סוף מהמשרד ואני בשוק גמור מנסה להתאושש מהאטום שנפל עלי. אך התנחמתי שיותר גרוע מזה כבר לא יכול להיות. ואז בלי להתבלבל, ג' מספר לי שהאישה שנכנסה זו אישתו. הוא לא ידע שאני יודע שאין לו ילדים, אבל עכשיו הרגשתי מאוד מאוד לא נעים.

כשיצאתי מהמשרד חזרתי לרכב ולא ידעתי מה להתפלל. כיון שנראה שבדרך טבעית אין מצב ללדת חשבתי שאין מקום להתפלל על דבר כזה וכנראה זה רצון ה'. התפללתי לה' שיראה את הטוב לב של בני הזוג וההתאמצות שלו במסירות הנפש במצוות ישוב הארץ וזהו. ושהיושב במרומים יעשה הטוב בעיניו יעשה.

לאחר כמעט שנה התקשרתי לג' להזמין התקנה בפועל של המעליות. הוא ענה שיטפל בעניין והתנצל על כך שהיום לא יוכל לטפל כי מחר יש לו ברית אחרי 28 שנים של עקרות. הייתי בשוק לגמרי. הודעתי לו שאני מגיע. הרגשתי שיש קשר ישיר למסירות נפש במצוות ישוב הארץ. פתחתי את המייל ומייד חיפשתי את תאריך ההתקשרות ביננו. יצא זמן הריון מדוייק. 41 שבועות. ההתקשרות הייתה ב24/4/2013 והברית נדחתה איזה שבוע. נסעתי לברית בהתרגשות יתירה. בחתונה שלי לא התרגשתי כך. השמחה הייתה גדולה. לפני הברית (ג) אמר תודה לה'. טקסט מרגש שכתב בעצמו על המשברים ועל הישועה הגדולה.